ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון195

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

האם הדת הולכת להיכחד?

האם בעקבות התפתחות המדע ומציאת הסברים אלטרנטיביים לתופעות טבע (הגשם יורד בגלל תהליכים פיזיים באטמוספרה ולא בגלל תפילה) קיימת ירידה באחוז המאמינים בדת? האם אותה אידאולוגיה של המדע שהעולם הוא מטריאליסטי וכל כוחות המיסטיקה הם שקר הולכת לתפוס את מקום האמונה בעל טבעי? 79.182.240.15 14:11, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

קשה להגיד. אין ספק שמאז המהפכה המדעית ותחילת העת החדשה, יש ירידה מאסיבית באחוז המאמינים בדתות/בעל-טבעי. (לפני זה קרוב ל100% מהאנושות האמינה באל או כוח על טבעי כלשהו.) מצד שני, למשל בעשורים האחרונים יש גל חדש של ניו אייג', ואנשים רבים מפתחים אמונות חדשות. וגם: ארצות רבות הפכו דווקא ליותר דתיות במהלך המאה ה-20- ישראל בתקופת הקמתה הייתה מדינה חילונית במובהק, עם אידיאולוגיה סוציאליסטית-חילונית-ציונית. גם איראן, למשל, עברה תהליך איטי של חילון במהלך שלטון השא, ובעקבות המהפכה האיראנית הפכה חזרה לדתית יותר. בלנק - שיחה 14:29, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

-נוסף לאחר התנגשות עריכה:

אכן, מחקרים מראים על ירידה מתמשכת באחוז האנשים המגדירים עצמם דתיים בקרב כל אוכלוסיית העולם. זה, כמובן, לא אומר שהדת הולכת להיכחד. בנוגע ל"הוכחה הניצחת" שהבאת (הגשמים יורדים בגלל שינויים באטמוספירה), היא ודאי לא תשכנע אף אחד לנטוש את דתו. כל מעביר סמינריון מתחיל בכל תנועה להחזרה בתשובה יענה לך על זה: "ברור שהגשם יורד בגלל תהליכים פיזיים. אבל אני מתפלל לאלוהים שיחולל את התהליכים הפיזיים האלה" ומיד אחר כך ימשול לך משל על הרכבת שהגיעה פעם ראשונה לכפר מרוחק. פלא. אנשים מהכפר עלו על הרכבת בת עשרת הקרונות בשביל להבין איך הפלא עובד וחזרו, לדבריהם, עם פתרון של 90% לשאלה איך זה עובד: הכל בלוף. הקרון האחרון מחובר לזה שלפניו, הוא מושך אותו, וככה הוא נוסע. זה שלפניו מחובר לזה שלפניו. רק בנוגע לקטר אין לנו עדיין תשובה, אבל זה בטח חלק מאותו בלוף. כך גם בנוגע לגשם או לכל תהליך טבעי אחר. מנקודת מבטם של המאמינים אלוהים הוא זה שמחולל את התהליך, כולל הגורמים לו. האמונה בישות על טבעית היא הרבה יותר מורכבת מאיך שאתה מציג אותה (ראה האופיום של ההמונים). וזה לא הולך להעלם מהעולם בגלל שמצאו סיבה לתהליך טבעי כזה או אחר. חמויישֶה - שיחה 14:33, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

נתונים סטטיסטיים מעניינים בנושא אפשר למצוא כאן, כאן, כאן ואולי גם כאן. מהנתונים ניתן לראות שהאי־דתיות אכן נמצאת במגמת עלייה, אולם יהיה צורך בהאצה דרסטית על מנת שהדת תכחד בדורות הקרובים. נו, טוב • שיחה 15:57, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

הדת לא הולכת להיכחד, משום שבמצבי מצוקה יותר ויותר אנשים מחפשים מפלט בדת, והתקופות הנראות לעין נחזות ככאלו, מבחינה כלכלית ומבחינה בטחונית. ולגבי הדת היהודית היא לא תיכחד לעולם, שכן ישנה הבטחה אלוקית של "לא תשכח מפי זרעו" וגרעין לא ניתן לפיצוח של יהודים מאמינים ודבקים בתורה, היה מאז מתן תורה, ויתקיים עד סוף כל הדורות. טיפוסי - שו"ת 16:06, 29 באוגוסט 2012 (IDT)[

טיפוסי, חשוב להבהיר, כשאתה נותן הצהרות כאלה, שמדובר בדעה אישית שלך. לחלופין, אתה יכול להוסיף "על פי התנ"ך הדת היהודית לא תיכחד לעולם", ולתת לקורא להחליט אם זה אומר שהיא אכן לא תיכחד לעולם. דבריך בצורתם הנוכחית מפירים את ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית. בלנק - שיחה 20:27, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

מכובדי, אין כל ספק שמדובר בדעה אישית שלי, אין צורך לציין זאת אפילו, זה מובן מאליו, והסיבה שאין צורך להוסיף על פי התנ"ך וכדומה היא משום שהדרישה לנקודת מבט נייטרלית היא אך ורק בערכים עצמם, לא בדפי שיחה וק"ו לא בשאר דפי המיזם. טיפוסי - שו"ת 22:09, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

זה נכון לגבי דפי שיחה וכד', אבל בדף כזה ניתן לצפות מחברי הקהילה שידעו להציג נקודת מבט נייטרלית, ולתת לשואלים תשובות מלאות ומאוזנות. בלנק - שיחה 03:49, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

או במילים אחרות, עליה באיכות החיים אמורה להביא לירידה בדתיות, כמו שעליה ברמת השכלה הובילה לירידה בדתיות(תופעה ידועה גם בין היהודים, תנועת ההשכלה). מעניין. 79.181.206.93 16:34, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

כדי לומר לך בוודאות שהדת הולכת להיכחד צריך להיות נביא, וכדי להיות נביא צריך להאמין בהקב"ה. מסקנה: הכל משחקים. שאל את אומן, חתן פרס נובל ויהודי מאמין. ‏DGtal‏ 17:03, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

חלושי אופי עלולים לרדת בדתיותם בעקבות עליה באיכות חייהם, וזה מרומז בדברי הנביא: "והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל". טיפוסי - שו"ת 17:26, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

הדת נוצרה כמענה לבעיות שאנשים לא ידעו לענות עליהן בהיסטוריה. כך לדוגמה אנשים לא ידעו להסביר מדוע יורד גשם או איך יכול להיות שצדיקים סובלים, אז הם המציאו אל שמוריד גשם ועולם הבא שבו הצדיקים לא יסבלו והרשעים יבואו על עונשם.

בעידן המודרני חלה התפתחות כפולה: מדעית ופילוסופית. אנחנו מסוגלים לחשוב על בעיות בצורה לוגית ומסודרת יותר, והדבר עוזר באופן כפול להימנע מאמונות תפלות: ראשית יש לנו הרבה יותר תשובות לשאלות שבעבר לא ידעו לענות עליהן. לדוגמה, אנחנו יודעים שמתרחש תהליך של אידוי ועיבוי וכך יורד גשם. שנית, אופן החשיבה הפילוסופי מאפשר לנו לקבל תובנות שבעבר לא ידענו. לדוגמה, שצדיקים אכן עלולים לסבול ולא אמורה להיות לזה כל תשובה מכל סוג ולא צריך להמציא עולם דמיוני לשם כך.

המסקנה מכך היא שבטווח הרחוק הדת תיעלם. Nachy • שיחה 22:51, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

אין לי מושג מאיפה הוודאות שלך בעניין הזה. לי יש תחושה שטיפוסים כמו סטיבן הוקינג או איינשטיין, או סתם אנשים ברמה שלהם, לא ישללו את האפשרות של אלוקים בצורה כל כך ודאית.

נכון שברמה של המון העם מי שהגיע להשכלה ככל הנראה יהיה פחות דתי. כי הדת אכן מנצלת את הבורות. אבל ברמה גבוהה יותר המדע לא בהכרח מהווה תשובה ניצחת לכל התופעות כולם או סתירה מוחלטת לקיומו של כוח עליון.

ואם אנחנו נוטים להניח שככל שעובר הזמן העולם משכיל יותר, הכחדתה של הדת לא אמור להיות כל כך ודאי. TZivyA - שיחה 23:03, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

נכון שאיינשטיין (ואולי גם הוקינג, אני לא בטוח) אינו אתאיסט (לפחות באופן שבו הוא הגדיר אתאיזם. יש אנשים, כגון ריצ'רד דוקינס, שרואים בדעותיו "sexed-up atheism"), אולם אני לא חושב שניתן לומר עליו שהוא שייך לדת (בהגדרתה בוויקיפדיה האנגלית: "Religion is a collection of cultural systems, belief systems, and worldviews that relate humanity to spirituality and, sometimes, to moral values." ראו גם en:Religious views of Albert Einstein). במובן זה הדת יכולה (אף שזה לא סביר) להיכחד בעוד שאמונה בצורות שונות של אלוהים עוד תתקיימנה. נו, טוב • שיחה 17:25, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

כידוע לכל מי שקרא מגוון רחב של הוגים ביהדות, ובראשם הרמב"ם, הטענות שאתה מציג נכונות רק עבור מי שתופס את האל כפונקציונר לסיפוק צרכים רוחניים, פיזיים או אינטלקטואלים, כלומר - כאמצעי, ולא כתכלית עצמה (אמונה לשמה). תמוהה במיוחד העובדה שאתה מייחס ל"אופן החשיבה הפילוסופי" את ה"גילוי" ש"שצדיקים אכן עלולים לסבול". ירמיהו שאל לפני מעל 2500 שנים "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, שָׁלוּ כָּל-בֹּגְדֵי בָגֶד?", הגם שלא היה מעורה בהגותם של קירקגור, קאנט וניטשה ואיוב תהה " מַדּוּעַ, רְשָׁעִים יִחְיוּ; עָתְקוּ, גַּם-גָּבְרוּ חָיִל?" הגם שלא היה בקיא בתאוריות על היווצרות עננים. 94.159.183.146 23:40, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

כל מגמה של חילון מעוררת אצל מאמינים שמרנים תגובת הגנה של "חזרה למקורות" בכל הדתות, כך שהדת צפויה אולי להיחלש בעתיד אך לא "להיכחד" בקרוב. ואל תשכח את הסיכוי שה' אולי קיים, ועשוי להפתיע אותך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההמצאה המגוחכת שקיימת ישות טרסנצנדנטית ובלתי-ניתנת להגדרה מקורה בתופעות שבעת העתיקה לא היו ניתנות להסבר בכלים ההם. הרציונליזציה המאולצת שהרמב"ם עשה לזה היא פעולה של דיעבד, ובמקרה של הרמב"ם היא גם לא כל-כך מוצלחת.

ייתכן שאלוהים קיים. ייתכן גם שיש ציפור דרור במרכז השמש. Nachy • שיחה 00:06, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

הדיון גלש לפתע לדיון איך הדת התחילה? נו שיהיה. רוב הדתות התחילו בערך מכפי שאנשים תיארו כאן, ישנה דת אחת שהתחילה על ידי איש חכם שבצעירותו נקרא אברם, הוא לא הסתפק בתשובות מתחמקות, הוא חקר ובחן והגיע למסקנה שמבחינה לוגית טהורה, יש יוצר חכם יחיד שברא את הכל לתכלית ראויה, הדרך בה השתמש כדי להגיע למסקנה זו מבוארת במקורותינו, והיא מעולם לא הופרכה או נסתרה, בכל אופן זה המשיך מפי שמתואר בתורה, וכל השאר היסטוריה, ולסיכום, הדת ככל שמדובר בדת מבוססת ומאומתת עוזרת להמונים להשתלב בדרך הנכונה בלי מאמץ ניכר, ולקבל את הגיבוי הנדרש כדי לא לסטות ולגלוש לתהום הפעורה בצידי הדרך. ע"כ בקיצור נמרץ. טיפוסי - שו"ת 00:20, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

לא התייחסתי לגישתו הרציונלית של הרמב"ם, כי אם לגישתו לאמונה לשמה, בניגוד לאמונה ב"אלוהי הפערים", אותה הצגת. 94.159.183.146 00:25, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

כזכור, יאסר ערפאת אמר פעם משהו בסגנון: "שיילחמו הישראלים ככל שירצו. אנו ננצח את הכיבוש - בזכות הרחם של האישה הערבייה". או במילים אחרות, דמוגרפיה יוצרת את הדי-אנ-איי של העתיד.

בהכללה, שכבות אוכלוסיה חילוניות ומשכילות נוטות להביא פחות ילדים משכבות אוכלוסיה מסורתיות ודתיות. (בכל האוכלוסיות והדתות, ומסיבות סוציולוגיות רבות, שלא נתחיל לפרט כאן). לכן, התשובה לשאלה למעלה היא: לא. הדת ממש לא הולכת להיעלם. . Danny-w • שיחה 00:42, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מסכים עם דברי נחי ודברי דני - יש תחרות בין תהליכים של עזיבת הדת כתוצאה מהרחבת ההשכלה הכללית ובין מגמות ילודה שונות במגזר הדתי מול המגזר החילוני.

נקודה נוספת היא ההבדלה בין אמונה באלוהים ובין דת - דת היא מערכת חוקים מוגדרת ובהיותה כזאת היא מבוקרת וניתן למצוא בה פגמים ולאבד את הנכונות להתנהל על פיה. לעומת זאת אלוהים, במיוחד אלוהים לא מוגדר, כמו בדתות המונותאיסטיות הראשיות, אינו ממשי, לכן גם לא עומד בביקורת של ממש. דתות יעלמו או יעברו שינוי גדול מאוד, כפי שכבר קרה בעבר (המון דתות נכחדו, דת אלי המאיה, דת האזטקים, דת אלי יוון, הדת הכנענית, דתו של אחנאתון ועוד ועוד ועוד) והדתות הקיימות עדיין עוברות שינוי מתמיד, תוך הסתרת טקסטים ישנים שיעוררו היום גיחוך, כמו תיאור של עולם שטוח, והתאמתן לידע הנוכחי ולשאיפות מעודכנות יותר. בברכה. ליש - שיחה 06:45, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

לעומת כל אלה, אנו היהודים מצהירים כבר אלפי שנים בגאון: זאת התורה לא תהא מוחלפת, ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים. טיפוסי - שו"ת 08:01, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

טיפוסי, הצהרתך מענינת, אבל לא כל כך נאמנה להיסטוריה. "היהודים" הוא מושג שנוצר רק לאחר הפיצול של ממלכת שלמה. התורה המקוימת כעת על ידי היהדות עברה שינויים רבים במהלך השנים ויעידו על כך הקראים, נוספו הלכות רבות מספור, ציווים דוגמת עין תחת עין, נשך, שמיטה ועוד קיבלו פרשנויות שסירסו את כוונתם המקורית. הדת היהודית היום מפוצלת בין זרמים רבים, בעלי מנהגים שונים האחד מרעותו וחלקם אפילו לא מכיר בתקפות יהדותם של האחרים. להצהיר הצהרות בומבסטיות תמיד אפשר, אך להיות נאמן לאמת ההיסטורית, זה סיפור אחר. בברכה. ליש - שיחה 09:07, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

היהודים כעם בעל דת הפכו ככאלה במעמד הר סיני, הקראים הם המצאה מאוחרת של אנשים שהתקשו בקיום כל המצוות עם הפרשנות שניתנה להם על ידי הבורא, הציוויים שהזכרת הם דוגמה למצוות שביאורן הכרחי בתורה שבעל פה שניתנה יחד עם התורה שבכתב, ההלכה היהודית מקיפה את כל צורות החיים ולכן היא רלוונטית בכל דור ודור, העקרונות אינם משתנים, חילוקי מנהגים בין הזרמים ביהדות הם מאפיינים משניים תלוי מנהג המקום, תרי"ג המצוות שווים אצל כולם, נכון שיש זרמים שסטו מדרך היהדות המסורתית, אך טבעי שהזרם המקורי לא יכיר בתקפות כולם. זוהי האמת ההיסטורית, ואין בלתה. טיפוסי - שו"ת 10:34, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

נראה לי ליהדות יצאו יותר עדכונים מאשר לחלונות XP. כל יום איזה רב ממציא מצווה חדשה. 109.67.195.186 10:36, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

מהסיבה הפשוטה שהיא מערכת הרבה יותר מורכבת ומחייבת מחלונות XP. טיפוסי - שו"ת 10:40, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

כל דת המטרה שלה היא לגרום לכוחות על טבעים לציית לך. זאת המשמעות של תפילה ומצוות: אני עושה מה שאני חושב שהחזק ביותר רוצה שאעשה ובתמורה הוא יעזור לי. אולי לא עכשיו, אלא בעולם הבא. ולא רק דתות מונותאיסטיות, אלא גם פגנים עתיקים וגם כל הנאו-פאגניזים מבוסס על אותו דבר: מה אני צריך לעשות בשביל שהעל טבעי יעזור לי. ברגע שאין יותר צורך להסביר תופעת טבע על ידי גורמים מיסטיים (אפשר לחשב את מסלולו של הירח ולחזות ליקוי חמה בדיוק של 100%) אז הרוחות/אלים/שדים מאבדים את כוחם. כמו שפולחן אל הירח מת בעקבות אסטרונומיה, כך ימותו כל הדתות. 109.67.195.186 10:31, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

ראו את זה. דברים שכתב הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) יש מקומות יותר מפורטים אך הם אינם באינטרנט. עיקר העניין: המדע מתעסק בשאלות מאוד מסוימות ואין לו נגיעה להרבה מאוד שאלות בעלות משמעות רבה. למשל שאלות הסיבה התכלית והמהות ושאלות עצם הקיום. לשאלות אלו יש תשובות רק במסגרת הדת ולו תהיה זו דת טבעית הומניסטית. נ"מ • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ב • 03:48, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

טעות בידך, לא רק הדת עוסקת בכך - תשובות רבות יש לשאלות אלה בתחום הפילוסופיה. בברכה. ליש - שיחה 08:38, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

מצבה של הפילוסופיה כיום הוא שאין בה שום דבר מוחלט ואין שום אקסיומה ברורה מאליה. באמת היו דורות שבהם הפילוסופיה עשתה את מה שהמדע עושה כיום. הרי רוב התמודדותו של הרמב"ם היא עם התפיסות הפילוסופיות שרווחו בימיו. אני קצת מצטט ממאמר אחר של הרב: "אשר לבעיה הפילוסופית, הנה בעיה זו היתה הבעיה העיקרית שבה עסקו ביישוב בעיות הדת והמדע בימי הביניים. אולם בזמננו אין לבעיה זו כל תוקף. רק בזמן שקיימת הפילוסופיה, אפשר להקשות מן הסברות הפילוסופיות על עיקרי אמונה. אולם בדורנו, כאשר דורות של פילוסופים הרסו למעשה את כל האקסיומות והעקרונות הפילוסופיים, כאשר לא רק בונים והורסים שיטות פילוסופיות, אלא אפילו את הדברים שנחשבו כיסודות בלתי מעורערים – את כללי ההגיון. בדורותינו אין כל תוקף לשאלות פילוסופיות – שאלה זו שהיתה בזמנה השאלה החשובה ביותר, היא בימינו חסרת ערך" (הרב עדין אבן ישראל "על דת ומדע" רשפים 01/57). אני מציע שגם תקרא את הקובץ שצירפתי. המשך יום טוב. נ"מ • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ב • 10:28, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

נ"מ נכבדי, קראתי את דברי הרב וצר לי, אך הגעתי למסקנה שאין בם שמץ של היגיון. אני מניח שאנשים נוספים חושבים כמוני, כי אם היו חושבים שיש היגיון בדברי הרב, היו מבטלים לאלתר את הפקולטות לפילוסופיה בכל העולם. בברכה. ליש - שיחה 10:41, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

ראה פוסטמודרניזם. ובאמת אולי היה מועיל... על כל פנים תצביע לי על משהו מוחלט בפילוסופיה כיום. אמנם אנשים נהנים להתבונן ולחשוב שביכולתם להפשיט עד אין סוף וכמו הרבה דברים במדעי הרוח מה שמחזיק אותם הוא עניינם של אנשים בו. יש גם אנשים שנהנים מספרות ואף משקיעים בה את חייהם ויש גם פקולטה לספרות, אך הם לא סוברים לרוב שהספרים יתנו להם תשובה לשאלותיהם. אבל השאלה של מהו הבסיס האיתן והיציב שעליו ניתן להישען בלי שום ספק נותרת בעינה וכיום אין לשאלה זו תשובה מוחלטת בפילוסופיה, ומי שמחפש וודאות לא ימצאה בפילוסופיה. יש אנשים שמשתייכים לאסכולה פילוסופית מסוימת שבה יש הנחות יסוד ברורות אך במצב זה אין הבדל אמתי בינם לבין איזו דת שתהיה. שוב יום טוב. נ"מ • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ב • 11:11, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

לא מבטלים משתי סיבות, סיבה אחת מקווים למצוא בכל זאת ממצאים חדשים בכוח הפילוספיה, סיבה שנייה משום שפזילה לעבר הדת לא עולה על הדעת להמון אנשים, שכן זה אינו עולה בקנה אחד עם השאיפה האנושית הבסיסית, להיות חופשי ומשוחרר מכבלי הדת המעיקים. טיפוסי - שו"ת 10:54, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

אחרי דקארט וקאנט, לא ניתן להיות בטוח בדבר. ניתן לדעת בוודאות שהעולם מטריאליסטי, ממש כפי שניתן לדעת בוודאות שהעולם אידיאליסטי. אריסטו ואפלטון ייאלצו להישאר במחלוקת בלתי מוכרעת, והדת מקבלת בזאת אל"ף להישאר. מלבד זאת, האמונה שהתפילה מורידה גשמים אינה מייחדת את כל הדתות ואת כל פלגי האמונות שבכל דת. בדיון זה, כבר הפנו אותך לשיטתו של רמב"ם, הדוגלת בעולם המונהג באמצעות חוקי הטבע. איך הוא מסדר את זה עם קיומו של האל? עיין במורה הנבוכים. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג באלול ה'תשע"ב • 16:13, 10 בספטמבר 2012 (IDT).

ספין

1. אני מנסה להבין את משמעות המשפט "לפונקציית גל הספינורית אין הצגה מרחבית". מה הכוונה?
2. במודל של ג'ירוסקופ- חלקיק מסתובב סביב עצמו ("ספין"): איך מבחינת נוסחאות רואים אם הוא חג סביב ציר X או צריך Z?
3. האם במודל הקדום יש הסבר ל"ספין חצי"? מה זה אומר (הוא משלים חצי סיבוב? כלומר?). אין צורך לציין שהמודל ישן ולא מקובל כיום.
4. בערך האנגלי רשום $S_{z}|s,m\rangle =\hbar m|s,m\rangle .$. איך אני מפעיל את $S_{x},S_{y}$?

79.176.245.115 14:27, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

1. הכוונה היא שהספין לא מסתובב במרחב XYZ שלנו אלא במרחב מופשט אחר, או במילים אחרות שפונקציית הגל של הספין היא לא פונקצייה של הקואורדינטות XYZ.

2. מחשבים את ערך התצפית של האופרטור המתאים SX או SY או SZ עבור המצב המבוקש. אני לא מכיר את מודל הגירוסקופ אז אני לא יודע לעזור מעבר לכך.

3. לא יודע.

4. הרישום $|s,m\rangle$ פירושו ספין S ורכיב בכוון Z שערכו m, הרישום הזה נבחר באופן שרירותי, והוא גורם לכך שזהו מצב עצמי של האופרטורים S או SZ, ולא של SX או SY. רושמים את SX או SY כצירוף לינארי של אופרטורי העלאה והורדה S+ וגם S- ואותם אני מקווה שאת/ה יודע/ת להפעיל על המצב s,m. התוצאה תהיה לכן סופרפוזיציה של שני מצבים. אפשר לכתוב מצב שהוא סופרפוזיציה של שני מצבים שהוא מצב עצמי של האופרטור SY או SX - זה יכול להיות תרגיל לבדיקת ההבנה שלך. ‏Setreset • שיחה 21:54, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

תודות, לגבי SX וSY, אני לא ראיתי את זה בשום מקום וניסיתי לפתח לבד. אולי יש דבר איך אלגנטית:

$S_{\pm }|s,m\rangle =\hbar {\sqrt {s(s+1)-m(m\pm 1)}}|s,m\pm 1\rangle$, where $S_{\pm }=S_{x}\pm iS_{y}.$

$S_{-}+S_{+}=2S_{x}$

$S_{-}-S_{+}=2iS_{y}$

$S_{x}|s,m\rangle =\hbar {\sqrt {s(s+1)-m(m+1)}}|s,m+1\rangle +\hbar {\sqrt {s(s+1)-m(m-1)}}|s,m-1\rangle$

$S_{y}|s,m\rangle =-i(\hbar {\sqrt {s(s+1)-m(m+1)}}|s,m+1\rangle -\hbar {\sqrt {s(s+1)-m(m-1)}}|s,m-1\rangle )$

האם האופרטורים שמצאתי ניתנים לכתיבה יותר טובה? 109.67.199.229 10:20, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

לא בדקתי אבל זה נראה נכון, אולי שכחת פקטור 1/2 בדרך ופקטור 1- בS-. אני לא מכיר דרך יותר קומפקטית לכתוב את זה. ‏Setreset • שיחה 22:13, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

האם הנפשט יכול להיות גם מומחה?

האם פסיכיאטר שנשפט יכול לקבוע על עצמו כרופא מומחה שהוא לא שפוי? 79.181.206.93 16:36, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

לא. חמויישֶה - שיחה 17:04, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

"אדם קרוב אצל עצמו", זהו גם עקרון, לפחות מבחינה משפטית. נדמה לי שהדבר נכון גם לגבי בני משפחה. בנצי - שיחה 20:03, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

אקספוננט של מטריצה

איך אפשר להסביר את המעבר הבא: $exp(-{\frac {i\omega t}{2}}\sigma _{z})=\left({\begin{array}{cc}exp(-{\frac {i\omega t}{2}})&0\\0&exp({\frac {i\omega t}{2}})\end{array}}\right)$

סיגמהZ היא מטריצת פאולי, i מדומה והיתר קבועים. 79.176.235.107 17:08, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

מגדירים $\ exp(A)=\sum _{n=0}^{\infty }{\frac {1}{n!}}A^{n}$. מתברר שהטור הזה תמיד מתכנס, ואפשר לחשב את הערך הזה במהירות על-ידי מעבר לצורת ז'ורדן. במקרה האלכסוני, האקספוננט הוא פשוט המטריצה האלכסונית שרכיביה הם האקספוננטים של רכיבי האלכסון המקוריים. עוזי ו. - שיחה 18:06, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

שיטה בדואית נגד עין הרע

אני מחפש מידע על שיטה אחת של בדואים (אולי של ערבים) שנועדה כנראה לנטרל את עין הרע, או אולי להבריח איזו קללה.

שמים איזה חומר ריחני בתוך קופסה המזכירה Thurible נוצרי שמדיף עשן. עוברים איתו בכל הבניין. מה זה המנהג הזה? נראה לי כמו העתקה מנצרות. 79.182.234.111 19:16, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

פוטון ומסה

כידוע, פוטונים מוסיפים מעט מסה לכדהא. אומנם מעט (למרות ששמעתי פעם 2 קילו ביום.. אבל ידוע יותר שכמות קטנה עד כדי בלתי מדידה). כידוע, גם מחימום, וגם ביצירת מולקולות בפוטוסינתיזה שהן מסיביות יותר מהמרכיבים שלהן. איך זה קורה? תודה Meni111 - שיחה 00:51, 30 באוגוסט 2012 (IDT) http://www.physicsforums.com/archive/index.php/t-8251.html: .

למגיב הקודם, אנא חתום.

מה שמלמדים שלפוטון אין מאסה, זה לא לגמרי מדוייק. אמנם אין לו מאסת-מנוחה, אבל יש לו מאסת-תנועה (מאסת תנועה היא ההפרש בין המאסה הכללית לבין מאסת המנוחה). אפשר לחשב את מאסת התנועה של הפוטון, לפי הנוסחה של איינשטיין, שלפיה יוצא שכל אנרגייה (חלקי מהירות האור בריבוע) היא בעצם מאסה, ובמקרה של הפוטון - אשר כל המאסה שלו היא מאסת-התנועה שלו - יוצא שהאנרגייה שלו (חלקי מהירות האור בריבוע) היא מאסת-התנועה שלו. אגב, כדי לדעת מהי האנרגיה של הפוטון - פשוט מכפילים את מהירותו בתנע שלו, וממילא יוצא שמאסת התנועה של הפוטון היא התנע שלו חלקי מהירותו; זאת בעוד שהתנע של הפוטון מחושב לפי אורך הגל של הפוטון. סמי20 - שיחה 17:24, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

פוטון מפעיל כוח משיכה? כמה משקל נוסף לכדור הארץ כשהפוטון נספג כאן? תודה Meni111 - שיחה 22:17, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

אכן מפעיל כח משיכה, אם כי כמובן הכח הוא כה מזערי עד שהוא חומק אל מתחת לטווח המדידה. לגבי שאלתך השניה: כמו שכתבתי בתגובתי הקודמת, המאסה (כלומר מאסת-התנועה) שמוסיף כל פוטון לכדור הארץ - היא התנע שלו חלקי מהירותו. התנע של הפוטון תלוי באורך הגל של הפוטון, וזה כמובן משתנה מפוטון לפוטון. סמי20 - שיחה 23:27, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

למה ישראל לא הפכה להיות מדינה דו-לאומית?

מאיזו סיבה הרשות הפלסטינית הפכה לישות פחות או יותר עצמאית ולא חלק אינטגרלי ממדינת ישראל? כלומר חלק מרצף ערבי-ישראלי, כך שישראל היתה הופכת למדינה אחת לשני עמים? 79.183.226.245 16:01, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

האמת ששאלתך מוקדמת מדי. יותר ויותר אנשים חושבים שרוב הסיכויים הם שאכן אנחנו בדרך למדינה דו לאומית. רק השבוע הצטרף אליהם נחום ברנע.(ראה סרטון בערוץ היוטיוב של מועצת יש"ע) eman • שיחה • ♥ 16:21, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

ישראל לא הפכה לכזו ולא תהיה כזו, כי שני העמים לא מעוניינים בכך. היהודים רוצים מדינה עם רוב יהודי, והפלסטינים רוצים מדינה ערבית. לכן הפתרון המסתמן הוא שתי מדינות לשני עמים, וזה יתבצע רשמית כאשר שתי ההנהגות יצליחו לחתום על הסכם שמספק את שני הצדדים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרשה לנו לפקפק, ולהפוך את ה'כאשר' שבדבריך ל'אם'. כאמור, צריך שניים לטנגו. יותר מכפי ששני העמים לא מעוניינים במדינה דו-לאומית (אגב, שאלת אותי? אני אחד משני העמים הנ"ל, ואני דווקא חושב שזהו הרע במיעוטו), הם אינם מעוניינים בהסכם שלום ובסיום התביעות (למשל, שמע מה האדם הזה, שגם עם הארגון שלו נצטרך לחתום על הסכם, טוען כאן). אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג באלול ה'תשע"ב • 16:30, 10 בספטמבר 2012 (IDT).

למה אתה צריך להביא את לחמך מחמאס הרחוקה, כשגם הנציג הכי הכי מתון - שבתנועת פת"ח הקרובה אלינו כמו המרחק שבין רמאלה לירושלים - אומר שאין לקבל את הרעיון של שתי מדינות לשני עמים? סמי20 - שיחה 17:12, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

צודק. העניין הוא שנציגי הפת"ח מדברים בשתי שפות, בעברית ובאנגלית הם תומכי השלום, המתינות והאחוה, ובערבית הם מחרחרי הג'יהאד הערבי האותנטי. נציגי החמאס, לעומת זאת, אינם בושים לומר את מחשבותיהם הכמוסות גם בעברית. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ו באלול ה'תשע"ב • 00:44, 13 בספטמבר 2012 (IDT).

מה עושים עם סקרנות?

מה יכול לעשות אדם עם סקרנות מדעית רבה, אך נטול יכולות מתמטיות? האם יש לו מקום כלשהו במדע? 79.176.236.231 18:47, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

הוא יכול להעביר ביקורת על המדע. TZivyA - שיחה 18:51, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

מה- לצעוק "קוונטים זה לא הגיוני כי זה אקראי", "תורת היחסות שגויה", "פיזיקאים לא יודעים לסווג חלקיקים"? צריך להכיר את התאוריות ברמה ממש טובה בשביל לתת להם ביקורת. והבנת התאוריה דורשת רקע ממש כבד במתמטיקה. 79.176.236.231 19:11, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

זה מה שיפה בביקורת. זה לא משנה מה אתה אומר, אלא איך אתה אומר. כל מה שצריך זה רטוריקה טובה וכושר ניסוח מעולה. TZivyA - שיחה 19:25, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

המתמטיקאי הטוב ביותר הוא המחשב/ון, ועל אף זאת חסרה לו אינטלגנציה אנושית, מאחורי כל מתמטיקאי עומד אדם רגיל עם חולשות ויתרונות, דעות ותובנות, שיש לכולנו, במגרש הזה אין לו יתרון על איש, החכמה היא להפריד את החישוב המתמטי הטהור, מהדעה והגישה לחיים, ואז לתקוף את כל מה שתראה לנכון. טיפוסי - שו"ת 19:38, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

הנה דוגמה מצויינת לנאמר לעיל. TZivyA - שיחה 19:40, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

"המתמטיקאי הטוב ביותר הוא המחשב/ון" זו הטענה המוזרה ביותר ששמעתי על מתמטיקאים. אין מחשב שמסוגל להתקרב ליכולת ההבנה של אדם. מחשב יכול רק לבצע חישובים אלגבריים, וביצוע חישובים אלגבריים זה חלק כ"כ קטן ממתמטיקה שאין פה שום מקום לערוך השוואה. 109.65.189.182 20:03, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

השאלה מה זה "נטול יכולת מתמטית". ברוב תחומי הביולוגיה והכימיה אין שימוש יומיומי במתמטיקה (עם יוצאי דופן, כמו ביולוגיה מתמטית או ביופיזיקה). גם כאשר נעשה שימוש במתמטיקה בתחומים אלו, ולפעמים אף בתחומים מתמטיים כמו פיזיקה, בהרבה מקרים לא פותרים אינטגרלים ומשוואות דיפרנציאליות "במחברת" אלא משתמשים בתוכנות שונות. זה לא אומר שלא צריך הבנה של השיטות והעקרונות של הכלים המתמטיים שמשתמשים בהם, אבל אף אחד לא מצפה מכל חוקר לזכור את כל מה שהוא למד בקורסים המתמטיים בתואר הראשון. ראה ההרצאה "עצות למדענים צעירים"של וילסון בהקשר זה - הוא אחד הביולוגים החשובים במאה ה-20 ומעיד על עצמו שלמד חדו"א לראשונה בגיל 30. 94.159.183.146 19:52, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

ועל מנת להפוך למדען הוא חייב לעשות את כל הדברים (כולל אינטגרלים מטורפים) על דף. אחרת הוא לא יסיים תואר ראשון עם ציון שיעביר אותו לתואר מתקדם. ככה שאם אין למישהו יכולת חישובית גבוהה מאוד אין לו גם אפשרות להגיע להיות מדען. 109.65.189.182 20:03, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

כדי לקבל ציון עובר בקורסי מתמטיקה של תואר בכימיה או ביולוגיה לא צריך יכולת חישובית גבוהה מאוד, אלא השקעה, תרגול ויכולת מינימלית. בתארים כאלה יש 3-4 קורסים במתמטיקה, שהם חלק קטן מאוד מכלל הקורסים. 94.159.183.146 20:05, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

חוסר ביכולות מתמטיות כמו שהכותב מתכוון אליו הוא תופעה ששמה Acalculia ונובעת מהרס כמעט מוחלט או מוחלט של האזורים הקשורים בחישוב מתמטי במוח האנושי. זהו מצב נדיר ביותר שקורה בד"כ רק אחרי תאונה פיזית, ולא מסיבה גנטית או תזוזנתית\פרמקולוגית מארגנת. פרט שהולך ללמוד מדעי החיים או מדעי החיים, לא צריך לדאוג יותר מדיי, לדעתי. בשביל התמטיקה יש מחשבון ותמיד אפשר לקבל הקלות בהתאם לצורך. עם מדעי הטבע יכול להיות קושי (ייתכן מאד שמשמעותי), אבל לא נראה לי שמעבר לזה צריך לדאוג. בטח שלא במדעי החברה ובחלק מתחומי מדעי החיים. כמו שנרמז פה, צריך בעיקר מוטיבציה, לוגיקה, תרגול, ואם משלבים את זה עם הקלות (ולעתים גם עם פרמקולוגיה), אז בהחלט אין שום סיבה לדאגה. מציע לקרוא את הסעיף "חרדה מסטטיסטיקה" בערך סטטיסטיקה. בברכה להצלחה. 109.64.151.131 01:19, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מסכים עם אחד האנונימים כאן שתלה את הכל בשאלה "מה זה נטול יכולות מתמטיות". אני אפילו צועד צעד אחד יותר ממנו, ומפקפק בעצם קיומו של אדם נטול יכולות מתמטיות, אלא אם כן מוחו נפגע פיזית - אלא שאז יהיו לו גם קשיים נוספים, כגון קשיים לשוניים - או לעיתים אף מוטוריים - וכדומה. כשלעצמי, לא נתקלתי מעולם באדם שהוא באמת "נטול יכולות מתמטיות", אבל כן נתקלתי בלא מעט בני אדם ש"חושבים" שהם נטולי יכולות מתמטיות. מתוך ההתנסות שלי עם המתמטיקה, ברור לי כעת שכל אדם (שמוחו לא נפגע פיזית) יכול בקלות להשתלט על כל תחום מתמטי שעליו הצליחו אחרים להשתלט, ובלבד שהאדם הזה (אם אינו אוטודידקט) יצליח למצוא מורה טוב (וכמובן גם ספר טוב יוכל להיות מורה טוב). כל החוכמה - זה באמת למצוא מורה/ספר טוב, אבל כשמוצאים אותו, אז כל החששות נעלמים, וככה מתברר כי - מה שכל הזמן היה נתפס כהר - אינו אלא עכבר. למעשה, החלק הקשה באמת במדע - זה לא כל כך החלק המתמטי שלו - אלא בעיקר החלק התיאורטי שלו, זה המבוסס על השערות - לא על דברים מתמטיים הכרחיים. דווקא מה שמבוסס על הוכחות מתמטיות (או לוגיות) מדוייקות - זה החלק הכי קל, ואני מדגיש שוב, שאני כרגע מדבר על כל אדם (שמוחו לא נפגע פיזית), כולל אדם (כנ"ל) ש"נדמה" לו שהוא חסר יכולות מתמטיות. אז זהו, שאין אדם (כנ"ל) שהנו "חסר יכולות מתמטיות". סמי20 - שיחה 03:00, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

אין מורים טובים. עוזי ו. - שיחה 03:04, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

לדעתי המתמטיקאי קושי (Cauchy) היה מורה טוב. וגם אם לא, הרי כבר כתבתי שגם ספר טוב יכול להיות מורה טוב. אגב, כל הדיון הוא על אדם שחושש ממתמטיקה עד כדי כך שהוא מחשיב את עצמו כ"נטול יכולות מתמטיות", כי אם הוא לא חושש ממתמטיקה, אז הוא לא צריך - לא מורה - ולא ספר, כי הוא יכול לגלות את תגליותיו המתמטיות בכוחות עצמו. סמי20 - שיחה 03:10, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

למה אתה מתכוון באמירה "אין מורים טובים"? 94.159.183.146 09:04, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

ממש לא נכון, ולו רק בשל היות ההיגד מכלילני ולא משקף התפלגות טבעית של יכולת. בנצי - שיחה 03:01, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

לדעתי הוא מתכוון פשוטו כמשמעו: אין מורה כזה שבזכותו אדע מתמטיקה ושבלעדיו לא אדע מתמטיקה, כי בסופו של סבר - זה תלוי אך ורק בתלמיד עצמו: אם יתאמץ - אז יידע מתמטיקה גם בלי שום מורה - אלא עם דף ועיפרון בלבד, ואם לא יתאמץ - אז לא יידע מתמטיקה - אפילו עם המורה הכי טוב. בקיצור, אם הבנתי נכון את עוזי, אז לדעתו - זה לא ענין של מורה טוב - אלא של תלמיד טוב. בגדול אני מסכים עם עוזי, אם כי - כשבתגובתי לשואל דיברתי על מורה טוב - לא התכוונתי למורה כזה אשר בזכותו אדע מתמטיקה ושבלעדיו לא אדע מתמטיקה, אלא התכוונתי למורה כזה אשר - אם אתאמץ להבין מה הוא אומר לי אז אדע מתמטיקה - ואשר בלעדיו לא אדע מתמטיקה בהנחה שאין לי מוטיבציה לגלות את המתמטיקה בכוחות עצמי (אם כי כן יכולה להיות לי מוטיבציה להאזין לבני אדם ולנסות להבין אותם, כי סוף סוף בני אדם זה לא מתמטיקה). מבחינתי, זה בדיוק מה שמאפיין מורה טוב, ולדעתי יש מורים טובים (אם הולכים לפי הגדרת המורים הטובים שאני נתתי ולא לפי הגדרת המורים הטובים שאני מייחס לעוזי). סמי20 - שיחה 09:45, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

גם אין מוטיבציה. לפי ההגדרה של סמי "מורה טוב" הוא כזה שיכול לגרום לכל אדם להשתלט על כל תחום מתמטי (ויתרתי על "בקלות"), וזו דרישה חזקה מדי. עוזי ו. - שיחה 12:22, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

איך דבריך כאן מתקשרים לקביעה הקודמת שלך ? בנצי - שיחה 03:01, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

אל מי מופנים דבריך "ההיגד מכלילני ולא משקף התפלגות טבעית של יכולת"? אם הם מתייחסים לדברי סמי על ההשפעה של מורים טובים, הרי שאנחנו אומרים את אותו הדבר במלים אחרות. עוזי ו. - שיחה 03:22, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

מידת ההזחה של פיסקת בנצי מעידה לכאורה כי הוא התכוון להפנות את דבריו אליך; לכאורה כך גם מעיד תוכן דבריו של בנצי, שהשתמש בביטוי "ההיגד המכלילני" - בעוד שמי שהשתמש בהיגד מכלילני (באופן מוחלט) היית אתה כשכתבת "אין מורים טובים" - ובעוד שהעמדה שבה אני נקטתי מובעת בהיגד שהנו חצי-מכליל וחצי-ישי: "לכל אדם...יש מורה טוב" (וכבר היבהרתי כי כשאני אומר "יש" מורה אינני מתכוון לכך שברגע זה יש מורה). סמי20 - שיחה 03:48, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

אנא דייק בציטוט של דבריי: "כל אדם (שמוחו לא נפגע פיזית) יכול בקלות להשתלט על כל תחום מתמטי שעליו הצליחו אחרים להשתלט, ובלבד שהאדם הזה (אם אינו אוטודידקט) יצליח למצוא מורה טוב (וכמובן גם ספר טוב יוכל להיות מורה טוב)". עד כאן הציטוט, בעוד שבתגובתי האחרונה הבהרתי שאני דן אך ורק על אדם שלפחות מוכן להתאמץ לנסות להבין מה אחרים אומרים לו.

אם למרות ההבהרה הזו שנתתי בתגובתי האחרונה - אתה עדין חולק עלי, אז יוצא שהמחלוקת בין שנינו היא בשאלה האם לקבל (כפי שאני מקבל) או לשלול (כפי שאתה שולל) את נכונותה של הטענה הבאה:

• "לכל אדם [בוגר עירני ומרוכז] אשר מוחו לא נפגע פיזית - [אפילו חֲסַר-מוטיבציה ללמוד מתמטיקה בכוחות עצמו - אך] בעל מוטיבציה להאזין לבני אדם ולנסות להבין אותם, ולכל תחום מתמטי שעליו הצליחו אחרים להשתלט, יש מורה אשר - אם ינסה ללמד את האדם את התחום בעוד שהאדם ינסה להבין את המורה - אז האדם ישתלט על התחום".

אגב, כשאני אומר "יש" מורה, אינני מתכוון לכך שברגע זה יש מורה, אלא אני מתכוון שעל פני ציר הזמן ניתן יהיה (או ניתן היה) למצוא מורה כזה. בדבריי הקודמים נתתי את המתמטיקאי קושי כדוגמה למורה טוב (בתחום של החשבון האינפינטסימלי), וגם הבהרתי שגם ספר טוב יכול להיות מורה טוב.

סמי20 - שיחה 13:22, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

ממש לא מסכים איתך. מדבריך אפשר להבין שכל אדם בוגר יכול להיות מתמטיקאי. זה לא ככה בכלל, מתמטיקאי הוא אדם בעל יכולות לוגיות וטכניות מעל רמה של רוב האינטלקטואלים באקדמיה. ישנם הרבה תחומים שאדם ממוצע לא יצליח להבין גם אם ישקיע בזה את מירב מאמציו. אפשר לתת לרעיה את הטכניון- כל הסטודנטים (100%) האם בעלי רצון ומוטיבציה להבין את החומר במקצועות המתמטיקה (כי יש להם אינטרס מובהק: לקבל ציון גבוהה ככל האפשר) ובכל זאת הציון הממוצע בקורסים של מתמטיקה לא מתקרב ל70 (ברוב המקצועות ממוצע לקורס הוא כ60-65). זה עניין של יכולות של תלמיד- יש בעלי יכולות מתמטיות ויש נטולי יכולות. כמו שלא לכל אחד יש ראיה מרחבית, כך לא כל אחד יכול להבין את תורת ההפרעות. 109.67.188.158 14:50, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

נו, הרי זה בדיוק הדבר שאליו אני רומז: שכל אדם יכול להיות מתמטיקאי, ושאין בני אדם [בוגרים] נטולי יכולת מתמטית - אלא אם כן מוחם פגוע פיזית. ובדיוק בנקודה הזאת אתה חולק עלי. מסקנה: איננו תמימי דעים בסוגיה זו. הראיה שלך מהטכניון - אינה ראיה כלל לטעמי, כי היא מניחה שבטכניון יש מורים טובים. יתר על כן, אפילו אם הם היו טובים (מה שכמובן אפשרי - אם כי לא הכרחי), עדין צורת הלימודים בטכניון מונעת מהם להיות טובים בטכניון, וזאת משום שהם מנועים מללמד שם כמורים פרטיים ונאלצים ללמד שם באופן קבוצתי בלבד. מבחינתי, כל הדיון הוא על מורה פרטי - לא על מורה בתוך קבוצה. סמי20 - שיחה 15:49, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

ואני מציע לגשת לרופא. כידוע, לחתולים הסקרנות לא עושה טוב. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:02, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

תירגום לפיזיקאית לעברית

המשפט פה לא מובן.

מה זה "סט המצבים של המערכת"? המושג "מצב" לא מובן לגבי ומשתמשים בו בכל מקום אפשרי. אני חושב שהכוונה היא לאוסף נתונים לגבי כל אחד מהחלקיקים במערכת. אבל אז אין משמעות למילים "סט מצבים של המערכת" (אוסף של אוסף נתונים במערכת? מה?). {na} מציין כמה החלקיקים יש בכל מצב. אז הכוונה היא שיש כמות של מצבים במערכת- איך זה היתכן? המערכת נמצאת במצב אחד כי יש לה סט נתונים ידוע, לא? מה ההבדל בין {na} לבין na? 79.180.219.24 19:57, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

שאל את המחשבון של טיפוסי מהפסקה הקודמת. אלפא הוא וקטור המתאר את המצב (מהירות + מקום + מצב-רוח + מספר נוירונים), ו-n_alpha הוא מספר החלקיקים העונים לתאור הזה (למשל, n_{0,K,t,4} הוא מספר החלקיקים הנחים ב-K ויש להם מצב-רוח t וארבעה נוירונים). סימן הסיכום מתייחס לכל הדרכים לפזר את N החלקיקים בין המצבים האפשריים (כאשר "דרך לפזר" מתוארת על-ידי בחירת הערכים n_alpha לכל alpha אפשרי, תחת האילוץ). עוזי ו. - שיחה 20:35, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

מספרים ראשוניים

ממה נובע שכל מספר ראשוני גדול משלוש ניתן לבטא כ-6k+/-1? תודה מראש, 94.159.183.146 21:33, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

נחלק מספר כלשהו בשש, ישנן שש אפשרויות:

א. מתחלק בשש

ב.מתחלק בשש עם שארית 1

ג. מתחלק בשש עם שארית 2

ד.מתחלק בשש עם שארית 3

ה. מתחלק בשש עם שארית 4

ו. מתחלק בשש עם שארית 5

אם אפשרויות ג או ה' נכונות, אז המספר הוא זוגי (לא ראשוני). אם אפשרות ד נכונה אז הוא מתחלק ב3 (לא ראשוני). אם אפשרות א' נכונה אז הוא גם וגם. נשארנו רק עם אפשרויות ב' וו'. מ.ש.ל. בלנק - שיחה 21:50, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

מזה ש-$6k$ ו-$6k\pm 2$ ו-$6k\pm 3$ הם לא ראשוניים, ולכן מה שראשוני הוא בהכרח מהצורה $6k\pm 1$. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:52, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

האם מכך נובע שכל מספר ראשוני ניתן להצגה כזו, או רק שכל מספר בהצגה כזו הוא ראשוני? 94.159.183.146 22:29, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

כל מספר ראשוני ניתן להצגה כ-$6k\pm 1$. ההיפך אינו נכון כמובן, למשל $6*4+1$ זה 25 שאינו ראשוני. kotz - שיחה 22:57, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

מדיניות משרד החינוך בגין שינויים בחלוקת היחידות

שלום רב. אני נבחנתי בשנה שעברה בבחינת הקיץ בפיזיקה במכניקה. כלומר השלמתי כ-1.5 יחידות עד כה. בשל שיקולים מוזרים של התיכון בו אני לומד, את שאר הפרקים קרינה וחומר וחשמל, אני אעשה בעוד שנה מהיום (כלומר כעבור שנתיים מהמכניקה). על פי מה שהבנתי העבירו כחצי יחידה מהשנה השנייה של פיזיקה לשנה הראשונה. אם אבחן לפי התכנון של תיכוני, כלומר לא בקיץ הקרוב אלא בזה שאחריו בפיזיקה, האם מבחינת משרד החינוך אני אשלים 5 יחידות או 4.5? מה עושים במצבים מוזרים שכאלו? 87.68.253.254 00:52, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

א. אני מניח שניגשת למכניקה בקיץ תשע"ב, אבל אמור לגשת ליתר השאלונים בתשע"ד ולא בתשע"ג, שהיא שנת-לימודים זו. האם זו כוונתך ?

ב. למה כוונתך ב"העבירו כחצי יחידה מהשנה השנייה של פיזיקה לשנה הראשונה" ? אתה מדבר על שנה או על שאלון ?

ג. יהיה קל יותר להשיב לך לאחר שתבהיר ותשיב על שתי השאלות לעיל. בנצי - שיחה 12:17, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

תשובה חלקית, בהעדר הבהרות מצידך: אכן, החל משנה זו פרק מכניקה יוגדל, ויכלול מעתה אופטיקה גיאומטרית וגלים מכניים חד-ממדיים. עקב שינוי זה, פרק מכניקה יהיה בהיקף של 2 יח"ל, ואילו פרק קרינה וחומר יהיה בהיקף של יחידה אחת. נותרו שתי יחידות: אלקטרומגנטיות (או חשמל ומגנטיות) ומעבדה (כל פרק במשקל של יחידה אחת). אינני יודע מי הגה את השינוי המשונה הזה, ואם היתה לי האפשרות להתנגד לו או ידיעה מוקדמת עליו, הייתי עושה זאת. שנית, הפתרון לבעיה שאתה מעלה יהיה, כנראה, בצורה של שתי דרכי היבחנות, עליהן יקבל ביה"ס הודעה מוקדמת. דאג לשמור על קשר ותזכורות מול רכז המקצוע שלך ומול הנהלת ביה"ס. ארחיב על כך כשאדע יותר. בהצלחה, בנצי - שיחה 19:33, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

למה אין שישיות מי עדן בהרבה מרכולים אבל כן יש נביעות?

עברתי בארבעה מרכולים היום, כולם מחזיקים רק נביעות. ובכלל, בתחנות הדלק השונות, אני רואה רק נביעות. זה מתסכל. למה זה?. תודה. 109.64.151.131 03:47, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

באופן כללי שתי החברות משווקות בכל הארץ. לגבי שיקולים עסקיים של בלעדיות או כמות במלאי - אתה יכול לפנות לבית העסק או לחברת המים ולבקש הסבר. אגב, מומחי מים ממליצים לשתות מים מהברז. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ובמיוחד לא מומלץ לקנות מים מינרליים בתחנות דלק. מתברר שאדי הדלק איכשהו חודרים את הבקבוק ומגיעים למים. אבל כאמור, ברוב המקומות בישראל אין שום סיבה לא לשתות מי ברז. בפרט בקריית שמונה שם מי הברז מגיעים בדיוק מאותו מאגר (ונדמה לי שאפילו אותו קידוח) שממנו מגיעים המים של "נביעות". eman • שיחה • ♥ 08:08, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

ולנושא עצמו - בתי עסק מעדיפים להחזיק סחורות בהן יש להם רווח גדול יותר. אם אחת החברות מאפשרת רווח גדול יותר, בית העסק יעדיף "לדחוף" אותה ולא את הסחורה של החברה המתחרה. ובנושא שתיית המים מהברז, אני מסכים עם שני הכותבים מעלי, אך עם הסתיגות קלה - במי ברז יש כלוריזציה. אם רוצים להיפטר מהכלור די בכך שמרתיחים את המים. בברכה. ליש - שיחה 08:35, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

זה נכון שאיכות מי הברז בישראל טובה. אבל איכות המים מנוטרת באתרי הקידוח ובצינורות האספקה, ולא בברז עצמו. בבתים ישנים במיוחד יכולה להיות צנרת עופרת, שכידוע לא בריאה. 94.159.183.146 08:43, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

למיטב ידיעתי ניתן לשתות מהברז אך ניתן להוסיף סנן שמטרתו היא בעיקר לסנן חלקים מהצנרת הביתית שלעיתים היא ישנה ומתפוררת.רונאלדיניו המלך - שיחה 11:27, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

אני שותה מים מהברז כבר 60 שנה ולא נראה לי שזה הזיק לי. אבל לעצם העניין-נביעות היא חברת בת של החברה המרכזית למשקאות(קוקה קולה) ולכאורה יש להם עוצמה גדולה יותר להכניס את המוצר שלהם למגוון. שנילי - שיחה 13:57, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה בן 60?! לא הייתי נותן לך יותר מ-45. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:59, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

תודה, לא בטוח שהייתי לוקח {חיוך}.שנילי - שיחה 11:50, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

שינוי ספין

האם ניתן לשנות ספין לחלקיק שכבר ידוע מה הספין שלו (אחרי שהוא "קרס"). נגיד מדדנו לאלקטרון חופשי ספין פלוס חצי, האם עכשיו ניתן לגרום לאותו אלקטרון להיות בספין מינוס חצי? 109.64.194.200 13:22, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

כן, ברור. תשים שדה מגנטי לכיוון שונה, והמצב כבר לא יהיה מצב עצמי של ההמילטוניאן, ואז לא תהיה סיבה לאלקטרון להשאר בו. eman • שיחה • ♥ 14:55, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

פילוספיה ברוק

שמתי לב לתופעה מוסיימת. בשירי רוק מפורסמים יש הרבה פילוסופיה. דוגמאות הם queen עם מילים כמו:

You can be anything you want to be

Just turn yourself into anything you think that you could ever be:

Be free with your tempo, be free be free

Surrender your ego - be free, be free to yourself

או:

Another hero

another mindless crime

behind the curtain

in the Pantomime

אפשר לציין גם את pink floyd עם מילים חזקות לא פחות (hey you). למה זה קורה רק ברוק? בכל הפופ זה בסגנון:

Who run the world? Girls!

Who run this motha? Girls!

Who run the world? Girls!

מה, אנשים באמת לא מסוגלים לראות הבדל? למה יש אפס פילוסופיה בפופ וכן קיימת פילוסופיה יפה ברוק? 79.179.245.195 23:11, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

קודם כל, אין סיבה להכליל. יש הרבה להקות רוק עם מילים "רדודות" והרבה זמרי פופ עם מילים יותר "עמוקות". (סתם דוגמה שקפצה לי לראש- עברי לידר). דבר שני, מי אמר שאנשים לא מסוגלים לראות את ההבדל? יש עשרות הרצאות, פורומים, כנסים וכו' שמוקדשים לפילוסופיה שבאלבומי פינק פלויד, למשל. יש מעט מאוד שמוקדשים לפילוסופיה של ג'סטין ביבר. פשוט לא כל אחד מחפש פילוסופיה במוסיקה שהוא שומע. בלנק - שיחה 00:48, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

מוזיקה פופולרית מיועדת לקהל הרחב ביותר, כלומר למכנה המשותף הרחב ביותר - ולכן סביר שתמצא בה יותר פשטות וקליטות, ופחות פילוסופיה ועומק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל שים לב לרמה הירודה של הציטוט האחרון. זה מצביע משהו על המאזינים, לא? 79.179.245.195 11:14, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

אפשר לשמוע גם מוזיקה פשוטה וגם מוזיקה מתוחכמת, כפי שאפשר לאכול גם עממי וגם גורמה, וכך בכל תחום. ואתה בטוח שאתה רוצה להעליב את ג'יי זי? :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צביעה של תמונות וסרטונים בשחור לבן

כיצד מעניקים צבע לתצלומים ולסרטונים שהיו במקור בשחור-לבן? לדוגמה בתצלומים וסרטונים מתקופת מלה"ע ה-2? איש השלג - שיחה

תוכנת עריכת תמונה\וידאו.

מן הסתם, השאלה שלי היתה לגבי האופן בו זה מתבצע, לא המדיום. איש השלג - שיחה 02:46, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

בעבר הרחוק הצביעה בוצעה באופן ידני, ומשנות ה-70 פותחו שיטות לצביעה במחשב. הסרט מטופל כקובץ, בפיקוח הדוק של טכנאים. החיפוש אחר האלגוריתם המושלם למשימה עדיין נמשך, ומסתבר שמשתתפים בו גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ראה כאן לערך על הנושא בוויקיפדיה האנגלית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צ'וצ'ות

שאלה בסלנג מודרני- המילה "צ'וצ'ות" מציינת בחורה מושכת מינית. מה מקור המילה? 109.64.194.200 13:11, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

סלנג עממי מזרחי

האם יהודים יכולים להתחתן לפי מנהג מוסלמי?

הבנתי שלפי האיסלם אין שום משמעות למוצא אתני של המתחתנים. האם יהודי ו"מישלינגה"( בת לנישואי תערובת בין יהודי למי שאינו יהודי) יכולים בדרך זה להתחתן בארץ באופן חוקי? כלמור זוג שהוא פסול חיתון לפי היהדות מסיבות של מוצא בא למופתי ומופתי הוא סמכות לחתן אותם (ככה שבת"ז יהיו רשומים נשואים כמו אזרחים לכל דבר). 79.183.236.67 13:43, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

מעניינת הבחירה במושג מישלינגה. שנילי - שיחה 13:57, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

ולא מקרית, אלא ביקרות די ברורה. לא על זה שאלתי. 79.183.236.67 14:53, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

פרה פרה:

א. מישלינגה: הכינוי הגזעני הזה (במשמעות של: "מי שבעורקיו זורם דם מעורב: הן דם גרמני והן דם לא גרמני") נטבע ע"י מי שהעניקו לניגוד שלו (="מי שבעורקיו זורם דם גרמני טהור") משקל של תנאי-הכרחי (כגון לגבי זה - שתנאי הכרחי להיחשב לגרמני טהור - הוא להיות מי שבעורקיו זורם גרמני טהור), ולכן כינוי זה אינו רלבנטי לדבר שעליו אתה שואל, שכן היהדות (בין יהדות כדת ובין יהדות כלאום) מעולם לא העניקה לשיקול הגזעני של "דם יהודי" משקל של תנאי-הכרחי, והראיה: שאילו היא היתה מעניקה לשיקול של "דם יהודי" משקל של תנאי-הכרחי - אז מי שבעורקיו לא זורם דם של הורים יהודים - לא היה יכול להפוך ליהודי, וזה כמובן אינו נכון לפי היהדות (בין אם היא תתפרש כדת ובין אם היא תתפרש כלאום) - שהרי היא מכירה כידוע במוסד-הגיור - שאגב אינו מוכָּר אצל לאומים אחרים (למשל: מי שבעורקיו לא זורם דם של הורים צרפתים - אינו יכול להפוך לצרפתי, ומי שבעורקיו לא זורם דם של הורים גרמנים - אינו יכול להפוך לגרמני, ומי שבעורקיו לא זורם דם של הורים פלסטינים - אינו יכול להפוך לפלסטיני, ועוד זוועות גזעניות מהסוג הזה. זה לא קיים ביהדות - אפילו לפי הגישה המחמירה ביותר של היהודים הכי גזענים שישנם עלי אדמות - כי כאמור ביהדות ישנו המוסד המיוחד במינו של הגיור, מה שכנראה הופך את היהדות ללאום הכי אנטי-גזעני שישנו על פני האדמה, חוץ אולי ממה שהיה פעם הלאום האמריקאי - ביום שבו התקבל החוק נגד עבדות - וכל השחורים ששהו בו-ביום באמריקה הפכו מייד לאמריקאים בלי קשר לצבעם ולגזעם).

ב. איסלאם ויהדות: שלא כפי שחשב השואל, הרי שאף אחת משתי הדתות הללו אינה שוקלת שיקולים של "מוצא אתני" (כפי שניסח זאת השואל) - אלא אך ורק את שיקולי הדת של בני הזוג; למשל: כל אחת משתי הדתות הללו קובעת כי אשה (רווקה) השייכת לדת הנ"ל, רשאית להינשא לכל גבר עלי אדמות - ויהא מוצאו האתני אשר יהיה (הגזע הלבן, השחור, הצהוב, וכו') - ובלבד שהגבר הנ"ל יהיה בן אותה דת. דין זה תקף - הן ביהדות - והן באיסלם. אם כי דת האיסלאם מקלה יותר - במקרה ההפוך - דהיינו לגבי גבר בן דת זו שרוצה להתחתן עם מי שאינה שייכת לדת זו, ובמקרה זה - הדבר תלוי: אם האשה (הרווקה) היא יהודייה או נוצרייה - אז הוא רשאי להינשא לה - לפי האיסלאם, אך אם היא שייכת לדת לא-מוסלמית אחרת (נניח הדת הבודהיסטית וכדומה) - אז הוא אינו רשאי להינשא לאשה זו - לפי האיסלאם. איך שלא יהיה, זה ממש לא קשור ל"מוצא האתני" (כפי שניסח זאת השואל), שממש אינו משחק תפקיד - לא ביהדות ולא באיסלאם.

ג. לשאלתך המעשית: אשה מוסלמית וגבר יהודי, לא יוכלו להתחתן - לא לפי חוקי היהדות ולא לפי חוקי האיסלאם. כיוצא בכך, איש מוסלמי ואשה בודהיסטית - או להפך, גם כן לא יוכלו להתחתן - לא לפי חוקי היהדות ולא לפי חוקי האיסלאם, ובמדינת ישראל תהיה להם בעייה עוד יותר גדולה מבמדינות אחרות - כי מדינת ישראל אינה מכירה בסמכות דתית בודהיסטית. מאידך, איש מוסלמי ואשה יהודייה (רווקה) - יוכלו להתחתן רק לפי האיסלאם - אך לא לפי היהדות; לכן, אם הם יפנו למופתי והוא יחתן אותם - אז נפתרה להם הבעיה החוקית. אגב, אם בנם ירצה להתחתן עם יהודייה, אז הוא יוכל לעשות זאת הן ברבנות והן אצל המופתי, כי הבן הזה נחשב יהודי לפי היהדות ומוסלמי לפי האיסלאם. הבעייה תיווצר במקרה ההפוך: נניח בן שנולד ליהודי ולמוסלמית שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, לא יוכל להתחתן - לא ברבנות ולא אצל המופתי, בלי קשר לשאלה עם מי יתחתן; זאת משום שהוא אינו יהודי לפי היהדות, ואינו מוסלמי לפי האיסלאם.

סמי20 - שיחה 21:24, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

וישראל תכיר בנישואים בין גבר מוסלמי לאישה יהודייה שלא התאסלמה?? אני לא בטוח בערך נישואים בישראל כתוב במפורש שטקסי הנישואים המוסלמיים בין חברי קהילות דתיות שונות אינם מורשים. אני גם לא בטוח אם כל מופתי יסכים לחתן בהתחשב בכך שהתאסלמות דורשת שתי משפטים הוא ככל הנראה ידרוש מהאישה להתאסלם.--Eitan110 - שיחה 22:41, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

לגבי שאלתך הראשונה: הם אכן "אינם מורשים" - כלומר המופתי יעבור על החוק אם יחתן אותם, אבל אם המופתי אכן יעבור על החוק ויחתן אותם - אז לפי האיסלאם הם לא יוכלו להתגרש - בלי תעודת גירושין מהמופתי, וממילא יוצא כי - אם אחרי נישואיהם (הבלתי חוקיים) אצל המופתי - הם לא יתגרשו אצל מופתי, אז אף מוסד דתי מוכָּר במדינת ישראל - לא יסכים לחתן את הגבר המוסלמי הזה עם אשה חמישית: כי הרבנות - לא תתעסק עם גבר מוסלמי, בעוד שבית דין מוסלמי לא יחתן גבר מוסלמי עם אשה חמישית - אם כבר יש לו ארבע נשים שאחת מהן היא יהודייה ושאת ארבעתן חיתן מופתי (אפילו אם הוא חיתן אותן תוך כדי עבירה על החוק).

לגבי שאלתך השניה על הדרישה מהיהודייה להתאסלם: ובכן, לפי האיסלאם, נישואין בין גבר מוסלמי לבין אשה שהתאסלמה, נחשבים כנישואין רגילים לגמרי בין מוסלמי למוסלמית. ולענין זה אין שום הבדל בין יהודיה שהתאסלמה - לבין בודהיסטית שהתאסלמה. איך שלא יהיה, המופתי ידרוש מהאשה להתאסלם - רק אם היא בודהיסטית/טאואיסטית (וכדומה), כדי שהנישואין ייחשבו כנישואין בין מוסלמי למוסלמית. אבל אם היא לא בודהיסטית/טאואיטסית (וכדומה) - אלא יהודייה/נוצרייה (וכדומה), אז המופתי לא ידרוש ממנה להתאסלם, וזה בדיוק ההבדל - בין בודהיסטית/טאואיסטית - לבין יהודייה/נוצרייה: שרק שתי הראשונות נדרשות להתאסלם אך לא שתי האחרונות; לפרטים, ראה בקוראן פרק ה פסוק ה.

סמי20 - שיחה 23:05, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

סמי, אתה תמים אם אתה באמת מאמין במה שכתבת. לדת אין משמעות, אלא רק ל"מוצא דתי". אני יכול להיות בודהיסט או מוסלמי, אבל לפי הרבנות אני יהודי. הדבר הזה לא ניתן לשנוי ולכן אפשר להגיד שהמוצא שלי קובע את איזה סוג נישואים הם "בשבילי", בלי שום קשר לדת (לי אישית אין דת, מרות שבת.ז כתוב יהודי ככה שבמציאות יש לי רק דרך אחת- ללכת לרב, בניגוד למצפון). לגבי גיור: נכון, יש אפשרות לקבל פתור מחוקי גזע ומישלינגה יכול לעבור תהליך צבוע (כן, כל מי משעבר גיור יודע על מה אני מדבר) בו הוא יהפוך לאזרח סוג א' ויקבל זכות חיתון. אבל זה לא הופך את המעמד של מישלינגה לפחות נחות ביחס ליהודי. 79.179.224.28 23:07, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

האמנם לדעתך היהדות מתייחסת - למי שנולד לאב יהודי ולאימא מוסלמית - כאל מישלינגה? לא נכון, משום שלמרות שמישלינגה אינו יכול להפוך לגרמני - מבחינת תורת הגזענות הארית, הרי שעדין הוא כן יכול להפוך ליהודי - מבחינתה של היהדות. מאידך, המקרה שלך - כמי שבדמו זורם דם של הורים יהודים - גם כן לא יוכל להיחשב כמקרה של מישלינגה, משום שהיהדות מעולם לא פסלה אותך מלהיחשב כיהודי. לכל היותר תוכל להתלונן על כך שהיהדות מחשיבה אותך כיהודי, אבל לא תוכל לטעון שהיא פוסלת אותך מלהיחשב כיהודי - כי היא לא. מכאן שהשימוש שעשית במונח מישליגנה - אינו רלבנטי - לא למקרה שלך ולא למקרה של מי שנולד לאב יהודי ולאימא מוסלמית. בכלל, המונח מישלינגה אינו רלבנטי ליהדות (בין יהדות כדת ובין יהדות כלאום), כי המונח מישלינגה (שבו אתה מתעקש להשתמש, וזכותך כמובן), מתימר להציג את הניגוד של "בעלי דם אתני טהור" - אשר הדם הטהור הזורם בעורקיהם הוא תנאי הכרחי למשהו (למשל בהקשר לכך שהדם הגרמני הטהור הזורם בעורקיו של האדם הוא תנאי הכרחי לכך שהאדם הזה ייחשב לגרמני טהור). זאת בעוד שהדם היהודי הטהור הזורם בעורקיך - אינו תנאי הכרחי לשום דבר: אפילו לא תנאי הכרחי לכך שתיחשב יהודי, ובעצם - לא תנאי הכרחי לשום דבר אחר. יוצא אפוא, שההבדל - בין מישלינגה - לבין בן שנולד לאם מוסלמית ולאב יהודי - הוא דרמטי, כי בן זה יכול להתגייר (אם אינו רוצה להתאסלם).

אם אכן הגיור הוא תהליך צבוע - לפחות ייאמר לזכותו שהוא הופך את היהדות ללאום הכי אנטי גזעני על פני האדמה, שהרי אין אף לאום אחר שמאפשר תהליך צבוע כזה - חוץ מהלאום היהודי. ובכל מקרה: גם אם הגיור הוא תהליך צבוע - הרי שהשימוש בכינוי "מישלינגה" כלפי מי שבדמו זורם דם של אב יהודי ואימא מוסלמית - הוא לטעמי לא פחות צבוע, וזאת מהטעם שפירטתי בפיסקה הקודמת.

איך שלא יהיה, כבר אתה בעצמך ציינת (בדבריך למגיב הראשון) שמישלינגה הוא לא נושא השאלה שלך. הנושא היה שאלתך על היחס שבין היהדות לבין האיסלאם בסוגיה זו. ואגב, אם כבר חוזרים לסוגיית היחס שבין היהדות והאיסלאם, אז אל תשכח שגם מי שנולד להורים מוסלמים לא יכול להפוך ללא מוסלמי (כשם שמי שנולד להורים ערביים לא יכול להפוך ללא ערבי). אז למה לא השתמשת בביטוי מישלינגה גם כלפי היחס של האיסלאם למי שהוריו מוסלמים?

סמי20 - שיחה 23:34, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה בפיזיקה, לא בטוח לאיזה נושא שייך

לדעתי זה או קוונטים או סטטיסטית.

גז אידאלי תלת מימדי עם תנאי שפה אפס. נתונה אנרגיה : $E={\frac {\hbar ^{2}}{2m}}({\frac {\pi }{L}})^{2}(n_{x}^{2}+n_{y}^{2}+n_{z}^{2})$ כאשר $n_{x},n_{y},n_{z}$ טבעיים.

השאלה שלי היא מה זה ה$n_{x},n_{y},n_{z}$? מה הם מייצגים? שאלה שניה היא מה זה "תנאי שפה אפס"? 79.179.224.28 17:14, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

גם וגם, אבל אתה שואל על החלק הקוונטי של השאלה. והתשובה היא שיש פה בור פוטנציאל אינסופי תלת מימדי, וה-n-ים פה זה המספרים הקוונטיים המתאימים. eman • שיחה • ♥ 17:28, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

כאן בתנאי השפה אפס הכוונה היא שפונקציית הגל מתאפסת על דפנות הקופסה (בור פוטנציאל אינסופי מדמה פונטציאל אינסופי מחוץ לתא נפח נתון, ולכן החלקיק שנתון להשפעת פוטנציאל זה לא יכול להימצא מחוץ לקופסה - הנפח בו הפוטנציאל = 0). ה-n-ים הם המספרים הקוונטיים, ואפשר להבין אותם כמספרים המקוונטטים את ארכי הגל המותרים של החלקיקים בקופסה. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:50, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה על אימייל ווורד

Windows 7 English

1. המייל שלי לא נותן לי לכתוב מיילים דו-לשוניים (עברית ואנגלית יחד) באופן מסודר. זאת אומרת, כל מייל דו לשוני שאני כותב מבלגן את המילים. המילים האנגליות עוברות באופן אוטומטי לתחילת המשפט ותמיכת המייל כתבה לי שאין אפשרות לסדר את זה. האם שווה לעבור לאווטלוק או ג'ימייל? (האם יש בהם את תמיכה דו לשונית?)

2.שאלה במחשב, לפעמים אני צריך למחוק משהו בוורד אבל אם המשפט ארוך אז צריך להחזיק את מקש המחיקה הרבה זמן (בבקשה אל תשלחו אותי להשחיר אני לא מעוניין להשחיר מסיבות של סידור הטקסט). איך אפשר להמהיר את תהליך המחיקה, במילים אחרות, איך אפשר למחוק יותר אותיות ליחידת זמן מסוימת, נניח, שנייה (Second)?.

תודה לכם !!!!! 109.64.151.131 20:10, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

2. לוח הבקרה - מאפייני לוח המקשים. חזרתי • ∞ • שיחה 20:32, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

אני ב Win7 לא ראיתי שם דבר כזה. איך זה נקרא אצלך המקום המדוייק שבו משנים זאת? (אכתוב זאת בגוגל) לצורך השוואה ובדיקה. אודה למסייעים עם השאלה הראשונה. 109.64.151.131 20:51, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

ב-XP: התחל, הגדרות, לוח הבקרה, בתצוגה קלאסית: לוח מקשים, מהירות, חזרה על תו, קצב חזרה. חזרתי • ∞ • שיחה 20:59, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

לשואל, שים לב שהשינויים שהציע קודמי חלים על כל המקשים במקלדת, לאו דווקא על מקש המחיקה, כך שייתכן שתצטרך להתרגל אליהם.

חוץ מזה, לפחות מחלק מגרסאות Word אם לא על כולם, ניתק למחוק מילה שלמה בכל פעם ע"י לחיצה על Control+BACKSPACE.

חוץ מזה חוץ מזה, הנה כמה דרכים "להשחיר" שהם יותר קלות מהדרך הרגילה, אולי הן תעוזרנה לך:

דרך א': בצע קליק על המיקום של תחילת (או סוף) הטקסט להשחרה. אח"כ, תוך כדי לחיצה על CONTROL, בצע קליק על הקצה השני.

דרך ב': שים את הסמן בתחילת הקטע להשחרה. החזק SHIFT לחוץ ולחץ על לחצני החיצים כדי להרחיב את הקטע השחור.

דרך ג': ריבוי קליקים באותו מקום בוחר קטע טקסט הולך וגדל. שני קליקים = מילה. שלוש קליקים ומעלה, זה כבר תלוי גרסא, לפעמים משחיר שורה או פסקא או משפט. נסה ותהנה (אולי).

תשובה מעודכנת kotz - שיחה 19:39, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

על הפלישה לפולין ותגובת צרפת ובריטניה

היי,

לאחר פלישת גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין,

נפתחה מלחמת העולם השנייה.

מסיבה שלא ברורה לי, צרפת ובריטניה הכריזו מלחמה על גרמניה לבד, וברית המועצות נדחקה הצידה, וצפתה על המעצמות רבות.

מדוע צרפת ובריטניה לא הכריזו מלחמה על ברית המועצות גם כן? Exx8 - שיחה 21:52, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

ידוע היה שגרמניה לא באמת מחבבת את ברית המועצות ולא באמת רוצה אותה כבת-ברית, למעשה ידוע היה שהבולשביקים הם האויב הגדול של הנאצים שנאבקו בהם עוד מראשית הפופולאריות של היטלר (הרבה לפני שהתמנה לקאנצלר). הרחוב הנאצי היה מלא בפרופגנדה אנטי קומוניסטית. לכן הממשלות האלו ידוע שלפתוח במלחמה על ברית המועצות יהיה חסר טעם בערך כמו לפתוח במלחמה על כל מדינה אחרת ששיתפה פעולה, או הראתה נכונות לשתף פעולה, עם הנאצים. 109.64.151.131 23:42, 1 בספטמבר 2012 (IDT)

אני לא חושב שאתה צודק, כי במבצע ברברוסה ההנהגה הסובייטית היתה מופתעת למדי, וזאת למרות שהיא החזיקה מרגלים בגרמניה צרפת ובריטניה. Exx8 - שיחה 01:16, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

רוב המנהיגים לא ששים להילחם, ובוודאי מנהיגים של דמוקרטיות עם זיכרון חזק מזוועות מה"ע ה-1. היטלר בתוקפנותו לא הותיר להם ברירה, והם נאלצו להכריז מלחמה בעקבות הבטחות פומביות שנתנו לפולין. בריה"מ היתה מדינה חזקה מאוד, ולא היה הגיון להילחם גם בה בנוסף לגרמניה, שהחזיקה צבא חזק מאוד. היטלר ראה בבריה"מ אויב טבעי, ופעל בהתאם כשתקף אותה בהמשך - חזית שנייה שהקשתה מאוד על הצבא ובדיעבד תרמה להפסד. מבצע ברברוסה הפתיע את בריה"מ כי הוא נחשב להפתעה אסטרטגית (חזית שנייה לגרמניה ביוזמתה), וקצינים מנוסים רבים בצבא האדום שהיו יכולים לתרום למודיעין וללחימה של בריה"מ, נרצחו בהוראת סטלין ב"טיהורים" שנערכו בשנים הקודמות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעבר לחוסר ההגיון שבפתיחת מלחמה נגד ברה"מ העניין הוא שפשוט לא הייתה סיבה לעשות זאת. לבריטניה ולצרפת לא היה סכסוך עם ברה"מ ואפילו לא היה גבול משותף. לכן, לא היתה להם סיבה להכריז מלחמה על מדינה זו. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 04:52, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

מופתעת מהעתוי, לא מעצם ההתקפה. תעוד רב מגבה את הפרשנות הנפוצה, שסטאלין ציפה לעימות נטול פשרות בהמשך, אבל לא שיער שהיטלר יהיה מטומטם עד כדי פתיחת חזית שניה/שלישית לפני שהכריע את המערכה במערב. אבל היטלר כן היה מטומטם די הצורך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:31, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

גרמניה הנאצית תקפה את פולין ב-1 בספטמבר 1939 ותוך שבועים חיסלה אותה. ב-17 בספטמבר, כאשר הצבא האדום חצה את הגבול הפולני, ההתנגדות הצבאית הפולנית חוסלה למעשה ורק חיילים בודדים, בכיסים מכותרים, המשיכו להתנגד בעוד הממשלה הפולנית ברחה דרך הגבול הרומני. הצבא הגרמני נעצר בהתקדמותו מזרחה על קו שסוכם עם ברית המועצות בהסכם מולוטוב-ריבנטרופ, כך שהסובייטים לא תקפו מדינה, אלא אספו את השאריות שלה - זו לא הייתה סיבה להכריז עליהם מלחמה. יתר על כן, שטחים אלה, במזרח פולין, היו שטחים שפולין גזלה מברית המועצות בשעת חולשתה, בעת מלחמת האזרחים שלה וברית המועצות המשיכה לתבוע אותם ומעולם לא הכירה בריבונות הפולנית עליהם. בברכה. ליש - שיחה 15:43, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

זו לא חוכמה גדולה 'להתנפל' על מדינה דווקא בשעותיה הקשות ביותר, כשהיא מובלת לטבח בידי מדינה שיצרה את הכוח הצבאי הגדול והחזק ביותר באותה עת. מלבד זאת, האם גם הונגריה, צ'כוסלובקיה, בולגריה גזלו ממנה אדמות ? 'הקוזק הנגזל', תרתי משמע. בנצי - שיחה 19:21, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

??? האם אתה מדבר על התנפלות של פולין על ברית המועצות בתקופת מלחמת האזרחים או על התנפלות של ברית המועצות על פולין? ומי המעצמה של התקופה? בתחילת מלחמת העולם השנייה המעצמה בה' הידיעה הייתה הקיסרות הבריטית והכוח הצבאי החזק ביותר היה של גרמניה הנאצית... לא הבנתי את השאלה על צ'כוסלובקיה, הונגריה ובולגריה - איך הן מעורבות פה? לגבי צ'כוסלובקיה ידוע לי שפולין והונגריה היו בין המדינות שלקחו חלק, לצד גרמניה בחלוקתה ובסיפוח חלקים ממנה... אז מי הקוזק הנגזל? הפולנים ששדדו אדמות צ'כוסלובקיות? בברכה. ליש - שיחה 19:31, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלת הכח הצבאי החזק ביותר היא מורכבת. אם מתייחסים לנתונים מספריים בלבד: בשנת 1941 (לפני הפלישה הגרמנית) הצבא הסובייטי היה הגדול ביותר במספר חייליו. למשל מספר הטנקים בצבא הסובייטי היה גדול יותר מאשר בכל העולם גם יחד. היה להם משהו כמו 20,000 טנקים לעומת משהו כמו 4,500 לגרמנים. יחד עם זאת, לא רק מספרים חשובים בקביעת עצמה צבאית. במבחן התוצאה, הוורמאכט היה יעיל יותר מכל צבא אחר שנלחם נגדו ובאופן כללי, יחס ההרוגים בכל שלבי המלחמה היה לטובתו. גם שאלת החוזק המדיני היא בעייתית. אמנם האימפריה הבריטית הייתה הגדולה מכל המדינות האחרות, אך עצמתה במבחן התוצאה הייתה לא גדולה במיוחד. כך שקשה לקבוע מי בדיוק היה החזק ביותר. מה שכן, במבחן התוצאה ברור שהשילוב של ארה"ב-ברה"מ-האימפריה הבריטית היה חזק יותר מהשילוב של גרמניה-יפן. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:20, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה מוזרה

שאלה למומחה החילוני. כאדם שנולד במשפחה דתית לימדו אותי שבכל בוקר כשקמים מהשינה יש ליטול ידיים שלוש פעמים ע"מ להעביר את רוח הטומאה ששורה על הידיים בלילה. עד היום כל בוקר כשאני קם מהשינה לפני ששטפתי את הידיים אני חש בתחושה שאותה פרשתי עד היום כחלק מאותה רוח טומאה (מין תחושה חמימה מחוספסת, חוסר רגישות באצבעות). עכ"פ תהיתי האם התחושה הזו היא תוצאה של התנייה שנוצרה בי מקטנות או שגם אדם חילוני חש בה? ואם כן מה הסיבה הפיזית לתחושה הזו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דבר ראשון, למה אתה לא חותם? דבר שני, צריך קודם כל להבין אותך: מה פירוש "יש ליטול ידים שלוש פעמים"? בבית הספר למדנו, ש"נטילת" לולב זה לקיחת לולב. אם כן מה פירוש "יש לקחת ידיים שלוש פעמים"? אולי תחכים את הבורים כאן. כמו כן, לא הבנתי מה הקשר בין "רוח טומאה" לבין "תחושה חמימה מחוספסת, חוסר רגישות באצבעות". קשה לי להתייחס לענין הטומאה, אבל האם אתה גם מרגיש שבין האצבעות מנשבת רוח? כי אם כן, ולכך רמזת ב"רוח טומאה", אז זה באמת מוזר. לגבי חוסר הרגישות באצבעות ותחושת החמימות: זו תופעה ידועה שנובעת מזה שהאדם שכב על האצבעות שלו, מה שגורם בדרך כלל לעצירת זרם הדם שם, ואז כשמתעוררים מרגישים שהאצבעות רדומות, כלומר שלא זורם בהן דם, מה שגורם גם לאותה תחושת חמימות שעליה דיברת. מה שצריך לעשות במקרה כזה, זה פשוט לעשות לאצבעות מסאז' קל, כדי שהדם יחזור לזרום בהן, ואז גם תיעלם תחושת החמימות. 84.228.130.42 11:58, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

הברכה שמברכים על רחיצת הידיים בבוקר, היא: על נטילת ידיים. אחד הטעמים שניתנו למצווה זו, היא אכן להעביר את הרוח הרעה ששורה על הידיים במהלך שינת הלילה, אבל ישנם עוד טעמים, כמו; א. היגיינה. ב. כמו הכהנים טרם ניגשו לעבודת הבוקר הוצרכו ליטול ידם מהכיור. טיפוסי - שו"ת 12:26, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

שטויות. זה התניה ותו לא. לא חסר מתוסבכים שלא מצליחים להרדם עד שהם לא מצחצחים שיניים. דבריך לגבי ידיים רדומות נכונים, אבל לא קשורים לנושא.

אנונימי: משמעות "נטל" היא גם "רחץ ידיו". TZivyA - שיחה 12:28, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

מאיפה את לוקחת את המשמעות הזו ? אין לזה כל בסיס לשוני, ואת עושה שימוש לשוני בנוהג ההלכתי בדיעבד. בנצי - שיחה 12:43, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

זה שזה המשמעות של המילה זה ודאי. מה הגלגול הלשוני של הביטוי הזה אין לי מושג. תוכל אולי לעיין פה על המילה נטלה. (במחשבה שניה, זה לא קשור, אלא אם כן אתה רוצה לקבל הוכחה שהמשמעות של המילה הזאת בהקשר הזה נכונה) TZivyA - שיחה 13:08, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

הרחבה: ידוע שעל פי התורה גופת מת היא בדרגת הטומאה החמורה ביותר, וידוע של פי מקורותינו אדם בעת שינתו טועם חלק אחד משישים במיתה, לפיכך מבואר בקבלה, שורה על האדם בעת שינת הלילה, רוח טומאה קלה, שניתנת להסרה על ידי רחיצת הידיים בספל מים, שלושה פעמים על כל יד לסירוגין, ואכן לא מדובר ברוח פרצים או בטורנאדו. יצויין שכיום ישנם אנשים שאינם מודעים או מאמינים בתורה ובהלכה היהודית, ובהתאם לכך הם אינם נוטלים ידיהם מיד בקומם ממיטתם בבוקר. טיפוסי - שו"ת 13:32, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

א. זו איננה המשמעות של נטילה, ונטילה אינה זהה למטרת פעולת הנטילה (רחיצה או הסרת טומאה). חזרי וקראי את המקור עליו את נסמכת - הוא איננו מערבב בין השניים. אגב, הדמיון הלשוני לנטלא או נטלה הוא מקרי לגמרי, משום ששם הכלי מקורו ביוונית (Antalion, לפי אבן שושן). האפשרות שהביטוי 'נטילת ידיים' הינו שיבוש של 'נטילה לידיים' היא סבירה, אבל עדיין דורשת בירור מעמיק ויסודי יותר.

ב. נקודה נוספת: המקור האטימולוגי של נטילה הוא Natalu, באכדית, ומשמעו: להרים, ולא לקחת כפי שכתב המגיב הראשון. בנצי - שיחה 13:55, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

האם לא אמרתי שהקישור דנן הוא רק הוכחה לכך שהמשמעות "נטילה" כ"רחץ ידיו" היא קיימת? האם אתה טוען שלומר "נטלתי את ידיי" בהקשר של נטילת ידיים לפני ארוחה, היא טעות לשונית? נראה לי שלא. TZivyA - שיחה 13:57, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

ואגב, אני במקומך הייתי פחות נחרצת. לפי המקור משערים שהמקור של המילה נטלה היא מהמילה היוונית, אבל אין ודאות בכך. TZivyA - שיחה 13:58, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

איך זה קשור לשאלה המקורית של השואל? TZivyA - שיחה 13:37, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

אינני מומחית אבל אני בהחלט חילונית, ועל כן אשיב בשאלה משלי - במה שונה רחיצת ידיים במים זורמים מן הברז מנטילתם, ולמה שלוש פעמים? אדם חילוני, כשהוא קם בבוקר משנתו, נכנס בדרך כלל לשירותים ואחר כך, כמובן, רוחץ ידיים בסבון (וגם פנים וגם מצחצח שיניים). קוראים לזה הגיינה. אדם חילוני גם רוחץ ידיים כשהוא חוזר מן הרחוב, יוצא מהשירותים, אחרי כל עבודה מלכלכת או מגע בבעלי חיים ולפני אכילה או הכנת מזון. האם כשאדם דתי עושה את כל אלה זו מצווה מקודשת או סתם הגיינה מקושטת?שלומית קדם - שיחה 14:15, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

בנצי, אתה חוזר שוב ושוב על אותה טעות. לא מקור אכדי - מקבילה (en:cognate) באכדית. ‏nevuer‏ • שיחה 21:47, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

לגבי משמעות הביטוי "נטילת ידיים", זה לשון רבינו האבודרהם (סדר שחרית של חול ופירושה): ...ואומר "על נטילת ידיים", ולשון נטילה הוא לפי שצריך ליטול מן הכלי, והכלי שמו נטלא בלשון תלמוד. ויש מפרשים שהוא לשון הגבהה כדמתרגמינן ותשאני רוח - ונטלתני רוחא, וכתיב וינטלם וינשאם כל ימי עולם והיינו דאמרינן בפ"ק דסוטה שהנוטל ידיו צריך להגביהם למעלה שלא יבואו המים שחוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידיים... בברכה. טיפוסי - שו"ת 14:21, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

אם רצונך בתשובה הלכתית: עייני בדבריו של טיפוסי לעיל. ובקצרה: יש סיבות שונות מדוע נוטלים ידיים במקרים מסויימים, והסיבות הן לא היגיינה אלא רוח טומאה וכדומה. יהודים נטלו ידיים עוד לפני שידעו היגיינה מהי (את, למשל, לאו דווקא תשטפי את ידייך לאחר שתבקרי בבית קברות). טיפוסי, תודה על המקור. TZivyA - שיחה 14:24, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. השרבוב החוזר של שיקולי 'הגיינה' איננו ממין העניין, מכמה סיבות. המקור הזיהומי של חיידקים ואורגניזמים בעייתיים אחרים, נודע מאוחר יותר, הרבה יותר. שנית, מים לא היו זמינים בכל מקום בעת ההיא, והיו מאוד יקרי ערך. לא בזבזו אותו 'סתם', אלא למטרות חשובות, ו'מטרות מקודשות' היו בראש הרשימה (ראי סיפור "מים לדוד המלך").

ב. בתקופות קדומות (ובמקומות מסוימים גם היום, מלבד 'הנוכחות הדתית' של מנהגים קדומים אלה) טומאה או רוח טומאה נתפסו כישים ממשיים מאוד, ונדרש ריטואל מתאים כדי להסירם. כזהו נוהג נטילת ידיים, וכזהו נטילת רגליים של כהנים בביהמ"ק. כת האיסיים למשל, עסקו באופן אינטנסיבי במיוחד במנהגים ריטואליים אלה. דוגמא נוספת, בולטת במיוחד, באותו הקשר בדיוק, הוא מנהג הטבילה במקווה. אין זה נכון לנסות להבין ולהסיק על מנהגי העבר, במונחים ובידע של היום. את העבר צריך ללמוד בצורה לא שיפוטית, אלא כמות שזה, כצופים. בנצי - שיחה 14:44, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

א. דוד המלך כבר אמר בשעתו, "כל מצוותיך אמונה, שקר רדפוני עזרני" כלומר התועלות שבמצוות הן לאו דווקא מוסברות באופן טבעי, אלא יש בהן מימד של אמונה. ב. חלקנו טובלים בעצמנו גם כיום, ובהתאם לומדים את העבר בצורה מוחשית וחוויתית. טיפוסי - שו"ת 14:50, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

השואל ביקש תשובה חילונית, ואתה מדבר איתו בשפה 'דתית'. מלבד זאת, דבריך לא ברורים. למה אתה מתכוון "ממד של אמונה" ? באותה עת, בה התפתחו המושגים והנוהגים הללו, היתה להם משמעות ותועלת ברורים מאוד, אפילו עד מאוד. התפיסה האמונית לגבי מקור הציווי התפתחה מאוחר יותר. בבואך להשיב על שאלות או עניינים מסוג זה, עליך להתייחס למכלול ההיבטים וההתייחסויות לנושא, ולא להסתפק בממד דתי צר, החף כל התייחסות לנורמות ולתפיסות הידועות לגבי התרבויות הקדומות. לגבי סעיף ב' שלך: השימוש במים לצורכי טהרה היום, שקיבל אופי דתי-הלכתי, נובע בדיוק מאותן מקורות. גם הספרות ההלכתית משתמשת במונחים של טומאה, רוח טומאה, וכיוב', כפי שציטטת בעצמך מוקדם יותר. בנצי - שיחה 15:06, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלתו של השואל המקורי הייתה אך ורק האם יש ממש בתחושתו המוזרה בכפות ידיו לאחר קימתו בבוקר. היא נענתה לעיל. הדיון לאחר מכן התפתח לשאלה מדוע דתיים נוטלים ידיים. איני רואה כל סיבה שלא להביא את התשובה הדתית הישירה המתאימה. TZivyA - שיחה 15:11, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני מסכים עם דברייך לגבי הדיון שהתפתח. עם זאת, ישנה בעיה עם טיעון דתי שעושה שיטוח, מבלי דעת את ההתפתחויות שהביאונו עד הלום. התעלמות או אי ידיעה אינם מתירים הצגה המתיימרת להיות חזות הכל. עולם שלם מתגלה במחקר, אבל דתיים רבים ממשיכים בשלהם כאילו כלום לא מתוודע, מתברר ומתבהר, וחבל. מטרתי היתה לתת את התמונה הכוללת, זו המתגלית במחקר רב שנים, ובמסגרת דיסציפלינות רבות. תמונה זו היא תמונה שמתגלית, ולמרות המחלוקות והפרשנויות השונות הצצות מעת לעת, עדיין, הכיוון הכללי והמכנה המשותף יש בהם כדי לתת תמונה מפורטת למדי של העבר הקדום, של אורחותיו, תרבותו ודתו. התייחסות דתית-עכשווית בלבד, ללא התייחסות להיבטים שציינתי, יש בה כדי להמעיט ולא להרבות. אינני רואה כל בעיה בראיית עולם רחבה ורוחב אופקים אצל אדם דתי, אלא דווקא יתרון מנקודת מבט דתית. בנצי - שיחה 15:40, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

בנצי, מנהג ישן-נושן הוא להשתמש בשום נגד עין הרע. מי שתלה שום בביתו, שם שום בנעלו וכדומה לא ידע על יכולתו של השום לפגוע בחידקים ובפטריות - זה התגלה רק במחצית השנייה של המאה ה-20, אך תצפיות וניסיון לימדו בני אדם שבמקום בו יש שום, יש פחות מחלות. הם ייחסו זאת לעין הרע, מילא, כיום יודעים שמדובר במזיקים ממשים. כך הדבר עם שטיפת הידיים בימי קדם - הם לא ידעו דבר על היגיינה, אך תצפיות וניסיון לימדו אותם ששטיפת ידיים מועילה נגד מחלות. הם ייחסו זאת לטומאה (מקבילה של עין הרע) והיום ידוע על היגיינה והשפעתה הברוכה.

ולשאלה של שלומית, למה לא מסתפקים בשטיפת ידיים תחת מים הזורמים מהברז - בימי קדם לא היו מים זורמים מהברז ונטילת ידיים הייתה דרכם לשטוף ידיים. חרדים משמרים בקנאות לבוש פולני שעבר זמנו וגם מנהג שטיפת ידיים שעבר זמנו מאותה סיבה, כדי לא לחדש דבר, כדי לא לשנות דבר. זה לא יעזור להם, הם לא יכולים לעצור את הקדמה והם נסחפים איתה, אך מתאמצים לפחות להעמיד פנים שלא. בברכה. ליש - שיחה 15:28, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

בנצי, כמעט הכל נכון, אלא שהאדם הלא דתי הוא לרוב ביקורתי כלפי המקורות המופיעים בספרי הדת, ופחות ביקורתי כלפי מחקר שנעשה על ידי גורמים לא דתיים, לעומת זאת אצל האדם הדתי הדבר הוא להיפך, וזה טבעי והגיוני. אריה, כל ילד חרדי יעמוד אתך על ההבדלים בין מצווה דאורייתא, תקנת חכמים, וסגנון תרבותי שאינו קשור ישירות להלכה, אלא יש לו יתרונות אחרים כמו התבדלות והסתגרות ככל האפשר מהשפעת העולם הלא דתי למשל. טיפוסי - שו"ת 18:29, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

בשאלתי, בעיקר עניין אותי לדעת האם גם אנשים שאינם דתיים חשים תחושה כזו או אחרת בידיהם לאחר שינה, והאם ניתן לתת לתופעה הסבר פיזי, באופן כללי אני אדם מאוד לא אובססיבי או לחוץ דתית ולכן חשבתי שאשמע איזו תשובה (פרט להתנייה) שתתקבל על דעתי. ממש הופתעתי מחוסר הידע והיחס המזלזל משהו במנהגי היהדות מצד כמה כותבים, לידיעת הקהילה הסוגדת למחשבה המדעית (הדי שטוחה לפעמים), הצורך בהרחבת האופקים לעיתים שייך לכם כמו לחרדים חשוכים, התחושה שלי הייתה שאתם שבויים באופן מוחלט בקונספציה המדעית ללא יכולת להוציא את האף החוצה. תודה בכל אופן... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. התגובה שלך גובלת בחוצפה, בודאי בתור שואל ומגיב אלמוני. לפחות הזדהה וחתום כפי שצריך, לפני שאתה משתלח במי שמנסה בכנות להשיב לך לעניין.

ב. דבר לעניין, והפסק לחלק ציונים. אף אחד לא סוגד למחשבה מדעית, אבל בבחינת טיבה של מציאות אין בלתה. אם אתה 'יודע' אחרת, כנראה שאינך זקוק לתשובות לשאלותיך.

ג. מה פשר המשפט המשונה: "הצורך בהרחבת האופקים לעיתים שייך לכם כמו לחרדים חשוכים" ? 'צרות אופקים' היא האלטרנטיבה שלך ? ובעניין "קונספציה" - איזו דרך אחרת ישנה לבחינתה של מציאות ? נבערות מדעית, ובודאי לא כזו המשתלחת בשחצנות, איננה המקור לבירור של סוגיות מעולם הטבע. בנצי - שיחה 22:59, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

דווקא התשובה של האנונימי מצאה חן בעיניי מאד. מנסיוני בחיים גיליתי שאחוז האנשים בעלי פתיחות מחשבתית שווה בערך בכל מגזר. פנאטיות דתית ופנאטיות מדעית - חד הם. בשתיהם האדם אינו טורח להפעיל את שכלו אלא סוגד לאחרים. TZivyA - שיחה 13:23, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

אני מוחה בתוקף על תגובה זו, המופרכת מיסודה עד לרמת האות האחרונה בה. א. אם כבר מדברים על "ניסיון אישי": מה אם כן, ערכו של חינוך בכלל ? היגד זה שלך מייתר אותו לגמרי, בין אם הוא חינוך חילוני ובין אם הוא חינוך דתי. למשפט כזה יש ערך כלשהו אם הוא מבוסס על דגימה או סקר המאפשרים בקרה על האוכלוסיה הנמדדת. אחרת, כל אחד וההתרשמויות שלו. ב. לפני שאת משווה בין "פנאטיות דתית" לבין "פנאטיות מדעית", אשמח מאוד לשמוע ממך הסבר אינטליגנטי למה את קוראת "פנאטיות דתית" ולמה "פנאטיות מדעית" ? עצם ההעמדה של שני התחומים על בסיס שווה היא מופרכת, משום שכל אחד מהם פועל אחרת ומבוסס אחרת. ג. אני גם מסתייג מההתפעלות הגורפת שלך מביטויים משתלחים ונבערים בעליל. דוגמא מאוד חזקה לפנאטיות עקבית. בנצי - שיחה 14:15, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

לא מעניין אותי מהי המשמעות של החינוך. מה שקובע זה מה שקורה בשטח. הן החינוך החילוני והן החינוך החרדי לאו דווקא רואים בפתיחות מחשבתית כערך נעלה. הם אולי רואים בה ערך נעלה, אבל לא מלמדים אותה כהלכה. פנאטיות, בהקשר שהבאתי היא פחות או יותר קיצוניות; אמונה בדבר אחד עד הסוף בלי לתת אופציה לשום גישה אחרת. TZivyA - שיחה 18:19, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

א. אתה צודק, אני מתנצל. ב. אינני כותב קבוע לכן לא מצאתי לי לנכון לבחור כינוי לחתום בו. ג. מתוך שבאתי לשמוע דעת חילוני נעלבתי פתאום בשם מנהג בית אבא שהתיחסו אליו כדבר ריק ,וכהשתלשלות של תופעות הסטוריות ואנתרופולוגיות גרידא, כשאני לכשלעצמי על אף חוסר הבנה לעיתים תמיד האמנתי בחוכמה ובסוד שבמנהג ובתורה שלנו. כך שבמקום לשמוע דעה חילונית (מקבלת ורחבת אופקים) קיבלתי ביקורת "מדעית" על התפיסה הדתית(באופן שלדעתי מצביע על צרות אופק). שוב סליחה, פלוני.

למה שעשית כעת קוראים ביהדות טובל ושרץ בידו - באת להתנצל ואתה ממשיך לטעון שהמשיבים צרי אופק. איזה אופק? צרות אופק היא חוסר היכולת לראות דברים מזוויות שונות - אתה יכול להשקיף רק מתוך ההנחה שמנהגי היהדות מבוססים על ציווי אלוהי או חוכמה נסתרת ולא מקבל אפשרות קיומם של הסברים אחרים, שהוצעו בשיחה הזאת - זאת צרות אופק אמיתית, לכן אני ממליץ לך ליטול קורה מבין עיניך. בברכה. ליש - שיחה 05:45, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

צרות אופק היא בדיוק זאת, לא לקבל אפשרות קיומם של הסברים אחרים כמו ציווי אלוקי שבאופן טבעי הוא עם חכמה נסתרת, אסור לשכוח שלכל מטבע יש שני צדדים. טיפוסי - שו"ת 10:53, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

צרןת אופקים בעיני קשורה לכך שאדם התופס את העולם באופן מסויים מכיל את תפיסתו (בחוסר כבוד מסויים) על עולמו של אחר מבלי יכולת לזהות שישנו עולם שחוץ לתפיסתו, בדומה להסבר של ליש עצמו שאמר במילים אחרות: המנהג של נטילת ידים הוא למעשה 'קשקוש בלבוש' שהומצא ע"י אנשים פרימיטיוים המאמינים בדברים בלתי מדידים מדעית בעליל כ"טומאה" "טהרה" או "קדושה" ושנשתמר מכח האנרציה אצל אנשים מודרנים שככל הנראה הם "נבערים מדעית" (ע"פ ניסוחו של בנצי) מכדי להבין שאם אין חיידקים אין צורך ליטול ידים. במקום לעצור שניה על הגבול שבין ארץ המדע ועובר לעולם הדת ולהבין שאולי כלי התפיסה והבחינה של העולם הזה שונים מהקודם, לבחון בעדינות ולא לכבוש אותו תחת תפיסותי עם משפטים כמו "איזו דרך אחרת ישנה לבחינתה של מציאות ?" צרות אופקים דומה ניתן לראות אצל זרמים חרדים מסויימים שיראו חילונים ויבלעו אותם עם כל עולמם רצונם בחופש ובעצמאות מדינית וכ'ו למשבצת ידועה בעולם החרדי באופן חסר כבוד. התנצלתי על כך שאני מבקש תשובה ומיד מתקיף מה שבכל מקרה לא יפה לעשות. בברכה פלוני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האובייקטיביזם של ליש נוטה להיות סובייקטיבי לעיתים קרובות מדי. אל תקח ללב. TZivyA - שיחה 13:27, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

מותר לפרגן גם לאנשים שאינך מסכימה איתם 'בדר"כ', ושאינם שייכים למילייה שלך. הדברים שאמר ליש בתגובתו האחרונה הם דברים נכוחים ומדוייקים מאוד. כדאי גם לך להפנים אותם. בנצי - שיחה 14:02, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

אני מפרגנת לאנשים רבים מכל הסוגים, כמדומני. המדד שלי הוא האישיות של האדם, לא הדעות שלו. TZivyA - שיחה 18:19, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ראשית, אתה חוזר ומשאיר תגובה ללא חתימה. הדרך לעשות זאת היא פשוט 4 פעמים ~.

שנית, אני מבקש ממך לא לדבר בשמי. איפה ראית שאמרתי "שככל הנראה הם "נבערים מדעית" (ע"פ ניסוחו של בנצי) מכדי להבין שאם אין חיידקים אין צורך ליטול ידים" ? ובפרט, איפה טענתי שאלה שממשיכים לנהוג לפי מנהגים קדומים הם 'נבערים מדעית' ? איפה טענתי ש'נטילת ידיים' הופכת למיותרת עם המודעות להיגיינה ? או שלא קראת את דבריי, או שאתה מגיב, אוטומטית, מתוך התרשמות כללית שהיא לגמרי מחוסרת בסיס. לאורך כל הדיון הזה, ההתייחסות שלי היתה התייחסות של כבוד לעבר ולא של ביקורת, בצד תיאור התפתחות המנהגים הללו, כפי שעולה מהמחקר.

שלישית, אני מבקש ממך לחזור בך מדברים אלה. הביטוי "נבערים מדעת" מופנה כלפי מי שמזלזל בתוצאותיו של המחקר המדעי, מבלי להתייחס לגופם של טיעונים, לעובדות או לתוצאות המתקבלות בניסוי, ולמסקנות הנובעות מהן. אינני מדבר על דעות שונות, התלויות בתפיסת עולם, באמונה האישית וכיוב', כי על אלה אפשר להתווכח. אני מדבר על עובדות, ממצאים, מדידות, ואלה 'מדברים', וא"א להתחמק מהמשמעות של מה שהם אומרים. לכן, אין ביקורת מדעית ללא התייחסות לגופם של טיעונים. כשאין נוהגים כך, זוהי נבערות, והיא קיימת, כמובן, גם אצל חילונים. הבעיה הספציפית של חרדים היא החינוך שהם מקבלים, שהוא נעדר לחלוטין כל תודעה או אופקים מדעיים, וכלי חשיבה בסיסיים להבנת אופני נוהגו של הטבע. זו בעיה. בעיה גדולה, ולא ניתן להתחמק ממנה.

רביעית, אני בהחלט מסתייג מביטויים דוגמת "פרימיטיביים" ו"קישקוש". אלה אינם מוסיפים כבוד לדיון ואינם ממין העניין.

אני מקווה שקריאה מחודשת של תגובותיי, הן הקודמות והן זו, תביא להבנה טובה יותר של היחס ושל ההקשר. זכור: לא חשוב מי אמר, חשוּב מה נאמר. במילים אחרות, דיון צריך להיות לגופו של עניין בלבד, לביסוס הטיעון ולמקורותיו. בנצי - שיחה 13:57, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

הסיבה למשניות המדע בחינוך החרדי, היא משום שהם מאמינים שתקפותו של כל עולם המדע על כל הנחותיו ומסקנותיו, אינו מגיע לתקפותו ואמיתותו של פסוק אחד בתורה, ומאמר אחד של חז"ל, מבלי לזלזל בהישגי המדע עצמם שאינם וכשאינם מוטלים בספק. טיפוסי - שו"ת 14:36, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

ראשית, אינני כותב מכתובת איי פי שלי לכן אשאר לא חתום במחילה. שנית, ציתתי ממך את הביטוי "נבערים מדעית" בלבד שנכתב כנגד דברי על "הקונספציה המדעית" את השאר יחסתי לליש. שלישית, את הביטויים "פרימיטיביים" ו"קישקוש" אני הוא זה שביקש למחוק אבל לא רק מהדיונים הכתובים אלא גם מבין השורות שלהם. אינני מבין ממה בקשת שאחזור בי, ולא באתי לזלזל בשום צורה במחקר ובמדע. רביעית, בניגוד לתפיסה המדעית בה גוף הדיון הוא העיקרי חז"ל גורסים שיש "להעמיד את בעל השמועה לנגד עיניו" , איך ב"ראשית" חשוב לך כל כך עם מי אתה מדבר וב"רביעית" לא חשוב מי אמר,אלא חשוּב מה נאמר בלבד? (בעיני השאלה קשורה לנושא) בברכה פלוני.

אם משתתפי הדיון עוד מעוניינים בתשובה לשאלה המקורית יש לי תאוריה שלא בטוח שעומדת: ב"סיפור על אהבה וחושך" מתאר עמוס עוז איך בתור ילד ישן אצל סבתו ובבוקר היא היתה מקרצפת אותו באמבטיה בקנאות כדי להוריד תאי עור מתים, אני לא בטוח אבל אולי תאים שמתים במהלך הלילה יכולים להסביר תחושה לא נעימה בידים לאחר שינה, מה שיכול להתקשר לטומאה של ה"מוות של הגוף" בתוספת התנייה, כל זאת כמובן בתנאי שיש תאים מתים כאלו ואין זה דמיון של סבתו של עמוס עוז בלבד. חזי95.86.77.35.

זיהוי סרטני סלע

בביקור 'נימוסין' שערכתי אתמול בחוף געש, למרגלות מצוק הכורכר, לא רחוק מהכניסה לגן לאומי חוף השרון, נתקלתי במספר רב מאוד של סרטני סלע מכל הגדלים, ממש משפחות שלמות, המסתתרות באלפיהן בחללי הסלע הנקבובי המרכיב חוף פראי מפורץ זה. גבם ירוק וירקרק עד צהוב, המזכיר בגווניו את גבם של צפרדעים רבים, והם בעלי 4 זוגות רגליים ושתי צבתות. הם גם הולכי-צד. לא הייתי עם מצלמה מתאימה, ולכן גם אין לי תמונה (כמה חבל !). אשמח אם מישהו יוכל לזהות את היצור ע"ס סימנים אלה. תודה, בנצי - שיחה 12:43, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

האם אלו פוטמוניים ? זה לא מסתדר לי, למרות המראה הקרוב, משום שאלו סרטני מים מתוקים, ומה שראיתי פגשתי לחוף ים. בנצי - שיחה 20:05, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

התכונה הכי מדויקת שתיארת היא מקום המחיה שלהם (געש) - שאר התכונות משותפות למינים רבים. מה שבטוח, הם מבינים בנדל"ן - השטח שם יקר מאוד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצוק כורכר זה לא בדיוק נדל"ן מוצלח. יתרה מזאת, כמה שא"י קטנה, הים התיכון הולך ונוגס גם בשטח החוף שלה, בקצב של כ-1 ס"מ לשנה, עקב עליית מפלסו, מה שלא מותיר ספק לגבי גורלן של תל-אביב ויתר ערי החוף, להוציא את חיפה שעל הכרמל. ראה למשל, את נמל קיסריה הקדום (נבנה ע"י הורדוס), השקוע כולו בים. בנצי - שיחה 22:43, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

באיזו רמת-גודל מופיעות המולקולות?

יש לנו למשל רמת מיקרו, וננו. באיזה רמה מופיעות המולקולות והאטומים?, אני מאמין שזה קטן יותר ממיקרו וננו. אגב, יש פה בויקיפדיה רשימת גדלים פיזיקאלייים? תודה. 109.64.151.131 15:08, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

"מיקרו" ו"ננו" הם מיקרו-מטר וננו-מטר, כלומר $\,10^{-6}$ ו-$\,10^{-9}$ מטר, בהתאמה. רדיוס של אטום קטן הוא מסדר הגודל של אנגסטרום - עשירית הננו-מטר. עוזי ו. - שיחה 15:24, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

ראה כאן וכאן.רונאלדיניו המלך - שיחה 15:47, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

גרעינים יציבים ובעיית n הגופים

האם מבחינה תאורטית נשקלת האפשרות שיסודות טרנס-אורנים שכיום לא הצלחנו לייצר מהם גרסה יציבה, יהיו יציבים במידה ונצליח לשלוט במקום של הפרוטונים והנויטרונים? 87.68.253.254 19:59, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

ישנו שיקול מאחורי חוסר היציבות של גרעינים גדולים: הכח הגרעיני החזק פועל רק בטווחים קצרים מאד, מסדר גודל של קוטר הפרוטון, ולכן הכח המאחד את הגרעין קבוע פחות או יותר כשהגרעין גדול יותר, אבל כוח הדחייה האלקטרוסטטי פועל בקלות על כל הגרעין.

שיקול זה עדיין מתיר קיום גרעינים ענקיים שרובם נייטרונים עם מעט פרוטונים. אם יש שיקול נוסף המונע יציבות של גרעין כזה (נאמר עם מליארד נייטרונים ו 200 פרוטונים) איני מכיר אותו הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:00, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

ישנה השערה שנשקלת ברצינות בידי מדענים מכובדים שנקראת אי של יציבות island of stability. עד היום לא נמצאו ראיות ממשיות שתומכות בה. ‏Setreset • שיחה 21:09, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

הנייטרונים בעצמם לא יציבים וכשהם לבד באופן פרוטוני עוברים התפרקות בטא בזמן מחצית חיים של כ-14 דקות.

אבל למרות זאת, מסויימת יש דבר שניתן אולי לראות אותו כגרעין ענק - כוכב נייטרונים! eman • שיחה • ♥ 21:25, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

יש לי מספר שאלות בכלכלה (איני מבין בכלכלה כלל)

אני לא מכיר מונחים בסיסיים בכלל, אפילו מה פירוש המונח אינפלציה או גירעון איני יודע. לכן מראש אני מבקש שגם מי שיענה על זה ישתמש במילים הכי פשוטות, ושיקח בחשבון את הפער ביני לבינו בהבנת הנושא.

1. האם יש מצב שבו יהיה רק עשירים ומעמד ביניים, ומעמד העוני לא יתקיים בכלל?
2. הלוואי וידעתי מהו המונח הכלכלי שמתאר את המצב הבא - במדינה אחת לחם עולה יחידת מטבע בודדת (למשל, 1 שקל), במדינה אחרת, 10 יחידות מטבע בודדות, ובמדינה אחרת 1000 יחידות מטבע בודדות! (למרות שלמטבעות השונים הללו יש אותו ערך בין-לאומי). למה זה? - המונח שאני מנסה לברר הוא כנראה יהיה מונח ברמה הפסיכולוגית-כלכלית. זה מונג שיציג את העובדה שבה בני אדם תמיד יתכוונו לקחת את אותו מחיר על עבודה מסוימת, לפחות בדרך כלל. אני לא חושב שזה רק עניין של "היצע וביקוש", אלא יש פה משהו פסיכולוגי גם, שחשמאלי תמיד יקח מה שמכונה במדינת ישראל "100-200 ש"ח בערך" לביקור בית כולל מע"מ, ורופא תמיד יקח "500-700 ש"ח בערך" לביקור בית כולל מע"מ. (להוציא חלקי חילוף \ תרופות וכו'). האם יש מונח שמתאר את האינטראקציה הזאת ואת הניתוח הקוגניטיבי שהוא הומוגני יחסית לגבי איזה מחיר ראוי לגבות כביכול?
3. למה במדינה אחת פחית קולה עולה רבע דולר ובאחרת 2 דולר? למה אין מחיר אחיד בכל העולם כולו למוצרים בין-לאומיים?
4. למה בכלל הקימו את הבורסה?, איך הייתכן שפלוני נותן 100 שקל ותוך יום הם הופכים ל125 או 85, מי הפראייר שנותן לו מתנות בחינם? (אם "זכה"). תודה למומחה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובות קצרות: 1.הלוואי. אם תגלה שיטה מוצלחת ליצירת מצב כזה, כל העולם ישמח לשמוע. 2. כפי שכתבת, אכן מדובר בהיצע וביקוש המלווים (כרגיל) בהיבט פסיכולוגי חזק. 3. אחת הסיבות לכך - יש לעתים הבדלים גדולים בין כלכלות העולם - למשל יש מדינות בהן השכר הממוצע הוא 100 דולר, ויש מדינות בהן השכר הממוצע הוא 2,000 דולר. 4. הבורסות הוקמו כדי לסייע לחברות לגייס כספים מהציבור. הערך של ניירות הערך בבורסה (למשל מניה) יכול להשתנות בהתאם לביקוש חיובי או שלילי, שגם הוא כמובן מלווה בהיבט פסיכולוגי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. לא. תגדיר מעמד בינוני ועוני? מעמד בינוני הוא מעמד שבו נמצאים העשירונים האמצעיים (בדרך כלל 4-7) כך שאם כולם מרויחים יותר עדין יהיה מעמד בינוני ומעמד נמוך. בנוגע לעוני - אם הכוונה היא שגם מי שמשתכר שכר מינימום יכול לרכוש די מחייתו, אז יש כמה כלכלות כאלו.
2. ראה תורת הערך.
3. לא בכל מקום פחית הקולה מכילה אותם דברים, הקולה מיוצר בכמה מפעלים שונים, תוסיף עלות שינוע ששונה בין מדינות וכדומה.
4. תחשוב על זה שאם אתה לוקח 100 ש"ח ושם אותם בפק"מ בעוד חודש הם יהיו 102 ש"ח (תלוי בנק, ריבית ועוד) בלי שום סיכון (מינימלי שהבנק יפשוט רגל). מה זה אומר? שהכסף משנה את ערכו כל הזמן ולכן 100 ש"ח היום יכול להיות שווה 102 בחודש הבא. בנוגע למניות, אתה משלם על הסיכון. אם החברה יודעת שיש לה פרויקט שיניב לה רווחים והיא צריכה מקור מימון - היא פונה לבורסה ומקבלת מימון מהציבור. אולם, פרויקט זה יכול להכשל ובכך החברה תפסיד ולכן גם מי שהשקיע בא. על הסיכון הזה יש כאלה שמוכנים לשלם. וכמו שאמר קודמי הבורסות נועדו בעיקר לגיוס כספים על ידי החברות. -יונה בנדלאק - שיחה 00:27, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

שלום יונה. לגבי שאלה 1, מה שכתבת לא ממש ברור לי, אני צריך תשובה פופוליסטית יותר. לגבי שאלה 2, זה לא רק עניין של רכיבים, לא סתם הכל זול יותר בתאילנד ויקר יותר ביפן, אני מנסה להבין למה זה ככה?, משהו פה מסריח.

4. מי זו אותה "בורסה"? האם זה גוף עולמי?, ומה זה אותם "ניירות ערך"?. יש סיבות נוספות למה הקימו את הבורסה (הרי אמרת "בעיקר")?. בברכה?.

1. עוני הוא לרוב הגדרה יחסית, כך שתמיד יהיו חלק שהם יותר עניים. אם תשווה למשל את העניים בישראל לעניים בהודו, תראה ששם רוב עניי ישראל היו נחשבים למעמד ביניים. 2.מחיר מוצר מושפע ממספר גורמים, ביניהם עלות חומרי הגלם, עלות העבודה, עלות ההובלה/הפצה, היצע וביקוש, ועוד. כל הגורמים האלה משתנים ממקום למקום, ולכן המחירים הסופיים גם משתנים. 4. בצורה כללית מאוד, מניות נותנות בעלות חלקית בחברות - בעל חברה יכול לקבל חלק מרווחי החברה, ולכן לבעלות יש שווי. הבורסות השונות מאפשרות לסחור בבעלות הזאת - מי שיש לו בעלות חלקית בחברה יכול למכור את הבעלות הזו. שווי החברה (ומכאן שווי הבעלות החלקית) עשוי להשתנות - אם אתה חושב שהחברה שווה יותר משווי המניה, תקנה חלק מהחברה ותהנה מיותר רווחים, ולהפך. מכאן העסק מסתבך - יש פעולות יותר מורכבות מקנית בעלות בחברה, כולל ספקולציות על ערך עתידי של דברים, אבל הגישה שרואה בבורסה קזינו ו/או מקום מלא נוכלים ופראיירים היא קצת פשטנית מידי. יואלפ - שיחה 08:49, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

יש מספר הגדרות לעוני.. אפשר להגדיר עני כמי שההכנסה שלו לא מספיקה לקיום בסיסי לפי הגדרה זו יש מעט עוני בישראל ויש מדינות מערביות שאין בהם עוני כלל. הגדרה אחרת היא מי שמרוויח פחות ממחצית (הוא חלק אחר) מהשכר החציוני, כך מוגדר קו העוני בישראל. הגדרה השנייה בעייתית עני בישראל מקיים רמת חיים גבוהה יותר מאשר אדם אמיד באפריקה. אם המשכורת של כל אדם בישראל תוכפל מספר העניים יישאר זהה. בכל אופן בעזרת קביעת שכר מינימום גבוהה אפשר לנסות למנוע עוני מסוג זה אך יותר סביר שהדבר יגרום למפעלים לפשוט רגל כי יוכלו להתחרות במפעלים עם עליות יצור נמוכות יותר ומהלך כזה עלול אפילו ליצור יותר עניים. דרך אחרת היא לעבור לשיטה הקומוניסטית בה כל אדם ירווח לפי צרכיו ויבוטלו המעמדות שיטה זו לא מומלצת ובמקום לעלייה באיכות החיים של עניים היא תגרום לירידה באיכות החיים של כל השאר. אם יגידו לך שגם אם תהיה קופאי בסופר וגם אם תהיה רופא תהיה לך אותה רמת חיים באמת תרצה להשקיע את כל אותן שנות לימודים ולעבוד קשה רק כדי להביא בסוף אותו יום את אותה משכורת הביתה? בסופו של דבר השיטה הקומוניסטית תגרום לאנשים לעבוד פחות ותהפוך את ישראל למדינה ענייה.

בקיצור כל השיטות להילחם בקיומו של העוני כפי שהוא מוגדר בישראל כן יכולות להעלים אבל המחיר הוא להפוך את ישראל עצמה לענייה.--Eitan110 - שיחה 10:03, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

הסיבה שביפן יקר מבתאילנד היא שבגלל איכות החיים הגבוהה ביפן הכל שם יקר יותר. מהמשכורות ועד עלות מחשב. בתאילנד המשכורות נמוכות והרכיבים ג"כ.

בורסה - פעם היה גוף אחד (בורסת הנגזרות של שיקגו, הערך באנגלית טוב יותר) אך מאז לכל מדינה יש בורסה וכל חברה שרוצה לגייס כסף ממשקיעים באותה מדינה - ניגש לבורסה המקומית. (היום שכל אחד יותר להשקיע בכל מקום, אין לזה משמעות אמיתית). בנוסף יש בורסות עולמיות למוצרים מסוימים כמו בורסת הפרחים בהולנד או בורסת היהלומים בישראל (ובלגיה...) המחירים שנקבעים בבורסות האלו, משפיעות על המחיר בכל העולם. -יונה בנדלאק - שיחה 20:47, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

יונה אם אני מבין אתכם נכון אז הבורסות הן למעשה סוג של קזינו רעשני שמתחולל על גב המדע (אך גם לקידומו של המדע כביכול). בברכה. 109.64.151.131 01:03, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

לא הבנתי את כוונתך ב"על גב המדע". הבורסה נועדה לגייס הון ממשקיעים, אבל זוהי רק פעולתה הראשונית.

באופן עקרוני ופשטני יש בבורסה שני שלבים. בשלב הראשון חברות מנפיקות מניות למשקיעים (הנפקת מניות - מכירה של מניות חדשות של החברה בבורסה, כך שאם לפני זה היו לחברה (לדוגמא) 100 מניות, עכשיו יהיו בשוק 110 מניות של החברה). כך החברה עצמה מגייסת סכומי כסף מהמשקיעים כדי לממן את פעילותה השוטפת או השקעה מתוכננת. השלב השני הוא מכירה של מניות הקיימות בשוק בין משקיע אחד למשקיע שני. למשל - קניתי מניות במועד ההנפקה, ושילמתי כסף לחברה עצמה. עכשיו עברה תקופה ואיני מעוניין להחזיק במניות האלה יותר. אני אמכור את מניותיי בבורסה למשקיע אחר, הכסף שיעבור ממנו אליי אינו עובר דרך החברה כלל.

לשאלתך השניה, מדוע לפעמים 100 שקלים הופכים ל-125 או ל-85 ש"ח בתוך יום, אין מדובר כאן במתנות חינם. למניה יש מחיר בבורסה. אחת הסיבות להחזקת מניות לטווח ארוך הוא קבלת דיבידנד מהחברה. דיבידנד הוא בעצם חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה. אם יש לחברה רווחים, ואני הבעלים של החברה (ואין זה משנה רעיונית לנושא זה האם מדובר בשיעור של 90% לבין החזקה בשיעור של 0.1%) יש ציפייה לקבלת חלקי ברווחים. מחיר המניה עצמו מורכב מגורמים רבים, בינהם גורמים ספקולנטיים. ברמת העיקרון, בשביל לקבוע מחיר הוגן למניה, אהיה מוכן למכור את המניה שברשותי אם אקבל סכום של כל התקבולים העתידיים שלי, מהוונים להיום (הסבר, אם נגיד יש ריבית של 5% בשוק, אין זה משנה לי אם אקבל 100 ש"ח היום, או 105 ש"ח בעוד שנה, כי אוכל לשים את הכסף בבנק ולקבל תוצאה זהה, ולכן, אם אני צופה באופן תיאורטי לקבל דיבידנד של 100 ש"ח כל שנה לנצח, המחיר שאהיה מוכן הוא לקבל כדי למסור את ישקף את הסכום הזה, שעליו לא ארצה לוותר.) ולכן כל שינוי בצפי לרווחיות החברה, משנה את מחירה בשוק, מכיוון שבעקבות אירועים המתרחשים, צפי לרווחים גדל או קטן. כך שאם חברה מכריזה שהיא מצאה מצבור גדול של משאב טבע, ועתה יש צפייה לעלייה ברווחיות, מחיר המניה יעלה עוד היום, משום שמי שמחזיק במניה, יעדיף להחזיק אותה לטווח ארוך יותר כדי לקבל את חלקו ברווחים האלה מאשר למכור, ויידרש סכום גדול יותר על מנת שאמכור. Botend - שיחה 14:34, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

שיתוף מדפסת או סורק בין שני מחשבים

מהי הדרך האופטימלית לעשות זאת ? (ולא, לא מדובר במכשירים אלחוטיים). תודה, בנצי - שיחה 22:40, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

זה תלוי במערכות הפעלה שעל המחשבים ובתצורת הרשת. אך בעיקרון הדרך הפשוטה היא להתקין את המדפסת על מחשב אחד ולשתף את המדפסת לשאר המחשבים (זה יעבוד רק אם המחשב בו הותקנה המדפסת דולק). -יונה בנדלאק - שיחה 00:29, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

א. איך משתפים את המחשב/ים הנוסף/ים ?

ב. האם אפשר גם למתג ביניהם ? נדמה לי ששיטה זו פשוטה יותר. בנצי - שיחה 00:46, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

מדפסות כיום אינן מכשיר טיפש, ולכן מיתוג פשוט נכשל בהרבה פעמים. מיתוג כזה הצריך בעבר קופסת מיתוג פשוטה, היום הקופסה נדרשת לדמות מכשיר, ולמעשה הקופסה היא המחשב אליו מחוברת המדפסת.

עקרונות השיתוף בחלונות דומים: בקליק ימני על התקן בוחרים תכונות, ואז לשונית שיתוף, ושם מאפשרים שיתוף. מאחורי הקלעים זה תהליך מסובך מאד, וישנם הרבה מוקשים והרבה תקלות, הרבה מעבר למה שניתן להעביר בתשובה כאן (או בפחות מכרך עבה למדי). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:04, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

היום ניתן לחבר מדפסת לנתב ובכך להופכו למדפסת רשת. ההתקנה שונה מהתקנה רגילה אך יש להתקין בכל מחשב. הנ"ל יכול להתבצע בכל מדפסת שיש לה IP ולכן לרוב או כל המדפסות שיוצרו ב-5 השנים האחרונות יש אפשרות כזו. -יונה בנדלאק - שיחה 20:49, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

האם השיטה הבאה להאיבק במחלות מין אפשרית?

צץ לנפשי רעיון והוא הלחמות כימית בנגיפים וחיידקים המועברים ביחסי מין. איך שהוא, הצד החודר אל הצד הנחדר (גופו של החודר יותר נכון), יזהה שבקרבת מקום (גוף הנחדר), קיימים אותם מזיקים, ומרגע זיהוי זה תיפסק זקפתו. זה יכול להצליח?. תודה. 109.64.151.131 07:17, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

1. על ובתוך הגוף יש תמיד הרבה חיידקים ונגיפים - אין כיום דרך כל כך מהירה לזהות איזה מהם גורמים למחלות. 2. אני לא מכיר דרך טובה להפסיק זקפה באופן מיידי (השמעת נאומים של פוליטיקאים אולי?) יואלפ - שיחה 08:52, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

מהירות האור היחסית

אקדים ואומר שאיני מבין בתחום זה כך שאשמח לכל תיקון של טעות בהבנה שממנה נובעת השאלה או להבהרה טובה של הנושא.

אם הבנתי נכון הכלל שאין מהירות גבוהה ממהירות האור כולל בתוכו גם כל מהירות מעבר יחסית. על כן על פי חישובי ( $C\times 60\times 60\times 23.934 \over 2\pi$ ) אם נבחר בכדור הארץ כמישור יחוס (אני מקוה שזה המושג הנכון. כונתי כמו במודל הגאוצנטרי) כל גוף שמימי שרחוק מאתנו ~3.809214407 שעות אור (~4,111,105,501.4823711368728881 ק"מ) ומעלה ינוע במהירות יחסית הגבוה ממהירות האור. מה הטעות בחישובי? האם פשוט יתרחש איזה שינוי בזמן? אם אכן מתרחש שינוי בזמן האם בחירת מישור יחוס אחר תשנה את הזמן? ושוב אני מציין שאיני מונח בנושא כך שלא אבוש מכל תיקון שהוא בתודה רבה מראש נ"מ • שיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 12:41, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

חוששני שההיצמדות לערכים המספריים המדויקים של מהירות האור בריק ושל זמן הסיבוב של כדור הארץ רק מקשים על הבנת השאלה. נניח שמהירות האור בריק הייתה בדיוק קילומטר אחד ביממה, מה היית שואל? ליאור पॣ • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 13:23, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

האם אתה מכיר את חוק חיבור המהירויות של איינשטיין? חוק זה החליף את חוק חיבור המהירויות המיושן, שאמר (בטעות) כי "אם אני רואה שאתה מתרחק ממני בכיוון כלשהו ובמהירות כלשהי, ואתה רואה שאדם שלישי מתרחק ממך בכיוון הנ"ל ובמהירות כלשהי, אז אני רואה שהאדם השלישי מתרחק ממני בכיוון הנ"ל ובמהירות שהיא סכום שתי המהירויות הנ"ל". אבל איינשטיין אמר (לפני מאה שנה): "לא, אלא אני רואה את האדם השלישי מתרחק ממני בכיוון הנ"ל ובמהירות שנמוכה יותר מסכום-המהירויות הנ"ל שעליו הצביע חוק חיבור המהירויות המיושן". סמי20 - שיחה 13:56, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

כדי להענות להצעה של ליאור ומכיוון שנראה לי שהבנתי את דבריו של סמי20 אך לא הבנתי כייצד הם עונים לי אנסח שוב: כדי לא לסטות מהדיוק פשוט נגדיר: המרחק שעובר האור בזמן סיבוב עצמי של כדור (23.934 שעות) הוא $Cd$. עכשיו: אם נבחר בכדור הארץ כמישור ייחוס, היינו (למיטב הבנתי) כמו במודל הגאוצנטרי או בפשטות כמו שאנחנו רואים את הכוכבים חולפים על פנינו, יוצא שכל גוף שמימי שרחוק מאיתנו $Cd \over 2\pi$ ומעלה "חולף על פנינו" במהירות של $Cd$ ב23.934 שעות ומעלה הינו מהירות האור ומעלה (כיוון שיוצא שהמעגל שמתווה אותו גוף במשך זמן הסיבוב העצמי הוא באורך $Cd$ (על פי החישוב $2\pi r$)). עכשיו ראה את שאלותי בהתאם, ושוב תודה רבה! נ"מ • שיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 14:11, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

במקום להטריח את כדור הארץ, אתה יכול להגיע לאותו פרדוקס מנקודת מבט הנמצאת על מאוורר מסתובב. עוזי ו. - שיחה 14:41, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

נכון פשוט כך עלתה לי השאלה וכך היה לי נוח להציגה. אבל על כל פנים מה התשובה? נ"מ • שיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 14:47, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

בזמן שהמאוורר מסתובב אותו גוף מרוחק לא באמת נע סביבו במסלול מעגלי; זו תנועה מדומה שאינה כפופה לחוקי הטבע. עוזי ו. - שיחה 14:57, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

ברור שעל תמיהתך לא ניתן להשיב - את מה שניסית להשיב - שכביכול הזמן משתנה, שכן מתוך שיקולי-סימטריה טריויאליים עולה שהגוף השמימי הקבוע הזה (נניח השמש אם מתעלמים לרגע מכך שכדור הארץ נע סביב השמש) - ייראה לעינינו כאילו הוא כביכול-חג סביב כדור הארץ ("חולף על פנינו" כלשונך) - זאת בזמן הקפה שזהה לזמן ההקפה של כדור הארץ סביב עצמו; כלומר הזמן שבו ייראה אותו גרם שמיימי כביכול-מקיף את כדור הארץ - אינו יכול להיות שונה מאשר זמן הסיבוב העצמי של כדור הארץ - וממילא אינו יכול להיות תלוי במרחק של אותו גוף שמיימי מאיתנו, וזאת בשונה מכפי שחשבת לענות. למעשה, אתה נוגע בפאראדוקס ידוע: פרדוקס אהרנפסט, שהוצג בשנת 1909 ושהוצעו לו כמה פתרונות אפשריים. עוזי רמז לפתרון השני. סמי20 - שיחה 15:49, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

קודם כל תודה רבה. רק בעיה קטנה שידיעותי באנגלית גם הן מוגבלות על כן ההפניות שנתת לא ממש מועילות לי, פרט לכך שהן אומרות שהשאלה שלי היא לא קשקוש גמור אלא שאלה ממשית. אשמח לפירוט כלשהו בנושא (שאולי יוכל אף להעשות לערך או לפחות קצרמר בנושא).

בנוגע לתשובתו של עוזי: על פי מה שאני הבנתי כאשר בוחרים מישור ייחוס התנועה של העצמים ביחס אליו היא לא רק מדומה. כנראה שהבנתי שגויה, על כן אשמח להבהרה של המושג או להפניות קונקרטיות בנושא. ושוב תודה רבה על כל ההשקעה של כל המעורבים. נ"מ • שיחה • י"ז באלול ה'תשע"ב • 19:26, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

מתנצל על הקישור הלועזי (לא מצאתי בויקיפדיה העברית), אבל משוכת האנגלית היא כמובן החלק הפעוט של הבעיה. למעשה הבעיה היותר שורשית (אם כי גם עליה ניתן להתגבר) - היא החלק המתמטי כאן. הפיתרון של הפרדוקס נעוץ אפוא בכך שמראים שיש שגיאה באחת מההנחות המתמטיות של אופן הצגת הפאראדוקס: למעשה, כדי להציג את הפאראדוקס, הינחת (בטעות) שכאשר אותו גוף שמיימי (כגון השמש לפי הדוגמה שנתתי בתגובתי הקודמת) - מקיף (או כביכול-מקיף) את כדור הארץ, אז הקף-הסיבוב מחושב בתור: המרחק של אותו גוף מכדור הארץ - כפול שני-פאי. אבל לאמיתו של דבר, כדי להניח את ההנחה הנ"ל, היית אמור לדעת מראש את מה שכלל אינו מובן מאיליו: שלמישור שבו נעשה אותו מסלול-הקפה - יש מטריקה רימנית (שאותה אנו מכירים מבית הספר), וזה מעולם לא הוכח! למעשה, מתוך תורת היחסות נובע אפילו ההפך: שלמישור שבו נעשה מסלול-ההקפה - אין מטריקה רימנית - אלא מטריקה מסוג אחר, ולכך התכוון אפוא עוזי כשכתב שתנועת הגוף אינה במסלול מעגלי - אלא במסלול מדומה (כלומר במסלול שאין לו מטריקה רימנית). אם נדמה לך שמעולם לא נתקלת במישור שאין לו מטריקה רימנית, אבל אתה רוצה לדמיין מישור "מוזר" כזה, נסה נא לחשוב למשל על טבעת מביוס: אורך מסלול ההקפה של טבעת מביוס אינו זהה אל מכפלת הרדיוס של הטבעת בשני-פאי.

ניסיתי אפוא בארבעה משפטים לתת כיון כללי שיהיה כמה שיותר מובן אינטואיטיבית, אבל כדי להבין את זה יותר לעומק - צריך ללמוד טופולוגיה.

סמי20 - שיחה 20:33, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

אני מתקשה להבין את התשובה שלכם. איך זה בכלל קשור למטריקה? אני מפנה את מבטי לעבר כוכב הנמצא בצד ימין שלי, ואז מסובב את הראש שמאלה. ברגע זה ממש, במערכת היחוס שנעה עם העין שלי, הכוכב נע אלפי שנות אור בזמן של שבריר שניה. למיטב הבנתי, זו שאלתו של נ"מ והיא במקום. לגוף השאלה: למיטב הבנתי, ואני לא סגור על כך, אין שום עקרון פיסיקלי שאומר שאין מהירות גבוהה ממהירות האור. מה שאני מכיר הוא שמהירות האור הינה גודל קבוע בכל מערכת ייחוס אינירציאלית, בדגש על אינרציאלית, ושאינפורמציה לא יכולה לנוע במהירות הגבוהה ממהירות האור. מהירות שאיננה נושאת בקרבה אינפורמציה, כמו בדוגמא של השואל, בהחלט יכולה לעבור את מהירות האור. יש לכך גם דוגמאות נוספות ופשוטות יותר. משה פרידמן - שיחה 20:58, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

כדי להסיק כי - בזמן שאתה מסובב את ראשך במאה ושמונים מעלות - "הכוכב נע אלפי שנות אור" (כלשונך), אתה חייב קודם כל להניח כי - הדרך לחשב את אורך מסלול "אלפי-שנות-האור" הנזכר לעיל - היא ע"י הכפלת פאי במרחקו של הכוכב מאיתנו, ולכן אתה חייב להניח שהמטריקה הנדונה היא רימנית. מאידך, בקישור שנתתי בתגובתי הלפני קודמת, ושבו גם מתועדת באופן מפורט למדיי ההיסטוריה של הדרך לפתרון הפרדוקס, מראים כי דרך הפיתרון כרוכה בין השאר בהכרה בכך שהמטריקה לחישוב המסלול המדובר אינה רימנית. לגבי הדגשתך "בדגש על אינרציאלית": אכן כבר כתבתי שהוצעו כמה פתרונות לפתרון הפרדוקס, ובאמת בקישור הנ"ל מצויין גם הפיתרון שאליו רמזת במילים "בדגש על אינרציאלית". לגבי טענתך - שרק אינפורמציה אינה יכולה לנוע מהר מהאור - אבל גופים שאינם נושאים אינפורמציה כן יכולים לנוע מהר מהאור: אכן יש תיזה כזו, אך בקהיליה המדעית מקובל שכל פיתרון כזה - אף אם הוא אפשרי טכנית - אינו "לרוחה" של תורת היחסות (אגב, בלוגיקה התלמודית-ישיבתית - אם אתה מכיר, הצעת פתרון כמו שלך נקראת "לעשות חילוקים" - מה שאף פעם לא נחשב פיתרון אידיאלי). מאידך, בקישור שנתתי לויקיפדיה הלועזית, מוצג הפיתרון הסטנדרטי - דהיינו זה שגם מתאים "לרוחה" של תורת היחסות (בלי שום "חילוק" בין אינפורמציה לבין מה שאינו כרוך באינפורמציה). אגב, למה שלא תוסיף את הערתך - לתוך הערך הנ"ל שבויקיפדיה הלועזית? סמי20 - שיחה 21:43, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

אני לא מכפיל שום דבר בפאי. יש כאן נקודה שנמצאת במרחק X, ואני מפעיל עליה טרנספורמצית שיקוף. אתה כמובן יכול לבחור מטריקה משוגעת שבה שתי הנקודות צמודות זו לזו, אבל אני בכלל לא משוכנע שמטריקה כזו תהיה קונסיסטנטית עם שאר התצפיות ועם חוקי הפיסיקה המוכרים לנו. בוודאי שהיא איננה סטנדרטית - אני באופן אישי לא נתקלתי במטריקה פיסיקלית שמסוגלת לבצע קסם כזה. מהירות גבוהה ממהירות האור היא דבר מקובל בהחלט, וכמדומני שכל תלמיד פיסיקה שנה ב' נשאל על זה בקורס בגלים, כשהוא לומד על מהירות הפאזה לעומת מהירות החבורה. גם שני פוטונים הנעים, במערכת היחוס שלי, זה לעומת זה במהירות האור ינועו, במערכת היחוס שלי, במהירות כפולה ממהירות האור. זה לא דבר תיאורטי - ניתן לבצע ניסוי עם אינטרקציה כזו בין פוטונים של קרינת הרקע שהמרחק ביניהם מאז הפיזור האחרון הינו כפול מגיל היקום. גם הקביעה שלך שהערה שלי לגבי המערכת האינרציאלית איננו לרוחה של תורת היחסות איננו מובן. ראה למשל בויקי האנגלית בערך על מהירות האור: Such particles and waves travel at c regardless of the motion of the source or the inertial frame of reference of the observer. אגב, אינני משוכנע שהפרדוקס שהפנית אליו קשור לנושא. משה פרידמן - שיחה 23:02, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

.

המצב שעליו דיברת בהתחלה הוא מצב שבו אתה "מסובב את" ראשך (כפי שניסחת זאת), כלומר אתה דיברת על טרנספורמציית סיבוב - ובכלל לא על טרנספורמצית שיקוף, אז איך פתאום קפצת לטרנספורמציית שיקוף - שאיננה רלבנטית למקרה המקורי שלך? מאידך, אם אתה התכוונת לעבור כעת לדון על מצב (חדש) שבו אתה מתחיל לנוע במהירות קבועה לאורך קו ישר כלשהו שעובר מימין לשמאל - תוך כדי שאתה רואה איך שהכוכב שנמצא לימינך "זז" - אז גם כן לא תגיע לטרנספורמציית שיקוף, אלא פשוט תראה את הכוכב נע באותה המהירות שבה אחרים (שנותרו עומדים) יראו אותך נע (אם הם יראו את הכוכב לא-זז).

.

לא אמרתי ששתי הנקודות חייבות להיות "צמודות זו לזו" (כלשונך); אבל כן אמרתי כי - אם לא יודעים מראש שהמטריקה היא רימנית אז גם לא יודעים מראש איך לחשב את אורך המסלול שאותו יעבור הכוכב - מנקודת המבט של מערכת היחוס שלי כשאני "מסובב" את ראשי. לכן כל מה שכתבת אחר כך - אודות מה ש"לא סטנדרטי" ושבו לא נתקלת - אינו רלבנטי לדבריי כלל וכלל. האם נתקלת בפארדוקס אהרנפסט? כי אם כן נתקלת בו, אז תוכל בקלות להיווכח שהמטריקה המוצעת לפתרונו היא (לפחות): המטריקה הסטנדרטית לפתרון פרדוקס אהרנפסט, ומתברר שהיא לא רימנית.

.

לא אמרתי שאין זה "מקובל" (כלשונך) לדבר על מהירות שגבוהה ממהירות האור, להפך: ציינתי שיש תיזה כזו, רק אמרתי שזה לא לרוחה של תורת היחסות.

.

אתה כותב: "גם שני פוטונים הנעים - במערכת היחוס שלי - זה לעומת זה במהירות האור, ינועו - במערכת היחוס שלי - במהירות כפולה ממהירות האור". ובכן, בתורת היחסות - יש מובן - רק לדיבור על "מהירותו של עצם במערכת יחוס". למשל, במקרה שלך, אני יכול לחשב מה תהיה - במערכת הייחוס שלי - מהירותו של הפוטון הראשון שנע לקראת הפוטון השני, ואני גם יכול לחשב מה תהיה - במערכת הייחוס שלי - מהירותו של הפוטון השני שנע לקראת הפוטון הראשון, ואני גם יכול לחשב מה תהיה - במערכת הייחוס של הפוטון הראשון - מהירותו של הפוטון השני הנע לקראת הפוטון הראשון, ואני גם יכול לחשב מה תהיה - במערכת הייחוס של הפוטון השני - מהירותו של הפוטון הראשון הנע לקראת הפוטון השני. נדמה לי שבכך מיציתי (לוגית) את כל ארבע האפשרויות לחישוב מהירותו של פוטון שמהזוג הנ"ל, ומתברר אפוא שבכל אחת מארבע האפשרויות הללו אקבל את אותה תוצאה: מהירות האור. אבל לא מובן כלל מה שכתבת, ששני הפוטונים הנ"ל "ינועו, במערכת היחוס שלי, במהירות כפולה ממהירות האור": הרי מבחינת מערכת הייחוס שלי, כל אחד משניהם ינוע - במהירות האור (לא במהירות כפולה ממהירות האור) - אם כי כל אחד משניהם ינוע בכיוון הפוך. מאידך, אם התכוונת לדבר על המהירות היחסית של הפוטון הראשון לעומת הפוטון השני, אז בזה אתה כבר מתנתק ממערכת הייחוס שלי - ועובר למערכת היחוס של הפוטון השני! אם לדעתך לא הבנתי אותך, אז אולי תנסח באופן מדוייק יותר אל מה אתה מתכוון ב"ינועו, במערכת היחוס שלי, במהירות כפולה ממהירות האור", כי לפי איך שניסחת את זה - זה ממש לא עולה בקנה אחד עם רוחה של תורת היחסות.

.

לגבי הניסוי המעשי שעליו דיברת על פוטונים של קרינת הרקע: ובכן אם מקפידים - שהחישובים הכרוכים בהסקת המסקנות המעשיות העולות מאותו ניסוי - ינוסחו באופן שלא יסתור את "רוחה" של תורת היחסות (ולא רק שלא יסתור את "עקרונות" תורת היחסות), אז מתברר שאין צורך להניח שבמערכת ייחוס נתונה יש גוף שנע מהר מהאור. מאידך, זה שניתן להגיע לאותן תוצאות גם מבלי להקפיד בכל הנ"ל, אינו ראיה לכלום; הרי גם ניתן לחשב (למשל) פונקציות-נגזרות - ע"י המושג הבלתי זהיר של האינפיניטסימל - במקום ע"י המושג הזהיר יותר של הגבול המתמטי, ועדין לקבל תוצאות נכונות - למרות הטכניקה הלא זהירה.

.

לא הבנתי מדוע לדעתך הציטוט שלך מויקי האנגלית סותר את מה שאמרתי, שכל ניסיון להרשות תנועה מהירה מהאור עבוּר גופים שתנועתם אינה כרוכה בהעברת אינפורמציה - אינו לרוחה של תורת היחסות. שים לב שהפיסקה הספציפית בויקי שאליה אתה הפנית - טוענת בסך הכל כי: מהירות האור היא המירבית לכל "אנרגיה חומר ואינפורמציה", וכי: במהירות האור נעים "כל החלקיקים חסרי-מאסה [כלומר חסרי-מאסת-מנוחה] והשדות הנלוים" להם - בריק, וכי זֵהָה למהירות האור "המהירות של הכבידה (כלומר של גלי הכבידה)". זאת בעוד שבמשפט הבא בפיסקה שם - שהוא הוא הציטוט שנתת - מובהר שבמהירות האור נעים "חלקיקים וגלים כאלו" (דהיינו כל אלו שפירטתי לעיל). זה כמובן מוסכם על הכל; אבל איך כל זה סותר את מה שאמרתי, שאין זה לרוחה של תורת היחסות - לייחס תנועה מהירה מהאור - לגופים שתנועתם אינה כרוכה בהעברת אינפורמציה? האם בפיסקה הנ"ל בויקי האנגלית שם, או איפשהו לאורכו של הערך ההוא שם, רמוז ההפך ממה שאמרתי על גופים אשר תנועתם אינה כרוכה בהעברת אינפורמציה?

.

לטענתך, אינך משוכנע שפרדוקס אהרנפסט הוא נושא שאלתו של השואל. אז אחת משתיים, או שאחד משנינו לא הבין את השואל, או שאחד משנינו לא הבין את פרדוקס אהרנפסט.

סמי20 - שיחה 01:41, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

.

תודה רבה סמי! ואקצר לצורך בירור הבנה: הגורמים הרלוונטיים למדידת מהירות הם זמן ומרחק. תהייתי הייתה האם הזמן משתנה ותשובתך היא שלמעשה יש שינוי במרחק שבמקרה דנן נמדד "במימד" (איני יודע אם זה המונח המדויק) אחר על כן הוא "ארוך יותר". אם כך זה לא מה שכתב עוזי שאמר ש"זו תנועה מדומה שאינה כפופה לחוקי הטבע". תנועה זו כן כפופה לחוקי הטבע אך אינה נמדדת בכלים של הגאומטריה הפשוטה.

תהייה נוספת אמרת לי שלא ניתן להשיב שכביכול הזמן משתנה, שכן עולה שהגוף השמימי הקבוע הזה ייראה לעינינו כאילו הוא כביכול-חג סביב כדור הארץ בזמן הקפה שזהה לזמן ההקפה של כדור הארץ סביב עצמו; כלומר הזמן שבו ייראה אותו גרם שמיימי כביכול-מקיף את כדור הארץ - אינו יכול להיות שונה מאשר זמן הסיבוב העצמי של כדור הארץ - וממילא אינו יכול להיות תלוי במרחק של אותו גוף שמיימי מאיתנו. עכשיו קושייתי היא על פי הידוע לי ממקרה אחר: כאשר שתי קרני אור חולפות אחת על פני השנייה מהירות המעבר היא מהירות האור (מה שבהחלט מובן מהמשוואה שאליה הפנית בראשית הדברים) אבל כאשר אני מסתכל על כל קרן בנפרד (נניח שכל אחת מעבר אחר של מחיצה וניתן לראות את שניהם מלמעלה) היא נעה גם היא במהירות האור, ואת הסטירה לכאורה מתרצים (אם זכורני נכון) על ידי שינוי בזמן. עכשיו: מדוע כאן אי אפשר לומר שכאשר אני מסתכל רק על כדור הארץ הוא אמנם נע במהירות מסוימת בזמן מסוים אבל כאשר אני מסתכל על כל המערכת יש שינוי בזמן המעבר, כמו בדוגמה של שתי הקרנים.

ושוב תודה רבה סמי על כל ההשקעה רציתי להגיד לך יישר כוח עוד כאשר קראתי (באופן חלקי) את תשובותיך בשאלה שבראש העמוד (E=MC2) אתה עונה באופן בהיר מאוד ומצליח לפשט את העניינים המסובכים ביותר! קבל ח"ח גדול מאוד. נ"מ • שיחה • י"ז באלול ה'תשע"ב • 22:47, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

גם אני שמתי לב לביטוי של עוזי "שאינה כפופה לחוקי הטבע". לדעתי הוא באמת התכוון אל הדבר שכתבת אחר כך, שהתנועה לא נמדדת בכלים של הגיאומטריה הפשוטה. גם אני תמה כמוך למה הוא נקט בביטוי המוזר (לטעמי) הנ"ל. אולי הכי טוב שיבאר את דבריו, ולדעתי - אם יבאר - אז יתברר שאכן לכך היתה כוונתו.

את הסתירה לא מתרצים ע"י שינוי הזמן אלא ע"י שינוי נוסחת החישוב של "מהירות המעבר": כשאני מסתכל על כל אחת משתי הקרניים בנפרד, אז אני רואה שכל אחת נעה במהירות האור. מאידך, כל אחת משתי קרני האור "תראה" את קרן האור השניה נעה במהירות האור (וזאת למעשה הכוונה ב"מהירות המעבר"). היתה יכולה להיות כאן סתירה - רק אילו הינחנו שאת מהירות המעבר מחשבים ע"י חיבור שתי המהירויות הראשונות, אבל זהו: שתורת היחסות מלמדת שלא ככה מחשבים את מהירות המעבר (כלומר את המהירות שבה תראה הקרן הראשונה את תנועת הקרן השניה).

זה אמנם נכון שתורת היחסות מניחה שאופן מדידת הזמן - אינו קבוע - אלא משתנה ממערכת ייחוס אחת לחברתה, אבל זה לא קשור למקרה שלך, כי שם הזמן הוא זמן סיבוב כדור הארץ סביב עצמו, ואם כן ברור שהזמן הזה קבוע: הגע בעצמך: אם לוקח לכדור הארץ 24 שעות להסתובב סביב עצמו, אז גם לוקח לשמש 24 שעות לזרוח בשנית - מאז הזריחה הראשונה, הלא כן? כל זה נובע משיקולי סימטריה בסיסיים.

כל טוב. סמי20 - שיחה 01:41, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

התנועה סביב המאוורר אינה תנועה במערכת ייחוס קבועה, אלא סיבוב של מערכת הצירים. מכיוון שהפיזיקה אינווריאנטית להחלפת מערכת הצירים, אין אף חוק טבע שיכול להגביל שינויים כאלה. עוזי ו. - שיחה 01:59, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

בטעות אני והשואל נטינו להבין כי - כשכתבת שהתנועה הנ"ל "אינה כפופה לחוקי הטבע" - התכוונת להגיד שהיא סותרת את חוקי הטבע, אך לאור הבהרתך הנוכחית - מתברר אפוא כי - אתה רק התכוונת להגיד שאין אף חוק טבע "שיכול להגביל" את השינוי-במערכת-הצירים שנגרם כתוצאה מתנועה זו. סמי20 - שיחה 02:27, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

למעשה התהייה שלי הייתה דומה לשאלתו של משה עם הפוטונים שנעים אחד לכיוונו של השני. אך אנסח אותה אופן אחר: נניח מטוס שנע במהירות האור לכיווני מצד אחד ואחר מצד שני. עכשיו נבחר באחד מהם כמישור ייחוס. אני נע לכיוונו במהירות האור והמטוס השני נע לכיווני במהירות האור (או שמא כאן טמון הכשל בכך שהחלפתי מישור ייחוס? על כל פנים) לפי הנוסחה של איינשטיין המהירות של המטוס השני ביחס לראשון תהייה: $\ v_{1+2}={\frac {-C-C}{1+{\frac {-C\times -C}{c^{2}}}}}=-C$ זאת אומרת גם מהירות האור. עכשיו נשאלת השאלה: כיצד זה ששנינו נעים באותה מהירות לכיוון המטוס הראשון ממרחקים שונים ושנינו נגיע אליו בו זמנית?

בעקבות דיון עם חבר הבנתי שעיקר הכשל הראשון שלי הוא בערבוב מערכת ניוטונית עם זו היחסותית או בהחלפת מערכות ייחוס. על כל פנים נראה לי שעיקר ההבנה של כל הנושא היא בהבנת "העיוותים" של המרחב-זמן שאותם אני לא יודע אם יש מישהו בפורום הזה שמבין אותם או שיוכל להסביר לי אותם.

שאלה קטנה נוספת: האם הנוסח של איינשטיין נכונה גם ביותר משתי מהירויות זאת אומרת: $\ v_{1+2+3+...n}={\frac {v_{1}+v_{2}+v_{3}+...v_{n}}{1+{\frac {v_{1}v_{2}v_{3}...v_{n}}{c^{2}}}}}$.

ושוב תודה רבה. נ"מ • שיחה • י"ז באלול ה'תשע"ב • 03:30, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

כבר הבנתי שהמשוואה האחרונה שגויה כיוון שהיא לא שומרת על מהירות האור הקבועה. אז חשבתי על הנוסחה הזו: $\ v_{1+2+3+...n}={\frac {v_{1}+v_{2}+v_{3}+...v_{n}}{1+(n-1){\frac {v_{1}v_{2}v_{3}...v_{n}}{c^{n}}}}}$ האם נוסחה זו נכונה? ואם כן כיצד יש לפתח אותה. בתומ"ר נ"מ • שיחה • י"ז באלול ה'תשע"ב • 04:18, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

.

לגבי השערתך "שמא כאן טמון הכשל בכך" שהחלפת "מישור ייחוס?" לא, עד אותו שלב לא היה שום כשל לוגי, כי הרי ניסית לחשב את מהירות המעבר, בעוד שזו בדיוק כל המהות של מהירות המעבר (אשר אותה אתה מנסה לחשב): שאנו עוברים לדון במישור ייחוס אחר; ולכן זה לגמרי לגיטימי לעבור למישור ייחוס אחר כשמנסים לחשב את מהירות המעבר.

.

"כיצד זה ששנינו נעים באותה מהירות לכיוון המטוס הראשון ממרחקים שונים ושנינו נגיע אליו בו זמנית"? לפי תורת היחסות, מושג ה"בו זמניות" לא שייך - אלא כשדנים על אותו מישור ייחוס, בעוד שזה לא מה שעשית כשניסית לחשב את מהירות המעבר - שמעצם טיבה עוברת לדון (באותו לגמרי לגיטימי כאמור) במישור ייחוס אחר. אתה ניסית - באופן בלתי לגיטימי, להכניס - לתוך "מערכת בו זמנית" אחת - את שני מישורי הייחוס (שלפי אחד מהן חישבת באופן לגמרי לגיטימי את מהירות המעבר).

.

תופעת "העיוותים" במרחב זמן - לא כל כך מסובכת להבהרה, אבל היא רלבנטית רק כשמעורבים גופים בעלי מאסה. אם המאסה היא "אפסית" (כגון של פוטון או אפילו של גופים קלים יחסית למערכת מאסיבית כמו השמש וכדומה) אז גם העיוותים יהיו "אפסיים" באותה מידה, וכמעט לא ישחקו תפקיד במסגרת השיקולים היחסותיים.

.

קל להיווכח שהנוסחה שהיצעת - שגויה, אם בודקים את המקרה שבו כמעט כל אחת מהמהירויות היא אפס - חוץ משתיים שכל אחת מהן היא מהירות האור, או-אז השבר הכללי יהיה מספר שיבטא מהירות שגדולה ממהירות האור - מה שכמובן בלתי אפשרי לפי תורת היחסות.

.

קודם שאציג את הנוסחה הכללית שאתה מחפש - עבור מספר (n>1 טבעי) בלתי נתון מראש של מישורי ייחוס, אציג שתי דוגמאות - הלא הם המקרים של n=3 ושל n=4 (כי את הנוסחה עבור n=2 אתה כבר יודע). ובכן, אם אתה מדבר על שלושה מישורי ייחוס - וממילא על ארבעה גופים, כך שהראשון נע יחסית לשני במהירות v1, בעוד שהשני נע יחסית לשלישי במהירות v2, בעוד שהשלישי נע יחסית לרביעי במהירות v3, אז המהירות $\ v_{1+2+3}$ שבה נע הגוף הראשון יחסית לרביעי - ניתנת לפי הנוסחה הבאה (שאגב בכלל לא מסובך להגיע אליה, אם שולטים היטב באלגברה בסיסית): $\ v_{1+2+3}={\frac {v_{1}+v_{2}+v_{3}+{\frac {v_{1}v_{2}v_{3}}{c^{2}}}}{1+{\frac {v_{1}v_{2}+v_{1}v_{3}+v_{2}v_{3}}{c^{2}}}}}$. כיוצא בכך, אם אתה מדבר על ארבעה מישורי ייחוס - וממילא על חמישה גופים, כך שהראשון נע יחסית לשני במהירות v1, בעוד שהשני נע יחסית לשלישי במהירות v2, בעוד שהשלישי נע יחסית לרביעי במהירות v3, בעוד שהרביעי נע יחסית לחמישי במהירות v4, אז המהירות $\ v_{1+2+3+4}$ שבה נע הגוף הראשון יחסית לחמישי - ניתנת לפי הנוסחה הבאה (שגם כן לא מסובך להגיע אליה, ושוב בתנאי ששולטים היטב באלגברה בסיסית): $\ v_{1+2+3+4}={\frac {v_{1}+v_{2}+v_{3}+v_{4}+{\frac {v_{1}v_{2}v_{3}+v_{1}v_{2}v_{4}+v_{1}v_{3}v_{4}+v_{2}v_{3}v_{4}}{c^{2}}}}{1+{\frac {v_{1}v_{2}+v_{1}v_{3}+v_{1}v_{4}+v_{2}v_{3}+v_{2}v_{4}+v_{3}v_{4}}{c^{2}}}+{\frac {v_{1}v_{2}v_{3}v_{4}}{c^{4}}}}}$. מאידך, הנוסחה הכללית - לכל מספר (n>1 טבעי) של מישורי ייחוס, ניתנת להוכחה פשוטה יחסית - תוך שימוש באלגברה בסיסית יחד עם אינדוקציה מתמטית, והיא הנוסחה הבאה - שאותה אנסח במילים (כי לא ניתן לנסח אותה בסימנים הפשוטים הנלמדים בבית ספר תיכון): המהירות $\ v_{1+...+n}$ היא שבר בעל מונה ומכנה, כך שהמונה הוא סכום כל המכפלות האפשריות של מהירויות, ובלבד - שמספר הגורמים הקיימים במכפלה יהיה אי-זוגי אי-שלילי (כולל אפוא האפשרות של "מכפלה" בעלת גורם יחיד) - ושהיא תחולק במהירות האור המועלית בחזקת המספר השלם הקודם למספר גורמי המכפלה, בעוד שהמכנה הוא בדיוק כמו המונה - ובלבד שמחליפים את המילים "אי זוגי" ב"זוגי" (אגב גם המספר אפס נחשב זוגי בעוד ש"מכפלה בעלת אפס גורמים" היא תמיד המספר אחד) - ושמחליפים את המילים "המספר השלם הקודם למספר" ב"מספר".

.

אגב, למה כל זה חשוב לך? האמנם סתם סקרנות, או שמא משהו מעבר לזה?

.

סמי20 - שיחה 10:51, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

שוב ושוב תודה רבה! שאלות הברה אחרונות ב"ה לסבב זה: מישור ייחוס שייך רק בין שני גופים? אם כך אני מבין את כל הבלבולים שהיו. וזו גם הסיבה שחיפשתי את המשוואה כי חשבתי בטעות שבאמצעותה יהיה ניתן לחשב את הייחוס ליותר משני גופים- מה שכעת הבנתי שהוא שגוי מעיקרו (אם הבנתי נכון) וגם הבנתי שהמשוואה לא תועיל בזה כיוון שגם היא עוסקת רק בשני גופים רק שחישוב היחס ביניהם הוא על ידי מספר מהירויות ידועות.

עוד שאלה: כאשר אני משנה מישור ייחוס גם המרחקים משתנים? אם כך באמת מובן כיצד מסתדרת ההגעה הבו זמנית בכל מישור בנפרד למרות שהמהירות זהה והמרחק (לפי התפיסה הניוטונית, הוא לכאורה) זהה.

אשמח להפניות למקום שבו אוכל לקבל הסבר על "העיוותים" האלו. ורק בירור קטן: אין קשר בין "העיוותים" הללו לשינוי במרחק בין מערכות הייחוס (בהנחה שמה שהנחתי בסעיף הקודם הוא נכון)?

אכן לאחר ששאלתי ניסיתי לפתח את הנוסחה לארבע מהירויות והגעתי קרוב מאוד לתוצאה הנכונה רק שני דברים מנעו ממני את הדיוק: הראשון הוא שניסיתי לכפות על הנוסחה בשלביה האחרונים את הכיוון של הנוסחה שעליה חשבתי והשני שבאחת הכפולות של שברי הענק שנוצרו הפכתי באופן לא נכון. מיד כשראיתי את הנוסחה שהבאת הצלחתי להשלים את המלאכה.

למה זה חשוב לי? אם כוונתך לנוסחה אז הסברתי כבר לעיל. אם כוונתך בכלל על השאלה אז השאלה עלתה לי די מזמן ורציתי לקרוא קודם שאני שואל אותה את הערכים הרלוונטיים אבל ראיתי שאני לא מגיע לזה אז שאלתי בלי הכנה. הנושא הזה ממש מרתק ולאחר ששאלתי והתחלתי לקבל תשובות התבוננתי רבות בנושא ועלו לי עוד שאלות בירור וכך התגלגל הנושא. חוץ מזה כאשר אני מרבה להתבונן בדברים כאלה ואחרים, ומפנים אותם יותר ויותר, ומתלהב מהם היטב - הם גם מועילים לי מאוד בעבודת התפילה, אם אתה מסוגל להבין.

ואם שאלתך נובעת מהרעפת התודות אז קודם כל לאור הדברים שכתבתי לעיל אתה יכול קצת להבין. חוץ מזה אני יודע איזו השקעה זו לענות תשובה טובה ומפורטת וגם יודע שהשכר הטוב ביותר הוא הכרת הטובה של הנענה ולכן אני באמת אסיר תודה לך על כל ההשקעה ומקווה שאולי בעתיד אוכל אני להועיל לך בתשובה טובה. ראה כיצד הבאת אותי מאפס לרמה מסוימת של הבנה.

אז שוב תודה רבה! נ"מ • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ב • 18:46, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

.

א. אכן מישור הייחוס רלבנטי רק בין שני גופים.

ב. מעבר ממישור ייחוס אחד לרעהו, לא גורם לשינוי המרחקים, אך כן גורם להתקצרות אורכו של הגוף הנע (אם - יחסית למישור הייחוס החדש - הגוף נע מהר יותר מכפי שהוא נע יחסית למישור הייחוס הישן).

ג. מתוך ניסיונך - לענות על שאלתך - ע"י הנחתך (השגויה) אשר אודות התקצרות המרחקים, אני מבין שלא הבנת את תשובתי הקודמת לשאלתך, כי אילו היית מבין את תשובתי הקודמת - אז גם היית מבין היכן היה הכשל הלוגי שלך - וכך לא היית צריך לנסות להיתלות בהנחה (השגויה כאמור) של התקצרות המרחקים. אז אנסה לענות שנית, והפעם ביתר פירוט: ובכן, אחד המיתוסים שנשברו מחמת תורת היחסות - הוא "מיתוס הבו-זמניות". האם שמעת על שבירת המיתוס הנ"ל? אם לא, אז אקדים אודותיה כמה משפטים: ובכן, טרם עידן תורת היחסות, סברו בני האדם שאם אני רואה ששני מאורעות מתרחשים בו-זמנית, אז - גם מי שנמצא על מישור ייחוס שונה משלי - יראה ששני המאורעות הללו מתרחשים בו-זמנית. אבל תורת היחסות שברה את המיתוס הזה: לפיה, רק אם שני המאורעות מתרחשים באותה נקודה עצמה - אז מזה שאני רואה אותם מתרחשים בו-זמנית ניתן להסיק שגם מי שנמצא במישור ייחוס שונה משלי יראה אותם מתרחשים בו-זמנית, אבל אם שני המאורעות הללו מרוחקים זה מזה - אז למרות שאני אראה אותם מתרחשים בו-זמנית - הרי שמי שנמצא על מערכת ייחוס שונה משלי יראה את אחד המאורעות מתרחש לפני [אחרי] המאורע השני. עד כאן ההקדמה על שבירת מיתוס הבו-זמניות, וכעת אעבור לשאלה שלך: ובכן, אתה מדבר על מצב שבו אני רואה את שתי קרני האור מתחילות בו-זמנית להתקדם לעברי משני כיוונים הפוכים, ומכאן היסקת בטעות כי - גם קרן האור הראשונה - רואה אותי ואת קרן האור השניה מתחילים בו-זמנית להתקדם לעבר קרן האור הראשונה; אבל זהו, שההנחה הנ"ל שגויה: קרן האור הראשונה - תראה אותי מתחיל להתקדם לעברה - לפני [אחרי] שהיא תראה את קרן האור השניה מתחילה להתקדם לעבר קרן האור הראשונה. ממילא, כאשר ניפגש שלושתנו (אני ושתי קרני האור), אז קרן האור הראשונה תראה כי אני גמאתי במהירות-האור את המסלול - במחצית מהזמן שבו קרן האור השניה גמאה את המסלול הכפול.

ד. על העיוותים אפשר לקבל מידע בסיסי מהערך על תורת היחסות הכללית, אשר עוסקת במה שקורה למרחב-זמן עקב נוכחות של מאסה. בכך שונה תורה זו מתורת היחסות הפרטית - שמתעלמת מקיומן של מאסות.

ה. האמנם ניסית לפתח נוסחה עבור ארבע מהירויות לפני שפיתחת נוסחה עבור שלוש מהירויות? הרי כבר כשהיית מנסה לפתח נוסחה של שלוש מהירויות - היית מייד נוכח בשגיאה של הנוסחה הכללית שעליה חשבת בהתחלה.

ו. תמהני כיצד ההתלהבות מתורת היחסות יכולה להועיל בעבודת התפילה. אמנם נכון שיש להתפלל בהתלהבות, אבל התלהבות מתורת היחסות עלולה להסיח את הדעת בעת התפילה - מהתפילה המלהיבה עצמה - לעבר הרעיונות המלהיבים של תורת היחסות, וכך יצא שכרו בהפסדו.

סמי20 - שיחה 23:12, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

בנוגע למה שכתבת: "קרן האור הראשונה - תראה אותי מתחיל להתקדם לעברה - לפני שהיא תראה את קרן האור השניה מתחילה להתקדם לעבר קרן האור הראשונה. כאשר ניפגש... אז קרן האור הראשונה תראה כי אני גמאתי במהירות-האור את המסלול - במחצית מהזמן שבו קרן האור השניה גמאה את המסלול הכפול". אני חושב שהתכוונת אחרי כיוון שאם זה לקח לי מחצית מהזמן אז התחלתי אחרי.

בנוגע סעיף ו' בדבריך ראה כאן

תודה רבה על הכל. עכשיו לאחר שהשלמת לי את העניין של הבו זמניות אני חושב שאני יכול לומר שאני מבין אינטואיטיבית את כל העיקרון.

חיים טובים וחודש אלול מועיל. נ"מ • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ב • 23:53, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

אכן צריך להגיה "אחרי". לאור הערתך הנכונה, תיקנתי זאת כעת בתוך דבריי הקודמים, תוך מתיחת קו על המילה "לפני" ותוך הכנסת המילה "אחרי" בסוגריים מרובעות.

דברי הרמב"ם ידועים, אבל הדגש של דבריי היה בסיפא (ואני מצטט): "התלהבות מתורת היחסות עלולה להסיח את הדעת בעת התפילה - מהתפילה המלהיבה עצמה - לעבר הרעיונות המלהיבים של תורת היחסות, וכך יצא שכרו בהפסדו". בכך התכוונתי לרמוז, שיש להיזהר פן בעת התפילה תתערבב מחשבת התפילה עם נוסחאות תורת היחסות, ואז יצא שכרו בהפסדו. תאר לעצמך, שבאמצע מקבץ נדחי עמו ישראל - מחשבתי תתערבב לי עם ניסיונות בו-זמניים לפתור פאראדוקסים בתורת היחסות, ואז: איפה אני ואיפה התפילה...

אגב, מה זה נ"מ? האמנם ראשי תיבות של שמך האמיתי, או שמא זה קשור לטילי נ"מ, או שזה קשור לאימרה התלמודית למאי נ"מ, או שמא למשהו אחר?

סמי20 - שיחה 00:49, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

סמי, אם אין לך התנגדות למדוד הכל ביחידות של מהירות האור (כך ש- c=1), נוסחת חיבור המהירויות היא $v_{1+\cdots +n}={\frac {\prod (1+v_{i})-\prod (1-v_{i})}{\prod (1+v_{i})+\prod (1-v_{i})}}$. שימושי למקרה שתרצו לחשב מהירויות בריבית דריבית. עוזי ו. - שיחה 00:20, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

ראשית, תודה על הנוסחה הקומפקטית. תחי האסתטיקה המתמטית. שנית, הנוסחה הזו לגיטימית רק אם בשפה שלנו קיים הסימן: $\prod$ שכידוע אינו נלמד בבית ספר תיכון, בעוד שבתגובתי הלפני-קודמת הבהרתי כי זה - שנאלצתי לנסח את הנוסחה הכללית במילים ולא בסימנים - זה (ואני מצטט): "כי לא ניתן לנסח אותה בסימנים הפשוטים הנלמדים בבית ספר תיכון". ומכל מקום, הנוסחה שהיצגת - כשלעצמה - היא נהדרת לטעמי, אם כי אינני מבין - למה היצגת דווקא נוסחה כזו שנאלצת למדוד את המהירויות ביחידות של מהירות האור - בעוד שהנוסחאות של תורת היחסות אינן מגבילות כנ"ל ובעוד שגם אתה יכולת להציג נוסחה שאינה מגבילה: $v_{1+\cdots +n}=c{\frac {\prod (c+v_{i})-\prod (c-v_{i})}{\prod (c+v_{i})+\prod (c-v_{i})}}$. סמי20 - שיחה 00:49, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

אכתוב רק סיכום אחרון ומלא לצורך אישור הבנה: מהירות תנועה באופן שדומה לאופן שבו אנו תופסים תנועה בדרך כלל ניתנת למדידה רק בין שני גופים, שהם מערכת ייחוס, כאשר המדידה נעשית באופן הבא: נגדיר שאחד הגופים לא נע כך ש$v_{1}=0,v_{2}=x$ והמדידה היא על פי נוסחת חיבור המהירויות של איינשטיין: $\ v_{1+2}={\frac {x+0}{1+{\frac {x\times 0}{c^{2}}}}}=x$. את x ניתן למדוד רק על ידי "יחידות אור, היינו- אם ישנו גוף שרחוק ממני שנת אור אחת, דבר שנמדד על ידי כך ששלחתי אליו קרן אור, שהיא (לפחות בתפיסתנו ולפי היחסות בהגדרה, ואתייחס לזה בהמשך) מערכת העברת המידע המהירה ביותר, והוא החזיר לי אותה כאשר זו הגיע אליו והאות החוזר הגיע אלי תוך שנתיים. כעת: אם גוף זה יתחיל לנוע לעברי ובעת היציאה הוא שולח לי קרן אור (שהיא המערכת המהירה ביותר להעברת מידע) אם גוף זה ינוע במהירות האור הוא יגיע יחד אם האות שהוא שלח ולי לא תהיה אפשרות לדעת שהוא יצא לפני שהוא "יפגע" בי. אם הוא יצא במחצית ממהירות האור האות שהוא שלח יגיע חצי שנה לפני שהוא יפגע בי אז אדע שהוא יצא לדרך ואם הוא ישלח אות ממחצית הדרך הוא יגיע אלי רבע [חצי] שנה לפני הגעתו ועל ידי שני האותות אני אוכל לחשב את מהירותו- שהיא, כאמור, מחצית מהירות האור. וכן על זו הדרך אם ינוע במהירות של 1/365 ממהירות האור וישלח לי אות קבוע אדע על יציאתו לדרך לאחר שהוא יתקדם יממת אור. וככל שהמהירות תהייה קטנה ההפרש בין מיקומו בשעת היציאה למיקומו בשעת ידיעתי עליה יקטן בתלות ברורה במהירות האור.

עכשיו לצורך הדגמת העניין נאמר כך: אני צופה בשמי הלילה בשני כוכבים אחד שרחוק ממני שנת אור אחת ובכוכב שני שרחוק ממני שתי שנות אור. ולעיניי מגיע פוטון א' שיצא מהכוכב הראשון ופוטון ב' שיצא מהכוכב השני. ואז אומר שפוטון א' יצא לדרכו לפני שנה ופוטון ב' יצא לדרכו לפני שנתיים. יקום פוטון א' וימחה (על פי חישוב אינטרפולטיבי שערך): "מה פתאום העין שלך יצאה לכיווני לפני שנה ובאותו זמן גם יצא פוטון ב' לדרכו" ושנינו נהיה צודקים, ואני אוכל לטעון שפוטון א' משמר מידע מלפני שנה ואז באמת יצא פוטון ב' לפני שנה כל אחד במישור הייחוס שלו. ובנוסף פוטון א' באמת יהיה "צעיר" בשנה ממי שנשאר על הכוכב שממנו הוא יצא (מערכת הייחוס המקורית). סתם הערה: מניסוי מחשבתי זה אפשר להסיק שמהירות המחשבה היא אין סופית כיוון שאני יודע עתה שמי שנשאר על הכוכב "מבוגר בשנה. אך טענה זו היא לא מדויקת כיוון שאני לא באמת אדע עד יגיע אלי המידע.

דוגמה נוספת: אני נוסע במהירות האור לכיוונו של אותו גוף שמימי שמרוחק שנת אור. לאחר חצי שנה על פני כדור הארץ (או אצל מי שהיה סטטי בנקודת המפגש כל אותו זמן) אני אפגוש את הפוטון שיצא מהגוף השמימי ואצלי עברה שנה. ובאמת אדם שנשאר על כדור הארץ יראה את המפגש רק לאחר שנה מיציאתי לדרך. כיוון שלמידע על המפגש יקח חצי שנה כדי לשוב אך ביני לאדם הסטטי תהיה מחלוקת, אך שתי הטענות הן אמת כל אחת במישור הייחוס שלה.

אוסיף ואטען להכללה של הנושא: בכל עולם דמיוני שהוא תהה c מהירותה של מערכת העברת המידע המהירה ביותר וכל הנוסחאות יישארו תקינות ומבטאות את המהירות היחסית בין שני גופים. וככל שהמהירות של מערכת זו תהיה גבוהה ההבדלים בבו-זמניות בין מערכות הייחוס השונות יקטנו, עד שכאשר מהירותה של מערכת זו ישאף לאין סוף ישאפו הנוסחאות לצורתן הניוטונית.

כעת גם קל בהרבה להבין את השינויים בזמן, הרי הזמן בהגדרתו הוא מדידת השינוי, וכאשר מובן שישנו גבול עליון לשינוי- הזמן יהיה תלוי בו.

ובנוגע לשאלה הראשונה: כיוון שמדובר בתנועה זוויתית "ומדומה" המרחק לא ניתן למדידה בכלים פשוטים.

ואכן אתה צודק אם חושבים על הנוסחאות ועל הנושא בשעת התפילה הוא עלול להוות הסח-הדעת. אך אם מתבוננים בנושא היטב לפני התפילה עד שמכילים אותו כנושא מופשט, אז הוא יכול להועיל בכוונת התפילה. או כמו מה שכתוב ברמב"ם בנוגע לאהבתו ויראתו וחפץ עבודתו. או, אפילו, במקרים מסוימים ככוונת המילים. איזו כוונה טובה מזו יש לאמירה: "ובתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנים..."? או "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל" או אפילו "הללוהו כל כוכבי אור". וגם למשל פירוש מעניין שניתן לתת לפסוק "ויאמר א-לוהים יהי אור ויהי אור" כתאור ראשית הבריאה: הגדרת הגבול העליון לשינוי שממנו נובע הזמן כמו שאנו מכירים אותו. בדומה לכך כאשר אני אומר את המילים "אנוכי ה'... הרחב פיך ואמלאהו" עולה לעיני ,כדימוי (או ליתר דיוק כציור שהוא מערכת מקבילה להפשטה), התמונה של ציפור המאכילה את גוזליה- הם פוערים את פיהם והיא ממלאת. וכן כאשר אני אומר "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" ואת "נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו" עולה לנגד עיני כרעיון העניין של הפוטוסינטזה, שרשרת המזון וגלגולי האנרגיה. וכאשר אני אומר "לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה" עולה האולימפיאדה, שוב לא כמה התוצאות וכדומה אלא כרעיון. ובאמירה "המאיר לארץ ודרים עליה ברחמים" עולים לנגד עיני נוגה ומאדים כדוגמאות למה שהיה קורא בלי אותם רחמים. ועוד כדומה. ושוב כל אלו ציורים שמבטאים בתוכם רעיונות, ואותם רעיונות הם הדבר שאותו אני מכוון.

לשמי הפרטי ראה כאן וכאן (קישורים משלימים). ולשם משפחתי ראה כאן וכאן (כנ"ל). פשוט איני רוצה שמישהו יגגל את שמי וימצא את כל זה. חוץ מזה שזה נותן לי כאן חופש פעולה נטול דעות קדומות ויחסי גיל (אם כי אני לעתים מרגיש לא טוב עם זה שאני מתוכח עם אנשים בגילו של אבי...) שכמדומני (וישפטו הצופים) שאיני עושה בו שימוש לרעה.

ושוב עתה תודה רבה על הכל אני מקווה שכעת לא אענה כאן עוד בזמן הקרוב כיוון שהדייון הזה לקח לי זמן רב. לא שאני מצטער אני מודה בכל ליבי על כך שהצלחתי להבין את הנושא כך, אך יש לי עיסוקים אחרים שנזנחו ועלי לחזור אליהם.

ושוב כמדומני ששכרך הטוב ביותר הוא שתראה את המשפט הראשון בדיון זה ואת מה שכתבתי כעת, וראה ודע שהכל בזכותך.

שנה טובה וכל טוב. נ"מ • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ב • 11:57, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

א. לדעתי נפלה שגיאת-חישוב קלה בדבריך, ואני מצטט: "אם הוא יצא במחצית ממהירות האור, האות שהוא שלח יגיע חצי שנה לפני שהוא יפגע בי - [ו]אז אדע שהוא יצא לדרך, ואם הוא ישלח אות ממחצית הדרך - הוא יגיע אלי רבע שנה לפני הגעתו". ובכן, לדעתי יש למחוק את המילה "חצי" ולהגיה "חצי" במקום "רבע". ב. לדעתי נפלה שגיאה בדוגמה שנתת משני הכוכבים. כדי שתבין מה השגיאה, נסה-נא לבדוק את המקרה שבו הכוכב השני מרוחק - לא שתי שנות אור (כפי שבחרת) - אלא שלוש שנות אור, ואז נסה-נא לבדוק האם ישאר בתוקף הטיעון שלך אודות המסקנה העולה מכך שפוטון א משמר מידע מלפני שנה. ג. לגבי התפילה: כן, כבר בשלב שבו כתבתי את תגובתי האחרונה הבנתי שאתה מדבר אך ורק על המחשבות שלפני התפילה, בעוד שאני הבהרתי אז שמכל מקום עדין יש להקפיד שזה לא יסטה לכיוון של מחשבות על תורת היחסות בשעת התפילה עצמה. איך שלא יהיה, אני עדין סבור כי - לפחות על הפרדוקסים של תורת היחסות - מומלץ שלא להרהר, לא רק בשעת התפילה - אלא אפילו לפני התפילה, שהרי לא בכדי נפסק בשו"ע (או"ח צג ג): "אין עומדין להתפלל מתוך דין ולא מתוך הלכה - שלא יהא לבו טרוד בה - אלא מתוך הלכה פסוקה". עם זאת, אני מסכים שאם הפאראדוקסים נפתרו, כל ההדורים יושבו, ותורת היחסות נעשתה מחוורת כשמלה כהלכה פסוקה, ומקפידים שלא להרהר בה בשעת התפילה - אלא רק לפני התפילה, אז אחלה וסבבה. ד. אל תהיה כל כך בטוח שאתה מדבר כאן עם בני אדם שגילם הוא בערך כגילו של אביך. רוב המשתתפים הפעילים כאן (חוץ מפרופסור אחד שאינו אני) הם בערך בגיל תיכון (או אולי סטודנטים צעירים). ה. אגב, האם יוצא לך לערוך גם בויקי אחרים? מדבריך היסקתי כי (כנראה) אתה לא עורך בויקי הלועזית, אבל ידוע לי שיש עוד ויקי אחרים בעברית. ו. כל האיחולים שלך אליי - נשלחים ממני חזרה אליך בעודם מוכפלים בריבוע-מהירות-האור. סמי20 - שיחה 13:21, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

אמנם אמרתי שלא אגיב אך כיוון שרציתי ממילא להוסיף ולתקן מספר דברים לפני שראיתי את תגובתך אגיב בכל זאת ולאחר מכן אשתדל ביותר לא להגיב...

א' נכון. רציתי לתקן עוד לפני שהערת וכעת סימנתי. וראה שם ועוד דוגמה ועוד תוספות שהוספתי בנוגע לתפילה.

ב' כן הטיעון יישאר בתוקף. אני אומר שפוטון ג' יצא לפני שלוש שנים ופוטון א' יאמר שהוא יצא לפני שנתיים מה שהיה נכון לפני שנה. ובכללי: כאשר אני מסתכל על הכוכבים מתרכזים על הרשתית שלי בבת אחת אירועים שונים מתקופות שונות. אבל כל אחד מהאירועים "זוכר" את ההתרחשות כמו שהייתה בעת שהוא התרחש. אבל מה שכן סוטר את דברי הוא הניסוי שבודק מה קורה עם הפוטון שיוצא מכוכב שנמצא במרחק שנת אור לצד השני (פוטון א' מינוס) אני אומר שהוא יצא לפני שנה ופוטון א' יאמר שהוא יצא לפני שנתיים מה שמבחינתי ממש לא אפשרי. אך שתי הטענות הן אמת כל אחת במישור הייחוס שלה. ותיקנתי שם (וכאן).

ד' אני יודע שיש כאן גילאים רבים אך את גילך למשל אני יכול לדעת בערך על פי דברים שכתבת לעודדי... ויש עוד שכותבים את גילם בדף השיחה שלהם ועל פי זה אני יודע שהם בערך בגילו של אבי.

ה' ערכתי תיקונים קלים ביותר בויקיפדיה בסורית. אם אתה בקיא בתרגום יונתן ובארמית של התלמוד הירושלמי גם אתה יכול להתחיל לקרוא עליך רק ללמוד קודם את הכתב. איני מבין את כוונתך בעוד ויקי בעברית אך כמדומני, אם כך, שלא ערכתי בהם.

כנ"ל וד"ל ודו"ק וק"ל.

נ"מ • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ב • 14:51, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

שאני אגיב? סמי20 - שיחה 23:09, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אשמח לראות את תגובתך אך אני מקווה אצליח להתאפק ואם ארצה לענות אענה רק שנה הבאה..... אלא אם כן זו תהיה תגובה קצרה. אני מאמין שהשיחה לא תועבר לארכיון עד אז ואם כן נמשיך בדף השיחה. נ"מ • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ב • 13:24, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

סתם מסקרן אותי לדעת: למה אתה מצפה ממני שאטרח להגיב, בעוד שאתה מבטיח מראש "להשתדל ביותר" שלא לטרוח להגיב לתגובתי הנ"ל? סמי20 - שיחה 15:53, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

האם עובר הוא טפיל?

• אור שפירא • שיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 12:53, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

בדרך כלל יש למונח קונוטציה מעט שלילית. על פי הערך, ”רוב הביולוגים טוענים שעצם ההגדרה "טפיל" משמעה סוג יחסים שבו הפונדקאי נפגע בצורה כלשהי מיחס הטפילות.” הא למדת שתלוי הדבר בכמה האם חפצה בהריון.. TZivyA - שיחה;

אם להאמין למהדורה האנגלית של ויקיפדיה, רק יחסי גומלין בין אורגניזמים ממינים שונים מוגדרים כטפילות. לכן עובר אינו טפיל, אבל נדמה לי שמקובל להשוות אותו לגידול סרטני, לפחות מבחינת מסלולי האיתות בהם הוא נעזר כדי לעודד את הרקמות הסמוכות לו להזין אותו. ליאור पॣ • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 13:18, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

דומני שלהגדרת טפילות משמעות עמוקה יותר. אורגניזם טפיל אינו רק 'נסמך על שולחנו' של הפונדקאי, אלא חסר את המנגנונים המאפשרים את קליטת חומרי המזון מהסביבה, או שאיבד אותם. כלומר, תלות מוחלטת במנגנונים של הפונדקאי. עובר >> תינוק הולך בכיוון ההפוך: מתלות מוחלטת עד לפיתוחם המלא של מנגנונים אלה והשתחררות מהתלות. בנצי - שיחה 16:31, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

כל עוד הוא ברחם הוא תלותי באמו לכל הצרכים שלו, איך בדיוק הוא עובר תהליך של השתחררות? (זה לא מה שקורה רק בלידה?) • אור שפירא • שיחה • י"ז באלול ה'תשע"ב • 10:06, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

א. לא, זה לא קורה רק בלידה. תינוקות אנושיים נולדים מוקדם מדי, עוד בטרם סיימו את התפתחותם המלאה, וזאת בשל העובדה שהפכנו להולכים על-שתיים, מה שגרם להיצרות החלל המרכזי באגן. מעבר זה הקדים את השינויים האנטומיים באגן הדרושים כדי לשמור על כושר לידה בגיל התפתחותי מלא יותר, ולכן תינוק נולד כשהוא עדיין תלוי באחרים.

ב. רוב המערכות הגופניות כבר בשלות לחיים מחוץ לרחם, אבל לא במידה מספקת. המערכת העיקרית החייבת להיות בשלה במידה מספקת, היא מערכת הנשימה. החשיפה לתנאים השוררים מחוץ לרחם גורמת למערכת להתחיל לפעול, אינסטינקטיבית, כלומר, היא מגיבה לשינויים בתנאים החיצוניים ונכנסת לפעולה. בנצי - שיחה 13:07, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

כלומר, כל עוד הוא ברחם, הוא טפיל? • אור שפירא • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ב • 10:28, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

לא כל כך הבנתי את השאלה. האם כפית היא חלק מן הסכו"ם? תלוי איך תפתח את ראשי התיבות. אם תפתח את ראשי התיבות כ'סכין, כף ומזלג' הרי שכפית אינה חלק מן הסכו"ם, אך אם תפתח את ראשי התיבות כ'סכין, כפית ומזלג' הרי שכפית היא אכן חלק מן הסכו"ם. באותה מידה, אם תגדיר יחסי טפילות בצורה מסויימת תקבל שעובר הוא טפיל, ואם תגדיר יחסי טפילות בצורה אחרת תקבל שעובר אינו טפיל. כעת, מצא הגדרה ליחסי טפילות ובחן לפיה את שאלתך. לחילופין, אם התכוונת לשאול על אופי התלות של עובר באמו, ולא על שיוכו או אי-שיוכו למושג ביולוגי כלשהו, אתה מוזמן לבדוק במקורות רלוונטיים, ובראשם כאן. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג באלול ה'תשע"ב • 16:59, 10 בספטמבר 2012 (IDT).

נמר בשומרון?

בחדשות בדף הראשי יש קישור לכתבה של אתר צה"ל על נמר שנצפה בשומרון. נראה לי שהקישור מוטעה, כי בכתבה ובסרטונים שצירפו שם אין שום אזכור למציאת נמר.

זה כנראה היה משחק מילים לא מוצלח במיוחד, כי באיו"ש כן יש נמרים, רק מסוג אחר. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:38, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

לפי הסרטון שאפשר לראות בדיווח ב"הארץ", אכן מדובר בנמר שנצפה בשומרון. 94.159.183.146 21:54, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

הנה הנמר: http://www.youtube.com/watch?v=vxfGJE6JDg0 ליאור पॣ • י"ז באלול ה'תשע"ב • 22:40, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

סרטון מכובד ביותר. נדמה לי שזהו הנמר המתועד הראשון מאז מתו כל אלה שהיו ידועים קודם. בנצי - שיחה 23:30, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

ראיתי את הסרטון, ואני קצת בספק שזה נמר. נמר קופץ ככה? eman • שיחה • ♥ 00:03, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

זה נראה בהחלט קפיצה חתולית אבל לא יודע איך קובעים בוודאות שזה נמר מלבד הגודל. מי-נהר - שיחה 00:55, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

חתולית, לא נמרית. בהחלט האינדיקצהי היחידה שיש לנו זה הגדול, וגובה הקפיצה זה חלק מזה. וזה מה שמוזר לי. אני מתקשה להאמין שאם זה נמר הוא יכול לקפוץ כל כך גבוה. (אם זה חתול, אז הקפיצה היא כמובן פחות גבוהה). eman • שיחה • ♥ 00:58, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

חתול?, הוא גדול הרבה יותר מהחתול הממוצע... 109.64.151.131 04:03, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

וגם הרבה יותר גדול מהחתול הלא-ממוצע. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:17, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

א. לנמר כושר קפיצה מדהים, גם מהמקום. הוא אף מסוגל לנתר אל גזעו של עץ, גם כשטרף גדול אחוז בפיו, גם במשקל גופו עצמו. דומני שבאופן יחסי, הוא החזק ביותר מבין כל החתוליים.

ב. תת-המין של אזור מדבר יהודה הוא קטן יותר מזה האפריקאי. זה מסביר את העובדה שהוא נראה קטן יותר, בהנחה שאכן מדובר בנמר, ולא בחיה מוברחת שברחה או בתעלול עריכה מפוברק. בנצי - שיחה 12:23, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

על מה משפיע גובה שכר המינימום?

שלום. האם ישנם מדדים, קצבאות וגמלאות, חוקים למיניהם וכיו"ב, אשר מושפעים ומשתנים כאשר גובה שכר המינימום משתנה ? מי-נהר - שיחה 19:06, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

כששכר המינימום עולה, (1) שעור האבטלה עולה; (2) היכולת של אנשים המשתכרים שכר מינימום לצוף מעל המים, עולה; (3) שעור המעסיקים המפר את חוקי העבודה עולה; (4) אנשים נזכרים כמה גיחכו על עמיר פרץ כשדיבר על שכר מינימום של $1000; (5) מהגרי עבודה מוצאים עבודה יותר בקלות; (6) מפעלים המשלמים שכר מינימום לרוב עובדיהם מתקשים להתחרות עם עבודה זולה מעבר לים ונסגרים; ... עוזי ו. - שיחה 21:45, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

תודה , כאחד המבין ב"מספרים" אשאלך, האם לשינוי שכר המינימום בשיעור של 200 שקל כפי שפורסם היום, יש השפעה ממשית על הגדרת השכר הממוצע במשק ? מי-נהר - שיחה 00:59, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

כ-12% מהעובדים (במשרה מלאה או קרוב לזה) משתכרים שכר מינימום. אם מוסיפים רק לאלה 200 ש"ח לאדם, השכר הממוצע יעלה בכ-25 ש"ח. אני מניח שיש עוד עובדים רבים ששכרם קרוב לשכר המינימום, וגם הם מרוויחים מהעליה, כך שהממוצע יגדל בכ-30-35 ש"ח. בהנחה שעובדים בעלי שכר נמוך יפוטרו, השכר הממוצע יעלה קצת מעבר לזה. עוזי ו. - שיחה 01:56, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

תודה רבה . זאת כמובן בהינתן ההנחה ששכרם של האחרים לא ירד.

אם יש מבינים נוספים בכלכלה ורווחה אודה לכם אם תחכימו אותנו אודות ההשפעות העקיפות שיש לשינוי מדדים אלה על תחומים המבוססים עליהם. מי-נהר - שיחה 04:29, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

אם שאלתך היא מקרו-כלכלית, דהיינו השפעה על המשק בכללו, הרי יש חילוקי דעות. המצדדים טוענים שכל כסף שנכנס לשכבות החלשות יוצא לצריכה ומניע את הכלכלה ותורם לצמיחה. כנגדם טוענים שזה יפגע בריווחיות המפעלים ויגרום דווקא לירידה בפעילות. לענין קצבאות וחוקים - עצם עלית שכר המינימום ובעקבותיו השכר הממוצע משפיע על כל קצבאות הנגזרות מהשכר הממוצע במשק. שנילי - שיחה 16:32, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

תודה למשיבים. מי-נהר - שיחה 20:32, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

היש ביננו סטודנטים לביולוגיה?

אני מחפש תגובות של אנשי מקצוע לרעיונות של הפסיכיאטר דארולד טרפרט המוצגים בחלקו האחרון של המאמר הזה. תודה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:36, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

Some savants are very disabled," said Treffert, "yet they know the rules of math, they know the rules of music, they know the rules of art. But they've never been taught that. Well, how can that get there? The only way it can get there is genetically."--אתה מתכוון לרעיון הזה? Nachum - שיחה 11:00, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

כן. הוא טוען לאיזשהו זכרון גנטי ספציפי למדי של מיומנויות. למשל אחד מאבות אבותי ניגן בכינור -> ירשתי ממנו את מה שלמד. זה נשמע לי מופרך לגמרי, אבל איכשהו לא מצאתי שום הפרכה ממוקדת. שאלתי גם אצל השכנים האנגליזים בתוצאות דומות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:54, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

גגל-darold Treffert+Genetic memory+Scott Barry Kaufman

תודה. גיגלתי וקראתי, אין שם התייחסות לטענה יוצאת הדופן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:11, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

בוויקי האנגלית בערך של סקוט קאופמן למטה יש קשור לראיון איתו בכתב העת פסיכולגי. קרא!

תדר שמיעה לפי גיל

מחפש גרף שמראה את תדר השמיעה האופייני המקסימלי הממוצע לכל גיל. 217.132.255.144 09:51, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

אם יש לך $30 פנויים תוכל לקנות את המאמר הזה. עוזי ו. - שיחה 21:20, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

יהודים שנשארו במצרים

האם ידוע על יהודים שנשארו במצרים אחרי יציאת מצרים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ידוע כמעט כלום על יציאת מצרים, וסביר להניח שהיא לא היתה אירוע היסטורי של ממש, וראה את הערך יציאת מצרים בביקורת המקרא. יוסאריאן • שיחה 17:55, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

ידוע רבות על יציאת מצרים מבחינה היסטורית עובדתית, כפי שמתואר בהרחבה במקרא בתנ"ך בחז"ל ובמדרשים, הרבה לפני שנתגלו ממצאים חד משמעיים מהתקופה ההיא. לגבי שאלתך, יהודים חיים לא נשארו במצרים, כולם כולל כולם יצאו ואפילו בהמותיהם, מה שכן מעט לפני היציאה במכת חושך נספו אחוזים גבוהים מבני ישראל, אלו שלא היו ראויים לצאת ממצרים, כמובא במדרש על הפסוק "וחמושים עלו בני ישראל ממצרים". בברכה. טיפוסי - שו"ת 01:58, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

הרצאות של מחזירים בתשובה מסוימים מאד הן הוכחה פוזיטיבית ליציאת מצרים. כל דקה מכל הרצאה משמשת ראייה בפני עצמה. 109.64.151.131 04:03, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

אשרי המאמין. טיפוסי - שו"ת 08:54, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

זו בהחלט הגדרה מאוד מעניינת של הוכחה פוזיטיבית. אני בטוח שיקבלו אותם בשמחה בכל מחלקה לארכיאולוגיה ו/או להיסטוריה של עמי המזרח התיכון, ובפרט של עם ישראל. בנצי - שיחה 00:42, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

א. המקרא אינו מהווה בהכרח תיעוד היסטורי, ואין זו מטרתו. זכותך להאמין ש'יציאת מצרים' אכן התרחשה, אבל זאת אמונה. אמנם אמונה מרכזית מאוד ביהדות, אבל אמונה. מבחינת הממצא הארכיאולוגי והתיעוד ההיסטורי יש בעיה עם קיומו העובדתי של האירוע, וצריך להכיר בכך. אמונה איננה ודאות, ובעיניי אין כל בושה במיתוס, כולל השתתפות בליל הסדר לפרטי פרטיו.

ב. דווקא בשל חשיבותן של ראיות מבחינה היסטורית עובדתית, אשמח אם תעלה כמה מהן. כך יהיה ניתן להתייחס לראיות עצמן ולא להצהרות. בנצי - שיחה 00:38, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

המקרא מהווה בהכרח תיעוד היסטורי, זו אחת ממטרותיו. מעבר לזכותי להאמין, מדובר בחובה לזכור שמעוגנת במצוות "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" וזו כוללת את החובה לכל דור להעביר לדור הבא אחריו את סיפור יציאת מצרים כפי שחוו זאת הדור הראשון החוליה הראשונה בשרשרת. לא מדובר באמונה גרידא, מדובר בסיפור שתועד בספר על ידי האיש המרכזי באירועים, תוך כדי תיאור לפרטים ולפרטי פרטים, והוא צמוד לעם ישראל במהלך כל הדורות, כך שערכו ההיסטורי למי שמתבונן עולה עשרות מונים על כל ממצא ארכאלוגי כזה או אחר, וגם כאלו נמצאו כידוע, אבל כאמור זה משני לחלוטין. טיפוסי - שו"ת 00:46, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

א. לכל הדברים שלך כאן, כולם, אין שום ערך מבחינה מדעית. יש להם ערך תרבותי-לאומי-דתי-מורשתי משמעותי מאוד, אבל אינך מבחין בין השניים. אתה צריך להבין: השאלה המדעית היא שאלה נפרדת, ללא קשר לתפיסת עולם דתית או לא-דתית, והיא נבחנת בכלים מוגדרים היטב. שוב, זכותך להאמין בכל דבר, או לקבל על עצמך זאת בתור ציווי, אבל אז בהשיבך או בהגיבך כאן, עליך להיות מודע לעובדה שאתה מדבר מנקודת מבט מסורתית-אמונית, ואף לציין זאת, ולא להתיימר להציג את דבריך כטיעון אובייקטיבי (טיעון אובייקטיבי הוא טיעון שאין לו מטרה או אינטרס), והטיעון שלך איננו כזה: "אני מצווה" ו"אני מחוייב" אלו הם היגדים אמוניים-דתיים ולא אסמכתא לגבי המציאות.

ב. הצמידות לאורך ההיסטוריה היא דבר חשוב, אבל היא מעידה על זכרון לאומי ועל כושר שימור. עם זאת, יכולת זו אינה תלויה באמיתות שורשי הזכרון עצמו. נוצרים מאמינים שישו קם לתחייה, ושהצליח לחצות את הירדן בהליכה, וכן שביצע את נס הלחם והדגים. אז מה ? אבל הכנסיה ממשיכה לדבוק בזה כאילו היו אלה אמת. הנה גם הם משמרים זכרון דתי קרוב ל-2,000 שנה. כך גם עם מוסלמים: אלה מאמינים שמוחמד עלה עם סוסו השמיימה לפני כ-1,300 שנה. אני מביא את הדוגמאות הללו כדי להראות שזכרון לאומי או דתי יכול להשתמר במשך דורות, ללא קשר לאמיתות המקור.

ג. "כך שערכו ההיסטורי למי שמתבונן עולה עשרות מונים על כל ממצא ארכיאלוגי כזה או אחר" - ביטוי זה מופרך לחלוטין, משום שהוא משווה בין כתובים לבין ממצא מוצק. ממצא איננו מומצא, ולעצם קיומו יש משמעות שלא ניתן להכחישה, למרות שתמצא חילוקי דעות בין ארכיאולוגים, פרשנויות שונות וכיוב'. אמנם ויכוחים וחילוקי דעות, אבל כולם מבוססים על משהו קיים, מוצק. מסמך כתוב הוא רק מסמך כתוב, ללא קשר לחשיבות הדתית שלו. צריך להפריד הפרדה גמורה בין חשיבות דתית לבין חשיבות מדעית. בנצי - שיחה 15:45, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

א. אני לא יודע באיזה מדע אתה מאמין, המדע שאני מכיר מנתח ברוב תבונה את אורח החיים ואת המנהגים והמצוות, ואת הספרים שמלווים את העם היהודי אלפי שנים, ומסיק מהם מסקנות מדעיות היסטוריות ממדרגה ראשונה.

ב. קל להבחין בין דתות שמתבססות על אירועים שלא ידוע מי בדיוק ראה אותם, ושבחלקן אירעו בכלל בחשכת ליל באין רואה, ובוודאי שהמאמינים בהן כיום אינם מייחסים עצמם כצאצאים לאנשים שנכחו באירועים הללו, ושקיבלו זאת מהם דור אחר דור, לבין הדת שאני התייחסתי אליה שמתבססת על מאות אלפי עדים שהעבירו את מה שחוו בעצמם לצאצאיהם דור אחר דור עד היום הזה.

ג. ישנם ארכאלוגים שמייחסים חשיבות רבה לכל קטע מסמך ושברי חרס בני מספר מאות שנים, ובונים עליהם תילי תילים של השערות, ומאידך מתעלמים ביודעין מהערך ההיסטורי מדעי של ספר עתיק עשוי קלף ודיו שחור, בן אלפי שנים שמלווה עם שחי לפיו, והוא נגיש ונמצא בכל היכל בית כנסת יהודי, וזאת משום שזה מחייב אותם, ואינו עולה בקנה אחד עם השקפת עולמם. הם אינם אובייקטיבים. טיפוסי - שו"ת 16:21, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

בכלל לא היקשבת למה שכתבתי, ואני נאלץ לחזור על הדברים, אם כי במילים אחרות.

א. שוב, אתה מדבר כאדם דתי, ולא כמי שבוחן ראיות או ממצאים. בחינתם של אלה היא שאלה מדעית. אני חוזר: שאלה מדעית. אני חוזר: שאלה מדעית. בחינה זו מבוססת על מתודולוגיה מסויימת, וכל עוד אינך מתייחס למתודולוגיה הזו, או לטיבם של הממצאים או התוצאות ומשמעותם, אין כל ערך להצהרות מילוליות.

ב. על מה מסתמכים דבריך ב(א) ? התוכל להביא דוגמאות אליהן ניתן להתייחס, עניינית ולא הצהרתית ?

ג. לא היבנתי את תשובתך ב(ב). אתה טוען, בהתבסס על ריה"ל, שהיתה נוכחות קולקטיבית. גם בנס הלחם והדגים היתה נוכחות קולקטיבית. וגם הקימה לתחיה 'מבוססת' על אנשים רבים, אם כי לא בו-זמנית. הביסוס מהסוג הזה דורש הבהרה ובחינה מעמיקים יותר.

ד. הדברים שלך על חוסר האובייקטיביות של מדענים מהווים הכפשה ומעידים על בורות. ישנם כמובן מדענים שלא עושים את מלאכתם נאמנה, ויש אף כאלה המנכסים לעצמם ממצאים, ועוד כהנה וכהנה. אינני מדבר על המדען האיש, אלא על השיטה המדעית, אותה מתודולגיה שהזכרתי קודם. לכן, השקפת עולמו הפרטית של מדען איננה רלוונטית, ואתה צריך להבין זאת. ברגע שהוא תוחב פנימה את השקפת העולם שלו הוא מפסיק להיות מדען, והערכתו טובה בדיוק כמו זו של כל אחד אחר. אם עבודתו של אדם איננה נסמכת על קריטריונים מדעיים מוגדרים היטב, הוא 'מושלך' החוצה, ובמקרים קיצוניים, אף מוקע. זו השיטה המדעית שהינה אובייקטיבית, ולא האיש הפרטי. את ההבחנה הזו רציתי להדגיש לאורך כל הדיון הזה. בנצי - שיחה 17:21, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

מכיוון שאתה לא הסכמת ואף לא הבנת חלק מדבריי, ומכיוון שאני לא הסכמתי עם דבריך, על מנת להקל על שנינו, תבדוק בבקשה האם התוכן שבקישור זה (או בסגנון מתלהב יותר) מקרב אל השכל את ההיגיון והאמת ההיסטורית שבבסיס התורה והיהדות, ולמעשה מרחיב ומנמק את הכותרות התמציתיות בחלקן שנתתי. אף אני אעשה כן בל"נ. ואגב, נשים לב לקטע מפתיח הערך "השיטה המדעית": מכיוון שהשיטה המדעית עוברת התפתחות מתמדת אין עליה הסכמה כוללת, באותו אופן שאין הסכמה כוללת לגבי מהו מדע". לנגד עיני גם מה שאיבן אל היית'ם כתב: 'מחפשים את האמת למען האמת עצמה. אלה העוסקים בחיפוש אחר כל דבר למען עצמו אינם מתעניינים בדברים אחרים. מציאת האמת קשה, והדרך אליה דרך חתחתים...'. טיפוסי - שו"ת 17:46, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אתייחס קודם לשורה הראשונה בתגובתך: "לא הסכמתי" ? על מה בדיוק לא הסכמתי ? נתחיל במסקנה המשונה הזו. אני גם לא מבין את כוונתך לגבי מה בדיוק "אינך מסכים" ? בנצי - שיחה 19:03, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

למה קשה כל כך להבין את דבריי, ולהשיג את כוונתי? השתדלתי לדבר בשפה פשוטה ומובנת לכל. טיפוסי - שו"ת 19:38, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אם לא תחזור בך מהתגובה הבלתי מנומסת בעליל זו, אצטרך לפנות למפעיל בכיר במערכת, ע"מ שיעמידך במקומך, מאחר ודבריך אלה חורגים מכללי הנימוס המקובלים בקהילה. אינך מתייחס לטענות רציניות ומקצועיות, מעלה הצהרות במקום טיעונים מבוססים בצורה המקובלת בשפה המדעית, ועוד מטיח דברי זלזול באנשים שהתאמצו לרכוש השכלה ולנהל פה דיונים ענייניים לרווחת הכלל. עליך לדעת שבמת ויקיפדיה אינה שלוחה של בית-מדרש חרדי, ודיון פתוח הוא עקרון יסוד פה, הנוקט בביסוס רציונלי בגִישְתו לסוגיות השונות של המרחב האנושי והתרבות האנושית, לתקופותיה ורבדיה, כדוגמאות רלוונטיות. יצירת מצג שווא של דיון פתוח כביכול, תוך הכנסת דעות אינדוקרינטיביות, יש בה משום חוסר תום לב. במה פתוחה מסוג זה אפשרית אך ורק במסגרות חילוניות (חילוניות איננה אנטי-דתיות, אלא תפיסת עולם שהפתיחות המחשבתית היא נר לרגליה), או בקרב זרמים דתיים שהפנימו שיח פתוח, ואל נא תנצל זאת לרעה. בנצי - שיחה 20:59, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אינני חש כל מניעה להתווכח עם כל דעה ועמדה שנראית לי שגויה, וכדרכי בנימוס בסיסי אך ללא משוא פנים, וכמובן לרווחת ולהשכלת הכלל. עם זאת, לאור כך שחשת פגוע מדבריי, הסרתי את החלק שהבנתי מאריאל - התפרש כציני. ולגבי אופי הדיון, דיון שהוא אלרגי לאמירות מכל גווני קשת הדעות, הוא דיון מצמצם, לא פורה ולא מושלם, ולהיפך. ולעניינינו שהחילוני יאמר את דברו והדתי יאמר את דברו, והקורא יקרא והבוחר יבחר. טיפוסי - שו"ת 22:07, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

א. ההתנייה שאתה יוצר בהיענותך לבקשתו של אריאל, הינה בעייתית לא פחות מההתבטאות המקורית עצמה. אם נפגעתי או לא היא שאלה משנית. חשובה ההתנשאות הניבטת מהפניה שלך לקהילה, לפיה יש כאן, כביכול, דבר כה טריויאלי שבנצי לא מצליח להבין, ולא משהו השנוי במחלוקת. סוג של 'מבט גבוה ומחנך' שהרשית לעצמך. חודש הסליחות עתה, וראוי שתיתן דעתך על סוגיית יחסך לעמיתים שאינם משתייכים לזרם שלך.

ב. גם עתה אתה נשאר ב"קל להבין", כאילו היתה זו נקודת מוצא מובנת ומאליה, והיא לא. מטרת שאלותיי היתה חידוד אי ההסכמה, כדי שיהיה אפשר למנף את הדיון ולהוציא אותו ממעגל סחור-סחור. סירבת להשיב על כך, וכך זה נותר, מלבד המשך של הצהרות, דיקלומים ופרשנויות. אני מניח שבשלב הזה אתה מבין שבני השיח שלך מעורים היטב באותם מובאות עליהם אתה נסמך בלעדית, ואין מקום להעלותן בתור חידוש מקורי, אלא כדי לעמת דברים, כבסיס לשאלות או תהיות כנות. בנצי - שיחה 21:03, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

שיערתי בנפשי שהמחלוקת בינינו התבררה והתחדדה במהלך הדיון לשני הצדדים, והבקשה להסבר נוסף, וחידוד אי ההסכמה לא הופנתה בתום לב, ולכן הגבתי כפי שהגבתי. בתקוה להבנה. טיפוסי - שו"ת 10:03, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

א. סביר להניח שלא היתה כלל יציאת מצרים, בטוח לא כמו שמתוארת בתנ"ך. אולי יש בזה הד עמום לאירועים היסטוריים.

ב. אלב בכל מקרה, השימוש במילה "יהודים" לא רלוונטי פה. אי אפשר לדבר על "יהודים" לפני כינון ממלכת יהודה. אם כבר צריך לדבר על "בני ישראל". eman • שיחה • ♥ 15:58, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

א. רוב המצוות שהיהודים מקיימים הן זכר ליציאת מצרים, ולא סביר עד לא ייתכן שהיהודים הביקורתיים בטבעם שכבר במקרא מכונים "עם קשה עורף", קיבלו על עצמם מצוות משמעותיות כאלה, הנוגעות בכל תחום מחייהם, מבלי שידעו לאשר את סיפור יציאת מצרים מכלי ראשון ובמאת האחוזים.

ב. כל המכונים יהודים הם מבני ישראל, וכל בני ישראל מכונים כיום יהודים. המינוח אינו קריטי. טיפוסי - שו"ת 16:53, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

בני ישראל שיצאו ממצרים כוללים את עשרת השבטים שהוגלו על ידי אשור. הכינוי יהודים מתיחס לצאצאי ממלכת יהודה ולא יותר.--ניצן - שיחה 23:27, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

ואני אתחיל מהסוף - המינוח קריטי, כי לא ניתן לנהל דיון ראוי לשמו כשאחד דן בעגבניות והשני מתיחס למלפפונים. לא היו יהודים לפני שהתפצלה ממלכת שלמה לממלכת ישראל וממלכת יהודה. למעשה עד היום לא נמצאו הוכחות לקיומה של ממלכת שלמה, אולי ימצאו בעתיד. במינוח "יהודים", גם על פי ההיסטוריוגרפיה הדתית, לא נכללים רק בני ישראל, אלא גם מתגירים ומגוירים (אדומים, כוזרים ועוד רבים). פרט לכך, במהלך הדורות רבים מאוד מ"בני ישראל" המירו את דתם והתבוללו בעמים אחרים. לסיכום אין זהות בין "בני ישראל" ובין "יהודים". פרט זה חשוב, כי הוא דוגמה ומופת לשיטה לא מדעית בהתיחסותו של טיפוסי, עיגול פינות וטשטוש עובדות (לגבי ההבדלים בין בני ישראל ובין היהודים), כדי שיתאימו לטיעוניו.

קראתי את הדיון ואני מסכים עם כל טיעוניו של בנצי. התנ"ך והתלמוד הם ממצאים היסטוריים, אך אינם ספרי היסטוריה. ספרי תנ"ך עתיקים הם מושא למחקר היסטורי, בדיוק כמו חרסי אל עמארנה, אך תוכנו של ממצא היסטורי אינו בהכרח דברי אמת וטענות על אמיתות התוכן של התורה זקוקות להוכחות. מקריאת התורה אפשר בנקל להבין שלא אדם אחד כתב אותה, כי יש טקסטים כפולים ואף סותרים. אנשי מדע שחקרו זאת הגיעו למסקנה שמדובר בלפחות 4 כותבים עיקריים שונים ובעלי אינטרסים שונים המשתקפים בהבדלים בין הנוסחים השונים לאותם סיפורים.

במשחקי כדורגל, במיוחד של קבוצות דוגמת בית"ר ירושלים או הפועל באר שבע, אפשר לשמוע לעתים מזומנות קריאות היוצאות מפי אלפי אנשים בו זמנית ובהן קביעות חד משמעיות: "יש אלוהים!" או "אין אלוהים!", לפי התפתחות המשחק והבקעת שערים על ידי הקבוצה המארחת או על ידי יריביהם. כפי שאין לסמוך על עדותם בנושא, כך אין מקום לסמוך גם על עדות בסגנון טלפון שבור של סיפור המועבר מדור לדור, כמו סיפור יציאת מצרים.

מלחמת טרויה נחשבה במשך אלפי שנים מיתוס שאין בו ממש, עד שנמצא האיש, שהלך בעקבות המיתוס, חפר ממצאים וגילה את חורבות טרויה. טרויה נמצאה, אך לא נמצאו הוכחות לקיומם של פריס והקטור או לסיפור על המחלוקת שנפלה בין אלי יוון סביב לתפוח הזהב, מחלוקת שהובילה למעורבותו של פריס בן פריאם, לחטיפת הלנה היפה ולמלחמת טרויה - כל זה נשאר בחזקת מיתוס. בעקבות התנ"ך יצאו חוקרים רבים לחפש את עקבות יציאת מצרים, אך למרות חקירות מרובות מאוד לא נמצא אף ממצא ארכאולוגי שיאושש את ההתרחשות. אולי בעתיד ימצאו, אך עדיין לא נמצאו ממצאים כאלה. גם אם ימצאו בעתיד ממצאים לקיומה של הגירה המונית ממצרים דרך ים סוף לארץ ישראל, עדיין לא יהיה בכך אישור לסיפור יציאת מצרים על המכות ועל פרטי פרטיו, כמו שמציאת טרויה אינה מאשרת את קיומם של אכילס ושל אוליסס וסיפור הסוס הטרויאני.

לסיום, טיפוסי באמונתו יחיה, אך דבריו אינם קבילים בדיון מדעי-היסטורי. בברכה. ליש - שיחה 00:09, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

לגבי אירועים היסטוריים שקיומם מוטל בספק יש טעם לחקור ולחפש ממצאים שיאששו או יבטלו אותם, אולם לגבי אירועים היסטוריים שהזכרון שלהם טרי ומוחשי, העיסוק בחיפוש ממצאים לאשר את קיומם הוא בנאלי ופתטי, ניקח כמשל את "הנחתת האדם על הירח", כידוע ישנם אנשים שמכחישים ומתכחשים לאירוע זה כפי שאירעה וכפי שהעולם הריע לו בשעתו, ועל אף כל התיעודים הרבים שישנם והעדויות הרבות שקיימות, עדיין קשה לשכנע אותם, ולהעמיד אותם על טעותם, כי יש להם על כל דבר הסברים מדעיים ומחקריים שמביא אותם להתבצר בעמדתם, ולעניינינו אצל כל יהודי שומר מסורת, הזכרון של האירועים הגדולים והנוראים המתוארים בתנ"ך, הוא טרי ביותר, וזאת בעקבות המנוחה בכל שביעי כזכר ליציאת מצרים, ושמירת חג הפסח וחג הסוכות שמבטאים באופן מיוחד ומהותי, את הזכרונות הברורים, שמלווים את עמנו מתקופת יציאת מצרים בשנת אלפיים וארבע מאות וארבעים ושמונה שנה לבריאת העולם, ועד היום הזה, שנה אחר שנה, שבוע אחר שבוע, יום אחר יום, ללא כל הפסק, מתוך הבנה שלא קיים כל סיכוי שציון האירועים האלו על ידי כל בני העם היהודי, החלה בשלב מסויים מבלי שהיה דור ראשון שאישר לדור השני שהוא היה נוכח בכל הניסים האלו, מעשרת המכות, קריעת ים סוף, מתן תורה, ועד ירידת המן, וכל שאר האירועים שמתוארים בתורה שנעשו בפומבי וברעש גדול, ושנרשמו בספר לזכרון עולם על ידי משה רבינו, שנצטווה לכתוב כן על ידי בורא העולם, אות באות, כמבואר באריכות בהקדמת הרמב"ן ובשאר כל ספרי היהדות. ומכאן שכל העיסוק בחיפוש ממצאים ארכאלוגיים, ומחקרים שונים ומשונים שנעשים בעניין אינם מעלים ואינם מורידים לכל מי שהאמת נר לרגליו, ואינו מסתנוור ממאמרים ומחקרים של מכחישי האמת ההיסטורית והמדעית, המוכרת לנו באופן בלתי אמצעי. ולסיום, אציע לכל מי שדבריי לא הספיקו לו, להיכנס לקישורים שהבאתי לעיל, ולראות את הדברים ביתר הרחבה והנמקה ובצורה מדעית. בברכה. טיפוסי - שו"ת 00:51, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

אני לא אוהב להיכנס לוויכוחים מסוג זה, אבל מסקרן אותי דבר אחד (בין רבים), והוא: בתנ"ך עצמו, מסופר על יאשיהו שפתאום, לאחר שמונה עשרה שנות מלוכה מצא ספר חבוי והחל ב"רפורמה דתית" או חזרה בתשובה המונית. ”וַיְצַו ... לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם, וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלַ‍ִם” (ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ד'). והמשיך להרוס את כל הבמות והמצבות והמרדשים לעבודה זרה, ולאחר מכן ”וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר: "עֲשׂוּ פֶסַח לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה"” (ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק כ"א) ובייחוד ”כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה” (ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ב). ימי השופטים - כ-1200 לפניה"ס, יאשיהו המאה ה-7 לפניה"ס - זאת אומרת שכ-500 שנה לא חגגו פסח "כהילכתו" גם לא בזמן דוד המלך הצדיק ושלמה המלך החכם באדם ושאר המלכים הקדושים לפני יאשיהו. 500 שנה! אז איך אפשר לדבר על "...שנה אחר שנה, שבוע אחר שבוע, יום אחר יום, ללא כל הפסק..."? בברכה Doronve - שיחה 01:58, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

מכיוון שבאמת לא סביר שבימי המלכים הצדיקים לא נחגג כהלכה קרבן הפסח, מפורש ברש"י: כך פתרונו וכך פתר לי רבי אליעזר ב"ר משל"ם זצ"ל ולא נעשה פסח כמוהו מעולם שיתן המלך והשרים בהמות לפסחים די ספוקם ובקר לשלמי חגיגה וצוה ללוים להכין להם ולשלוח לכל איש ואיש לפי אכלו. ובמצודת דוד פירש: כמוהו - להיות כמוהו בטהרה יתירה ובתקון נפלא. ע"כ. וכפי שאמור לעיל, גם יאשיהו לא היה יכול להנחיל את הספר התורה לעם, אילו בזכרון העם לא היה חרוט בבירור כל סיפורי המקרא שקיבלו במסורת אבותיהם ואבות אבותיהם, ונטיית חלקים מהעם לעבודה זרה נבעה מהסחף הטבעי האדיר מה שנקרא יצר הרע לעבודה זרה, ששלט באותם ימים לפני שהוא התבטל, ולא לחינם הזהירה התורה עשרות פעמים כנגד עבודה זרה. על אף זאת תמיד נשארה קבוצת אנשים שלא כרעו לבעל והקפידו לשמור את מצוות התורה. וכדי לקרב אל השכל גם כיום אם חלק מהמנהיגים שלנו ימצאו ספר תורה עתיק באוצרם, הם עלולים להתפעל ממה שכתוב שם, ולספר על כך בהתפעלות לכל העם, זאת בזמן שחלק אחר מהעם לומד ועוסק בתורה יומם ולילה. וכאן התקיים דיון מעניין. טיפוסי - שו"ת 07:52, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

נו, אז אני שמח שאנחנו בעצם אומרים את אותו הדבר - שהכל ניחושים לא מלומדים ופרשנויות. אתה חושב שלא סביר שלא נחגג כהלכה קרבן הפסח, ואני חושב שסביר מאוד - בייחוד כשמקרא מתאר את עבודת האלילים שפשתה בעם, בכהונה ואצל המלכים שעשו הרע בעיני אדוני. אתה חושב שחלק מהעם לומד ועוסק בתורה יומם ולילה, ואני חושב שכולם עסקו בהישרדות יומיומית של לעבוד ולהביא אוכל הביתה ולהיזהר ממלחמות מיותרות של מלכים זרים ומקומיים כאחד. ולגבי הטיעון הקודם שלך על הכחשת השואה שתיקנת להכחשת ההליכה על הירח. הרי אפשר להסיק מזה גם ההיפך ממסקנתך, ואנסה להסביר. אתה טוען שכמו שיש אנשים המכחישים את ההילכה על הירח, למרות שיש לנו הוכחות סבירות שאכן הלכו על הירח, כך אנשים מכחישים את יציאת מצרים ושאר האירועים שנעשו בפומבי ובאור גדול. אתה מוסיף ואומר שלא ייתכן שהמציאו את הדברים, הרי המסורת עברה מאב - שראה ממש בעיניו - לבן, וכך לכל הדורות. אני טוען שבדיוק עם אותו הטיעון אפשר להגיד שאנשים המציאו את האירועים הנ"ל, או ניפחו אותם לממדים לא אמיתיים. זאת אומרת, אנשים לקחו אירוע לא אמיתי והתייחסו אליו כאל אמיתי בהיותם משוכנעים שאכן כך קרה. מומלץ לקרוא על אליזבת לופטוס החוקרת את הזיכרון האנושי, וכן את הפוסט זיכרונות-מודחקים-מציאות-מול-בדייה, ולהבין שהזכרון הוא לא מה שהיה פעם... Doronve - שיחה 19:00, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

כשמעיינים בכתובים בעין אובייקטיבית ומתעמקים באופן כפי שהתעמקו פרשנינו, מבינים היטב מה הפירוש של הכתובים, ומהכתובים לכל אורך התנ"ך עולה בבירור שהתקיים רצף היסטורי של שומרי תורה ממתן תורה ועד היום הזה, להרחבה עיין בספר דורות הראשונים חלק ז'. אנשים ביקורתיים כפי שהיו בזמן התנ"ך קשה לטעון לגביהם שהם ניפחו או המציאו אירועים לא אמיתיים והתייחסו אליו כאל אמיתיים, ההיפך הוא הנכון הם ניסו לגמד ולצמצם כל אירוע שרק יכלו, וכשלא יכלו כולם נוכחו לדעת שהם עדים לאירועים היסטוריים של התגלות אלוקית בכל התקופה ההיא, ודווקא משום כך המסורת הועברה בצורה כל כך מדוייקת מדור לדור, לכן ברור שאפשר להציע פירוש אלטרנטיבי לתופעת קיום המסורת האדוקה אצל עם ישראל, אבל אם שוגים בפירוש האירועים ניתן להישאר מגוחכים ולא רציונליים. פרט נוסף לשיקולך; אלה שמתעקשים להיצמד אל הפסוקים שעל פניו משתמע מהם על נתק לכאורה ברצף ההיסטורי של עם ישראל, משמע הם מתייחסים לתנ"ך כאל מסמך היסטורי מדוייק, אם כך הכיצד הם מרשים לעצמם לא להתייחס בכובד ראש לאירועים המתוארים בספר שמות אודות יציאת מצרים ומתן תורה? אין הדבר אומר אלא דרשני. טיפוסי - שו"ת 18:38, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

רק ראו כאן וכאן שלפחות על פי דברי הימים גם בימי חזקיהו שמלך כמאה שנים לפני יאשיהו הוקרב הפסח. כך שלפחות אם אתה ממקבל את הכתוב הזה דברי המפרשים הם מוכרחים. זה בלי לדון מהו "זבח הימים" שהקריב אלקנה בשילה שבאמת ניתן לפרש שהוא כל קורבן של חג קבוע. נ"מ • שיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ב • 05:05, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

שתי שאלות בפיזיקה

1. האם החוק השני של ניוטון הוא הגדרה של המושג כוח (האם יש למושג זה הגדרה במקום אחר בפיזיקה הניוטונית?), או שהוא אומר משהו על המושג כח - מושג הידוע בלי קשר לחוק? 2. איך מחשבים את מהירות השיגור הנדרשת כדי להכניס לווין למסלול יציב סביב כדור הארץ (בלי שילך ויתרחק או יתרסק חזרה על הארץ), בהזנחת התנגדות האוויר? תודה, 94.159.183.146 18:18, 4 בספטמבר 2012 (IDT)
אלו שאלות שתקבל עליהן תשובה כעיקרון במגמת פיזיקה ברמה תיכונית. 1)זה יהיה בעייתי לראות את זה כהגדרה, היות שיש כוחות מסוימים (לדוגמה כח חשמלי) אשר אינם מושפעים מהמסה. נכון תמיד תוכל להשוות אותם לחוק השני, אך זה לא הופך את החוק השני לעליון יותר על פני חוק קולון. זו יותר שאלה פילוסופית מפיזקלית, הגדרה שאוב ממערכת ההסקות הלוגיות שלנו; כלומר ההגדרה היא מה שאיתו אנחנו מתחילים לדבר על איזשהו רעיון ולהסיק על שאר תכונותיו ואין אפשרות לסתור אותו. פיזיקה עוסקת בעולם, אנחנו מנסים לתאר אותו, אך לא ליצור איתו.הגדרת החוק השני כהגדרה יהפוך את זה לאמת אבסולוטית,דבר שאיננו מקובל בקרב הגדרות למיניהן. 2)השווה את חוק הכבידה של ניוטון לזה של תנועה מעגלית ותקבל שהמהירות שהלווין יצטרך להיות בחלל תהיה שווה לשורש מסת הפלנטה אותה הוא סובב כפול קבוע הכבידה, חלקי המרחק של הלווין ממרכז הכובד של הפלנטה.הייתי כותב לך מתמטית את ההוכחה אך לא מצאתי עדיין עורך LATEX שעונה על דרישותיי. Exx8 - שיחה 19:08, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

סליחה שאני מתפרץ, אבל ברור לגמרי כי: א. כל הגדרה היא שרירותית, ולכן שום הגדרה אינה שאובה ממערכת ההסקות הלוגיות שלנו ולכן אינה אמת אבסולוטית. ב. ניוטון הגדיר את פירוש המילה "כח", ואמר כי - במקום להאריך ולהגיד "שינוי התנע על פני ציר הזמן" (או להגיד "גרימת תאוצה למאסה"), אפשר לקצר זאת במילה אחת (שכרגע אנחנו ממציאים): "כח", או ליתר דיוק: "הפעלת כח", אשר גודלו מוגדר בתור שיעור השינוי של התנע לפי הזמן (או באופן פחות מדוייק: התאוצה כפול המאסה). מאידך: חוק קולון למשל - אינו הגדרה, אלא הוא מגלה לנו את המציאות, בכך שהוא טוען כי - כל שני מטענים יגרמו זה לזה "שינוי של התנע על פני ציר הזמן", כלומר (לפי הלשון המקוצרת של ניוטון): יפעילו זה על זה "כח", שגודלו (לפי התגלית של חוק קולון) - הוא מכפלת שני המטענים (בקבוע) חלקי ריבוע המרחק שביניהם. באופן דומה, גם חוק הגרביטציה של ניוטון אינו הגדרה אלא הוא מגלה לנו את המציאות. סמי20 - שיחה 23:47, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

זו כבר לדעתי שאלה פילוספית, שכן אתה טוען בעצם שלעולם כח יהיה מכפלת מסה בתאוצה, ונגיד ביקום מקביל שבו כח יהיה ריבוע המסה כפול תאוצה?.אני לא חושב שזו הגדרה אבסולוטית, כי בכל זאת ההגדרה הפורמלית איננה מתייחסת באופן ישיר למסה.

א. החוק השני של ניטוון אומר ש"כח" מוגדר בתור שינוי התנע לפי הזמן. ב. אפשר לקצר את החוק הזה לאמירה שכח מוגדר בתור מכפלת המאסה בתאוצה, אבל זה פחות מדוייק מההגדרה המקורית. ג. לא אמרתי שההגדרה הזו היא אמת אבסולוטית. להפך: אמרתי במפורש ששום הגדרה אינה אמת אבסולוטית. ד. לגבי טענתך על היקום המקביל: ובכן, אם אנחנו מאמצים (שרירותית) את ההגדרה השרירותית שאומרת שכח זה מאסה כפול תאוצה (או ליתר דיוק: שכח זה שינוי התנע לפי הזמן), אז זה אומר שלא יתכן יקום מקביל שבו כח יהיה ריבוע המאסה כפול תאוצה. למשל, אם ביקום מקביל יתגלה לנו חוק גרביטציה שיגיד כי - מכפלת המאסות חלקי ריבוע המרחק שביניהם (כפול הקבוע הקוסמולוגי) - נותנת את ריבוע המאסה כפול תאוצה, אז זה אומר שבאותו יקום מקביל - מכפלת המאסות חלקי ריבוע המרחק שביניהם (כפול הקבוע הקוסמולוגי) - איננה הכח, אלא היא הכח כפול המאסה. למה? כי כבר הגדרנו כח בתור מכפלת המאסה בתאוצה (או ליתר דיוק: בתור שינוי התנע לפי הזמן). לסיכום: ההגדרה היא אמנם שרירותית, אבל אם מאמצים אותה - אז זה משפיע גם על אופן ההסתכלות שלנו בכל מה שיתגלה ביקום המקביל. סמי20 - שיחה 01:18, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

בכל אופן, כתבתי הוכחה למה שטענתי, ראשית עלינו להניח מספר דברים, שכמובן לא נכונים אבל הם קירוב סביר לבעיה שהצגת: 1)לכדור הארץ יש מרכז כובד בדיוק במרכזו(בקירוב לא רע כדור הארץ הוא כדור)

2)גרמי השמיים האחרים והלווינים לא משפיעים על הלווין(השפעת גרמי השמיים זניחה בגלל המרחק העצום שלהם באופן יחסי, והלווינים בעלי מסה קטנה למדי)

3)לוויננו נע במסלול עגול(למען האמת הוא נע במסלול דמוי אליפטי, אך פרט למקרי קצה כמו מספר לווינים סובייטים ניתן להתייחס למסלול כעיגול בקירוב לא רע)
לפי 3 ניתן להסיק

$\sum F={\frac {mv^{2}}{R}}$ לפי 1 ו-2 ניתן להסיק

$F={\frac {MmG}{R^{2}}}$

כלל המעבר ${\frac {mv^{2}}{R}}={\frac {MmG}{R^{2}}}$
$v^{2}={\frac {MG}{R}}$

$v={\sqrt {\frac {MG}{R}}}$
כאשר R הוא הרדיוס של מסלול הלווין, M הוא מסת כדור הארץ(או כל כוכב [לכת] שתרצה שהלווין יקיף;לרבות השמש), m היא מסת הגוף (לא משנה כפי שניתן לראות) v מהירות הגוף, G קבוע הכבידה. שים לב שגם אתה יכול להכליל מהירות שלילית לפתרון, משמע בכיוון הנגדי שבחרת(לדוגמה אם בחרת בכיוון השעון גם מהירות כנגד כיוון השעון תקיים את התנאי, בהנחה שגודלה מתאים). Exx8 - שיחה 00:04, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

אי אפשר לשלוח טיל למסלול סביב כדור הארץ בלי להשתמש במנוע רקטי. הדרך היחידה שתהיה אפשרית היא אם נשגר אותו בכיוון אופקי במהירות גבוהה במקרה כזה בהנחה שהוא לא יתנגש בהר בדרך הטיל יחדור לאטמוספרה בכל סיבוב ואולי לא יצא ממנה כלל. הסיבה לכך שחייבים שירי הטיל יהיה אופקי היא מכך שמרגע שנורה הטיל פועל עליו רק כוח המשיכה ובהנחה שהוא לא מצליח לברוח הוא ינוע במסלול אלפטי ואם יהיה רכיב אנכי בזמן השיגור כדי להשלים את הסיבוב הטיל יהיה חייב לעבור דרך האדמה. המהירות המינימלית היא בערך: $a=g=v^{2}/r\Rightarrow v={\sqrt {g*r}}={\sqrt {9.8*6,400,000}}=7920$--Eitan110 - שיחה 01:52, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

איתן אני חולק על מה שעשית מכמה סיבות

1:הוא ביקש נוסחה הקושרת מהירות למסלול הלוויני, מה שכן, לא הכנסתי לחישובים שלי את הכנסת הלווין למסלול, היות שהדבר מצריך את נוסחת ציאולקובסקי אם הוא רוצה לדעת בכמה דלק מדובר(למרות שבדיעבד, אני חייב להודות,זה לא היה רלוונטי לשאלה).

2)במידה והוא בכל זאת רוצה לדעת את שלב הכנסת הטיל למסלול, מה שעשית הוא לדעתי לא נכון מבחינה פזיקלית, שכן רמת המשיכה לכדור הארץ קטנה ככל שאתה מתרומם יותר, ובגדלים האלו זה כבר לא זניח.אתה בעצם תיארת תנועה מעגלית על כדור הארץ בהשפעת כוח המשיכה(על פני כדור הארץ) כמדומני. במקרים שכאלו עדיף כבר לעבוד עם שימור אנרגיה, הבעיה שבחיים האמיתיים, זה פשוט לא עובד בגלל כוחות לא משמרים(כמו התנגדות אוויר). במקרה האוטופי של המחבר פשוט מסכמים את המהירות התחלתית של הטיל (מגיעים להחלטה לאיזה גובה אנחנו רוצים שהטיל יתרומם) כסכומם של האנרגיה הפוטנציאלית בגובה הלווין הרלוונטי ואנרגיית התנועה של המהירות "היציבה"(שבה הטיל ישאר במסלול קבוע) כפי שכתבתי בנוסחה לעיל.הערות תיקונים וכדומה יתקבלו בברכה.נ.ב., זה לא סוף הסאגה, שכן יש להתייחס למהירות בציר המקביל לכדור הארץ,כך שבנקודת הייצוב המהירות תהיה מאונכת לוקטור משיק של כדור הארץ, אפשר לפתח לזה נוסחה, אבל אני פשוט עייף ואסבול מחוסר דיוקים. Exx8 - שיחה 02:05, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

החישוב שעשיתי היא במצב שהוא ירה את הטיל באופן אופקי והטיל נשאר באותו גובה שממנו יריתי אותו לכל אורך ההקפה, זו המהירות המינימלית. אם תשגר אותו במהירות גבוהה יותר הוא יעשה מסלול אליפטי (או יברח) ונקודת השיגור תהיה הנקודה הכי קרובה באליפסה לכדור הארץ, אם תשגר אותו במהירות נמוכה יותר הוא יתנגש בכדור הארץ. בכל מקרה הוא שאל על מהירות שיגור אז הראיתי לו את המצב היחיד שבו אפשר אפשר להכניס גוף לסיבוב סביב כדור הארץ רק בעזרת מהירות השיגור.--Eitan110 - שיחה 13:19, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

מה הפועל של המילה "צר"?

למשל במשפט: הכביש הולך ו_____(צר) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הכביש הולך וָצר. סמי20 - שיחה 23:50, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

נסה לשאול ב-ויקיפדיה:ייעוץ לשוני. שם נמצאים המומחים בבלשנות. :-) Danny-w • שיחה 09:16, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

הדוגמה לא כל כך טובה, כי אין בה הטיה. אפשר לומר "להַצֵר", כלומר להפוך לצר, "מֵצֵר", כלומר הופך לצר, וכדומה. קלונימוס - שיחה 09:47, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

יש כאן הטיה, כמו שיש הטיה במשפט "אתמול הוא שר". להצר זה משהו אחר. בעברית, כדי להגיד שהכבישים נעשו צרים, אומרים "הכבישים צרו", על משקל "האנשים שרו". וכדי להגיד שאתמול הכביש נעשה צר, אומרים "אתמול הכביש צַר" (עם פת"ח תחת הצד"י), על משקל "אתמול הוא שר", "אתמול הוא נח", וכדומה. אגב בעתיד זה יֵצַר (כפי שכתוב גם בספר משלי, פרק ד פסוק יב). סמי20 - שיחה 15:44, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

אני לא מומחה לעברית, אך אני סבור שהמשמעות של "הכבישים צרו" היא שהכבישים עשו משהו (פעיל), וזה לא נכון. צריך להשתמש בפועל סביל: "הכבישים הוצרו" (ע"י הפועלים). בעתיד - הכבישים יוצרו (הניקוד יבדיל בין זה לבין מועד הייצור (=ההקמה) של הכבישים. חזרתי • ∞ • שיחה 21:51, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

האם לדעתך, גם המשמעות של "האנשים נחו" - היא שהאנשים עשו משהו פעיל? ומה תגיד על המילה "יעלו"? האם הכוונה שהם בעצמם יעלו (על האוטובוס), או שהכוונה שהם יעלו את הנוסעים (על האוטובוס)? התשובה היא כמובן - שזה תלוי בהקשר, וככה גם לגבי המילה "צרו": באופן כללי, למילה "צרו" יש לפחות שלושה פירושים, שביניהם ניתן להבחין רק לפי ההקשר. למשל, אפשר לומר "הלוחמים צרו על העיר" - מלשון מצור כמובן, אבל גם אפשר לומר: "הילדים צרו צורת בובה מפלסטלינה", ועוד אפשר לומר "הכבישים צרו" - כלומר נעשו צרים. המילה הזו מוכחת מתוך פסוקים מפורשים בתנ"ך, ובתנאי שמצרפים להם ידע בסיסי בדקדוק עברי.

לגבי הצעתך לומר "הכבישים הוצרו": האם לדעתך גם יש לומר: "האוטובוס הגיע לתחנה, וכל האנשים הממתינים לו הועלו אליו מייד", או שיש לומר "עלו אליו מייד"? הבט: כשאני אומר "הוצרו" אני מתכוון שמישהו הצר אותם, כמו שבמילה "הועלו" אני מתכוון שמישהו העלה אותם. אבל אם אני רוצה לומר שהאנשים עלו בעצמם - אז אני לא אומר "הועלו" - אלא אומר "עלו", ואותו דבר לגבי "צרו": אם אני רוצה לומר שהכבישים נעשו צרים מעצמם - ולא שמישהו הצר אותם - אז אני אומר שהם "צרו". אולי זה נשמע לך מוזר - ודי בצדק - כי לא משתמשים בזה בשפת היומיום, אבל כל מי שיש לו ידע בסיסי בדקדוק עברי, ומכיר פסוקים מפורשים בתנ"ך (כמו זה שהדגמתי בתגובתי הקודמת), מבין כי - כשרוצים לומר שהכבישים נעשו צרים מעצמם - אז אין ברירה אלא לומר "הכבישים צרו".

סמי20 - שיחה 22:30, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

מבלי להתייחס לתוכן דבריך - אלא רק לסגנון: הקדמתי וכתבתי - "איני מומחה...". אתה בחרת לכנות אותי (אמנם בעקיפין, אך באופן ברור) כמי שאין לו ידע בסיסי בדקדוק עברי. זה לא מקובל כאן, אך תהיה בריא וכל טוב. חזרתי • ∞ • שיחה 22:42, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

לצערי לא פירשת נכונה את כוונתי: אני הקפדתי לרמוז כי - רק "מי שמכיר פסוקים מפורשים בתנך" (כלשוני המפורש) וגם "יש לו ידע בסיסי בדקדוק עברי" - יוכל לדעת כי המילה הנכונה היא "צרו". זה שאתה לא עלית על המילה "צרו", עדין לא מוכיח שאין לך ידע בסיסי בדקדוק עברי, כי בהחלט יתכן שיש לך - ואולי אפילו ידע מקצועי יש לך - אלא שלא התוודעת אל (או לא זכרת את) אותם פסוקים נדירים שעליהם דיברתי (ושאת אחד מהם הדגמתי בתגובתי הראשונה). מלכתחילה סברתי כי אין בעיה בניסוח שלי, כי סברתי שזה ברור שמרבית הישראלים לא אמורים להכיר את אותם פסוקים (נדירים כאמור). אבל בדיעבד אני נוכח שהייתי צריך להבהיר את עצמי יותר - כדי למנוע פרשנות שונה מזו שאליה התכוונתי. בכל מקרה, אני מקווה שלא נפגעת, אבל אם חלילה נגרמה כאן איזושהי פגיעה (למרות שממש לא לכך היתה הכוונה שלי) - אז אני מבקש באופן פומבי את סליחתך. למותר לציין שלהבא אקפיד להבהיר את עצמי יותר, כדי למנוע מצבים דומים כאלה בעתיד. בסופו של דבר, כולנו בני אדם, ואיננו חסינים מטעויות, בטח לא אני. שיהיה לך לילה טוב רגוע ומאושר. סמי20 - שיחה 22:55, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

מצעד משתמשים

ניתן לראות את מצעד התורמים הרשומים לויקיפדיה לפי תרומתם?

ויקיפדיה:נתונים סטטיסטיים/משתמשים/1-100. אצטרובל - שיחה 23:50, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

קפיצות במרחב של אלקטרון

אם אלקטרון פשוט יכול לקפוץ מנקודה לנקודה במסלול האורביטלי שלו, מה המהירות שלו בין קפיצה לקפיצה? מה קרה מצב האנרגטי שלו? 87.68.253.254 02:32, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

אלקטרון אינו "קופץ מנקודה לנקודה". הוא נמצא בכולן בו-זמנית. עוזי ו. - שיחה 12:14, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

איך זה מסתדר עם הסיפור שמבחינה הסתברותית במקום מסוים, אם הוא בכל המקומות? ואיך אובייקט יכול להיות בכמה מקומות בו זמנית? 87.68.253.254 22:48, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

צריך להבדיל בין 'אובייקטים' מקרוסקופיים, המורכבים ממספר רב של חלקיקים, לבין 'אובייקטים' מיקרוסקופיים, דוגמת אטומים, נוקלאונים ואלקטרונים. האחרונים מצייתים לחוקים הסתברותיים, שהם הבסיס לכל. התנהגותו הדטרמיניסטית של גוף מקרוסקופי היא מעין 'ממוצע' סטטיסטי משוקלל של החלקיקים המרכיבים אותו, ומבוססת על החוקים ההסתברותיים להם הם מצייתים, שהם חוקי היסוד בעצם. בנצי - שיחה 00:28, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אם אובייקט יהיה בכמה מקומות בו זמנית, ההשפעה שלו על הקיים תהיה סכום המצבים שלו ולא הממוצע שלו. איך אפשר בכלל להתמודד עם מצב שאובייקט יכול להופיע בכמה מקומות בו זמנית? לא יותר סביר שפשוט טעינו במדידה או בהסקת המציאות שלנו או שניהם גם יחד?

התקדמנו קצת מאז ימי הנסיון הפילוסופי לספור מהכורסה כמה שיניים "צריכות להיות" לסוס. עוזי ו. - שיחה 13:59, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אנטומיה - לטינית?

מה שמו הרפואי של "פתח המין" \ "פתח השופכה" בשני המינים?. בברכה. ureteral meatus - medical-dictionary. the freedictionary.com/ureter

meatus urina´rius (urinary meatus) the opening of the

rethra on the body =פתח השופכה.

עזרה עם אינטגרל ממש פשוט

אני לא מבין מאיפה הגיע ה50 בתשובה... אשמח לעזרה http://s14.postimage.org/ct2wp6mkh/5425254.jpg

יש שם טעות בסימן של המינוס, שבמקומו [כי לפניו] צריך לבוא סימן של כפל. אם תתקן את הטעות כפי שהיצעתי, ואח"כ תנסה לחשב את הנגזרת של הביטוי המוצג בתשובה (אם יתפרש כפונקציה), אז תקבל את הביטוי הראשון שאת האינטגראל שלו יש למצוא. סמי20 - שיחה 11:27, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

זה כפול מינוס קוסניוס, טעיתי בהקלדה.

אני עדיין לא מבין מהיכן הגיע ה 50. זה לא אמור להיות 0.02 שזה המקדם של הזוית הפנימית?

לדעתי אתה מערבב בין חישוב נגזרת לחישוב אינטגרל. אם זה היה נגזרת (במקום אינטגרל) היית צודק. כדי להבין יותר את דבריי, נסה נא לחשב את הנגזרת של הביטוי המוצג בתשובה (אם יתפרש כפונקציה), ואז יתברר לך שמתקבל הביטוי הראשון שאת האינטגראל שלו יש למצוא. רק כך תבין את מה שאמרתי בהתחלה: שאין להקיש - מדרך חישוב נגזרות - לדרך חישוב אינטגרלים (אני מניח שידוע לך שפעולת חישוב האינטגראל הפוכה לפעולת חישוב הנגזרת, הלא כן?). סמי20 - שיחה 13:30, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

אני עדיין לא מבין מהיכן הגיע ה50. מה הפעולה החשבונית שמבוצעת שם הנותנת את הערך 50?

כאשר יש פונקציה של ביטוי לינארי, פותרים רגיל את האינטגרל, ומחלקים במקדם של X. כאן זה 1/0.02=50. • בברכה, אמיר (שיחה), _הידעת? 15:08, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

נוסחה לתשלום משכנתא חודשי

אני מנסה להבין את המעבר מהנוסחה הראשונה לשנייה בערך האנגלי en:Interest#Formulae. המעבר מוסבר שם "By repeated substitution one obtains expressions for Bk, which are linearly proportional to B0 and p and use of the formula for the partial sum of a geometric series results in...", ולא לגמרי ברור לי למה הכוונה. תודה, 94.159.191.46 19:21, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

את הנוסחה $\,B_{k+1}=(1+r)B_{k}-p$ אפשר להציג בצורה $\,{\frac {B_{k+1}}{(1+r)^{k+1}}}={\frac {B_{k}}{(1+r)^{k}}}-{\frac {p}{(1+r)^{k}}}$, שממנה נובע ש-$\,{\frac {B_{k}}{(1+r)^{k}}}$ הוא סכום של ביטויים מהצורה $\,{\frac {p}{(1+r)^{k}}}$. עוזי ו. - שיחה 21:02, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

תוכל בבקשה לפרט קצת יותר? אני לא לגמרי מבין מה המשמעות של "סכום של ביטויים" מהצורה שציינת, ואיך זה מתקשר לנוסחה של סכום סדרה הנדסית. 94.159.191.46 23:37, 5 בספטמבר 2012 (IDT)

ידוע ש-$\,B_{k+1}=(1+r)B_{k}-p$, כאשר $\ B_{0}$ הוא סכום ההלוואה. נסמן $\ x_{k}={\frac {B_{k}}{(1+r)^{k}}}$; כשנחלק את השוויון הראשון בחזקה מתאימה של (1+r) נגלה ש- $\ x_{k+1}=x_{k}-{\frac {p}{(1+r)^{k}}}$, בעוד ש-$\ x_{0}=B_{0}$. לפיכך $\ x_{1}=x_{0}-p,\quad x_{2}=x_{1}-{\frac {p}{(1+r)}}=x_{0}-\left(p+{\frac {p}{(1+r)}}\right)$, וכן הלאה, עד ש-$\ x_{k}=x_{0}-\left(p+{\frac {p}{(1+r)}}+\cdots +{\frac {p}{(1+r)^{k-1}}}\right)$. לפי נוסחת הסכום לטור הנדסי (סופי), נובע מכאן ש-$\ x_{k}=x_{0}-p{\frac {1-{\frac {1}{(1+r)^{k}}}}{1-{\frac {1}{(1+r)}}}}=x_{0}-{\frac {(1+r)^{k}-1}{(1+r)^{k-1}r}}$. נכפול בחזרה ב-$\ (1+r)^{k}$ ונגלה ש- $\ B_{k}=(1+r)^{k}B_{0}-\left((1+r)^{k}-1\right)\left(1+{\frac {1}{r}}\right)p$. עוזי ו. - שיחה 02:04, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

תודה רבה. 94.159.191.46 09:02, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

מומחים לביולוגיה

מהם Red Hartebeest ו- Mountain Coati ?? ‏ Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:27, 6 בספטמבר 2012 (IDT) http://fr.wikipedia.org/wiki/Fichier:Alcelaphus_caama.jpg =Red Hartebees

הכוונה - מהו שמם המקובל של בעלי חיים אלה בעברית? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 12:18, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

Red Hartebeest - בובאל הכף (ראה בובאלים)

Mountain Coati - ראה ראקוניים והייתי אומר שמדובר בחוטמנית הרים Nasuella olivacea הבעיה היא שבעברית כתוב שיש רק מין אחד ובאנגלית מביאים עוד מין Nasuella meridensis. נ"מ • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"ב • 12:23, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

יופי. תודה, זה מספיק טוב. ר' באוליסה אלדרובנדי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 12:32, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

ניסוח ידיעה בתבנית החדשות, על פרוייקט לפיענוח תפקיד ה"DNA זבל"

באופן חריג, אני משתמש בדף הזה כ"לוח מודעות" כי זה המקום הטוב ביותר להגיע קהל היעד של המודעה הזו. יש ידיעה חשובה בנושא מחקר גנטי, שאני חשוב שכדאי לשים בתבנית החדשות והאקטואליה, אבל לא בטוח איך בדיוק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פתחתי דיון בשיחת תבנית:חדשות ואקטואליה#ידיעה על פרוייקט ענק לפיענוח תפקיד ה"DNA זבל".. אנא הגיבו שם. eman • שיחה • ♥ 14:50, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

א. ראשית, תבורך על היוזמה.

ב. שנית, דווקא בשל החשיבות הגדולה של הפרוייקט הזה, והרצון להביא אותו לידיעת מתעניינים פוטנציאליים, ראוי היה שתזדהה ותחתום לפי ההנחיות, וכפי שמקובל. אני באופן אישי עוסק בתחום זה, ומאוד יתכן שאני או שכמותי ירצו ליצור קשר, להגיב וכו'. פניה או תגובה מזוהה מאפשרים זאת. בנצי - שיחה 17:00, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

מבנה כדורי במדבר

בנגב, באזור צאלים יש מבנה מוזר: ספירה עצומה מוקפת במלא ראדרים ענקיים. מה זה? 79.179.224.28 14:53, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4261280,00.html

אז מה זה הכדור הזה? הוא לא נמצא במתחם הצבאי, אלא מרוחק מהכביש, כזה "באמצע שום מקום". מה, זה באמת גלאי מתכות? 79.177.243.241 15:48, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

ע"ע ראדום (התקן). יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:27, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

איך אומרים So called?

איך אומרים בעברית "so-called experts" או משהו בסגנון? 79.179.224.28 14:59, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלות כאלה עדיף לשאול בויקיפדיה:ייעוץ לשוני. eman • שיחה • ♥ 15:03, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

מאחר וכבר שאלת: 'מומחים כביכול'. בנצי - שיחה 15:21, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

ניתן גם לומר בדרך העברית המקראית 'מומחים בעיניהם', ועיין כאן, "הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים". אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג באלול ה'תשע"ב • 17:14, 10 בספטמבר 2012 (IDT).

זרם ישר / חילופין

גנרטורים שיש לרכבים צבאיים: איזה זרם הם? ישיר או חילופין? 79.181.244.230 15:43, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

א. זרם ישר ולא ישיר.

ב. גנרטור לרכב צבאי ? למה כוונתך בדיוק ? בכל מקרה, עיין בערך - גנרטור (או מחולל), מעצם מנגנון פעולתו, מייצר (מחולל) זרם חילופין (AC). אבל מחוללים מצויידים גם בהתקנים חשמליים מיישרי-זרם (DC). בנצי - שיחה 19:11, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

הורדת קבצי PDF

בגלל לחיצה אחת שגויה, כבר חודשים שכל קובץ PDF שאני מוריד מהמייל או מאתרים ברשת, אני חייב לשמור קודם ורק אחר כך אני יכול לפתוח אותו. אני לא רוצה לשמור כל קובץ לפני שראיתי אם הוא בכלל מעניין אותי. לא הצלחתי לגלות איך נפטרים מהגזרה הארורה. לעזרתכם אודה. Gidip - שיחה 17:12, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

באיזה דפדפן אתה משתמש? נו, טוב • שיחה 17:47, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

פיירפוקס Gidip - שיחה 19:05, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

לפי חיפוש קצר באינטרנט זה נראה טיפה מסובך. הפתרון הכי פשוט יהיה להתקין מחדש את Adobe Reader, ואם זה לא עובד ראה כאן וכאן. מאידך, יכול להיות שהפתרון פשוט בהרבה – על מה לחצת שגרם לבעיה? נו, טוב • שיחה 19:49, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

נסה tools-options-applications-adobe acrobat document ואז בחר always ask או use adobe acrobat לבחירתך. ‏Setreset • שיחה 15:57, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

שירים ישנים

האם שומעים היום ברדיו שירים באנגלית משנות ה70 וה80 שהם לא רוק לסוגיו? תנו דוגמאות (הדגשתי לא רוק כי רוק משנות ה70 כבר הפך להיות "מוזיקה קלסית"). 79.177.243.241 17:30, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

הצבת כוכביות במקום אותיות במנוע חיפוש

באיזה מנוע חיפוש ישנה האפשרות להציב כוכביות במקום אותיות בחיפוש והאם האפשרות קיימת בויקיפדיה? איש השלג - שיחה 18:46, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

בגוגל כוכבית מייצגת מילה אחת או יותר, ונקודה מסמנת אות אחת או יותר. למיטב ידיעתי זה לא קיים בוויקיפדיה (לפחות לא בעזרת כוכביות – בדקתי). נו, טוב • שיחה 19:41, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אתה בטוח? ניסיתי לחפש עכשיו כך ועושה רושם שהמנוע לא מזהה את הנקודה כאות חסרה. שאלה נוספת - האם אפשר להשתמש בזה מספר פעמים באותה מחרוזת? איש השלג - שיחה 20:07, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

ע"ע ביטוי רגולרי. עוזי ו. - שיחה 20:47, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

התבלבלתי לגבי השימוש בנקודה, זה כנראה עובד במנוע חיפוש אחר (לא זוכר איזה). לגבי שימוש רב־פעמי – כן, אפשר. נו, טוב • שיחה 23:27, 8 בספטמבר 2012 (IDT)