לדלג לתוכן

ברלין – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ תיקון קישור
(44 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[מדינות גרמניה|עיר מדינה]]
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[מדינות גרמניה|עיר מדינה]]
| יחידה שלטונית ראשונה = ברלין
| יחידה שלטונית ראשונה = ברלין
| ראש העיר = [[פרנציסקה גיפי]]
| ראש העיר = [[קאי וגנר]]
| שטח = 891.85
| שטח = 891.85
| גובה = 34
| גובה = 34
שורה 22: שורה 22:
| תאריך צפיפות = 2014
| תאריך צפיפות = 2014
}}
}}
'''בֶּרְלִין''' (ב[[גרמנית]]: '''Berlin'''; {{אודיו|קובץ=de-Berlin.ogg}}) היא [[עיר בירה|בירת]] [[גרמניה|הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]], העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-[[מדינות גרמניה|16 המדינות]] המרכיבות אותה.
'''בֶּרְלִין''' (ב[[גרמנית]]: '''Berlin'''; {{אודיו|קובץ=de-Berlin.ogg}}) היא [[עיר בירה|בירת]] [[גרמניה|הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]], העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-[[מדינות גרמניה|16 המדינות]] המרכיבות אותה. ברלין נמצאת בצפון-מזרח גרמניה. גובהה הממוצע 34 מטרים מעל פני הים.

ברלין נמצאת בצפון-מזרח גרמניה. גובהה הממוצע 34 מטרים מעל פני הים.
שטחה 891 קמ"ר, והיא אחת הערים הגדולות באירופה בשטחה.
שטחה 891 קמ"ר, והיא אחת הערים הגדולות באירופה בשטחה.


שורה 32: שורה 30:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
האזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (Cölln; להבדיל מ[[קלן]] - Köln, שעל גדות ה[[ריין]]) מתוארך ל-[[1237]], וזה של ברלין ל-[[1244]]. שני המסמכים מוצגים במוזיאון הדום (אשר מצוי בתוך [[קתדרלת ברלין]]) של [[ברנדנבורג אן דר האבל]]. כבר בהתחלה, שתי הערים היוו יחידה כלכלית וחברתית. ב-[[1307]] התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן.
האזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (Cölln; להבדיל מ[[קלן]] – Köln, שעל גדות ה[[ריין]]) מתוארך ל-[[1237]], וזה של ברלין ל-[[1244]]. שני המסמכים מוצגים במוזיאון הדום (אשר מצוי בתוך [[קתדרלת ברלין]]) של [[ברנדנבורג אן דר האבל]]. כבר בהתחלה, שתי הערים היוו יחידה כלכלית וחברתית. ב-[[1307]] התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן.


השם "ברלין" נובע ככל הנראה מהשורש הסלבי ''brl'' (ביצה), אף כי הועלתה סברה שהשם נגזר מהמילה [[דוב]] (Bär).{{מקור|נושא=ספורט|נושא2=גאוגרפיה}}
השם "ברלין" נובע ככל הנראה מהשורש הסלבי ''brl'' (ביצה), אף כי הועלתה סברה שהשם נגזר מהמילה [[דוב]] (Bär).{{מקור|נושא=ספורט|נושא2=גאוגרפיה}}
שורה 39: שורה 37:
פרידריך הראשון הניח את היסוד לגדולת משפחת הוהנצולרן. מאז שלטו צאצאיו על ברלין וברנדנבורג, גם הפכו מלכי [[פרוסיה]] וקיסרי גרמניה, עד נפילתם ב-[[1918]].
פרידריך הראשון הניח את היסוד לגדולת משפחת הוהנצולרן. מאז שלטו צאצאיו על ברלין וברנדנבורג, גם הפכו מלכי [[פרוסיה]] וקיסרי גרמניה, עד נפילתם ב-[[1918]].


תושבי ברלין לא תמיד בירכו על שינויים אלו. ב-[[1448]] הם התמרדו נגד בניית הארמון המלכותי החדש על ידי האלקטור [[פרידריך השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך השני]]. התנגדות זו לא הצליחה, וציבור האזרחים איבד רבות מן הפריבילגיות הפוליטיות והכלכליות שלו. מלבד זאת האלקטור הפריד את ברלין וקלן מחדש לשתי ערים (מדיניות של [[הפרד ומשול]]). קיימת סברה שהאלקטור עצמו שיסה מתחילה את האזרחים באצילים, ולאחר מכן דיכא בכוח את המרד שנגרם מתככיו.{{הערה|פרדריק טיילור, '''חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989''' עמ' 31.}}
תושבי ברלין לא תמיד בירכו על שינויים אלו. ב-[[1448]] הם התמרדו נגד בניית הארמון המלכותי החדש על ידי האלקטור [[פרידריך השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך השני]]. התנגדות זו לא הצליחה, וציבור האזרחים איבד רבות מן הפריבילגיות הפוליטיות והכלכליות שלו. מלבד זאת האלקטור הפריד את ברלין וקלן מחדש לשתי ערים (מדיניות של [[הפרד ומשול]]). קיימת סברה שהאלקטור עצמו שיסה מתחילה את האזרחים באצילים, ולאחר מכן דיכא בכוח את המרד שנגרם מתככיו.{{הערה|פרדריק טיילור, '''חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989''' עמ' 31|כיוון=ימין}}


ב-[[1451]] (ובאופן רשמי ב-[[1486]]) הפכה לבית המגורים המלכותי של אלקטורי ברנדנבורג וברלין ויתרה על מעמדה כעיר [[ברית ערי הנזה|הנזה]] חופשית. ב-[[1539]] המיר האלקטור [[יואכים השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|יואכים השני]] את דתו ל[[נצרות לותרנית|לותרניות]].
ב-[[1451]] (ובאופן רשמי ב-[[1486]]) הפכה לבית המגורים המלכותי של אלקטורי ברנדנבורג וברלין ויתרה על מעמדה כעיר [[ברית ערי הנזה|הנזה]] חופשית. ב-[[1539]] המיר האלקטור [[יואכים השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|יואכים השני]] את דתו ל[[נצרות לותרנית|לותרניות]].


ב[[מלחמת שלושים השנים]] בין [[1618]] ל-[[1648]] ברלין נכבשה ונבזזה מספר פעמים בידי כוחות [[האימפריה הרומית הקדושה]] ובידי הצבא השוודי של [[גוסטבוס אדולפוס]], וניזוקה קשות. עם סיום המלחמה עמדו בברלין רק 845 בתי מגורים שלמים - שליש מן הבתים ניזוקו, והעיר איבדה מחצית מאוכלוסייתה. תושבי ברלין נחשפו תחת הכיבוש הזר ל[[עינויים]] קשים כ[[צלייה]], [[בישול]] ברותחין והטלת [[לקות]] גופנית כדבר שבשגרה כדי לאלצם לגלות את מקומות מסתור הממון והמזון. בין השנים [[1631]] ל-[[1632]] שרר [[רעב המוני|רעב חמור]] בקרב האוכלוסייה האזרחית בברלין.
ב[[מלחמת שלושים השנים]] בין [[1618]] ל-[[1648]] ברלין נכבשה ונבזזה מספר פעמים בידי כוחות [[האימפריה הרומית הקדושה]] ובידי הצבא השוודי של [[גוסטבוס אדולפוס]], וניזוקה קשות. עם סיום המלחמה עמדו בברלין רק 845 בתי מגורים שלמים – שליש מן הבתים ניזוקו, והעיר איבדה מחצית מאוכלוסייתה. תושבי ברלין נחשפו תחת הכיבוש הזר ל[[עינויים]] קשים כ[[צלייה]], [[בישול]] ברותחין והטלת [[לקות]] גופנית כדבר שבשגרה כדי לאלצם לגלות את מקומות מסתור הממון והמזון. בין השנים [[1631]] ל-[[1632]] שרר [[רעב המוני|רעב חמור]] בקרב האוכלוסייה האזרחית בברלין.


[[קובץ:Kurfürst Friedrich Wilhelm von Brandenburg 2.gif|ימין|ממוזער|150px| [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך וילהלם]], 1652]]
[[קובץ:Flink, Govaert - Friedrich Wilhelm I - Schloss Charlottenburg.jpeg|ימין|ממוזער|150px| [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך וילהלם]], 1652]]


ב-[[1640]] ירש [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך וילהלם]] הידוע כ"אלקטור הגדול" את אביו כמושל. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה ו[[סובלנות]] דתית. במשך העשורים שלאחר מכן ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת [[פרוור|פרברים]] חדשים. ב-[[1671]] חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. בעקבות ה"אדיקט של פונטנבלו" של [[לואי הארבעה עשר]], שהוציא ב-[[1685]] את [[הנצרות הפרוטסטנטית]] ב[[צרפת]] אל מחוץ לחוק ודחק את רגלי ה[[הוגנוטים]], הוציא פרידריך וילהלם את צו פוטסדאם, שהזמין את ההוגנוטים הצרפתים לברנדנבורג. יותר מ-20,000 פליטים נענו לקריאתו ורבים מהם התיישבו בברלין. עם מותו של "האלקטור הגדול" בשנת [[1687]] היוו ההוגנוטים כ-20 אחוזים מתושבי ברלין, והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מ[[בוהמיה]], מ[[פולין]] ומ[[זלצבורג]]. בכך נתקבע סגנונה של העיר כעיר של מהגרים, סגנון שהשתמר עד [[המאה ה-21]].
ב-[[1640]] ירש [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך וילהלם]] הידוע כ"אלקטור הגדול" את אביו כמושל. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה ו[[סובלנות]] דתית. במשך העשורים שלאחר מכן ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת [[פרוור|פרברים]] חדשים. ב-[[1671]] חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. בעקבות ה"אדיקט של פונטנבלו" של [[לואי הארבעה עשר]], שהוציא ב-[[1685]] את [[הנצרות הפרוטסטנטית]] ב[[צרפת]] אל מחוץ לחוק ודחק את רגלי ה[[הוגנוטים]], הוציא פרידריך וילהלם את צו פוטסדאם, שהזמין את ההוגנוטים ה[[צרפתים]] לברנדנבורג. יותר מ-20,000 פליטים נענו לקריאתו ורבים מהם התיישבו בברלין. עם מותו של "האלקטור הגדול" בשנת [[1687]] היוו ההוגנוטים כ-20 אחוזים מתושבי ברלין, והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מ[[בוהמיה]], מ[[פולין]] ומ[[זלצבורג]]. בכך נתקבע סגנונה של העיר כעיר של מהגרים, סגנון שהשתמר עד [[המאה ה-21]].


עם הכתרת פרידריך הראשון ב-[[1701]] כמלך [[פרוסיה]] הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-[[1 בינואר]] [[1710]] הערים ברלין, קלן, דורותיאנשטאדט (Dorotheenstadt), פרידריכסוורדר (Friedrichswerder) ופרידריכשטאדט (Friedrichstadt) התאחדו כ"הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". קצב גידול האוכלוסייה הואץ וב-[[1713]] נספרו בעיר 55,000 תושבים. [[המהפכה התעשייתית]] שינתה את ברלין במהלך [[המאה ה-19]] - האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו במהירות והעיר הפכה למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח של ברלין ואת אוכלוסייתה. ב-[[1861]] פרברים מרוחקים כגון [[ודינג]] (Wedding) ומואביט (Moabit) כמו גם מספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-[[1871]] ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.
עם הכתרת פרידריך הראשון ב-[[1701]] כמלך [[פרוסיה]] הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-[[1 בינואר]] [[1710]] הערים ברלין, קלן, דורותיאנשטאדט (Dorotheenstadt), פרידריכסוורדר (Friedrichswerder) ופרידריכשטאדט (Friedrichstadt) התאחדו כ"הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". קצב גידול האוכלוסייה הואץ וב-[[1713]] נספרו בעיר 55,000 תושבים. [[המהפכה התעשייתית]] שינתה את ברלין במהלך [[המאה ה-19]] – האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו במהירות והעיר הפכה למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח של ברלין ואת אוכלוסייתה. ב-[[1861]] פרברים מרוחקים כגון [[ודינג]] (Wedding) ומואביט (Moabit) כמו גם מספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-[[1871]] ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.


===המאה ה-20===
===המאה ה-20===
שורה 56: שורה 54:
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146III-373, Modell der Neugestaltung Berlins ("Germania").jpg|ימין|ממוזער|150px|דגם "ברלין החדשה" בתכנונו של [[אלברט שפר]] לפי חזונו של היטלר]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146III-373, Modell der Neugestaltung Berlins ("Germania").jpg|ימין|ממוזער|150px|דגם "ברלין החדשה" בתכנונו של [[אלברט שפר]] לפי חזונו של היטלר]]


לאחר שה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] נבחרו ב-[[1933]], הפכה ברלין לבירת [[הרייך השלישי]]. הנאצים השתמשו ב[[אולימפיאדת ברלין (1936)|אולימפיאדה שנערכה ב-1936]] בברלין לצורכי [[תעמולה]]. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"[[גרמאניה, בירת העולם]]" (Welthauptstadt Germania). תוכניות אלו נגנזו עקב [[מלחמת העולם השנייה]].
לאחר שה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] נבחרו ב-[[1933]], הפכה ברלין לבירת [[הרייך השלישי]]. הנאצים השתמשו ב[[אולימפיאדת ברלין (1936)|אולימפיאדה שנערכה ב-1936]] בברלין לצורכי [[תעמולה]]. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"[[בירת העולם גרמאניה]]". תוכניות אלו נגנזו עקב [[מלחמת העולם השנייה]].


השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם [[עליית הנאצים לשלטון]]. לאחר הפוגרום של [[ליל הבדולח]] ב-[[1938]], אלפים מיהודי העיר נכלאו ב[[מחנה הריכוז]] [[זקסנהאוזן]] בפרבר [[אורניינבורג]]. מתחילת [[1943]] ועד מרץ [[1945]] נשלחו יהודים מברלין מ[[תחנת הרכבת גרונוולד]] ב-63 שילוחים למחנות מוות כדוגמת [[אושוויץ]] ו-117 שילוחים ל[[גטו טרזיינשטט]].{{הערה|[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20799.pdf ברלין], מרכז המידע אודות השואה, יד ושם}}
השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם [[עליית הנאצים לשלטון]]. לאחר הפוגרום של [[ליל הבדולח]] ב-[[1938]], אלפים מיהודי העיר נכלאו ב[[מחנה הריכוז]] [[זקסנהאוזן]] בפרבר [[אורניינבורג]]. מתחילת [[1943]] ועד מרץ [[1945]] נשלחו יהודים מברלין מ[[תחנת הרכבת גרונוולד]] ב-63 שילוחים למחנות מוות כדוגמת [[אושוויץ]] ו-117 שילוחים ל[[גטו טרזיינשטט]].{{הערה|[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20799.pdf ברלין], מרכז המידע אודות השואה, יד ושם|כיוון=ימין}}


במהלך המלחמה נחרבו חלקים גדולים מן העיר כתוצאה מההפצצות וה[[לחימה]] ב[[רחוב]]ות. ב-[[1945]], לאחר כיבוש העיר בידי [[הצבא האדום]], נכנעו הנאצים. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה ל[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזורי הכיבוש]] שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של [[בעלות הברית]] המערביות ([[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]]) אוחדו מאוחר יותר ל[[ברלין המערבית]], בעוד שהחלק שבשליטת [[ברית המועצות]] זכה לשם "[[ברלין המזרחית]]" והיה לבירת [[גרמניה המזרחית]].
במהלך המלחמה נחרבו חלקים גדולים מן העיר כתוצאה מההפצצות וה[[לחימה]] ב[[רחוב]]ות. ב-[[1945]], לאחר כיבוש העיר בידי [[הצבא האדום]], נכנעו הנאצים. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה ל[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזורי הכיבוש]] שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של [[בעלות הברית]] המערביות ([[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]]) אוחדו מאוחר יותר ל[[ברלין המערבית]], בעוד שהחלק שבשליטת [[ברית המועצות]] זכה לשם "[[ברלין המזרחית]]" והיה לבירת [[גרמניה המזרחית]].
שורה 64: שורה 62:
[[קובץ:Occupied Berlin.svg|ממוזער|[[מפה|מפת]] חלוקת ברלין, 1949. [[ברלין המערבית|הרבעים המערביים]] צבועים בגווני [[כחול]] ו[[ברלין המזרחית|הרובע הסובייטי]] ב[[אדום]].]]
[[קובץ:Occupied Berlin.svg|ממוזער|[[מפה|מפת]] חלוקת ברלין, 1949. [[ברלין המערבית|הרבעים המערביים]] צבועים בגווני [[כחול]] ו[[ברלין המזרחית|הרובע הסובייטי]] ב[[אדום]].]]


[[מערב ברלין]] היה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית, ולפיכך שימש באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]]. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות, ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על [[הסגר על ברלין]] - סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית בשנים [[1948]]–[[1949]]. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות [[הרכבת האווירית לברלין|רכבת אווירית]].
[[מערב ברלין]] היה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית, ולפיכך שימש באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]]. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות, ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על [[הסגר על ברלין]] – סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית בשנים [[1948]]–[[1949]]. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות [[הרכבת האווירית לברלין|רכבת אווירית]].


ב-[[1949]] הוקמה ב[[גרמניה המערבית]] "הרפובליקה הפדרלית של גרמניה", בעוד שב[[גרמניה המזרחית]] הוכרזה "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית-קומוניסטית". עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייך (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית, גרמניה המערבית, את בירתה ב[[בון]]. מאותה סיבה זכו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר לפטור משירות צבאי והוענקו להם הקלות ב[[מס]]ים, דבר שנועד לעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירתה של גרמניה המזרחית.
ב-[[1949]] הוקמה ב[[גרמניה המערבית]] "הרפובליקה הפדרלית של גרמניה", בעוד שב[[גרמניה המזרחית]] הוכרזה "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית-קומוניסטית". עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייך (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית, גרמניה המערבית, את בירתה ב[[בון]]. מאותה סיבה זכו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר לפטור משירות צבאי והוענקו להם הקלות ב[[מס|מיס]]ים, דבר שנועד לעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירתה של גרמניה המזרחית.


====העיר המחולקת====
====העיר המחולקת====
שורה 73: שורה 71:
{{הפניה לערך מורחב|חומת ברלין}}
{{הפניה לערך מורחב|חומת ברלין}}


שני חלקיה של ברלין הפכו לנפרדים לחלוטין. תושבי מערב גרמניה יכלו לעבור לצדה המזרחי רק דרך נקודות ביקורת שבוקרו בקפדנות. עבור רוב תושבי ברלין המזרחית נסיעה למערב ברלין ולמערב גרמניה לא הייתה אפשרית עוד, אלא במקרים נדירים מאוד.
שני חלקיה של ברלין הפכו לנפרדים לחלוטין. תושבי מערב גרמניה יכלו לעבור לצידה המזרחי רק דרך נקודות ביקורת שבוקרו בקפדנות. עבור רוב תושבי ברלין המזרחית נסיעה למערב ברלין ולמערב גרמניה לא הייתה אפשרית עוד, אלא במקרים נדירים מאוד.


נפילת חומת ברלין ב־[[9 בנובמבר]] [[1989]] הייתה לסמל לסיום [[המלחמה הקרה]]. ב־[[1990]] התאחדו שני חלקי ברלין, והחל דיון האם בירת גרמניה המאוחדת תישאר ב[[בון]] או שתעבור לברלין. ב-[[1991]] הצביע ה[[בונדסטאג]] להשיב את הבירה הגרמנית לברלין עד שנת [[1999]].
נפילת חומת ברלין ב־9 בנובמבר [[1989]] הייתה לסמל לסיום [[המלחמה הקרה]]. ב־[[1990]] התאחדו שני חלקי ברלין, והחל דיון האם בירת גרמניה המאוחדת תישאר ב[[בון]] או שתעבור לברלין. ב-[[1991]] הצביע ה[[בונדסטאג]] להשיב את הבירה הגרמנית לברלין עד שנת [[1999]].


==גאוגרפיה==
==גאוגרפיה==
שורה 149: שורה 147:
| נוב_משק = 48
| נוב_משק = 48
| דצמ_משק = 51
| דצמ_משק = 51
| מקור = weatherbase.com{{הערה|weatherbase.com, [https://www.weatherbase.com/weather/weatherall.php3?s=58301&units= Germany, Berlin]|כיוון=שמאל}}
| מקור = weatherbase.com{{הערה|[https://www.weatherbase.com/weather/weatherall.php3?s=58301&units= Germany, Berlin], weatherbase.com}}
}}
}}


שורה 159: שורה 157:
*[[רחוב 17 ביוני]] (Straße des 17. Juni)
*[[רחוב 17 ביוני]] (Straße des 17. Juni)
*[[שדרות שנהאוזר]] (Schönhauser Allee)
*[[שדרות שנהאוזר]] (Schönhauser Allee)
*[[יודנשטרסה (ברלין)|יודנשטרסה]] (בגרמנית: Jüdenstraße - [[רחוב היהודים (אירופה)|רחוב היהודים]])
*[[יודנשטרסה (ברלין)|יודנשטרסה]] (בגרמנית: Jüdenstraße – [[רחוב היהודים (אירופה)|רחוב היהודים]])
*[[פרידריכשטראסה]] (Friedrichstraße)
*[[פרידריכשטראסה]] (Friedrichstraße)
*[[זוננאלה]] (Sonnenallee)
*[[זוננאלה]] (Sonnenallee)
*[[גשר אוברבאום]] (Oberbaumbrücke)
*[[גשר אוברבאום]] (Oberbaumbrücke)

=== רחובות ואתרים על-שם מנהיגי ישראל ===
ברלין מנציחה חלק ממנהיגי ישראל, באמצעות מתן שמותיהם לרחובות ולמקומות ציבוריים.
* רחוב במקום מרכזי בעיר נקרא על שם ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, (Ben-Gurion-Straße).
* מעבר עילי מעל תעלת מים ברובע Mite נקרא על שם גולדה מאיר (Golda-Meir-Steg)
* [[קובץ:Ben-Gurion-Straße Berlin.jpg|ממוזער|שלט הרחוב על שמו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון.]]רחוב בתוך פארק נקרא על-שמו של יצחק רבין, בקרבת האנדרטה לקורבנות חומת ברלין (Yitzhak-Rabin Straße).


===כיכרות===
===כיכרות===
שורה 181: שורה 185:


==דמוגרפיה==
==דמוגרפיה==
[[קובץ:Berlin population2.svg|ממוזער|אוכלוסייה (1880-2016)]]
[[קובץ:Berlin population2.svg|ממוזער|אוכלוסייה (1880–2016)]]
[[קובץ:Mauerpark-karaoke-amphitheater-2011.jpg|ממוזער|ברלינאים בפארק]]
[[קובץ:Mauerpark-karaoke-amphitheater-2011.jpg|ממוזער|ברלינאים בפארק]]


לאחר תהפוכות היסטוריות, ברלין בתהליך חזרה להיות עיר מרכזית בעולם ומושכת אליה אמנים ויוצרים מרחבי העולם, העסקים חזרו, האוכלוסייה גדלה, והעיר הפכה לבירה אירופית מהראשונות במעלה.
לאחר תהפוכות היסטוריות, ברלין בתהליך חזרה להיות עיר מרכזית בעולם ומושכת אליה אמנים ויוצרים מרחבי העולם, העסקים חזרו, האוכלוסייה גדלה, והעיר הפכה לבירה אירופית מהראשונות במעלה.


בברלין כ-3.664 מיליון תושבים (נכון ל-[[2019]]) בשטח של 891.68 קמ"ר. כך, צפיפות האוכלוסייה של האזור מסתכמת ב-4,088 תושבים לקמ"ר. ב-[[2012]], גילם הממוצע של תושבי העיר עמד על 42.2{{הערה|[http://www.urbistat.it/AdminStat/en/de/demografia/dati-sintesi/berlin/11/2 Demography - Region of BERLIN],{{כ}} באתר האינטרנט [http://www.urbistat.it UrbiStat.it]{{כ}} {{אנגלית}}}} ולפי נתוני הסטטיסטיקאי העירוני מ-2015, גילם של למעלה מ-40 אחוזים מתושבי העיר, צעיר מ-35.{{הערה|[http://www.businesslocationcenter.de/en/business-location/business-location/economic-data/demographic-data The population of the capital region]{{כ}}, באתר האינטרנט [http://www.businesslocationcenter.de/en Berlin - Business Location Center] {{אנגלית}}}}
בברלין כ-3.664 מיליון תושבים (נכון ל-[[2019]]) בשטח של 891.68 קמ"ר. כך, צפיפות האוכלוסייה של האזור מסתכמת ב-4,088 תושבים לקמ"ר. ב-[[2012]], גילם הממוצע של תושבי העיר עמד על 42.2{{הערה|[http://www.urbistat.it/AdminStat/en/de/demografia/dati-sintesi/berlin/11/2 "Demography - Region of BERLIN"]. urbistat.it {{אנגלית}}}} ולפי נתוני הסטטיסטיקאי העירוני מ-2015, גילם של למעלה מ-40 אחוזים מתושבי העיר, צעיר מ-35.{{הערה|[http://www.businesslocationcenter.de/en/business-location/business-location/economic-data/demographic-data "The population of the capital region"]. Berlin - Business Location Center {{אנגלית}}}}


457,806 (13.5%) מהתושבים הם זרים עם אזרחות מ-185 מדינות (2005). מתוכם 250,000 מ[[טורקיה]] (הקהילה הטורקית הגדולה ביותר בעולם מחוץ לטורקיה) וכ-36,000 מהמדינה השכנה [[פולין]].
457,806 (13.5%) מהתושבים הם זרים עם אזרחות מ-185 מדינות (2005). מתוכם 250,000 מ[[טורקיה]] (הקהילה הטורקית הגדולה ביותר בעולם מחוץ לטורקיה) וכ-36,000 מהמדינה השכנה [[פולין]].
שורה 192: שורה 196:
חצי מתושבי העיר אינם מקומיים. חמישית מהתושבים הגיעו בכלל מארצות אחרות (2020).
חצי מתושבי העיר אינם מקומיים. חמישית מהתושבים הגיעו בכלל מארצות אחרות (2020).


בעיר מתגוררים גם [[ישראלים]] רבים, אשר מספרם מוערך בכ-10,000{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://zmanmekomi.com/2015/09/13/ראש-השנה-התשעו-בברלין-חיים-כ-10000-ישראלים/|כותרת=ראש השנה התשע"ו: בברלין חיים כ-15,000 ישראלים, למעלה מ-20,000 בגרמניה כולה|אתר=זמן מקומי|תאריך=2015-09-13|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-03-20}}}} וכן ספרדים, [[קוריאנים (עם)|קוריאנים]], וייטנאמים ועוד.
בעיר מתגוררים גם [[ישראלים]] רבים, אשר מספרם מוערך בכ-10,000{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://zmanmekomi.com/2015/09/13/ראש-השנה-התשעו-בברלין-חיים-כ-10000-ישראלים/|כותרת=ראש השנה התשע"ו: בברלין חיים כ-15,000 ישראלים, למעלה מ-20,000 בגרמניה כולה|אתר=זמן מקומי|תאריך=2015-09-13|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-03-20}}|כיוון=ימין}} וכן [[ספרדים (עם)|ספרדים]], [[קוריאנים (עם)|קוריאנים]], [[וייטנאמים]] ועוד.


השפות הזרות המדוברות ביותר בברלין לצד [[גרמנית]] הן [[טורקית]], [[אנגלית]], [[ערבית]], [[רוסית]] ו[[פולנית]].
השפות הזרות המדוברות ביותר בברלין לצד [[גרמנית]] הן [[טורקית]], [[אנגלית]], [[ערבית]], [[רוסית]] ו[[פולנית]].
שורה 217: שורה 221:
{{הפניה לערך מורחב|ראש עיריית ברלין}}
{{הפניה לערך מורחב|ראש עיריית ברלין}}
[[קובץ:Berlin Rotes Rathaus 1.jpg|ממוזער|220px|[[בית העירייה האדום]] — מקום עבודתו של ראש העיר]]
[[קובץ:Berlin Rotes Rathaus 1.jpg|ממוזער|220px|[[בית העירייה האדום]] — מקום עבודתו של ראש העיר]]
[[קובץ:2021-09-26 Bundestagswahlabend SPD Berlin (Martin Rulsch) 53.jpg|ממוזער|220px|פרנציסקה גיפי]]
[[קובץ:2023-04-27 Sitzung des Abgeordnetenhauses von Berlin by Sandro Halank–110.jpg|ממוזער|220px|קאי וגנר]]


ראש עיריית ברלין, רשמית ראש העיר המושל של ברלין (בגרמנית: Regierender Bürgermeister von Berlin) הוא [[ראש הרשות המבצעת]] בברלין ומשלב שני תפקידים: ראש העיר של העיר ברלין, וראש ממשלת מדינת ברלין. ראש העיר מנהל את ממשלת ברלין, המכונה "הסנאט של ברלין".
ראש עיריית ברלין, רשמית ראש העיר המושל של ברלין (בגרמנית: Regierender Bürgermeister von Berlin) הוא [[ראש הרשות המבצעת]] בברלין ומשלב שני תפקידים: ראש העיר של העיר ברלין, וראש ממשלת מדינת ברלין. ראש העיר מנהל את ממשלת ברלין, המכונה "[[הסנאט של ברלין]]".


[[ראש עירייה|ראש עיריית]] ברלין בשנים 2001–[[2014]], ששימש גם כ[[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] מדינת ברלין, היה [[קלאוס ווברייט|קלאוס ווֹבֶרייט]] (Klaus Wowereit), [[הומוסקסואליות|הומוסקסואל]] מוצהר. ראש עיריית ברלין הנוכחית היא [[פרנציסקה גיפי]] שנבחרה בדצמבר 2021, והיא האישה הראשונה בתפקיד.
ראש עיריית ברלין הנוכחי הוא [[קאי וגנר]] שנבחר לתפקידו באפריל [[2023]]. קודמתו [[פרנציסקה גיפי]], שנבחרה בדצמבר 2021, הייתה האישה הראשונה בתפקיד.


[[קובץ:Berlin-locator-HE.svg|מרכז|ממוזער|460px|ברלין ורובעיה]]
[[קובץ:Berlin-locator-HE.svg|מרכז|ממוזער|460px|ברלין ורובעיה]]
שורה 251: שורה 255:
משטרת ברלין (Polizei Berlin) הוא כוח משטרה [[גרמניה|גרמני]] האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר ב[[עיר-מדינה]] של ברלין. תפקידי אכיפת החוק בגרמניה מחולקים בין הסוכנויות הפדרליות וסוכנויות [[מדינות גרמניה|המדינות]].
משטרת ברלין (Polizei Berlin) הוא כוח משטרה [[גרמניה|גרמני]] האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר ב[[עיר-מדינה]] של ברלין. תפקידי אכיפת החוק בגרמניה מחולקים בין הסוכנויות הפדרליות וסוכנויות [[מדינות גרמניה|המדינות]].


בראש משטרת ברלין עומדת נציבת המשטרה, ברברה סלוביק (2018). לצדה פועל משרד המטה של נציבות המשטרה ומפקדי שש החטיבות המקומיות, חטיבת המשימות המרכזיות, המחלקה לחקירות פליליות וחטיבת השירותים המרכזיים.
בראש משטרת ברלין עומדת נציבת המשטרה, ברברה סלוביק (החל מ-2018). לצידה פועל משרד המטה של נציבות המשטרה ומפקדי שש החטיבות המקומיות, חטיבת המשימות המרכזיות, המחלקה לחקירות פליליות וחטיבת השירותים המרכזיים.


==כלכלה==
==כלכלה==
שורה 257: שורה 261:
בשנת [[2019]] התוצר המקומי הגולמי הנומינלי (תוצר) של מדינת ברלין הסתכם ב-153.3 מיליארד אירו מבחינת התוצר הנומינלי, ברלין היא הכלכלה העירונית הגדולה ביותר בגרמניה והשלישית בגודלה באיחוד האירופי.
בשנת [[2019]] התוצר המקומי הגולמי הנומינלי (תוצר) של מדינת ברלין הסתכם ב-153.3 מיליארד אירו מבחינת התוצר הנומינלי, ברלין היא הכלכלה העירונית הגדולה ביותר בגרמניה והשלישית בגודלה באיחוד האירופי.


בין השנים [[2009]]–[[2019]] התוצר המקומי הגולמי עלה בממוצע שנתי של 4.5%, לעומת 3.5% בפריסה ארצית. בשנת 2019 התוצר לנפש במדינת ברלין עמד על 41,967 אירו והיה מעל הממוצע הגרמני לראשונה מאז 1990. מספר האנשים המועסקים בברלין עמד על 2.064 מיליון באותה שנה. זה היה 2.4% יותר מאשר בשנה הקודמת.
בין השנים [[2009]]–2019 התוצר המקומי הגולמי עלה בממוצע שנתי של 4.5%, לעומת 3.5% בפריסה ארצית. בשנת 2019 התוצר לנפש במדינת ברלין עמד על 41,967 אירו והיה מעל הממוצע הגרמני לראשונה מאז 1990. מספר האנשים המועסקים בברלין עמד על 2.064 מיליון באותה שנה. זה היה 2.4% יותר מאשר בשנה הקודמת.


ענפי הכלכלה החשובים בברלין כוללים מדעי החיים, תחבורה, טכנולוגיות מידע ותקשורת, מדיה ומוזיקה, פרסום ועיצוב, [[ביוטכנולוגיה]], שירותי [[איכות הסביבה]], בנייה, מסחר אלקטרוני, קמעונאות, עסקים במלונאות והנדסה רפואית.
ענפי הכלכלה החשובים בברלין כוללים מדעי החיים, תחבורה, טכנולוגיות מידע ותקשורת, מדיה ומוזיקה, פרסום ועיצוב, [[ביוטכנולוגיה]], שירותי [[איכות הסביבה]], בנייה, מסחר אלקטרוני, קמעונאות, עסקים במלונאות והנדסה רפואית.
שורה 267: שורה 271:


===מרכזי קניות וחנויות===
===מרכזי קניות וחנויות===
*[[קאופהאוס דס וסטנס|קה דה וה]] (KaDeWe - Kaufhaus des Westens)
*[[קאופהאוס דס וסטנס|קה דה וה]] (KaDeWe – Kaufhaus des Westens)
*[[אירופה סנטר]]
*[[אירופה סנטר]]
*[[סוני סנטר]]
*[[סוני סנטר]]
שורה 293: שורה 297:


[[קובץ:Berlin, Mitte, Hausvogteiplatz, Geschaeftshaus Zum Hausvoigt 05.jpg|ממוזער|האיחוד המתמטי הבין-לאומי]]
[[קובץ:Berlin, Mitte, Hausvogteiplatz, Geschaeftshaus Zum Hausvoigt 05.jpg|ממוזער|האיחוד המתמטי הבין-לאומי]]

=== מחקר ===
=== מחקר ===
*[[מכון רוברט קוך]]
*[[מכון רוברט קוך]]
שורה 305: שורה 310:
==תחבורה==
==תחבורה==
[[קובץ:S-Bahn Berlin.jpg|ממוזער|[[הרכבת העילית של ברלין]] - S-Bahn (אֶס-בָּאן)]]
[[קובץ:S-Bahn Berlin.jpg|ממוזער|[[הרכבת העילית של ברלין]] - S-Bahn (אֶס-בָּאן)]]
את העיר ברלין משרת [[נמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג]] שנפתח ב-31 באוקטובר 2020. עד לסגירתו ב-2020, פעל בסמוך לברנדנבורג, [[נמל התעופה ברלין שנפלד|שנפלד]] שנמצא מדרום-מזרח לברלין בעיירה [[שנפלד (עיירה)|שנפלד]] שבמדינת [[ברנדנבורג]] ואשר שירת בעבר את מזרחהּ. בנוסף, עד ל-8 בנובמבר פעל בעיר [[נמל התעופה ברלין טגל|נמל התעופה טגל]] שנמצא בצפון-מערב העיר ואשר שירת בעבר את מערב ברלין ואף שימש כנמל התעופה הראשי של העיר לאחר [[איחוד גרמניה מחדש|איחוד גרמניה]]. בשנת [[2008]] עברו דרך טגל ושנפלד למעלה מ-21 מיליון נוסעים. נמל התעופה השלישי של העיר, [[נמל התעופה ברלין טמפלהוף|טמפלהוף]], נסגר בשנת 2008 כחלק מהכוונה של רשות שדות התעופה של ברלין להעביר את כל התנועה האווירית של העיר לנמל התעופה ברנדנבורג, שעתיד היה להיפתח בשנת [[2012]].
את העיר ברלין משרת [[נמל התעופה הבין-לאומי ברלין ברנדנבורג]] שנפתח ב-31 באוקטובר 2020. עד לסגירתו ב-2020, פעל בסמוך לברנדנבורג, [[נמל התעופה ברלין שנפלד|שנפלד]] שנמצא מדרום-מזרח לברלין בעיירה [[שנפלד (עיירה)|שנפלד]] שבמדינת [[ברנדנבורג]] ואשר שירת בעבר את מזרחהּ. בנוסף, עד ל-8 בנובמבר פעל בעיר [[נמל התעופה ברלין טגל|נמל התעופה טגל]] שנמצא בצפון-מערב העיר ואשר שירת בעבר את מערב ברלין ואף שימש כנמל התעופה הראשי של העיר לאחר [[איחוד גרמניה מחדש|איחוד גרמניה]]. בשנת [[2008]] עברו דרך טגל ושנפלד למעלה מ-21 מיליון נוסעים. נמל התעופה השלישי של העיר, [[נמל התעופה ברלין טמפלהוף|טמפלהוף]], נסגר בשנת 2008 כחלק מהכוונה של רשות שדות התעופה של ברלין להעביר את כל התנועה האווירית של העיר לנמל התעופה ברנדנבורג, שעתיד היה להיפתח בשנת [[2012]].


[[קובץ:Berlin Brandenburg Airport Terminal 1.jpg|ימין|ממוזער|[[נמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג]]]]
[[קובץ:Berlin Brandenburg Airport Terminal 1.jpg|ימין|ממוזער|[[נמל התעופה הבין-לאומי ברלין ברנדנבורג]]]]
בעיר פועלת מערכת ה[[הרכבת העילית של ברלין|אס-באן]] - מערכת [[רכבת|רכבות]] המופעלת על ידי חברת אס-באן ברלין בע"מ (S-Bahn Berlin GmbH), שאורך מסילותיה 331.5 ק"מ ובה נוסעים מדי שנה כ-375.8 מיליון [[נוסע]]ים (נכון לשנת [[2006]]) ומערכת ה[[הרכבת התחתית של ברלין|אוּ-באן]], המופעלת על ידי חברת ברלינר פרקהרסבטריבה – Berliner Verkehrsbetriebe{{כ}} (BVG), שאורך מסילותיה 144.2 ק"מ ונוסעים בה 171.3 מיליון נוסעים מדי שנה.
בעיר פועלת מערכת ה[[הרכבת העילית של ברלין|אס-באן]] - מערכת [[רכבת|רכבות]] המופעלת על ידי חברת אס-באן ברלין בע"מ (S-Bahn Berlin GmbH), שאורך מסילותיה 331.5 ק"מ ובה נוסעים מדי שנה כ-375.8 מיליון [[נוסע]]ים (נכון לשנת [[2006]]) ומערכת ה[[הרכבת התחתית של ברלין|אוּ-באן]], המופעלת על ידי חברת ברלינר פרקהרסבטריבה – Berliner Verkehrsbetriebe{{כ}} (BVG), שאורך מסילותיה 144.2 ק"מ ונוסעים בה 171.3 מיליון נוסעים מדי שנה.


שורה 317: שורה 322:


[[אונסק"ו]] הכריזה על שני [[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]] בברלין: הארמונות והגנים של ברלין ו[[פוטסדאם]] (בשנת [[1990]]) ו[[אי המוזיאונים]] (Museumsinsel) (בשנת [[1999]]).
[[אונסק"ו]] הכריזה על שני [[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]] בברלין: הארמונות והגנים של ברלין ו[[פוטסדאם]] (בשנת [[1990]]) ו[[אי המוזיאונים]] (Museumsinsel) (בשנת [[1999]]).
[[קובץ:Haus der Kulturen der Welt BERKIN.jpg|ממוזער|המבנה המיוחד של בית תרבויות עולם בברלין]]

ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] נחשבת ברלין בעיני רבים לבירתה של קהילת ה[[להט"ב]] ב[[אירופה]]; במיוחד נכון הדבר לגבי רובע [[שנברג]]. המוטו של העיר (”ענייה אבל סקסית“) משקף היטב את הלך הרוח הליברלי של התושבים, ובא במיוחד לידי ביטוי בסצנת חיי הלילה התוססת. לעיתים מכונה העיר "בירת המין של אירופה".<ref> The Sunday Times [https://www.thetimes.co.uk/static/how-berlin-became-capital-of-cool/ How Berlin became the capital of cool]</ref>
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] נחשבת ברלין בעיני רבים לבירתה של קהילת ה[[להט"ב]] ב[[אירופה]]; במיוחד נכון הדבר לגבי רובע [[שנברג]]. המוטו של העיר (”ענייה אבל סקסית“) משקף היטב את הלך הרוח הליברלי של התושבים, ובא במיוחד לידי ביטוי בסצנת חיי הלילה התוססת. לעיתים מכונה העיר "בירת המין של אירופה".<ref> The Sunday Times [https://www.thetimes.co.uk/static/how-berlin-became-capital-of-cool/ How Berlin became the capital of cool]</ref>


===מבני תרבות===
===מבני תרבות===
[[קובץ:FrBerlin2021.jpg|ממוזער|שמאל|[[פרידריכשטאטפאלאסט]]|250px]]
[[קובץ:FrBerlin2021.jpg|ממוזער|שמאל|[[פרידריכשטאטפאלאסט]]|250px]]
* [[פרידריכשטאטפאלאסט]] - תיאטרון קברט ומחזות-זמר מפורסם
* [[פרידריכשטאטפאלאסט]] – תיאטרון קברט ומחזות-זמר מפורסם
*[[בית תרבויות העולם]] (Haus der Kulturen der Welt)
*[[בית תרבויות העולם]] (Haus der Kulturen der Welt)
*[[ואלדבונה]] (Waldbühne) [[אמפיתיאטרון]] להופעות מוזיקה
*[[ואלדבונה]] (Waldbühne) [[אמפיתיאטרון]] להופעות מוזיקה
*קונצרטהאוס ברלין (Konzerthaus Berlin)
*קונצרטהאוס ברלין (Konzerthaus Berlin)
*[[ז'נדארמנמארקט]], היכל הקונצרטים
*[[ז'נדארמנמארקט]], היכל הקונצרטים
*[[קובץ:CONZERTHAUS BERLIN.jpg|ממוזער|ה-קונצרטהאוס בברלין]][[אולם הפילהרמונית של ברלין]]


===בתי אופרה===
===בתי אופרה===
שורה 334: שורה 340:


[[קובץ:Berghain Berlin Southeast Side.jpg|ממוזער|[[ברגהיין]]]]
[[קובץ:Berghain Berlin Southeast Side.jpg|ממוזער|[[ברגהיין]]]]

=== פסטיבלים ואירועים ===
=== פסטיבלים ואירועים ===
* [[פסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין]] - מתקיים בכל שנה בפברואר. האירוע התרבותי החשוב ביותר בעיר ואחד מחשובי פסטיבלי הסרטים בעולם. בפסטיבל האחרון, נמכרו 350,000 כרטיסים ו-400 סרטים הוקרנו. בסופו מוענק פרס "דוב הזהב" לסרטים המצטיינים.
* [[פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין]] – מתקיים בכל שנה בפברואר. האירוע התרבותי החשוב ביותר בעיר ואחד מחשובי פסטיבלי הסרטים בעולם. בפסטיבל האחרון, נמכרו 350,000 כרטיסים ו-400 סרטים הוקרנו. בסופו מוענק פרס "דוב הזהב" לסרטים המצטיינים.
*[[לולהפלוזה]]
*[[לולהפלוזה]]
*[[פסטיבל האורות (ברלין)]]
*[[פסטיבל האורות (ברלין)]]
שורה 362: שורה 369:
**[[מוזיאון כלי הנגינה ברלין|מוזיאון המוזיקה וכלי הנגינה]]
**[[מוזיאון כלי הנגינה ברלין|מוזיאון המוזיקה וכלי הנגינה]]
*[[מרטין-גרופיוס-באו]]
*[[מרטין-גרופיוס-באו]]
*מוזיאון ברוקה (Brücke-Museum Berlin)
*[[קובץ:CHU CHU TRAIN.TECH MUSEUM BERLIN.jpg|ממוזער|קטר קיטור ישן, במוזיאון לטכנולוגיה]]מוזיאון ברוקה (Brücke-Museum Berlin)
*[[מוזיאון גרמניה המזרחית]]
*[[מוזיאון גרמניה המזרחית]]
*מוזיאון ההווה ב[[המבורגר באנהוף]]
*מוזיאון ההווה ב[[המבורגר באנהוף]]
שורה 374: שורה 381:
===ספורט===
===ספורט===
[[קובץ:Berliner Olympiastadion night 2.jpg|ממוזער|[[האצטדיון האולימפי של ברלין]] אירח את [[אולימפיאדת ברלין (1936)]], ואת [[מונדיאל 2006]].]]
[[קובץ:Berliner Olympiastadion night 2.jpg|ממוזער|[[האצטדיון האולימפי של ברלין]] אירח את [[אולימפיאדת ברלין (1936)]], ואת [[מונדיאל 2006]].]]
[[קובץ:Berlin marathon.jpg|ממוזער|[[מרתון ברלין]].]]
[[קובץ:Berlin marathon.jpg|ממוזער|[[מרתון ברלין]]]]


ברלין ביססה עצמה כעיר מארחת של אירועי ספורט בינלאומיים גדולים.<ref>{{cite web|url=http://www.abc.net.au/news/stories/2008/04/01/2204562.htm?section=sport|title=Melbourne retains ultimate sports city title|website=ABC News|date=1 April 2008|accessdate=1 July 2008}}</ref> העיר אירחה את [[אולימפיאדת ברלין (1936)]] והייתה העיר המארחת של משחק גמר [[מונדיאל 2006]].<ref>{{cite web |url=https://www.fifa.com/worldcup/archive/germany2006/overview.html |title=Italy conquer the world as Germany wins friends |url-status=dead |archiveurl=https://web.archive.org/web/20080821050509/http://www.fifa.com/worldcup/archive/germany2006/overview.html |archivedate=21 August 2008 }}</ref> [[אליפות העולם באתלטיקה 2009]] נערכה ב{{ה|אצטדיון האולימפי של ברלין}}.<ref>{{cite web |url=http://www.berlin2009.org/ |title=12. IAAF Leichtathletik WM berlin 2009 |publisher=Berlin2009.org |accessdate=10 February 2013 |archive-url=https://web.archive.org/web/20090720233014/http://www.berlin2009.org/ |archive-date=20 July 2009 |url-status=dead }}</ref> העיר אירחה גם את ה[[פיינל פור]] של ה[[יורוליג]] בעונת [[עונת 2008/2009 ביורוליג|2009]] ובעונת 2016.<ref>{{cite web|url=http://www.euroleague.net/news/i/5y55csanso845gfb|title=Euroleague Final Four returns to Berlin in 2016|publisher =Euroleague|date=11 May 2015}}</ref> והייתה ממארחות [[יורובאסקט]] [[2015]] ובאותה שנה גם אירחה את [[גמר ליגת האלופות 2015]].
ברלין ביססה עצמה כעיר מארחת של אירועי ספורט בין-לאומיים גדולים.<ref>{{cite web|url=http://www.abc.net.au/news/stories/2008/04/01/2204562.htm?section=sport|title=Melbourne retains ultimate sports city title|website=ABC News|date=1 April 2008|accessdate=1 July 2008}}</ref> העיר אירחה את [[אולימפיאדת ברלין (1936)]] והייתה העיר המארחת של משחק גמר [[מונדיאל 2006]].<ref>{{cite web |url=https://www.fifa.com/worldcup/archive/germany2006/overview.html |title=Italy conquer the world as Germany wins friends |url-status=dead |archiveurl=https://web.archive.org/web/20080821050509/http://www.fifa.com/worldcup/archive/germany2006/overview.html |archivedate=21 August 2008 }}</ref> [[אליפות העולם באתלטיקה 2009]] נערכה ב{{ה|אצטדיון האולימפי של ברלין}}.<ref>{{cite web |url=http://www.berlin2009.org/ |title=12. IAAF Leichtathletik WM berlin 2009 |publisher=Berlin2009.org |accessdate=10 February 2013 |archive-url=https://web.archive.org/web/20090720233014/http://www.berlin2009.org/ |archive-date=20 July 2009 |url-status=dead }}</ref> העיר אירחה גם את ה[[פיינל פור]] של ה[[יורוליג]] בעונת [[עונת 2008/2009 ביורוליג|2009]] ובעונת 2016.<ref>{{cite web|url=http://www.euroleague.net/news/i/5y55csanso845gfb|title=Euroleague Final Four returns to Berlin in 2016|publisher =Euroleague|date=11 May 2015}}</ref> והייתה ממארחות [[יורובאסקט]] [[2015]] ובאותה שנה גם אירחה את [[גמר ליגת האלופות 2015]].


ברלין צפויה לארח את ה[[ספיישל אולימפיקס]] [[2023]], כשזו תהיה הפעם הראשונה שגרמניה תארח את הטורניר.<ref>{{cite web |url = https://www.specialolympics.org/about/press-releases/berlin-germany-selected-to-host-the-2023-special-olympics-world-games |title=Berlin, Germany selected to host the 2023 Special Olympics World Games|publisher=Special Olympics}}</ref>
ברלין צפויה לארח את ה[[ספיישל אולימפיקס]] [[2023]], כשזו תהיה הפעם הראשונה שגרמניה תארח את הטורניר.<ref>{{cite web |url = https://www.specialolympics.org/about/press-releases/berlin-germany-selected-to-host-the-2023-special-olympics-world-games |title=Berlin, Germany selected to host the 2023 Special Olympics World Games|publisher=Special Olympics}}</ref>
שורה 436: שורה 443:
*[[מצודת שפנדאו]]
*[[מצודת שפנדאו]]
*[[איש המולקולה (פסל)|איש המולקולה]] (Molecule Man)
*[[איש המולקולה (פסל)|איש המולקולה]] (Molecule Man)
*[[הספרייה הריקה]] (Die Bibliothek) של האמן [[מיכה אולמן]].
*[[ספרייה (אנדרטה|הספרייה הריקה]] (Die Bibliothek) של האמן [[מיכה אולמן]].
*[[חומת ברלין]]
*[[חומת ברלין]]
**[[איסט סייד גאלרי]] (East-Side Gallery)
**[[איסט סייד גאלרי]] (East-Side Gallery)
שורה 469: שורה 476:


==יהודי ברלין==
==יהודי ברלין==
{{ערך מורחב|קהילת יהודי ברלין}}
הימצאות יהודים בעיר נזכרת ברשומות לראשונה ב-[[1295]]. הם התגוררו ב[[יודנשטרסה (ברלין)|רחוב היהודים]] של ברלין. ב-[[1348]], בימי [[המוות השחור]], נערכו בהם פרעות והשורדים גורשו. העדה קמה מחדש ב-[[1354]]. ב-[[1446]] גורשו היהודים מכל ברנדבורג, אך הותר להם לחזור לאחר שנה. ב-[[1510]] התחוללה בעיר [[עלילת דם]]: חמישים הומתו והיתר גורשו. הצו בוטל ב-[[1539]] והנסיך [[יואכים השני מברנדנבורג]] מינה את [[יהודי החצר]] ליפולד מפראג למנהל המטבעה. עם מות הנסיך הואשם ליפולד בהרעלתו והוצא להורג. צו הגירוש חודש ב-[[1573]], והפעם "לעדי עד".
הימצאות יהודים בעיר נזכרת ברשומות לראשונה ב-[[1295]]. הם התגוררו ב[[יודנשטרסה (ברלין)|רחוב היהודים]] של ברלין. ב-[[1348]], בימי [[המוות השחור]], נערכו בהם פרעות והשורדים גורשו. העדה קמה מחדש ב-[[1354]]. ב-[[1446]] גורשו היהודים מכל ברנדבורג, אך הותר להם לחזור לאחר שנה. ב-[[1510]] התחוללה בעיר [[עלילת דם]]: חמישים הומתו והיתר גורשו. הצו בוטל ב-[[1539]] והנסיך [[יואכים השני מברנדנבורג]] מינה את [[יהודי החצר]] ליפולד מפראג למנהל המטבעה. עם מות הנסיך הואשם ליפולד בהרעלתו והוצא להורג. צו הגירוש חודש ב-[[1573]], והפעם "לעדי עד".


[[קובץ:Moses Mendelson P7160073.JPG|ממוזער|upright|right|[[משה מנדלסון]] (1729-1786)]]
[[קובץ:Moses Mendelson P7160073.JPG|ממוזער|upright|right|[[משה מנדלסון]] (1729-1786)]]


ב-[[21 במאי]] [[1671]] התיר [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג]] ל-50 משפחות יהודיות אמידות, שנדדו לאחר גירוש [[וינה]] שנה קודם לכן, להתיישב בעיר. על העדה הוטלו מיסים כבדים והגבלות רבות.
ב-21 במאי [[1671]] התיר [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג]] ל-50 משפחות יהודיות אמידות, שנדדו לאחר גירוש [[יהדות אוסטריה#גירוש אוסטריה|גירוש ווינה]] שנה קודם לכן, להתיישב בעיר. על העדה הוטלו מיסים כבדים והגבלות רבות.
עבור הפיכתם ל"[[יהודי חסות]]" שלו (Schutzjuden), כל אחד מהם היה צריך לשלם 2,000 [[טאלר]] והמשפחות הבטיחו להקים תעשיות מסוימות והסכימו לא לבנות בית כנסת. נאסר עליהם במפורש לקנות בתים, לעסוק ב[[חקלאות]], לסחור בצמר, עץ, [[טבק (חומר גלם)|טבק]], עורות ויין, ולעסוק במקצועות השמורים ל[[גילדה|גילדות]] (מלבד רפואה), שתקנותיהן פסלו יהודים. את מעמד ה"חסות" יכול היה לרשת רק הבן הבכור. כדי להישאר בעיר, היו הבנים האחרים צריכים להוכיח כי ברשותם הון עצמי בסך 10,000 טאלר.{{הערה|[[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני]]''', עמ' 20.}} לפי כתב הסובלנות, הותר ליהודים לייבא לברלין את עובדי המשק של ביתם וכן מספר מורים, רבנים, קברנים ושוחטים.{{הערה|שם=רקוויאם 21|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 21.}}
עבור הפיכתם ל"[[יהודי חסות]]" שלו (Schutzjuden), כל אחד מהם היה צריך לשלם 2,000 [[טאלר]] והמשפחות הבטיחו להקים תעשיות מסוימות והסכימו לא לבנות בית כנסת. נאסר עליהם במפורש לקנות בתים, לעסוק ב[[חקלאות]], לסחור בצמר, עץ, [[טבק (חומר גלם)|טבק]], עורות ויין, ולעסוק במקצועות השמורים ל[[גילדה|גילדות]] (מלבד רפואה), שתקנותיהן פסלו יהודים. את מעמד ה"חסות" יכול היה לרשת רק הבן הבכור. כדי להישאר בעיר, היו הבנים האחרים צריכים להוכיח כי ברשותם הון עצמי בסך 10,000 טאלר.{{הערה|[[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני]]''', עמ' 20|כיוון=ימין}} לפי כתב הסובלנות, הותר ליהודים לייבא לברלין את עובדי המשק של ביתם וכן מספר מורים, רבנים, קברנים ושוחטים.{{הערה|שם=רקוויאם 21|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 21|כיוון=ימין}}
ב-[[1700]] מנתה הקהילה היהודית כ-1,000 איש.
ב-[[1700]] מנתה הקהילה היהודית כ-1,000 איש.
החוק דרש מהיהודים לאפשר את זיהוים ממרחק, אך ב-1710 הסכים פרידריך לבטל את החובה לשאת [[טלאי צהוב]], תמורת תשלום בסך 8,000 טאלר לאדם. תמורת תשלום מס מיוחד, הותר לעשירים ביותר לרכוש בתים.{{הערה|שם=רקוויאם 21}}
החוק דרש מהיהודים לאפשר את זיהוים ממרחק, אך ב-1710 הסכים פרידריך לבטל את החובה לשאת [[טלאי צהוב]], תמורת תשלום בסך 8,000 טאלר לאדם. תמורת תשלום מס מיוחד, הותר לעשירים ביותר לרכוש בתים.{{הערה|שם=רקוויאם 21|כיוון=ימין}}
ב-[[1672]] קודש [[בית הקברות היהודי הישן בברלין]]. ב-[[1714]] נחנך בית-כנסת של קבע בסמטת היידרויטר.
ב-[[1672]] קודש [[בית הקברות היהודי הישן בברלין]]. ב-[[1714]] נחנך בית-כנסת של קבע בסמטת היידרויטר.
הרשות להקים בית כנסת גם היא נמכרה תמורת כסף, ומכיוון שאסור היה שיבלוט לגובה, הונחה רצפתו מספר מטרים מתחת למפלס הרחוב. ב-1737 ציווה המלך שרק 120 המשפחות היהודיות "העשירות והמובחרות ביותר" יוכלו להישאר בעיר וגירש את 140 המשפחות האחרות. על המגורשים נאסר גם להתיישב בכל מקום אחר בתחומי הממלכה.{{הערה|שם=רקוויאם 21}}
הרשות להקים בית כנסת גם היא נמכרה תמורת כסף, ומכיוון שאסור היה שיבלוט לגובה, הונחה רצפתו מספר מטרים מתחת למפלס הרחוב. ב-1737 ציווה המלך שרק 120 המשפחות היהודיות "העשירות והמובחרות ביותר" יוכלו להישאר בעיר וגירש את 140 המשפחות האחרות. על המגורשים נאסר גם להתיישב בכל מקום אחר בתחומי הממלכה.{{הערה|שם=רקוויאם 21|כיוון=ימין}}
באמצע [[המאה ה-18]] הותרה כניסת יהודים לעיר דרך שער רוזנטל בלבד. השער שימש לכניסת [[בקר]] ועבור שהייה זמנית בעיר, הוטל גם על יהודים מכס, כנהוג לגבי [[סחורות]].{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 7.}}
באמצע [[המאה ה-18]] הותרה כניסת יהודים לעיר דרך שער רוזנטל בלבד. השער שימש לכניסת [[בקר]] ועבור שהייה זמנית בעיר, הוטל גם על יהודים מכס, כנהוג לגבי [[סחורות]].{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 7|כיוון=ימין}}


[[קובץ:Berlin Neue Synagoge Öl auf Leinwand Emil de Cauwer 1865.jpg|ממוזער|upright|[[בית הכנסת החדש (ברלין)|בית הכנסת החדש]] ב-1865]]
[[קובץ:Berlin Neue Synagoge Öl auf Leinwand Emil de Cauwer 1865.jpg|ממוזער|upright|[[בית הכנסת החדש (ברלין)|בית הכנסת החדש]] ב-1865]]
שורה 485: שורה 493:
במהלך המאה ה-18 היו כמה מראשיה של הקהילה עשירים ומקורבים לשלטון, בראש ובראשונה [[דניאל איציג]]. [[יהודי החצר]] העשירים, בקהילה שחסרו בה יסודות מסורתיים חזקים, הפכו לערוץ חשוב שקלט את השפעות הסביבה הנוצרית והביא למפנה ערכים הדרגתי ב[[יהדות גרמניה]] וב[[אקולטורציה]] גוברת שלהם. הם הפכו לפטרונים ל[[משה מנדלסון]] ותלמידיו, והעיר למוקדה של [[תנועת ההשכלה היהודית]]. ב-[[1778]] פתח [[דוד פרידלנדר]] את בית-הספר "[[חברת חינוך נערים]]" (בגרמנית: Jüdische Freyschule), מוסד החינוך הראשון ב[[יהדות אשכנז]] בו נלמדו גם מקצועות חול. בברלין פעלו אף [[סלון ספרותי|הסלונים הספרותיים]] של [[רחל ורנהגן]] ו[[הנרייטה הרץ]]. ב-[[1812]] הוענקה [[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] לכל יהודי פרוסיה. ההשכלה קצרת-הימים דעכה עוד קודם, ושכבת העילית בעדה פנתה לטמיעה מלאה, לרוב תוך משבר זהות והתפרקות ממורשתם שעוררו ייאוש בלב מחנכים כ[[יום-טוב ליפמן צונץ]]. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] התנצרו בברלין חמישים איש מדי שנה.
במהלך המאה ה-18 היו כמה מראשיה של הקהילה עשירים ומקורבים לשלטון, בראש ובראשונה [[דניאל איציג]]. [[יהודי החצר]] העשירים, בקהילה שחסרו בה יסודות מסורתיים חזקים, הפכו לערוץ חשוב שקלט את השפעות הסביבה הנוצרית והביא למפנה ערכים הדרגתי ב[[יהדות גרמניה]] וב[[אקולטורציה]] גוברת שלהם. הם הפכו לפטרונים ל[[משה מנדלסון]] ותלמידיו, והעיר למוקדה של [[תנועת ההשכלה היהודית]]. ב-[[1778]] פתח [[דוד פרידלנדר]] את בית-הספר "[[חברת חינוך נערים]]" (בגרמנית: Jüdische Freyschule), מוסד החינוך הראשון ב[[יהדות אשכנז]] בו נלמדו גם מקצועות חול. בברלין פעלו אף [[סלון ספרותי|הסלונים הספרותיים]] של [[רחל ורנהגן]] ו[[הנרייטה הרץ]]. ב-[[1812]] הוענקה [[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] לכל יהודי פרוסיה. ההשכלה קצרת-הימים דעכה עוד קודם, ושכבת העילית בעדה פנתה לטמיעה מלאה, לרוב תוך משבר זהות והתפרקות ממורשתם שעוררו ייאוש בלב מחנכים כ[[יום-טוב ליפמן צונץ]]. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] התנצרו בברלין חמישים איש מדי שנה.


הציבור היהודי בעיר גדל במהירות: מכ-2,000 איש באמצע המאה ה-18 (מתוך אוכלוסייה כללית של 100 אלף){{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 19.}} ל-3,292 ב-[[1812]] ל-11,840 ב-[[1852]] ול-28,000 בסוף העשור.
הציבור היהודי בעיר גדל במהירות: מכ-2,000 איש באמצע המאה ה-18 (מתוך אוכלוסייה כללית של 100 אלף){{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 19|כיוון=ימין}} ל-3,292 ב-[[1812]] ל-11,840 ב-[[1852]] ול-28,000 בסוף העשור.
ב-1886 מנתה האוכלוסייה היהודית יותר מ-50,000, שהיוו 5% מהאוכלוסייה הכללית, ועם זאת, 20% מכל תלמידי בתי הספר התיכוניים בעיר היו יהודים.{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 215-214.}}
ב-1886 מנתה האוכלוסייה היהודית יותר מ-50,000, שהיוו 5% מהאוכלוסייה הכללית, ועם זאת, 20% מכל תלמידי בתי הספר התיכוניים בעיר היו יהודים.{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 214–215|כיוון=ימין}}
הצפיפות הביאה לבניית [[בית הכנסת החדש (ברלין)|בית הכנסת החדש]] ב-[[1859]]. הקהילה המרכזית כביתר גרמניה הורכבה מרוב ליברלי וממיעוט [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] קטן שנותרו מאוחדים. הרב [[אברהם גייגר]] עצמו כיהן בה בין [[1869]] ל-[[1874]]. מאותה שנה ועד הועסקו בה 30 רבנים, 18 ליברלים (בדרך כלל [[רפורמי]]ם מתונים) ו-12 אורתודוקסים, והיא החזיקה תשעה ושבעה בתי-כנסת לכל זרם בהתאמה. לצד הקהילה המרכזית התקיימו שתי קהילות זעירות: הרפורמית הקיצונית שייסד הרב [[שמואל הולדהיים]] וה[[עדת ישראל|אורתודוקסית הבדלנית]] שהקים הרב [[עזריאל הילדסהיימר]]. כמו כן, התקיימו בעיר שניים משלושת המוסדות להכשרת רבנים בגרמניה: [[בית המדרש לרבנים בברלין|בית-המדרש האורתודוקסי של הילדסהיימר]] ו[[בית הספר הגבוה למדעי היהדות]] הרפורמי.
הצפיפות הביאה לבניית [[בית הכנסת החדש (ברלין)|בית הכנסת החדש]] ב-[[1859]]. הקהילה המרכזית כביתר גרמניה הורכבה מרוב ליברלי וממיעוט [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] קטן שנותרו מאוחדים. הרב [[אברהם גייגר]] עצמו כיהן בה בין [[1869]] ל-[[1874]]. מאותה שנה ועד הועסקו בה 30 רבנים, 18 ליברלים (בדרך כלל [[רפורמי]]ם מתונים) ו-12 אורתודוקסים, והיא החזיקה תשעה ושבעה בתי-כנסת לכל זרם בהתאמה. לצד הקהילה המרכזית התקיימו שתי קהילות זעירות: הרפורמית הקיצונית שייסד הרב [[שמואל הולדהיים]] וה[[עדת ישראל|אורתודוקסית הבדלנית]] שהקים הרב [[עזריאל הילדסהיימר]]. כמו כן, התקיימו בעיר שניים משלושת המוסדות להכשרת רבנים בגרמניה: [[בית המדרש לרבנים בברלין|בית-המדרש האורתודוקסי של הילדסהיימר]] ו[[בית הספר הגבוה למדעי היהדות]] הרפורמי.


שורה 492: שורה 500:
1920]]
1920]]
הקהילה הראשית הפעילה מגוון מוסדות רווחה, וב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] היו לה 70,000 חברים משלמי מיסים.
הקהילה הראשית הפעילה מגוון מוסדות רווחה, וב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] היו לה 70,000 חברים משלמי מיסים.
בתחילת [[המאה ה-20]] היוו היהודים 5% מאוכלוסיית העיר, אך שילמו יותר מ-30% ממסי העירייה.{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 259.}}
בתחילת [[המאה ה-20]] היוו היהודים 5% מאוכלוסיית העיר, אך שילמו יותר מ-30% ממסי העירייה.{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 259|כיוון=ימין}}
ב-5 וב-6 בנובמבר 1923, 30,000 איש תקפו יהודים בעיר ובזזו כמעט 1,000 חנויות בבעלות יהודית.{{הערה|גולי נאמן ערד, '''אמריקה, היהודים ועליית הנאציזם''', עמ' 91.}}
ב-5 וב-6 בנובמבר 1923, 30,000 איש תקפו יהודים בעיר ובזזו כמעט 1,000 חנויות בבעלות יהודית.{{הערה|גולי נאמן ערד, '''אמריקה, היהודים ועליית הנאציזם''', עמ' 91|כיוון=ימין}}


ב-[[1933]] עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון התגוררו בבירה 160,000 יהודים, כשליש מכלל האוכלוסייה היהודית בגרמניה. הם קופחו ונרדפו על ידי המשטר. בשנים הבאות הצליחו 90,000 להגר, ועוד 55,000 נרצחו בשואה; גירוש ראשון לפולין נערך ב-[[18 באוקטובר]] [[1941]]. 7,000 התאבדו. ב-[[16 ביוני]] [[1943]] הוכרזה ברלין "[[יודנריין]]", אם כי למעשה התגוררו בה לפני תום המלחמה 5,990 יהודים ברישיון, רובם נשואים לבני-זוג אריים, ועוד כמה אלפים במחתרת. הקהילה התאוששה לאחר [[1945]] בהנהגתו של [[משה פרנבך]] אשר פעל לחידוש ולתחייה של חיי הקהילה בעיר. אחרי המלחמה והתמוטטות ברית המועצות היגרו לעיר מהגרים יהודים רבים יוצאי ברית המועצות; החל משנות ה-90 לערך החלו להגר לעיר גם ישראלים רבים.{{הערה|"ברלין" ב[[אנציקלופדיה יודאיקה]], מהדורת 2007.}}
ב-[[1933]] עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון התגוררו בבירה 160,000 יהודים, כשליש מכלל האוכלוסייה היהודית בגרמניה. הם קופחו ונרדפו על ידי המשטר. בשנים הבאות הצליחו 90,000 להגר, ועוד 55,000 נרצחו בשואה; גירוש ראשון לפולין נערך ב-18 באוקטובר [[1941]]. 7,000 התאבדו. ב-16 ביוני [[1943]] הוכרזה ברלין "[[יודנריין]]", אם כי למעשה התגוררו בה לפני תום המלחמה 5,990 יהודים ברישיון, רובם נשואים לבני-זוג אריים, ועוד כמה אלפים במחתרת. הקהילה התאוששה לאחר [[1945]] בהנהגתו של [[משה פרנבך]] אשר פעל לחידוש ולתחייה של חיי הקהילה בעיר. אחרי המלחמה והתמוטטות ברית המועצות היגרו לעיר מהגרים יהודים רבים יוצאי ברית המועצות; החל משנות ה-90 לערך החלו להגר לעיר גם ישראלים רבים.{{הערה|"ברלין" ב[[אנציקלופדיה יודאיקה]], מהדורת 2007|כיוון=ימין}}

ביוני 2023 נחנך קמפוס יהודי בברלין עם מרכז למידה מגן ועד בית ספר, ומרכז תרבות ואירוח המיועד לקהילה היהודית{{הערה|{{ynet|נצחיה יעקב|7 קומות, 8,000 מ"ר: הקמפוס היהודי החדש בלב ברלין|judaism/article/rjgsiht83|7 ביוני 2023}}|כיוון=ימין}}


===רבני הקהילה===
===רבני הקהילה===
הרב הברלינאי הראשון הידוע בשמו מן הרשומות, היה הרב "Cain", כנראה גרסה של השם העברי "חיים". הוא כיהן בעיר במחצית השנייה של [[המאה ה-17]]. אחריו כיהן הרב [[יצחק בנימין וולף]] המכונה ליבמן. אחריו הרב שמעיה המכונה סימון בֶּרֶנד. אחריו כיהן הרב אהרן בנימין וולף, בנו של הרב יצחק בנימין וולף. הרב הבא היה רבי מיכאל חסיד שנפטר בפברואר [[1728]]. אחריו כיהן הרב משה אהרן מלבוב שכיהן עד אז כרבה של לייפניק. אחריו כיהן רבי [[דוד פרנקל]] מחבר "קרבן העדה", ואחריו רבי אהרן הירש המכונה "אהרן מגזע צבי", מחבר "מנחת אהרן", שכיהן בעיר עד שעבר לכהן ברבנות [[שוואבך]]. אחריו כיהן רבי [[צבי הירש לוין]].
הרב הברלינאי הראשון הידוע בשמו מן הרשומות, היה הרב "Cain", כנראה גרסה של השם העברי "חיים". הוא כיהן בעיר במחצית השנייה של [[המאה ה-17]]. אחריו כיהן הרב [[יצחק בנימין וולף]] המכונה ליבמן. אחריו הרב שמעיה המכונה סימון בֶּרֶנד. אחריו כיהן הרב [[אהרן בן בנימין וולף]], בנו של הרב יצחק בנימין וולף. הרב הבא היה רבי [[יחיאל מיכל חסיד]] שנפטר בפברואר [[1728]]. אחריו כיהן הרב משה אהרן מלבוב שכיהן עד אז כרבה של לייפניק. אחריו כיהן רבי [[דוד פרנקל]] מחבר "קרבן העדה", ואחריו רבי אהרן הירש המכונה "אהרן מגזע צבי", מחבר "מנחת אהרן", שכיהן בעיר עד שעבר לכהן ברבנות [[שוואבך]]. אחריו כיהן רבי [[צבי הירש לוין]].


לאחר פטירת הרב לוין, נעשה מינוי רב חדש לקהילה המפולגת סביב שאלת הרפורמה ביהדות, לעניין סבוך עד בלתי אפשרי. מאז פטירת הרב לוין בשנת [[1800]] לא נבחר איש למשרה, בשנת [[1842]] הוצעה המשרה לרב [[זכריה פרנקל]] אך זה דחה את ההצעה ביודעו כי רוקנה משלל סמכויותיה. במשך שנים אלו מילא את תפקידיו הדתיים של הרב, עוזרו של הרב לוין, הרב מאיר וייל שקיבל את התואר סגן הרב הראשי. לאחר פטירתו ([[1825]]) נשא במשרת הרב, הרב [[יעקב יוסף אטינגר]] שכיהן עד אז כראש בית הדין של הקהילה, ולאחר פטירתו ב-[[1860]], כיהן תחתיו סגנו הרב [[אלחנן רוזנשטיין]]. שני רבנים אלו שימשו כרבני העיר בעלי סמכויות מוגבלות ולצדם פעל הדרשן [[מיכאל זקש]] כעוזר הרב, ולאחר פטירת הרב אטינגר כרב לצדו של הרב רוזנשטיין. עם פטירת הרב זקש ב-[[1864]] התחדשה המחלוקת והרב הרפורמי יוסף אווב {{אנ|Joseph Aub (rabbi)}} התמנה כרב, חזן, ומנהיג הקהילה של בית הכנסת החדש בברלין. אחריו נבחר הרב [[אברהם גייגר]] והקהילה המקומית התפצלה, כאשר אנשי האורתודוקסיה והשמרנים פרשו מהקהילה הכללית והתארגנו כקהילה נפרדת בשם"[[עדת ישראל]]". לכהונת רב הקהילה האורתודוקסית הנפרדת הוזמן הרב [[עזריאל הילדסהיימר]], שנחשב לאחד מראשי האורתודוקסיה בגרמניה. [[בין מלחמות העולם]] כיהן הרב [[ליאו בק]] כרב הראשי של הקהילה הכללית.
לאחר פטירת הרב לוין, נעשה מינוי רב חדש לקהילה המפולגת סביב שאלת הרפורמה ביהדות, לעניין סבוך עד בלתי אפשרי. מאז פטירת הרב לוין בשנת [[1800]] לא נבחר איש למשרה, בשנת [[1842]] הוצעה המשרה לרב [[זכריה פרנקל]] אך זה דחה את ההצעה ביודעו כי רוקנה משלל סמכויותיה. במשך שנים אלו מילא את תפקידיו הדתיים של הרב, עוזרו של הרב לוין, הרב מאיר וייל שקיבל את התואר סגן הרב הראשי. לאחר פטירתו ([[1825]]) נשא במשרת הרב, הרב [[יעקב יוסף אטינגר]] שכיהן עד אז כראש בית הדין של הקהילה, ולאחר פטירתו ב-[[1860]], כיהן תחתיו סגנו הרב [[אלחנן רוזנשטיין]]. שני רבנים אלו שימשו כרבני העיר בעלי סמכויות מוגבלות ולצידם פעל הדרשן [[מיכאל זקש]] כעוזר הרב, ולאחר פטירת הרב אטינגר כרב לצידו של הרב רוזנשטיין. עם פטירת הרב זקש ב-[[1864]] התחדשה המחלוקת והרב הרפורמי יוסף אווב {{אנ|Joseph Aub (rabbi)}} התמנה לרב, חזן, ומנהיג הקהילה של בית הכנסת החדש בברלין. אחריו נבחר הרב [[אברהם גייגר]] והקהילה המקומית התפצלה, כאשר אנשי האורתודוקסיה וה[[שמרנים]] פרשו מהקהילה הכללית והתארגנו כקהילה נפרדת בשם"[[עדת ישראל]]". לכהונת רב הקהילה האורתודוקסית הנפרדת הוזמן הרב [[עזריאל הילדסהיימר]], שנחשב לאחד מראשי האורתודוקסיה בגרמניה. [[בין מלחמות העולם]] כיהן הרב [[ליאו בק]] כרב הראשי של הקהילה הכללית.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
{{תקציר פורטל|ברלין}}
{{תקציר פורטל|ברלין}}
* פרדריק טיילור, '''חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989''', (מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש), [[הוצאת מטר]], [[תל אביב]] תשס"ט, 2008
* פרדריק טיילור, '''חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989''' (מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש), [[הוצאת מטר]], [[תל אביב]] תשס"ט, 2008
*נעמה בלונדר ומישה ברזניאק, [http://www.xnet.co.il/design/articles/0,14563,L-3094978,00.html '''ערים מבפנים - ברלין'''] ברלין מהיבט אדריכלי, אוגוסט 2012
*נעמה בלונדר ומישה ברזניאק, [http://www.xnet.co.il/design/articles/0,14563,L-3094978,00.html '''ערים מבפנים - ברלין'''] ברלין מהיבט אדריכלי, אוגוסט 2012
*רוג'ר מורהאוז, '''ברלין במלחמה: חיים ומוות בבירתו של היטלר''', [[אור יהודה]]: [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 2012
*רוג'ר מורהאוז, '''ברלין במלחמה: חיים ומוות בבירתו של היטלר''', [[אור יהודה]]: [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 2012
שורה 512: שורה 522:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Berlin|שם ויקישיתוף=ברלין|ויקימסע=ברלין|שמאל}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Berlin|שם ויקישיתוף=ברלין|ויקימסע=ברלין|שמאל}}
⚫
* {{אתר רשמי}}
⚫
{{רשתות חברתיות}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007559530305171|ברלין (גרמניה)}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007559530305171|ברלין (גרמניה)}}
{{תקציר פורטל|גרמניה}}
{{תקציר פורטל|גרמניה}}
* {{ynet|מיכאל שיחור|טיול בברלין בשלושה תקציבים|109990|5 ביולי 2010}}
⚫
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-109990,00.html ברלין], מדריך לונלי פלנט, באתר [[ynet]]
* [http://www.masa.co.il/גרמניה/ברלין/ מדריך מסע אחר לברלין]
* [http://www.masa.co.il/גרמניה/ברלין/ מדריך מסע אחר לברלין]
* [http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/berlin.htm ברלין, הקהילה היהודית], מאמר באתר "דעת"
* [http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/berlin.htm ברלין, הקהילה היהודית], מאמר באתר "דעת"
שורה 532: שורה 543:
* מתי שמואלוף, [https://test2013133.wordpress.com/2019/10/18/איך-ברלין-הפכה-לבירת-הגלות-הערבית/ כך הפכה ברלין ל"בירת הגולה הערבית"], שיחה מקומית, 18 באוקטובר 2019
* מתי שמואלוף, [https://test2013133.wordpress.com/2019/10/18/איך-ברלין-הפכה-לבירת-הגלות-הערבית/ כך הפכה ברלין ל"בירת הגולה הערבית"], שיחה מקומית, 18 באוקטובר 2019
* {{בריטניקה}}
* {{בריטניקה}}
⚫
{{רשתות חברתיות}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}


{{שכונות בברלין}}
{{שכונות בברלין}}
שורה 552: שורה 562:
[[קטגוריה:הערים המאוכלסות ביותר במדינתן]]
[[קטגוריה:הערים המאוכלסות ביותר במדינתן]]
[[קטגוריה:גרמניה: מדינות]]
[[קטגוריה:גרמניה: מדינות]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו במאה ה-13]]

גרסה מ־20:08, 28 ביוני 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בבירת גרמניה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ברלין (פירושונים).
ברלין
Berlin
סמל ברלין
סמל ברלין
דגל ברלין
דגל ברלין
מלמעלה בכיוון השעון: ארמון שרלוטנבורג, הפרנזהטורם, בניין הרייכסטאג, קתדרלת ברלין, הגלריה הלאומית, כיכר פוטסדאם ושער ברנדנבורג
מלמעלה בכיוון השעון: ארמון שרלוטנבורג, הפרנזהטורם, בניין הרייכסטאג, קתדרלת ברלין, הגלריה הלאומית, כיכר פוטסדאם ושער ברנדנבורג
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
עיר מדינה ברליןברלין ברלין
ראש העיר קאי וגנר
רשות מחוקקת בית הנבחרים של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1244
1990 איחוד ברלין המזרחית וברלין המערבית
שטח 891.85 קמ"ר
גובה 34 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה ארקנברג (121.9 מטר) עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 3,755,251 (31 בדצמבר 2022)
 ‑ במטרופולין 6,024,000 (2012)
 ‑ צפיפות 3,859 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 52°31′N 13°24′E / 52.517°N 13.400°E / 52.517; 13.400
אזור זמן UTC +1
www.berlin.de

לחצו כדי להקטין חזרה

ברמן (מדינה)ברליןשלזוויג-הולשטייןמקלנבורג-מערב פומרניהסקסוניה התחתונההמבורגברנדנבורגסקסוניה-אנהלטנורדריין-וסטפאליההסןתורינגיהסקסוניהריינלנד-פפאלץחבל הסארבאדן-וירטמברגבוואריהדנמרקבורנהולםפוליןצ'כיהאוסטריהשווייץצרפתלוקסמבורגבלגיההולנד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin; ‏האזנהⓘ‏Ⓘ‏) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה. ברלין נמצאת בצפון-מזרח גרמניה. גובהה הממוצע 34 מטרים מעל פני הים. שטחה 891 קמ"ר, והיא אחת הערים הגדולות באירופה בשטחה.

אוכלוסיית ברלין מונה כ-3.7 מיליון תושבים,[1] והיא המאוכלסת בערי גרמניה.[2] בנוסף לכך, היא גם העיר הגדולה ביותר באיחוד האירופי. מטרופולין ברלין מכיל כ-6 מיליון תושבים שמוצאם מיותר מ-180 מדינות.

בברלין פועלים למעלה מ-160 אלף בתי עסק (נכון לשנת 2019). העיר ידועה הודות לחיי הלילה התוססים שלה, לבתי הקפה הרבים בה, למועדונים והברים שבקרבה, לעולמה התרבותי ולשלל אתרים היסטוריים חשובים הממוקמים בתחומי העיר.

היסטוריה

האזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (Cölln; להבדיל מקלן – Köln, שעל גדות הריין) מתוארך ל-1237, וזה של ברלין ל-1244. שני המסמכים מוצגים במוזיאון הדום (אשר מצוי בתוך קתדרלת ברלין) של ברנדנבורג אן דר האבל. כבר בהתחלה, שתי הערים היוו יחידה כלכלית וחברתית. ב-1307 התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן.

השם "ברלין" נובע ככל הנראה מהשורש הסלבי brl (ביצה), אף כי הועלתה סברה שהשם נגזר מהמילה דוב (Bär).[דרוש מקור]

ב-1411 מינה המלך זיגיסמונט את פרידריך השישי הוהנצולרן, למושל רוזנות הספר (מרקה) ברנדנבורג. ב-1415 הוכתר על ידי המלך כפרידריך הראשון, רוזן הספר (מארקגראף) של ברנדנבורג, ונסיך בוחר שלה (קורפירסט, אלקטור, חבר מטעם ברנדנבורג בקולגיום הבוחר את המלך הגרמני). פרידריך הראשון הניח את היסוד לגדולת משפחת הוהנצולרן. מאז שלטו צאצאיו על ברלין וברנדנבורג, גם הפכו מלכי פרוסיה וקיסרי גרמניה, עד נפילתם ב-1918.

תושבי ברלין לא תמיד בירכו על שינויים אלו. ב-1448 הם התמרדו נגד בניית הארמון המלכותי החדש על ידי האלקטור פרידריך השני. התנגדות זו לא הצליחה, וציבור האזרחים איבד רבות מן הפריבילגיות הפוליטיות והכלכליות שלו. מלבד זאת האלקטור הפריד את ברלין וקלן מחדש לשתי ערים (מדיניות של הפרד ומשול). קיימת סברה שהאלקטור עצמו שיסה מתחילה את האזרחים באצילים, ולאחר מכן דיכא בכוח את המרד שנגרם מתככיו.[3]

ב-1451 (ובאופן רשמי ב-1486) הפכה לבית המגורים המלכותי של אלקטורי ברנדנבורג וברלין ויתרה על מעמדה כעיר הנזה חופשית. ב-1539 המיר האלקטור יואכים השני את דתו ללותרניות.

במלחמת שלושים השנים בין 1618 ל-1648 ברלין נכבשה ונבזזה מספר פעמים בידי כוחות האימפריה הרומית הקדושה ובידי הצבא השוודי של גוסטבוס אדולפוס, וניזוקה קשות. עם סיום המלחמה עמדו בברלין רק 845 בתי מגורים שלמים – שליש מן הבתים ניזוקו, והעיר איבדה מחצית מאוכלוסייתה. תושבי ברלין נחשפו תחת הכיבוש הזר לעינויים קשים כצלייה, בישול ברותחין והטלת לקות גופנית כדבר שבשגרה כדי לאלצם לגלות את מקומות מסתור הממון והמזון. בין השנים 1631 ל-1632 שרר רעב חמור בקרב האוכלוסייה האזרחית בברלין.

פרידריך וילהלם, 1652

ב-1640 ירש פרידריך וילהלם הידוע כ"אלקטור הגדול" את אביו כמושל. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה וסובלנות דתית. במשך העשורים שלאחר מכן ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת פרברים חדשים. ב-1671 חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. בעקבות ה"אדיקט של פונטנבלו" של לואי הארבעה עשר, שהוציא ב-1685 את הנצרות הפרוטסטנטית בצרפת אל מחוץ לחוק ודחק את רגלי ההוגנוטים, הוציא פרידריך וילהלם את צו פוטסדאם, שהזמין את ההוגנוטים הצרפתים לברנדנבורג. יותר מ-20,000 פליטים נענו לקריאתו ורבים מהם התיישבו בברלין. עם מותו של "האלקטור הגדול" בשנת 1687 היוו ההוגנוטים כ-20 אחוזים מתושבי ברלין, והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מבוהמיה, מפולין ומזלצבורג. בכך נתקבע סגנונה של העיר כעיר של מהגרים, סגנון שהשתמר עד המאה ה-21.

עם הכתרת פרידריך הראשון ב-1701 כמלך פרוסיה הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-1 בינואר 1710 הערים ברלין, קלן, דורותיאנשטאדט (Dorotheenstadt), פרידריכסוורדר (Friedrichswerder) ופרידריכשטאדט (Friedrichstadt) התאחדו כ"הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". קצב גידול האוכלוסייה הואץ וב-1713 נספרו בעיר 55,000 תושבים. המהפכה התעשייתית שינתה את ברלין במהלך המאה ה-19 – האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו במהירות והעיר הפכה למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח של ברלין ואת אוכלוסייתה. ב-1861 פרברים מרוחקים כגון ודינג (Wedding) ומואביט (Moabit) כמו גם מספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-1871 ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.

המאה ה-20

לאחר סוף מלחמת העולם הראשונה ב-1918 הוקמה בגרמניה רפובליקת ויימאר, וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. ב-1920 איחד "חוק ברלין הגדולה" ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת. לאחר התרחבות זו נאמדה ב-1939 אוכלוסיית ברלין ביותר מ-4 מיליון נפש.

דגם "ברלין החדשה" בתכנונו של אלברט שפר לפי חזונו של היטלר

לאחר שהנאצים נבחרו ב-1933, הפכה ברלין לבירת הרייך השלישי. הנאצים השתמשו באולימפיאדה שנערכה ב-1936 בברלין לצורכי תעמולה. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"בירת העולם גרמאניה". תוכניות אלו נגנזו עקב מלחמת העולם השנייה.

השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם עליית הנאצים לשלטון. לאחר הפוגרום של ליל הבדולח ב-1938, אלפים מיהודי העיר נכלאו במחנה הריכוז זקסנהאוזן בפרבר אורניינבורג. מתחילת 1943 ועד מרץ 1945 נשלחו יהודים מברלין מתחנת הרכבת גרונוולד ב-63 שילוחים למחנות מוות כדוגמת אושוויץ ו-117 שילוחים לגטו טרזיינשטט.[4]

במהלך המלחמה נחרבו חלקים גדולים מן העיר כתוצאה מההפצצות והלחימה ברחובות. ב-1945, לאחר כיבוש העיר בידי הצבא האדום, נכנעו הנאצים. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה לאזורי הכיבוש שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של בעלות הברית המערביות (ארצות הברית, בריטניה וצרפת) אוחדו מאוחר יותר לברלין המערבית, בעוד שהחלק שבשליטת ברית המועצות זכה לשם "ברלין המזרחית" והיה לבירת גרמניה המזרחית.

מפת חלוקת ברלין, 1949. הרבעים המערביים צבועים בגווני כחול והרובע הסובייטי באדום.

מערב ברלין היה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית, ולפיכך שימש באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים במלחמה הקרה. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות, ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על הסגר על ברלין – סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית בשנים 1948–1949. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות רכבת אווירית.

ב-1949 הוקמה בגרמניה המערבית "הרפובליקה הפדרלית של גרמניה", בעוד שבגרמניה המזרחית הוכרזה "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית-קומוניסטית". עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייך (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית, גרמניה המערבית, את בירתה בבון. מאותה סיבה זכו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר לפטור משירות צבאי והוענקו להם הקלות במיסים, דבר שנועד לעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירתה של גרמניה המזרחית.

העיר המחולקת

נפילת חומת ברלין, 1989.

אף על פי שגרמניה המזרחית הקימה ב-1952 גבול מבוצר ובלתי עביר בינה לבין שכנתה המערבית, המשיכו אזרחיה לנהור באין מפריע כמעט לברלין המערבית ודרכה למערב. תופעה זו, שהביאה להגירתם של קרוב ל-3 מיליון מזרח-גרמנים בשנים 1949–1961, הייתה לצנינים בעיני שלטונות המזרח במידה רבה של צדק, שכן איימה על יציבותה של מדינתם, וב-13 באוגוסט 1961 הם החלו בהקמתה של חומה שתחצוץ בין מזרח ומערב העיר - חומת ברלין.

ערך מורחב – חומת ברלין

שני חלקיה של ברלין הפכו לנפרדים לחלוטין. תושבי מערב גרמניה יכלו לעבור לצידה המזרחי רק דרך נקודות ביקורת שבוקרו בקפדנות. עבור רוב תושבי ברלין המזרחית נסיעה למערב ברלין ולמערב גרמניה לא הייתה אפשרית עוד, אלא במקרים נדירים מאוד.

נפילת חומת ברלין ב־9 בנובמבר 1989 הייתה לסמל לסיום המלחמה הקרה. ב־1990 התאחדו שני חלקי ברלין, והחל דיון האם בירת גרמניה המאוחדת תישאר בבון או שתעבור לברלין. ב-1991 הצביע הבונדסטאג להשיב את הבירה הגרמנית לברלין עד שנת 1999.

גאוגרפיה

ברלין (2021)

אקלים

בברלין שורר אקלים אוקיאני ממוזג, הכולל קיץ חם וחורף קר. בחורף, הטמפרטורות בלילה בדרך כלל נופלות מתחת לאפס, ושלג הוא עניין שבשגרה, אם כי רק לעיתים נדירות השלג מצטבר ליותר מכמה ימים. הקיץ הוא בדרך כלל נעים ונוח, עם טמפרטורות שמגיעות בשעות היום ללמעלה מ-C°‏ 20, והטמפרטורות בלילה, בדרך כלל לא יורדות מ-C°‏ 10.

אקלים בברלין (2010–2019)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°) 14 17 21 26 31 32 35 34 29 23 16 15 35
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 1 3 8 12 18 21 22 22 18 13 7 3 13
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -3 -2 0 2 7 11 13 12 10 5 1 -1 5
שיא טמפרטורה מזערית (C°) -23 -15 -10 -5 -2 1 5 5 1 -3 -11 -20 -23
משקעים ממוצעים (מ"מ) 42 34 36 41 55 71 45 62 45 36 48 51 566
מקור: weatherbase.com[5]

רחובות ושדרות

שדרות שנהאוזר

רחובות ואתרים על-שם מנהיגי ישראל

ברלין מנציחה חלק ממנהיגי ישראל, באמצעות מתן שמותיהם לרחובות ולמקומות ציבוריים.

  • רחוב במקום מרכזי בעיר נקרא על שם ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, (Ben-Gurion-Straße).
  • מעבר עילי מעל תעלת מים ברובע Mite נקרא על שם גולדה מאיר (Golda-Meir-Steg)
  • שלט הרחוב על שמו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון.
    רחוב בתוך פארק נקרא על-שמו של יצחק רבין, בקרבת האנדרטה לקורבנות חומת ברלין (Yitzhak-Rabin Straße).

כיכרות

האקשר מרקט

ברלין מפורסמת בעיקר בזכות החצרות המצויות ברחבי העיר המשמשות בתור רחבות קטנות עם בתי קפה וחנויות, חלקם אף עם גינות.

דמוגרפיה

אוכלוסייה (1880–2016)
ברלינאים בפארק

לאחר תהפוכות היסטוריות, ברלין בתהליך חזרה להיות עיר מרכזית בעולם ומושכת אליה אמנים ויוצרים מרחבי העולם, העסקים חזרו, האוכלוסייה גדלה, והעיר הפכה לבירה אירופית מהראשונות במעלה.

בברלין כ-3.664 מיליון תושבים (נכון ל-2019) בשטח של 891.68 קמ"ר. כך, צפיפות האוכלוסייה של האזור מסתכמת ב-4,088 תושבים לקמ"ר. ב-2012, גילם הממוצע של תושבי העיר עמד על 42.2[6] ולפי נתוני הסטטיסטיקאי העירוני מ-2015, גילם של למעלה מ-40 אחוזים מתושבי העיר, צעיר מ-35.[7]

457,806 (13.5%) מהתושבים הם זרים עם אזרחות מ-185 מדינות (2005). מתוכם 250,000 מטורקיה (הקהילה הטורקית הגדולה ביותר בעולם מחוץ לטורקיה) וכ-36,000 מהמדינה השכנה פולין.

חצי מתושבי העיר אינם מקומיים. חמישית מהתושבים הגיעו בכלל מארצות אחרות (2020).

בעיר מתגוררים גם ישראלים רבים, אשר מספרם מוערך בכ-10,000[8] וכן ספרדים, קוריאנים, וייטנאמים ועוד.

השפות הזרות המדוברות ביותר בברלין לצד גרמנית הן טורקית, אנגלית, ערבית, רוסית ופולנית.

דתות

כנגזרת מרישום כ-60% מהתושבים כחסרי דת, מוגדרת ברלין כבירת האתאיזם באירופה. 19.4% מהתושבים הם נוצרים פרוטסטנטים, 9.4% נוצרים קתולים, 2.7% נוצרים המשתייכים לכנסיות אחרות ו-8.8% מוסלמים. פחות מ-0.3% מתושבי ברלין רשומים כיהודים.

כנסיות
בתי כנסת

פוליטיקה

בניין הרייכסטאג שבו שוכן הפרלמנט הגרמני

לברלין ייצוג של 4 קולות בבונדסראט, ומאז שנת 2001 המפלגה השלטת היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

מדינות גרמניה

ערך מורחב – ראש עיריית ברלין
בית העירייה האדום — מקום עבודתו של ראש העיר
קאי וגנר

ראש עיריית ברלין, רשמית ראש העיר המושל של ברלין (בגרמנית: Regierender Bürgermeister von Berlin) הוא ראש הרשות המבצעת בברלין ומשלב שני תפקידים: ראש העיר של העיר ברלין, וראש ממשלת מדינת ברלין. ראש העיר מנהל את ממשלת ברלין, המכונה "הסנאט של ברלין".

ראש עיריית ברלין הנוכחי הוא קאי וגנר שנבחר לתפקידו באפריל 2023. קודמתו פרנציסקה גיפי, שנבחרה בדצמבר 2021, הייתה האישה הראשונה בתפקיד.

ברלין ורובעיה

ערים תאומות

משטרה

ערך מורחב – משטרת ברלין

משטרת ברלין (Polizei Berlin) הוא כוח משטרה גרמני האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר בעיר-מדינה של ברלין. תפקידי אכיפת החוק בגרמניה מחולקים בין הסוכנויות הפדרליות וסוכנויות המדינות.

בראש משטרת ברלין עומדת נציבת המשטרה, ברברה סלוביק (החל מ-2018). לצידה פועל משרד המטה של נציבות המשטרה ומפקדי שש החטיבות המקומיות, חטיבת המשימות המרכזיות, המחלקה לחקירות פליליות וחטיבת השירותים המרכזיים.

כלכלה

סימנס בברלין

בשנת 2019 התוצר המקומי הגולמי הנומינלי (תוצר) של מדינת ברלין הסתכם ב-153.3 מיליארד אירו מבחינת התוצר הנומינלי, ברלין היא הכלכלה העירונית הגדולה ביותר בגרמניה והשלישית בגודלה באיחוד האירופי.

בין השנים 2009–2019 התוצר המקומי הגולמי עלה בממוצע שנתי של 4.5%, לעומת 3.5% בפריסה ארצית. בשנת 2019 התוצר לנפש במדינת ברלין עמד על 41,967 אירו והיה מעל הממוצע הגרמני לראשונה מאז 1990. מספר האנשים המועסקים בברלין עמד על 2.064 מיליון באותה שנה. זה היה 2.4% יותר מאשר בשנה הקודמת.

ענפי הכלכלה החשובים בברלין כוללים מדעי החיים, תחבורה, טכנולוגיות מידע ותקשורת, מדיה ומוזיקה, פרסום ועיצוב, ביוטכנולוגיה, שירותי איכות הסביבה, בנייה, מסחר אלקטרוני, קמעונאות, עסקים במלונאות והנדסה רפואית. תיירות מהווה מקור הכנסה משמעותי בברלין, ובשנת 2011 הגיעו לעיר כ-9.8 מיליון תיירים.

בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו לונדון, פריז ומדריד, נחשבת עלות המחיה בברלין לנמוכה בהשוואה ליתר חלקי גרמניה. שכר הדירה הממוצע בברלין שווה לכשני שלישים מזה שבקלן ולכמחצית מזה שבמינכן (2010). שיעור האבטלה ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה יחסית (כ-9,4% ב-2015) בין היתר בגלל הנסיבות הכלכליות והדמוגרפיות של איחוד העיר לאחר נפילת חומת ברלין.

קה דה וה

מרכזי קניות וחנויות

בתי עסק

בברלין פועלים (נכון לשנת 2019) למעלה מ-160 אלף בתי עסק.

ברלין הפכה לבירת ההיי-טק של אירופה, גם בזכות עלויות המחיה הנמוכות ואיכות החיים הגבוהה, אבל גם בזכות העושר הגדול של ידע בתחום הטכנולוגי (2017).

על פי הערכות בשוק, בברלין יש 6,000 סטארט-אפים (המוגדרים כך אם מדובר במיזמים בעלי מודל עסקי ובני פחות משבע שנים). ההתמקדות היא על האי-קומרס וחצי מתעשיית הפינטק הגרמנית נמצאת בבירה ברלין.[9]

חינוך

בברלין ארבע אוניברסיטאות (האוניברסיטה החופשית של ברלין, אוניברסיטת הומבולדט, האוניברסיטה הטכנית של ברלין והאוניברסיטה האמנותית) ו-35 מכללות, בהן לומדים כ-200 אלף סטודנטים (2020).

שָאריטֶה (Charité Universitätsmedizin Berlin) הוא בית חולים ובית ספר לרפואה בברלין שנוסד בשנת 1710 וקשור מבחינה אקדמית לאוניברסיטת הומבולדט ולאוניברסיטה החופשית של ברלין. בארבעת הקמפוסים שלו לומדים מעל 8,000 סטודנטים לרפואה, והצוות הרפואי והסיעודי בו מונה מעל 15,000 איש.

האיחוד המתמטי הבין-לאומי

מחקר

תחבורה

הרכבת העילית של ברלין - S-Bahn (אֶס-בָּאן)

את העיר ברלין משרת נמל התעופה הבין-לאומי ברלין ברנדנבורג שנפתח ב-31 באוקטובר 2020. עד לסגירתו ב-2020, פעל בסמוך לברנדנבורג, שנפלד שנמצא מדרום-מזרח לברלין בעיירה שנפלד שבמדינת ברנדנבורג ואשר שירת בעבר את מזרחהּ. בנוסף, עד ל-8 בנובמבר פעל בעיר נמל התעופה טגל שנמצא בצפון-מערב העיר ואשר שירת בעבר את מערב ברלין ואף שימש כנמל התעופה הראשי של העיר לאחר איחוד גרמניה. בשנת 2008 עברו דרך טגל ושנפלד למעלה מ-21 מיליון נוסעים. נמל התעופה השלישי של העיר, טמפלהוף, נסגר בשנת 2008 כחלק מהכוונה של רשות שדות התעופה של ברלין להעביר את כל התנועה האווירית של העיר לנמל התעופה ברנדנבורג, שעתיד היה להיפתח בשנת 2012.

נמל התעופה הבין-לאומי ברלין ברנדנבורג

בעיר פועלת מערכת האס-באן - מערכת רכבות המופעלת על ידי חברת אס-באן ברלין בע"מ (S-Bahn Berlin GmbH), שאורך מסילותיה 331.5 ק"מ ובה נוסעים מדי שנה כ-375.8 מיליון נוסעים (נכון לשנת 2006) ומערכת האוּ-באן, המופעלת על ידי חברת ברלינר פרקהרסבטריבה – Berliner Verkehrsbetriebe‏ (BVG), שאורך מסילותיה 144.2 ק"מ ונוסעים בה 171.3 מיליון נוסעים מדי שנה.

כמו כן פועלות בעיר מערכת אוטובוסים שאורך קוויהם 1,626 ק"מ, המשרתת 407.1 מיליון נוסעים מדי שנה, ומערכת מעבורות המופעלות שתיהן על ידי חברת ברלינר פרקרסבטריבה (BVG). בעיקר במזרח ברלין פועלת מערכת חשמליות. כל מערכות התחבורה בעיר מקושרות, וכרטיסי הנסיעה משרתים את כולן ומאפשרים מעבר ממערכת אחת לשנייה. הכרטיסים מסווגים לפי אזור: אזור A (מרכז ברלין), אזור B (שאר ברלין) ואזור C (הפרברים, נמל התעופה ברלין שנפלד, העיר פוטסדאם ועוד). קיימים כרטיסי-נסיעה לאזורים AB, BC ו-ABC, בין לנסיעה אחת, לארבע נסיעות, ליום שלם או לשבוע. מערכת מסילות ברזל חוצה את מרכז ברלין ממערב למזרח ומצפון לדרום. מערכת זו משרתת הן את האס-באן והן את הרכבות הבינעירוניות העוברות דרך העיר. סביב מרכז העיר עוברות רכבות אס-באן מס' 41 ו-42 במסלול מעגלי. מסילה זו נקראת ה"רינגבאן" (רכבת הטבעת).

תרבות

שנברג

ברלין היא אחת מבירות התרבות האירופיות, ובה 48 מוזיאונים ממלכתיים ועוד עשרות מוזיאונים פרטיים. בעיר פועלות בין השאר הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הסימפונית של ברלין, תזמורת הקונצרטהאוס של ברלין, התזמורת הסימפונית הגרמנית, והתזמורת הממלכתית של ברלין המשמשת כתזמורת האופרה של ברלין. כמו כן בברלין יש גם שלושה בתי אופרה. ב-1988 נבחרה העיר להיות "בירת התרבות של אירופה".

אונסק"ו הכריזה על שני אתרי מורשת עולמית בברלין: הארמונות והגנים של ברלין ופוטסדאם (בשנת 1990) ואי המוזיאונים (Museumsinsel) (בשנת 1999).

המבנה המיוחד של בית תרבויות עולם בברלין

בעשור השני של המאה ה-21 נחשבת ברלין בעיני רבים לבירתה של קהילת הלהט"ב באירופה; במיוחד נכון הדבר לגבי רובע שנברג. המוטו של העיר (”ענייה אבל סקסית“) משקף היטב את הלך הרוח הליברלי של התושבים, ובא במיוחד לידי ביטוי בסצנת חיי הלילה התוססת. לעיתים מכונה העיר "בירת המין של אירופה".[10]

מבני תרבות

פרידריכשטאטפאלאסט

בתי אופרה

ברגהיין

פסטיבלים ואירועים

מוזיאונים

הגלריה הלאומית הישנה
מוזיאון הטבע

להלן המוזיאונים הגדולים והמפורסמים ביותר בעיר:

לרשימת כל הערכים בוויקיפדיה העברית בנושא מוזיאונים בברלין, ראה ברלין: מוזיאונים

ספורט

האצטדיון האולימפי של ברלין אירח את אולימפיאדת ברלין (1936), ואת מונדיאל 2006.
מרתון ברלין

ברלין ביססה עצמה כעיר מארחת של אירועי ספורט בין-לאומיים גדולים.[11] העיר אירחה את אולימפיאדת ברלין (1936) והייתה העיר המארחת של משחק גמר מונדיאל 2006.[12] אליפות העולם באתלטיקה 2009 נערכה באצטדיון האולימפי של ברלין.[13] העיר אירחה גם את הפיינל פור של היורוליג בעונת 2009 ובעונת 2016.[14] והייתה ממארחות יורובאסקט 2015 ובאותה שנה גם אירחה את גמר ליגת האלופות 2015.

ברלין צפויה לארח את הספיישל אולימפיקס 2023, כשזו תהיה הפעם הראשונה שגרמניה תארח את הטורניר.[15]

מרתון ברלין, הנערך מדי שנה, הוא מהמרתונים הידועים בעולם.[16]

בשנת 2013 כ-600,000 ברלינאים נרשמו באחד מ-2,300 מועדוני ההתעמלות והספורט הקיימים בעיר.[17] העיר מפעילה יותר מ-60 בריכות שחייה ציבוריות[18] ובה ממוקם מרכז האימונים האולימפי הגדול במדינה, כאשר כ-500 ספורטאים מתאמנים כאן (רבע מכלל הספורטאים).[19]

מאז שנת 2015 מתקיים בשטח נמל התעופה ברלין-טמפלהוף מרוץ אי-פרי ברלין, כחלק מאליפות הפורמולה אי.

בעיר פועלים מספר מועדוני ספורט מקצועניים. מועדון הכדורגל הפופולרי והוותיק ביותר הוא מועדון הרטה ברלין ולו יריבות ידועה עם מועדון אוניון ברלין.[20] מועדונים מקצועניים נוספים מברלין כוללים את:

מועדון ענף ספורט שנת הקמה ליגה מגרש בייתי
הרטה ברלין כדורגל 1892 בונדסליגה האצטדיון האולימפי
אוניון ברלין[21] כדורגל 1966 בונדסליגה שטדיון אן דר אלטן פורסטראיי
אלבה ברלין[22] כדורסל 1991 בונדסליגה מרצדס-בנץ ארנה
אייזבארן ברלין[23] הוקי קרח 1954 ליגת ההוקי קרח הגרמנית מרצדס-בנץ ארנה
פוקסה ברלין[24] כדוריד 1891 בונדסליגה היכל מקס שמלינג

בעבר ייצגה דינמו ברלין את העיר בליגת העל המזרח גרמנית וזכתה בה עשר פעמים, אך מאז נפילת חומת ברלין ירדה עד לליגה הרביעית.

אדריכלות

שער ברנדנבורג, אחד מסמליה המפורסמים של ברלין
גן החיות של ברלין
פארקים וגנים

ברלין בקולנוע

אחת, שתיים, שלוש (1961)

יהודי ברלין

ערך מורחב – קהילת יהודי ברלין

הימצאות יהודים בעיר נזכרת ברשומות לראשונה ב-1295. הם התגוררו ברחוב היהודים של ברלין. ב-1348, בימי המוות השחור, נערכו בהם פרעות והשורדים גורשו. העדה קמה מחדש ב-1354. ב-1446 גורשו היהודים מכל ברנדבורג, אך הותר להם לחזור לאחר שנה. ב-1510 התחוללה בעיר עלילת דם: חמישים הומתו והיתר גורשו. הצו בוטל ב-1539 והנסיך יואכים השני מברנדנבורג מינה את יהודי החצר ליפולד מפראג למנהל המטבעה. עם מות הנסיך הואשם ליפולד בהרעלתו והוצא להורג. צו הגירוש חודש ב-1573, והפעם "לעדי עד".

משה מנדלסון (1729-1786)

ב-21 במאי 1671 התיר פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג ל-50 משפחות יהודיות אמידות, שנדדו לאחר גירוש גירוש ווינה שנה קודם לכן, להתיישב בעיר. על העדה הוטלו מיסים כבדים והגבלות רבות. עבור הפיכתם ל"יהודי חסות" שלו (Schutzjuden), כל אחד מהם היה צריך לשלם 2,000 טאלר והמשפחות הבטיחו להקים תעשיות מסוימות והסכימו לא לבנות בית כנסת. נאסר עליהם במפורש לקנות בתים, לעסוק בחקלאות, לסחור בצמר, עץ, טבק, עורות ויין, ולעסוק במקצועות השמורים לגילדות (מלבד רפואה), שתקנותיהן פסלו יהודים. את מעמד ה"חסות" יכול היה לרשת רק הבן הבכור. כדי להישאר בעיר, היו הבנים האחרים צריכים להוכיח כי ברשותם הון עצמי בסך 10,000 טאלר.[25] לפי כתב הסובלנות, הותר ליהודים לייבא לברלין את עובדי המשק של ביתם וכן מספר מורים, רבנים, קברנים ושוחטים.[26] ב-1700 מנתה הקהילה היהודית כ-1,000 איש. החוק דרש מהיהודים לאפשר את זיהוים ממרחק, אך ב-1710 הסכים פרידריך לבטל את החובה לשאת טלאי צהוב, תמורת תשלום בסך 8,000 טאלר לאדם. תמורת תשלום מס מיוחד, הותר לעשירים ביותר לרכוש בתים.[26] ב-1672 קודש בית הקברות היהודי הישן בברלין. ב-1714 נחנך בית-כנסת של קבע בסמטת היידרויטר. הרשות להקים בית כנסת גם היא נמכרה תמורת כסף, ומכיוון שאסור היה שיבלוט לגובה, הונחה רצפתו מספר מטרים מתחת למפלס הרחוב. ב-1737 ציווה המלך שרק 120 המשפחות היהודיות "העשירות והמובחרות ביותר" יוכלו להישאר בעיר וגירש את 140 המשפחות האחרות. על המגורשים נאסר גם להתיישב בכל מקום אחר בתחומי הממלכה.[26] באמצע המאה ה-18 הותרה כניסת יהודים לעיר דרך שער רוזנטל בלבד. השער שימש לכניסת בקר ועבור שהייה זמנית בעיר, הוטל גם על יהודים מכס, כנהוג לגבי סחורות.[27]

בית הכנסת החדש ב-1865

במהלך המאה ה-18 היו כמה מראשיה של הקהילה עשירים ומקורבים לשלטון, בראש ובראשונה דניאל איציג. יהודי החצר העשירים, בקהילה שחסרו בה יסודות מסורתיים חזקים, הפכו לערוץ חשוב שקלט את השפעות הסביבה הנוצרית והביא למפנה ערכים הדרגתי ביהדות גרמניה ובאקולטורציה גוברת שלהם. הם הפכו לפטרונים למשה מנדלסון ותלמידיו, והעיר למוקדה של תנועת ההשכלה היהודית. ב-1778 פתח דוד פרידלנדר את בית-הספר "חברת חינוך נערים" (בגרמנית: Jüdische Freyschule), מוסד החינוך הראשון ביהדות אשכנז בו נלמדו גם מקצועות חול. בברלין פעלו אף הסלונים הספרותיים של רחל ורנהגן והנרייטה הרץ. ב-1812 הוענקה אמנציפציה לכל יהודי פרוסיה. ההשכלה קצרת-הימים דעכה עוד קודם, ושכבת העילית בעדה פנתה לטמיעה מלאה, לרוב תוך משבר זהות והתפרקות ממורשתם שעוררו ייאוש בלב מחנכים כיום-טוב ליפמן צונץ. בשנות ה-30 התנצרו בברלין חמישים איש מדי שנה.

הציבור היהודי בעיר גדל במהירות: מכ-2,000 איש באמצע המאה ה-18 (מתוך אוכלוסייה כללית של 100 אלף)[28] ל-3,292 ב-1812 ל-11,840 ב-1852 ול-28,000 בסוף העשור. ב-1886 מנתה האוכלוסייה היהודית יותר מ-50,000, שהיוו 5% מהאוכלוסייה הכללית, ועם זאת, 20% מכל תלמידי בתי הספר התיכוניים בעיר היו יהודים.[29] הצפיפות הביאה לבניית בית הכנסת החדש ב-1859. הקהילה המרכזית כביתר גרמניה הורכבה מרוב ליברלי וממיעוט אורתודוקסי קטן שנותרו מאוחדים. הרב אברהם גייגר עצמו כיהן בה בין 1869 ל-1874. מאותה שנה ועד הועסקו בה 30 רבנים, 18 ליברלים (בדרך כלל רפורמים מתונים) ו-12 אורתודוקסים, והיא החזיקה תשעה ושבעה בתי-כנסת לכל זרם בהתאמה. לצד הקהילה המרכזית התקיימו שתי קהילות זעירות: הרפורמית הקיצונית שייסד הרב שמואל הולדהיים והאורתודוקסית הבדלנית שהקים הרב עזריאל הילדסהיימר. כמו כן, התקיימו בעיר שניים משלושת המוסדות להכשרת רבנים בגרמניה: בית-המדרש האורתודוקסי של הילדסהיימר ובית הספר הגבוה למדעי היהדות הרפורמי.

אלברט איינשטיין 1920

הקהילה הראשית הפעילה מגוון מוסדות רווחה, ובשנות ה-30 היו לה 70,000 חברים משלמי מיסים. בתחילת המאה ה-20 היוו היהודים 5% מאוכלוסיית העיר, אך שילמו יותר מ-30% ממסי העירייה.[30] ב-5 וב-6 בנובמבר 1923, 30,000 איש תקפו יהודים בעיר ובזזו כמעט 1,000 חנויות בבעלות יהודית.[31]

ב-1933 עם עליית הנאצים לשלטון התגוררו בבירה 160,000 יהודים, כשליש מכלל האוכלוסייה היהודית בגרמניה. הם קופחו ונרדפו על ידי המשטר. בשנים הבאות הצליחו 90,000 להגר, ועוד 55,000 נרצחו בשואה; גירוש ראשון לפולין נערך ב-18 באוקטובר 1941. 7,000 התאבדו. ב-16 ביוני 1943 הוכרזה ברלין "יודנריין", אם כי למעשה התגוררו בה לפני תום המלחמה 5,990 יהודים ברישיון, רובם נשואים לבני-זוג אריים, ועוד כמה אלפים במחתרת. הקהילה התאוששה לאחר 1945 בהנהגתו של משה פרנבך אשר פעל לחידוש ולתחייה של חיי הקהילה בעיר. אחרי המלחמה והתמוטטות ברית המועצות היגרו לעיר מהגרים יהודים רבים יוצאי ברית המועצות; החל משנות ה-90 לערך החלו להגר לעיר גם ישראלים רבים.[32]

ביוני 2023 נחנך קמפוס יהודי בברלין עם מרכז למידה מגן ועד בית ספר, ומרכז תרבות ואירוח המיועד לקהילה היהודית[33]

רבני הקהילה

הרב הברלינאי הראשון הידוע בשמו מן הרשומות, היה הרב "Cain", כנראה גרסה של השם העברי "חיים". הוא כיהן בעיר במחצית השנייה של המאה ה-17. אחריו כיהן הרב יצחק בנימין וולף המכונה ליבמן. אחריו הרב שמעיה המכונה סימון בֶּרֶנד. אחריו כיהן הרב אהרן בן בנימין וולף, בנו של הרב יצחק בנימין וולף. הרב הבא היה רבי יחיאל מיכל חסיד שנפטר בפברואר 1728. אחריו כיהן הרב משה אהרן מלבוב שכיהן עד אז כרבה של לייפניק. אחריו כיהן רבי דוד פרנקל מחבר "קרבן העדה", ואחריו רבי אהרן הירש המכונה "אהרן מגזע צבי", מחבר "מנחת אהרן", שכיהן בעיר עד שעבר לכהן ברבנות שוואבך. אחריו כיהן רבי צבי הירש לוין.

לאחר פטירת הרב לוין, נעשה מינוי רב חדש לקהילה המפולגת סביב שאלת הרפורמה ביהדות, לעניין סבוך עד בלתי אפשרי. מאז פטירת הרב לוין בשנת 1800 לא נבחר איש למשרה, בשנת 1842 הוצעה המשרה לרב זכריה פרנקל אך זה דחה את ההצעה ביודעו כי רוקנה משלל סמכויותיה. במשך שנים אלו מילא את תפקידיו הדתיים של הרב, עוזרו של הרב לוין, הרב מאיר וייל שקיבל את התואר סגן הרב הראשי. לאחר פטירתו (1825) נשא במשרת הרב, הרב יעקב יוסף אטינגר שכיהן עד אז כראש בית הדין של הקהילה, ולאחר פטירתו ב-1860, כיהן תחתיו סגנו הרב אלחנן רוזנשטיין. שני רבנים אלו שימשו כרבני העיר בעלי סמכויות מוגבלות ולצידם פעל הדרשן מיכאל זקש כעוזר הרב, ולאחר פטירת הרב אטינגר כרב לצידו של הרב רוזנשטיין. עם פטירת הרב זקש ב-1864 התחדשה המחלוקת והרב הרפורמי יוסף אווב (אנ') התמנה לרב, חזן, ומנהיג הקהילה של בית הכנסת החדש בברלין. אחריו נבחר הרב אברהם גייגר והקהילה המקומית התפצלה, כאשר אנשי האורתודוקסיה והשמרנים פרשו מהקהילה הכללית והתארגנו כקהילה נפרדת בשם"עדת ישראל". לכהונת רב הקהילה האורתודוקסית הנפרדת הוזמן הרב עזריאל הילדסהיימר, שנחשב לאחד מראשי האורתודוקסיה בגרמניה. בין מלחמות העולם כיהן הרב ליאו בק כרב הראשי של הקהילה הכללית.

לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטל

פורטל ברלין הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ברלין. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בברלין על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.

  • פרדריק טיילור, חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989 (מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש), הוצאת מטר, תל אביב תשס"ט, 2008
  • נעמה בלונדר ומישה ברזניאק, ערים מבפנים - ברלין ברלין מהיבט אדריכלי, אוגוסט 2012
  • רוג'ר מורהאוז, ברלין במלחמה: חיים ומוות בבירתו של היטלר, אור יהודה: דביר, 2012
  • פרנץ הסל, שיטוטים בברלין, הוצאת כרמל, 2016

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ברלין
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: ברלין
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברלין

עיינו גם בפורטל

פורטל גרמניה הוא שער לכל הנושאים הקשורים למדינת גרמניה. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באומה הגרמנית על כל רבדיה, ובין היתר, היסטוריה, גאוגרפיה, תרבות וכלכלה.

הערות שוליים

  1. ^ Abel, Andreas, "Boom hält an. Berlin zählt mehr Einwohner"., Berliner Morgen, ‏2017-08-23 (בגרמנית)
  2. ^ Germany: States and Major Cities - Population Statistics in Maps and Charts, www.citypopulation.de, על פי הערכה רשמית על בסיס מפקד 2011, ‏2015-12-31 (באנגלית)
  3. ^ פרדריק טיילור, חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989 עמ' 31
  4. ^ ברלין, מרכז המידע אודות השואה, יד ושם
  5. ^ Germany, Berlin, weatherbase.com
  6. ^ "Demography - Region of BERLIN". urbistat.it (באנגלית)
  7. ^ "The population of the capital region". Berlin - Business Location Center (באנגלית)
  8. ^ ראש השנה התשע"ו: בברלין חיים כ-15,000 ישראלים, למעלה מ-20,000 בגרמניה כולה, באתר זמן מקומי, ‏2015-09-13
  9. ^ Cities Today Berlin named as Europe’s top city for start-ups
  10. ^ The Sunday Times How Berlin became the capital of cool
  11. ^ "Melbourne retains ultimate sports city title". ABC News. 1 באפריל 2008. נבדק ב-1 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Italy conquer the world as Germany wins friends". אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "12. IAAF Leichtathletik WM berlin 2009". Berlin2009.org. אורכב מ-המקור ב-20 ביולי 2009. נבדק ב-10 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Euroleague Final Four returns to Berlin in 2016". Euroleague. 11 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Berlin, Germany selected to host the 2023 Special Olympics World Games". Special Olympics.
  16. ^ "Berlin Marathon". Scc-events.com. נבדק ב-7 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Der Landessportbund Berlin – Mitglieder". LSB. נבדק ב-3 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Berlin's swimming pools and bathing spots". New in the City. נבדק ב-12 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Sports Metropolis". Be Berlin. אורכב מ-המקור ב-16 פברואר 2016. נבדק ב-12 פברואר 2016.
  20. ^ "Hertha BSC". Herthabsc.de. 27 בדצמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-2017-12-23. נבדק ב-7 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Union Berlin". Fc-union-berlin.de. נבדק ב-7 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ SPORTWERK 2012. "ALBA Berlin". Albaberlin.de. נבדק ב-7 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Eisbären Berlin". Eisbaeren.de. נבדק ב-7 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Füchse Berlin". Fuechse-berlin.de. נבדק ב-7 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ עמוס אילון, רקוויאם גרמני, עמ' 20
  26. ^ 1 2 3 עמוס אילון, רקוויאם גרמני, עמ' 21
  27. ^ עמוס אילון, רקוויאם גרמני, עמ' 7
  28. ^ עמוס אילון, רקוויאם גרמני, עמ' 19
  29. ^ עמוס אילון, רקוויאם גרמני, עמ' 214–215
  30. ^ עמוס אילון, רקוויאם גרמני, עמ' 259
  31. ^ גולי נאמן ערד, אמריקה, היהודים ועליית הנאציזם, עמ' 91
  32. ^ "ברלין" באנציקלופדיה יודאיקה, מהדורת 2007
  33. ^ נצחיה יעקב, 7 קומות, 8,000 מ"ר: הקמפוס היהודי החדש בלב ברלין, באתר ynet, 7 ביוני 2023


שכונות בברלין
גרונוולד • הלרסדורף • ודינג • וייסנזה • וילמרסדורף • וסטנד • טירגארטן • טמפלהוף • טרפטו • ליכטנברג • מיטה • מרצאן • נויקלן • פנקו • פרידריכסהיין • פרנצלאואר ברג • צלנדורף • קפניק • קרויצברג • רייניקנדורף • שטגליץ • שנברג • שפנדאו • שרלוטנבורג
רובעי ושכונות ברלין
מדינות הרפובליקה הפדרלית של גרמניהגרמניהגרמניה
מדינות באדן-וירטמברגבאדן-וירטמברג באדן-וירטמברג • בוואריהבוואריה בוואריה • ברנדנבורגברנדנבורג ברנדנבורג • הסןהסן הסן • מקלנבורג-מערב פומרניהמקלנבורג-מערב פומרניה מקלנבורג-מערב פומרניה • סקסוניה התחתונהסקסוניה התחתונה סקסוניה התחתונה • נורדריין-וסטפאליהנורדריין-וסטפאליה נורדריין-וסטפאליה • ריינלנד-פפאלץריינלנד-פפאלץ ריינלנד-פפאלץ • חבל הסארחבל הסאר חבל הסאר • סקסוניהסקסוניה סקסוניה • סקסוניה-אנהלטסקסוניה-אנהלט סקסוניה-אנהלט • שלזוויג-הולשטייןשלזוויג-הולשטיין שלזוויג-הולשטיין • תורינגיהתורינגיה תורינגיה
ערי מדינה ברליןברלין ברלין • ברמן • המבורגהמבורג המבורג
מדינות לשעבר דרום באדןדרום באדן דרום באדן • וירטמברג-באדןוירטמברג-באדן וירטמברג-באדן • וירטמברג-הוהנצולרןוירטמברג-הוהנצולרן וירטמברג-הוהנצולרן
ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים
אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012) • ריו דה ז'ניירו (2016) • טוקיו (2020) • פריז (2024)

משחקים עתידיים: לוס אנג'לס (2028) • בריזבן (2032)

דגל האיחוד האירופי בירות מדינות האיחוד האירופי
אוסטריה: וינה • איטליה: רומא • אירלנד: דבלין • אסטוניה: טאלין • בולגריה: סופיה • בלגיה: בריסל • גרמניה: ברלין • דנמרק: קופנהגן • הולנד: אמסטרדם • הונגריה: בודפשט • יוון: אתונה • לוקסמבורג: לוקסמבורג • לטביה: ריגה • ליטא: וילנה • מלטה: ולטה • סלובניה: ליובליאנה • סלובקיה: ברטיסלאבה • ספרד: מדריד • פולין: ורשה • פורטוגל: ליסבון • פינלנד: הלסינקי • צ'כיה: פראג • צרפת: פריז • קפריסין: ניקוסיה • רומניה: בוקרשט • שוודיה: סטוקהולם
הערים הגדולות של גרמניה
אומדן רשמי מתאריך 31 בדצמבר 2021[אוכלוסין 1]
דירוג שם מדינה אוכלוסייה דירוג שם מדינה אוכלוסייה
ברלין
ברלין
המבורג
המבורג
1 ברלין ברלין 3,677,472 11 ברמן ברמן 563,290 מינכן
מינכן
קלן
קלן
2 המבורג המבורג 1,853,935 12 דרזדן סקסוניה 555,351
3 מינכן בוואריה 1,487,708 13 הנובר סקסוניה התחתונה 535,932
4 קלן נורדריין-וסטפאליה 1,073,096 14 נירנברג בוואריה 510,632
5 פרנקפורט הסן 759,224 15 דיסבורג נורדריין-וסטפאליה 495,152
6 שטוטגרט באדן-וירטמברג 626,275 16 בוכום נורדריין-וסטפאליה 363,441
7 דיסלדורף נורדריין-וסטפאליה 619,477 17 וופרטל נורדריין-וסטפאליה 354,572
8 לייפציג סקסוניה 601,866 18 בילפלד נורדריין-וסטפאליה 334,002
9 דורטמונד נורדריין-וסטפאליה 586,852 19 בון נורדריין-וסטפאליה 331,885
10 אסן נורדריין-וסטפאליה 579,432 20 מינסטר נורדריין-וסטפאליה 317,713
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברלין&oldid=38929129"