פאלקון כבד
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הפאלקון הכבד על כן השיגור 39A במרכז החלל קנדי, בהכנות לטיסת הבכורה שלו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | משגר חלליות למסלולים LEO, GTO, TLI, ולמאדים. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משפחה | פאלקון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצרן | SpaceX | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עלות שיגור |
תצורה מתכלה: 150 מיליון דולר שימוש חוזר: 90 מיליון דולר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור |
בסיס חיל האוויר ונדנברג מרכז החלל קנדי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 10 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 10 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 6 בפברואר 2018[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור אחרון | יוני 2024 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטענים ידועים | טסלה רודסטר אדומה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־LEO | 63,800 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־GTO | 26,700 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־TLI | 16,000 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פאלקון כבד (באנגלית: Falcon Heavy) הוא משגר כבד ורב-שימושי באופן חלקי אשר פותח ומיוצר על ידי SpaceX. הפאלקון כבד מתבסס על המשגר פאלקון 9 ולמעשה מורכב ממשגר פאלקון 9 כשלב מרכזי ושני מאיצי צד המורכבים מהשלב הראשון של משגרי פאלקון 9. למשגר זה יכולת נשיאה של 63,800 ק"ג למסלול לווייני נמוך והוא מסווג כמשגר כבד, דהיינו בעל יכולת נשיאה גבוהה מאוד לחלל. יכולת הנשיאה שלו היא כמחצית מזו של הסטורן 5 והוא המשגר הפעיל העוצמתי ביותר בעולם כיום.
פיתוחו של הפאלקון כבד החל בתחילתו של העשור השני של המאה ה-21 והוא נכנס לשימוש בשנת 2018. זהו המשגר השני בהיסטוריה אחרי הפאלקון 9 אשר ניתן לשימוש חוזר באופן חלקי כאשר שלושת המאיצים העיקריים שלו מסוגלים לנחות בחזרה במאונך לאחר חדירתם לאטמוספירה ולהיות משוגרים פעמים נוספות. מלבד שיגור לוויינים, משגר זה יועד תחילה גם עבור שיגור בני אדם אל מעבר למסלול לווייני נמוך אך בפברואר 2018, SpaceX הודיעה היא לא מתכוונת לשגר אסטרונאוטים באמצעות משגר זה. עם כניסתו העתידית של משגר הסטארשיפ לפעילות רצופה, החברה מתכוונת להפסיק את פעילותם של הפאלקון כבד והפאלקון 9.
יכולות ומבנה המשגר
למשגר יכולת נשיאה למסלול לווייני נמוך של כ־63 טון, וכ־27 טון למסלול גאוסטציונרי. זאת בהנחה של שיגור בתצורה מתכלה - שלושת השלבים הראשונים ישתמשו במלוא הדלק שבהם ללא אפשרות נחיתה חוזרת. אם תתבצע נחיתה חוזרת, היכולות יפחתו. יש המעריכים שהמשגר יוכל להביא רק כ־8 או 9 טון למסלול גאוסטציונרי באופן זה.
שלב ראשון
עיצוב המשגר מבוסס על רכב השיגור הסטנדרטי של החברה, המשגר הדו־שלבי פאלקון 9. לפאלקון הכבד שלב ראשון מרכזי שאליו צמודים שני שלבים ראשונים נוספים המשמשים כמאיצי צד, סגנון הדומה למשגר דלתא 4 כבד. בעוד שני מאיצי הצד זהים לשלב ראשון של פאלקון 9, שלדת השלב הראשון המרכזי הייתה צריכה לעבור עיצוב מחדש, על מנת שיוכל לעמוד בלחצים וברעידות החזקות שיוצר החיבור לשני המאיצים.[2]
לכל שלב ראשון תשעה מנועי מרלין שמונעים בדלק נוזלי מסוג RP-1 (דלק קרוסין מזוקק) וחמצן נוזלי, כך שבסך הכל יש למשגר בשלביו הראשונים 27 מנועים רקטיים. כל שלושת השלבים הראשונים של הפאלקון הכבד מתוכננים להיות רב־שימושיים, ולנחות לאחר השיגור על היבשה או על אסדה באוקיינוס. הנחיתה נעשית באמצעות מספר בעירות רקטיות בשילוב עם סנפירי רשת (Grid fins) הממוקמים בחלק העליון של כל שלב ראשון, שיטה המפחיתה מיכולת השיגור של המשגר, שכן הוא לא מנצל את כלל מאגר הדלק שלו, אך מאפשרת להקטין את עלויות השיגור שכן עלות השלב הראשון היא עיקר עלות הטיל בפרט והשיגור בכלל.
שלב שני
השלב השני של המשגר זהה לשלב השני של הפאלקון 9, ומונע בעזרת מנוע מרלין 1D יחיד, המותאם לפעולה בתנאי ריק, עם כוח דחף של 934 kN. השלב השני יכול לפעול מספר פעמים, וזמן הבערה שלו בדחף מלא הוא 397 שניות.[3]
פיתוח ושיגור הבכורה
פיתוח הפאלקון הכבד נמשך יותר משבע שנים, הוא הוצג לראשונה באפריל 2011 אז נטען שהשיגור הראשון יתרחש ב־2013, אך מאז מועד השיגור נדחה מספר פעמים עד ששיגור הבכורה התקיים בהצלחה ב־6 בפברואר 2018.
אילון מאסק סיפר במסיבת עיתונאים אחרי השיגור הראשון כי פיתוח הטיל היה קשה הרבה יותר משחשבו תחילה, וכי בשלוש הזדמנויות שונות שקלו לבטל אותו, לדבריו SpaceX השקיעה בפיתוח פאלקון כבד כ־500 מיליון דולר.
השיגור הראשון בוצע מכן השיגור LC-39A במרכז החלל קנדי. בדומה לשיגור הראשון של החללית דרגון 1.0, שנשאה איתה גלגל גבינה לחלל, גם הפעם המטען היה סמלי ויוצא דופן: מכוניתו הפרטית של אילון מאסק, טסלה רודסטר אדומה, בתא הכפפות היו עותק של הספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מגבת ושלט עם כיתוב "בלי פאניקה"; במושב הנהג ישבה בובה בחליפת האסטרונאוט של החברה; ברכב הושמעו השירים "Space Oddity" ו־"Life on Mars" של דייוויד בואי ללא הפסקה. למכונית חוברו שלוש מצלמות ששידרו ממנה בשידור חי למשך מספר שעות.[4] היא שוגרה למסלול אליפטי סביב השמש בו תגיע אל מעבר למרחק של מאדים מהשמש.[5]
שני המאיצים הצדדיים, שזו להם הטיסה השנייה לחלל, שבו ונחתו בהצלחה במנחתים ייעודיים סמוך לאתר השיגור יחד. המאיץ האמצעי לא הצליח לנחות והתרסק באוקיינוס במהירות 480 קמ"ש, 100 מטר מהאסדה עליה יועד לנחות.[6]
לאחר הדגמת יכולותיו, אפשר הטיל ל-SpaceX לזכות במספר חוזים משמעותיים, בינם 40% מחוזי השיגור הבאים של משרד ההגנה האמריקאי, אשר ידרוש מהחברה לפתח יכולות נוספות לטיל, כמו הרכבת מטען אנכית (כיום הטיל מורכב אופקית ומועמד על כן השיגור טרם לשיגורו). כחלק מהחוזה יפתחו בניין נייד אשר לאחר הרמת הטיל, יכסה אותו ובו יורכבו המטען וחופת המטען, יכולת הנדרשת על ידי הלוויינים שלהם, כמו גם חופת מטען אווירודינמית גדולה יותר, שתתאים למטענים הגדולים. כיום משתמש הטיל באותה חופת מטען כמו הפאלקון 9, שכבר נחשבת קטנה יחסית ליכולת נשיאת המטען שלו, מה שמועצם עבור הפאלקון הכבד העוצמתי.
בנוסף, הטיל זכה במספר חוזי שיגור עבור נאס"א, כמו החללית Psyche, ושיגור חלקים לתחנת החלל LOP-G, שתיבנה סביב הירח כחלק מתוכנית ארטמיס, יחד עם חוזי אספקה לתחנה זו, בה ישגר הטיל את חללית ה-Dragon XL, גרסה של חללית הדראגון של החברה שתותאם לאספקת התחנה.
מחיר
.jpg)
.jpg)
מחיר השיגור של פאלקון כבד נע בין 90 מיליון דולר כאשר מאיצי הצד נוחתים חזרה ל־150 מיליון דולר לתצורה בה כל שלושת השלבים המאיצים משתמשים במלוא הדלק שבהם.[7][8] מדובר במחיר תחרותי מאוד בשוק שיגורי הלוויינים.[9][10] (לשם השוואה: טיל דלתא 4 כבד מסוגל לשגר מטען במשקל קטן בכ-50% מפאלקון כבד אך עולה יותר מפי 2 ממנו - 350 מיליון דולר.[11])
שיגורים
הפעלתו המסחרית הראשונה של הפאלקון הכבד הייתה ב-11 באפריל 2019, עם שיגור לוויין התקשורת הסעודי ArabSat 6A. בשיגור הזה, לראשונה בפאלקון כבד, שלושת המאיצים של הפאלקון נחתו בחזרה בהצלחה.[12], אולם עקב רוחות וגלים גבוהים, המאיץ המרכזי אבד בים.[13]
השיגור השלישי היה ב-25 ביוני 2019 בהזמנת מחלקת ההגנה של ארצות הברית. גם בשיגור זה שני מאיצי הצד נחתו בהצלחה והמאיץ המרכזי אבד בים.[14] גם השיגור הרביעי (בנובמבר 2022) והשיגור החמישי (בינואר 2023) בוצעו בהזמנת מחלקת ההגנה של ארצות הברית.
קישורים חיצוניים
- מידע על המשגר באתר SpaceX
- אנימציה המדגימה את הצפוי בשיגור הראשון, פורסם בערוץ spaceX, 5 בפברואר 2018
- השיגור הראשון של משגר פאלקון כבד, באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ Jackie Wattles, SpaceX sets Falcon Heavy launch date, in CNN website, January 27, 2018 (באנגלית)
- ^ Mike Wall, SpaceX's Big New Rocket May Crash on 1st Flight, Elon Musk Says, Space.com, July 20, 2017
- ^ Falcon Heavy, באתר SpaceX
- ^ Sean O'Kane and Loren Grush, Here are four things we learned from Elon Musk before the first Falcon Heavy launch, The Verge, Feb 5, 2018
- ^ Loren Grush, Elon Musk’s Tesla overshot Mars’ orbit, but it won’t reach the asteroid belt as claimed, The Verge, Feb 8, 2018
- ^ spacex successfully launches falcon heavy
- ^ מחירי שיגור ויכולות פאלקון כבד אתר חברת spaceX
- ^ אילן מאסק מפרט אודות מחיר פאלקון כבד בטוויטר, 12 בפברואר 2018
- ^ ULA Fires Back At SpaceX At Space Symposium; Details Launch Costs ,מתאריך 20 במאי 2014
- ^ Air Force budget reveals how much SpaceX undercuts launch prices אריק ברגר, עיתון arsTechnica מתאריך 16 ביוני 2017
- ^ Updated | SpaceX successfully launches Falcon Heavy, SPACE NEWS, 6.02.18
- ^ Meghan Bartels (13 באפריל 2019). "In Photos: The Amazing Triple Rocket Landing of SpaceX's Falcon Heavy Launch of Arabsat-6A". space.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Loren Grush (15 באפריל 2019). "SpaceX loses the center core of its Falcon Heavy rocket due to choppy seas". The Verge.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ הידיעות, ynet וסוכנויות (2019-06-25). "אפר אנושי, ברקטה העוצמתית בעולם". Ynet. נבדק ב-2021-10-23.
| SpaceX | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משגרים |
| ||||||
| טילים ניסיוניים | גראסהופר | ||||||
| חלליות | דרגון • דרגון 2 • סטארשיפ | ||||||
| מנועים רקטיים | קסטרל • מרלין • דרקו • רפטור | ||||||
| נמלי חלל | בוקה צ'יקה | ||||||
| משימות | שיגורי פאלקון 1 • שיגורי פאלקון 9 • Starlink • פרויקט dearMoon • תוכנית מאדים של SpaceX | ||||||
| אנשי מפתח | אילון מאסק | ||||||