רייכסמרינה

רייכסמרינה

פרטים
מדינה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1 בינואר 1921 – 31 במאי 1935 (14 שנים)

רייכסמרינה (בגרמנית: Reichsmarine) היה שמו של הצי הגרמני במהלך רפובליקת ויימאר והשנתיים הראשונות של גרמניה הנאצית. זה היה זרוע הצי של הרייכסווהר, שהיה קיים מ-1919 עד 1935. משנת 1935, הוא נודע בשם קריגסמרינה, זרוע של הוורמאכט; שינוי שיישם אדולף היטלר. רבים מהעקרונות הניהוליים והארגוניים של הרייכסמרינה לאחר מכן הועברו לארגון הקריגסמרינה.

Vorläufige Reichsmarine

ה-Vorläufige Reichsmarine הוקם לאחר תום מלחמת העולם הראשונה מהצי הקיסרי הגרמני.

הוראות הסכם ורסאי הגבילו את הצי הגרמני ל-15,000 איש וללא צוללות, בעוד שהצי הוגבל לשש אוניות מערכה פרה-דרדנוט, שש סיירות קלות, שתים עשרה משחתות ו-12 סירות טורפדו. חילופי ספינות הקרב המיושנות הוגבלו לגודל מקסימלי של 10,000 טון.

רייכסמרינה

הרייכסמרינה נחשב לכוח הימי החמוש של הרייכסווהרמיניסטריום (משרד הרייכסווהר) שבראשו עמד שר אזרחי שמונה על ידי ממשלת ויימאר. הקצין הימי הבכיר ביותר היה ידוע עד 1920 כ-Chef der Admiralität (ראש האדמירליות), ולאחר מכן שונה התואר ל-Chef der Marineleitung (ראש הפיקוד הימי).

מפקדת הצי

בית הספר הימי מורוויק בשנת 1929

מפקד הצי פיקח על משרד מפקדה הידוע בשם Marinekommandiertenabteilung אשר היה לו מטה בברלין. הפיקוד הימי החזיק גם משרד מודיעין מטה (Marinachrichtenoffizier) וארכיון הצי. בתוך מפקדת הצי היו חמישה משרדים הידועים בשם:

• Marinekommandoamt (A) - תפעול
• Allgemeine Marineamt (B) – מינהל כללי
• Marineverwaltungsamt (C) - כוח אדם ומנהל
• Marinewaffenamt (MWa) - משרד המלחמה הימי
• Marinekonstruktionsamt (K) – משרד בנייה ימי

הקצינים הבאים שימשו כראש הרייכסמרינה מ-1918 עד 1935

ראש האדמירליות (Chef der Admiralität)

מספר	תמונה	ראש האדמירליות	כניסה לתפקיד	סיום התפקיד
1		ויצה-אדמירל אדולף פון טרוטה (1868–1940)	26 במרץ 1919	22 במרץ 1920
-		קונטר-אדמירל וילהלם מיכאליס (1871–1948) בפועל	22 במרץ 1920	1 בספטמבר 1920
2		ויצה-אדמירל פאול בהנקה (1869–1937)	1 בספטמבר 1920	14 בספטמבר 1920

ראשי הפיקוד הימי (Chefs der Marineleitung)

מס'	תמונה	ראש הפיקוד הימי	כניסה לתפקיד	סיום התפקיד
1		ויצה-אדמירל פאול בהנקה (1869–1937)	14 בספטמבר 1920	1 באוקטובר 1924
2		ויצה-אדמירל הנס צנקר (1870–1932)	1 באוקטובר 1924	30 בספטמבר 1924
3		אדמירל אריך רדר (1876–1960)	1 באוקטובר 1928	1 ביוני 1935

פיקוד הצי

פיקוד הצי של הרייכסמרינה (Flotenkommando) החזיק מטה בקיל והורכב מצוות דגל ומפקד צי שעלו על ספינת הדגל של הצי הגרמני. במהלך שנות ה-20, ספינת הדגל הגרמנית הייתה ה-SMS שלזוויג-הולשטיין עם שני קציני ים ששימשו כמפקד הצי, ויצה-אדמירל הנס צנקר וקונרד מומזן, בין 1923 ל-1927. תפקיד מפקד הצי נותר אז פנוי, אך מטה הדגל נותר.

מטרת פיקוד הצי הייתה לפקח על ארבעת מפקדי הסוג העיקריים של כלי השיט הגרמניים. פיקודים אלה היו אחראים בתורם על ניהול מחלקות ספינות גרמניות שונות, כולל פיתוח ציוד, פריסת כלי שיט והקצאת כוח אדם. לאחר שהייתה בים עברה השליטה המבצעית בכלי השיט למפקדי שתי תחנות הים המרכזיות של הצי. ארבעת התפקידים היו:

• Befehlshaber der Linienschiffe - מפקד ספינות הקו, מטה בקיל, ספינת הדגל ב-1933 הייתה הסיירת דויטשלנד
• Befehlshaber der Aufklärungsstreitkräfte - מפקד כוחות הסיור, ספינת הדגל הייתה הסיירת קניגסברג שמפקדתה בקיל
• Führer der Torpedoboote - מפקד ספינות טורפדו, שבסיסה בשווינמינדה ופיקחה על ארבע שייטות של סירות טורפדו
• Führer der Minsensuchboote - מפקד שולות מוקשים, שמפקדתו בקיל מפקד על שתי שייטות שולות מוקשים ויחידת עזר אחת למיקוש Räumbooten ("סירת R").

תחנות ימיות

הרייכסמרינה לא שמר על ציים מסורתיים בים, אלא הקצה שני אזורים גאוגרפיים (הידועים כ-Marinestation) אשר פיקחו על כל כלי השיט הפרוסים מבצעית בים הצפוני ובים הבלטי. כל תחנה ימית ניהלה צוות מפקדה, פיקוח ימי כללי, מחלקת הדרכה, מפקח ארסנל ארטילרי וכן יחידת פיקוד רפואי. תחנות הצי שימשו גם כקצין בכיר למפקדי נמלי הצי הגרמני השונים.

תחנות ימיות של הרייכסמרינה

• Marinestation der Nordsee (תחנה ימית של הים הצפוני) - מטה בווילהלמסהאפן, משגיח על הנמלים של Cuxhaven וBorkum
• Marinestation der Ostsee (תחנה ימית של הים הבלטי) - מטה בקיל, משגיח על הנמלים של שווינואוישצ'ה ובלטייסק

ספינות וציוד

הסכם ורסאי הגביל את גודלו וחימושו של הרייכסמרינה ומנע ממנו להכניס טכנולוגיות חדשות. ההגבלות נועדו למנוע מהצי הגרמני להפוך לאיום על מעצמות הברית. מצד שני, בעלות הברית דאגו לכך שהרייכסמרינה יהיה בעתיד הנראה לעין הכוח החזק ביותר בים הבלטי, על מנת לשמש משקל נגד נגד ברית המועצות החדשה, שהתקבלה בחוסר אמון על ידי בעלות הברית.

גרמניה הורשתה להחזיק רק שש אוניות מערכה פרה-דרדנוט (פלוס שתיים במילואים), שש סיירות (פלוס שתיים במילואים), שתים עשרה משחתות (פלוס ארבע במילואים), ו-12 סירות טורפדו (פלוס ארבע במילואים). הרייכסמרינה ניסה לעמוד בהגבלות הנשק עם חימוש סודי וחידושים טכניים כמו הכנסת אוניות המערכה של כיס.

רשימת ספינות הרייכסמרינה

ספינות הרייכסמרינה בתמרונים בשנת 1929 עם סיירת קניגסברג מימין

• אוניות המערכה מסדרת דויטשלנד
  • SMS הנובר (1907–1944)
  • SMS שלזיין (1908–1945)
  • SMS שלזוויג-הולשטיין (1908–1944)
• אוניות המערכה מסדרת בראונשווייג
  • SMS בראונשווייג (1904–1932)
  • SMS אלזס (1904–1936)
  • SMS הסן (1905–1960)
  • SMS פרוסן (1905–1931)
  • SMS לותרינגן (1906–1931)
• הסיירות מסדרת ברמן
  • SMS המבורג (1904–1927)
  • SMS ברלין (1906–1929)
• הסיירות מסדרת גאצלה (3,033 טון, 10 תותחי 105 מ"מ)
  • SMS ניובה (1900–1925)
  • SMS נימפה (1900–1931)
  • SMS תטיס (1901–1929)
  • SMS אמאזון (1901–1931)
  • SMS מדוזה (1901–1945)
  • SMS ארקונה (1903–1945)
• הסיירות מסדרת אמדן (6,000 טון, 8 תותחי 150 מ"מ)
  • אמדן (1925–1945)
• הסיירות מסדרת קניגסברג (7,200 טון, 9 תותחי 150 מ"מ)
  • קניגסברג (1929–1940)
  • קרלסרוהה (1929–1940)
  • קלן (1930–1945)
• הסיירות מסדרת לייפציג (8,000 טון, 9 תותחי 150 מ"מ)
  • לייפציג (1931–1946)
  • נירנברג (1935–1945)
• הסיירות מסדרת דויטשלנד (10,800 טון, 6 תותחי 280 מ"מ)
  • דויטשלנד (1933–1948)
  • אדמירל שר (1934–1945)
  • אדמירל גרף שפה (1936–1939)
• סירות טורפדו מדגם 23 (923 טון, 3 תותחי 105 מ"מ)
  • מווה (1926–1944)
  • פאלקה (1928–1944)
  • גרייף (1927–1944)
  • קונדור (1928–1944)
  • אלבטרוס (1928–1940)
  • זיאדלר (1927–1942)
• סירות טורפדו מדגם 24 (933 טון, 3 תותחי 105 מ"מ)
  • וולף (1928–1941)
  • אילטיס (1928–1942)
  • יגואר (1929–1944)
  • לאופרד (1929–1940)
  • לוכס (1929–1940)
  • טיגר (1929–1939)
• ספינת סקר
  • מטאור (1924–1945)
• ספינת מטרה מונחית רדיו
  • צרינגן (1902–1945)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רייכסמרינה בוויקישיתוף