יוסף טל
יוסף טל (18 בספטמבר 1910 – 25 באוגוסט 2008) היה מלחין ישראלי, חתן פרס ישראל (1970) ופרס וולף במוזיקה (1982), הנחשב לאחד האבות המייסדים של המוזיקה האמנותית הישראלית.
 | |
| יוסף טל, 1987 | |
| לידה |
18 בספטמבר 1910 פינה, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 2008 (בגיל 97) ירושלים, ישראל  |
| שם לידה |
יוסף גרינטל |
| שם במה |
Josef Tal |
| מוקד פעילות |
ירושלים |
| סוגה |
אופרה |
| שפה מועדפת |
גרמנית, עברית, אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכה
יוסף טל (גרינטל, Grünthal) נולד בעיירה פינה (בגרמנית: Pinne, בפולנית: Pniewy, ליד פוזנן) בגרמניה (בתחומי פולין של ימינו) לרב יוליוס גרינטל[1] ולאוטיליה לבית בלוך. בהיותו תינוק עברה המשפחה לברלין, שם ניהלו הוריו בית יתומים פרטי[2][3]. הרב יוליוס גרינטל היה מרצה בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות בברלין, והתמחה בפילולוגיה של שפות שמיות עתיקות[4][5].
טל התקבל ללימודים באקדמיה לאמנויות בברלין ולמד פסנתר והלחנה אצל מקס טראפ, תאוריה אצל היינץ טיסן, נבל אצל מקס זאל (Saal), תזמור אצל קורט זאקס, אבוב אצל פריץ פלמינג (Flemming), תולדות המוזיקה אצל גאורג שינמן (Georg Schünemann), אימון שמיעה אצל זיגפריד בוריס (Siegfried Borris), שירת מקהלה אצל זיגפריד אוקס (Siegfried Ochs), מתודולוגיית פסנתר אצל לאוניד קרויצר וניצוח אצל יוליוס פריוור (Julius Prüwer). פאול הינדמית, מורו להלחנה ותאוריה, עודד אותו להכיר את יסודות המוזיקה האלקטרונית באולפנו של פרידריך טראוטוויין (Friedrich Trautwein), ששכן במרתף הבניין.
בשנת 1931 סיים את לימודיו באקדמיה. בשנת 1932 נישא לרקדנית רוזי לבנטל. הוא התפרנס מהוראת פסנתר, ועבד גם כפסנתרן מלווה של רקדנים, זמרים וסרטים אילמים. בשל הגבלות העיסוק שהטילו הנאצים על יהודים, נעשה טל מובטל, וכדי לקבל סרטיפיקט לעלייה לארץ ישראל התחיל ללמוד צילום ב"ריימאן שוּלֶה".
חבלי קליטה
עריכהבשנת 1934 עלו בני הזוג לארץ ישראל עם תינוקם ראובן (רובק'ה) (לימים חבר קיבוץ מגידו, וחלל צה"ל במלחמת ששת הימים). טל שהה תקופה קצרה בחיפה ובחדרה ועבד כצלם. הוא שב לעשייה המוזיקלית כאשר שהה בקיבוצים בית אלפא וגשר. בתקופה זו היה בקשר עבודה עם מוזיקאים חברי קיבוץ כמתתיהו שלם מבית-אלפא (לו עזר טל בהעלאת נעימות על הכתב), עם יהודה שרת מקיבוץ יגור נוצרה ידידות גם מעבר לרקע המקצועי. טל העריך את כישרונו ומקוריותו ואף עיבד מנעימותיו[6][7][8].
טל התפרנס מצילום במשך תקופה קצרה לאחר עלייתו לישראל. בהמשך, משך עשרות שנים המשיך לעסוק בצילום כתחביב, ופיתח פילמים והגדלות בחדר חושך מאולתר בדירתו.
ירושלים
עריכההמשפחה, שהתקשתה להסתגל למציאות החדשה בחברה הקיבוצית, עברה בשנת 1936 לירושלים, ובהּ יצר טל קשרי עבודה וחברה חדשים. הוא הופיע כפסנתרן, נתן שיעורי נגינה ואף שימש כנגן נבל מחליף בתזמורת הסימפונית הארץ ישראלית. בשנת 1937 התגרשו בני הזוג. טל האוטודידקט רכש שליטה בעברית וקיבל את הזמנתו של אמיל האוזר, מנהל הקונסרבטוריון הארצישראלי למוזיקה בירושלים ללמד שם פסנתר, הלחנה ותאוריה.
מיכל זמורה-כהן, תלמידתו של טל בקונסרבטוריון הארצישראלי, מתארת את דמותו כמורה מסור, ביקורתי וכריזמטי:
...פגשתי אותו עוד בטרם מלאו לי שבע-עשרה שנה, ומאז הוא מורי: לטוב ולרע, באחווה ובמריבה, בהערצה עיוורת ובשלילה ביקורתית, בתחושת ידידות חמה ובכעס ועלבון. יוסף טל: מורה, מחנך, ידיד, מקדם, משפיל ומגביה... האקדמיה שלי ידעה אמנים-מורים מרשימים ביותר... אך דמותו של טל שלטה בכיפה. הכל, דומה, צייתו למוצא פיו ואישיותו המרשימה בעלת העצמה הפנימית מילאה את הבניין כולו... בפניו ניכר עצב מוסתר, כאילו מכחול של לעג שנון משח עליו שכבה עבה. אל אלה הצטרף נופך של טוב וחום, אשר יצר מזיגה משונה, חד-פעמית ומרתקת... טל עשה את דרכו המרשימה אל פסגת מעמדו של יוצר סמכותי לאו דווקא מכוח כישרונו, יכולתו או ידיעותיו, אלא מכוח רצון עיקש ובלתי מתפשר, ובזכות חכמה ותבונה מפוכחת, חדה וחותכת כתער... הצלחתו והישגיו לא באו לו בנקל. שוב ושוב נתבע לשלם עבורם מחיר כבד וכואב. תקופה ארוכה מצא עצמו מבודד - לא רק מעמיתיו שבקרבם פעל, אלא גם ממקורות מחיה חיוניים לקיומו... כך מצטייר בעיני ידידי הטוב והדגול כדמות טראגית. עם כל קסמו ועם כל גדולתו נמצאת פנימיותו שפופה תדיר ועצב טורדני לא סר ממנו אלא לעיתים נדירות. חכמתו מרשימה תמיד. דיבורו מרתק וחד כתער, והוא מעמיד את המאזינים לו על אצבעות רגליהם, כביכול, לבל תאבד להם אף לא מילה אחת ממוצא פיו...
— מיכל זמורה-כהן, רפרטואר אישי, דביר, 1997, עמ' 86–93
בשנת 1940 נישא טל לפסלת פולה פפר, וב-1948 נולד בנם איתן.
לאחר תקופה סוערת של מאבקים פוליטיים, מקצועיים ואישיים[9] התפצל הקונסרבטוריון: יוכבד דוסטרובסקי ניהלה את החלק "הפורש" (האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים [10]), וטל מונה בשנת 1948 לנהל את החלק "המקורי", תפקיד אותו מילא עד דעיכתו של המוסד בשנת 1952.
בהתייחסו לעבודתו כמורה בקונסרבטוריון סיפר טל:
... אהבתי ללמד, מפני שההוראה הכריחה אותי לחשוב עד הסוף על נושאים שהיו חשובים לי כמוזיקאי פעיל וכמלחין השרוי בלבטים... אינני זוכר אם מלאתי אחר תוכנית-הלימודים או לא, אינני זוכר אפילו אם הייתה תוכנית-לימודים, אבל בזאת אני בטוח: אף תלמיד בשיעורים שלי לא סבל משעמום. אהבתי ללמד כדי לנסות ולמקד את השאלות הבסיסיות שסביבן סובבת המוזיקה. התשובות היו חשובות פחות... אין תשובות מוחלטות: אפשר להגיע למסקנות נכונות-בתכלית ביחס לבעיה מסוימת ובאותו זמן להשתכנע מנכונותן-בתכלית של המסקנות ההפוכות... היו בין התלמידים שלי שידעו לשאול שאלות. אצלם הפכתי לתלמיד בעצמי... ניסיתי להבהיר לתלמידים שלי, שככל שהמוזיקה מבוססת על מרכיבים פיזיים הניתנים למדידה, להגדרה, למעקב ולניתוח, היא עצמה שייכת לתחום המטפיסי. מספר התנודות של כל צליל וצליל בתוך משפט מוזיקלי נתון אינו מלמד דבר על מהותו הרוחנית של אותו משפט, אף לא משך הצלילים, המשקל שבתוכו הם משתלבים, או אם הם כתובים במז'ור או במינור, בשפה טונאלית או בשפה אטונאלית. אלא שהמוזיקה, מעצם טבעה, היא מהות רוחנית. תפקידו של המורה לעסוק במרכיבים המוחשיים של המוזיקה בדרך כזאת, שהגבול אל המהות הבלתי-נתפסת שמעבר להם, נשאר פתוח בכל עת. אין הוא יכול להסביר אותה, אבל הוא יכול להחכים ולעדן את האוזן השומעת ואת המחשבה המבחינה כדי הפיכת ההסבר למיותר.
— יוסף טל (עם עדה ברודסקי), עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים, הוצאת כרמל, 1997, עמ' 140-139
בשנת 1951 קיבל טל משרת הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימד גם בסמינר אורנים. בשנת 1961 הקים, בסיועו של שלהבת פריאר, את המרכז למוזיקה אלקטרונית בישראל[11] ונעזר רבות במהנדס עוזי שרון[12]. טל פרסם מאמרים מקצועיים בישראל ובחו"ל וכתב ערכים רבים בנושאי מוזיקה באנציקלופדיה העברית. בשנת 1965 מונה לפרופסור, וכיהן כראש החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית עד שנת 1971[13]. עם תלמידיו הרבים נמנים המלחינים בן-ציון אורגד[14], רוברט סטארר[15], נעמי שמר, משה רסיוק, יעקב גלבוע, יהודה שרת, צבי בן-פורת, יצחק סדאי ודניאל גלאי, המוזיקולוגית מיכל זמורה-כהן, הצ'לן עוזי ויזל, הזמרת הילדה צאדק, המתרגמת והעורכת עדה ברודסקי והפסנתרנים ברכה עדן, וולטר האוציג ויונתן זק.
יוסף טל ייצג את מדינת ישראל בכינוסי האגודה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו (ISCM), בוועידות, ובמאורעות מוזיקליים רבים. היה עמית באקדמיה לאמנויות של ברלין (Akademie der Künste) ובמכון למחקר מתקדם בברלין.
עד שנות השישים לחייו הופיע טל כפסנתרן וניצח על תזמורות בישראל ובחו"ל, אך תרומתו החשובה לעולם המוזיקה היא ביצירותיו החדשניות והמאתגרות ובעושר הצלילי המיוחד המאפיין אותן. טל היה מלחין פורה, שחיבר במגוון רחב של סוגות: אופרות, תמונות דרמטיות, סימפוניות, קונצ'רטי, יצירות קאמריות, יצירות לכלי סולו, יצירות להרכבים קוליים שונים ומוזיקה אלקטרונית.
בשנות התשעים עסק טל בפיתוח של שיטה חדשנית (Talmark) לתיווי מוזיקלי יחד עם ד"ר שלמה מרקל [16] בשיתוף קרן פולקסווגן והטכניון. תווי זה נועד לאפשר את תכנונה המוקדם של היצירה האלקטרונית ולתעד את המידע הרלוונטי לשחזור עתידי. בשנים אלה נחלשה ראייתו של טל בשל ניוון מקולרי, עד כדי כך שנאלץ להפסיק להלחין. תוך התמודדות עם המגבלה למד להשתמש במסך הגדלה מיוחד אשר אפשר לו להלחין יצירות קצרות עבור כלים מעטים.
בשנת 1995 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
טל פרסם שלוש אוטוביוגרפיות, ובשנים 2004-2003 הוקלטו בנוכחותו כל הסימפוניות שלו (בניצוחו של ישראל ינון)[17]. עד ימיו האחרונים הוסיף לכתוב מאמרים, להיות פעיל במוסדות תרבות ולהתראיין בתחנות שידור בישראל ומחוצה לה.
יוסף טל נפטר בקיץ שנת 2008, ונקבר בבית הקברות בקיבוץ מעלה החמישה שבהרי ירושלים. חלק מאוסף כתבי היד של טל נמצא כיום בספרייה הלאומית שבירושלים[18][19][20]. כמעט כל יצירותיו הוצאו לאור על ידי המכון למוזיקה ישראלית.
סגנון
עריכהרבות מיצירותיו של טל הושפעו מן התנ"ך או מאירועים בהיסטוריה היהודית. ואולם בסגנונו נשאר טל נאמן לרקע האירופי שלו ולא הושפע מן הזרמים ששלטו בהלחנה הישראלית בשנות הארבעים והחמישים (אשר הרבתה להתבסס על פולקלור הקהילות היהודיות בישראל, או על המסורות המוזיקליות המזרחיות). טל טען כי ישיבתו הארוכה בארץ, היותו דובר עברית, ועצם העובדה שהוא חי את המציאות הישראלית – כל אלה מגדירים את יצירתו כ'ישראלית'[21]. במבט ראשוני נתפסת יצירתו של טל כעשויה מקשה אחת – שפה אטונלית מובהקת, אולם ניתן להבחין בשינויים משמעותיים שחלו בסגנון כתיבתו במהלך השנים. רבות מיצירותיו שנכתבו בשנות החמישים מאופיינות אמנם במרכיבים מסורתיים, וכתובות בטכניקות מסורתיות, אך כאשר ציטט טל מוטיב ארץ-ישראלי מובהק הנשען על טקסט שירי מקומי, עשה בו שימוש חדש ומקורי אשר טשטש את המרכיב הטונאלי שבו[22]. כששאל נעימה מסורתית של יהודי בבל כבסיס לסימפוניה הראשונה שלו, ניצל זאת כדי לדרבן את דמיונו היצירתי ולא כדי להפגין גישה "לאומית". ניתוח היצירה מעלה, שאותו ציטוט, שאפשר היה לראות בו מחווה לאומית ואפילו רומנטית, היה אמתלה בלבד להפעלה של מנגנונים מודרניסטיים הנוכחים ביצירותיו של טל מאמצע שנות השלושים ואילך[23]. טל שילב את החומרים המצוטטים מבלי להתפשר על עקרונותיו הסגנוניים, השואבים את השראתם מארנולד שנברג.
...ללא ספק אפשר למצוא חומר מוטיבי עשיר בפולקלור הישראלי, אך הדבר תלוי באומץ רוחו של האמן, אם יספוג את החומר למטרה על-לאומית, למטרת יצירה אמנותית אוניברסלית... יצירה הקשורה לערכיה ותופעותיה האקטואליים של תקופה, נידונה מראש לדילטנטיזם. היא תחסר את נקודת המוצא של כל יצירה אמנותית, שהיא – כמו הטבע – על-אנושית ועל-זמנית.
— יוסף טל במשאל על המוזיקה הישראלית, מאת אמנון שילוח, משא, 44 (תל אביב, 1953) ע' 6-8
אך בעיני רבים היה טל "הילד הנורא" של המוזיקה הישראלית:
...צ'ייקובסקי - הוא כתב מוזיקה... דבר שאין לאומרו על יצירתו של טל. מה שבקע מבעד לארבעת הרמקולים באותו ערב היה אוסף של רעשים ויללות אלקטרוניים מבעיתים, שלא היה כל קשר ביניהם לבין מה שניגן המלחין עצמו על הפסנתר בתנועות עצבניות וקפואות... היום - קונפורמיזם הוא ללכת בעקבותיהם של מלחינים אלה, כעדר שיות המולכים לטבח. זהו תהליך מדאיג של התקרנפות... זהו הקהל שאינו יודע לשים במקומו את מי שמכנה עצמו אמן ועושה לצחוק את הקהל. זהו קהל האוכל הכל, וסובל על כן מקשיי עיכול נצחיים... גם המקדח של רופא השיניים משפיע קשות על העצבים. איש לא דרש עדיין כי יכתבו ביקורת מוזיקלית על מיבצעיו של מקדח זה...
טרור! זאת היא שערוריה ממש... התעללות היא זו... להשמיע על במת ההיכל את היללה האלקטרונית של י. טל... "צליליו" אלה - רק היצ'קוק היה חסר להם... איך מרשה הנהלת הפסטיבל לשעבדנו למה שרוצה כאן קבוצת מטיפים מניאקלית? [...] קבוצה אינטרסנטית, דרכה שהיא מטילה טרור על הכל, טרור על הקהל וטרור על התזמורת שלנו, וטרור על האקדמיה למוסיקה...
— ד"ר הרצל רוזנבלום, "ידיעות אחרונות" 6/9/1962 לאחר בכורת הקונצ'רטו מס' 4 לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית
הקשר בין המלחין למאזין
עריכהכנון-קונפורמיסט טל לא נענה לאופנות מוזיקליות אם לא שרתו את אמירתו היצירתית, ולא כפף את עקרונותיו היצירתיים לתכתיבים חוץ-מוזיקליים:
...לא טונאליות ולא מודאליות, לא א-טונאליות ולא דודקפוניות, לא סריאליות ולא אלקטרוניקה הם העושים מוזיקה ישראלית. אלה הם כלים ותו לא, ולכלים אלה שייכת גם הציטטה הפולקלוריסטית, הצרוף של קווינטות ים-תיכוניות, קצב א-לה-הורה וכדומה. הכלים כשלעצמם טובים הם כולם, בתנאי שהם משרתים תוכן ורצון חי... הדיאלקט המוזיקלי חייב להשתנות כפי שנעשה הדבר בכל שפה חיה...
— יוסף טל, סגנון לאומי וכתיבה בת-זמננו – כיצד?, בת קול, כתב עת למוזיקה, 1 (ה) תשרי תשכ"א, ע' 6
...דרישותיו [של טל] מן המאזין היו גבוהות. יצירותיו אינטנסיביות, דיסוננטיות, גדושות אירועים, ואין די בהאזנה יחידה להן כדי להגיע להבנתן...
— יהואש הירשברג, יוסף טל: עבר, הווה ועתיד, חדשות ממ"י 2008/2, ע' 1–2, ISSN 0792-6138
טל היה ער לקשיי המאזין ליצירותיו, ול"מוזיקה מודרנית" בכלל:
...אני מהסס לספק למאזין ניתוח וורבלי המסביר שיטה תאורטית מוזיקלית בעזרת מונחים מקצועיים, דבר השייך לבית מלאכתו של המלחין, ואינו צריך להטריד את המאזין. כל מאזין בא לקונצרט עם מטען נסיון שרכש דרך האזנה רבה למוזיקה קלאסית ורומנטית. התנסות זו הביאה להרגלים, בעזרתם מתמצא הוא בקלות ביצירה הקלאסית. שונה הוא מצבו של המאזין לגבי המוזיקה של המאה ה-20. השפה המוזיקלית משתנה שינוי מתמיד וכתוצאה מכך משתנה גם התפישה האסתטית לגבי מוזיקה זו. אלמנטים מוזיקליים כמו מלודיה, הרמוניה וריתמוס, זוכים לביטויים שונים מאלה השגורים במוזיקה המסורתית. למרות השינויים המתרחשים בביטוי אלמנטים אלה, נשארת תופעה יציבה משותפת בכל התקופות בהיסטוריה המוזיקלית, והיא הכוח הסוגסטיבי הזורם מהיצירה אל המאזין...
— יוסף טל, דברי הסבר לבכורת הסימפוניה הרביעית, 1987
מוזיקה אלקטרונית
עריכהאת המוזיקה האלקטרונית ראה טל בתוך המכלול של השפה המוזיקלית החדשה, אותה תיאר כשפה לא יציבה שעדיין אין לה הגדרה מגובשת. טל התייחס למחשב ככלי המחייב את המלחין למחשבה ממושמעת ובתמורה לכך הוא מאחסן בנאמנות מוחלטת את המידע שהוזן לתוכו. אם המחשב אינו מנוצל כהלכה, תתגלה גם טיפשותו של המלחין, אשר לא השכיל לאחד את עולם המחשב עם עולם המוזיקה. אך להלחנה זו היבט נוסף, אליבא דטל: ברגע שהמלחין בוחר את התיווי למחשב ככלי היצירה שלו, הוא הופך לאחראי המוחלט והבלעדי ליצירה, שכן באותו רגע הוא מבטל את תפקידו של המבצע הפרשן. מעתה קובעת רק יכולתו המנטלית של המלחין, ואין הביצוע תלוי ומושפע מיכולתו הגופנית המכנית, הווירטואוזית, של המבצע[25][26].
...[טל] ניגש אל ההלחנה האלקטרונית כבורא עולם חדש, בריאת "יש מאין"... החתירה המתמדת והבלתי נלאית אחר החדש המצפה לגילויו, יוצקת בתבניות הצליליות מתח, דרמה, והרבה ריגושיות סוערת, וההאזנה למוזיקה של טל גורמת מתח רב ואי-שקט שאינו מותיר מנוח. האם שואב טל מהלחנה מאומצת זו סיפוק והנאה כמקווה? מסופקתני! מטבעה של כתיבתו היצירתית שהיא חדה ומכאיבה, ולעולם אינה מחמיאה למאזיניה... אין לי ספק שהקושי לאהוב מוזיקה זו... גורם לו אכזבה מרה ומפח נפש. שאיפתו היא שיאהבו את המוזיקה שלו. הוא נוטה לראות את הסיבה לאי הבנתה בטיפשותם, בחינוכם הבלתי נכון, ובעיקר בקוצר הבנתם של מאזיניו, אך אין בכל אלה כדי למתן את הצער...
— מיכל זמורה-כהן, רפרטואר אישי, ע' 91
טל הרבה לשלב מוזיקה אלקטרונית ביצירות המבוצעות בכלים "קונוונציונליים" והיה אחד החלוצים בעולם בתחום זה. יצירות למוזיקה אלקטרונית ונבל, פסנתר או צ'מבלו, והאופרות "מצדה" ו-"אשמדאי" הן דוגמאות אופייניות לשילוב כזה.
... חשוב לציין שלמרות העניין והזמן הרב שהשקיע טל במוזיקה האלקטרונית, מספר היצירות האלקטרוניות הטהורות שחיבר קטן מאוד, הן מושמעות לעתים רחוקות מאוד ונראה שהוא עצמו לא עודד במיוחד את השמעתן... נראה שטל עצמו לא היה מסוגל להסתגל לסיטואציה... של ישיבה באולם לנוכח צמדי רמקולים, מבלי לראות מבצע אנושי... עיקר עיסוקו במוזיקה אלקטרונית כמלחין התבטא, לפיכך, בשילוב של מבצע חי בצליל האלקטרוני.
— יהואש הירשברג, יוסף טל - עבר, הווה ועתיד, חדשות ממ"י 2008/2, ע' 1–2, ISSN 0792-6138
יצירות
עריכה_-_part.jpg)
| אופרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| יצירות לכלי מקלדת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| יצירות לתזמורת / אנסמבל / כלי סולו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קול סולו ללא ליווי | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קול סולו בליווי כלי אחד או אנסמבל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קול (ות) בליווי תזמורת | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| יצירות למקהלה א-קפלה / בליווי תזמורת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| מוזיקה אלקטרונית (ללא ליווי) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
פרסים ואותות
עריכה| שנה | הפרס | פרטים |
|---|---|---|
| 1949 | פרס אנגל של עיריית תל אביב | על יצירתו "יציאת מצרים", שבוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של ברנרדינו מולינרי |
| 1957/1958 | מענק לימודים (מוזיקה אלקטרונית) של אונסק"ו | |
| 1958 | פרס אנגל של עיריית תל אביב | על יצירותיו: הסימפוניה הראשונה, האופרה הקונצרטנטית "שאול בעין דור", הקונצרט לפסנתר ולטנור סולו |
| 1970 (ה'תש"ל) | פרס ישראל במוזיקה [5] | |
| 1975 | פרס Berliner Kunstpreis של העיר ברלין | |
| 1977 | פרס אנגל של עיריית תל אביב | על מפעל חייו בשטח המוזיקה |
| 1981 | חברות כבוד באקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות | |
| 1982 | פרס וולף לאומנות[6](הקישור אינו פעיל, 23.1.2024) | על גישתו החדשה למבנה ולמרקם המוזיקלי ויכולתו המעולה להקנות ליצירתו את המתח הדרמטי המרתק |
| 1985 | אות Verdienstkreuz I Klasse הגרמני | |
| 1985 | אות מסדר האמנויות והספרות של ממשלת צרפת[32] | |
| 1993 | דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב | "לאות הוקרה למפעל חייו כמוזיקאי וכמלחין שזכה לשם בינלאומי... לעבודתו החלוצית במוזיקה אלקטרונית בישראל... ליצירותיו האופראיות הייחודיות המצביעות על הקשר העמוק שלו עם הרוח היהודית בתקופות היסטוריות שונות, ועל שהשכיל ליצור מיזוג בין המסורת היהודית עתיקת היומין לבין המוזיקה בת-זמננו" |
| 1995 | פרס Johann Wenzel Stamitz הגרמני | |
| 1995 | פרס אקו"ם | בעבור הישג השנה בתחום המוזיקה הקונצרטית על המוזיקה לאופרה "יוסף" |
| 1995 | אות יקיר ירושלים | |
| 1996 | דוקטור לשם כבוד מטעם בית הספר הגבוה למוזיקה ותיאטרון של המבורג | |
| 1998 | דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים | על יצירתו המוזיקלית העשירה ובהכרת טובה על תרומתו לטיפוח החינוך המוזיקלי בישראל |
-
אצטרובל אורן (1939) -
החתול מונגו (1939) -
כתביו
עריכהספרי לימוד/עיון
עריכה- יוסף גרינטל, יסודות התאוריה המוזיקלית, ירושלים: הוצאת בנו בלן, 1944
- מבוא לתורת הצורה המוזיקלית, הוצאת מרכז לתרבות והסברה, 1952
- Musica Nova in the Third Millennium - Behind the Scenes of Music Theory, בהוצאת המכון למוזיקה ישראלית (באנגלית/גרמנית) 2002, Cat No. 1018E, ISBN 965-90565-0-8
אוטוביוגרפיות
עריכה- עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים, ירושלים: הוצאת כרמל, 1997 (עם עדה ברודסקי) ISBN 965-407-162-2
- Der Sohn des Rabbiners. Ein Weg von Berlin nach Jerusalem (בן הרב: הדרך מברלין לירושלים), Quadriga Verlag J. Severin, Berlin, 1985, ISBN 3-88679-123-8
- Tonspur - Auf der Suche nach dem Klang des Lebens (פסקול: בחיפוש אחר מצלול החיים); בהוצאת Henschel, ברלין 2005, ISBN 3-89487-503-8
מאמרים
עריכה- "דרך יצירתו של מוצרט", בת-קול כתב עת למוזיקה, חוברת ב' טבת תשט"ז (1956), עמ' 12–14
- "הרהורים עיוניים בדרך אל המוזיקה האלקטרונית", תצליל, הוצאת הספרייה המוזיקלית חיפה, קובץ ב' (1961)
- "התוכן האינפורמטיבי של הצליל", יסודות מזרחיים ומערביים במוזיקה בישראל, קובץ הרצאות ודיונים בעריכת מיכל זמורה, המכון למוזיקה ישראלית, (1962), עמ' 89–91
- "המחשב במוזיקה - שפה חדשה ותיווי חדש", המדיום באמנויות המאה העשרים, מכון ון-ליר בירושלים (1996) עמ' 106–109
- The Impact of the Era on the Interrelation Between Composer, Performer and Listener. Music in Time – A Publication of the Jerusalem Rubin Academy of Music and Dance (1983-1984) pp 23-27
- Rationale und Sensitive Komponenten des "Verstehens"', in Musik und Verstehen – Aufsätze zur semiotischen Theorie, Ästhetik und Soziologie der musikalischen Rezeption, Arno Volk Verlag (197?), pp 306–313
- Musik auf Wanderung – Querschnitte zwischen Gestern und Morgen in Berliner Lektionen, (1992) Bertelsmann, pp 79–90
- Wagner und die Folgen in der Musik des 20. Jahrhunderts, (1983) Universität Bayreuth, Sonderdruck aus Jahresbericht des Präsidenten, pp 167–181
- Der Weg einer Oper, Wissenschftskolleg Jahrbuch 1982/83, Siedler Verlag, pp 355–356
- Gedanken zur Oper Ashmedai, in Ariel – Berichte zur Kunst und Bildung in Israel, No. 15 (1972), pp 89–91
- Music, Hieroglyphics and Technical Lingo in The World of Music, Vol. XIII, No.1/1971 B. Schott's Söhne, Mainz, pp 18–28
- in Mensch-zu-Mensch-Erlebnis im Wissenschaftskolleg Berlin' (1994) in Axel von dem Bussche, Hase & Koehler Verlag, pp 125-131 ISBN 3-7758-1311-X
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אלירז, ישראל: בין משורר למלחין-אופרה, על גלגולי הליברית כז'אנר דראמטי, מאזניים, דצמבר 1981, עמ' 39–43
- אופרה, גיליון מס' 13, יולי 1995 - קובץ מאמרים לרגל בכורת האופרה יוסף
- בן יוסף, ניצה: קונצ'רטו מס' 6 לפסנתר וליווי אלקטרוני, מדריך להאזנה ליצירות ישראליות, המרכז המתודי למוזיקה, 1984, עמ' 159–163
- הירשברג, יהואש: יוסף טל: עבר, הווה ועתיד, חדשות ממ"י (הוצאת המכון למוזיקה ישראלית), 2008/2
- הירשברג, יהואש: יצירתו של יוסף טל, כרמל (2023) מסת"ב 978-965-7815-57-1|ISBN
- כהן, יהודה: נעימי זמירות ישראל, עם עובד (1990), עמ' 156–164
- רון, יוחנן: ההיכן והמתי ביצירתו של יוסף טל. או, הגם אתה יוסף טל ים-תיכוני? הארכיון למוזיקה ישראלית, אוניברסיטת ת"א, חוברת 9, 1997
- זמורה-כהן, מיכל: רפרטואר אישי, דביר, 1997, עמ' 86–93
- Leichtling, Avrohom. (2005) "Reflections", Musikproduktion Höflich, München
- Hirshberg, Jehoash. (1992) The New Grove Dictionary of Opera, edited by Stanley Sadie. ISBN 0-333-73432-7 and ISBN 1-56159-228-5
- Ron, Yohanan. (2000) The Music of Josef Tal - Selected Writings, The Israeli Music Archive, Tel Aviv University, Department of Musicology
- Seter, Ronit. Yuvalim be-Israel: Nationalism in Jewish-Israeli Art Music, 1940-2000, Ph.D. dissertation, Cornell University, 2004, 553 pp. (on Tal, pp. 145-152)
קישורים חיצוניים
עריכה
- יוסף טל, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
יוסף טל, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יוסף טל, דף שער בספרייה הלאומית
- יוסף טל, בארכיון הבימה
- אתר המוקדש ליוסף טל
- ביוגרפיה, מסמכים, תמונות ופרטים על ארכיונו האישי של יוסף טל במרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של יוסף טל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- קטלוג היצירות, באתר המכון למוזיקה ישראלית
- דיסקוגרפיה - Discography
- אברהם שניר, ריאיון עם חתן פרס ישראל: 'אין לשלול ממני הרגש': יוסף טל "מתוודה" ומספר על דרכו כאמן יוצר ועל עבודתו. – דעותיו על מאזינים ומבקרים, דבר, 10 במאי 1970
מתוך התכנית 'שאלות אישיות, יעקב אגמון משוחח עם יוסף טל' – גלי צה"ל, דצמבר 2000 (Hebrew), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 51:20)- חנוך רון, כל יצירה גדולה היא ניסוי: ריאיון עם יוסף טל, דבר, 16 באפריל 1973, המשך
- מרב יודילוביץ', הלך לעולמו חתן פרס ישראל יוסף טל, באתר ynet, 25 באוגוסט 2008
- עומר שומרוני, אמש הלך לעולמו המלחין הישראלי וחתן פרס ישראל יוסף טל, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2008
- עודד אסף, אסכולה מקומית של איש אחד, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
- היצירות "קינה", "הורה" ו"על נהרות בבל" בArchive.org בביצוע קלרה סרבש ויוסף וייסגרבר
אסף שלג, כיצד צריך ללמוד את המוסיקה של יוסף טל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2015
.svg){kind=logo}
- Josef Tal - Reflections, by Avrohom Leichtling, 2005
- Meidad, josef-tal-symphonies-1-3(הקישור אינו פעיל), avantgarde/prog-rock/classical/jazz
- Meidad, josef-tal-symphonies-4-6, avantgarde/prog-rock/classical/jazz
- Jeffrey Burns: With Josef Tal on Kurfürstendamm
הערות שוליים
עריכה- ^ נספה בשואה. נעצר באיינדהובן שבהולנד על ידי הגרמנים ונשלח למחנה ההשמדה סוביבור, שבו נרצח ב-16 באפריל 1943.
- ^ Becker, Heidede. "Ein Stück Stadt ergründen". Filum Rubrum Verlag, Nauen bei Berlin (2012), pp 93 - 110
- ^ Eckhardt, Ulrich & Nechama, Andreas: Judische Orte in Berlin, 2005, Nicolai, p153 ISBN 3-89479-165-9
- ^ לדוגמה: Die syrische תרגומו למגילת אסתר
- ^ Brocke, Michael; Carlebach, Julius (Ed.): Biographisches Handbuch der Rabbiner. K. G. Saur (2004)
- ^ בסיומהּ של הסונטה הראשונה לפסנתר כתב טל ואריציות על לחנו של שרת לשירה של רחל 'הן דמה בדמי זורם'.
- ^ http://www.zemer.co.il/article.asp?id=57
- ^ עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים, ירושלים: הוצאת כרמל, 1997 (עם עדה ברודסקי) ISBN 965-407-162-2, עמ' 107–109, 139–140.
- ^ לב, תומר: האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין - 50 השנים הראשונות, אוניברסיטת ת"א (1998), ע' 34-35
- ^ http://www.jamd.ac.il/content/היסטוריה האקדמיה למוסיקה: היסטוריה(הקישור אינו פעיל, 23.1.2024)
- ^ יוסף טל: עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים, הוצאת כרמל, 1997 ISBN 965-407-162-2 ע' 175–187, 303
- ^ בשנת 1962 הגיע למרכז המהנדס הקנדי היו לה-קיין (Hugh Le Caine) והתקין בו את ה-Creative Tape Recorder
- ^ מוזיקולוגיה: על אודות, באתר האוניברסיטה העברית
- ^ אורגד, בן ציון: יקים שלי. בין המולדות - היקים במחוזותיהם. ע' משה צימרמן, יותם חותם. מרכז זלמן שזר. (2005) ע' 309-311
- ^ אשר הקדיש לו פרק בספרו Starer, Robert. (1987) Continuo - A Life in Music. Random House, New York. pp. 26-44 ISBN 0-394-55515-5
- ^ 1 2 3 מרקל, שלמה: על תווי למוזיקה אלקטרואקוסטית וסביבת ממשק להלחנה, חיבור לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר דוקטור למדעים, הטכניון, 1993
- ^ Classic Produktion Osnabrück
- ^ יוסי אלי, בעקבות האוצר האבוד של פרופ' טל, באתר nrg, 4 במרץ 2009
- ^ ניר חסון, מומחה קבע באחרונה שמצב השימור בספרייה שמחזיקה את אוצרות העם היהודי הוא "בינוני עד נמוך", באתר הארץ, 4 בספטמבר 2009
- ^ פס"ד ת"א 07–9018 יוסף טל (איתן טל) נגד האוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים ובית הספרים הלאומי האוניברסיטאי, גבעת רם (24 באוקטובר 2010)
- ^ Fleisher, Robert: Twenty Israeli Composers: Voices of a Culture, Detroit, MI 1997, pp 72
- ^ בסונאטה לפסנתר (1950) משתמש טל במוטיב של יהודה שרת לשירה של רחל
- ^ אדוין סרוסי ואסף שלג: מבוא לחוויה המוזיקלית הישראלית, "זמנים" - רבעון להיסטוריה, גיליון 110 (2010)
- ^ Benjamin Bar-Am: Unconventional Music, Jerusalem Post Musical Diary, 29 Aug, 1962
- ^ המחשב במוזיקה - שפה חדשה ותיווי חדש, המדיום באמנויות המאה העשרים, בעריכת בילסקי-כהן ובליך, מכון ון-ליר בירושלים (1996) עמ' 106-109
- ^ Musica Nova in the Third Millennium - Behind the Scenes of Music Theory, בהוצאת המכון למוזיקה ישראלית [1], 2002, Cat No. 1018E, ISBN 965-90565-0-8
- ^ כלולה ברפרטואר תחרות ארתור רובינשטיין (2011)(הקישור אינו פעיל, 23.1.2024)
- ^ [2] Kotaro Fukuma performs the Sonata for piano at the Arthur Rubinstein Piano Master Competition, May 2011 in Tel Aviv
- ^ [3] Dmitri Levkovich performs the Sonata for piano (partial) at the Arthur Rubinstein Piano Master Competition, May 2011 in Tel Aviv
- ^ תאריך החיבור המשוער נקבע לפי מכתבים שצורפו לעותק כתב היד
- ^ היצירה אבדה
- ^ The Jerusalem Post, December 13, 1985