התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (ירושלים)
מבנה בית הספר | |
פנימייה | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1990–הווה (כ־34 שנים) |
מייסדים | בוב אשר ורפי עמרם |
התמחות | תלמידים מצטיינים במדעים, באמנות, במוזיקה ובמדעי הרוח |
מיקום | |
מיקום | קריית היובל בירושלים |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°45′05″N 35°10′37″E / 31.7515253°N 35.1769567°E |
iasa | |
בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (באנגלית: Israel Arts and Science Academy או IASA, נהגה יָא-סָא. בערבית: المدرسة الثانوية للعلوم والفنون) הוא בית ספר תיכון פנימייתי, המיועד לתלמידים מצטיינים במדעים, באמנות, במוזיקה ובמדעי הרוח, השוכן למרגלות שכונת גבעת משואה בירושלים.
התיכון נפתח בשנת 1990 ומאז 2018 כולל בית הספר גם חטיבת ביניים.
מנהל בית הספר הנוכחי הוא דני פסלר וסגנית מנהלת בית הספר הנוכחית היא ענבל יקיר.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר נוסד בשנת 1990 על ידי בוב אשר, אשתו מרי ג'יין ורפי עמרם, לימים אחד ממנהליו של בית הספר ומייסדו של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך השוכן באותם מבנים. בשנתו הראשונה של בית הספר החלו את לימודיהם בו שני מחזורים במקביל: הראשון החל את לימודיו בכיתה י', והשני החל בכיתה יא'. החל משנתו השנייה של בית הספר רק תלמידי כיתות י' יכולים להתחיל את לימודיהם בבית הספר. בית הספר נפתח עם שלוש מגמות: מדעים, אמנות ומוזיקה, אך בשנת הלימודים תשס"ח (2007–2008) נפתחה מגמת מדעי הרוח, לאחר ניסיון בשנת הלימודים תשס"ז (2006-2007).
בשנת 2009 דווח כי בית הספר נקלע לקשיים עקב התמוטטותה של קרן צ'ייס שתמכה בבית הספר,[2] בעקבות הונאת הענק של ברנרד מיידוף. באותה השנה, הוכר בית הספר על ידי משרד החינוך כזוכה במקום הראשון באחוזי הצטיינות בבחינות הבגרות.[3]
רוב תלמידי בית הספר מתגוררים במסגרת הפנימייה של בית הספר, דרישה אשר עד לשנת הלימודים תשע"ב הייתה תנאי סף לקבלה לבית הספר. החל מאותה שנה החל התיכון לקלוט לשורותיו גם תלמידים אשר מתגוררים מחוץ לפנימייה, בעיקר ירושלמיים. החלטה זו של בית הספר ספגה ביקורות רבות, לרבות של בוגרי בית הספר, שכן לטענתם הפנימייה מהווה חלק ניכר מתהליך החינוך של התלמידים המצטיינים.
תהליך הקבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך הקבלה מתחיל אצל כל התלמידים בכיתה ט'. התהליך כולל מבחני מיון פסיכוטכניים, ראיון אישי וסדנה בת שלושה ימים שבה התלמידים גרים ולומדים בתנאי בית הספר. בכל שנה מתקבלים כמאה תלמידים לבית הספר מבין מאות מועמדים התחלתיים, ובפועל מתחילים את הלימודים מעט פחות. הלימוד בבית הספר הוא במסלול של שלוש שנים באחת מארבע מגמות ההצטיינות אותה המועמד בוחר בשלב הסופי של תהליך הקבלה לבית הספר (לאורך המיון ניתן להתמיין לשתיים). כיוון שניתן להתקבל לבית הספר רק בכיתה י', ישנם תלמידים אשר חוזרים על כיתה י' בבית הספר, בנוסף לשנה שלמדו בבית הספר הקודם שלהם, אם החליטו להתקבל לבית הספר לאחר תחילת כיתה י' שלהם.
מגמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההוראה בבית הספר מתאפיינת בכיתות קטנות, הנחיה אישית, שעות הוראה רבות וצוות הוראה בכיר - רבים מהמורים מחזיקים בתואר ד"ר ומרצים באוניברסיטאות, בעלי תפקיד במשרד החינוך, או זכו בפרסים על הוראתם (למשל פרס טראמפ של קרן טראמפ).
בנוסף ללימודי העשרה ברמה גבוהה, מחויבים כל התלמידים בבגרות בהיקף של 5 יח"ל במקצוע האנגלית.
מגמת המדעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלימודים במגמה מבוססים על בחירת מקצוע מדעים מורחב (הנקרא מדע ראשי), היכול להיות כימיה, פיזיקה או ביולוגיה, הנלמד בהיקף של 5 יח"ל לבגרות אך תוך התמקדות והעמקה במדע ניסויי והעמקה בחומר הנלמד לפי העדפת המורה. לצד זאת, התלמידים יכולים ללמוד מקצוע מדעים נוסף מתוך הרשימה (הנקרא מדע משני), הנלמד בהיקף של 5 יח"ל רגילות, ומעבר לו מדעי המחשב בהיקף של 5 או 10 יח"ל (תלמידי ה־10 כותבים פרויקט) או מדע חישובי (המכיל לימודי סטטיסטיקה ואלגוריתמיקה מורחבים) בהיקף 5 יח"ל. מעבר ללימודים האילו, המשרתים את מטרת הבגרות, ישנם גם קורסים סמסטריאליים נוספים שהתלמידים יכולים לבחור לקחת, לדוגמה: אסטרופיזיקה (המועבר בתור ארבעה קורסים נפרדים אך קשורים במהלך יא'-יב'), מבוא לתרמודינמיקה, מבוא להנדסת חומרים, כימיה של בישול ועוד.
שיטת ההוראה מבוססת על ניסוי וחקירה עצמאיים, ועל הרחבה לתחומי ההיסטוריה והאתיקה של המדע, בזמן ביסוס מיומנויות מחקר, כתיבה וקריאה מדעיים. תלמידי פיזיקה וביולוגיה עורכים בכיתה יב' פרויקט מעמיק, ותלמידי כימיה עורכים אותו בכיתה יא'.
כל תלמידי מגמת המדעים לומדים 5 יח"ל מתמטיקה, אך יש בתיכון מגמת "5+", המלמדת מעט יותר חומר מן הדרוש לבגרות הרגילה של 5 יח"ל מתמטיקה. בנוסף, ישנה בבית הספר כיתת מתמטיקה מואצת בה משתתפים מספר מועט של תלמידים הלומדים חומר של תואר ראשון לצד לימודי הליבה.
תלמידים המעוניינים בכך יכולים, בשיתוף עם ראש מעבדה באוניברסיטה העברית או עם גן החיות התנכ"י, לכתוב עבודה גמר מחקרית בנושא הכלול בתחום המגמה הראשית שלהם. בהינתן ותלמיד כותב עבודת גמר, הוא פטור מחובת הפרויקט המגמתי. רבים מהתלמידים משתתפים בתחרויות לעבודות גמר מצטיינות, הן מטעם משרד החינוך והן מטעם מוזיאון המדע בירושלים, ואף זוכים בהן. בערך כמחצית התלמידים במגמת הביולוגיה ובודדים ממגמת הכימיה או הפיזיקה כותבים עבודת גמר.
מגמת המוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במגמה המוזיקה נלמדת מוזיקה קלאסית. תוכנית הלימודים נבנתה על ידי מורי המגמה, מוזיקאים פעילים – מלחינים, נגנים ומנצחים. התוכנית עוסקת בארבעה תחומי לימוד עיקריים: תחום הקניית הידע: תולדות המוזיקה וספרותה מימי הביניים ועד המאה ה־21; תחום רכישת המיומנויות התאורטיות: פיתוח שמיעה, הרמוניה וניתוח; תחום היצירה: קומפוזיציה ותזמור; ותחום מיומנויות הביצוע.
המגמה פועלת בשיתוף עם מגמת המוזיקה של התיכון לאמנויות "אדלברט שטיפטר" מלינץ, אוסטריה עילית. מדי שנה ישנו מפגש באחד מבתי הספר הכולל ביצוע של יצירות שהולחנו ותזומרו על ידי תלמידי המגמות. בין המורים שלימדו או מלמדים בבית הספר: אנדרה היידו, בת-שבע רובינשטיין, מיכאל וולפה, דן יוהס, ישראל שרון, גדי עבאדי, חנן פיינשטיין, יונתן קרן ואריאל הלוי.
מגמת אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגמה האמנות מבוססת על תוכנית לימודים שהוכנה בהתייעצות עם צוות מרצים מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל. הלימודים המעשיים במגמה כוללים לימוד רישום, פיסול, אמנות בין תחומית, ציור, צילום ושימוש במחשב. הלימודים העיוניים כוללים קורסים באמנות עתיקה, ימי הביניים, רנסאנס, אמנות מודרנית והתפתחויות עכשוויות. במהלך כיתה י' התלמידים מקבלים טעימה מכל סוגי הלימודים ולאחר מכן בוחרים אילו מהם ברצונם להמשיך ללמוד. סדנת האמנות וציודה מאפשרים לתלמידים לעסוק במגוון של טכניקות ושל מדיה, במסגרת השיעורים ובאופן עצמאי. רוב תלמידי מגמת האומנות כותבים עבודת גמר, המונחת על ידי איש אקדמיה או על ידי מורה מסגל בית הספר, בהיקף של 5 יח"ל בנושא לבחירתם בתחום האומנות.
מגמת מדעי הרוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלימודים במגמת מדעי הרוח מבוססים על תוכנית "Great books" (אנ'), תוך מתן דגש על קריאת מקורות ראשוניים ודיון בקבוצות, כמו גם על פיתוח מיומנויות פרשנות וכתיבה. במסגרת התוכנית הייחודית של המגמה, שהיקפה 5 יח"ל לבגרות, משתתפים התלמידים בקורסים הסדורים לפי היגיון היסטורי-כרונולוגי: יוון ורומא, עלייתן של שלוש הדתות המונותאיסטיות בעת העתיקה המאוחרת, ימי הביניים וכן הלאה, כאשר לכל קורס דגש דיסיפלינארי אחר ומרצה שונה. במסגרת הקורסים מגישים התלמידים תרגילי כתיבה בהיקפים משתנים. מלבד הלימוד בתוכנית הייחודית, מחויבים תלמידי המגמה גם בדרישות הבאות:
- למידת שפה זרה שנייה (בנוסף לאנגלית) - השפות המוצעות לתלמידים כיום הן ערבית בהיקף 5 יח"ל או לטינית בהיקף של 5 יח"ל (קדמה לה צרפתית), אולם תלמידים בעלי ידע מוקדם בשפות אחרות יכולים לבחור בהן, בהינתן מורה ואופן ביצוע בגרות.
- הרחבה ל־5 יחידות לימוד במקצוע הומני אחד לפחות - האפשרויות המוצעות לתלמידים הן היסטוריה, ספרות, מחשבת ישראל ופילוסופיה. ההרחבות מבוצעות על ידי למידת מגוון קורסים נפרדים במשך יא' ויב' בתחומים מגוונים.
- כתיבת עבודת גמר - רובם המוחלט של תלמידי המגמה כותב עבודת גמר בהיקף 5 יח"ל באחד מתחומי הדעת של מדעי הרוח. כל תלמיד עובד בהנחיית איש אקדמיה או מורה מסגל בית הספר. העבודות הנכתבות על ידי תלמידי המגמה עומדות בסטנדרטים אקדמיים נוקשים ורבים מהתלמידים משתתפים בתחרויות לעבודות גמר מצטיינות, הן מטעם משרד החינוך והן מטעם מכוני מחקר כגון מרכז שזר, ואף זוכים בהן.
תלמידי מגמת מדעי הרוח יוצאים לסיורים לעיתים קרובות, בעיקר למקומות הרלוונטיים ללימודי התוכנית הייחודית, כגון מדבר יהודה, העיר העתיקה בירושלים, נמל קיסריה ועוד.
שילוב מגמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמידים המעוניינים להרחיב מקצוע ריאלי כאשר הם אינם במגמת המדעים מוזמן לעשות זאת במסגרת לימודי "מדע שני" או קורסי הבחירה של מגמת המדעים, ותלמידים המעוניינים להרחיב מקצוע הומני כאשר הם אינם במגמת מדעי הרוח מוזמנים לעשות זאת במסגרת לימודי "ההרחבות" של מגמת מדעי הרוח.
פעילויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבוע הפרויקטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשבוע הפרויקטים מושבתים כל הלימודים הרשמיים, והתלמידים עובדים על פרויקטים אישיים משלהם. הימים הראשונים של שבוע הפרויקטים מוקדשים לפעילויות של מגמות התלמידים, בהם התלמידים יוצאים לסיורים ועוברים סדנאות שונות במסגרת המגמה שלהם.
תלמידי שכבת י' חופשיים לבחור את הפרויקטים שלהם בכל הנושאים, החל במדעי הטבע וכלה במדעי הרוח ואף בנושאים יצירתיים כגון סריגה; תלמידי שכבת יא' הכותבים עבודת גמר מקדמים לרוב את עבודתם; ותלמידי שכבות יא' ויב' עוסקים בפרויקטים השנתיים שלהם, במקצועות המגמה. בימים האחרונים מוצגים התוצרים שהשיגו התלמידים במהלך השבוע.
פעילות פנימייתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעם בשבוע, במסגרת הפנימייה, עוברים התלמידים פעילות חברתית במסגרת כיתתית בהדרכת המדריכים האישיים של כל כיתה, המווהים מעין מחנכים לעניין החברתי במקום הלימודי. במהלך השנה התלמידים עוברים מערכים חינוכיים שונים המועברים בשיתוף פעולה בין צוות הכיתה, המדריך/ה והמחנך/ת.
במסגרת הפנימייה פועלות מספר ועדות האחראיות על פעילויות שונות. הוועדות מאורגנות ומופעלות על ידי תלמידי כל השכבות, ובראש כל ועדה ישנם שני תלמידי שכבת יב'. כל ועדה מלווה על ידי מדריך פנימייה. הוועדות עוסקות בתחומים שונים כגון: טיולים, סרטים, ספרייה, תרבות, ספורט, דתות, איכות הסביבה ועיצוב הפנים בפנימייה. בנוסף, קיימת מערכת עיתון בשם השלאפשטונדה (הנקראת על שם המונח "שנת צהריים" בגרמנית) המוציאה לאור עיתון בית ספרי מדי שבועיים. קיים גם צוות תלמידים הנקרא THP האחראי על מערכת ההגברה בבית הספר. התלמידים נשארים בשבת בפנימייה פעם בשבועיים, ובשבתות אלו הוועדות פעילות במיוחד. מעבר לוועדות, קיימים מועדונים שאינם מלווים על ידי מדריך פנימייה ועוסקים בנושאים יותר נישתיים, כדוגמת אנימה או שחמט, והפנימייה מפעילה חוגים שונים שנפתחים מדי שנה לפי ביקוש.
כמו כן, כל כיתה מעלה פעם בשנה "ערב כיתה". ערב זה הוא ערב שתכננה הכיתה ומועבר לכל קהילת בית הספר. בערבים אלו כיתות רבות בוחרות להעלות הצגה מקורית שנכתבה על ידי תלמידי הכיתה או עיבוד למחזה קיים.
חינוך חברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]התלמידים פועלים על בסיס שבועי במסגרות שונות כדי לעזור לכלל. התלמידים פעילים במשך שלוש שנות הלימודים שלהם, לפי חוק החינוך החדש. הפעילות הקהילתית היא פעילות חובה על פי עקרונות בית הספר. בין המסגרות בהן ניתנת לתלמידים האפשרות לבחור נמנות מסגרות של עזרה לתלמידים מתקשים מהשכונה בה שוכן בית הספר, הדרכה בתנועת נוער, השכלת קשישים, חניכת ילדים בעלי מוגבלויות ועוד.
תלמידי שכבת יב' מרכזים את כל הפעילויות הקהילתיות המתקיימות בבית הספר ונמצאים בקשר רציף עם רכז הפעילות הקהילתית בבית הספר, עובד סוציאלי במקצועו.
רבים מבוגרי בית הספר מתנדבים לשנת שירות[4] לפני השירות הצבאי.
חטיבת הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת הלימודים תשע"ח (2019-2018) הוקמה חטיבת הביניים של יאס"א במבנה של בית הספר "גואטמלה" שבשכונת קריית מנחם. חטיבת הביניים פונה לתלמידים בעלי סקרנות, חדוות למידה ונכונות לעבודה מתוך תשוקה ותאוות דעת.[5] בדומה לחטיבה העליונה, בחטיבת הביניים ניתן דגש על רף אקדמי גבוה, טיפוח הסקרנות הטבעית ותרומה לקהילה כחלק מתוכנית הלימודים. תלמידי החטיבה מגיעים ממגזרים שונים בירושלים ובסביבתה, ביניהם גם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.[6]
תוכניות לימודיות ייחודיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במערכת השעות מובנות תוכניות לימוד ייחודיות כחלק משיעורי החובה. אלו כוללות שעורי חממ"ה (חינוך לשוויון מגדרי ומיניות בריאה) - שעה בשבוע בהפרדה מגדרית של הכיתה, העשרת ההשכלה הכללית - שיעור שבועי על תולדות המוזיקה ושיעור בנושא תולדות האומנות, קורס פוטושופ לתלמידי כתה ז', וכתיבה אקדמית בכיתה ט'. במקצועות מדעי הרוח פותחו על ידי צוות בית הספר תוכניות לימודים ייחודיות המשלבות תחומי דעת, ביניהן תנ"ך ותרבות ישראל, ספרות ותנ"ך, היסטוריה וגאוגרפיה.
קורסי בחירה
במערכת השעות קבועות שתי משבצות זמן של שעתיים לקורסי בחירה, ביניהם כתיבה יוצרת, תיאטרון, אבולוציה, מדעי המוח, ובוטניקה וצמחים בסביבה הקרובה, פוטושופ מתקדמים, קולנוע, רישום, מקהלה, והרכבים מוזיקליים. תלמידים שמעוניינים להשתלב בתיכון במגמות הרוח, מוזיקה ואמנות מתחילים ללמוד קורסי בחירה רלוונטיים כבר בכיתות ח' וט'.
שבוע פרויקטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעמיים בשנה מתקיים שבוע פרויקטים, של למידה-מבוססת-פרויקטים בה התלמידים לוקחים אחריות מוגברת על תהליך הלמידה שלהם. התלמידים בוחרים את נושא הפרויקט ואת שותפיהם, ומנהלים באופן עצמאי את לוח הזמנים שלהם. בשבוע זה משולבים סיורים לימודיים.
ביקורת על בית הספר התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' חיים אדלר, מתח ביקורת על הישגי בית הספר התיכון ומוסדות דומים לו ואמר: "אלו מוסדות פרטיים על חשבון המדינה, שבונה את הבניינים ומשתתפת במימון שכר המורה".[7] ביקורת גם נמתחה על כך שהקבלה ללימודים בתיכון מבוססת על מבחני קבלה בתשלום אליהם ניתן לרכוש ערכות הכנה,[8] ועל ההומוגניות התרבותית של התלמידים וסגל ההוראה.
מנהלי בית הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1990-1992: בנצי בר לביא
- 1992-1994: איילה רביד
- 1994-1995: רפי עמרם
- 1995-2005: רוני ארז
- 2005-2007: מישקה בן דוד
- 2007-2012: אילנה נולמן
- 2012-2019: איתי בנוביץ
- 2019-2023: דן שטייניץ
- 2023- : דני פסלר
מנהלי חטיבת הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2021-2018: ענת מעוז
- 2021- : מנשה שרביט
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האתר הרשמי של בית הספר
- סיקור בית הספר, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- כתבה על בית הספר, באתר "הידען" (מאת רפי רוזנס)
- אורלי נוי, בוגרי ביה"ס למדעים ואומנויות קוראים לתלמידים: סרבו להתגייס!, באתר "שיחה מקומית", 28 בדצמבר 2014
- רותם שטרקמן, ליאור דטל, "בית הספר הטוב בארץ" - והמקום שבו לא תמצאו ילדים "שמתחרפנים משיעמום", באתר TheMarker, 26 בפברואר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יאסא - הצוות, באתר יאסא - התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות
- ^ נעמה טלמור, ביה"ס למצטיינים בירושלים נקלע לקשיים, באתר וואלה, 18 בפברואר 2009
- ^ חדשות nana10, בראש רשימת המצטיינים: התיכון למדעים ואמנויות בירושלים, באתר nana10, 24 באוגוסט 2009
- ^ סקר שערכה העמותה למצוינות בחינוך בקרב בוגרי בית הספר
- ^ אורטל גנון, בית ספר יאסא גואטמלה נערך להרשמה לכיתות א', באתר ירושלים נט, 17.1.2018
- ^ דף האינטרנט של חטיבת הביניים של יאסא
- ^ אור קשתי, בית הספר עם שיעור המצטיינים הגבוה ביותר: התיכון למדעים ואמנויות בירושלים, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2009
- ^ הכנה למבחני קבלה - תיכון למדעים ואמנויות באתר מכון נועם