ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוקטובר 2018

אוקטובר
1 באוקטובר 2018	הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשים (בשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל. בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמה 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים. שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ה (5,785). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2018	הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשים (בשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל. בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמה 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים. שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ה (5,785). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2018	צמרת השלטון ביוון סוקרת מסדר צבאי יווני החזית המָקֶדוֹנית במלחמת העולם הראשונה, או חזית סלוניקי, הייתה חזית לחימה במלחמת העולם הראשונה בין כוחות מדינות ההסכמה לבין כוחות מעצמות המרכז כחלק מהמערכה בבלקן. תחילתו של הסכסוך באוקטובר 1915 בניסיונותיהם הכושלים של הבריטים והצרפתים להגן על ממלכת סרביה מכיבוש. הכרעת המערכה על סרביה לטובת מעצמות המרכז הובילה ליצירת גשר יבשתי ישיר מברלין לאיסטנבול. הכוחות האנגלו-צרפתיים התמקמו בגזרת סלוניקי במטרה להגן על עיר הנמל האסטרטגית והחלו להקים קווי ביצורים. למרות עמדתה הנייטרלית של ממלכת יוון תוך נקיטת עמדה פרו-גרמנית על ידי קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון, פלשו כוחות מעצמות המרכז למזרח תראקיה ללא התנגדות מצד צבא יוון. כוחות מדינות ההסכמה נערכו לבלום את כוחות מעצמות המרכז ועד סיומה של 1916 התייצב קו החזית תוך מלחמת התשה בין הצדדים. הצבא הסרבי, שנסוג לקורפו, הצליח לארגן מחדש חלק מכוחותיו והעביר לחזית כ-120,000 חיילים, שאומנו והפכו לכשירים ללחימה במהלך 1917. במקביל, התחולל ביוון הקרע הלאומי בין תומכי עמדתו של המלך קונסטנטינוס הראשון לבין תומכיו של אלפתריוס וניזלוס, שהגיע לסלוניקי והקים ממשלה זמנית אשר שלטה על חלק מיוון. ביוני 1917 ויתר קונסטנטינוס הראשון על כיסאו ווניזלוס חזר לשלטון. בראשית יולי הכריזה יוון מלחמה על מעצמות המרכז, צבאה הצטרף לכוחות הלוחמים ושינה את מאזן הכוחות בחזית. עיקר נטל המערכה מצד מעצמות המרכז נפל על הצבא הבולגרי אשר לא היה ערוך למלחמה ממושכת ובתוך יחידותיו התגלו בעיות משמעת קשות. בדצמבר 1917 הוחלף מפקד כוחות מדינות ההסכמה בחזית והפיקוד החדש החל בתכנון מתקפת הבקעה להכרעת החזית. ב-14 בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה במתקפה כוללת לאורך החזית ועד מהרה הבקיעו ומוטטו את קווי הבולגרים, שנסוגו במהירות, תוך שאלמנטים מצבאם מורדים במלך פרדיננד הראשון. ההתקדמות המהירה של צבאות מדינות ההסכמה הובילה את הבולגרים לבקש הפסקת אש לשם כניעה, וב-29 בספטמבר 1918 נחתמה שביתת הנשק של סלוניקי אשר סיימה את הקרבות בחזית. עד מהרה הוביל הניצחון בחזית המקדונית להכרעת כל המערכה בבלקן לטובת מדינות ההסכמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2018	אדוארד הית' (9 ביולי 1916 – 17 ביולי 2005) היה פוליטיקאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בין השנים 1970–1974 וכמנהיג המפלגה השמרנית בין השנים 1965–1975. הוא היה תומך נלהב בקהילה האירופית ולאחר שזכה בהצבעה מכרעת בבית הנבחרים, הוא הוביל את המשא ומתן ששיאו היה כניסתה של בריטניה לקהילה האירופית ב-1 בינואר 1973. הית' שאף לקדם חידושים רבים כראש ממשלה, אך ממשלתו כשלה על רקע קשיים כלכליים, כולל אינפלציה גבוהה ושביתות נרחבות. הוא היה ליריב של מרגרט תאצ'ר, שהחליפה אותו בהנהגת המפלגה ב-1975. לאחר ניצחונה של המפלגה השמרנית בבחירות 1970 התמנה הית' לתפקיד ראש הממשלה. ב-1971 הוא הוביל את המעבר של הלירה שטרלינג לשיטה העשרונית וב-1972 הוא ביצע רפורמה בממשל המקומי, הפחית את מספר הרשויות המקומיות ויצר מספר מחוזות מטרופוליטניים חדשים. האירוע שככל הנראה היה המשמעותי ביותר בתקופת כהונתו של הית' כראש הממשלה היה כניסתה של בריטניה לשוק האירופי המשותף ב-1973. תקופת כהונתו עמדה גם בסימן הסכסוך בצפון אירלנד ("הצרות"), השעיית פעולתו של הפרלמנט של צפון אירלנד וכפיית השלטון הבריטי הישיר שם. שיחות בלתי רשמיות עם נציגי הצבא האירי הרפובליקני הזמני לא נשאו פרי, והסכם סנינגדייל שנחתם ב-1973 הוביל להיפרדותם של חברי הפרלמנט מהמפלגה היוניוניסטית של אלסטר מהמפלגה השמרנית. שתי שביתות כורים, שהתקיימו ב-1972 ובראשית שנת 1974, גרמו לממשלה לקשיים. האחרונה מביניהן הובילה ליישום "שבוע של שלושה ימים" כצעד לחיסכון באנרגיה. בסופו של דבר הכריז הית' על עריכת בחירות כלליות בפברואר 1974 כדי לקבל מהציבור מנדט לדחות את דרישות השכר של הכורים, אך הבחירות הסתיימו בכינוסו של "פרלמנט תלוי" שבו למפלגת הלייבור היו ארבעה מושבים יותר מלמפלגה השמרנית. לאחר שניסיונו להקים ממשלה קואליציונית עם המפלגה הליברלית עלה בתוהו, התפטר הית' מתפקידו כראש הממשלה. על אף הפסדו בבחירות הכלליות השניות שנערכו באוקטובר אותה שנה, הוא המשיך לכהן כמנהיג המפלגה. בפברואר 1975 קראה מרגרט תאצ'ר תיגר על מנהיגותו ונבחרה להיות מנהיגת המפלגה במקומו. בשובו אל הספסלים האחוריים של המפלגה, היה הית' למבקר של תאצ'ר. הוא המשיך לכהן כחבר פרלמנט עד לפרישתו בבחירות 2001, והיה זקן חברי בית הנבחרים במשך תשע השנים האחרונות לכהונתו. מחוץ לחיים הפוליטיים היה הית' שייט יאכטות ומוזיקאי מוכשר. הוא היה אחד מארבעת ראשי ממשלת בריטניה היחידים שמעולם לא נישאו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2018	אדוארד הית' (9 ביולי 1916 – 17 ביולי 2005) היה פוליטיקאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בין השנים 1970–1974 וכמנהיג המפלגה השמרנית בין השנים 1965–1975. הוא היה תומך נלהב בקהילה האירופית ולאחר שזכה בהצבעה מכרעת בבית הנבחרים, הוא הוביל את המשא ומתן ששיאו היה כניסתה של בריטניה לקהילה האירופית ב-1 בינואר 1973. הית' שאף לקדם חידושים רבים כראש ממשלה, אך ממשלתו כשלה על רקע קשיים כלכליים, כולל אינפלציה גבוהה ושביתות נרחבות. הוא היה ליריב של מרגרט תאצ'ר, שהחליפה אותו בהנהגת המפלגה ב-1975. לאחר ניצחונה של המפלגה השמרנית בבחירות 1970 התמנה הית' לתפקיד ראש הממשלה. ב-1971 הוא הוביל את המעבר של הלירה שטרלינג לשיטה העשרונית וב-1972 הוא ביצע רפורמה בממשל המקומי, הפחית את מספר הרשויות המקומיות ויצר מספר מחוזות מטרופוליטניים חדשים. האירוע שככל הנראה היה המשמעותי ביותר בתקופת כהונתו של הית' כראש הממשלה היה כניסתה של בריטניה לשוק האירופי המשותף ב-1973. תקופת כהונתו עמדה גם בסימן הסכסוך בצפון אירלנד ("הצרות"), השעיית פעולתו של הפרלמנט של צפון אירלנד וכפיית השלטון הבריטי הישיר שם. שיחות בלתי רשמיות עם נציגי הצבא האירי הרפובליקני הזמני לא נשאו פרי, והסכם סנינגדייל שנחתם ב-1973 הוביל להיפרדותם של חברי הפרלמנט מהמפלגה היוניוניסטית של אלסטר מהמפלגה השמרנית. שתי שביתות כורים, שהתקיימו ב-1972 ובראשית שנת 1974, גרמו לממשלה לקשיים. האחרונה מביניהן הובילה ליישום "שבוע של שלושה ימים" כצעד לחיסכון באנרגיה. בסופו של דבר הכריז הית' על עריכת בחירות כלליות בפברואר 1974 כדי לקבל מהציבור מנדט לדחות את דרישות השכר של הכורים, אך הבחירות הסתיימו בכינוסו של "פרלמנט תלוי" שבו למפלגת הלייבור היו ארבעה מושבים יותר מלמפלגה השמרנית. לאחר שניסיונו להקים ממשלה קואליציונית עם המפלגה הליברלית עלה בתוהו, התפטר הית' מתפקידו כראש הממשלה. על אף הפסדו בבחירות הכלליות השניות שנערכו באוקטובר אותה שנה, הוא המשיך לכהן כמנהיג המפלגה. בפברואר 1975 קראה מרגרט תאצ'ר תיגר על מנהיגותו ונבחרה להיות מנהיגת המפלגה במקומו. בשובו אל הספסלים האחוריים של המפלגה, היה הית' למבקר של תאצ'ר. הוא המשיך לכהן כחבר פרלמנט עד לפרישתו בבחירות 2001, והיה זקן חברי בית הנבחרים במשך תשע השנים האחרונות לכהונתו. מחוץ לחיים הפוליטיים היה הית' שייט יאכטות ומוזיקאי מוכשר. הוא היה אחד מארבעת ראשי ממשלת בריטניה היחידים שמעולם לא נישאו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2018	רבי חיים בן עֲטַר (1696, ה'תנ"ו – 1743, ה'תק"ג) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה. חיבורו הידוע ביותר הוא הספר "אור החיים" על התורה. רבי חיים בן עטר נולד במרוקו ובה חי מרבית שנותיו, כארבעים שנה. בתקופה זו היה מוכר בעיקר בקרב יהדות מרוקו. בהיותו בן ארבעים ושלוש עלה לארץ ישראל עם שתי נשותיו וחבורת תלמידים, שהתעתדה להקים בארץ ישראל ישיבה, תוך כדי שהוא קורא ליהודים בדרכו להצטרף לעלייתם. בדרכו לארץ ישראל עבר דרך איטליה, ובה הדפיס את ספריו שהקנו לו את שמו בפזורה היהודית כולה, אף זו האירופית. לאחר תקופת נדודים בצפון ארץ ישראל, השתקע בירושלים ובה הקים את ישיבתו, "מדרש כנסת ישראל". נפטר זמן קצר לאחר בואו לירושלים, בקיץ תק"ג, 1743, בהיותו בן 47. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2018	רבי חיים בן עֲטַר (1696, ה'תנ"ו – 1743, ה'תק"ג) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה. חיבורו הידוע ביותר הוא הספר "אור החיים" על התורה. רבי חיים בן עטר נולד במרוקו ובה חי מרבית שנותיו, כארבעים שנה. בתקופה זו היה מוכר בעיקר בקרב יהדות מרוקו. בהיותו בן ארבעים ושלוש עלה לארץ ישראל עם שתי נשותיו וחבורת תלמידים, שהתעתדה להקים בארץ ישראל ישיבה, תוך כדי שהוא קורא ליהודים בדרכו להצטרף לעלייתם. בדרכו לארץ ישראל עבר דרך איטליה, ובה הדפיס את ספריו שהקנו לו את שמו בפזורה היהודית כולה, אף זו האירופית. לאחר תקופת נדודים בצפון ארץ ישראל, השתקע בירושלים ובה הקים את ישיבתו, "מדרש כנסת ישראל". נפטר זמן קצר לאחר בואו לירושלים, בקיץ תק"ג, 1743, בהיותו בן 47. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2018	קלמנט אטלי קלמנט אטלי (3 בינואר 1883 – 8 באוקטובר 1967) היה מדינאי בריטי ממפלגת הלייבור, ששימש כראש ממשלת בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה. אטלי שימש בתפקידים רבים ושונים, ובין היתר שימש כסגן ראש ממשלת בריטניה, כאשר הצטרף לקבינט המלחמה של וינסטון צ'רצ'יל ב-1940. ב-1945 ניצחה מפלגתו של אטלי באופן מפתיע את המפלגה השמרנית בראשות צ'רצ'יל, ואטלי שימש כראש ממשלה במשך למעלה מחמש שנים, כאשר זכה גם בבחירות שנערכו ב-1950, אך הפסיד בבחירות שנערכו ב-1951. תקופת כהונתו של אטלי בראשות הממשלה היא בין החשובות שבכהונות ראשי הממשלה בבריטניה, הייתה זו תקופה של דקולוניזציה, ששיאה בהענקת העצמאות להודו ולפקיסטן. מדינת ישראל אף היא הוקמה בזמן כהונתו, אך זאת לאחר מאבק קשה עם התנועה הציונית, כאשר מדיניות החוץ של אטלי הונחתה על ידי ארנסט בווין, שהנהיג יד נוקשה כנגד היישוב, ואסר על העלייה. אטלי התמודד עם אירועים כראשית המלחמה הקרה, מלחמת קוריאה וייסודו של ארגון האומות המאוחדות. מהבחינה הבריטית הפנימית נודעה לכהונתו חשיבות גדולה, ובמהלכה התחוללה הבנייה מחדש של החברה ושל הכלכלה הבריטית שלאחר המלחמה. אטלי פעל ליצירת מדינת רווחה, המבוססת על דו"ח בוורידג', שבה מערכת של קצבאות מלווה את האזרח "מעריסה ועד קבר", ושירותי בריאות מולאמים מעניקים רפואה חינם לכל. לשם כך הלאימה ממשלתו של אטלי תעשיות מפתח, יצרה מערכת מפותחת של שירותי ביטוח לאומי, ויצרה את שירותי הבריאות הלאומיים הבריטים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2018	קלמנט אטלי קלמנט אטלי (3 בינואר 1883 – 8 באוקטובר 1967) היה מדינאי בריטי ממפלגת הלייבור, ששימש כראש ממשלת בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה. אטלי שימש בתפקידים רבים ושונים, ובין היתר שימש כסגן ראש ממשלת בריטניה, כאשר הצטרף לקבינט המלחמה של וינסטון צ'רצ'יל ב-1940. ב-1945 ניצחה מפלגתו של אטלי באופן מפתיע את המפלגה השמרנית בראשות צ'רצ'יל, ואטלי שימש כראש ממשלה במשך למעלה מחמש שנים, כאשר זכה גם בבחירות שנערכו ב-1950, אך הפסיד בבחירות שנערכו ב-1951. תקופת כהונתו של אטלי בראשות הממשלה היא בין החשובות שבכהונות ראשי הממשלה בבריטניה, הייתה זו תקופה של דקולוניזציה, ששיאה בהענקת העצמאות להודו ולפקיסטן. מדינת ישראל אף היא הוקמה בזמן כהונתו, אך זאת לאחר מאבק קשה עם התנועה הציונית, כאשר מדיניות החוץ של אטלי הונחתה על ידי ארנסט בווין, שהנהיג יד נוקשה כנגד היישוב, ואסר על העלייה. אטלי התמודד עם אירועים כראשית המלחמה הקרה, מלחמת קוריאה וייסודו של ארגון האומות המאוחדות. מהבחינה הבריטית הפנימית נודעה לכהונתו חשיבות גדולה, ובמהלכה התחוללה הבנייה מחדש של החברה ושל הכלכלה הבריטית שלאחר המלחמה. אטלי פעל ליצירת מדינת רווחה, המבוססת על דו"ח בוורידג', שבה מערכת של קצבאות מלווה את האזרח "מעריסה ועד קבר", ושירותי בריאות מולאמים מעניקים רפואה חינם לכל. לשם כך הלאימה ממשלתו של אטלי תעשיות מפתח, יצרה מערכת מפותחת של שירותי ביטוח לאומי, ויצרה את שירותי הבריאות הלאומיים הבריטים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2018	פריז פריז היא בירת צרפת ובירת מחוז איל-דה-פראנס. היא ממוקמת בעיקול של נהר סן, במרכזו של האגן הפריזאי. מיקומה בצומת בין נתיבים מסחריים יבשתיים וימיים בלב אזור חקלאי עשיר הפך אותה לאחת הערים המרכזיות של צרפת במהלך המאה העשירית, עם ארמונות מלכותיים, מנזרים עשירים וקתדרלה; במשך המאה ה-12 הפכה פריז לאחד המרכזים הראשיים באירופה ללימוד האמנויות. הכתר המלכותי קבע את מושבו בעיר, וחשיבותה הכלכלית והפוליטית לא חדלה מלגדול. כך הפכה פריז, בתחילת המאה ה-14, לעיר החשובה ביותר בעולם הנוצרי. במאה ה-17 העיר הייתה בירתו של הכוח הפוליטי החזק ביותר באירופה, במאה ה-18 הייתה המרכז התרבותי של היבשת, ובמאה ה-20 הייתה בירת האמנות והתענוגות. כיום מהווה העיר את המרכז הכלכלי, הפיננסי והפוליטי של צרפת. מעמדה המרכזי של פריז בצרפת הוא תוצר של התפתחות ארוכה, ששורשיה בעיקר בתקופת השלטון האבסולוטי, ואחריו השלטון היעקוביני המהפכני. התפיסה בבסיס צורת ארגון זו היא צנטרליזם מונרכיסטי ולאחריו רפובליקני, שהעניק לבירה תפקיד מרכזי בהתנהלות המדינה, ונטה לרכז בה את מרבית עוצמתו. פריז נחשבת לסמל התרבות של צרפת, ומהווה מוקד משיכה לכשלושים מיליון תיירים בשנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2018	פריז פריז היא בירת צרפת ובירת מחוז איל-דה-פראנס. היא ממוקמת בעיקול של נהר סן, במרכזו של האגן הפריזאי. מיקומה בצומת בין נתיבים מסחריים יבשתיים וימיים בלב אזור חקלאי עשיר הפך אותה לאחת הערים המרכזיות של צרפת במהלך המאה העשירית, עם ארמונות מלכותיים, מנזרים עשירים וקתדרלה; במשך המאה ה-12 הפכה פריז לאחד המרכזים הראשיים באירופה ללימוד האמנויות. הכתר המלכותי קבע את מושבו בעיר, וחשיבותה הכלכלית והפוליטית לא חדלה מלגדול. כך הפכה פריז, בתחילת המאה ה-14, לעיר החשובה ביותר בעולם הנוצרי. במאה ה-17 העיר הייתה בירתו של הכוח הפוליטי החזק ביותר באירופה, במאה ה-18 הייתה המרכז התרבותי של היבשת, ובמאה ה-20 הייתה בירת האמנות והתענוגות. כיום מהווה העיר את המרכז הכלכלי, הפיננסי והפוליטי של צרפת. מעמדה המרכזי של פריז בצרפת הוא תוצר של התפתחות ארוכה, ששורשיה בעיקר בתקופת השלטון האבסולוטי, ואחריו השלטון היעקוביני המהפכני. התפיסה בבסיס צורת ארגון זו היא צנטרליזם מונרכיסטי ולאחריו רפובליקני, שהעניק לבירה תפקיד מרכזי בהתנהלות המדינה, ונטה לרכז בה את מרבית עוצמתו. פריז נחשבת לסמל התרבות של צרפת, ומהווה מוקד משיכה לכשלושים מיליון תיירים בשנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2018	לוטרת הים היא יונק ימי קטן יחסית, חבר במשפחת הסמורים, שחי לחופיו הצפוניים והמזרחיים של האוקיינוס השקט. ההגנה מפני קור אצל לוטרת הים מבוססת על שכבה עבה של פרווה, שהיא מהצפופות בעולם החי, וזאת בשונה ממרבית היונקים הימיים הנסמכים על שכבת שומן. אף שהיא מסוגלת להלך על היבשה, מבלה לוטרת הים את מרבית זמנה באוקיינוס הפתוח. לוטרת הים נמנית עם בעלי החיים היחידים הידועים בשימוש ב"כלי עבודה" חיצוניים. במרבית אזורי מחייתה היא נחשבת למין מפתח, וזאת בשל התפקיד החשוב שהיא ממלאת בבקרה על גודלן של אוכלוסיות קיפודי הים, שאילולא הלוטרות היו מזיקים ליערות הקלפ התת-ימיים. בעבר נע מספרן של לוטרות הים בין 150,000 ל-300,000, אולם בעת החדשה הן ניצודו בהמוניהן בשל פרוותן. בסוף תקופה זו נאמד מספרן בכ-1,000 עד 2,000 לוטרות בלבד. מאמצי שימור אינטנסיביים הביאו להתרחבות מחודשת של תפוצת הלוטרות. עם זאת, המין עודנו מסווג כמין הנתון בסכנת הכחדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2018	לוטרת הים היא יונק ימי קטן יחסית, חבר במשפחת הסמורים, שחי לחופיו הצפוניים והמזרחיים של האוקיינוס השקט. ההגנה מפני קור אצל לוטרת הים מבוססת על שכבה עבה של פרווה, שהיא מהצפופות בעולם החי, וזאת בשונה ממרבית היונקים הימיים הנסמכים על שכבת שומן. אף שהיא מסוגלת להלך על היבשה, מבלה לוטרת הים את מרבית זמנה באוקיינוס הפתוח. לוטרת הים נמנית עם בעלי החיים היחידים הידועים בשימוש ב"כלי עבודה" חיצוניים. במרבית אזורי מחייתה היא נחשבת למין מפתח, וזאת בשל התפקיד החשוב שהיא ממלאת בבקרה על גודלן של אוכלוסיות קיפודי הים, שאילולא הלוטרות היו מזיקים ליערות הקלפ התת-ימיים. בעבר נע מספרן של לוטרות הים בין 150,000 ל-300,000, אולם בעת החדשה הן ניצודו בהמוניהן בשל פרוותן. בסוף תקופה זו נאמד מספרן בכ-1,000 עד 2,000 לוטרות בלבד. מאמצי שימור אינטנסיביים הביאו להתרחבות מחודשת של תפוצת הלוטרות. עם זאת, המין עודנו מסווג כמין הנתון בסכנת הכחדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2018	"המלך הרולד נהרג". סצנה מתוך שטיח באייה, המתאר את אירועי קרב הייסטינגס. קרב הייסטינגס, שנערך ב-14 באוקטובר 1066 מצפון להייסטינגס שבדרום אנגליה, היה אחד הקרבות המכריעים במהלך הכיבוש הנורמני של אנגליה. הקרב נערך בין כוחות נורמניים בהנהגת ויליאם הכובש לבין הצבא האנגלו-סקסוני בהנהגת הרולד גודווינסון, והסתיים בניצחון נורמני מכריע. הניצחון הנורמני הוביל להשתלטות צבאו של ויליאם על אנגליה כולה תוך זמן קצר, ולסיום השלטון הסקסוני באנגליה. ויליאם הוכתר למלך אנגליה בדצמבר 1066, ומלכים נורמנים משושלתו שלטו על אנגליה במשך 88 השנים הבאות. מותו של מלך אנגליה הערירי אדוארד המודה בינואר 1066, הוביל למאבק ירושה בין מספר טוענים לכתר האנגלי. הרולד גודווינסון הוכתר למלך זמן קצר לאחר מות אדוארד, אך נאלץ מיד להתמודד מול שתי פלישות ימיות לשטח אנגליה, שנערכו כמעט במקביל – הראשונה בהנהגת אחיו טוסטיג גודווינסון והראלד השלישי מנורווגיה, ומיד אחריה פלישה נורמנית בהנהגתו של דוכס נורמנדיה, ויליאם הראשון (הכובש). טוסטיג והראלד הובסו ונהרגו בקרב גשר סטמפורד ב-20 בספטמבר, אך שמונה ימים מאוחר יותר נחת צבאו של ויליאם בדרום אנגליה. ב-14 באוקטובר נפגשו הצבא האנגלו-סקסי והצבא הנורמני מצפון לעיר החוף הדרומית הייסטינגס. בקרב ארוך ושקול, שנמשך משעות הבוקר כמעט עד רדת החשיכה, והוכרע רק לאחר שהמלך הרולד נהרג, הצבא האנגלי הובס ושרידיו נמלטו משדה הקרב. הכיבוש הנורמני שינה את פניה של אנגליה: התרבות הסקסונית והתרבות הצרפתית אוחדו אט-אט, והמערכת הפיאודלית הושלטה על אנגליה; השפה האנגלו-נורמנית הפכה לשפת המִנהל והאריסטוקרטיה באנגליה; האצולה הסקסונית הישנה איבדה את נכסיה וכמעט נעלמה כליל; והעבדות באנגליה חוסלה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2018	"המלך הרולד נהרג". סצנה מתוך שטיח באייה, המתאר את אירועי קרב הייסטינגס. קרב הייסטינגס, שנערך ב-14 באוקטובר 1066 מצפון להייסטינגס שבדרום אנגליה, היה אחד הקרבות המכריעים במהלך הכיבוש הנורמני של אנגליה. הקרב נערך בין כוחות נורמניים בהנהגת ויליאם הכובש לבין הצבא האנגלו-סקסוני בהנהגת הרולד גודווינסון, והסתיים בניצחון נורמני מכריע. הניצחון הנורמני הוביל להשתלטות צבאו של ויליאם על אנגליה כולה תוך זמן קצר, ולסיום השלטון הסקסוני באנגליה. ויליאם הוכתר למלך אנגליה בדצמבר 1066, ומלכים נורמנים משושלתו שלטו על אנגליה במשך 88 השנים הבאות. מותו של מלך אנגליה הערירי אדוארד המודה בינואר 1066, הוביל למאבק ירושה בין מספר טוענים לכתר האנגלי. הרולד גודווינסון הוכתר למלך זמן קצר לאחר מות אדוארד, אך נאלץ מיד להתמודד מול שתי פלישות ימיות לשטח אנגליה, שנערכו כמעט במקביל – הראשונה בהנהגת אחיו טוסטיג גודווינסון והראלד השלישי מנורווגיה, ומיד אחריה פלישה נורמנית בהנהגתו של דוכס נורמנדיה, ויליאם הראשון (הכובש). טוסטיג והראלד הובסו ונהרגו בקרב גשר סטמפורד ב-20 בספטמבר, אך שמונה ימים מאוחר יותר נחת צבאו של ויליאם בדרום אנגליה. ב-14 באוקטובר נפגשו הצבא האנגלו-סקסי והצבא הנורמני מצפון לעיר החוף הדרומית הייסטינגס. בקרב ארוך ושקול, שנמשך משעות הבוקר כמעט עד רדת החשיכה, והוכרע רק לאחר שהמלך הרולד נהרג, הצבא האנגלי הובס ושרידיו נמלטו משדה הקרב. הכיבוש הנורמני שינה את פניה של אנגליה: התרבות הסקסונית והתרבות הצרפתית אוחדו אט-אט, והמערכת הפיאודלית הושלטה על אנגליה; השפה האנגלו-נורמנית הפכה לשפת המִנהל והאריסטוקרטיה באנגליה; האצולה הסקסונית הישנה איבדה את נכסיה וכמעט נעלמה כליל; והעבדות באנגליה חוסלה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2018	מעטפת בּוּאַנְוִויל הוא הכינוי שניתן על ידי אספני הבולים למעטפה שנשלחה בשנת 1873 על ידי צ'ארלס דה בואנוויל מן העיר טוקיו שביפן אל העיירה סנט אולבנס שבדרום אנגליה. שלל החותמות וסימני הדואר שעל המעטפה מתעדים את המסע המפותל שעבר דבר הדואר בדרכו הארוכה, ומהווים עדות מיוחדת במינה לאופן שבו פעלו שירותי הדואר ביפן, בתקופה שבה הבשילו התהליכים שהובילו ליצירת המדינה המודרנית. חמישים ושמונה יום ארך מסעה של מעטפת בואנוויל מאחוזת יאמטו שבטוקיו אל סנט אולבנס שבהרטפורדשייר. נוהלי העבודה הקפדניים שעל פיהם פעלו שירותי הדואר הרבים, הותירו את רישומם על גבי המעטפה ויצרו את המסמך הייחודי. ככל הנראה, מעטפת בואנוויל היא המעטפה המוקדמת ביותר שנשלחה על פי נוהל המעטפות הכפולות ונותרה בידינו, והיא נחשבת לאחד הפריטים הבולאיים החשובים בתולדות הדואר של יפן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2018	מעטפת בּוּאַנְוִויל הוא הכינוי שניתן על ידי אספני הבולים למעטפה שנשלחה בשנת 1873 על ידי צ'ארלס דה בואנוויל מן העיר טוקיו שביפן אל העיירה סנט אולבנס שבדרום אנגליה. שלל החותמות וסימני הדואר שעל המעטפה מתעדים את המסע המפותל שעבר דבר הדואר בדרכו הארוכה, ומהווים עדות מיוחדת במינה לאופן שבו פעלו שירותי הדואר ביפן, בתקופה שבה הבשילו התהליכים שהובילו ליצירת המדינה המודרנית. חמישים ושמונה יום ארך מסעה של מעטפת בואנוויל מאחוזת יאמטו שבטוקיו אל סנט אולבנס שבהרטפורדשייר. נוהלי העבודה הקפדניים שעל פיהם פעלו שירותי הדואר הרבים, הותירו את רישומם על גבי המעטפה ויצרו את המסמך הייחודי. ככל הנראה, מעטפת בואנוויל היא המעטפה המוקדמת ביותר שנשלחה על פי נוהל המעטפות הכפולות ונותרה בידינו, והיא נחשבת לאחד הפריטים הבולאיים החשובים בתולדות הדואר של יפן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2018	מושב הקונסיסטוריה בסופיה ב-1932 הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה הייתה מוסד מנהל אוטונומי של קהילות יהדות בולגריה, שפעל בהכרה רשמית משלטונות בולגריה בשנים 1889–1959. המוסד ייצג את יהודי בולגריה מול השלטון, וסיפק את צורכיהן הדתיים, הסוציאליים והחינוכיים של הקהילות השונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה נקבע תקנון התנהלותה של הקונסיסטוריה, וב-1927 לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרדי הממשלה הבולגרית הוא אושר, אך רק באופן זמני, על ידי שר הדתות הבולגרי. הקונסיסטוריה פעלה להרחבת מערכת החינוך היהודית, טיפלה בסוגיית מינוי רב ראשי ובתי דין רבניים ונלחמה נגד תופעות אנטישמיות בממלכה הבולגרית. מאבק זה התגבר החל מאמצע שנות ה-30, עת התקרבה בולגריה לגרמניה הנאצית, ושיאו התנהל נגד החלתו של החוק להגנת האומה. החוק אושר בפרלמנט, ובהמשך, עם הקמתו של הקומיסריון לענייני יהודים בראשות אלכסנדר בלב, הוכפפה הקונסיסטוריה אליו ובאופן רשמי פעילותה כמעט ושותקה. הנהגתה המשיכה בפעילות לא רשמית ונאבקה נגד תוכניות גירוש יהודי בולגריה. במאי 1943 גורשו יהודי סופיה לערי השדה וראשי הקונסיסטוריה נאסרו ונשלחו למחנה הריכוז סומוביט. ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה ברחבי בולגריה הפיכה שהובלה על ידי חזית המולדת הבולגרית וזכתה לחסותו של הצבא האדום, אשר כוחותיו כבשו את סופיה. המגורשים ועובדי הכפייה מקרב 50,000 יהודי בולגריה שוחררו והחלו לשוב לבתיהם. חברי המפלגה הקומוניסטית מקרב בני הקהילות היהודיות השתלטו בכוחניות על מוסדות הקונסיסטוריה ומינו חברים מטעמם להנהגתה. בהמשך, שותפו בקונסיסטוריה באופן מוגבל גם נציגי התנועות הציוניות. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו מרבית יהודי בולגריה ארצה, והשלטון הקומוניסטי הגביל בהדרגה את פעילות הקונסיסטוריה לנושאי דת ותרבות, עד ביטולו המוחלט של מוסד הקונסיסטוריה ב-1959. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2018	מושב הקונסיסטוריה בסופיה ב-1932 הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה הייתה מוסד מנהל אוטונומי של קהילות יהדות בולגריה, שפעל בהכרה רשמית משלטונות בולגריה בשנים 1889–1959. המוסד ייצג את יהודי בולגריה מול השלטון, וסיפק את צורכיהן הדתיים, הסוציאליים והחינוכיים של הקהילות השונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה נקבע תקנון התנהלותה של הקונסיסטוריה, וב-1927 לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרדי הממשלה הבולגרית הוא אושר, אך רק באופן זמני, על ידי שר הדתות הבולגרי. הקונסיסטוריה פעלה להרחבת מערכת החינוך היהודית, טיפלה בסוגיית מינוי רב ראשי ובתי דין רבניים ונלחמה נגד תופעות אנטישמיות בממלכה הבולגרית. מאבק זה התגבר החל מאמצע שנות ה-30, עת התקרבה בולגריה לגרמניה הנאצית, ושיאו התנהל נגד החלתו של החוק להגנת האומה. החוק אושר בפרלמנט, ובהמשך, עם הקמתו של הקומיסריון לענייני יהודים בראשות אלכסנדר בלב, הוכפפה הקונסיסטוריה אליו ובאופן רשמי פעילותה כמעט ושותקה. הנהגתה המשיכה בפעילות לא רשמית ונאבקה נגד תוכניות גירוש יהודי בולגריה. במאי 1943 גורשו יהודי סופיה לערי השדה וראשי הקונסיסטוריה נאסרו ונשלחו למחנה הריכוז סומוביט. ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה ברחבי בולגריה הפיכה שהובלה על ידי חזית המולדת הבולגרית וזכתה לחסותו של הצבא האדום, אשר כוחותיו כבשו את סופיה. המגורשים ועובדי הכפייה מקרב 50,000 יהודי בולגריה שוחררו והחלו לשוב לבתיהם. חברי המפלגה הקומוניסטית מקרב בני הקהילות היהודיות השתלטו בכוחניות על מוסדות הקונסיסטוריה ומינו חברים מטעמם להנהגתה. בהמשך, שותפו בקונסיסטוריה באופן מוגבל גם נציגי התנועות הציוניות. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו מרבית יהודי בולגריה ארצה, והשלטון הקומוניסטי הגביל בהדרגה את פעילות הקונסיסטוריה לנושאי דת ותרבות, עד ביטולו המוחלט של מוסד הקונסיסטוריה ב-1959. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2018	קרב מפרץ הלגולנד היה הקרב הימי הראשון בין הצי הגרמני הקיסרי והצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הקרב התחולל ב-28 באוגוסט 1914 במפרץ הלגולנד מול חופה הצפוני של גרמניה, ובו ניסו הבריטים ליירט את הפטרולים הגרמניים בים הצפוני. הבריטים תכננו להציב מארב למשחתות הגרמניות שסיירו דרך קבע באזור, באמצעות צוללות, משחתות וסיירות קלות. כוח נוסף של סיירות קלות חיפה ממרחק רב יותר, והכוח הבריטי כולו קיבל סיוע משייטת של סיירות מערכה שהמתינה במרחק. הקרב כולו התנהל בתנאי ערפל ואובך שהקשו על שני הצדדים. הקרב הסתיים בניצחון בריטי: ארבע אוניות גרמניות הוטבעו, עוד שלוש נפגעו, וכ-1,200 מלחים גרמניים נהרגו, נפצעו או נפלו בשבי. הבריטים סבלו אבדות קלות בהרבה, ורק סיירת קלה אחת שלהם נפגעה. דעת הקהל הבריטית ראתה בקרב ניצחון גדול, אם כי בתכנון הקרב נעשו טעויות רבות, וגם במהלכו היו הבריטים בני מזל שלא ספגו אבדות רבות בהרבה. ניהול הקרב הגרמני היה שגוי, והוביל לתבוסתם. קיסר גרמניה, וילהלם השני, הושפע מאד מתוצאות הקרב, ובעקבותיו אסר על הצי הגרמני לצאת לפעילות ללא אישורו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2018	קרב מפרץ הלגולנד היה הקרב הימי הראשון בין הצי הגרמני הקיסרי והצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הקרב התחולל ב-28 באוגוסט 1914 במפרץ הלגולנד מול חופה הצפוני של גרמניה, ובו ניסו הבריטים ליירט את הפטרולים הגרמניים בים הצפוני. הבריטים תכננו להציב מארב למשחתות הגרמניות שסיירו דרך קבע באזור, באמצעות צוללות, משחתות וסיירות קלות. כוח נוסף של סיירות קלות חיפה ממרחק רב יותר, והכוח הבריטי כולו קיבל סיוע משייטת של סיירות מערכה שהמתינה במרחק. הקרב כולו התנהל בתנאי ערפל ואובך שהקשו על שני הצדדים. הקרב הסתיים בניצחון בריטי: ארבע אוניות גרמניות הוטבעו, עוד שלוש נפגעו, וכ-1,200 מלחים גרמניים נהרגו, נפצעו או נפלו בשבי. הבריטים סבלו אבדות קלות בהרבה, ורק סיירת קלה אחת שלהם נפגעה. דעת הקהל הבריטית ראתה בקרב ניצחון גדול, אם כי בתכנון הקרב נעשו טעויות רבות, וגם במהלכו היו הבריטים בני מזל שלא ספגו אבדות רבות בהרבה. ניהול הקרב הגרמני היה שגוי, והוביל לתבוסתם. קיסר גרמניה, וילהלם השני, הושפע מאד מתוצאות הקרב, ובעקבותיו אסר על הצי הגרמני לצאת לפעילות ללא אישורו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2018	יגאל תומרקין, 2005 יגאל תומרקין (23 באוקטובר 1933 – 12 באוגוסט 2021) היה צייר ופסל ישראלי יליד גרמניה. חשיבותו של תומרקין בהיסטוריה של האמנות הישראלית הייתה ביצירתו של פיסול וציור ששיקף את השפעת אמנות הפופ בשנות ה-60 של המאה ה-20, והתבסס על טכניקות כאסמבלאז'. ביצירתו הענפה יצר תומרקין עשרות פסלים ואנדרטאות שהוצבו במרחב הציבורי בישראל. על אף שינויים סגנוניים רבים שעברה יצירתו במהלך השנים, מצויים באמנותו ביטויים של מחאה תרבותית ואנטי-מלחמתית, המעידים על מעורבות עמוקה בתרבות הישראלית. תומרקין הרבה להציב מעבודותיו במרחב הציבור. על יצירותיו הידועות נמנים הפסל "הוא הלך בשדות" (1967) ו"אנדרטה לשואה ולתקומה" (1975). על יצירתו זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת 2004. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2018	יגאל תומרקין, 2005 יגאל תומרקין (23 באוקטובר 1933 – 12 באוגוסט 2021) היה צייר ופסל ישראלי יליד גרמניה. חשיבותו של תומרקין בהיסטוריה של האמנות הישראלית הייתה ביצירתו של פיסול וציור ששיקף את השפעת אמנות הפופ בשנות ה-60 של המאה ה-20, והתבסס על טכניקות כאסמבלאז'. ביצירתו הענפה יצר תומרקין עשרות פסלים ואנדרטאות שהוצבו במרחב הציבורי בישראל. על אף שינויים סגנוניים רבים שעברה יצירתו במהלך השנים, מצויים באמנותו ביטויים של מחאה תרבותית ואנטי-מלחמתית, המעידים על מעורבות עמוקה בתרבות הישראלית. תומרקין הרבה להציב מעבודותיו במרחב הציבור. על יצירותיו הידועות נמנים הפסל "הוא הלך בשדות" (1967) ו"אנדרטה לשואה ולתקומה" (1975). על יצירתו זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת 2004. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2018	פלה אדסון ארנצ'יס דו נסימנטו, הידוע בכינוי פלה, היה כדורגלן ברזילאי ששיחק בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי, ונחשב על ידי רבים לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. להצלחתו של פלה, כמו גם ליכולות המשחק האישיות שלו ולסגנונו המרהיב, הייתה השפעה רבה על הכדורגל בברזיל ובעולם במשך שנים רבות. פלה גדל בעיר באורו, והחל את הקריירה שלו במועדון הכדורגל המקומי. פוטנציאל המשחק שהפגין זוהה על ידי קבוצת סנטוס, שבמדיה החל את הקריירה המקצוענית. הוא שיחק בסנטוס במשך 18 שנים, במהלכן זכה בתארים קבוצתיים ואישיים רבים והבקיע למעלה מאלף שערים, חלקם במשחקים לא רשמיים, הישג מיוחד בתולדות הכדורגל. עם נבחרת ברזיל הוא זכה במונדיאל 1958, במונדיאל 1962 ובמונדיאל 1970, והיה במשך שנים רבות מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים. לקראת סיום הקריירה שלו עבר פלה לניו יורק קוסמוס מארצות הברית, ולאורך השנים היה אחראי במידה רבה להתפתחות הכדורגל במדינה זו. הוא עבד גם כשגריר של ארגונים בינלאומיים כגון פיפ"א ויוניצ"ף, וכיהן במשך שלוש שנים בתפקיד שר במשרד הספורט של ברזיל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2018	פלה אדסון ארנצ'יס דו נסימנטו, הידוע בכינוי פלה, היה כדורגלן ברזילאי ששיחק בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי, ונחשב על ידי רבים לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. להצלחתו של פלה, כמו גם ליכולות המשחק האישיות שלו ולסגנונו המרהיב, הייתה השפעה רבה על הכדורגל בברזיל ובעולם במשך שנים רבות. פלה גדל בעיר באורו, והחל את הקריירה שלו במועדון הכדורגל המקומי. פוטנציאל המשחק שהפגין זוהה על ידי קבוצת סנטוס, שבמדיה החל את הקריירה המקצוענית. הוא שיחק בסנטוס במשך 18 שנים, במהלכן זכה בתארים קבוצתיים ואישיים רבים והבקיע למעלה מאלף שערים, חלקם במשחקים לא רשמיים, הישג מיוחד בתולדות הכדורגל. עם נבחרת ברזיל הוא זכה במונדיאל 1958, במונדיאל 1962 ובמונדיאל 1970, והיה במשך שנים רבות מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים. לקראת סיום הקריירה שלו עבר פלה לניו יורק קוסמוס מארצות הברית, ולאורך השנים היה אחראי במידה רבה להתפתחות הכדורגל במדינה זו. הוא עבד גם כשגריר של ארגונים בינלאומיים כגון פיפ"א ויוניצ"ף, וכיהן במשך שלוש שנים בתפקיד שר במשרד הספורט של ברזיל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2018	קרייסיס הוא משחק פעולה ממוחשב מז'אנר "משחקי יריות" מגוף ראשון שפותח על ידי חברת קרייטק. עלילת המשחק עוסקת בפלישת חייזרים לכדור הארץ בשנת 2020, ומתרחשת באי טרופי באוקיינוס השקט. שאיפתם של מפתחי המשחק הייתה להציג דמויות בעלות בינה מלאכותית אנושית הנלחמות לצד או נגד נומאד, הדמות אותה יגלם השחקן. נומאד הוא חייל בכוחות המיוחדים של ארצות הברית. המאפיינים הגרפיים של המשחק זכו לעניין רב מאז חשיפתו לציבור. המשחק יצא ב-13 בנובמבר 2007, לאחר פיתוח שנמשך שנתיים. עם יציאתו זכה לשבחים רבים, ונבחר על ידי מספר רב של מבקרים לתואר "משחק השנה" לשנת 2007. בכנס של חברת EA דווח כי נמכרו מעל למיליון עותקים של המשחק ברחבי העולם עד סוף חודש ינואר 2008. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2018	קרייסיס הוא משחק פעולה ממוחשב מז'אנר "משחקי יריות" מגוף ראשון שפותח על ידי חברת קרייטק. עלילת המשחק עוסקת בפלישת חייזרים לכדור הארץ בשנת 2020, ומתרחשת באי טרופי באוקיינוס השקט. שאיפתם של מפתחי המשחק הייתה להציג דמויות בעלות בינה מלאכותית אנושית הנלחמות לצד או נגד נומאד, הדמות אותה יגלם השחקן. נומאד הוא חייל בכוחות המיוחדים של ארצות הברית. המאפיינים הגרפיים של המשחק זכו לעניין רב מאז חשיפתו לציבור. המשחק יצא ב-13 בנובמבר 2007, לאחר פיתוח שנמשך שנתיים. עם יציאתו זכה לשבחים רבים, ונבחר על ידי מספר רב של מבקרים לתואר "משחק השנה" לשנת 2007. בכנס של חברת EA דווח כי נמכרו מעל למיליון עותקים של המשחק ברחבי העולם עד סוף חודש ינואר 2008. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2018	טד יוז אדוארד ג'יימס "טד" יוז (17 באוגוסט 1930 – 28 באוקטובר 1998) היה משורר וסופר ילדים אנגלי. נבחר בשנת 1984 לשמש כמשורר הלאומי של בריטניה ואחז בתפקיד זה עד יום מותו. עבודתו כוללת ספרי שירה רבים, מסות וסיפורי ילדים, המשקפים את העניין הרב שגילה בטבע, במיתולוגיות קדומות, בשמאניזם, בתורת הנסתר, באסטרולוגיה ובאגדות עמים. בשנת 2008 דורג יוז ביומון הבריטי הטיימס במקום הרביעי בין 50 הסופרים הבריטים הגדולים מאז 1945. במהלך חייו חווה יוז טרגדיות אישיות. הוא היה נשוי למשוררת האמריקאית סילביה פלאת', עד ליום שבו שמה קץ לחייה בגיל 30. מעריציה של פלאת' ונשים מקרב הקהילה הפמיניסטית האקדמאית האשימו אותו באחריות להתאבדותה. מאהבתו אסיה גוטמן, שעמה החל לנהל מערכת יחסים אינטימית בעודו נשוי לסילביה פלאת', שמה אף היא קץ לחייה ולחיי בתם המשותפת בת הארבע, לאחר שסירב להינשא לה. בנו ניקולס שם קץ לחייו עשר שנים לאחר מותו של אדוארד. עבודתו הפיוטית האחרונה הייתה ספר שירים חושפני בשם "מכתבי יום הולדת", שבו גלל את מערכת היחסים הסבוכה שניהל עם פלאת'. דמותו המורכבת, והטרגדיות שליוו את חייו, היוו השראה לכתיבת מספר ביוגרפיות ואין-ספור סקירות אודותיו ואודות עבודתו הספרותית הענפה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2018	טד יוז אדוארד ג'יימס "טד" יוז (17 באוגוסט 1930 – 28 באוקטובר 1998) היה משורר וסופר ילדים אנגלי. נבחר בשנת 1984 לשמש כמשורר הלאומי של בריטניה ואחז בתפקיד זה עד יום מותו. עבודתו כוללת ספרי שירה רבים, מסות וסיפורי ילדים, המשקפים את העניין הרב שגילה בטבע, במיתולוגיות קדומות, בשמאניזם, בתורת הנסתר, באסטרולוגיה ובאגדות עמים. בשנת 2008 דורג יוז ביומון הבריטי הטיימס במקום הרביעי בין 50 הסופרים הבריטים הגדולים מאז 1945. במהלך חייו חווה יוז טרגדיות אישיות. הוא היה נשוי למשוררת האמריקאית סילביה פלאת', עד ליום שבו שמה קץ לחייה בגיל 30. מעריציה של פלאת' ונשים מקרב הקהילה הפמיניסטית האקדמאית האשימו אותו באחריות להתאבדותה. מאהבתו אסיה גוטמן, שעמה החל לנהל מערכת יחסים אינטימית בעודו נשוי לסילביה פלאת', שמה אף היא קץ לחייה ולחיי בתם המשותפת בת הארבע, לאחר שסירב להינשא לה. בנו ניקולס שם קץ לחייו עשר שנים לאחר מותו של אדוארד. עבודתו הפיוטית האחרונה הייתה ספר שירים חושפני בשם "מכתבי יום הולדת", שבו גלל את מערכת היחסים הסבוכה שניהל עם פלאת'. דמותו המורכבת, והטרגדיות שליוו את חייו, היוו השראה לכתיבת מספר ביוגרפיות ואין-ספור סקירות אודותיו ואודות עבודתו הספרותית הענפה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2018	אסי דיין כראובן דגן. למטה: צוות שחקני העונה הראשונה של "בטיפול". בְטיפול היא סדרת דרמה ישראלית זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה, ששודרה לראשונה בערוץ הוט 3 ב-28 באוגוסט 2005. הסדרה, שנוצרה בידי חגי לוי, עוקבת אחר הטיפולים הפסיכולוגיים השבועיים שעורך למטופליו פסיכולוג קליני בשם ראובן דגן, שמגולם על ידי אסי דיין. במקביל מציגה העלילה אירועים מחייו הפרטיים של דגן. הסדרה שודרה חמישה ימים בשבוע (א'-ה') בערוץ הוט 3, כאשר שידור עונתה הראשונה החל כאמור ב-2005 ושידור עונתה השנייה ב-2008. בעקבות הצלחה ביקורתית גדולה לה זכתה "בטיפול" נוצרה על ידי רשת HBO גרסה אמריקאית לסדרה, שעלתה לשידור כשנתיים לאחר הסדרה המקורית. הסדרה זכתה לתיאור "מופת טלוויזיוני", ואנשי מקצוע הצהירו עליה כבעלת השפעה על תחום הפסיכולוגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2018	אסי דיין כראובן דגן. למטה: צוות שחקני העונה הראשונה של "בטיפול". בְטיפול היא סדרת דרמה ישראלית זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה, ששודרה לראשונה בערוץ הוט 3 ב-28 באוגוסט 2005. הסדרה, שנוצרה בידי חגי לוי, עוקבת אחר הטיפולים הפסיכולוגיים השבועיים שעורך למטופליו פסיכולוג קליני בשם ראובן דגן, שמגולם על ידי אסי דיין. במקביל מציגה העלילה אירועים מחייו הפרטיים של דגן. הסדרה שודרה חמישה ימים בשבוע (א'-ה') בערוץ הוט 3, כאשר שידור עונתה הראשונה החל כאמור ב-2005 ושידור עונתה השנייה ב-2008. בעקבות הצלחה ביקורתית גדולה לה זכתה "בטיפול" נוצרה על ידי רשת HBO גרסה אמריקאית לסדרה, שעלתה לשידור כשנתיים לאחר הסדרה המקורית. הסדרה זכתה לתיאור "מופת טלוויזיוני", ואנשי מקצוע הצהירו עליה כבעלת השפעה על תחום הפסיכולוגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה