לדלג לתוכן

פארק השלום הבין-לאומי ווטרטון-גליישר

גרסה מ־23:30, 25 באוגוסט 2022 מאת Uzielbot (שיחה | תרומות) (ששה->שישה (דרך WP:JWB))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
פארק השלום הבין-לאומי ווטרטון-גליישר
Waterton-Glacier International Peace Park
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1995, לפי קריטריונים 7, 9
שטח האתר 457,614 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
תאריך הקמה 1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 457,614 הקטאר
מיקום
מדינה קנדהקנדה קנדה וארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מיקום אלברטה, מחוז פלטהד, מחוז גליישר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°59′46″N 113°54′15″W / 48.996055555556°N 113.90416666667°W / 48.996055555556; -113.90416666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פארק השלום הבין-לאומי ווטרטון-גליישראנגלית: Waterton-Glacier International Peace Park) הוא איחוד של שני פארקים לאומיים, האחד בארצות הברית והשני בקנדה: הפארק הלאומי גליישר, ששטחו כ-4,000 קמ"ר, הנמצא בצפון מערב מונטנה, והפארק הלאומי אגמי ווטרטון, ששטחו כ-525 קמ"ר, הנמצא בדרום מערב אלברטה. שני הפארקים מהווים רצף אחד, ונמצאים בשוליים המזרחיים של הרי הרוקי, ובקצה המערבי ביותר של מישורי העשב במרכז אמריקה הצפונית. שתי השמורות הוגדרו על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית, והפארק המאוחד הוגדר כאתר מורשת עולמית.

בפארק ווטרטון-גליישר עדויות סטרטיגרפיות בנות 1,250 מיליוני שנים, של התפתחויות גאולוגיות בסלעי משקע ושינויים טקטוניים. תצורות סלע מעידן הפרקמבריון מכילות כמה מדוגמאות האבן העתיקות ביותר בהרי הרוקי, וכמה מאובנים קדומים ביותר. הפארק מתאפיין במעבר החד הקיים בו, בין מישורי העשב הגדולים (prairie) לתצורת נוף הררית, ובה פסגות בגבהים שמעל 2,800 מטרים. עידן קרח בתקופת הפליסטוקן שיווה לפסגות מראה מחודד, ויצר עמקים בעלי חתך בצורת U, עמקים "תלויים" (עמקים משניים החוברים לעמק ראשי, אך קרקעיתם גבוהה מקרקעית העמק הראשי), רכסים חדים וצרים, אגמים, נחלים ונהרות. בפארק גליישר ניתן למצוא בין 50 ל-60 קרחונים קטנים, הנמצאים בגובה רב. הפארק המאוחד הוא מקורם של נהרות (ובהם נהר ווטרטון) הנשפכים לשני אוקיינוסים ולשלושה ימים: לאוקיינוס השקט, למפרץ מקסיקו ולמפרץ הדסון.

בפארק ניתן למצוא חמישה אזורים אקולוגיים: טונדרה אלפינית, יער תת-אלפיני, יער הררי, אזור הצמחייה של אספן (אזור מעבר בין מישורי הדשא לטייגה בחלקים הגבוהים יותר של הפארק) וערבת דשא. בפארק נמצאו כמה סוגי צמחייה שהם ייחודיים לאזור זה, ולא נמצאו במקומות אחרים. ככלל, תועדו בפארק 1,258 מיני צמחים וסקולריים, בהם שישה מינים המוגדרים בקנדה כנדירים, ו-275 מיני חזזיות, ובהם 18 מינים המצויים רק באזור הפארק. בפארק תועדו שישים מיני יונקים, בכללם אוכלוסייה של כ-200 דובי גריזלי וכ-400 דובים שחורים אמריקניים. הפארק הוא גם חלק ממסלול הנדידה של איילים קנדיים. יותר מ-240 מיני ציפורים נצפו בפארק, בהם עיטם לבן-ראש ובז נודד. בפארק נמצאים גם מיני דגים רבים.

חלקו הקנדי של הפארק, פארק אגמי ווטרטון, הוא אחד האתרים החשובים ביותר מבחינה ארכאולוגית באלברטה. עד היום זוהו בפארק 212 אתרים ארכאולוגיים, שנים עשר מהם מתוארכים לפחות לסביבות 8000 לפני הספירה. בפארק גליישר נמצאו חמישים אתרים ארכאולוגיים. שבטים אינדיאנים רבים חיו ונדדו באזור; הר צ'יף הנמצא בגבול הצפוני של פארק גליישר הוא אתר תרבותי של שבט שחורי הרגליים (Blackfeet).

איחוד שני הפארקים הושג הודות לפעילותם של חברי ארגון רוטרי הבינלאומי במונטנה ובאלברטה, ב-1932. היה זה הפארק הראשון מסוגו בעולם, ונועד לסמל את השלום והידידות בין שתי המדינות. שני הפארקים הוכרזו על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית ב-1976, וכאתר מורשת עולמית ב-1995.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]