ויליאם גאלאס

ויליאם גאלאס
William Gallas
מידע אישי
לידה	17 באוגוסט 1977 (בן 47); אנייר-סיר-סיין שבצרפת
שם מלא	ויליאם אריק גאלאס
גובה	1.83 מטר
עמדה	בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ויליאם אריק גאלאס (בצרפתית: William Éric Gallas; נולד ב-17 באוגוסט 1977 באנייר-סיר-סיין) הוא כדורגלן עבר צרפתי ממוצא גוואדלופי ששיחק בעמדת הבלם. לזכותו של גאלאס 84 הופעות במדי בנבחרת צרפת.

קריירת מועדונים

גאלאס הוא בוגר אקדמיית הכדורגל הצרפתית בקליירפונטיין. הוא החל את הקריירה שלו כמקצוען בקן מהליגה השנייה, וסייע לקבוצה להעפיל לליגת העל הצרפתית ב-1996. ב-1997 הוא עבר לשחק באולימפיק מרסיי. גאלאס שיחק במרסיי במשך ארבע עונות, בין השאר לצדו של רובר פירס. משחקו הראשון בליגת האלופות במדי מרסיי היה נגד צ'לסי ב-2000.

צ'לסי

במאי 2001 הובא גאלאס לצ'לסי על ידי המאמן קלאודיו ראניירי תמורת סכום של 6.2 מיליון לירות שטרלינג. תחת ראניירי גאלאס פיתח את יכולתו כבלם עם מרסל דסאי ומאוחר יותר עם ג'ון טרי; השותפות עם טרי כללה רצף של 16 משחקים ללא ספיגת שער. בתקופה שבה שיחק בצ'לסי תחת ראניירי הוא זכה לזימונו הראשון לנבחרת צרפת.

גאלאס היה חלק חשוב מהסגל של צ'לסי שזכה באליפות הפרמייר ליג ובגביע הליגה תחת הדרכתו של ראניירי ויורשו ז'וזה מוריניו. בעקבות פציעתו הקשר של המגן השמאלי ויין ברידג' בעונת 2004/2005 נאלץ גאלאס להחליפו. גאלאס שיחק מספר פעמים בצד השמאלי של ההגנה למרות הבאתו של אסייר דל הורנו ב-2005, והוא התקשה להסתגל לעמדה זו. למרות זאת הצליח גאלאס להבקיע מספר שערים חשובים שסייעו לצ'לסי לזכות באליפות גם בעונת 2005/2006.

החוזה בין גאלאס לצ'לסי היה אמור להסתיים במאי 2007. הוא סירב לחתום על חוזה חדש עם תנאים משופרים וטען שהצעת צ'לסי אינה מתאימה לו וכי הוא מעוניין לשחק בסרייה א'. הנהלת צ'לסי לא הסכימה לשחררו במאי 2006 וטענה כי הוא חשוב מאוד עבור המועדון. גאלאס סירב להצטרף לסיבוב המשחקים של צ'לסי באמריקה שנערך לאחר מונדיאל 2006, וטען כי הוא עייף כתוצאה מהמאמץ הכרוך בהשתתפות במונדיאל. כשמיכאל באלאק הגיע לצ'לסי הוא קיבל את חולצה מס' 13 שהייתה שייכת לגאלאס, והיה זה סימן למעמדו המתערער בצ'לסי. ביום הצגת השחקנים בסטמפורד ברידג' הוא זכה לתגובות מעורבות מקהל האוהדים. כתוצאה משערוריית מכירת המשחקים בסרייה א' התבטלה האפשרות שגאלאס יעבור לאיטליה, והמועדון היחיד שהביע עניין היה ארסנל. בנוסף, המגן ההולנדי ח'אלד בולחרוז הצטרף לצ'לסי וכתוצאה מכך התגברה התחרות על מקום בהרכב הראשון.

ב-1 בספטמבר 2006 עבר גאלאס לארסנל כחלק מהעסקה שבה אשלי קול עבר לצ'לסי בנוסף לחמישה מיליון פאונד. בתקשורת דווח על כך שז'וזה מוריניו כעס על שחרורו של גאלאס לארסנל, וכי עסקת גאלאס-קול נכפתה על ידי פיטר קניון, יושב ראש צ'לסי. לאחר ביצוע העסקה פורסמה הודעה מטעם הנהלת צ'לסי, ובה נאמר כי גאלאס איים להבקיע בכוונה שערים עצמיים אם לא יותר לו לעזוב^[1]. בעקבות המהומה שעוררו חילופי הדברים בין המועדון למקורביו של גאלאס הוא אמר כי הוא לעולם לא יחזור לצ'לסי.

ארסנל

גאלאס חתם על ארסנל על חוזה לארבע שנים, וקיבל את חולצה מס' 10 שהייתה שייכת לדניס ברגקאמפ שפרש. גאלאס שיחק בעמדת המגן השמאלי בהופעת הבכורה שלו בארסנל, במשחק נגד מידלסברו ב-9 בספטמבר 2006. שערו הראשון במדי ארסנל הובקע במשחק נגד שפילד יונייטד שבועיים לאחר מכן.

גאלאס זכה לקבל את סרט הקפטן של ארסנל ב-9 באוגוסט 2007, כאשר קולו טורה מונה לממלא מקומו בתפקיד. מהלך זה עורר מספר דיונים כיוון שהיה צפוי כי ז'ילברטו סילבה יהיה זה שיזכה לקבל את התפקיד. משחקו הראשון כקפטן היה ב-12 באוגוסט 2007 נגד פולהאם, והוא הסתיים בניצחון של ארסנל. גאלס נפצע במפשעה במהלך המשחק נגד בלקברן רוברס ב-19 באוגוסט, וחזר לשחק רק במשחק נגד בולטון וונדררס שנערך ב-20 באוקטובר. במשחק הבית נגד מנצ'סטר יונייטד שנערך ב-3 בנובמבר הוא הבקיע את שער השוויון של ארסנל בדקה האחרונה.

גאלאס הבקיע את שער הניצחון (והיחיד של ארסנל) נגד צ'לסי במשחק שנערך ב-16 בדצמבר 2007.

גאלאס ספג ביקורת בעקבות פעילותו בתיקו 2 - 2 מול ברמינגהאם סיטי ב-23 בפברואר 2008, במשחק שבו עמיתו לקבוצה אדוארדו דה סילבה שבר את רגלו לאחר תיקול של מרטין טיילור. לאחר שנפסק פנדל לרעת ארסנל בזמן הפציעות של המחצית השנייה גאלאס הלך אל מחצית המגרש של ברמינגהאם, ככל הנראה למחות. הוא עמד במרכז המגרש כאשר החלוץ ג'יימס מקפאדן הבקיע את הפנדל. מספר אנשים נאלצו לרסן את גאלאס שרצה להתנפל על הקהל. לאחר שריקת הסיום גאלאס התיישב על הדשא והחל לבכות, בזמן ששאר השחקנים ירדו לחדר ההלבשה. ארסן ונגר, מאמן ארסנל, נאלץ לגשת אל גאלאס ולנחמו. לאחר המשחק נטען כי גאלאס יודח מתפקיד הקפטן של ארסנל. בעקבות השמועות אמר ונגר כי הוא ישקול את הנושא בסיום העונה^[2].

באוגוסט 2008 הוכרז כי גאלאס יהיה הקפטן של ארסנל גם בעונת 2008/2009. בעונה זו הוא הפגין יכולת גבוהה בליגת האלופות עם שלושה שערים: 2 נגד טוונטה אנסחדה ושער שוויון נגד דינמו קייב. שער הליגה הראשון של גאלאס הובקע בתיקו הביתי 4 - 4 מול טוטנהאם הוטספר. הוא זכה לקבל ביקורות טובות לאחר שיתוף הפעולה שלו עם מייקל סילבסטרה בניצחון 2 - 1 על מנצ'סטר יונייטד, מועדונו הקודם של סילבסטרה.

בנובמבר העניק גאלאס ריאיון לסוכנות Associated Press, וחשף בו את המתחים שהיו קיימים בסגל של ארסנל והפריעו למורל הקבוצתי. גאלאס הציע כי השחקנים הצעירים של ארסנל יראו יותר אומץ אם ברצונם להצליח^[3]. גאלאס לא נכלל בסגל לקראת המשחק נגד מנצ'סטר סיטי, ודווח כי הוא נקנס בסכום השווה למשכורת של שבועיים^[4]. ב-24 בנובמבר אושר כי גאלאס הודח מתפקיד הקפטן באופן קבוע^[5], שניתן לססק פברגאס. ונגר הצהיר כי לגאלאס יש עתיד בארסנל, וזאת בניגוד להשערות שהועלו בתקשורת. גאלאס שיחק במסגרת ליגת האלופות יום אחד לאחר מכן.

בסוף עונת 2009/2010 הסתיים חוזהו של גאלאס בארסנל, ולאחר שהמשא ומתן על חידושו לא הצליח הוא עבר ליריבה טוטנהאם הוטספר. ב-23 באוקטובר חתם לעונה אחת בפרת' גלורי.

ב-16 באוקטובר 2014 פרש גאלאס מכדורגל.

נבחרת צרפת

גאלאס היה חלק מסגל הנבחרת הצרפתית שזכתה באליפות אירופה עד גיל 18. הוא שיחק גם עבור הנבחרת עד גיל 20 במונדיאל 1997 לצדם של וילי סאניול ותיירי הנרי.

גאלאס הוא שחקן קבוע בסגל של נבחרת צרפת והוא היה הבחירה הראשונה של ריימונד דומנק לעמדת הבלם במהלך מונדיאל 2006, יורו 2008 ומונדיאל 2010. הופעת הבכורה שלו בנבחרת הייתה בניצחון 5 - 0 על נבחרת סלובניה במסגרת מוקדמות יורו 2004, והוא היה בסגל הנבחרת גם ביורו 2004. גאלאס היה בסגל הנבחרת שזכה בגביע הקונפדרציות 2003.

משחקו ה-50 במדי צרפת היה בניצחון 3 - 1 על נבחרת איטליה ב-6 בספטמבר 2006, במסגרת מוקדמות יורו 2008.

גאלאס זכאי לייצג גם את נבחרת גוואדלופ, כיוון שהיא איננה חברה בפיפ"א. לודוביק קוויסטין, בן דודו של גאלאס, השתתף במשחקים רבים של גוואדלופ.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ויליאם גאלאס
ויליאם גאלאס, באתר Transfermarkt
ויליאם גאלאס, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
ויליאם גאלאס, באתר Soccerway
ויליאם גאלאס, באתר BDFutbol
ויליאם גאלאס, באתר WorldFootball.net
ויליאם גאלאס, באתר National Football Teams
ויליאם גאלאס, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
פרופיל באתר הרשמי של ארסנל
פרופיל באתר התאחדות הכדורגל הצרפתית

הערות שוליים

^ כתבה באתר ה-BBC
^ כתבה באתר ה-BBC
^ כתבה באתר ה-BBC
^ כתבה באתר הטיימס
^ כתבה באתר ה-BBC

נבחרת צרפת – יורו 2004
1 לנדרו • 2 בומסונג • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 פירס • 8 דסאי • 9 סאהה • 10 זידאן • 11 וילטור • 12 הנרי • 13 סילבסטרה • 14 רוטן • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 דאקור • 18 פדרטי • 19 סניול • 20 טרזגה • 21 מרלה • 22 גובו • 23 קופה • מאמן: סנטיני		צרפת

נבחרת צרפת – מונדיאל 2006 (מקום שני)
1 לנדרו • 2 בומסונג • 3 אבידל • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 מאלודה • 8 דוראסו • 9 גובו • 10 זידאן • 11 וילטור • 12 הנרי • 13 סילבסטרה • 14 סאהה • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 גיבט • 18 דיארה • 19 סניול • 20 טרזגה • 21 שימבונדה • 22 ריברי • 23 קופה • מאמן: דומאנק		צרפת

נבחרת צרפת – יורו 2008
1 מנדנדה • 2 בומסונג • 3 אבידל • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 מאלודה • 8 אנלקה • 9 בנזמה • 10 גובו • 11 נאסרי • 12 הנרי • 13 אברה • 14 קלרק • 15 תוראם • 16 פריי • 17 סקילאצ'י • 18 גומיס • 19 סניול • 20 טולאלאן • 21 דיארה • 22 ריברי • 23 קופה • מאמן: דומאנק		צרפת

נבחרת צרפת – מונדיאל 2010
1 לוריס • 2 סאניה • 3 אבידל • 4 רבייר • 5 גאלאס • 6 פלאנוס • 7 ריברי • 8 גורקוף • 9 סיסה • 10 גובו • 11 ז'יניאק • 12 הנרי • 13 אברה • 14 טולאלאן • 15 מאלודה • 16 מנדנדה • 17 סקילאצ'י • 18 דיארה • 19 דיאבי • 20 ולבואנה • 21 אנלקה • 22 קלישי • 23 קראסו • מאמן: דומאנק		צרפת

[1] כתבה באתר ה-BBC

[2] כתבה באתר ה-BBC

[3] כתבה באתר ה-BBC

[4] כתבה באתר הטיימס

[5] כתבה באתר ה-BBC

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]