ויקיפדיה:הידעת?/2019/נובמבר
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
נובמבר 2019 | ||
---|---|---|
1 בנובמבר 2019 |
הפיליפינים נכבשו על ידי צבא ארצות הברית בשנת 1898, בזמן מלחמת ארצות הברית–ספרד, על ידי הגנרל ארתור מקארתור הבן, ושוב בשנת 1944 במלחמת העולם השנייה, מידי יפן, על ידי בנו, הגנרל דאגלס מקארתור. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 בנובמבר 2019 |
המתמטיקאי והמהפכן הצרפתי אווריסט גלואה, מיוצרי תורת החבורות ומייסדה של תורת גלואה, שני תחומים מרכזיים באלגברה מופשטת, נהרג בדו-קרב ב-30 במאי 1832, בהיותו בן 21 בלבד. בידיעה כי חייו מתקרבים לקיצם, ובניסיון לשמר את מחקריו גם לאחר מותו, העלה גלואה על הכתב בלילה שלפני הדו-קרב את עיקרי רעיונותיו החשובים, בצורה מאוד לא מסודרת. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 בנובמבר 2019 |
חצוצרן הג'אז לי מורגן, מהנגנים הבולטים בשליחי הג'אז ובתקופת ההארד בופ בכלל, סיים את חייו בצורה טראגית ב-19 בפברואר 1972. באותו ערב הופיע מורגן במועדון הג'אז סלאגס (Slug's) שבניו יורק. בעקבות ויכוח עם סוחר סמים, שממנו רכש כמות גדולה של קוקאין, שלח לי מורגן את הלן מור, ידועתו בציבור, להביא לו אקדח. כשהלן חזרה למועדון היא ראתה את לי מסתודד עם אישה אחרת. במריבה שפרצה ביניהם נפלט כדור שפגע במורגן וגרם למותו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 בנובמבר 2019 |
לשלשת של עופות ימיים ועטלפים, הידועה בשם גואנו, הייתה לגורם רב השפעה בכלכלה ובפוליטיקה של המאה ה-19. בתור הדשן הטבעי היעיל ביותר בעולם, שאחוז החנקן בו גדול פי שלושים מאשר בדשן בהמות רגיל, הביא הגואנו עושר רב למדינות שעל חופיהן הוא נמצא, ובראשן פרו, ואף יותר לממלכה המאוחדת, שהפיקה רווחים נאים מהובלתו. בשנים 1864―1865 התחוללה מלחמת ספרד–אמריקה הדרומית בין ספרד, פרו, צ'ילה, בוליביה ואקוודור על מרבצי גואנו, ואילו הקונגרס של ארצות הברית חוקק בשנת 1856 את חוק איי הגואנו, לפיו מותר לאזרחי ארצות הברית להשתלט על איים לא מיושבים שאינם שייכים למדינה אחרת, אם יש עליהם מרבצי גואנו. אחד מאיים אלה, אטול מידוויי, הפך 80 שנה אחרי גילויו לנקודה אסטרטגית, והיווה את הזירה של קרב מידוויי במלחמת העולם השנייה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 בנובמבר 2019 |
אזור המעיינות החמים והגייזרים שבפארק ילוסטון בארצות הברית הוא חלק מרמה נרחבת בעלת הרים ועמקים, שכולה מהווה לוע התמוטטות עצום של הר געש, המתפרץ אחת ל-600 אלף שנים בממוצע. התפרצותו היא כה עזה עד כי כל הסלעים הגעשיים הנוצרים בה מתפזרים על שטח נרחב ולא יוצרים את צורת החרוט האופיינית להרי געש. אם תתחולל התפרצות כזו כיום, היא תגרום לאנושות אסון כבד. לפי סימנים שונים – שהעיקריים בהם הם פרק הזמן הממוצע בין התפרצויות היסטוריות, רעידות אדמה מקומיות ותפיחת הקרקע – התפרצות קרובה בילוסטון אכן אפשרית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 בנובמבר 2019 |
בתרבות הפופולרית נתפס כריסטופר קולומבוס כאירופי הראשון שהגיע לאמריקה בשנת 1492. למעשה, לֵייף אייריקסון הוויקינגי הקדים אותו בכ-500 שנה. משערים שהוא הגיע לאזור קנדה שבאמריקה הצפונית בתחילת המאה ה-11, ואף התיישב בה לזמן קצר. ככל הנראה, תחילה הגיע אייריקסון לאי באפין, המשיך לחצי האי לברדור ולבסוף הקים התיישבות קצרת ימים באי וינלנד. קולומבוס, כמו אייריקסון, לא ידע שגילה יבשת חדשה, ועד יום מותו סבר שהגיע להודו. קולומבוס סייר במהלך מרבית מסעותיו בסביבות האיים הקריביים, ועד למסע הרביעי ב-1502 הוא בעצם לא דרך על היבשת עצמה. במסע השלישי החמיץ קולומבוס הזדמנות להציב את כף רגלו על חוף אמריקה הדרומית, כאשר גילה עדות לשפך נהר גדול (האורינוקו), אך החליט שלא להשיט את ספינתו לשם משום שלא האמין בקיומה של יבשת המהווה מקור מים לנהר כה גדול. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 בנובמבר 2019 |
בית המלוכה הבריטי הנוכחי הוא למעשה שושלת מלוכה גרמנית. ב-1714 עלה לשלטון המלך ג'ורג' הראשון, שהיה נסיך גרמני בשם גאורג לודוויג, שאפילו לא ידע לדבר אנגלית. נינו, ג'ורג' השלישי, כבר דיבר אנגלית שוטפת. נכדתו של ג'ורג' השלישי, המלכה ויקטוריה, הייתה גרמניה משני הוריה. ב-1840 נישאה ויקטוריה לנסיך הגרמני אלברט סקסה-קובורג-גותה, שנתן את שמו לבית המלוכה החל מ-1901. ב-1917, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, החליף המלך ג'ורג' החמישי את שם משפחתו משמה הגרמני סקסה-קובורג-גותה לשם בעל הנופך הבריטי וינדזור, הואיל ונטען כי אין זה יאה שיהיה שם גרמני לבית המלוכה, בזמן שגרמניה היא אויב לבריטים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 בנובמבר 2019 |
בחברה האנושית יש דרכים רבות לברך פני אדם זר, אך בכולן מועבר אותו מסר, המברך אינו מהווה איום על הזר. הרומאים נהגו להרים את כף יד ימין הפתוחה בברכה, ובכך להראות שאין בידם כלי נשק. בחברות אחרות מקובל ללחוץ את יד ימין לשלום, תוך העברת מסר דומה. בימי הביניים האבירים היו מרימים את מכסה העיניים בקסדתם כאשר היו נפגשים באביר אחר, על מנת שיוכלו לזהותם כאוהב ולא כאויב. מנהג זה שרד למעשה עד ימינו, והוא המקור להצדעה המקובלת בצבא. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 בנובמבר 2019 |
הקניון הגדול של ילוסטון הוא הקניון של נהר ילוסטון הנמצא בפארק הלאומי ילוסטון בארצות הברית. אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינת אריזונה. המאפיינים הגאולוגיים של הקניון אינם ברורים דיים, אך מוסכם כי הקניון הוא אתר בליה. הקניון שמתחת למפלי ילוסטון התחתונים היה בעבר האתר של אגן גייזר שנוצר מזרמי לבה ריוליטיים, העתקים נרחבים, והחום שהצטבר מתחת לפני הקרקע. הצבע של הקניון הוא תוצאה של שינוי הידרו-תרמי. הריוליט שבקניון מכיל מגוון תרכובות ברזל. כאשר אגן הגייזר היה פעיל, ה"בישול" של הסלע גרם לשינוי כימי בתרכובות הללו, כיוון שהחשיפה ליסודות הללו גרמה לשינוי צבע בסלעים שהתחמצנו. צבע הקניון מרמז על נוכחות או על מחסור במים בתרכובות הברזל הייחודיות. רוב האזורים הצהובים בקניון הם תוצאה של עירוב ברזל (ולא גופרית) בסלע, כך שהקניון בעצם מחליד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 בנובמבר 2019 |
קשת השער היא המבנה הידוע ביותר בסנט לואיס שבמיזורי וגובהה הוא 192 מטרים. טיפוס, צניחה על ראש הקשת, קפיצת בנג'י או טיסה בין רגלי הקשת אסורים בתכלית האיסור אך עם השנים נמצאו כמה הרפתקנים שניסו את כוחם בפעלולים מסוכנים. פעלול בולט אירע ב-14 בספטמבר 1992. ג'ון וינסנט מניו אורלינס טיפס במשך הלילה על הצד החיצוני של הקשת כשהוא נעזר במצמדי יניקה שהצמידו אותו ללוחות הפלדה. הוא הגיע לראש הקשת, הצטלם, צנח מראש הקשת בקפיצת בסיס והסתלק, לא לפני שהשאיר עותקים של הצילומים בתחנות הטלוויזיה המקומיות. וינסנט נתפס כעבור זמן מה וישב בכלא מספר חודשים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 בנובמבר 2019 |
לאורך ההיסטוריה האנושית היוו חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים אחרים, גורם מרכזי שהשפיע על גודלן של אוכלוסיות. מגפת הדבר המכונה המוות השחור התחוללה באירופה במאה ה-14, וקטלה כשליש מאוכלוסיית היבשת. הרעב הגדול שהתחולל באירלנד בין השנים 1846 ו-1849 נבע מפרוטיסט שגרם למחלת הכימשון בתפוחי האדמה. ברעב ההמוני גוועו למעלה ממיליון איש, כ-10% מאוכלוסיית אירלנד. דוגמה נוספת היא מחלת האבעבועות השחורות שתקפה את האצטקים וסייעה לספרדים להשתלט על ממלכתם. למעשה, במהלכן של מלחמות מספר המתים בשל זיהומים היה גבוה ממספר החללים בקרבות עצמם, אך מאז גילויים של המזיקים הזעירים נמצאו דרכים חדשות להילחם בהם, באמצעות תרופות וחיסונים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 בנובמבר 2019 |
במשך השנים נקשרו מיתוסים רבים בחומה הגדולה של סין. הדעה המקובלת היא שכל החומה עשויה מלבנים, שהיא משתרעת ברציפות לכל רוחב צפונה של סין, שהיא נבנתה על ידי קיסר סין הראשון, צ'ין שה-חואנג, לפני 2,200 שנים, ושהיא המבנה היחיד מעשה ידי אדם שניתן לראות מן הירח. בפועל, חומה זו נבנתה בשלהי שלטון שושלת מינג לפני 450 עד 350 שנים בלבד. רובה הוא סוללת עפר שנבנתה בטכניקה של אדמה נגוחה. גם בקטעי החומה שבהם ישנן לבנים, הן מהוות חיפוי בלבד לסוללת העפר שנבנתה בטכניקה זו. החומה אינה רציפה באזורים שבהם ישנם מכשולים טבעיים. רובה התפורר, והחלק שבו מבקרים כיום מיליוני תיירים מדי שנה מצפון לבייג'ינג נראה שלם משום שעבר שיפוץ יסודי בשנות ה-50 של המאה ה-20. רוחבה המקסימלי של החומה הוא תשעה מטרים ולכן הניסיון לראותה מהירח שקול לניסיון לראות שערת אדם ממרחק של שלושה קילומטרים. לא רק שלא ניתן לראותה מהירח, גם ממסלול לווייני נמוך לא ניתן לראותה. לשם השוואה את הפירמידה הגדולה של גיזה, מבנה קדום אחר מעשי ידי אדם, ניתן לראות ממסלול לווייני נמוך. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 בנובמבר 2019 |
פוּגוּ הוא דג מאכל, הנחשב למנה יוקרתית ויקרה במטבח היפני. חלק מאיבריו הפנימיים של הפוגו מכילים את הרעל הקטלני טטרודוטוקסין שאכילתו גורמת למוות תוך שעות ספורות. ביפן, הגשתה של מנה מבשרו של הפוגו מחייבת את השפים ברישיון על פי חוק. לשם השגתו צריכים השפים לעבור התמחות בת מספר שנים ולהצליח בבחינה מסכמת, משום שכל טעות בהכנה עלולה לעלות בחיי הסועדים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 בנובמבר 2019 |
מלון ריוגיונג הוא בית מלון בלתי גמור הנמצא בפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית. המבנה הוא גורד שחקים בגובה 300 מטר שבנייתו נפסקה בעבר. כיום, הושלמה בניית המלון, אך נכון לשנת 2019, הוא עודנו סגור. הבניין תוכנן להיות בית המלון הגבוה בעולם – עם 105 קומות. בנייתו החלה בשנת 1987, נפסקה ב-1992 וחודשה בשנת 2008. המבנה עשוי כולו בטון מזוין וצורתו היא דמוית פירמידה המזדקרת באופן בולט וחסר מתחרים בקו הרקיע של העיר. קשיים במימון המיזם השאפתני עיכבו את הבנייה עד לכדי עצירתה ב-1992 והמלון הפך ל"פיל לבן", ככל הנראה הגדול ביותר בעולם. הממשל ניסה במשך תקופה ארוכה לגייס כספים לחידוש הבנייה ולהשלמת הבניין. המבנה הבלתי גמור נחשב מסוכן מאוד ולכן נאסר השימוש גם בחלקים ממנו. במקביל, על אף היותו המבנה הבולט ביותר בפיונגיאנג, נעשים ניסיונות להצניעו על ידי הסרתו ממפות רשמיות של העיר ומניפולציות גרפיות שלו בתמונות רשמיות של העיר. בשנת 2008 חודשה בניית המלון ובשנת 2011 היא הושלמה. באותה שנה עקף אותו מלון ריץ' קרלטון במגדל ICC בהונג קונג המתנשא לגובה של 484 מטר מעל פני האדמה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 בנובמבר 2019 |
משחקי כדורגל מאורגנים התקיימו ביישוב העברי החל מ-1928. מקרה מעניין אירע ב-1932, כאשר קבוצת המשטרה הבריטית, אלופת הליגה בשנה זו, התייצבה למשחק גמר הגביע מול הפועל חיפה. לאחר שחיפה הובילה 0-1, פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר נגדה. בתגובה התייצב יונה שטרן, קפטן הפועל חיפה, ליד הכדור ומנע את ביצוע הבעיטה. השופט הבריטי העוין הציב לו אולטימטום, ולאחר ששטרן סירב להישמע לכך, שרק לסיום המשחק. בית הדין של ההתאחדות העניק ניצחון טכני לקבוצת המשטרה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 בנובמבר 2019 |
פפי השני, פרעה מצרים בתקופת השושלת השישית, נחשב על ידי חלק מהחוקרים למונרך המאריך ימים בהיסטוריה - 94 שנים. יש הסכמה בין האגיפטולוגים שפפי השני עלה על כס המלוכה בגיל שש, אך הדעות חלוקות לגבי גילו בעת מיתתו: יש חוקרים הסבורים כי נפטר בגיל 100, לאחר 94 שנות שלטון, בעוד חוקרים אחרים מקדימים את מיתתו לגיל 70, לאחר 64 שנות מלוכה בלבד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 בנובמבר 2019 |
זרם פירוקלסטי הוא תערובת של גזים, אפר ורסיסי סלעים געשיים, הנראית כמו ענן סמיך בצבעי אפור-שחור שמתגלגל ומתערבל על צלע הר געש בדרכו למרגלותיו. זרם פירוקלסטי מסוכן יותר מזרמי לבה, לא רק בגלל החום הגבוה בתוכו שמגיע למאות מעלות צלזיוס, אלא גם עקב מהירות גלישתו שיכולה להגיע למאות קילומטרים לשעה. אחת הדוגמאות לחורבן שזרמים פירוקלסטיים יכולים לגרום היא ארבעת הזרמים שהחריבו את העיר הרקולנאום בשנת 79 וכיסו אותה בשכבות אפר געשי בגובה של כ-20 מטרים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 בנובמבר 2019 |
בספר "1984", רומן דיסטופי מאת ג'ורג' אורוול המתאר השתלטות עתידנית של משטר טוטליטרי על העולם, עובד הגיבור וינסטון סמית כפקיד במערכת שתפקידה לשכתב את ההיסטוריה בהתאם לרצון השלטון. השכתוב נעשה באמצעות גזירה של קטעי עיתון מעיתונים שנמצאו בארכיון, והחלפתם בקטעים "תקינים" יותר. תיאור זה אינו כה בדיוני, ונעשה בעבר הלכה למעשה בברית המועצות. דוגמה לכך היא בעדכון שהתקבל בשנות החמישים לאנציקלופדיה הסובייטית הגדולה, ועיקרו החלפת הערך על לברנטי בריה, שהיה ראש הנ.ק.ו.ד., בתוספת לערך על מצר ברינג כדי למלא את החלל שנוצר באנציקלופדיה, לאחר שבריה הוצא להורג באשמת בגידה, כחלק ממאבקי הכוחות על השלטון לאחר מות סטלין. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 בנובמבר 2019 |
אדמירל היימן ריקובר שירת בצי ארצות הברית במשך 63 שנים רצופות, יותר מכל איש צבא אמריקני אחר בהיסטוריה. הוא עמד מאחורי הקמת צי הצוללות ונושאות המטוסים בעלות ההנעה הגרעינית, המהוות עד היום את חוט השדרה של הצי. ריקובר נולד כיהודי באוקראינה ב-1900 אך המיר את דתו לנצרות לאחר נישואיו. במהלך שירותו בצי היה מראיין ומאשר באופן אישי כל מועמד לתפקיד קצונה בכלי שיט גרעיני אמריקני, וקיים יותר מ-15,000 ראיונות כאלה עד לפרישתו מהצי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 בנובמבר 2019 |
סחר חליפין שהיה נהוג לפני המצאת הכסף אינו שכיח כיום כבעבר. למרות זאת, בשל מחסור כספי, נחתמה עסקה בשנות ה-60 בין ישראל לברית המועצות, לפיה תרכוש ישראל את מגרש הרוסים בירושלים תמורת שני מיליון לירות בכסף, ומיליון וחצי נוספים בתפוזים. ישראל הייתה אז אחת מיצואניות התפוזים הגדולות בעולם, ובעקבות העסקה נשלחו לברית המועצות כמויות גדולות של תפוזי ג'אפה, עד שהחוב כוסה במלואו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 בנובמבר 2019 |
למרות שמו המרמז על שושלת מלכים, למלך שוודיה קרל השביעי, שמלך במאה ה-12, לא קדמו מלכים בשם קרל. ששת ה"קרלים" הקודמים היו דמויות בדיוניות בספרו של הסופר השוודי יוהאנס מגנוס, בן המאה ה-16, אשר כתב בספרו "Gothorvm sveonvmqve historia" היסטוריה בדיונית לחלוטין של ממלכת שוודיה, כביכול מאז גירוש אדם וחוה מגן עדן. הטעות השתרשה לדמותו ההיסטורית האמיתית של קרל סוורקסון, ועל כן הוא מכונה קרל השביעי על ידי ההיסטוריונים. מלכי שוודיה לא השתמשו במספר סידורי של השליט עד המאה ה-16. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 בנובמבר 2019 |
תאודור רוזוולט היה נשיא ארצות הברית בשנים 1901 עד 1909. כיוון שלא היה מרוצה ממחליפו, ויליאם הווארד טאפט, החליט לרוץ שוב לנשיאות ארצות הברית. בעת מסע הבחירות שלו במילווקי ב-1912, נורה רוזוולט בחזהו. הכדור עבר דרך דפי נאומו בן חמישים העמודים, שקופל לשניים, ודרך קופסת משקפיו, לפני שפגע בו. רוזוולט נכנס לאולם, ולאחר שהתנצל בפני הקהל על כך שאינו יכול לנאום ארוכות בשל הקליע שבחזהו, נאם במשך שעה וחצי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
23 בנובמבר 2019 |
עץ האגוז הברזילאי הוא אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. רבייתו תלויה במינים מסוימים של סחלבים ודבורים, והפצת זרעיו תלויה במיני מכרסמים גדולים. מינון הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מזרעיו, המכונים "אגוזי ברזיל", גבוהה פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינה מסוכנת או משמעותית ביחס לקרינה לה אנו נחשפים מהשמיים ומהארץ. הזרעים הטעימים מהווים מקור תזונתי טוב למגנזיום, לוויטמין B1 ובעיקר לסלניום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
24 בנובמבר 2019 |
דובוני מים או טַרְדִיגְרָדָה הם מערכה בממלכת בעלי החיים ובה יצורים קטנים, דמויי חרקים, שהגדולים בהם מגיעים לאורך של 1.5 מילימטר. עקב יכולתם לשרוד בתנאי סביבה קיצוניים, ניתן למצוא אותם כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ. הם יכולים לשרוד בטמפרטורה של 272- מעלות צלזיוס – מעלה אחת בלבד מעל האפס המוחלט – כמו גם בטמפרטורות גבוהות עד כדי 151 מעלות צלזיוס ואף בתנאי קרינה חזקה פי 1,000 מזו שתהרוג אדם. ביכולתם לשרוד כמעט עשר שנים ללא מים, והם עמידים אפילו בוואקום בחלל. בניסוי שנערך בשנת 2007 נשלחו דובוני מים לחלל בגשושית, לתקופה של 12 יממות, ללא דיחוס או הגנה מקרינה קוסמית. ב-2008 פורסמו תוצאות הניסוי, ודוּוח כי הדובונים עמדו גם במסע זה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
25 בנובמבר 2019 |
בשנת 1965 הייתה ז'אן לואיז קלמן, בת ה-90, ערירית וחסרת יורשים. היא החתימה אדם על חוזה, כך שבתמורה לשכירת חדר בדירתה, ביוקר, הוא יירש אותה אחרי מותה. אלא, שקלמן הפכה לשיאנית גינס באריכות חיים. אותו דייר נפטר לפניה כעבור 30 שנה, ואלמנתו המשיכה לשלם את שכר הדירה במקומו. ב-1989 סיפרה קלמן בסרט הדוקומנטרי "וינסנט ואני" על פגישתה האישית עם וינסנט ואן גוך וב-1995 היא סיפרה בסרט "לאחר 120 עם ז'אן קלמן", על השינויים הטכנולוגיים הרבים, בהם חזתה במהלך 120 שנה. היא נפטרה בגיל 122. |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 בנובמבר 2019 |
בּילירוּבּין הוא צבען אורגני המוכר לנו באופן אינטימי. כתוצר פירוק של תאי דם אדומים, עובר הבילירובין דרך הכבד אל התריסריון יחד עם מיצי המרה. לאחר שחיידקים משנים את הרכבו במערכת העיכול, משתנה צבעו לחום, והוא מקנה לצואה את צבעה האופייני. חלק ממנו נספג בחזרה ממערכת העיכול לגוף ומופרש בשתן. צבעו הצהוב של השתן נובע מנוכחות בילירובין. מחלות כבד שונות פוגעות ביכולת הגוף להפריש בילירובין, והצטברתו ברקמות הגוף נותנת לעור וללובן העין את הצבע האופייני לצהבת. |
עריכה - תבנית - שיחה |
27 בנובמבר 2019 |
במאה ה־19 התגלו שלדים שזוהו כשייכים לזוחלים ענקיים. הם כונו דינוזאורים (מיוונית: לטאות אימה). בשנת 1887 הוצע לחלק את קבוצת הדינוזאורים לשתי תתי-קבוצות: "בעלי אגן דמוי עוף" ו"בעלי אגן דמוי לטאה". מאה שנים מאוחר יותר החל להתברר שמוצאם של העופות הוא מקבוצה של דינוזאורים. למרבה המבוכה, העופות התפתחו דווקא מאותה קבוצה שהשתייכה לסדרת "בעלי אגן דמוי לטאה". |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 בנובמבר 2019 |
למרות שהלהיט רב הביצועים צל עץ תמר הוקלט לראשונה בתחילת שנות החמישים, תחנות הרדיו והטלוויזיה שמשמיעות אותו, משלמות עליו תמלוגים רק משנת 1999. זאת ועוד, התשלום עצמו הוא תשלום רטרואקטיבי, שהחל רק בשנת 2014, בעקבות פסק בוררות עם יורשי הפזמונאי והמלחין המקוריים. במשך כל השנים הופיעו במקום שמות היוצרים, שמות בדויים על עטיפות התקליטים של מבצעי השיר וספק אם מבצעי השיר בעצמם ידעו מי כתב אותו. לילית נגר, לדוגמה, שהייתה המבצעת השנייה של השיר, בשנת 1954, סיפרה שהמוזיקאי בובי פנחסי מכר לה אותו תמורת חמש לירות, ועל עטיפת ומדבקת התקליטון שלה צוין רק שם המעבד המוזיקלי של השיר. זהות המחברים האמיתיים נתגלתה רק ב-2013, בעקבות תחקירים של יואב גינאי מרשת ב' ושל צוות אתר האינטרנט זמרשת. המחברים, אפרים וינשטיין וחיים קוברין, כמו גם יורשיהם, לא היו מעורים בעסקי השעשועים ולכן לא דאגו להסדיר את זכויות היוצרים ביוזמתם במשך כל אותן השנים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 בנובמבר 2019 |
אף על פי שיהדות בריטניה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ומונה כרבע מיליון בני אדם, הצו המורה על גירוש יהודי אנגליה משנת 1290, שניתן על ידי המלך אדוארד הראשון, עדיין בתוקף ומעולם לא בוטל. למרות שהצו משנת 1290 לא בוטל באופן פורמלי, לאחר שהאמנציפציה ו-Jewish Relief Act 1858 ביטלו כל אפליה בין אנגליקנים לשאר אזרחי אנגליה, אין משמעות מעשית לצו זה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
30 בנובמבר 2019 |
אדם הצופה בשמיים, על המאדים, בצהרי היום, יראה את השמיים אדומים ואם הוא יצפה בהם בעת השקיעה, הוא יראה אותם כחולים - בדיוק ההפך ממה שיראה אדם הצופה בשמיים ועומד על כדור הארץ. השקיעה על המאדים נותנת גוון כחול כי האבק הרב הנמצא באטמוספירה הדלילה שלו סופג את האור הכחול ומעביר אותו ישר קדימה, בעוד שאר הצבעים מתפזרים באופן שווה. זאת בניגוד למצב באטמוספירה הסמיכה ודלת האבק של כדור הארץ, ששוברת דווקא את שאר אורכי גלי האור ומסיטה קדימה את האור האדום. בנוסף, השמש השוקעת נראית על המאדים בצורתה האמיתית ולא נראית פחוסה כמו בכדור הארץ, כיוון שהאטמוספירה הדלילה יחסית לא יוצרת את אפקט העיוות הזה. השקיעה בתמונה היא השקיעה הראשונה בצבע שצילם הרובר קיוריוסיטי, השוהה במכתש גייל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |