חסידות פינסק-קרלין – הבדלי גרסאות

חסידות פינסק-קרלין
	בית מדרש של החסידות בבני ברק
שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
קבוצה	תנועת החסידות
מקום ייסוד	ירושלים
תאריך ייסוד	1961
מייסד	רבי אהרן רוזנפלד
אדמו"ר	רבי אריה רוזנפלד
ארגונים ופעילות
אזורי פעילות	ירושלים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־07:45, 11 בדצמבר 2023

פינסק-קרלין היא חצר חסידית, פלג המשך של חסידות קרלין.

פינסק קרלין

אנשי הקבוצה התפלגו מחסידות קרלין-סטולין. הרקע לפילוג החל בדור הקודם לפני השואה כאשר עם פטירת האדמו"ר רבי ישראל המכונה הינוקא מסטולין שימשו בניו: רבי אברהם אלימלך כאדמו"ר בקרלין ואחיו רבי משה כאדמו"ר בסטולין. בארצות הברית קיבלו את מרותו של רבי משה ושל רבי יעקב חיים מדטרויט, ובארץ ישראל נחלקו החסידים לשני מחנות: חסידי תל אביב קיבלו מרותו של רבי משה מסטולין, וחסידי ירושלים וטבריה קיבלו את מרותו של רבי אברהם אלימלך. עם פטירת רבי משה מסטולין קיבלו חסידיו את מרותו של אחיו הצעיר רבי יוחנן היות שהיה היחיד מבין האחרים ששרד את השואה, תוך כדי שחסידי רבי אברהם אלימלך קיבלו את מרותו רק מן השפה ולחוץ, בשל העובדה שחידש ושינה כמה ממנהגי קרלין (ויש אומרים גם נעימת התפילה). האדמו"ר רבי יוחנן שחפץ להחדיר את מנהגיו בקרב החסידים חילק את חסידיו לשתי קבוצות נפרדות: חסידי רבי אברהם אלימלך שהתנגדו לחידושים שהכניס, ושאר החסידים שנכנעו למרותו ללא סייג. הדבר התבטא במקומות התפילה: חסידי רבי אברהם אלימלך נשארו להתפלל בבית הכנסת שייסד רבם בשכונת בית ישראל, ושאר החסידים התפללו בבית הכנסת החדש בפאתי שכונת הבוכרים. כך למעשה התחלקה החסידות דה פקטו, הגם שעדיין נחשבו כולם לחסידות אחת. בשנת תשט"ז לאחר פטירתו של רבי יוחנן בלא בנים, ראו חלק מחסידיו את נכדו רבי ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט, בן בתו של רבי יוחנן, כממשיך השושלת. רבי ברוך שוחט נולד בשנת 1955, ובעת פטירת סבו רבי יוחנן היה בן שנה אחת בלבד. למרות זאת ראו בו חלק מהחסידים כמי שעתיד לנהל את החצר.

חלק מהחסידים אשר לא השלימו מסיבות שונות עם הרעיון שרבי ברוך שוחט יוכתר כאדמו"ר, חברו לחסידי אח סבו שנספה בשואה רבי אברהם אלימלך מקרלין, שהתגוררו בארץ ישראל, והקימו את חסידות זקני קרלין (די אלטע קארלינער), שמם התפתח עקב כך שרוב זקני החצר היו מובילי הקבוצה. מנגד, הקבוצה השנייה כונתה צעירי קרלין (די יונגע קארלינער), למרות שקבוצתם כללה גם בודדים מזקני העדה.

משך תקופה ארוכה התקיימו אפוא שתי חצרות שכל אחת מהן נשאה את השם "קרלין". מצב זה נמשך למעלה משלושים שנה עד שבוררים שנבחרו על דעת שני הצדדים פסקו, כי פלג "הצעירים", רובם צאצאים לחסידי רבי יוחנן, ייקרא "קרלין-סטולין" (אדמור"י שושלת קרלין גרו גם בסטולין), ופלג "הזקנים", צאצאים לחסידי רבי אברהם אלימלך, ייקרא "פינסק-קרלין" (קרלין היא פרבר של פינסק). עוד נפסק שבית המדרש של חסידי קארלין בבית ישראל יישאר בידיהם של זקני החסידים.

רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב-קרלין

בשנת תשכ"ב "זקני קרלין" - קיבלו על עצמם כאדמו"ר את רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב, וזאת עקב כך שהאדמו"ר מלעלוב ראה עצמו כחסיד המסור בכל ליבו לרבי אברהם אלימלך, ורבו זה מינה אותו בשעתו להיות מנהיגם של חסידי קרלין בארץ ישראל. בעקבות כך היה האדמו"ר מלעלוב מעתה לרבן של שתי חצרות, לעלוב וקרלין, (תופעה זו יחידאית בתנועת החסידות, ועליה התבטא האדמו"ר מלעלוב, כי הוא רואה לעצמו חובה לקחת עליו עול זה למען המשך עדת רבו שנעקד בשואה). יצוין כי בחירת אדמו"ר שאיננו מגזע קודמו כי אם תלמיד מובהק, אירע בעבר במספר חצרות חסידיות. גם בחסידות קרלין עצמה אירע הדבר בעבר עם מינויו של רבי שלמה מקרלין לאדמו"ר לאחר פטירת רבו רבי אהרן הגדול הראשון לאדמו"רי קרלין, וזאת על אף שלא היה ממשפחתו. רבי משה מרדכי האדמו"ר מלעלוב-קרלין נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז.

רבי שמעון מלעלוב

לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי, הוכתרו שני בניו, רבי אברהם ורבי שמעון כאדמו"רים לחסידות לעלוב. "זקני קרלין" קיבלו על עצמם את רבי שמעון כמי שימשיך להנהיגם תחת אביו שנפטר, וכך נשא רבי שמעון כאביו, בתואר האדמו"ר מלעלוב-קרלין. אולם כעבור זמן קצר הודיע האדמו"ר כי היות שהוא עצמו אינו חסיד קרלין כפי שהיה אביו אינו רואה עצמו מתאים להמשיך בהנהגת עדה זו (צעד נדיר בעולם החסידות, מעין התפטרות מאדמו"רות).

רבי אהרן רוזנפלד

בשלב זה החליטו החסידים לאחר הצבעה חשאית בנידון, להציע את כהונת האדמו"ר לרבי אהרן הכהן רוזנפלד, מנכבדי וזקני החצר, שנמנה עם צאצאי האדמו"ר הראשון רבי אהרן הגדול מקרלין. אביו של רבי אהרן, יצחק מנשה, היה חסיד קרלין וסבו היה הרב יהושע השל הלטובסקי. הרב רוזנפלד הסכים להצעה, בתנאי שיאפשרו לו לשים קץ ליריבות המרה של החצר עם יריבתה - "צעירי קרלין". לאחר המינוי פנה הרב רוזנפלד לבית דין בהסכמת חסידות קרלין היריבה. פסק הדין קבע שפלג "הצעירים" בהנהגתו של רבי ברוך שוחט ייקרא "קרלין-סטולין" ופלג "זקני קרלין" ייקרא "פינסק-קרלין".

רבי אהרן רוזנפלד ניהל את חסידות פינסק-קרלין כעשור שנים, עד לפטירתו בשנת ה'תשס"א.

לאחר פטירת רבי אהרן הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים בשם "ארחות אהרן", בהם ספר "משנת החינוך" שנפוץ בקרב מחנכים במגזר החסידי.

רבי אריה רוזנפלד

את מקומו ירש בנו בכורו, האדמו"ר הנוכחי רבי אריה רוזנפלד. מלבד מרכז החסידות בירושלים הכולל בית מדרש, תלמוד תורה וישיבה קטנה, ישיבה גדולה לחסידות מרכזים ורשת כוללים גם בבני ברק, ביתר, בית שמש ואחוזת ברכפלד.

רבנים ידועים

הרב ישראל גרוסמן - ממובילי המאבק על קבלת ילדי עליית יהודי המזרח למוסדות דתיים, המארגן המרכזי של עצרות נגד גיוס הבנות ב-1953

לקריאה נוספת

בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018.

קישורים חיצוניים

פינסק קרלין, באתר עולם התורה
חסידות פינסק, דף שער בספרייה הלאומית

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{דתות וזרמים
-{{חסידות
 |תמונה=IMG 3431.JPG
 |כיתוב=בית מדרש של החסידות ב[[בני ברק]]
+|קבוצה = [[תנועת החסידות]]
 |מקום ייסוד=[[ירושלים]]
 |תאריך ייסוד=[[1961]]
 |מייסד=רבי אהרן רוזנפלד
-|אדמו"ר=רבי אריה רוזנפלד
+|מנהיג=רבי [[אריה רוזנפלד]]
 }}
 '''פינסק-קרלין''' היא [[חצר חסידית]], פלג המשך של [[חסידות קרלין]].
 ==פינסק קרלין==
-אנשי הקבוצה התפלגו מחסידות קרלין-סטולין. הרקע לפילוג החל בדור הקודם לפני השואה כאשר עם פטירת האדמו"ר רבי ישראל המכונה [[הינוקא מסטולין]] שימשו בניו: רבי [[אברהם אלימלך פרלוב|אברהם אלימלך]] כאדמו"ר בקרלין ואחיו רבי [[יוחנן פרלוב|יוחנן]] כאדמו"ר בלוצק, כאשר צאצאי החסידים שקיבלו עליהם את מרותו של רבי אברהם אלימלך הם בעיקר הקבוצה הנקראת כיום "פינסק קרלין". רבי יוחנן היה בנו השישי של "הינוקא" והיחיד מבניו ששרד את השואה והגיע לארצות הברית, לאחר פטירתו של רבי יוחנן בלא בנים, ראו רוב חסידיו את נכדו רבי [[ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט]], בן בתו של רבי יוחנן, כממשיך השושלת. רבי ברוך שוחט נולד בשנת [[1955]], ובעת פטירת סבו רבי יוחנן היה בן שנה אחת בלבד. למרות זאת ראו בו חלק מהחסידים כמי שעתיד לנהל את החצר.
+אנשי הקבוצה התפלגו מ[[חסידות קרלין סטולין|חסידות קרלין-סטולין]]. הרקע לפילוג החל בדור הקודם לפני השואה כאשר עם פטירת האדמו"ר רבי ישראל המכונה [[הינוקא מסטולין]] שימשו בניו: רבי [[אברהם אלימלך פרלוב|אברהם אלימלך]] כאדמו"ר בקרלין ואחיו רבי [[רבי משה מסטולין|משה]] כאדמו"ר בסטולין. ב[[ארצות הברית]] קיבלו את מרותו של רבי משה ושל רבי יעקב חיים מ[[דטרויט]], ובארץ ישראל נחלקו החסידים לשני מחנות: חסידי תל אביב קיבלו מרותו של רבי משה מסטולין, וחסידי ירושלים וטבריה קיבלו את מרותו של רבי אברהם אלימלך. עם פטירת רבי משה מסטולין קיבלו חסידיו את מרותו של אחיו הצעיר רבי [[יוחנן פרלוב|יוחנן]] היות שהיה היחיד מבין האחרים ששרד את השואה, תוך כדי שחסידי רבי אברהם אלימלך קיבלו את מרותו רק מן השפה ולחוץ, בשל העובדה שחידש ושינה כמה ממנהגי קרלין (ויש אומרים גם נעימת התפילה). האדמו"ר רבי יוחנן שחפץ להחדיר את מנהגיו בקרב החסידים חילק את חסידיו לשתי קבוצות נפרדות: חסידי רבי אברהם אלימלך שהתנגדו לחידושים שהכניס, ושאר החסידים שנכנעו למרותו ללא סייג. הדבר התבטא במקומות התפילה: חסידי רבי אברהם אלימלך נשארו להתפלל בבית הכנסת שייסד רבם בשכונת בית ישראל, ושאר החסידים התפללו בבית הכנסת החדש בפאתי שכונת הבוכרים. כך למעשה התחלקה החסידות [[דה פקטו]], הגם שעדיין נחשבו כולם לחסידות אחת. בשנת תשט"ז לאחר פטירתו של רבי יוחנן בלא בנים, ראו חלק מחסידיו את נכדו רבי [[ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט]], בן בתו של רבי יוחנן, כממשיך השושלת. רבי ברוך שוחט נולד בשנת [[1955]], ובעת פטירת סבו רבי יוחנן היה בן שנה אחת בלבד. למרות זאת ראו בו חלק מהחסידים כמי שעתיד לנהל את החצר.
 חלק מהחסידים אשר לא השלימו מסיבות שונות עם הרעיון שרבי ברוך שוחט יוכתר כאדמו"ר, חברו לחסידי אח סבו שנספה בשואה רבי אברהם אלימלך מקרלין, שהתגוררו בארץ ישראל, והקימו את חסידות '''זקני קרלין''' (די אלטע קארלינער), שמם התפתח עקב כך שרוב זקני החצר היו מובילי הקבוצה. מנגד, הקבוצה השנייה כונתה '''צעירי קרלין''' (די יונגע קארלינער), למרות שקבוצתם כללה גם בודדים מזקני העדה.
-משך תקופה ארוכה התקיימו אפוא שתי חצרות שכל אחת מהן נשאה את השם "[[חסידות קרלין|קרלין]]". מצב זה נמשך למעלה משלושים שנה עד שבוררים שנבחרו על דעת שני הצדדים פסקו, כי פלג "הצעירים", רובם צאצאים לחסידי רבי יוחנן, ייקרא "קרלין-סטולין" (אדמור"י שושלת קרלין גרו גם בסטולין), ופלג "הזקנים", צאצאים לחסידי רבי אברהם אלימלך, ייקרא "פינסק-קרלין" (קרלין היא פרבר של [[פינסק]]).
+משך תקופה ארוכה התקיימו אפוא שתי חצרות שכל אחת מהן נשאה את השם "[[חסידות קרלין|קרלין]]". מצב זה נמשך למעלה משלושים שנה עד שבוררים שנבחרו על דעת שני הצדדים פסקו, כי פלג "הצעירים", רובם צאצאים לחסידי רבי יוחנן, ייקרא "קרלין-סטולין" (אדמור"י שושלת קרלין גרו גם בסטולין), ופלג "הזקנים", צאצאים לחסידי רבי אברהם אלימלך, ייקרא "פינסק-קרלין" (קרלין היא פרבר של [[פינסק]]). עוד נפסק שבית המדרש של חסידי קארלין בבית ישראל יישאר בידיהם של זקני החסידים.
 ====רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב-קרלין====
@@ שורה 20: / שורה 21: @@
 ====רבי שמעון מלעלוב====
-לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי, הוכתרו שני בניו, רבי אברהם ורבי שמעון כאדמו"רים לחסידות לעלוב. "זקני קרלין" קיבלו על עצמם את רבי שמעון כמי שימשיך להנהיגם תחת אביו שנפטר, וכך נשא רבי שמעון כאביו, בתואר האדמו"ר מלעלוב-קרלין. אולם כעבור זמן קצר הודיע האדמו"ר כי היות שהוא עצמו אינו חסיד קרלין כפי שהיה אביו אינו רואה עצמו מתאים להמשיך בהנהגת עדה זו (צעד בלתי שגרתי בעולם החסידות, מעין [[התפטרות]] מאדמו"רות).
+לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי, הוכתרו שני בניו, רבי [[אברהם שלמה בידרמן|אברהם]] ורבי [[שמעון נתן נטע בידרמן (השני)|שמעון]] כאדמו"רים לחסידות לעלוב. "זקני קרלין" קיבלו על עצמם את רבי שמעון כמי שימשיך להנהיגם תחת אביו שנפטר, וכך נשא רבי שמעון כאביו, בתואר האדמו"ר מלעלוב-קרלין. אולם כעבור זמן קצר הודיע האדמו"ר כי היות שהוא עצמו אינו חסיד קרלין כפי שהיה אביו אינו רואה עצמו מתאים להמשיך בהנהגת עדה זו (צעד נדיר בעולם החסידות, מעין [[התפטרות]] מאדמו"רות).
 ====רבי אהרן רוזנפלד====
-בשלב זה החליטו החסידים לאחר [[הצבעה חשאית]] בנידון, להציע את כהונת האדמו"ר לרבי [[אהרן הכהן רוזנפלד]], מנכבדי וזקני החצר, שנמנה עם צאצאי האדמו"ר הראשון רבי אהרן הגדול מקרלין. אביו של רבי אהרן, יצחק מנשה, היה חסיד קרלין וסבו היה הרב יהושע השל הלטובסקי. הרב רוזנפלד הסכים להצעה, בתנאי שיאפשרו לו לשים קץ ליריבות המרה של החצר עם יריבתה - "צעירי קרלין". לאחר המינוי פנה הרב רוזנפלד ל[[בית דין רבני|בית דין]] בהסכמת חסידות קרלין היריבה. פסק הדין קבע שפלג "הצעירים" בהנהגתו של רבי ברוך שוחט ייקרא "קרלין-סטולין" ופלג "זקני קרלין" ייקרא "פינסק-קרלין". לאחר פטירת רבי אהרן הוציאו החסידים לאור [[סדרת ספרים]] בשם "ארחות אהרן", בהם ספר "משנת החינוך" שנפוץ בקרב מחנכים במגזר החסידי.
+בשלב זה החליטו החסידים לאחר [[הצבעה חשאית]] בנידון, להציע את כהונת האדמו"ר לרבי [[אהרן הכהן רוזנפלד]], מנכבדי וזקני החצר, שנמנה עם צאצאי האדמו"ר הראשון רבי אהרן הגדול מקרלין. אביו של רבי אהרן, יצחק מנשה, היה חסיד קרלין וסבו היה הרב יהושע השל הלטובסקי. הרב רוזנפלד הסכים להצעה, בתנאי שיאפשרו לו לשים קץ ליריבות המרה של החצר עם יריבתה - "צעירי קרלין". לאחר המינוי פנה הרב רוזנפלד ל[[בית דין רבני|בית דין]] בהסכמת חסידות קרלין היריבה. פסק הדין קבע שפלג "הצעירים" בהנהגתו של רבי ברוך שוחט ייקרא "קרלין-סטולין" ופלג "זקני קרלין" ייקרא "פינסק-קרלין".
-רבי אהרן רוזנפלד ניהל את חסידות פינסק-קרלין כעשור שנים, עד לפטירתו בשנת תשס"א. ונטמן בהר המנוחות.
+רבי אהרן רוזנפלד ניהל את חסידות פינסק-קרלין כעשור שנים, עד לפטירתו בשנת [[ה'תשס"א]].
+לאחר פטירת רבי אהרן הוציאו החסידים לאור [[סדרת ספרים]] בשם "ארחות אהרן", בהם ספר "משנת החינוך" שנפוץ בקרב מחנכים במגזר החסידי.
 ====רבי אריה רוזנפלד====
-את מקומו ירש בנו בכורו, האדמו"ר הנוכחי רבי אריה רוזנפלד. מלבד מרכז החסידות בירושלים הכולל בית מדרש וישיבה, לחסידות מרכזים גם ב[[בני ברק]], [[ביתר]], [[בית שמש]] ו[[מודיעין עילית|אחוזת ברכפלד]].
+את מקומו ירש בנו בכורו, האדמו"ר הנוכחי רבי [[אריה רוזנפלד]]. מלבד מרכז החסידות בירושלים הכולל בית מדרש, [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה קטנה]], [[ישיבה גדולה]] לחסידות מרכזים ורשת כוללים גם ב[[בני ברק]], [[ביתר]], [[בית שמש]] ו[[מודיעין עילית|אחוזת ברכפלד]].
 ==רבנים ידועים==
@@ שורה 34: / שורה 37: @@
 == לקריאה נוספת ==
-* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/36277456/LIKE_A_SHIP_ON_A_STORMY_SEA_THE_STORY_OF_KARLIN_HASIDISM_-_Table_of_Contents_%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D'''כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים'''], ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]], 2018.
+* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/36277456/LIKE_A_SHIP_ON_A_STORMY_SEA_THE_STORY_OF_KARLIN_HASIDISM_-_Table_of_Contents_כספינה_מיטלטלת_חסידות_קרלין_בין_עליות_למשברים_-_שער_ותוכן_העניינים'''כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים'''], ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]], 2018.
 == קישורים חיצוניים ==
-* ‫{{עולם התורה|פינסק קרלין|3808}}
+* {{עולם התורה|פינסק קרלין|3808}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007513392005171|חסידות פינסק}}
 {{חסידויות}}
+{{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:פינסק-קרלין, חסידות}}
 [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]

חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות	הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי	בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה	בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
חסידויות מערב גליציה	ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
חסידויות פולין	אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה	בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
חסידויות הונגריה	בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
חסידויות ארץ ישראל	רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
חסידויות ארצות הברית	בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה