[[קובץ:PikiWiki Israel 2197 Passover 2009 in Israel ליל הסדר - פסח 2009.jpg|270px|ממוזער|הגדות מודרניות על שולחן הסדר.]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 2197 Passover 2009 in Israel ליל הסדר - פסח 2009.jpg|270px|ממוזער|הגדות מודרניות על שולחן הסדר.]]
'''הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח''' (בפי [[יהודי תימן]] נקראת גם: '''אגדתא דפסחא'''{{ביאור|ניתן גם לומר "'''אגדה''' של פסח", כדברי ד"ר גבריאל בירנבאום: "אין בין אגדה להגדה אלא שינוי צורה בלבד ללא כל הבדל במשמעות. כך במקורו של דבר, אולם ברבות הימים גברה הצורה '''אגדה''' ודחקה את '''הגדה'''".{{הערה|ד"ר [[גבריאל בירנבאום]], "אגדה והגדה, אגדות ומעשיות", '''[[לשוננו לעם]]''' (מחזור מ"ה חוברת ג') ניסן - סיוון [[ה'תשנ"ד]], [[1994]], [[האקדמיה ללשון העברית]]).}}}}) היא קובץ [[מדרש]]ים, [[מזמור תהילים|מזמורי תהילים]], אורזלהב, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה (יהדות)|תפילות]] ו[[פיוט]]ים העוסקים ב[[יציאת מצרים|יציאת בני ישראל ממצרים]]. היא נועדה להיאמר ב[[ליל הסדר]] כדי לקיים את מצוות [[סיפור יציאת מצרים]], ונקראת "הגדה" על פי לשון הפסוק "'''והגדת''' לבנך". קריאת ההגדה לצד סעודת החג היא מנהג מרכזי ב[[יהדות]] לכל בני המשפחה, בכל הגילאים.
'''הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח''' (בפי [[יהודי תימן]] נקראת גם: '''אגדתא דפסחא'''{{ביאור|ניתן גם לומר "'''אגדה''' של פסח", כדברי ד"ר גבריאל בירנבאום: "אין בין אגדה להגדה אלא שינוי צורה בלבד ללא כל הבדל במשמעות. כך במקורו של דבר, אולם ברבות הימים גברה הצורה '''אגדה''' ודחקה את '''הגדה'''".{{הערה|ד"ר [[גבריאל בירנבאום]], "אגדה והגדה, אגדות ומעשיות", '''[[לשוננו לעם]]''' (מחזור מ"ה חוברת ג') ניסן - סיוון [[ה'תשנ"ד]], [[1994]], [[האקדמיה ללשון העברית]]).}}}}) היא קובץ [[מדרש]]ים, [[מזמור תהילים|מזמורי תהילים]], דברי [[חז"ל]], [[ברכה|ברכות]], [[תפילה (יהדות)|תפילות]] ו[[פיוט]]ים העוסקים ב[[יציאת מצרים|יציאת בני ישראל ממצרים]]. היא נועדה להיאמר ב[[ליל הסדר]] כדי לקיים את מצוות [[סיפור יציאת מצרים]], ונקראת "הגדה" על פי לשון הפסוק "'''והגדת''' לבנך". קריאת ההגדה לצד סעודת החג היא מנהג מרכזי ב[[יהדות]] לכל בני המשפחה, בכל הגילאים.
ההגדה כוללת את [[הלכות ליל הסדר|מצוות ליל הסדר]]: [[קידוש]] ושתיית [[ארבע כוסות]] יין, אכילת [[מצה]], [[מרור]], [[כרפס]], [[חרוסת]] ו[[אפיקומן]] כזכר ל[[קרבן פסח]]. נוהל עריכת הסדר מופיע ב[[משנה]], ב[[מסכת פסחים]], בפרק העשירי.
ההגדה כוללת את [[הלכות ליל הסדר|מצוות ליל הסדר]]: [[קידוש]] ושתיית [[ארבע כוסות]] יין, אכילת [[מצה]], [[מרור]], [[כרפס]], [[חרוסת]] ו[[אפיקומן]] כזכר ל[[קרבן פסח]]. נוהל עריכת הסדר מופיע ב[[משנה]], ב[[מסכת פסחים]], בפרק העשירי.
שורה 6:
שורה 6:
במשך הדורות התפתחה ההגדה במישור האמנותי, לצד המישור הלמדני-פרשני. תלמידי חכמים הוסיפו בה פיוטים וחיברו עליה ביאורים, בעוד שאמנים יצרו הגדות קלף מעוטרות ומצוירות.{{הערה|[[מרדכי נרקיס]], "ההגדה המצוירת", בתוך: '''ספר החג והמועד''', תל אביב 1978, עמ' 246}} כמו כן, בקהילות רבות ההגדה נאמרת בשירה, עם מנגינות מסורתיות וחדשות.{{הערה|[http://aleph.nli.org.il/F/J52KPAIDUE5IMLLEQA7EKHJ61EYHY97I2BQ3BUVV1E6A5R7M9G-01958?func=find-b&find_code=WRD&request=הגדה+של+פסח&local_base=NSALL&adjacent=N "הגדה של פסח"], ארכיון הצליל, הספרייה הלאומית בירושלים}}
במשך הדורות התפתחה ההגדה במישור האמנותי, לצד המישור הלמדני-פרשני. תלמידי חכמים הוסיפו בה פיוטים וחיברו עליה ביאורים, בעוד שאמנים יצרו הגדות קלף מעוטרות ומצוירות.{{הערה|[[מרדכי נרקיס]], "ההגדה המצוירת", בתוך: '''ספר החג והמועד''', תל אביב 1978, עמ' 246}} כמו כן, בקהילות רבות ההגדה נאמרת בשירה, עם מנגינות מסורתיות וחדשות.{{הערה|[http://aleph.nli.org.il/F/J52KPAIDUE5IMLLEQA7EKHJ61EYHY97I2BQ3BUVV1E6A5R7M9G-01958?func=find-b&find_code=WRD&request=הגדה+של+פסח&local_base=NSALL&adjacent=N "הגדה של פסח"], ארכיון הצליל, הספרייה הלאומית בירושלים}}
==מבנה האגדה ==
==מבנה ההגדה==
[[קובץ:120 Bombay 1890.png|שמאל|ממוזער|250px|דף מהגדה של פסח מ[[מומבאי]], [[1890]].]]
==שנוצר על ידי שלומה המלך ולא על יצאת מצרים==
===הא לחמא עניא===
{{ערך מורחב|הא לחמא עניא}}
{{ערך מורחב|הא לחמא עניא}}
שורה 45:
שורה 47:
# ההסבה: "שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין". שאלה זו מתייחסת למנהג לאכול את הסדר ב[[שכיבה]] על כריות (בהסבה) בניגוד לישיבה רגילה על כיסא.
# ההסבה: "שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין". שאלה זו מתייחסת למנהג לאכול את הסדר ב[[שכיבה]] על כריות (בהסבה) בניגוד לישיבה רגילה על כיסא.
מנהג שאלת הקושיות בליל הסדר, נהוג עוד מזמן בית המקדש, אולם אז הקושיה השלישית הייתה שונה, ונוסחה היה: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל - הלילה הזה כולו צלי"{{הערה|{{משנה|פסחים|י|ד}}}}. ואילו הקושיה הרביעית הייתה כקושיה השלישית בנוסח ההגדה שלנו ועל ההסבה לא שאלו בזמן בית המקדש.{{ביאור|הקושיה על בשר צלי מופיעה בהגדות כתבי יד שב[[גניזת קהיר]] מתקופת הגאונים, ואם כן ייתכן שעדיין שאלו בנוסח זה בארץ ישראל אפילו אחרי שנחרב הבית.}}
מנהג שאלת הקושיות בליל הסדר, נהוג עוד מזמן בית המקדש, אולם אז הקושיה השלישית הייתה שונה, ונוסחה היה: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל - הלילה הזה כולו צלי".{{הערה|{{משנה|פסחים|י|ד}}}} ואילו הקושיה הרביעית הייתה כקושיה השלישית בנוסח ההגדה שלנו ועל ההסבה לא שאלו בזמן בית המקדש.{{ביאור|הקושיה על בשר צלי מופיעה בהגדות כתבי יד שב[[גניזת קהיר]] מתקופת הגאונים, ואם כן ייתכן שעדיין שאלו בנוסח זה בארץ ישראל אפילו אחרי שנחרב הבית.}}
לאחר "מה נשתנה", נהוג, בקרב יהודי תימן, לקרוא את הקטע [[מא כ'בר]], שתוכנו קיצור ההגדה ב[[ערבית תימנית]].{{הערה|1=http://www.teman.co.il/?CategoryID=359&ArticleID=1034{{קישור שבור|30.3.2019}}}}
לאחר "מה נשתנה", נהוג, בקרב יהודי תימן, לקרוא את הקטע [[מא כ'בר]], שתוכנו קיצור ההגדה ב[[ערבית תימנית]].{{הערה|1=http://www.teman.co.il/?CategoryID=359&ArticleID=1034{{קישור שבור|30.3.2019}}}}
| סיומת = מתוך פירוש הפסוקים בקטע "צא ולמד", [[הגדה]] שנשתמרה ב[[גניזת קהיר]], אוסף [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]]
| סיומת = מתוך פירוש הפסוקים בקטע "צא ולמד", [[הגדה]] שנשתמרה ב[[גניזת קהיר]], אוסף [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]]
שורה 96:
שורה 99:
רבי יהודה היה מכנה אותם בקיצור בראשי-תיבות (נתן בהם סימנים): '''"[[דצ"ך עד"ש באח"ב|דְצַ"ךְ, עַדַ"שׁ, בְּאַחַ"ב]]'''"{{ש}}ראשי תיבות: '''ד<sub>ם </sub>צ<sub>פרדע </sub>ך<sub>(כ)ינים</sub> | ע<sub>רוב </sub>ד<sub>בר </sub>ש<sub>חין</sub> | ב<sub>רד </sub>א<sub>רבה </sub>ח<sub>ושך </sub>ב<sub>בכורות</sub>"'''
רבי יהודה היה מכנה אותם בקיצור בראשי-תיבות (נתן בהם סימנים): '''"[[דצ"ך עד"ש באח"ב|דְצַ"ךְ, עַדַ"שׁ, בְּאַחַ"ב]]'''"{{ש}}ראשי תיבות: '''ד<sub>ם </sub>צ<sub>פרדע </sub>ך<sub>(כ)ינים</sub> | ע<sub>רוב </sub>ד<sub>בר </sub>ש<sub>חין</sub> | ב<sub>רד </sub>א<sub>רבה </sub>ח<sub>ושך </sub>ב<sub>בכורות</sub>"'''
מנהג ידוע, שבאמירת כל אחת ואחת מהמכות וכל אחד מהסימנים, כל אחד שופך מעט מהיין בכוסו לתוך כלי חרס שבור{{הערה|ראו [https://schechter.ac.il/article/למה-מטיפים-16-טיפות-יין-מן-הכוס-כשאומרים/ סיכום פרטי המנהג מספרים שונים] באתר מכון שכטר.}}.
מנהג ידוע, שבאמירת כל אחת ואחת מהמכות וכל אחד מהסימנים, כל אחד שופך מעט מהיין בכוסו לתוך כלי חרס שבור.{{הערה|ראו [https://schechter.ac.il/article/למה-מטיפים-16-טיפות-יין-מן-הכוס-כשאומרים/ סיכום פרטי המנהג מספרים שונים] באתר מכון שכטר.}}
[[קובץ:Printers- Giovanni di Gara, Publisher and proofreader- Israel ben Daniel ha-Zifroni - The Venice Haggadah - Google Art Project.jpg|250px|ממוזער|נוסח "דיינו", הגדת ונציה, 1609]]
[[קובץ:Printers- Giovanni di Gara, Publisher and proofreader- Israel ben Daniel ha-Zifroni - The Venice Haggadah - Google Art Project.jpg|250px|ממוזער|נוסח "דיינו", הגדת ונציה, 1609]]
שורה 114:
שורה 117:
בהיגד זה, מסבירים את הסיבות שהביאו למצוות המרכזיות בליל הסדר, שהם "קרבן פסח" "מצה" ו"מרור". על פי רבן גמליאל, יש חובה להזכיר אותם, ולהסביר על שום מה נתקנו, לדבריו היגד זה הוא מעיקר מצות סיפור יציאת מצריים. {{ציטוטון|רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: [[פסח|פֶּסַח]], [[מצה|מַצָה]], וּ[[מרור|מָרוֹר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/סידור/נוסח_אשכנז/פסח/הגדה|כותרת=סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2021-02-17}}</ref>. פֶּסַח, עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מַצָּה, עַל שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מָרוֹר, עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם.}}
בהיגד זה, מסבירים את הסיבות שהביאו למצוות המרכזיות בליל הסדר, שהם "קרבן פסח" "מצה" ו"מרור". על פי רבן גמליאל, יש חובה להזכיר אותם, ולהסביר על שום מה נתקנו, לדבריו היגד זה הוא מעיקר מצות סיפור יציאת מצריים. {{ציטוטון|רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: [[פסח|פֶּסַח]], [[מצה|מַצָה]], וּ[[מרור|מָרוֹר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/סידור/נוסח_אשכנז/פסח/הגדה|כותרת=סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2021-02-17}}</ref>. פֶּסַח, עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מַצָּה, עַל שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מָרוֹר, עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם.}}
בנוסף, ההגדה '''דורשת,''' שכל אחד מהנוכחים בסדר, יראה את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר '''חַיָּב''' אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/משנה_פסחים_י|כותרת=משנה פסחים י – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2021-02-17}}</ref>.
בנוסף, ההגדה '''דורשת,''' שכל אחד מהנוכחים בסדר, יראה את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר '''חַיָּב''' אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/משנה_פסחים_י|כותרת=משנה פסחים י – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2021-02-17}}</ref>
==קריאת ההגדה==
==קריאת ההגדה==
שורה 134:
שורה 137:
==התפתחות ההגדה==
==התפתחות ההגדה==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
{{להשלים|נושא=יהדות}}
[[קובץ:Sasoon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מן המצר קראתי יה]] מתוך [[הגדת ששון]]]]
מחברה של ההגדה והתקופה בה היא חוברה אינו ברור, יש שיחסו את כתיבתה במהדורה הבסיסית ל[[כנסת הגדולה|אנשי כנסת הגדולה]] ויש שכתבו כי מחבר ההגדה הוא התנא [[בן עזאי|שמעון בן עזאי]], שחי בתחילת המאה השנייה. הרב [[דוד אבודרהם|דוד אַבּוּדֶרְהֶם]], פרשן התפילות, סובר כי ההגדה בנוסח הסופי שלה היא בעצם שילוב של שתי הגדות שונות של האמוראים [[אביי]] ו[[רבא]] שחיו לפני כ-1,700 שנה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ranaz.co.il/articles/article2552_19840418.asp|כותרת=מי חיבר את ההגדה? [18/04/1984] - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים|אתר=ranaz.co.il|תאריך_וידוא=2023-04-09}}</ref>.
מחברה של ההגדה והתקופה בה היא חוברה אינו ברור, יש שיחסו את כתיבתה במהדורה הבסיסית ל[[כנסת הגדולה|אנשי כנסת הגדולה]] ויש שכתבו כי מחבר ההגדה הוא התנא [[בן עזאי|שמעון בן עזאי]], שחי בתחילת המאה השנייה. הרב [[דוד אבודרהם|דוד אַבּוּדֶרְהֶם]], פרשן התפילות, סובר כי ההגדה בנוסח הסופי שלה היא בעצם שילוב של שתי הגדות שונות של ה[[אמוראים]] [[אביי]] ו[[רבא]] שחיו לפני כ-1,700 שנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ranaz.co.il/articles/article2552_19840418.asp|כותרת=מי חיבר את ההגדה? [18/04/1984] - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים|אתר=ranaz.co.il|תאריך_וידוא=2023-04-09}}</ref>
על פי החוקר [[דניאל גולדשמידט]] ההגדה של פסח "לא בידי מחבר אחד נתחברה ולא בידי חבורת מחברים, ובכלל לא נתחברה לצורך ליל הסדר, אלא גופה לקט דברים מן המקרא, מן המשנה ומן המדרש, טופסי ברכות, תפילות ופיוטים".{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (הדפסה נוספת: תש"ח), עמ' 3.}}
על פי החוקר [[דניאל גולדשמידט]] ההגדה של פסח "לא בידי מחבר אחד נתחברה ולא בידי חבורת מחברים, ובכלל לא נתחברה לצורך ליל הסדר, אלא גופה לקט דברים מן המקרא, מן המשנה ומן המדרש, טופסי ברכות, תפילות ופיוטים".{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (הדפסה נוספת: תש"ח), עמ' 3.}}
[[קובץ:Sarajevo Haggadah.jpg|270px|ממוזער|עמודים מתוך [[הגדת סרייבו]]]]
[[קובץ:Sarajevo Haggadah.jpg|270px|ממוזער|עמודים מתוך [[הגדת סרייבו]]]]
הנוסח הקדום ביותר של "הגדה של פסח" מופיע בחיבורו של רב [[עמרם גאון]], [[סדר רב עמרם גאון]], מ[[המאה התשיעית]], ועליו מבוססים מרבית הנוסחים של קהילות ישראל בימינו.{{הערה|[[מנחם מנדל כשר]], '''הגדה שלמה''', ירושלים: מכון תורה שלמה, תשכ"ז, עמ' 40}} רב [[סעדיה גאון]], שהיה ראש [[ישיבת סורא]] שישים שנה לאחר רב עמרם גאון ב[[המאה העשירית|מאה העשירית]], מביא בסידורו, [[סידור רב סעדיה גאון]], נוסח אחר של ההגדה, שבו שינויים והשמטות מהנוסח המקובל כיום.{{הערה|הגדה שלמה, עמ' 40–42}} הגדה על [[קלף (יהדות)|קלף]], אחת מההגדות העתיקות, שהתגלו עד כה ב[[גניזת קהיר|גניזה הקהירית]], ככל הנראה מ[[המאה ה-10]] או [[המאה ה-11]] לספירה, פתחה צוהר למנהגי הפסח של היהודים ב[[ימי הביניים]]. הנחיות ההגדה נכתבו בערבית-יהודית (ערבית באותיות עבריות), וההגדה מביאה מסורת ארץ-ישראלית, שנעלמה מהעולם סביב [[המאה ה-12]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7075&mytemplate=tp2|כותרת=פרויקט הגניזה הקהירית מציג: הגדה של פסח מהמאה ה-11|אתר=פורטל חקלאות טבע וסביבה|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-02-17}}</ref>.
הנוסח הקדום ביותר של "הגדה של פסח" מופיע בחיבורו של רב [[עמרם גאון]], [[סדר רב עמרם גאון]], מ[[המאה התשיעית]], ועליו מבוססים מרבית הנוסחים של קהילות ישראל בימינו.{{הערה|[[מנחם מנדל כשר]], '''הגדה שלמה''', ירושלים: מכון תורה שלמה, תשכ"ז, עמ' 40}} רב [[סעדיה גאון]], שהיה ראש [[ישיבת סורא]] שישים שנה לאחר רב עמרם גאון ב[[המאה העשירית|מאה העשירית]], מביא בסידורו, [[סידור רב סעדיה גאון]], נוסח אחר של ההגדה, שבו שינויים והשמטות מהנוסח המקובל כיום.{{הערה|הגדה שלמה, עמ' 40–42}} הגדה על [[קלף (יהדות)|קלף]], אחת מההגדות העתיקות, שהתגלו עד כה ב[[גניזת קהיר|גניזה הקהירית]], ככל הנראה מ[[המאה ה-10]] או [[המאה ה-11]] לספירה, פתחה צוהר למנהגי הפסח של היהודים ב[[ימי הביניים]]. הנחיות ההגדה נכתבו בערבית-יהודית (ערבית באותיות עבריות), וההגדה מביאה מסורת ארץ-ישראלית, שנעלמה מהעולם סביב [[המאה ה-12]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7075&mytemplate=tp2|כותרת=פרויקט הגניזה הקהירית מציג: הגדה של פסח מהמאה ה-11|אתר=פורטל חקלאות טבע וסביבה|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-02-17}}</ref>
הפיוטים והפזמונים צורפו ב[[ימי הביניים]]. ההגדה זכתה למהדורות רבות מספור, ונכתבו אודותיה פירושים רבים החל בתקופת [[הראשונים]] ועד לזמננו. הנוסחים העיקריים הם: מנהג איטליה ומחזור רומא, מנהג בלקן ומחזור רומניה, מנהג אשכנז - צפון-צרפת - אנגליה, מנהג דרום צרפת, מנהג ספרד ומנהג תימן.{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, עמ' 3.}}
הפיוטים והפזמונים צורפו ב[[ימי הביניים]]. ההגדה זכתה למהדורות רבות מספור, ונכתבו אודותיה פירושים רבים החל בתקופת [[הראשונים]] ועד לזמננו. הנוסחים העיקריים הם: מנהג איטליה ומחזור רומא, מנהג בלקן ומחזור רומניה, מנהג אשכנז - צפון-צרפת - אנגליה, מנהג דרום צרפת, מנהג ספרד ומנהג תימן.{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, עמ' 3.}}
בביבליוגרפיה של [[אברהם יערי]], המונה הגדות מראשית ה[[דפוס]] ועד 1960, נכללות 2,717 הגדות. בביבליוגרפיה מאוחרת יותר, שיצאה על ידי [[מפעל הביבליוגרפיה העברית|מפעל הביבליוגרפיה]], בעריכת [[יצחק יודלוב]], נמנו 4,730 הגדות שנדפסו עד שנת 1960.
בביבליוגרפיה של [[אברהם יערי]], המונה הגדות מראשית ה[[דפוס]] ועד 1960, נכללות 2,717 הגדות. ב[[ביבליוגרפיה]] מאוחרת יותר, שיצאה על ידי [[מפעל הביבליוגרפיה העברית|מפעל הביבליוגרפיה]], בעריכת [[יצחק יודלוב]], נמנו 4,730 הגדות שנדפסו עד שנת 1960.
בקרב [[יהודי תימן]] נהוג להוסיף את הקטע "[[מא כ'בר]]", שנאמר על ידי ילד ותוכנו הוא קיצור ההגדה בשפה ה[[תימנית-יהודית]], על מנת שמשתתפי הסדר שאינם דוברי עברית יוכלו להבין ולקיים את מצוות ההגדה.
בקרב [[יהודי תימן]] נהוג להוסיף את הקטע "[[מא כ'בר]]", שנאמר על ידי ילד ותוכנו הוא קיצור ההגדה בשפה ה[[תימנית-יהודית]], על מנת שמשתתפי הסדר שאינם דוברי עברית יוכלו להבין ולקיים את מצוות ההגדה.
שורה 181:
שורה 185:
יצירת "[[הגדה קיבוצית לפסח|ההגדה הקיבוצית לפסח]]" החל ב[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]], והמשיך לחוגים נוספים. נכתבו מספר "הגדות קיבוציות", בעלות הבדלים פנימיים. לכולן הייתה אוריינטציה [[ציונות|ציונית]] ו[[חקלאות|חקלאית]], ובמקביל הייתה [[חילונים|חילונית]]. הגדות אלו אמנם מבוססות בחלקן על ההגדה המסורתית, אך מופיעים בהם גם טקסטים ואיורים חדשים, ובראשם אזכורים לאירועים מן האקטואליה של היהדות והציונות ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]], ראיית היציאה "מעבדות לחירות" באור הציונות המתחדשת, וכן הדגשת חג הפסח כחג חקלאי המסמל את ה[[אביב]].
יצירת "[[הגדה קיבוצית לפסח|ההגדה הקיבוצית לפסח]]" החל ב[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]], והמשיך לחוגים נוספים. נכתבו מספר "הגדות קיבוציות", בעלות הבדלים פנימיים. לכולן הייתה אוריינטציה [[ציונות|ציונית]] ו[[חקלאות|חקלאית]], ובמקביל הייתה [[חילונים|חילונית]]. הגדות אלו אמנם מבוססות בחלקן על ההגדה המסורתית, אך מופיעים בהם גם טקסטים ואיורים חדשים, ובראשם אזכורים לאירועים מן האקטואליה של היהדות והציונות ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]], ראיית היציאה "מעבדות לחירות" באור הציונות המתחדשת, וכן הדגשת חג הפסח כחג חקלאי המסמל את ה[[אביב]].
בשנת 1942 הודפסה הגדה על ידי "פלוגה ארצישראלית למדידה 504", אשר השתייכה ל[[הצבא הבריטי|צבא בריטי]] ושחייליה היו בני היישוב היהודי. ההגדה הזו קבלה את השם "חד חיילא" והיא נרכשה על ידי [[מוזיאון ישראל]] בשנת 1946 עבור חיילים בריטיים בארץ ישראל.{{הערה|1={{ישראל היום|חנן גרינווד|"חד חיילא": ההגדה של הצבא הבריטי מ-1946|judaism/article/15614985|17 באפריל 2024}}}} איש החינוך והתרבות, [[גדעון אלעד]] מקיבוץ חצרים, הקים אוסף של אלפי הגדות קיבוציות ואלטרנטיביות לפסח. האוסף נתרם מעזבונו לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://in.bgu.ac.il/aranne/Pages/Collections.aspx|כותרת=הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן - אוספים מיוחדים|אתר=in.bgu.ac.il|תאריך_וידוא=2024-06-09}}</ref>.
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 213:
שורה 218:
* [http://www.daat.ac.il/daat/shabat/pesach/hagada-2.htm הגדה של פסח] - הטקסט המלא
* [http://www.daat.ac.il/daat/shabat/pesach/hagada-2.htm הגדה של פסח] - הטקסט המלא
* [https://www.nli.org.il/he/discover/judaism/holidays/passover סריקות של הגדות עתיקות, מודרניות ואלטרנטיביות], חלקן להורדה, אתר [[הספרייה הלאומית]]
* [https://www.nli.org.il/he/discover/judaism/holidays/passover סריקות של הגדות עתיקות, מודרניות ואלטרנטיביות], חלקן להורדה, אתר [[הספרייה הלאומית]]
*[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/non_traditional_haggadot/Pages/non-traditional-haggadot1.aspx אוסף הגדות לא מסורתיות], אתר [[הספרייה הלאומית]]
*[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/non_traditional_haggadot/Pages/non-traditional-haggadot1.aspx אוסף הגדות לא מסורתיות], אתר הספרייה הלאומית
* [http://www.hebrewbooks.org/hagada אוסף של למעלה מ-900 הגדות סרוקות] באתר [http://www.hebrewbooks.org HebrewBooks.org]
* [http://www.hebrewbooks.org/hagada אוסף של למעלה מ-900 הגדות סרוקות] באתר [http://www.hebrewbooks.org HebrewBooks.org]
* [http://www.virtualcantor.com/haggadah.htm קובצי שמע] של ההגדה של פסח {{צליל}}
* [http://www.virtualcantor.com/haggadah.htm קובצי שמע] של ההגדה של פסח {{צליל}}
שורה 220:
שורה 225:
* [https://yakov.firstcloudit.com/pe_agada.htm הגדה של פסח להורדה], בנוסחים שונים מאתר [https://yakov.firstcloudit.com/index.htm "חג שמח"]
* [https://yakov.firstcloudit.com/pe_agada.htm הגדה של פסח להורדה], בנוסחים שונים מאתר [https://yakov.firstcloudit.com/index.htm "חג שמח"]
* {{וואלה!|אפרת קרסנר|לחגוג את ליל הסדר מוקפים בגדרות תיל: הגדת השומר הצעיר|2842829|7 באפריל 2015}}
* {{וואלה!|אפרת קרסנר|לחגוג את ליל הסדר מוקפים בגדרות תיל: הגדת השומר הצעיר|2842829|7 באפריל 2015}}
* דנה קסלר, [https://www.anumuseum.org.il/he/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa/szyk-haggadah/ האגדה של ארתור שיק], באתר [[אנו – מוזיאון העם היהודי]], 2 באפריל 2023
* דנה קסלר, [https://www.anumuseum.org.il/he/בלוג-בית-התפוצות/szyk-haggadah/ האגדה של ארתור שיק], באתר [[אנו – מוזיאון העם היהודי]], 2 באפריל 2023
* [[קובץ:הגדה לפסח כותרת בכתב סימנים.jpg|ימין|200px]] [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=sites&srcid=bGFrYXNoLnR6YWZvbmV0Lm9yZy5pbHxoYWdhZGFzbHxneDoyNWRlMzMzYTllZGFmZDc0 הגדה של פסח בשפת הסימנים], באתר בית ספר כל ישראל חברים לחרשים בירושלים
* [[קובץ:הגדה לפסח כותרת בכתב סימנים.jpg|ימין|200px]] [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=sites&srcid=bGFrYXNoLnR6YWZvbmV0Lm9yZy5pbHxoYWdhZGFzbHxneDoyNWRlMzMzYTllZGFmZDc0 הגדה של פסח בשפת הסימנים], באתר בית ספר כל ישראל חברים לחרשים בירושלים
'''פרשנויות ומאמרים'''
'''פרשנויות ומאמרים'''
שורה 241:
שורה 246:
* {{הארץ|ניר חסון|המקור לאיורי ההגדה הנפוצים ביותר הוא תנ"ך [[פרוטסטנטי]]|1.7140363|19 באפריל 2019}}
* {{הארץ|ניר חסון|המקור לאיורי ההגדה הנפוצים ביותר הוא תנ"ך [[פרוטסטנטי]]|1.7140363|19 באפריל 2019}}
*[[שלום צבר]], [http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2014/03/blog-post_23.html חזון אחרית הימים וירושלים בהגדת ונציה], בתוך ד"ר [[לאה מזור]], על מקרא הוראה וחינוך
*[[שלום צבר]], [http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2014/03/blog-post_23.html חזון אחרית הימים וירושלים בהגדת ונציה], בתוך ד"ר [[לאה מזור]], על מקרא הוראה וחינוך
* מיכאל פדידה, [https://unglueit-files.s3.amazonaws.com/ebf/b4757cfae0814acfa48d8dbcf3a923dd.pdf הגדה של פסח: עבדות בתוך חירות או מה נשתנה וחד גדיא]
* מיכאל פדידה, [https://unglueit-files.s3.amazonaws.com/ebf/1f505aaad5ff4c428cea391e7d17d931.pdf הגדה של פסח: עבדות בתוך חירות או מה נשתנה וחד גדיא]
במשך הדורות התפתחה ההגדה במישור האמנותי, לצד המישור הלמדני-פרשני. תלמידי חכמים הוסיפו בה פיוטים וחיברו עליה ביאורים, בעוד שאמנים יצרו הגדות קלף מעוטרות ומצוירות.[2] כמו כן, בקהילות רבות ההגדה נאמרת בשירה, עם מנגינות מסורתיות וחדשות.[3]
"הא לחמא" נאמר בארמית, כיוון שזו השפה אותה דיבר רוב עם ישראל מאז תקופת החשמונאים. ”ולפיכך הוצרכו לחבר דברי הגדה בלשון הארמית לפשוטי-העם, לנשים וילדים שלא ידעו עברית”.[4] יש מחלוקת בין החוקרים מתי נכתבה הפסקה הא לחמא עניא, האם בתקופת בית שני, או אחרי החורבן.[4]
חלקו הראשון של תיאור סיפור יציאת מצרים, נפתח על ידי הצעיר/ה מבאי הסדר, בשיר, בדקלום או בהקראה של הפסקה המתחילה במילים מה נשתנה. הפסקה כוללת ארבע שאלות על הייחודיות של ליל ערב פסח, מכל הלילות האחרים בשנה. סיפור יציאת מצרים, הבא לאחר פיסקה זו, הוא התשובה לשאלות אלה. לדעת חלק מהפרשנים, מטרת שאלת הקושיות, היא לעניין את הילדים ולגרום להם להבין, שליל הסדר הוא אירוע מיוחד, ולא עוד ארוחה חגיגית. יש הנוהגים, שכל אחד ואחת מהילדים והילדות קורא/ת בתורו/ה את כל השאלות, או אחת מהן, ויש הנוהגים, שכל הילדים שואלים אותן במשותף.
”מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת” מתייחס לארבעה מאפיינים:
ההסבה: "שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין". שאלה זו מתייחסת למנהג לאכול את הסדר בשכיבה על כריות (בהסבה) בניגוד לישיבה רגילה על כיסא.
מנהג שאלת הקושיות בליל הסדר, נהוג עוד מזמן בית המקדש, אולם אז הקושיה השלישית הייתה שונה, ונוסחה היה: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל - הלילה הזה כולו צלי".[5] ואילו הקושיה הרביעית הייתה כקושיה השלישית בנוסח ההגדה שלנו ועל ההסבה לא שאלו בזמן בית המקדש.[ב]
לאחר "מה נשתנה", נהוג, בקרב יהודי תימן, לקרוא את הקטע מא כ'בר, שתוכנו קיצור ההגדה בערבית תימנית.[6]
הרבנים בבני ברק וארבעה בנים, מתוך הגדה שיצאה בתוניס בשנת 1920
חלק זה של ההגדה מתחיל בסיפור ארבעת הבנים. הוא מבוסס על ארבעה סוגי בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. על פי המדרש, כנגדם הכפילה התורה את המצווה לספר את סיפור יציאת מצרים וחזרה עליה 4 פעמים בצורות שונות, כדי לתת להם תשובות המתאימות להבנתם.
”כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול”
כל אחד מהבנים שואל שאלה על החג, בהקבלה ל-ארבע הקושיות, והמסובים עונים לו:
הבן ה"חכם" שואל על פרטי ההלכות הנהוגות, ונענה על חשיבות המנהגים.
ה"רשע" שואל "מה העבודה הזאת לכם?" - על כי אמר "לכם" והוציא עצמו מהכלל, עונים "לו היה שם לא היה נגאל".
ה"תם" שואל: "מה זאת?" - שאלה פשוטה המתייחסת לסדר, ומקבלת בהתאם תשובה פשוטה: "ביד חזקה הוציאנו ה' אלוהינו ממצרים".
"זה שאינו יודע לשאול": נאמר בהגדה "את פתח לו" - אתה תשאל במקומו, ותסביר לו את החג וחשיבותו.
בשלב זה של ההגדה, מספרים את סיפור יציאת מצרים, שהוא לבו של ליל הסדר.
חז"ל ביארו, שהסיפור צריך להתחיל בגנות ולהסתיים בשבח.[7] לכן, קוראים את הדרשות מהספרי של ארבעת הפסוקים בהתחלת פרשת כי תבוא מספר דברים. ששם מביא הביכורים מספר על שעבוד בית יעקב בבית לבן הירידה למצרים, היציאה ממצרים והכניסה לארץ ישראל בכך גם כן מתחיל מביא הביכורים בהגדה שבה מתחיל בגנות ומסיים בשבח.
רבי יהודה היה מכנה אותם בקיצור בראשי-תיבות (נתן בהם סימנים): "דְצַ"ךְ, עַדַ"שׁ, בְּאַחַ"ב" ראשי תיבות: דם צפרדע ך(כ)ינים | ערוב דבר שחין | ברד ארבה חושך בבכורות"
מנהג ידוע, שבאמירת כל אחת ואחת מהמכות וכל אחד מהסימנים, כל אחד שופך מעט מהיין בכוסו לתוך כלי חרס שבור.[8]
נוסח "דיינו", הגדת ונציה, 1609
לאחר מכן, נוהגים לשיר את הפיוט דיינו - שיר, בו מודים על כל אחד מהניסים, שעשה האל בעת יציאת מצרים.
בהיגד זה, מסבירים את הסיבות שהביאו למצוות המרכזיות בליל הסדר, שהם "קרבן פסח" "מצה" ו"מרור". על פי רבן גמליאל, יש חובה להזכיר אותם, ולהסביר על שום מה נתקנו, לדבריו היגד זה הוא מעיקר מצות סיפור יציאת מצריים. ”רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר[9]. פֶּסַח, עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מַצָּה, עַל שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מָרוֹר, עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם.”
בנוסף, ההגדה דורשת, שכל אחד מהנוכחים בסדר, יראה את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם".[10]
קריאת ההגדה
משפחה יהודית סביב שולחן הסדר. לונדון, 1899ליל הסדר באוקראינה, שנות השלושים. ניתן לראות את הגבר מימין לבוש בקיטל, ואת כוסות היין בקדמת התמונה. (צולם על ידי חברה לא יהודיה של המשפחה)
יש נוהגים שאדם אחד קורא את כל הטקסטים, ויש נוהגים שכל משתתף בסדר קורא קטע בתורו, וחלק מהקטעים אף מושרים על ידי המסובים במנגינה מסורתית.
חינוך הילדים
ההגדה מיועדת לכל הגילאים, מהמבוגר, שמצווה במצווה "והגדת לבנך", ועד הקטן שבמסובין לשולחן החג. דגש מיוחד יש בחינוך הילדים למצווה זו, ורבים ממנהגי ליל הסדר נועדו לעורר אצלם עניין וערנות, כדי שישאלו ויבינו, במה שונה הלילה הזה משאר הלילות. כגון: אכילת כרפס בתחילת הסדר וסילוק המאכלים מהשולחן בטרם האכילה, קריאת נוסח ה"מה נשתנה" בפי צעיר המשתתפים, שבו ארבע שאלות על השוני, שבין ליל הסדר ללילות רגילים, גניבת האפיקומן להשארת הילדים ערים, המנהג להשאיר כיסא לאליהו הנביא, כמו המנהג לפתוח לו את הדלת, וחלוקת אגוזים למשחק, על-מנת לגרום להם להישאר ערים עד סוף הסדר.
על פי ההלכה, בזמן אכילת המצה ושתיית ארבע כוסות של יין, יש להסב על צד שמאל כמנהג בני החורין בתקופה הרומית, אך אין להסב בזמן קריאת ההגדה עצמה. גם שתיית ארבע כוסות נתקנה משום 'דרך חירות', ומספרן מרמז גם לארבע לשונות של גאולה - "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" "ולקחתי", שמות ו': " ו ... וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם...[11]
הסיום "לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין" נאמר בעברית כי הוא כבר לא חלק מהפניה לעניים, אלא בקשה, תפילה לה'.
מחברה של ההגדה והתקופה בה היא חוברה אינו ברור, יש שיחסו את כתיבתה במהדורה הבסיסית לאנשי כנסת הגדולה ויש שכתבו כי מחבר ההגדה הוא התנא שמעון בן עזאי, שחי בתחילת המאה השנייה. הרב דוד אַבּוּדֶרְהֶם, פרשן התפילות, סובר כי ההגדה בנוסח הסופי שלה היא בעצם שילוב של שתי הגדות שונות של האמוראיםאביי ורבא שחיו לפני כ-1,700 שנה.[12]
על פי החוקר דניאל גולדשמידט ההגדה של פסח "לא בידי מחבר אחד נתחברה ולא בידי חבורת מחברים, ובכלל לא נתחברה לצורך ליל הסדר, אלא גופה לקט דברים מן המקרא, מן המשנה ומן המדרש, טופסי ברכות, תפילות ופיוטים".[13]
הפיוטים והפזמונים צורפו בימי הביניים. ההגדה זכתה למהדורות רבות מספור, ונכתבו אודותיה פירושים רבים החל בתקופת הראשונים ועד לזמננו. הנוסחים העיקריים הם: מנהג איטליה ומחזור רומא, מנהג בלקן ומחזור רומניה, מנהג אשכנז - צפון-צרפת - אנגליה, מנהג דרום צרפת, מנהג ספרד ומנהג תימן.[17]
בקרב יהודי תימן נהוג להוסיף את הקטע "מא כ'בר", שנאמר על ידי ילד ותוכנו הוא קיצור ההגדה בשפה התימנית-יהודית, על מנת שמשתתפי הסדר שאינם דוברי עברית יוכלו להבין ולקיים את מצוות ההגדה.
ישראל יובל סבר שבהגדה מופיעות עקבותיהם של הפילוג היהודי-נוצרי והפולמוס היהודי-נוצרי, ושכמו רכיבים אחרים במסורת הרבנית היא התפתחה מתוך דיאלוג ועימות סמוי עם הנצרות. "דיינו" הוא לדעתו תגובה למזמורי האִימְפְּרוֹפֶּרִיַה (אנ') הנוצריים, בהם הואשמו היהודים שגמלו על כל הטובות שעשה להם אלוהים בצליבתו; מחברי ההגדה נמנעו מלדרוש פסוקים ששימשו את הנוצרים, גם כשהמסר היה דומה; הדגש על בלעדיות האלוהים, המתבטא בקטעים "אני ולא מלאך" או העלמת משה, נועד לסתור את מעמדו של ישו. בכך הטקסט משקף את המאבק על המורשת של בית שני, שהתבטא בצד הנוצרי בפולמוס הקוואטרודקימני (אנ') (נגד אלו שביקשו להמשיך לחגוג את הפסחא במועד הישן ולא בהכרח ביום ראשון) או בקיומם של חיבורים דמויי-הגדה בנצרות הקדומה.[18]
בשנת תשס"ח יצאה בירושלים, על ידי מכון ירושלים, הגדה בשם אוצר מפרשי ההגדה - ליקוט מכל ספרות חז"ל והמפרשים אודות ההגדה.
בשנת תשע"ג יצאה הגדה מבוארת "מתיבתא" על ידי מכון עוז והדר, ובה אוצר נרחב של כל פירושי הראשונים והאחרונים, פסקי הלכות ושינויי נוסחאות מהגדות הגאונים והראשונים, כולל מבוא נרחב על סדר ליל פסח.
ההגדה בראי הקבלה
לפי הקבלה, ההגדה אוצרת בתוכה סודות ורמזים לתהליכים רוחניים עמוקים שעובר האדם בדרכו לדבקות באל. ניתן לראות זאת בבירור בקטע: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים... לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה, אלא אף אותנו גאל עמהם" לפי זה אין לראות ביציאת מצרים אירוע חד פעמי אלא אירוע מתמשך אשר הפרט או הכלל חווה בכניסתו לעולם הרוחני.
"כמו שאמרו חז"ל 'ויוציאנו ה' ממצרים, לא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף, ולא על ידי שליח, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו' אולם מתי האדם מקבל את העזרה, שה' יוציא אותו משליטת מצרים, שהוא הרצון לקבל לעצמו. זהו דווקא בזמן שיש להאדם חסרון אמיתי כנ"ל, ולא מותרות".
— הרב ברוך שלום אשלג, שלבי הסולם, מהו מסרת גבורים ביד חלשים בעבודה
מבנה ההגדה, המתחילה בגנות ומסיימת בשבח, מייצג את השלבים אותם עובר האדם בדרכו הרוחנית, כאשר נקודת ההתחלה היא תחושת הריקנות והאפסיות:
"...הנה הטעם של 'להתחיל בגנות ולסיים בשבח' הוא עד"ה 'כיתרון האור מן החושך' וע"כ צריך לזכור עניין הגנות שמתוכו יוכר לנו ביותר שיעור חסדיו ית' שעשה עמנו, ונודע אשר כל ההתחלה שלנו הוא רק עניין הגנות, משום שההעדר קודם להויה"
תחושת ההעדר הקודמת להויה, קרי לגילוי העולם הנסתר, מתבטאת בשיר הפותח את ליל הסדרמה נשתנה. ארבע הקושיות מייצגות את הקשיים והשאלות, אותם מעלה האדם בדרכו הרוחנית, ובלעדיהם אינו יכול להשתחרר מכבלי האגו ולהגיע לחירות אמיתית.
התהליך הרוחני בקבלה מורכב מארבעה שלבים, הנקראים: עשייה, יצירה, בריאה ואצילות. המספר ארבע הוא מוטיב מרכזי בהגדה, למשל שתיית ארבע כוסות יין, המקבילות לארבע לשונות גאולה, ועל כך אומר האר"י: "ולזה צריך לכוין בד' כוסות, כי כל כוס גי' אלהים, של ד' עולמות. כוס א' של קידוש נגד אצילות...כוס ב' סיפור הגדה, שאנו אומרים מתחלה היו עובדי ע"ז, לכן אמר רשע נגד עשיה,.. כוס ג' בברכת המזון בבריאה... כוס ד' ביצירה שיש שם קליפות... ולכן בכוס זה אומרים שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך, כמו פרעה שאמר לא ידעתי את ה'".[19]
פירושים רבים נכתבו בידי המקובלים על ההגדה[דרוש מקור], וזאת מאחר שראו ביציאת מצרים יסוד ועיקר בעבודה הרוחנית, כדברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק: ”יסוד יציאת מצרים: להלחם בטבע הגס של החיים כדי שיחול בקרבו אותו מאור של טבע הקודש”.[20]
הגדות חילוניות והגדות קיבוציות
הדימוי שעל הכריכה להגדה של פסח שציירה האמנית יונה לוי גרוסמן
הנוסחים המסורתיים של ההגדה היוו השראה להתפתחות במאה ה-20 נוסחים שונים של הגדות בסגנון חופשי, שנוצרו כלקט של יצירות ספרותיות לקריאה בליל פסח סביב שולחן הסעודה, כגון הגדות הקיבוצים שחבריהם הכינו הגדות משלהם, "הגדה קיבוצית לפסח", שסטו מעט או הרבה מהנוסח המסורתי, ושיקפו את האידאולוגיה של הקיבוץ. גורמים בתנועה הרפורמית הציעו אף הם הגדות בנוסח מותאם לאידאות העדכניות של היהדות לפי תפיסת התנועה.
בקרב אנשי היישוב החדש בארץ ישראל, בעיקר מתקופת העלייה השנייה ואילך, היו רבים שהגיעו באו מבתים משכילים וציונים, ואחרים שהיו בעלי אוריינטציה חלוצית. אצל חלק גדול מהם גברה הזהות כיהודים וכציונים לאומיים על זיקתם לדת היהודית, ורובם לא שמרו מצוות ונהגו כחילונים. עם זאת, היוו ליל הסדר וההגדה של פסח, מרכיב בעל משמעות אף בזהות הציונית החילונית.
יצירת "ההגדה הקיבוצית לפסח" החל בתנועה הקיבוצית, והמשיך לחוגים נוספים. נכתבו מספר "הגדות קיבוציות", בעלות הבדלים פנימיים. לכולן הייתה אוריינטציה ציונית וחקלאית, ובמקביל הייתה חילונית. הגדות אלו אמנם מבוססות בחלקן על ההגדה המסורתית, אך מופיעים בהם גם טקסטים ואיורים חדשים, ובראשם אזכורים לאירועים מן האקטואליה של היהדות והציונות במאה העשרים, ראיית היציאה "מעבדות לחירות" באור הציונות המתחדשת, וכן הדגשת חג הפסח כחג חקלאי המסמל את האביב.
בשנת 1942 הודפסה הגדה על ידי "פלוגה ארצישראלית למדידה 504", אשר השתייכה לצבא בריטי ושחייליה היו בני היישוב היהודי. ההגדה הזו קבלה את השם "חד חיילא" והיא נרכשה על ידי מוזיאון ישראל בשנת 1946 עבור חיילים בריטיים בארץ ישראל.[21] איש החינוך והתרבות, גדעון אלעד מקיבוץ חצרים, הקים אוסף של אלפי הגדות קיבוציות ואלטרנטיביות לפסח. האוסף נתרם מעזבונו לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב[22].
מוקי צור ויובל דניאלי (עורכים), יוצאים בחודש האביב: פסח ארץ-ישראלי בהגדות מן הקיבוץ, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, מכון בן-גוריון, יד טבנקין, יד יערי, תשס"ד-2004. - אלבום המאגד פרקים מ-500 הגדות קיבוציות שראו אור בין השנים 1930 ל-1960.
מאיר בר-אילן, 'אילו הוציאנו ממצרים... – דיינו', כתבור בהרים: מחקרים בתורה שבעל פה מוגשים לפרופסור יוסף תבורי, בעריכת א' עצמון וצ' שפיר, אלון שבות: הוצאת תבונות, תשע"ג עמ' 305–332
^ניתן גם לומר "אגדה של פסח", כדברי ד"ר גבריאל בירנבאום: "אין בין אגדה להגדה אלא שינוי צורה בלבד ללא כל הבדל במשמעות. כך במקורו של דבר, אולם ברבות הימים גברה הצורה אגדה ודחקה את הגדה".[1]
^הקושיה על בשר צלי מופיעה בהגדות כתבי יד שבגניזת קהיר מתקופת הגאונים, ואם כן ייתכן שעדיין שאלו בנוסח זה בארץ ישראל אפילו אחרי שנחרב הבית.
ערך מורחב – הא לחמא עניא
,_f.6v_-_BL_Add_MS_18724.jpg)
איתמר גרינולד, למה נמחקו משה ואהרן מן ההגדה של פסח?, באתר הארץ, 9 באפריל 2017
