חסידות הוסיאטין
חסידות הוסיאטין היא חצר חסידית שמקורה בחסידות רוז'ין, ובעיר הוסיאטין שבאוקראינה.
החצר פעלה מאמצע המאה ה-19 בגליציה, עברה לווינה שבאוסטריה בראשית מלחמת העולם הראשונה, והחל משנת 1937 פעלה בתל אביב בראשות האדמו"ר השני, רבי ישראל. בעקבות פטירת האדמו"ר הרביעי רבי יצחק ללא צאצאים ב-1968 ט' באלול תשכ"ח פסקה החסידות להתקיים.
בית הכנסת אשר הקים רבי ישראל מהוסיאטין המשיך לפעול, עד שנסגר ב-2013 בשל מכירת השטח.
שארית החסידים מציינים את ימי הזיכרון של אדמור"י החסידות באירועים קהילתיים, בין השנים 1968–1983 ישב בראש כינוסים אלו נכדו של ר' יעקב, ר' מרדכי שרגא בוימניגר, ולאחר פטירתו ישבו בראש השולחן ראשי החסידים והרב ישראל פרידמן בן שלום. חלק מהחסידים הסתפחו לחסידויות קרובות מבית רוז'ין.
אדמו"רי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שושלת האדמו"רים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי מרדכי שרגא-פייבוש פרידמן מהוסיאטין
- ישראל פרידמן מהוסיאטין
- יעקב פרידמן מהוסיאטין
- יצחק פרידמן מהוסיאטין
האדמו"ר הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, בנו הצעיר של הרוז'ינר. היה בן 16 בפטירת אביו, ובשנת תרכ"ה (1865) בגיל 30, עבר להוסיאטין ושם הקים חצר חסידית.
לפני שהגיע האדמו"ר מרדכי שרגא להוסיאטין הייתה בה קהילה קטנה וישנה של מעט יהודים, אך עם הגעתו החלה תנופת פריחה בקהילה היהודית, נבנו מבנים רבים כגון בתי כנסת, מקוואות, בתי ספר ואף משכן לרב בטירה ששופצה.
האדמו"ר השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]באביב תרנ"ד (1894) נפטר האדמו"ר הראשון, בנו הבכור רבי ישראל פרידמן מונה לממלא מקומו.
בנו השני רבי שלום יוסף פרידמן נפטר בחייו; בנו רבי מנחם נחום פרידמן היה הרבי מהוסיאטין-לעמבערג והיה חתנו של דודו רבי ישראל. משנת תרצ"ז. נרצח בשואה בשנת תש"ג.
ערב מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ב 1912, נמלט רבי ישראל לווינה יחד עם כמה מחסידיו, אך המשיך לבקר את החסידים שנותרו בגליציה. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה נקבע מרכז החסידות בווינה. מרבית החסידים נותרו בגליציה, והאדמו"ר היה מבקר באזור מדי שנה.
בשנת תרצ"ז (1937) עלה האדמו"ר לארץ יחד עם קבוצה גדולה מחסידיו. בתחנת הרכבת בלעמברג נפרד מחסידיו שנותרו מאחור באמירה: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו", בקרקוב אמר "צריך לברוח, אפילו בנעלי בית". מרבית החסידים שנותרו באירופה נספו בשואה.
הרבי עלה לארץ בן 80 וקבע את מושבו ברחוב ביאליק 19 בתל אביב, והקים בית כנסת סמוך לביתו. בקיץ היה משתכן בדירה שרכשו לו חסידיו בשכונת קריית משה בירושלים (כיום רחוב המאירי 17). בהמשך נמכר הבית, נהרס, ובמקום נבנה בית דירות.
בשנת תש"ט (1949) ובגיל 92, נפטר, בצוואתו מינה את חתנו לממלא מקומו.
האדמו"ר השלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חתנו של רבי ישראל, הרב יעקב פרידמן, בנו של רבי יצחק מבוהוש, היה האדמו"ר השלישי לבית הוסיאטין, בעקבות הצהרת בלפור הוא נטה לקו ציוני. הוא כיהן בין השנים תש"ט - תשי"ז (1949–1956) ודברי תורתו כונסו בספר "אהלי יעקב".
האדמו"ר הרביעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצוואתו של ר' יעקב, לא צוין ממשיך כממלא מקומו. כעבור מספר שנים, בראשית שנות ה-60 נתמנה על ידי החסידים רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין (בנו של ר' יעקב), בעל ה"שיח יצחק".
ר' יצחק לא נישא, ועם פטירתו בט' באלול תשכ"ח 1968 הסתיימה שושלת החסידות.
עקרונות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסידות הוסיאטין האמינה בעקרונות הראשיים של החסידות :
- הורדת הקבלה לעם והפיכתה לנגישה על מנת שאדם יוכל להתעלות ברוחו השמיימה
- הדבקות באל תוך כדי הדגשת חשיבות התפילה
- תורת הצדיק כמחבר בין האדם לאל
- עקרון השמחה: אדם חייב להיות שמח כי הרי שהשכינה שורה מתוך שמחה
- אהבת ישראל: האל נמצא בכל בריה ויש לאהוב אפילו את הרשע כי האל בו
- יחס לגאולה כגאולה פרטית וכללית המוצא את האדם מצרותיו.
- ציונות: בנוסף לעקרונות אילו החסידות הייתה ידועה בחיבתה לארץ ישראל ולציונות ובעקבות כך עלתה החסידות לארץ והקימה את מרכזה בתל אביב.
האדמו"ר ישראל פרידמן העלה את אהבת הארץ לראש מעייניו ומיחסים לו מספר אמרות בנושא כמו למשל: כשהוצעה לו חלקת קבורה בווינה, אמר כי אין לו צורך בכך כי הוא מתכוון לעלות לארץ. בנוסף הוא דחק בחסידיו להצטרף אליו ליישוב בארץ ואמר לחסידיו לפני שעזב כי
מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו.
בנוסף אמר הרב
מהגרים גם לארצות אחרות, אבל רק למטרה פרטית; במטרה כללית לאומית הולכים רק לארץ ישראל. והראיה – אוגנדה. גם החופשיים בכו אז לשמע הצעה הזאת, אפילו שלא ידעו אם הארץ המוצעת טובה אם לא.
- אחדות ישראל: בנוסף, החסידות חיזקה מאוד את עיקרון אחדות ישראל וכאשר הרב פרידמן התבקש לעזור ליסד את העדה החרדית הנבדלת משאר העם אמר
שאנחנו נחתום שאלו יהודים ואלו אינם יהודים? מבקשים שאני אסכים לכך ואחתום על זה? ומה יגידו על זה בשמים?!
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יעקב פרידמן, "אהלי יעקב", הוצאת ועד חסידי הוסיאטין, תל אביב, תשכ"ח וירושלים, תשד"מ. מהדורה חדשה, ירושלים, תשס"ו.
- רבי יעקב פרידמן, "אהלי יעקב-ב'", הוצאת ועד חסידי הוסיאטין, ירושלים, תשנ"ז.
- רבי יצחק פרידמן, "שיח יצחק": בתוך "אהלי יעקב-ב'", הוצאת ועד חסידי הוסיאטין, ירושלים, תשנ"ז. מהדורה חדשה, הוצאת מכון להוצאת אמרי קודש שע"י ביהכנ"ס של באדמורי"ם מהוסיאטין, ירושלים תש"פ.
- הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן, "אמרו צדיק", רמת גן, תשס"ו (2006)
- הרב ד"ר יהודה ברנדס, "במלכות הקדושה", ביקור בהיכלו של האדמו"ר מהוסיאטין, אדמו"ר ציוני בתל אביב. הוצאת תבונות, מכללת הרצוג ליד ישיבת הר עציון.
- הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן (עורך), "ראיתי צדיק", תשע"ו (2016).
- הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן, "תולדות יעקב", הוצאת מכון מורשת ישראל, תשע"ט (2019).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האדמו"ר ישראל מהוסיאטין
- בית הכנסת של חסידות הוסיאטין בתל אביב, אתר הצופה
- משמרים את ארכיון ממלכת רוז'ין בויאן (ניגוני הוסיאטין), באתר בחדרי חרדים
חסידות הוסיאטין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
