אוסטריה הפדרלית

המדינה הפדרלית של אוסטריה
Bundesstaat Österreich

דגל סמל
המנון לאומי	Sei gesegnet ohne Ende (תבורכי עד אינסוף)
ממשל
משטר	רפובליקה פדרלית חד-מפלגתית סמכותינית, דיקטטורה פשיסטית
ראש המדינה	נשיא אוסטריה
נשיא אוסטריה	וילהלם מיקלס (1934-1938)
ראש הרשות המבצעת	קנצלר אוסטריה
קנצלר אוסטריה	אנגלברט דולפוס (1934) קורט שושניג (1934-1938) ארתור זייס-אינקווארט (1938)
שפה נפוצה	גרמנית
עיר בירה	וינה 48°12′N 16°21′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	המועצה הלאומית
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	מלחמת האזרחים האוסטרית
תאריך	1934
פירוק	סיפוח על-ידי גרמניה
תאריך	1938
ישות קודמת	הרפובליקה האוסטרית הראשונה
ישות יורשת
דמוגרפיה
דת	נצרות (קתוליות, אורתודוקסיות מזרחית, פרוטסטנטיות) יהדות
כלכלה
מטבע	שילינג אוסטרי

המדינה הפדרלית של אוסטריה, או המדינה השיתופית אוסטריה (בגרמנית: Bundesstaat Österreich) הייתה המשכה של הרפובליקה האוסטרית הראשונה בין השנים 1934 ו-1938, כשהייתה מדינה חד-מפלגתית שהונהגה על ידי חזית המולדת הפשיסטית. אופי הממשל היה ממשלה סמכותנית שהתבססה על שילוב של השפעות קתוליות פשיסטיות איטלקיות ושמרניות.

היסטוריה

עם פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית, הוקמה רפובליקה חדשה בשטחים דוברי הגרמנית של האימפריה: אוסטריה הגרמנית. זו פורקה ב-1920 ובמקומה הוקמה הרפובליקה האוסטרית הראשונה. משטר רפובליקה זו היה חלש ואוסטריה סבלה ממשברים רבים, בין היתר במהומות יולי 1927.

אוסטריה הפדרלית הוקמה בעקבות משבר פרלמנטרי ב-1933 שאותו ניצל הקנצלר אנגלברט דולפוס כעילה לפיזור הפרלמנט והפעלת צווי חירום נגד מתנגדיו הפוליטיים. בהמשך, משבר פוליטי זה הוביל למלחמת אזרחים קצרה ב-1934. בסיומה ועם ניצחון דולפוס על כוחות השמאל, אוסטריה הפכה לדיקטטורה באופן מלא, וסמליה ושמה הרשמי השתנו בעקבות המהלך.

במהלך תקופה זו, מצבם של היהודים לא הורע (בניגוד ליהודי גרמניה), ואוסטרים יהודים אף היו פעילים במפלגת חזית המולדת ובעלי תפקידים בממשלה. כמו כן, חלק מהארגונים היהודים המשיכו לפעול, לרבות הקהילה היהודית וינה (IKG) ובית"ר. עם זאת, פעילות הנאצים לא פסקה למרות הוצאתם מהחוק, וביולי 1934 נאצים אוסטרים התנקשו בקנצלר דולפוס. ניסיון הפוטש של הנאצים כשל, וקורט שושניג דיכא את המרידה והחליף את דולפוס כקנצלר.

למרות כישלון הפוטש, גרמניה הנאצית המשיכה לנסות להפוך את אוסטריה לנאצית, והופעל לחץ רב מצד אדולף היטלר על המשטר האוסטרופשיסטי. בשנים אלו אוסטריה ניסתה לשמור על עצמאותה, אולם אט אט איבדה את ריבונותה בפועל. ב-1936, ב"הסכם יולי", נאלץ שושניג לקבל מספר דרישות של היטלר בתמורה להכרה גרמנית בעצמאות אוסטריה: מינוי שני שרים המקורבים לנאצים וקבלת חברים נאצים לשורות "חזית המולדת" (דבר שאיפשר להם לקבל תפקידים בשירות המדינה). כמו כן, בנספח החשאי להסכם הותרה מחדש הופעתם של עיתונים פרו־נאציים. ניתן לומר שהסכם זה היה הצעד הראשון שסימן את סופה של אוסטריה הריבונית. כיוון ש"משמר המולדת" ומנהיגה, שטארהמברג (Ernst Rüdiger Starhemberg), לא שיתפו פעולה עם שושניג, הוא פירק את התנועה, מיזג את חבריה לתוך מפלגת "חזית המולדת" והפך למנהיגה של המפלגה. "חזית המולדת" הייתה המפלגה היחידה שקיומה הותר באוסטריה.

שקיעה

המשטר באוסטריה שרד כל עוד איטליה הפשיסטית פרסה את מטריית ההגנה שלה מפני האימפריאליזם של גרמניה הנאצית. אולם, כאשר ניסה מוסוליני לשים קץ לבידוד הבינלאומי הגובר של איטליה (בעקבות הפלישה לאתיופיה) על ידי יצירת הברית עם היטלר ב-1936, נותרה אוסטריה לבדה מול לחץ גרמני הולך וגובר.

כדי להגן על עצמאותה של אוסטריה, הגיע שושניג להסכם עם היטלר בפברואר 1938, לפיו יקבלו חנינה 17,000 נאצים אוסטריים וישולבו בחזית המולדת, ארתור זייס-אינקווארט, מנהיג הנאצים האוסטריים, ימונה לשר הפנים והביטחון, והרמטכ"ל האנטי־נאצי אלפרד יאנזה יוחלף בפרנץ במה. ככל שהלחץ הנאצי גבר, ניסה שושניג לגייס תמיכה עממית לעצמאותה של אוסטריה באמצעות משאל עם. היטלר טען בתגובה לניסיון הונאה והצבעה מזויפת מצד שושינג, ודרש ממנו להעביר את הממשלה לנאצים האוסטריים, אחרת יהיה עליו להתכונן לפלישה. שושניג, שלא היה מסוגל להשיג תמיכה בצרפת או בבריטניה, התפטר בערב ה-11 במרץ כדי למנוע שפיכות דמים. בתחילה נשיא אוסטריה וילהלם מיקלס סירב למנות את זייס-אינקווארט לקנצלר, אולם אף מועמד אחר מהמפלגה הנוצרית-סוציאלית לא הסכים להתמנות. עוד באותו היום, הנספח הצבאי של גרמניה הנאצית גנרל-לויטננט וולפגנג מף הציג בפני מיקלס אולטימטום ואיים בפלישת הוורמאכט, איום שמיקלס לא נענה לו. עם זאת, טלגרמה מזויפת מטעם זייס-אינקווארט (שטרם היה קנצלר) נשלחה לגרמניה בדרישה שהצבא הגרמני יסייע בהשלטת סדר. בחצות הלילה 12 במרץ, נכנע מיקלס ומינה את זייס-אינקווארט לקנצלר אוסטריה.

למחרת בבוקר פלש היטלר לאוסטריה והכריז עליה כחלק מהרייך הגרמני, והיא סופחה רשמית לאחר מכן ב-15 במרץ 1938 לאחר משאל עם שנערך (אנשלוס). בתחילה הוגדרה אוסטריה כמדינה פדרלית בתוך גרמניה הנאצית ששמה בגרמנית הוא Land Österreich, אולם עם רפורמות מנהלתיות ב-1 במאי 1939 אוסטריה חולקה ל-7 רייכסגאו שנקראו יחד בשם "אוסטמארק". עם זאת, ב-8 באפריל 1942 הוחלט כי השם מזכיר את אוסטריה העצמאית לשעבר וקבוצת הגאו שונתה לשם הגרמני Alpen - und Donau-Reichsgaue, פירושו ה"רייכסגאוהים של האלפים והדנובה". שטחה של אוסטריה נקרא בשם זה עד כניסת הצבא האדום לשטחה והקמת אוסטריה העצמאית.

אידאולוגיה

וינה, 1936. כינוסה של מפלגת חזית המולדת

ערכים מורחבים – אוסטרופשיזם, מפלגת חזית המולדת האוסטרית

השלטון באוסטריה הפדרלית היה חד-מפלגתי והונהג על ידי מפלגת חזית המולדת האוסטרית בעלת היסודות הפשיסטיים.

ראו גם

• אנשלוס
• אנגלברט דולפוס
• קורט שושניג
• אוסטרופשיזם

לקריאה נוספת

• חיים לזר-ליטאי, אף-על-פי: ספר עליה ב', תל אביב: מכון ז'בוטינסקי, ה'תשי"ז, באתר "כותר", פרק עשירי: וינה 1938.
• ד"ר אברהם ברקאי ופרופ' פול מנדס-פלור, תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2005, כרך ד': התחדשות וחורבן 1918–1945, פרק חמישי: מגמות פוליטיות ומודעות לנוכח המשבר, 6. המדיניות היהודית באוסטריה וצ'כוסלובקיה (1938-1918).
• טובה קורצ'ין, החיפוש אחר האמת: השואה בהונגריה ואוסטריה - עובדות ושקרים, פתח תקווה: סטימצקי הוצאה לאור, 2021.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוסטריה הפדרלית בוויקישיתוף