דפנה ארדינסט-וולקן
דפנה ארדינסט וולקן (נולדה ב-18 בנובמבר 1953) היא פרופסור אמריטה לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה. במחקריה מתמקדת פרופ' ארדינסט וולקן במודרניזם תוך התבוננות בתהליך החילון של החברה המערבית ומשמעויותיו בספרות ובפילוסופיה. רבות מעבודותיה מתמקדות בממשק בין ספרות לבין תחומי ידע אחרים, כגון פילוסופיה, פסיכואנליזה, היסטוריה, ואתנוגראפיה אולם נקודת המוצא של מחקרים בינתחומיים אלה היא היצירה הספרותית.
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרופ' ארדינסט וולקן החלה את לימודיה באוניברסיטת חיפה בחוג לשפה וספרות אנגלית במקביל לשירותה הצבאי כחונכת בפנימייה לצוערים. בתום שירותה הצבאי השלימה את התואר הראשון ופנתה ללימודי תואר שני בתחום הפסיכולוגיה. לאחר כשנה החליטה לשוב לתחום הספרות ובמקביל לעבודתה בתחומי הוראת אנגלית ותרגום סימולטאני החלה ללמוד לתואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן. מחקרה לתואר השני בהנחיית פרופ' מאיר רוסטון עסק במכלול יצירותיו של גרהם גרין עד לאותה נקודת זמן ובתפיסת האבהות הנמצאת בלב היצירה ומהווה ציר מרכזי מעבר למעברים האידאולוגיים של המחבר. הספר יצא לאור בשנת 1988 תחת הכותרת "Graham Greene's Childless Father". לאחר פרסום ספרה הראשון התקבלה ארדינסט-וולקן ללימודי תואר שלישי באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה בהדרכת פרופ' ג'ון בצ'לור וכתבה את עבודת הדוקטורט שלה שעסקה במיקום הסופר ג'וזף קונרד בהקשר מודרניסטי. העבודה התמקדה בשלושה אופני התמודדות עם משבר המודרנה בראשית המאה העשרים: כשל המיתוס, כשל המטאפיזיקה, וכשל הטקסטואליות, ויצאה לאור בהוצאת Oxford University Press בשנת 1991 תחת הכותרת "Joseph Conrad and the Modern Temper" ומספר פרקים מתוכה נבחרו לפרסום באנתולוגיות אקדמיות ובמקראות נורטון המשמשות סטודנטים לספרות אנגלית ברחבי העולם.
בשנת 1988 הצטרפה לסגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה. בשנת 1992 חזרה לאוקספורד כעמיתת מחקר ובשנה זה המשיכה את מחקרה הספרותי וכתבה את ספרה השלישי שעסק בסיפורת הקצרה של ג'וזף קונרד והתפרסם בהוצאת אוקספורד בשנת 1999. בתקופה זו פנתה גם לכיוונים פילוסופיים במסורת הקונטיננטאלית והחלה בעבודה על הגותו של הפילוסוף הרוסי מ.מ. באכטין שאותה היא רואה כנקודת מפגש מרתקת בין פילוסופיה לבין ספרות. עבודת מחקר בינתחומית ז הבשילה לספר רביעי בהוצאת אוניברסיטת סטאנפורד. בין תפקידיה האקדמיים המרכזיים שימשה ראש המחלקה לאנגלית באוניברסיטת חיפה ועורכת ראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.
פרויקטים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1999 יצא לאור ספרה השלישי "The Strange Short Fiction of Joseph Conrad: Writing, Culture, and Subjectivity" (Oxford University Press) אשר עוסק בחקר הספרות מתוך ראייה בינתחומית רחבה ומתוך פרספקטיבה בכטיניאנית (מ.מ באחטין), ומתמקד בתהליכי יצירה הנובעים מפעולות הגומלין שבין דינמיקה סובייקטיבית לבין הקשרים תרבותיים רלוונטיים.
- בשנת 6–2005 לקחה חלק בפרויקט בינלאומי במכון ללימודים מתקדמים באוסלו. במהלך הפרויקט עבדה פרופ' ארדינסט וולקן במסגרת צוות חוקרים נכבד בתחומי תורת הספרות, בהם ג'. היליס מילר, ג'יימס פלאן וסוזאן רובין-סוליימן. במהלך כמה חודשים במסגרת זו כתבתה פרקים בספרים שיצאו לאור במסגרת הפרויקט המשותף. הפרקים עסקו בעיקרם בקשר שבין היסטוריוגראפיה וספרות, ובייצוגי השואה בספרות העברית מתוך ההבנה כי ייצוגים אלו משתנים כאשר דור העדויות נעלם.
- ספרה הרביעי "Between Philosophy and Literature: Bakhtin and the Question of the Subject" (Stanford University Press, forthcoming) מתמקד במשנתו הפילוסופית של ההגה הרוסי מ.מ. באחטין, ובונה מתוכה תאוריית סובייקט, שיש לה נקודות ממשק רבות עם הגותם של פילוסופים צרפתיים בני זמנו של באחטין: אנרי ברגסון, מוריס מרלו-פונטי ועמנואל לוינס. קבוצת הוגים זו, המתוארת בספר כקבוצת הוגים-גולים, הן במובן של גלות מטאפיזית והן במובן של גלות פילוסופית. הגלות הראשונה כרוכה בעבודה בתוך פרדוקס מתמשך: תחושה והיזקקות דתית עמוקה לצד הכרה במהות האלוהים התאולוגי ובצורך לייצר חשיבה אתית תחליפית, בהיעדר מושג ההשגחה העליונה. הגלות השנייה היא ביטוי לאזלת ידה של הפילוסופיה הקרטזיאנית ולהבשלת תפיסות פילוסופיות אלטרנטיביות המתייחסות לסובייקט גופני, קונקרטי ופרטי תוך חצייה מודעת של קווי ההפרדה בין פילוסופיה לספרות.
מבחר פרסומים בספרות המדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Graham Greene's Childless Fathers (Macmillan and St. Martin's Press: London and New York, 1988), 115 pp.
- Joseph Conrad and the Modern Temper (Oxford: Oxford University Press, 1991), 218 pp.
- The Strange Short Fiction of Joseph Conrad: Writing, Culture, and Subjectivity (Oxford: Oxford University Press, 1999), 191 pp.
- Between Philosophy and Literature: Bakhtin and the Question of the Subject (Palo Alto, Ca.: Stanford University Press, forthcoming)
ספרים ערוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- .Joseph Conrad: The Short Fiction, co-edited with Allan Simmons and John Stape (Amsterdam: Rodopi, 2004), 156 pp
מאמרים ופרקים בספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Bakhtin's Homesickness: A Late Reply to Julia Kristeva", Textual Practice, Vol. 9 no. 2 (Summer 1995), pp. 223-242. Rpt. in Mikhail Bakhtin, the Masters of Modern Social Thought series, ed. Michael E. Gardiner (London and Thousand Oaks, Ca.: Sage Publications, 2003), vol. IV, pp. 119-135.
- "On the Edge of the Subject: The Heterobiography of Joseph K. Conrad", Genre, 28 (Fall 1995), pp. 301-320.
- "Borderlines and Contraband: Bakhtin and the Question of the Subject", Poetics Today, vol. 18, no. 2 (1997), pp. 251-269; rpt. in Mikhail Bakhtin, the Masters of Modern Social Thought series, ed. Michael E. Gardiner (London and Thousand Oaks, Ca.: Sage Publications, 2003), pp. 315-322.
- “Heart of Darkness and the Ends of Man”, The Conradian 28,1 (Spring 2003), 17-33.
- “Some Millennial Footnotes on Heart of Darkness”, in Conrad for the 21st Century, eds. Carola Kaplan, Peter Mallios and Andrea White (forthcoming, London: Routledge, 2004).
- "That Which Has No Name in Philosophy: Merleau-Ponty and the Language of Literature", Human Studies, 30.4 (2007), 395-409".
- 'The I that Tells Itself': A Bakhtinian Perspective on Narrative Identity", Narrative, 16.1 (2008), 1-15.
- "Between the Face and the Voice: Bakhtin Meets Levinas", Continental Philosophy Review, Continental Philosophy Review 41.1 (2008), 43-58.
- "Nostromo and the Writing of History" in Joseph Conrad and Narrative Theory, eds. Jeremy Hawthorn, James Phelan, and Jakob Lothe (Columbus, Ohio: Ohio University Press, 2008), 178-195.
- "Borderline Subjectivity: The Futurity of the Present in Bakhtin's Work", Partial Answers, 8/1 (2010): 169-183.
- "The Melancholy Generation: Grossman's Book of Interior Grammar", in After Testimony: the Ethics and Aesthetics of Holocaust Narrative, eds. Susan Suleiman, James Phelan, Jakob Lothe (Ohio: Ohio University Press, 2012), 314-330.
- “Being Elsewhere: Conrad, Malinowski, and the Anxiety of Story-Telling”, in Outposts of Progress: Joseph Conrad, Modernism, and (Post) colonialism, eds. Gail Fincham, Jakob Lothe, and Jeremy Hawthorn (forthcoming).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דפנה ארדינסט-וולקן, דף שער בספרייה הלאומית