ויקיפדיה:הידעת?/2024/אוגוסט

אוגוסט 2024
1 באוגוסט 2024	הלפיד האולימפי נישא באולימפיאדת החורף ב-2002 מקובל לחשוב כי מרוץ הלפיד האולימפי הוא חידוש מסורת מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אולם לאמתו של דבר, בעוד הדלקת לפיד באתר המשחקים היא אכן מסורת שרווחה באותה תקופה, המרוץ המקדים אותה לא היה מעולם חלק מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. המרוץ המביא את האש האולימפית מיוון אל אתר המשחקים הוא מסורת שנוצרה לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936), פרי מוחו של קרל דים, יושב ראש הוועדה המארגנת של המשחקים, ובשל כך המרוץ נוצל על ידי המפלגה הנאצית לפיאור שמו של הרייך השלישי ותועד בסרטה התעודי של לני ריפנשטאהל, "אולימפיה". באופן אירוני, למרות מקורותיו, מרוץ הלפיד הפך עם השנים לסמל מרכזי לאחווה העומדת בלב האולימפיאדה, ולאחד הסמלים הפופולריים ביותר שלה.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוגוסט 2024	במקצה הגמר בריצת 100 מטר באולימפיאדת פריז ב־1924 ניצח האתלט היהודי הבריטי, הרולד אברהמס. במקום השלישי במרוץ זה זכה האתלט הניו זילנדי, ארתור פוריט. המרוץ התקיים ב־7 ביולי בשעה 7 בערב ומאז ועד למותו של אברהמס ב־1978 הקפידו השניים להיפגש לארוחה מדי שנה באותו תאריך ובאותה שעה בה התקיים המרוץ. לימים הונצח מרוץ זה בסרט "מרכבות האש". ארתור פוריט, שבהמשך חייו הוכשר כרופא, שירת כרופא צבאי במלחמת העולם השנייה במערכה בצפון אפריקה ובפלישה לנורמנדי, שימש כרופאם האישי של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת ושל בתו, אליזבת השנייה ולימים כיהן בתפקיד המושל הכללי ה־11 של ניו זילנד. פוריט היה אחד משני הספורטאים הניו זילנדים היחידים שנשאו את דגל ניו זילנד בשני טקסי פתיחה של המשחקים האולימפיים, באולימפיאדת פריז ובאולימפיאדת אמסטרדם ארבע שנים לאחר מכן.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוגוסט 2024	מרי, מלכת הסקוטים מרי, מלכת הסקוטים, שמלכה על סקוטלנד מאז מות אביה ג'יימס החמישי כשהייתה בת שישה ימים, הייתה גם מלכת צרפת בזמן שהייתה נשואה לפרנסואה השני, מלך צרפת. לאחר שהתאלמנה ממנו חזרה לסקוטלנד והייתה מעורבת בקשר רידולפי להדחת דודניתה אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה. הקשר נכשל ולבסוף הוביל להוצאתה להורג של מרי. בנה של מרי, מלך סקוטלנד ג'יימס השישי, מלך על אנגליה, סקוטלנד ואירלנד, לאחר איחוד הכתרים, תחת השם המלכותי ג'יימס הראשון.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוגוסט 2024	דרסאז' הוא אחד ממקצועות הרכיבה האומנותית במשחקים האולימפיים נהוג שכל תחרויות הספורט נערכות בעיר המארחת ובסביבתה, אך אין זה מתאפשר תמיד. לעיתים אין העיר שוכנת לחוף ים, ועל כן מקצועות השיט התחרותי נאלצים לנדוד לעיר אחרת באותה מדינה. בעייתיות יותר הן התחרויות בקרב חמש מודרני וברכיבה האמנותית על סוסים. תחרויות הרכיבה תלויות בתקנות בריאות וטרינריות, המשתנות ממדינה למדינה ותקפות בדרך כלל בכל עריה של אותה מדינה. כך למשל, לאחר שהוועד האולימפי הבינלאומי החליט שאולימפיאדת 1956 תתקיים במלבורן, אוסטרליה, בשל תקנות מגבילות, נאלצו לקיים את תחרויות הרכיבה במשחקים האולימפיים בסטוקהולם בירת שוודיה.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוגוסט 2024	סמליל אולימפיאדת מקסיקו 1968 באולימפיאדת מקסיקו (1968) רשמה ישראל את הופעת הבכורה שלה בטורניר הכדורגל של המשחקים האולימפיים. ברבע הגמר נפגשה נבחרת ישראל עם נבחרת בולגריה. בדקה ה־89 הצליח שייע פייגנבוים להבקיע שער שוויון והמשחק נכנס להארכה במצב של 1-1. ישראל החמיצה הזדמנות קורצת בהארכה, והמשחק הסתיים בתיקו. באותם ימים לא הונהגו עדיין בעיטות הכרעה במקרים כגון אלו, ובהתאם לתקנון האולימפי נערכה הגרלה. יושב ראש הוועדה המארגנת התייצב במרכז המגרש, הסיר את כובע הקש הלבן שלו, והכניס לתוכו שני פתקים שעליהם נכתבו שמות הנבחרות. השופט הצרפתי של המשחק ניגש אליו ושלף את הפתק עם השם בולגריה. בהמשך הטורניר, הגיעה נבחרת בולגריה עד למשחק הגמר האולימפי, שם הפסידה לנבחרת הונגריה בתוצאה 4-1.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוגוסט 2024	דגל ליכטנשטיין דגל ליכטנשטיין שונה ב־1937 והוסף לו כתר, לאחר שב־1936 משלחת ליכטנשטיין לאולימפיאדת ברלין, שזו האולימפיאדה הראשונה שבה השתתפה, גילתה במקרה בזמן המשחקים שדגל המדינה זהה לדגל האיטי.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוגוסט 2024	סמל אולימפיאדת טוקיו (1964) לאחר שניצחה במשחה 100 מטר חופשי באולימפיאדת טוקיו (1964), הפכה השחיינית האוסטרלית דון פרייזר לשחיינית הראשונה, כולל בין השחיינים הגברים, שזכתה באותו משחה בשלוש אולימפיאדות רצופות. למרות הישגה חסר התקדים, השעתה אותה התאחדות השחייה האוסטרלית לעשר שנים בעקבות סדרת שערוריות שנקשרו בשמה. הבולטת שבהן הייתה תפיסתה, יחד עם ספורטאים אוסטרלים נוספים, לאחר שהתגנבו לארמונו של הקיסר הירוהיטו והורידו את הדגל האולימפי מהתורן שבחצר הארמון. בעקבות עונש ההשעיה החמור, פרשה פרייזר משחייה תחרותית.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוגוסט 2024	פליפה השישי, מלך ספרד שלושה מונרכים נוכחיים בעולם הם גם ספורטאים אולימפיים, שייצגו את מדינותיהם באולימפיאדה כשהיו יורשי העצר של תואריהם הנוכחיים. פליפה השישי, מלך ספרד, ייצג את ארצו בשיט מפרשיות באולימפיאדת ברצלונה (1992). האראלד החמישי, מלך נורווגיה, ייצג את ארצו בשיט בשלוש אולימפיאדות - אולימפיאדת טוקיו (1964), אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) ואולימפיאדת מינכן (1972). הגדיל לעשות אלבר השני, נסיך מונקו, שייצג את ארצו בלא פחות מחמש אולימפיאדות חורף רצופות בין 1988 ו-2002 במזחלות בובסליי. שלושתם גם נשאו את דגלי מדינתם לפחות פעם אחת בטקס הפתיחה של אולימפיאדה בה השתתפו. עם זאת, איש מהם לא זכה במדליה אולימפית.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוגוסט 2024	בימון בקפיצה ההיסטורית במקסיקו באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימון שיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק שקפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות – 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-50 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוגוסט 2024	מקס פון פטנקופר החוקר הגרמני מקס פון פטנקופר האמין שחיידקים עלולים להפוך למיאזמה בתנאים מסוימים, אך הוא התנגד לגישה שלפיה החיידקים מהווים גורם ישיר למחלות. בהתאם לעצתו, מי השתייה של המבורג לא סוננו. ב-1892 תקפה מגפת כולרה את העיר, ופון פטנקופר זכה לביקורת פומבית. על מנת לשקם את מעמדו החליט פון פטנקופר לבלוע מים מזוהמים בחיידקי ויבריו כולרה, שסיפק לו רוברט קוך, יריבו המושבע. הוא פיתח תסמינים קלים של כולרה, אך למרבה הפלא הבריא תוך כמה ימים. כיום משערים שגופו פיתח חיסון לכולרה עקב חשיפה קודמת לחיידק, או שאולי עוזרו של קוך החליט לחוס על חייו ושלח לו מנה מדוללת של תרבית חיידקי ויבריו כולרה.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוגוסט 2024	פרנק מסרווי במהלך מלחמת העולם השנייה. גנרל פרנק מסרווי, שפיקד על יחידות של צבא בריטניה וצבא הודו הבריטית במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן שימש כמפקד צבא פקיסטן, היה מפקד חי"ר מצטיין, אך מפקד שריון כושל. כאשר פיקד על דיוויזיה משוריינת בקרב גזאלה, הצליחו כוחותיו של רומל לכבוש את מפקדתו. מסרווי, שהיה ידוע בכינויו "המזוקן", בשל מנהגו שלא להתגלח במהלך הקרבות, תלש את סימני הדרגה שלו, הורה לחיילים שהיו עמו שלא לקרוא לו "סר", ולאחר שנפל בשבי, הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא אינו מפקד הדיוויזיה כי אם משרתו האישי. כעבור יום הצליח להימלט לאחר שקפץ ממשאית נוסעת, שספגה אש ארטילרית בריטית, והצליח להגיע ברגל אל קווי הצבא הבריטי, ולקבל מחדש את הפיקוד על הדיוויזיה שלו.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוגוסט 2024	עמנואל לסקר השחמטאי היהודי-גרמני עמנואל לסקר נחשב לאחד משחקני השחמט הטובים אי פעם. הוא הגיע לדרגת רב אמן, והיה לאלוף העולם השני בשחמט. אולם לא היה זה עיסוקו היחידי. לסקר היה גם דוקטור למתמטיקה, כשהישגו העיקרי בתחום היה הוכחת משפט לסקר-נתר. מלבד זאת, לסקר עסק גם בפילוסופיה, היה אמן ברידג' וחקר את משחק הלוח גו, שמקורו בסין העתיקה. קרובי משפחתו של לסקר היו גם הם אנשי אשכולות. אחיו, ברטולד לסקר, היה שחמטאי ורופא, אשתו של ‏ברטולד, אלזה לסקר-שילר, הייתה משוררת, ואם לא די בכך, אדוארד לסקר, אמן בינלאומי לשחמט ומהנדס במקצועו, טען לקרבת משפחה בינו לבין לסקר.	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוגוסט 2024	איור של בית המקדש השני בשנת 362, כ־300 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, לחץ קיסר רומא יוליאנוס הכופר על היהודים להקים את בית המקדש מחדש. חלק מהחכמים התנגדו להקמתו מחדש של בית המקדש וחלקם הסכימו. הבנייה החלה, אך נפסקה עקב רעידת אדמה שגרמה לשריפה גדולה באתר הר הבית. באותה עת נלחם יוליאנוס באימפריה הסאסאנית, ומנהלי הבנייה הרומיים ניצלו זאת להפסקת הבנייה עד שובו. ב־26 ביוני 363 נהרג יוליאנוס בקרב בממלכת פרס ויורשו, הקיסר יוביאנוס שהיה נוצרי, הפסיק את הבנייה.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוגוסט 2024	מפת קנינסברג, הנהר והגשרים מודגשים העיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית (כיום קלינינגרד שברוסיה) הייתה מחולקת לארבעה חלקים על ידי הנהר פרגוליה. שבעה גשרים חיברו בין ארבעת חלקי העיר. בין תושבי העיר התפתחה מסורת לפיה לא ניתן לחצות את כל שבעת הגשרים ולחזור לנקודת ההתחלה מבלי לעבור על אותו גשר יותר מפעם אחת. תושבי העיר ניסו להוכיח או להפריך השערה זו, אולם ללא הצלחה. הבעיה התפרסמה בשם בעיית הגשרים של קניגסברג. המתמטיקאי לאונרד אוילר הצליח לפתור את הבעיה, והציג את פתרונו לאקדמיה הפטרבורגית למדעים ב-26 באוגוסט 1735. בהוכחתו הוא תיאר את הבעיה באופן סכמטי. כל נקודה ייצגה חלק של העיר, וכל קו ייצג גשר. הוא הראה שכיוון שמכל נקודה יוצא מספר אי-זוגי של קווים, לא קיים מסלול סגור שעובר דרך כל הקווים. זו אחת הבעיות הראשונות שנפתרו בתורת הגרפים.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוגוסט 2024	סופי סיילס בשנות ה-60 הייתה פופולרית בארצות הברית תוכנית הטלוויזיה לילדים אותה הנחה הקומיקאי סופי סיילס. התוכנית, שהורכבה ממערכונים ובדיחות, גרמה למהומה רבתי ב-1 בינואר 1965. סיילס ביקש מצופיו לגשת למיטת הוריהם, אשר לדבריו לבטח היו עייפים מחגיגות ראש השנה האזרחית, ולאסוף מארנקיהם את "פיסות הנייר הירוקות והמוזרות שעליהן תצלומי נשיאי ארצות הברית" ולשלוח לו אותן, ובתמורה ישלח להם גלויה מפוארטו ריקו. כאשר התוכנית אכן קיבלה שטרות דולר רבים (אם כי רבים מהם היו שטרות מונופול), ונאלצה לנסות ולהחזירם לבעליהם המקוריים, החלה מחאה רבה בקרב ההורים, ושידור התוכנית הופסק למשך שבועיים.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוגוסט 2024	פאול וולפסקהל פאול ווֹלְפְסקֵהל היה תעשיין יהודי-גרמני ומתמטיקאי חובב. על פי המתמטיקאי אלכסנדר אוסטרובסקי, בצעירותו נדחה וולפסקהל בחיזוריו אחרי עלמה צעירה. כיוון שלא מצא טעם לחיים ללא אהבתה, החליט להתאבד בירייה לראשו. הוא הסדיר את ענייניו, קבע את תאריך מותו וקבע כי שעת המוות תהיה חצות בדיוק. כיוון שהיה אדם שיטתי ומסודר סיים את הכנותיו כמה שעות מוקדם מן הרגיל ולכן החליט להעביר את שעותיו האחרונות בספרייתו בקריאת פרסומים מתמטיים. בשעה שעבר על מאמרו של קומר המסביר את טעותם של קושי ולאמה בניסיונם להוכיח את המשפט האחרון של פרמה, נתקל בנימוק מוקשה. עד שהצליח ליישב לעצמו את הנקודה, חלפה שעת חצות ותשוקתו של וולפסקהל לחיים ניצתה מחדש. בצוואתו הקצה וולפסקהל 100,000 מרקים לאדם שיוכיח את המשפט האחרון של פרמה (אך לא לאדם שישלול אותו). התקופה שנקצבה למתן ההוכחה – 100 שנה. הבעיה המפורסמת והפרס הכרוך בה הביאו חובבים רבים להציע למשפט הוכחות שגויות. בסופו של דבר ניתן הפרס לאנדרו ויילס ב-1997, כ-11 שנים לפני מועד פקיעת הפרס.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוגוסט 2024	ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה, סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן לאב יהודי. מילך ניסה תמיד להסתיר את מוצאו, אם כי מפקדו, גרינג, וכן היטלר, היו מודעים לכך. לפי חוקי הגזע הנאצים נחשב מילך למישלינג ולכן היה אמור להיות מסולק מחיל האוויר הגרמני. גרינג מנע זאת, באומרו שבלופטוואפה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". בשנת 1935 פתח הגסטפו בחקירה רשמית נגד מילך על מנת לחקור את שורשיו היהודיים. כדי להפסיק את החקירה כתבה אמו של מילך לראש משטרת האגן כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. לכאורה, בעקבות המכתב, חקירתו בגסטפו הופסקה, ואף הוצאה למילך תעודת ייחוס ארי.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוגוסט 2024	נוצות נסיך ויילס בסיכה ההרלדית של יורש העצר הבריטי, נוצות נסיך ויילס, מופיעות שתי מילים בגרמנית: "Ich dien", שפירושן "אני משרת". האגדה מספרת, שאדוארד, הנסיך השחור, בנו של אדוארד השלישי, מלך אנגליה, נלחם בשנת 1346 במלך העיוור יוהאן מלוקסמבורג. לאחר הקרב, בו נהרג יוהאן, נטל אדוארד את קסדתו לעצמו, וכך הפך המוטו של המלך הגרמני לסמל אצולה בריטי. סברה אחרת היא שאדוארד נעזר בקשתים ולשים בעת המלחמה נגד הצרפתים. "Eich Dyn" בוולשית פירושו "האיש שלכם", משפט שנהג הנסיך האנגלי לומר לחייליו הוולשים כדי להתחבב עליהם. מילים אלו נשמעות בדיוק כמו המילים הגרמניות "Ich dien", וכך הגיעו המילים לסיכה ההרלדית של אדוארד, נסיך ויילס.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוגוסט 2024	בן נאוואחו העובד כמדריך תיירים בעמק מונומנט אחת ההצלחות הגדולות של צבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם שהתחוללו במאה ה-20 הייתה בתחום ההצפנה. האמריקאים גייסו אינדיאנים לצבא על מנת שאלו ישמשו "דוברי קוד" ויעבירו הודעות בשפתם בין הכוחות בשדה הקרב. ההצלחה של בני הצ'רוקי ובני הצ'וקטו במלחמת העולם הראשונה עודדה את האמריקאים להרחיב את מספר הקשרים האינדיאנים במלחמת העולם השנייה, ולמעלה מ-400 בני נאוואחו העבירו הודעות בשפתם, באמצעות שימוש במילות קוד. למעשה, הייתה בכך הצפנה כפולה משום שמומחי הסיגינט של מדינות הציר לא ידעו את מילות הקוד ולא הכירו את שפת הנאוואחו. הצופן נשאר בלתי מפוצח עד סוף המלחמה, על אף שגרמניה הנאצית ובנות בריתה העריכו את כוונתם של האמריקאים עוד בטרם פרצה המלחמה. גבורתם של בני נאוואחו תועדה בסרט "לחישות מלחמה" בכיכובם של ניקולס קייג' וכריסטיאן סלייטר.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוגוסט 2024	במדינות בהן קיים מונרך, עוברת בדרך כלל המלוכה בירושה לילדיו על פי כלל העדפת הבן הבכור. גם ברפובליקות דיקטטוריות מסוימות עוברת הנהגת המדינה מאב לבן, כמו בסוריה, בה ירש בשאר אל אסד את אביו, חאפז אל אסד. צירוף מקרים מעניין קרה באופן ייחודי גם בכנסת. עם מותו בשנת 1971 של חבר הכנסת מטעם המפד"ל הרב ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר (בתמונה), החליף אותו הבא בתור ברשימת המועמדים, בנו ד"ר יהודה בן-מאיר. גם בשנת 2018, עם התפטרות חבר הכנסת מטעם ש"ס והשר לשירותי דת דוד אזולאי, נכנס לכנסת בנו, ינון אזולאי.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוגוסט 2024	איל מגד. בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20, ישראלים רבים קראו את סדרת ספרי המתח, מסוגת הספרות הזולה, "פטריק קים", שעסקה בסוכן קוריאני, בשירות ה־CIA, שנודע בביצועיו המושלמים בכל התחומים, לרבות במיטה. ב-2017 עלה מחזה מצליח, המבוסס חופשית על ספרי הסדרה. הסדרה טבעה גם מטבעות לשון בעברית. הספרים ראו אור בארץ, בהוצאת רמדור. כסופר היה חתום עליהם ברט ויטפורד, ועל כ-150 הספרים השונים בסדרה חתמו כמתרגמים בשמם האמיתי או בשם עט, מי שלימים הפכו לסופרים, עיתונאים ופרופסורים לספרות מוכרים, כגון עמוס אריכא, אריה קרישק, אשר דורי, אריה מקל, איל מגד (בתמונה), אלישע בן מרדכי ואורי בר-יוסף. בחוץ לארץ, הספרים הצליחו הרבה פחות, משום שאת רובם המוחץ איש לא ניסה מעולם לשווק שם. רוב הספרים האלו נכתבו, למעשה, בידי מי שחתמו עליהם כמתרגמים, מתוך מחשבה, שמיתוג זר יעזור בשיווקם	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוגוסט 2024	דמות "המכוער", בעלילת המערבון "הטוב, הרע והמכוער", המשוחקת בידי אלי וולך, ניצלת שוב ושוב ממוות. הדמות ניצלת ממוות בקרב יריות, בתלייה ובצמא במדבר. באופן אירוני, במהלך צילומי סרט קולנוע זה, ניצל וולך עצמו ממוות שלוש פעמים. בפעם הראשונה הוא שתה בטעות חומצה ופונה לבית חולים, בפעם השנייה הוא כמעט נפל מסוסו, שנבהל והוביל את וולך לאורך של כמעט קילומטר, כשידיו של וולך קשורות, ובפעם השלישית כששכב על יד מסילת רכבת וכמעט נדרס. וולך נפטר ביוני 2014 בגיל 98.	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוגוסט 2024	אלכסיי ליאונוב אלכסיי ליאונוב היה האדם הראשון בהיסטוריה שביצע הליכת חלל. ב-18 במרץ 1965 יצא אל מחוץ לחללית ווסחוד 2 לריחוף שנמשך 23 דקות ו-41 שניות. המשימה תוכננה ל-12 דקות בלבד, אבל לחץ האוויר בחליפת החלל שלו ניפח אותה והוא לא הצליח להיכנס חזרה דרך הפתח. רק לאחר שחרור אוויר לחלל הצליח ליאונוב להידחק חזרה לחללית. בחזרה לכדור הארץ, ארעה תקלה במערכת ההנחיה האוטומטית והטייס פאבל בלייב נאלץ לנווט את תא הנחיתה באופן ידני. הצמד נחת כ-1,000 ק"מ מהיעד והם נאלצו לבלות יומיים בקור המקפיא של הרי אוראל עד שחולצו. למעשה, הם שהו בהרים זמן רב יותר מאשר בחלל.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוגוסט 2024	דמות "המכוער", בעלילת המערבון "הטוב, הרע והמכוער", המשוחקת בידי אלי וולך, ניצלת שוב ושוב ממוות. הדמות ניצלת ממוות בקרב יריות, בתלייה ובצמא במדבר. באופן אירוני, במהלך צילומי סרט קולנוע זה, ניצל וולך עצמו ממוות שלוש פעמים. בפעם הראשונה הוא שתה בטעות חומצה ופונה לבית חולים, בפעם השנייה הוא כמעט נפל מסוסו, שנבהל והוביל את וולך לאורך של כמעט קילומטר, כשידיו של וולך קשורות, ובפעם השלישית כששכב על יד מסילת רכבת וכמעט נדרס. וולך נפטר ביוני 2014 בגיל 98.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוגוסט 2024	היינריך ותומאס מאן בצעירותם שני האחים למשפחת מאן הספרותית, מגדולי הסופרים הגרמנים במאה העשרים, היינריך מאן ותומאס מאן, חלמו בצעירותם לחלוק ביום מן הימים את פרס נובל לספרות. על אף ההערכה הבינלאומית הרבה לשניהם, זכה תומאס מאן לבדו בפרס בשנת 1929 עבור ספרו הקלאסי "בית בודנברוק". תומאס, שהיה רק בשנות החמישים לחייו, המשיך לכתוב מדי יום ביומו עד אחרון ימיו במקביל לפעילות הומניסטית נרחבת בימי מלחמת העולם השנייה ולאחריה. שנה לאחר פרסום ספרו הנודע "דוקטור פאוסטוס" (1947) זכה תומאס מאן, שוב ללא אחיו, במועמדות שנייה לפרס נובל לספרות. ב-1950 זכה תומאס מאן בפרס גתה - השני בחשיבותו לפרס נובל - הן מטעם גרמניה המערבית (בפרנקפורט אם מיין) והן מטעם גרמניה המזרחית (בוויימאר) - מאורע יחיד במינו בכל תולדות הפרס. עשרים וחמש שנה לאחר מכן זכה אף בנו, ההיסטוריון והסופר גולו מאן, בפרס הגרמני - מאורע יחיד במינו, אף הוא, בכל תולדות הפרס.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוגוסט 2024	אריה ליב פרומקין באמצע שנות החמישים של המאה ה-18 חתמו רבני ירושלים על תקנה בה קבעו שבחורים רווקים מעל גיל 20 מגורשים מהעיר, ועליהם לעזוב את העיר תוך ארבעה חודשים. לפקידי העיר ניתן האישור לרדוף את הרווקים "עד חורמה". התקנה הייתה בעלת תוקף רשמי, ואישים דוגמת משה חגיז ואריה ליב פרומקין אכן גורשו מהעיר בגללה. סיבת התקנה הייתה ככל הנראה מטעמי צניעות, אך הראשון לציון הרב רפאל מיוחס, מהחותמים על התקנה, כתב שסיבת התקנה היא ריבוי אוכלוסין וחשש לפיצוץ בין הציבור הערבי והיהודי. התקנה נעלמה לאיטה במהלך השנים, אך מדי פעם שבה ומוזכרת בכדי לעודד נישואים בגיל צעיר.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוגוסט 2024	קבוצת הכדורסל הארלם גלובטרוטרס, המפורסמת בעולם כולו במשחקי הראווה שלה המשלבים בידור ולהטוטי שליטה בכדור, נקראת על שם שכונת הארלם שבניו יורק, המאוכלסת ברובה באפרו-אמריקאים ונחשבת לסמל של הקהילה האפרו-אמריקאית - אך לקבוצה אין כל קשר להארלם או לניו יורק. הקבוצה הוקמה באזור שיקגו ומשם באו שחקניה בשנותיה הראשונות. מייסד הקבוצה, אייב ספרסטין, החליט לקרוא לה על שם השכונה הניו יורקית כדי לסמן קבל עם ועולם את היותה מורכבת משחקנים אפרו-אמריקאים, בתקופה בה עדיין הודרו מהליגות המקצועניות הבכירות בארצות הברית. רק ב-1968, 42 שנה לאחר היווסדה ושנתיים אחרי מותו של ספרסטין, שיחקה הקבוצה בפעם הראשונה בהארלם.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוגוסט 2024	האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר נוסע בפופמוביל, לפני הבית הלבן כלי רכב רבים שימשו את האפיפיורים לדורותיהם, אולם הכינוי פופמוביל נולד רק החל מתקופתו של יוחנן פאולוס השני, עבור כלי רכב בהם האפיפיור נראה היטב כאשר הוא מברך קהל בעת נסיעותיו. לאחר ניסיון ההתנקשות ביוחנן פאולוס השני בשנת 1981 כוסה הרכב בזכוכית משוריינת מכל עבריו. מאז, יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן עבור האפיפיור. בנדיקטוס השישה עשר עשה שימוש רב בפופמוביל המבוסס על רכב ספורט מתוצרת מרצדס-בנץ מסוג M-Class בו קיים מרחב גדול המוגן בזכוכית משוריינת. האפיפיור נכנס לרכב מדלת אחורית, עולה מספר מדרגות, מתיישב על כיסא, ומוגבה באמצעות מעלית הידראולית כך שייראה היטב לקהל המאמינים.	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוגוסט 2024	בלונים מעוגנים מגינים על שמי לונדון במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה. לא הייתה זאת הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים. בעת מלחמת צרפת–פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה, וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. במלחמת האזרחים האמריקאית הקים צבא האיחוד יחידת בלונים מיוחדת שייעודה תצפית על כוחות הקונפדרציה, והיו בה שמונה בלוני תצפית.	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוגוסט 2024	פאול ארדש, 1992 המתמטיקאי היהודי-הונגרי פאול ארדש, שעסק בין השאר בתורת הגרפים, ידוע במספר המאמרים המדעיים שפרסם – מעל 1,500, יותר מכל מתמטיקאי אחר בהיסטוריה (לאונרד אוילר פרסם יותר טקסט מתמטי, אך פחות מאמרים). הוא גם שיתף פעולה עם יותר שותפים מכל מתמטיקאי אחר – יותר מ-500 חוקרים פרסמו מאמר משותף עם ארדש. עקב כך הוא מוכר בפולקלור המתמטי כבסיס לחישוב "מרחק" בשיטה רשתית הדומה לתחום עיסוקו. מדענים שפרסמו מאמר משותף עם ארדש מחזיקים "מספר ארדש 1", ולאחר מותו נספרו 511 כאלה. מי שפרסם מאמר משותף עם אדם בעל "מספר ארדש 1" נחשב כבעל "מספר ארדש 2", ואלה כבר מונים 12,600 ב-2020, וכן הלאה. מספר ארדש הממוצע בקרב בעלי מספר ארדש היה אז 4.65 ו"מספר ארדש החציוני" היה 5.	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוגוסט 2024	שעון שמש אנכי באוסטריה שעון שמש עשוי להיתפס כפריט טכנולוגיה פרימיטיבי וטריוויאלי. אולם, אין הדבר כך. אמנם אין בשעון שמש מנוע או ממסרות, ולא צריך לדאוג עבורו למקור אנרגיה, אך בנייתו מצריכה ידע בטריגונומטריה ובמדעי כדור הארץ. אין די בקביעת מוט ובחלוקת המשטח האנך לו לזוויות שוות, כדי ליצור שעון שמש. זאת משום שהצל לא בהכרח ינוע על פני גזרות שוות במשך זמנים שווים ולא בהכרח ינוע בימי חודש אחד כפי שנע בימי חודש אחר. הזווית בין המוט למשטח, מיקום הסימנים על המשטח והזווית בין המשטח לכיוון כוח הכובד, מחושבים כולם בהתאם לקו הרוחב בו נמצאים.	עריכה - תבנית - שיחה