לדלג לתוכן

ביטול חמץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביטול חמץ
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות, י"ב, ט"ו
משנה מסכת פסחים, פרק א'
משנה תורה ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ב'
שולחן ערוך אורח חיים, סימנים תל"א-תמ"א
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה קנ"ו
ספר החינוך, מצווה ט'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בדיקת חמץ

ביטול חמץ היא כינוי לאחת הדרכים לקיים את מצוות השבתת חמץ לפני חג הפסח. לפי רוב הדעות, מעיקר הדין, ביטול החמץ לבדו מספיק כדי לצאת ידי חובה[1] אך חז"ל הוסיפו על הביטול גם את בדיקת החמץ וביעורו. על אופיו של הביטול ועל צורתו ההלכתית קיימים דיונים נרחבים בספרות הראשונים.

חובת הביטול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מקור החיוב בתורה על מצוות הביטול נחלקו רש"י ובעלי התוספות. אך למעשה אין זו מחלוקת על המקור בלבד. עצם מהותו של הביטול שונה לפי כל אחד מהמקורות השונים. מדבריו של רש"י[2] נראה כי הביטול הוא קיום מצוות "תשביתו" שנאמרה בתורה: ”... אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי” (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ו) ועל זה מעיר רש"י: "דכתיב 'תשביתו' ולא כתיב 'תבערו', והשבתה דלב היא השבתה". לדבריו, כאשר התורה מצווה להשבית את החמץ, אין הכוונה להשבתה מציאותית, אלא די בהשבתה בלב.

הרמב"ן בחידושיו למסכת פסחים מבאר: "ביטול כשמו, שיבטלו בלבו מתורת חמץ ואינו רוצה בקיומו, וכך הוא משמעות ההשבתה בכל מקום, כעניין ולא תשבית מלח ברית אלהיך, לא תבטל, וכן נמי [גם] משמעות שביתה - ביטול, וכן אונקלוס מתרגם תבטלון חמירא".[3]

שיטת בעלי התוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת רש"י, הר"י בתוספות סובר שמקור הביטול הוא מדרשת הגמרא: ”לֹא יֵרָאֶה לְךָ - שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה” (ספר שמות, פרק י"ג, ז'),[4] מדרשה זו עולה שאדם עובר על איסור חמץ של "בל ייראה ובל יימצא" רק אם החמץ שייך לו. כשמדובר בחמץ של אחרים, אפילו אם הוא נמצא ברשותו, אינו עובר עליו. מהות האיסור היא בזיקה הממונית שיש בין האדם לחמץ. וכאן, לשיטתו, נכנס עניין ביטול החמץ, שהוא למעשה הפקר: "דמאחר שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו".[5]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.