הנס-גאורג פון פרידבורג
כניעה ראשונה-מונטגומרי (שני משמאל) מקבל את המשלחת הגרמנית בראשות פון פרידבורג (מחזיק מסמך). מימין-אדמירל גרהרד וגנר; גנרל אברהרד קינצל[1]. 3 במאי 1945 | |
לידה |
15 ביולי 1895 שטרסבורג, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
התאבד |
23 במאי 1945 (בגיל 49) פלנסבורג, אזורי הכיבוש בגרמניה |
מקום קבורה | בית הקברות אדלביי |
מדינה | הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר, גרמניה הנאצית |
צאצאים | לודוויג פון פרידבורג |
השתייכות |
הצי הגרמני הקיסרי רייכסמרינה קריגסמרינה |
תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
דרגה | גנרל-אדמירל |
תפקידים בשירות | |
מפקד צי הצוללות מפקד הקריגסמרינה | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
הנס-גאורג פון פרידבורג (בגרמנית: Hans-Georg Friedrich Ludwig Robert von Friedeburg; 15 ביולי 1895 – 23 במאי 1945) היה המפקד האחרון של הקריגסמרינה והגנרל הגרמני היחיד שחתם על כל שלושת ההסכמים של כניעת גרמניה הנאצית באירופה בסיום מלחמת העולם השנייה. התאבד זמן קצר לאחר מכן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרידבורג הצטרף לצי הקיסרי הגרמני באפריל 1914. לאחר סיום קורס קציני ים הוא שירת במספר אניות מלחמה. מדצמבר 1917 - יוני 1918 עבר קורס קציני צוללות והוצב כקצין בצוללת U-114. לאחר המלחמה המשיך לשרת ב"רייכסמרינה" שהיה הזרוע הימית של הרייכסווהר כקצין על מספר אניות מלחמה. ב-1935 הפך הרייכסמרינה לקריגסמרינה. בקיץ 1939 חזר לתקופה קצרה לפקד על הצוללת U-27 וביולי 1939 עבר למפקדת הצוללות תחת פיקודו של קרל דניץ. הוא היה אחראי על אימון הצוותים ופריסת הצוללות בנמלי צרפת.
ב-30 בינואר 1943 סולק מפקד הקריגסמרינה גרוס-אדמירל אריך רדר מתפקידו ודניץ החליף אותו. פון פרידבורג מונה למפקד כוח הצוללות.
ב-1 במאי 1945 מונה דניץ לנשיא על פי צוואתו של אדולף היטלר שהתאבד יום לפני כן. פון פרידבורג מונה למפקד הקריגסמרינה והועלה לדרגת גנרל-אדמירל.
הסכמי הכניעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־3 במאי הגיעה למפקדתו של הפילדמרשל הבריטי ברנרד לו מונטגומרי בצפון-מערב גרמניה ליד לינבורג, משלחת מטעם ראש מפקדת הכוחות המזוינים וילהלם קייטל, בראשות פון פרידבורג. הגרמנים ביקשו ממונטגומרי שייקבל את כניעת הכוחות הגרמניים הנסוגים מפני הסובייטים, אולם מונטגומרי סירב לדון בגורל הכוחות הנמצאים בחזית הסובייטית, ודרש את כניעת הכוחות שנמצאים בחזית שלו. לבסוף, אחרי שפון פרידבורג חזר למפקדה הגרמנית וקיבל אישור הוא שב למפקדתו של מונטגומרי, שם חתם ב-4 במאי בשעה 18:30 על כניעה ללא תנאי של הכוחות הגרמניים בהולנד, בצפון-מערב גרמניה ובדנמרק, החל מ־5 במאי בשעה 08:00 (לפי שעון הקיץ הבריטי).
פון פרידבורג הוטס ממפקדתו של מונטגומרי למפקדתו של אייזנהאואר, המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה, בריימס שבצפון מזרח צרפת. ב-6 במאי שלח דניץ לריימס את הגנרל אלפרד יודל, ונתן לו את הסמכות הבלעדית לחתום על כניעה.
כתב הכניעה הצבאית נחתם ב־7 במאי בשעה 02:41 לפנות בוקר. הכוחות הגרמנים הסכימו לכניעה ללא תנאי הן למפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית, והן לפיקוד הסובייטי העליון, החל מ-8 במאי בשעה 23:01 (לפי זמן מרכז אירופה). מטעם הגרמנים חתמו יודל ופון פרידבורג מטעם המפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית באירופה חתם סמית, ובנוסף חתמו: גנרל איוון סוסלופרוב (נציג ברית המועצות) וגנרל פרנסואה סבז (נציג צרפת).
אולם לאחר החתימה התברר שהסובייטים, שחששו שהגרמנים יצליחו להפסיק את הלחימה רק בחזית המערבית, לא היו מרוצים מנוסח ההסכם, ומכך שהוא נחתם במפקדה של אייזנהאואר. לכן הם דרשו חתימה נוספת על נוסח מתוקן, בברלין. הסתייגותם הגיעה רק אחרי שנחתם כתב הכניעה, אולם הם לא ויתרו, וב-8 במאי, מעט לפני חצות, נחתם כתב כניעה שני, בברלין, הכבושה על ידי הצבא האדום. מהצד הגרמני כתב הכניעה נחתם על ידי וילהלם קייטל, גנרל אדמירל פון פרידבורג (כנציג קריגסמרינה) וגנרל הנס-יורגן שטומפף כנציג לופטוואפה. בשם מפקדת בעלות הברית באירופה חתמו: מרשל האוויר הבריטי ארתור טדר, גנרל אמריקאי קארל ספאץ, גנרל צרפתי ז'אן דה לאטר דה טסיני. בשם הפיקוד הסובייטי חתמו מרשל גיאורגי ז'וקוב וגנרל וסילי סוקולובסקי.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר חתימת הסכם הכניעה בברלין הורשה פון פרידבורג לטוס לפלנסבורג שם שהה בחברת שרי ממשלת פלנסבורג ללא תפקיד מוגדר. ב-23 במאי 1945 נאסרו כל חברי ממשלת פלנסבורג ונאמר להם שהם מועברים לחקירה ולמאסר על פשעי מלחמה. פון פרידבורג לא יכול היה לשאת זאת. הוא ביקש ללכת לשירותים ושם נגס בכמוסת ציאניד ומת מיד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנס-גאורג פון פרידבורג וחתימת הסכמי הכניעה
- הנס-גאורג פון פרידבורג, באתר gravestone
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ התאבד ב-24 ביוני 1945