ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון165
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
שאלה קלילה בהסתברות
עריכהזורקים קובייה רגילה 8 פעמים. מה ההסתברות לכך שסכום הנקודות יהיה יותר מ45? איך מחשבים את זה? 109.65.200.205 22:31, 12 בנובמבר 2011 (IST)
- במקרה זה החישוב די פשוט: כך שיש רק 3 צירופים שעונים על התנאי: הסכומים 46, 47 ו-48.
- 48 יכול לצאת רק אם כל הקוביות הן 6.
- 47 יכול לצאת אם שבע מהן 6 ואחת מהן היא 5.
- 46 יכול לצאת אם שבע מהן 6 ואחת מהן היא 4 או ששש מהן הן 6 ושתיים מהן הן 5.
- כעת, ספור את כל האפשרויות הנ"ל (שים לב, שלכל מספר יש מספר צירופים שנותנים אותה תוצאה, וכן שכל הקוביות זהות כך שלא משנה הסדר). אחרי שחישבת את כמות הצירופים שעונים על תנאי השאלה, חלק במספר הכולל של כל התוצאות האפשריות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:43, 12 בנובמבר 2011 (IST)
- הייתי רוצה לראות עם כל הN בחר K וכדו'. ואני חשתי על זה לפני- איך מחשבים כמה אפשרויות ל46 יש? אני לא חזק בקומבינטוריקה כמו שאפשר להבין מהשאלה. לדוגמה לך זה ברור מה זה "המספר הכולל של כל התוצאות האפשריות". לי זה לא ברור. 109.65.200.205 23:02, 12 בנובמבר 2011 (IST)
אני מנסה לפתח לבד קומבינטוריקה:
לכל קובייה יש 6 אפשרויות וזוקרים 8 פעמים. אז סה"כ יש אפשרויות. אחת מהם היא האפשרות של 6 נקודות 8 פעמים ברציפות. ישנם 8 אפשרויות שונות לקבל 7 פעמים 6 ופעם אחת 5. יש 8 אפשרויות של לקבל 7 פעמים את המספר 6 ופעם אחת 4. אבל כמה אפשרויות ל6 פעמים 6 ופעמיים 5? לזה אני כבר לא מסוגל להגיע לבד. 192.114.105.254 13:10, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- נכון. כאשר אנו רוצים ששתיים יהיו 5 והשאר 6, יש לבחור 2 מתוך 8 הקוביות שיראו 5 והשאר יראו 6. לכן, זה מספר האפשרויות לקבל פעמיים 5 והשאר 6. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:22, 14 בנובמבר 2011 (IST)
טקסט נטוי== מיץ רימון ==
איך מפיקים בבית מיץ מרימון? מה השיטה? 109.65.200.205 23:03, 12 בנובמבר 2011 (IST)
- לרסק עם בלנדר, ולסנן. טיפוסי - שו"ת 10:48, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- אני לא מסכים עם הטיפוסי שמעליי. בקליפות הרימון יש מרירות רבה, שהבלנדר עלול להוציא. ולכן- יש מכשירים ייעודיים לכך, מסחטה ידנית המתאימה גם להדרים וגם לרימונים. רצוי לקרר את הפרי לפני. לרוויה! אוריה אורן - שיחה 03:17, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- ואם יש מסחטת הדרים חשמלית, אז פשוט עוד יותר (דרך אגב משקה מרענן שאנחנו סוחטים לפעמים בבית - מיץ רימונים עם אשכולית צהובה) --דקדוקית - שיחה 08:20, 22 בנובמבר 2011 (IST)
- אני לא מסכים עם הטיפוסי שמעליי. בקליפות הרימון יש מרירות רבה, שהבלנדר עלול להוציא. ולכן- יש מכשירים ייעודיים לכך, מסחטה ידנית המתאימה גם להדרים וגם לרימונים. רצוי לקרר את הפרי לפני. לרוויה! אוריה אורן - שיחה 03:17, 15 בנובמבר 2011 (IST)
חוק ההסתננות
עריכהבמידה ויש לי אזרחות זרה ואזרחות ישראלית, (שוויצרית לדוגמה), האם החוק הישראלי אוסר עליי להיכנס לאיראן? Exx8 - שיחה
- החוק הישראלי אוסר על כל אזרח ישראלי כניסה ל"ארץ אויב" (כולל אירן) ללא שום קשר עם איזה דרכון נכנס אותו אדם לארץ האויב. --וידנפלד - שיחה 00:26, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- אם לדייק - האיסור אינו מוחלט. החוק אוסר על "יציאה שלא כדין", והדין המשלים אותו, תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ) קובעות ש"על אף האמור בכל דין לא יצא אדם לאחת הארצות המפורטות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954, אלא בהיתר משר הפנים או מראש הממשלה, ולא ייכנס אזרח ישראלי או תושב ישראל בכל דרך שהיא לאחת מארצות אלה אלא בהיתר כאמור". כלומר, תיאורטית אזרח ישראלי (או תושב ישראלי) יכול להיכנס לאיראן אם ראש הממשלה או שר הפנים יאשרו לו. בהצלחה עם זה. עידו • שיחה 10:47, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- המדינה מסרבת להכריז על איראן כעל "ארץ אויב", ואינט, 2001. יוסי • שיחה 13:21, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- למונח "ארץ אויב" משמעויות שונות בין חוק לחוק. תיתכן מדינה שהיא "ארץ אויב" לעניין חוק ההסתננות ואינה "ארץ אויב" לעניין פקודת הסחר עם האויב (בה עוסקת הכתבה), ולהיפך. מכל מקום, תנוח דעתך, גם בעניין פקודת הסחר עם האויב יש התפתחויות. עידו • שיחה 13:54, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- עידו: האם הבנתי נכון, שלפי הגדרת החוק הוא אינו חל על אזרח ישראלי שאינו מתגורר בישראל? (למעשה יש אזרחים ישראלים שלא רק שאינם מתגוררים בישראל ומעולם לא התגוררו בה, אלא שיש כאלו שאפילו מעולם לא היו בה: כל ילד שנולד לאזרח ישראלי במקום כלשהו בעולם הוא אוטומטית אזרח ישראלי, ומקבל דרכון ישראלי מהקונסוליה בארצו). קיפודנחש - שיחה 06:22, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- למונח "ארץ אויב" משמעויות שונות בין חוק לחוק. תיתכן מדינה שהיא "ארץ אויב" לעניין חוק ההסתננות ואינה "ארץ אויב" לעניין פקודת הסחר עם האויב (בה עוסקת הכתבה), ולהיפך. מכל מקום, תנוח דעתך, גם בעניין פקודת הסחר עם האויב יש התפתחויות. עידו • שיחה 13:54, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- המדינה מסרבת להכריז על איראן כעל "ארץ אויב", ואינט, 2001. יוסי • שיחה 13:21, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- אם לדייק - האיסור אינו מוחלט. החוק אוסר על "יציאה שלא כדין", והדין המשלים אותו, תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ) קובעות ש"על אף האמור בכל דין לא יצא אדם לאחת הארצות המפורטות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954, אלא בהיתר משר הפנים או מראש הממשלה, ולא ייכנס אזרח ישראלי או תושב ישראל בכל דרך שהיא לאחת מארצות אלה אלא בהיתר כאמור". כלומר, תיאורטית אזרח ישראלי (או תושב ישראלי) יכול להיכנס לאיראן אם ראש הממשלה או שר הפנים יאשרו לו. בהצלחה עם זה. עידו • שיחה 10:47, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- החוק הישראלי אוסר על כל אזרח ישראלי כניסה ל"ארץ אויב" (כולל אירן) ללא שום קשר עם איזה דרכון נכנס אותו אדם לארץ האויב. --וידנפלד - שיחה 00:26, 13 בנובמבר 2011 (IST)
למה יש רק 4 סוגי דם ולא 40, 400, 4000 או יותר מכך?
עריכהאם סוגי דם הם תוצאה של אבולוציה (אאל"ט), למה רק 4?. תודה.
- יש הרבה יותר מארבעה סוגי דם. אולם, יש 4 עיקריים. ראה בערך סוג דם. אביעד • שיחה 16:46, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- מעיון בערך ראיתי שהמספר לא גבוה במיוחד (10 סוגים לערך), לא מאות ולא אלפים. אשמח אם תואיל להרחיב, בברכה.
- אני לא מכיר את הנושא באופן אישי, אבל הקשר היחיד שעולה על דעתי, בין אבולוציה לסוגי דם, הוא ערבוב דם בין אם לעובר שיכול לגרום צרות גדולות במידה ונוצרת תגובה חיסונית חריפה מצד אחד הצדדים להריון. ההגיון אומר שצריך לצפות שיהיו כמה שפחות ניגודים מסוכנים כאלו. ההגיון שלי בכלל מופתע מהישרדותם של מספר סוגי דם בשיעור משמעותי באוכלוסייה. (בערך על גורם רזוס מצויין שתגובת הגוף בהריון לאנטיגנים AB הינה מרוסנת ולא קטלנית לשותפים). יוסי • שיחה 20:52, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- יש הרבה יותר מארבעה סוגי דם. אולם, יש 4 עיקריים. ראה בערך סוג דם. אביעד • שיחה 16:46, 13 בנובמבר 2011 (IST)
אני לא הכי בקיא בנושא (כך שתיקח את הדעה שלי בערבון מוגבל במיוחד) אבל איזה יתרון אבולוציוני יש ל-400 סוגי דם? יש את "אפקט המייסד", אם האוכלוסיה הראשונית של בני האדם היו עשרות פרטים, לא סביר שיתפתח סוג דם חדש. במיוחד שאם יווצר עובר שסוג הדם שלו לא שווה לזה של אמו, זה יכול לגרום להפלה במקרה הטוב או לשלל תופעות חיסוניות אחרות. לסיכום-על פי הבנתי לפחות, קיים חיסרון משמעותי בפיתוח סוג דם חדש כתוצאה ממוטציה. עכשיו נשאלת השאלה למה לא נותר רק סוג דם אחד, ובכן היות שכדרך הטבע בני האדם לא מערבבים דמים, הדבר מעולם לא היה מגרעת, לעובר תמיד יש את סוג הדם של אמו(שוב תקנו אותי אם אני טועה), כך שסביר להניח שככה הגנים הללו התייצבו לאורך הדורות. Exx8 - שיחה
- למעשה, אין "ארבעה סוגי דם", וגם לא שמונה, כמו שאפשר להבין מהערך סוג דם. יש מספר (כנראה כמה עשרות ואולי יותר) אנטיגנים שכל אחד מהם נמצא בדמם (למעשה על דופן תאי הדם האדומים) של חלק מהאנשים אך לא אצל כולם. שלושה מהאנטיגנים הללו, כאשר הם מוחדרים לדמו של אדם אצלו לא קיים החלבון, גורמים לתגובה חיסונית. החלבונים המסוימים הללו מסומנים ב-A, B, ו-Rh (האחרון על שם קוף הרזוס, שבדמו בודד האנטיגן לראשונה). משלושה אנטיגנים אלו ניתן לייצר "טבלת אמת" בעלת שמונה שורות. אדם שדמו מכיל אנטיגן A אך לא B נקרא "בעל סוג דם A", למי שיש B ולא A נקרא "בעל סוג דם B", מי שדמו מכיל את שניהם נקרא "בעל סוג דם AB", מי שאין לו לא זה ולא זה נקרא "בעל סוג דם O", כאשר למי שדמו מכיל את אנטיגן Rh מצרפים לסוג הדם סימן "+", ומי שדמו אינו מכיל את האנטיגן מצרפים לסוג הדם "-".
- לצורך עירוי דם, אדם שבדמו נמצא אנטיגן A יכול לקבל תרומה מתורם עם או בלי האנטיגן, אך אדם שהאנטיגן לא נמצא בדמו לא יכול לקבל תרומה מתורם עם האנטיגן, משום שהאנטיגן יזוהה על ידי המערכת החיסונית כגורם זר ויעורר תגובה חיסונית. תופעה דומה קיימת עבור B ו-Rh. למרבה המזל, האנטיגנים האחרים שנמצאים רק אצל חלק מהאוכלוסיה לא מעוררים תגובה חיסונית (למעשה כמה מהם כן מעוררים תגובה חיסונית, אך נושאי אנטיגנים אלו נדירים מאד באוכלוסיה).
- כאמור, יש אנטיגנים רבים נוספים (לפחות 30) שנמצאים רק אצל חלק מהאנשים, אך כיוון שאנטיגנים נוספים אלו לא גורמים לתגובה חיסונית, הם אינם חשובים בבחירת תורם לעירוי דם. הם עשויים להיות חשובים מבחינות אחרות, אך כיוון שהמטרה העיקרית לבדיקת סוג דם היא לצורך קביעת התאמה לעירוי, אפשר לרוב הצרכים להתעלם מהם. בטבלת האמת המלאה שלוקחת בחשבון את כל האנטיגנים הללו יהיו מיליוני (ואולי מיליארדי) שורות. או במילים אחרות, אין "שמונה סוגי דם", יש כמה מיליארדים. למזלנו, לצורך בחירת תורם דם אפשר "לצמצם" זאת לשמונה סוגים בלבד. קיפודנחש - שיחה 06:10, 19 בנובמבר 2011 (IST)
כפילות עצמית - Doppelgänger
עריכהשלום, לאחרונה קראתי את הסיפור "ויליאם וילסון" של הסופר אדגר אלן פו שבו הוא משתמש בעיקרון הDoppelgänger. ניתן לקרוא בויקיפדיה האנגלית : [[[:en:Doppelgänger|Doppelgänger]]]. ובסיפור העיקרון הזה מובע בצורה שהכפיל (עם אותו גיל, גובה, תווי פנים), הוא אותו בן אדם עצמו. מה שיכול להראות כתסמונת קפגרא. שמתי לב שיש את אותו עיקר הסיפור גם בסרט שיצא מלפני לא הרבה זמן, בשם ברבור שחור (שניתן להגיד שמאוד דומה!), שבו יש את השחקנית הראשית שמשחקת שני תפקידים באגם הברבורים. התפקיד של הברבור השחור (הצד הפרוע ללא עקבות), ושל הברבור הלבן (הצד הטהור, הנאיבי) שבניהם מתפתח מריבה שבסופו של דבר גורם להתאבדות. שאלותיי הן אלו : 1) האם יש עוד סיפורים או סרטים עם אותו עיקרון ? 2) האם ניתן לקשר את הסיפור של אדגר אלן פו, ויליאם וילסון להזיות שהיו לו עקב נטילת כמויות גדולות של אלכוהול בשלהי חייו או מנטילת האופיום? 3) האם ניתן לקשר באמת את הבלט המפורסם, אגם הברבורים אל תסמונת קפגרא כפי שהסרט ברבור שחור הציג אותו ? תודה ובברכה , Nimrod333 - שיחה 14:16, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- 1)מועדון קרב, 3)לא ממש, כי הברבור השחור והלבן בסיפור המקורי אינם "אותו ברבור". הם רק נראים אותו דבר. בלנק - שיחה 19:33, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- בנוגע ל3, התכוונתי לאיך שהסרט הציג אותו לא לסיפור האמיתי, השחקנית הייתה גם הייתה הברבור השחור וגם הלבן ובסוף הרגה את עצמה כאשר היא חשבה שהיא דקרה את הברבור השחור\לבן (אני כבר לא כלכך זוכר ספציפית.)Nimrod333 - שיחה 19:47, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- אז נראה שאפשר, כי הרגע עשית את זה בלנק - שיחה 15:22, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- יש גם "היוקרה" (Prestige) של כריסטופר נולאן ששם יש מכונה שמשכפלת את הקוסם
שימוש מעשי בחילוק במספר שלילי
עריכהלמבינים בדבר, איזה שימוש מעשי (ואם יש, יומיומי) יש לחלוקה במספר שלילי? אביעד • שיחה 16:45, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- פתרון משוואות. דניאל • תרמו ערך 19:05, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- לא זאת כוונתי. אביעד • שיחה 22:27, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- אז מה כן כוונתך? פתרון משוואות זה עניין מעשי מאד. מהנדסים, הנדסאים טכנאים בתחומים מסויימים משתמשים בו תדיר. אם זה לא מספיק מעשי, מה כן? אילן שמעוני - שיחהְ
- פתרון משוואות מופיעות במגוון עצום של תופעות יומיומיות. אתה חופר בור בקצב של -1 מטר לשעה (המינוס מציין שההתקדמות היא כלפי מטה). רצפת הבור שלך היא בגובה -3 מטרים ביחס לרצפה. כמה זמן חפרת? שעות. דניאל • תרמו ערך 02:24, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- לא זאת כוונתי. אביעד • שיחה 22:27, 13 בנובמבר 2011 (IST)
קיטוב האור
עריכההאם ניתן לקטב אור בעזרת מנסרה משלושת? נעשה ניסוי מחשבתי: קרן לייזר לא מקוטבת עוברת דרך מנסרה משלושת, עושה מסלול שכולל בתוכו החזרה מאחת הדפנות. איך יודעים האם הקרן היוצאת תהיה מקוטבת? 79.178.204.254 21:20, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- זווית ברוסטר. משתמש:אילן_שמעוני
אורות מהבהבים
עריכהעמדנו בחוף חלוקים שעל הכנרת כמה אנשים בשעה 8 בערב כשכבר היה חושך מוחלט, והסתכלנו על טבריה. מאיפה שעמדנו אורות טבריה נראו מהבהבים ללא הפסקה באופן רצוף וחשבנו מה הסיבה לכך. איש אחד אמר שהסיבה לכך היא שגרגירים של לכלוך מתעופף נמצא בקו שבין המבט שלנו לטבריה, כך שהם מסתירים את האורות לרגע ואז הם נראים מהבהבים. חבר אחר אמר שהסיבה לכך היא שאנשים בטבריה מדליקים ומכבים את האורות בבתים, ובגלל גודלה של האוכלוסייה בטבריה, אדם מדליק או מכבה את האור בביתו כל כמה שניות. מי מהם הצודק?
- ראה/י נצנוץ. דניאל • תרמו ערך 21:51, 13 בנובמבר 2011 (IST)
ניסוי יאנג
עריכהעשיתי במעבדה ניסוי של העברת קרן לייזר דרך שני סדקים. מדדנו את עצמת האור בעזרת גלאי די מדויק וקיבלתי את הגרף הזה. עכשיו- לפיזיקאים שבינכם: אני רואה שמיקום המינימה והמקסימה לאורך ציר X מתאים "מושלם" לתיאוריה. אבל מדוע העצמה כל כך לא תואמת? במקום להיות מחזורית, היא הוכלת ודועכת מהמרכז. ומקסימום הראשי "ענק" ביחס לתאוריה. הסבר לתופעה?
- הסדקים לא צרים. עקב הרוחב של הסדקים, יש הכפלה של צורת ההתאבכות מסדק רחב (sinc=sinx/x) עם ההתאבכות האידיאלית משני סדקים צרים. Setreset • שיחה 22:52, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- כנראה זאת הבעיה. האם ניתן מהגרף הזה לחשב את רוחב הסדק? יש לי גם את מערך הנתונים עצמם, ככה שאין צורך "להזיע" עם הגרף עצמו. אם זאת עקיפה ולא התאבכות כמו שרציתי, אז אני חייב לתת את רוחב הסדק בדו"ח. 109.66.199.35 23:34, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- זו גם התאבכות וגם עקיפה. יש עקיפה בכל אחד מהסדקים, והאור שיוצא מהם אחרי העקיפה מתאבך. אם תראה את התמונות בערך על ניסוי יאנג תראה שקיבלת בדיוק מה שאמורים לקבל. eman • שיחה • ♥ 23:49, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- אתה בהחלט יכול למצוא גם את רוחב הסדקים מתוך הגרף לפי הנוסחאות. Setreset • שיחה 08:35, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- זו גם התאבכות וגם עקיפה. יש עקיפה בכל אחד מהסדקים, והאור שיוצא מהם אחרי העקיפה מתאבך. אם תראה את התמונות בערך על ניסוי יאנג תראה שקיבלת בדיוק מה שאמורים לקבל. eman • שיחה • ♥ 23:49, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- כנראה זאת הבעיה. האם ניתן מהגרף הזה לחשב את רוחב הסדק? יש לי גם את מערך הנתונים עצמם, ככה שאין צורך "להזיע" עם הגרף עצמו. אם זאת עקיפה ולא התאבכות כמו שרציתי, אז אני חייב לתת את רוחב הסדק בדו"ח. 109.66.199.35 23:34, 13 בנובמבר 2011 (IST)
זיהוי הצמחים
עריכה[[קובץ:.facebook -317005113.jpg|ימין|ממוזער|250px|?]][1]
מהו הגידול החקלאי הגדל בשדה בשרון שאלה פרחיו? שנילי - שיחה 22:48, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- זה נראה כמו בטטה. מקווה שאני לא מטעה :-). Tomn - שיחה 22:54, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- אכן בטטה, אמנון שביט • שיחה 19:33, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה. שנילי - שיחה 17:55, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- ^ תוספת מאוחרת - אין כזאת תמונה
מכר שלא מפסיק לנפוח
עריכהמכר שלי משחרר נפיחות אחת לחצי שעה בערך. אני לא צוחק. הבן אדם היה אצל מספר רופאים והכדורים שהוא קיבל לא עזרו לו (ואני לא מחפש כאן פיתרון רפואי למי שחשב). אני מנסה להבין איך זה קורה. הבחור נודה נוד במצבים של רעב, הרחת מזון, במצבי לחץ (אחרי ויכוח קליל למשל), אחרי האוכל, ובכלל, בתדירות גבוהה הרבה יותר משל האדם הממוצע. מדוע דבר כזה קורה?.
- אחת לחצי שעה זה לא כל כך הרבה. יש מי שנופח אחת לחצי דקה. אולי המכר פשוט לא טורח להחריש את הנפיחות שלו.
- בכל מקרה, יש הרבה סיבות לנפוח. אחת מהן היא אכילה מרובה. סביר מי שאוכל כפליים ממך, יפלוט כפליים ממך. סיבה אחרת היא סוג האוכל האהוב עליו. עוד סיבה יכולה להיות הפיזיאולוגיה של חיידקי המעיים שלו. אפשר להחליף את אוכלוסיית חיידקי המעיים, למשל באכילה מרובה של לבן ויוגורט.
- איחולי משב רוח טוב לשניכם.
- ישנן גם תרופות (למשל לסכרת ולמניעת עיכול שומנים) שגורמות להפלצות. אילן שמעוני - שיחה 21:42, 15 בנובמבר 2011 (IST)
למה שזחוק (סחוג) יגורם לי להיכנס לשירותים מספר כה רב של פעמים ביום?
עריכהביום רגיל אני מרגיש צורך ל- Number 2, פעם פעמיים לא יותר. אבל ביום שבו אני אוכל זחוק ירוק חריף מאד, עשיר בירק (כוסברה), אוא פילו זחוק אדום, אני מרגיש צורך להיכנס אפילו 5 פעמים.. למה זה?. האם הזחוק (מרכיב או יותר שלו) גורמים ליצירה של איזה שהוא אנזים-על (סופר-אנזים) שמפרק מזון ביתר אגרסיביות, שהגוף לא היה מייצר בלי הזחוק הזה?. תודה רבה. מצאתי בגוגל וויקפדיה אינה עוסקת בייעוץ רפואי---זוהר סער: לא ידוע על קשר אפשרי שבין סחוג לעצירות. מאחר וסחוג הינו מוצר מזון המכיל חריפות רבה ייתכן קשר אפשרי לגירוי המעי ודווקא בכיוון ההפוך התורם ליציאות תכופות. סחוג אינו מומלץ לסובלים מגירוי ואו דלקתיות ייתר של ריריות הקיבה והמעי. Nachum - שיחה 10:51, 14 בנובמבר 2011 (IST)
כמה ולמה תאים מתים במוח האנושי על בסיס יום יומי?
עריכהלא הבנתי עד כה אם יש במוח 10 ביליון (אלף אלפי אלפים) או עשר מליארד (מה זה מליארד בכלל?) של תאים. למה יש את הכמות המזערית הזו של תאים שמתים במוח?. ממה זה נובע?. מעניין אותי. אגב איך בכלל אפשר לדעת שזה קורה?..
- http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9252 קרא מאמר זה ושאל מה לא ברור לך. Nachum - שיחה 10:47, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- כמה זה מליארד במיליונים?. תודה.
- אלף מליונים. ראה שמות מספרים#השוואה בין השיטות. בלנק - שיחה 15:23, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- כמה זה מליארד במיליונים?. תודה.
שיפוץ בניין עיריית ת"א
עריכההבניין הזה כלכך מכוער (וגם מיושן בלי קשר לכיעורו), כמו כן, לא פעם ולא פעמיים חשבתי שאחת הסיבות שהבנייה בעיר הזאת לוקה בסחבת --- היא מבנה בניין העירייה עצמו --- אין בו מספיק חדרים למחלקת התכנון והבנייה של העיר הזו (שכנראה צריכה לגדול בעוד כמה עשרות חדרים אם אנשים רוצים הוזלה במחירי הדירות). האם באמת יש דיבורים על שיפוץ הבניין \ הרחבתו?, או בנייה מחודשת של בניין העירייה במקום אחר?.
- שיפוץ כולל של הבניין יעלה כמה מיליונים, השקעה כזאת תקבל יחסי ציבור רעים (העירייה משקיעה בעצמה במקום בתושבים), ולכן בעייתית מבחינה פוליטית, שיפוצים מינורים של הבניין (במיוחד של קומת הכניסה) בוצעו מפעם לפעם. אגב, מנהל ההנדסה של עיריית תל אביב בכלל לא יושב בבניין העירייה, אלא בבניין סמוך בשדרות בן גוריון. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:25, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- אז אולי צריך לבנות לכבודו בניין שלם וזה יתרום תרומה בלתי מבוטלת לצמצום הסחבת?.
- מה הקשר בין הבניין לסחבת (אם אכן יש כזאת)? אתה משער שגם חסרים אנשים, ושהסיבה שהעירייה לא מעסיקה אנשים נוספים היא שאין לעירייה מקום פיזי בבנייניה (לעירייה יותר מבניין אחד או שניים) בשבילם לי נשמע שזאת טענה לא טרוויאלית בכלל שדורשת קצת נתונים מעבר לספקולציות. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:52, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- א.ציינתי ברורות מדוע אני אני מקשר בין סחבת לבין הבניין עצמו. ב.יתכן שלא כולם מודעים לעובדה שלעירייה יש בניינים נוספים.
- מה הקשר בין הבניין לסחבת (אם אכן יש כזאת)? אתה משער שגם חסרים אנשים, ושהסיבה שהעירייה לא מעסיקה אנשים נוספים היא שאין לעירייה מקום פיזי בבנייניה (לעירייה יותר מבניין אחד או שניים) בשבילם לי נשמע שזאת טענה לא טרוויאלית בכלל שדורשת קצת נתונים מעבר לספקולציות. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:52, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- אז אולי צריך לבנות לכבודו בניין שלם וזה יתרום תרומה בלתי מבוטלת לצמצום הסחבת?.
מי חידש את המונח "משולש החיים"
עריכה(מועבר מויקיפדיה:דלפק ייעוץ)
כמובן כוונתי על משולש החיים במערכות הגוף. 95.35.149.45 15:53, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- האם אתה מתכוון לגזע המוח, הלב והריאות? אם כן, אני לא בטוח שזה מונח רשמי ולא סתם עזר לזיכרון בקורס החייאה.
חותמות במוזיאון הכט (הונא בר נתן)
עריכהשלום, מחפש מידע על החותמות עם שמות יהודיים הנמצאות במוזיאון הכט במיוחד זאת של הונא בר נתן ואחת אחרת עליה יש סמל של אריה. אודה למי שיכתוב כאן מידע/תיאורים/תמונות שלהם או היכן ניתן למצוא מידע על כך. בברכה מי-נהר - שיחה 17:00, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- באתר המוזיאון יש רשימה של קטלוגי האוספים - ניתן למצוא את הספרים בספריות אקדמיות. אם מדובר בחותמות שהתגלו לפני שנות ה90, כדאי מאוד לבדוק בספר של נחמן אביגד Corpus of West Semitic stamp seals (הספר קיים גם בעברית, אבל בגירסה מצומצמת יותר). חשוב להדגיש - אני לא מכיר את אוסף הכט ספציפית, אבל ישנן עשרות חותמות עם אריות עליהן, אם אתה מתכוון לאחת ספציפית, כדאי שתדייק יותר... דניאל צבי • שיחה 19:21, י"ז בחשוון ה'תשע"ב (14.11.11)
דמוקרטיה וישראל
עריכההאם קיימת מדינה דמוקרטית בעולם שישראל אינה מכוננת איתה קשרים דיפלומטיים\אדם בעל דרכון ישראלי לא יכול להגיע אליה? תודה--Haya831 - שיחה 16:53, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- אינדונזיה, אבל אני בטוח שיש עוד. זכור לי גם שכל מיני מדינות אקראיות ניתקו איתנו יחסים דיפלומטיים במשך השנים כמחאה על הסכסוך, אבל ייתכן שרובן לא היו דמוקרטיות. בלנק - שיחה 17:07, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- דמוקרטיה לדעת מי? בלבנון יש פרלמנט ובחירות חופשיות, רק שתפקידים שונים שמורים מראש לאנשים ממפלגות מסוימות או ממוצא מסוים.
אינטגרציה של דיפרנציאלים
עריכהשלום. מה הצידוק והבסיס המתמטי לפעולה שמשתמשים בה במקרים רבים, לדוגמה בכימיה פיזיקלית, של אינטגרציה על משוואה של דיפרנציאלים? לדוגמה: אומרים שאם dq=Cvdt אז ניתן לבצע אינטגרציה על שני האגפים ולקבל Δq=האינטגרל של Cvdt. אם מחלקים בדיפרנציאל dt ומקבלים בצד שמאל את הנגזרת של q לפי t ברור למה ניתן לבצע את האינטגרציה - אבל האם באמת יש משמעות לפעולה הזו של חילוק בדיפרנציאל לקבלת הנגזרת? אשמח גם להסבר אינטואיטיבי ולא רק פורמלי. תודה 109.160.249.202
- בדרך כלל - למה לא. אם השוויון נכון בכל נקודה והפונקציות רציפות די הצורך, אפשר לדמיין שאיפה לגבול שהופכת את יחס הדיפרנציאלים לנגזרת, ושאיפה לגבול של סדרת חלוקות שהופכת סכום של דיפרנציאלים לאינטגרל. הבעיות מתחילות כשהפונקציות אינן רציפות, משום שאז יש פעולות טבעיות (אינטגרציה לפי משתנה זה ומשתנה אחר; אינטגרציה וגבול) שאינן מתחלפות זו עם זו. עוזי ו. - שיחה 19:53, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- אבל האם הדיפרנציאלים dq, dt הם לא מראש ביטויים גבוליים? הרי הביטוי dq=Cvdt הוא ביטוי מהצורה df=f'dx. הוא נכון רק עבור dq ו-dt "קטנים מאוד", אז התקדמות על המשיק כמעט שקולה להתקדמות על הפונקציה. 109.160.249.202
- הרי בגבול הדיפרנציאלים הם אפס. אפשר לחשוב על הדיפרנציאלים בתור הפרשים (בלי לעבור לגבול), מפני שלפי משפט הערך הממוצע של לגראנז', בקטע הקטן שאליו מתייחס השוויון df=f'dx קיימת נקודה שהצבתה בנגזרת נותנת את הערך המתאים. האפשרות השניה (וזה מה שעושים בגאומטריה דיפרנציאלית), היא לחשוב על הדיפרנציאלים כתבניות ליניאריות התלויות בנקודה, ונמצאים במישור המשיק לפונקציה. עוזי ו. - שיחה 10:09, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה רבה, 109.160.249.202
- הרי בגבול הדיפרנציאלים הם אפס. אפשר לחשוב על הדיפרנציאלים בתור הפרשים (בלי לעבור לגבול), מפני שלפי משפט הערך הממוצע של לגראנז', בקטע הקטן שאליו מתייחס השוויון df=f'dx קיימת נקודה שהצבתה בנגזרת נותנת את הערך המתאים. האפשרות השניה (וזה מה שעושים בגאומטריה דיפרנציאלית), היא לחשוב על הדיפרנציאלים כתבניות ליניאריות התלויות בנקודה, ונמצאים במישור המשיק לפונקציה. עוזי ו. - שיחה 10:09, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- אבל האם הדיפרנציאלים dq, dt הם לא מראש ביטויים גבוליים? הרי הביטוי dq=Cvdt הוא ביטוי מהצורה df=f'dx. הוא נכון רק עבור dq ו-dt "קטנים מאוד", אז התקדמות על המשיק כמעט שקולה להתקדמות על הפונקציה. 109.160.249.202
חידה בהסתברות
עריכהנתון לוח משבצות 3 על 3. מישהו צובע באקראי 5 משבצות. מה הסיכוי שקיבלנו שורה צבועה או עמודה צבועה?
אני ניסיתי לפתור את זה. ישנם לוחות שונים. ואז התחלתי לנסות לפרט את כל האפשרויות שאני צריך והגעתי לזה שאני צריך לסכום ממש מלא דברים. יש לכם איזו דרך יותר מתוחכמת ולספור איזה 80 אפשרויות אחת-אחת?
- יש 6 אפשרויות בלתי תלויות לצבוע שורות או טורים (3 צביעות אופקיות, 3 אנכיות), ובכל אחת מהן נותרו שתי משבצות לצביעה מתוך 6 פנויות, סה"כ , לכן מספר האפשרויות הכולל, אם אני לא טועה, הוא ולכן ההסתברות היא . ואם טעיתי, סליחה מראש :-). כל טוב, Tomn - שיחה 21:07, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- טעית, כי ספרת פעמיים מקרים בהם הצביעה יצרה הן שורה והן עמודה. יש 9 מקרים כאלה (אחד לכל צירוף שורה-עמודה) ולכן התשובה היא: . דניאל • תרמו ערך 21:17, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- צודק בהחלט, תודה! Tomn - שיחה 21:36, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- טעית, כי ספרת פעמיים מקרים בהם הצביעה יצרה הן שורה והן עמודה. יש 9 מקרים כאלה (אחד לכל צירוף שורה-עמודה) ולכן התשובה היא: . דניאל • תרמו ערך 21:17, 14 בנובמבר 2011 (IST)
חלוקת מרובע לארבעה משולשים
עריכההאם זה נכון שאפשר לחלק כל מרובע שהוא לארבעה משולשים ישרי זווית? מה ההוכחה לכך? אביעד • שיחה 21:12, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- אפשר לחלק את המרובע לשני משולשים; ולחלק כל משולש לשני משולשים ישרי זווית. עוזי ו. - שיחה 21:25, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה, הבנתי. אביעד • שיחה 21:44, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- קודם אתה צריך להוכיח שלכל מרובע יש לפחות אלכסון אחד שעובר דרכו. דניאל • תרמו ערך 21:51, 14 בנובמבר 2011 (IST)
- דבר שאפשר להוכיח בצורה אלגנטית עם נוסחת אוילר (תורת הגרפים). דניאל • תרמו ערך 22:47, 14 בנובמבר 2011 (IST)
אפעס
עריכהכיצד יש להגות המילה? aps, eps? תודה.... 77.127.21.96 01:49, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- EPPES כמעט בטוח 212.29.231.179 08:30, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- בטוח! --וידנפלד - שיחה 21:58, 15 בנובמבר 2011 (IST)
מהו עקרון הפעולה המינימלי?
עריכהאני מתבקש לנסח את עקרון הפעולה המינימלית. קראתי את כל הערך. איפה מנוסח העיקרון עצמו? 79.182.64.49 16:21, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- העקרון מנוסח במשפט: "עקרון המילטון קובע שהמערכת תנוע במסלול בו הפעולה תהיה סטציונרית, כלומר יתקיים התנאי ש
- "
- כשכמובן אליו מצורפת ההגדרה של "פעולה". eman • שיחה • ♥ 17:07, 15 בנובמבר 2011 (IST)
עוד כמה שאלות של הגדרות בלבד:
- נכון שאם יש חלקיק בודד במרחב תלת מימדי, אז יש לו דרגות חופש? זה אומר שניתן לתאר את התנועה שלו על ידי 2 תנאי התחלה, נכון?
- איך עושים לזה הכללה לN חלקיקים? לדעתי יש למערכת עם N חלקיקים N3 דגות חופש ולכן 6N תנאי התחלה. אני צודק?
- מה זה בכלל "מרחב קונפיגורציה"?
- האם נקודה במרחב הקונפיגורציה מגדירה באופן מלא את המערכת? אם לא, מה חסר? 79.182.64.49 19:53, 15 בנובמבר 2011 (IST)
איך עושים מסמך עם נוסחאות בעברית?
עריכהלפני כמה זמן שאלתי איך עושים מסמך PDF בעברית והמליצו לי על ליברה אופיס. אבל עכשיו אני צריך להבין איך אני מכניס נוסחאות מסובכות לשם? עד היום עבדתי עם LYX. פה יש איזה LibreOfice Math שגם מסוגל לעשות נוסחאות, אבל אין דרך לעשות איתם שום דבר, חוץ לעשות צילום מסך ולהדביק כתמונה לתוך הטקסט. אז איך עושים מסמך PDF עם טקסט בעברית וגם נוסחאות מתמטיות? 79.182.64.49 17:03, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- אתה יכול לעבוד, לדוגמה, עם הכתבן של ליברה אופיס. הנוסחאות יופיעו בתוך המסמכים. יצירת מסמך PDF: יצוא כ-PDF. ב-LyX יצירת PDF היא חלק רגיל מתהליך העבודה. Tzafrir - שיחה 17:58, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- אני כל הזמן עבדתי עם LYX עד עכשיו. אבל בעיה איתו שהוא לא מסוגל ליצא בעברית. התקנתי ליברה אופיס. הבעיה איתו שהוא לא מסוגל לכתוב נוסחאות. איך אני מוצא פשרה בין השניים? 79.182.64.49 18:18, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- אם יש לך Microsoft Office אתה יכול לכתוב משוואות באמצעות ה-Equation Editor או להתקין את MathType החזקה יותר (תקופת ניסיון של חודש, ואחרי זה היא משתנמכת לגרסת Lite אך עדיין עדיפה על ה-Equation Editor. כדי ליצור מזה PDF הורד את CutePDF (בחינם) שהופכת מסמכי וורד ל-PDF באמצעות "מדפסת וירטואלית". בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:01, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה רבה!79.182.64.49 19:43, 15 בנובמבר 2011 (IST)
אגב, אם מישהו מכיר את LibreOficeWriter- איך אני כותב את המשפט "בנוסחה יש N נעלמים" מבלי שהוא יהפוך את כל הסדר באופן אקראי? בוורד אני פשוט עושה ctrl-shift וזה מסתדר. פה לא. 79.182.64.49 18:57, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- לא ברור לי באילו בעיות נתקלת. המשפט "בנוסחה יש N נעלמים" יוצא לי בסדר גמור בליברהאופיס. גם בכתיבת נוסחאות ואז יצוא לפדף לא נתקלתי בבעיות. יש פורום אופןאופיס ב whatsup, אולי כדאי שתברר שם.הדבר היחיד שמעצבן אותי בליברה אופיס זו ההתעקשות על תהומה בתור פונט ומנגנון סטיילז מעצבן. אילן שמעוני - שיחה 21:38, 15 בנובמבר 2011 (IST)
אויילר לגרנג'
עריכהאיך אני מוצא את המרחק הקצת ביותר בין2 נקודות על פני חרוט? משוואת אוילר לגראנז' מראים איך עושים את זה על פני מישור. אבל הטענה אורכה של עקומה בין שני קצוות נתון על ידי . לא מתאימה לי. 79.182.64.49 20:28, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- רמז: פורים שמח. עוזי ו. - שיחה 22:50, 16 בנובמבר 2011 (IST)
HTML
עריכההאם אפשר לסמלץ מכונת טיורינג בעזרת HTML? לסמלץ שאלה מעניינת , בכבוד מים
- יש את המגבלה המעשית הברורה של גודל הזיכרון. מכונת טיורינג היא בעלת סרט (זיכרון) אינסופי, וכל מימוש אפשרי שלנו הוא בעל זיכרון סופי. אבל בד"כ מזניחים את זה. אם אתה מרשה שימוש בג'אווה סקריפט, אני מניח שלא תהיה בעיה לממש מכונת טיורינג. חיפוש מהיר מעלה לדוגמה את [1]. אני לא מצליח לחשוב כרגע על שום דרך אחרת לדמות ב-HTML תוכנית עם בקרת זרימה מורכבת. Tzafrir - שיחה 13:37, 16 בנובמבר 2011 (IST)
השאלה שלי הייתה כמובן ללא ג'אווה סקריפט מה שאני שואל (בערך) האם זה שפת תכנות באיזושהי רמה (אולי טריק שיאפשר תנאים ולולאות ודברים כאלה) או שזה סתם פרוטוקול
- עד כמה שידוע לי, HTML לפני גרסה 5 הוא איננו שפת תכנות שלמה-טיורינג, כלומר אי אפשר לבצע בו דבר כזה. לגבי גרסה 5, אני חושב שהמצב שונה. מה שצריך זאת דרך לבצע לולאות עם תנאים, או רקורסיה עם תנאי עצירה. אם יש לך את זה, יש לך מכונת טיורינג, ויחד איתה כל משימה ניתנת-לחישוב. --אלעזר - שיחה 19:53, 20 בנובמבר 2011 (IST)
תוחלת חיים לגבר ישראלי בן 45
עריכהשלום, איפה אפשר למצוא נתונים לגבי תוחלת החיים עפ"י גיל? Gil mo - שיחה 22:28, 15 בנובמבר 2011 (IST)
- אפשר למצוא לוח תמותה כאן. תוכל ללמוד מהם למשל שהטרחה שהיתה כרוכה בהשארות בחיים במשך עשרים השנים האחרונות מזכה אותך בקושי בשנת חיים אחת (בתוחלת). עוזי ו. - שיחה 08:11, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה עוזי, מעניין. Gil mo - שיחה 09:08, 16 בנובמבר 2011 (IST)
איך עובד המנומטר וכן גם מד לחץ הדם?
עריכהאני כל פעם מסתכל על המנומטר של מד לחץ הדם, או של בלוני חמצן, ולא מבין איך זה בדיוק עובד, ומה יש בתוך המד העגול הזה, ועל פי מה זז המחוג, והאם יש זה קשור לכספית, וא"כ איך, אשמח לקבל הסבר בפשיטות בנושא הזה, זה חשוב לי להבין את זה. אגב, האם זה תחום ששייך למקצוע הפיסיקה? כי עוד מעט אני אתחיל ללמוד פיסיקה בבית הספר. 109.253.172.135 12:53, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- קודם כל, יש המון סוגים של מנומטרים, והערך העברי מציג תמונה חלקית מאוד. אם האנגלית שלך טובה, אני ממליץ לך לקרוא את הערך האנגלי על מדידת לחץ.
- שנית, מד הלחץ שמתואר בערך מנומטר מכונה באנגלית "Liquid column", או פשוט מנומטר. וניתן לקרוא עליו בערך האנגלי, או פה. (גם כן באנגלית ). בעיקרון, את הנוזל (נגיד-כספית), שמים בתוך כלי בצורת פרסה, כאשר מצד אחד מופעל לחץ קבוע, שאנחנו יודעים את כמותו (נגיד- לחץ אטמוספירי), ומהצד השני מופעל הלחץ שאנחנו רוצים למדוד. הכספית מתאזנת לפי הלחצים השונים, ואם תסמן שנתות תוכל לראות מה הלחץ.
- שלישית, נראה לי שרוב מדי הלחץ שאנו רואים ללחץ דם וכאלה (אבל אני לא בטוח לגבי זה) הם מדי לחץ אנרואידים, כלומר ללא נוזל. הם פועלים פשוט על ידי כל מיני חומרים (לרוב-מתכות) שמתגמשים כאשר מופעל עליהם לחץ. שוב- ניתן לראות הסבר מאוד מפורט בויקיפדיה האנגלית, תחת הפסקה "aneroid".
- לגבי שאלתך השנייה, כן- זה קשור לפיסיקה, בפרט מכניקת הזורמים, אבל לא כלכך לומדים את זה בתיכון. במושג הלחץ נוגעים רק ברמה בסיסית מאוד, או בכלל לא. זה קשור גם קצת להנדסה. מקווה שעזרתי בלנק - שיחה 23:15, 16 בנובמבר 2011 (IST)
רואים שדה?
עריכהשאלה בפיזיקה: איך אנו רואים אור? קולטים תדירות של שינוי בשדה, שזו הקרינה. האם אנו יוצרים לוח שהשדה החשמלי שלו משתנה בתדירות מספיק גדולה, האם נראה אותו זוהר? האם צריך שדה מגנטי בכל הסיפור? 192.114.105.254 13:23, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- האור היא גל אלקטרומגנטי שבו יש גם שדה חשמלי וגם שדה מגנטי (ניצבים) המשתנים בזמן ובמרחב. אם ניצור לוח שפולט קרינה אלקטרומגנטית בתדירות של האור הנראה נראה את הלוח זוהר.
- כיצד העין רואה אור? זו כבר שאלה בביולוגיה. בעיניים יש קנים ומדוכים שהם תאים קולטי אור שבעת פגיעת פוטון (הקוונט של האור) בתא יש שינוי כימי אותו התא מתרגם לפולס חשמלי בעצבים והפולס החשמלי הזה מעובד במוח.
- בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:34, 16 בנובמבר 2011 (IST)
אולי השאלה לא הייתה ברורה. אני יכול להטעין לוח "אינסופי" וליצור שדה קבוע. אז "נמציא" מכישר שמשנה את המטען של הלוח בתדירות שמתאימה לאור אדום. האם העין תראה את הלוח זוהר? 192.114.105.254 13:53, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- באופן עקרוני כן, רק שבתדירות של אור אדום אתה צריך להזיז מטענים במהירות שעולה על מהירות האור. Setreset • שיחה 14:43, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- אתה יכול בבקשה להסביר מה כוונתך? משה פרידמן - שיחה 09:16, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- לא בדקתי את החישוב, אבל בכל מקרה לא מדוייק: צ"ל: ". . . במהירות העולה על מהירות האור בתווך הנדון". בנצי - שיחה 15:58, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- צריך לנקז מטענים מתוך הפלטה ולהחזיר אותם בתדירות של 10^15 פעמים לשניה. אם הפלטה בגודל של מיקרון אחד לפחות, עברנו את מהירות האור בריק (v=x/t). אם הפלטה בגודל 100 ננומטר אז הבעיה הזו לא קיימת, ותהיה "רק" הבעיה הטכנית של איך למתג זרם חשמלי בתדירות כזאת. זרם חשמלי בתדר כזה הוא בעצמו אור אדום ככה שלא עשינו כלום. Setreset • שיחה 18:15, 17 בנובמבר 2011 (IST)
פונקציות רציפות ולא דיפרנציאביליות בשני משתנים
עריכהשלום, אני מנסה להבין מה קורה בעצם בפונקציות בשני משתנים, שרציפות בנק' מסוימת אבל לא דיפרנציביליות בה. אם הפונקציה רציפה פירוש הדבר שכאשר מתקדמים קצת מ-(x0,y0) לא מתרחקים הרבה מ-(x0,y0), אז למה לא ניתן לקרב ליניארית את הפונקציה בנק' הזו? בפונקציות במשתנה אחד, מביאים תמיד את פונקציית הערך המוחלט ב-(0,0), כדוגמה לפונקציה רציפה ולא גזירה - כי כשמתקרבים ל-(0,0) משני הכיוונים מתקבלים שיפועים שונים. האם גם בפונקציות בשני משתנים קורה דבר דומה? 109.160.249.202
- כן. הדוגמה הכי טריוויאלית: שזו פונקציה מנוונת ב-2 משתנים (משתנה אחד מנוון). ודאי שלא יקשה עליך לחבר על סמך דוגמה זו דוגמה לפונקציה לא מנוונת. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:06, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- אבל מה קורה בפונקציות רציפות אבל לא דיפרציאביליות שאינן פונקציות ערך מוחלט, כמו הפונקציה שמוגדרת כ-0 בראשית וכ-x^2*y חלקי x^2 + y^2 בכל נק' אחרת? היא רציפה בראשית ולא דיפרנציאבילית שם, ואין פה ערך מוחלט. 109.160.249.202
- פונקציות שמערבות ערך מוחלט הן רק דוגמא אחת לפונקציה רציפה שאינה גזירה; ולפני שמתחילים ללמוד פונקציות של כמה משתנים כדאי להבין את התופעה הזו במשתנה אחד. חשוב למשל על הפונקציה ; במקרה הזה הנגזרת באפס אינה קיימת משום שהישר המשיק לגרף מאונך לציר ה-x. בדוגמאות אחרות יתכן שהנגזרת תשאף לערך אחד מימין ולערך אחר משמאל (כמו בערך מוחלט), או שלא יהיה קו משיק כלל. בשני משתנים העסק כמובן מסתבך משום שהמישור המשיק (אפילו אם נניח שהוא קיים בכל נקודה מחוץ לראשית) יכול להציג התנהגות מוזרה למדי כשמתקרבים לראשית מכיוונים שונים. עוזי ו. - שיחה 22:50, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- אבל מה קורה בפונקציות רציפות אבל לא דיפרציאביליות שאינן פונקציות ערך מוחלט, כמו הפונקציה שמוגדרת כ-0 בראשית וכ-x^2*y חלקי x^2 + y^2 בכל נק' אחרת? היא רציפה בראשית ולא דיפרנציאבילית שם, ואין פה ערך מוחלט. 109.160.249.202
העיר הסובייטית בים
עריכהכאן יש תמונות של העיר שהסובייטים בנו באמצע הים הכספי. רציתי לשאול איך בונים דבר כזה?אני מעריך שהים שמתחת בעומק של כמה מאות מטרים לפחות לכן זה לא פרקטי לבנות את העיר על תומכים שמגיעים עד למטה..ומצד שני עיר כזאת גדולה יכולה בכלל לעמוד על מצופים?
תודה רבה
- מי אמר שהים שם עמוק? יש הרבה מקומות שהמים רדודים. 212.76.126.200 21:45, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- כדאי לשניכם לקרוא את הטקסט שמתחת לכותרת. . . כתוב שם בפירוש שהמים דווקא כן עמוקים, והם בדיוק כן בנו אותם על תומכים מפלדה שמגיעים עד למטה. בלנק - שיחה 22:33, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- Neft Daşlarıבויקי האנגלית והגוגל לא נותן תמונה. למה? Nachum - שיחה 15:15, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- כדאי לשניכם לקרוא את הטקסט שמתחת לכותרת. . . כתוב שם בפירוש שהמים דווקא כן עמוקים, והם בדיוק כן בנו אותם על תומכים מפלדה שמגיעים עד למטה. בלנק - שיחה 22:33, 16 בנובמבר 2011 (IST)
gallant execution of his Duty
עריכהמה פירוש הביטוי? תודה. --sir kiss • שיחה 20:59, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- gallant = אַבִּירִי, נֶאֱצָל; אַמִּיץ, נוֹעָז , ולכן פירוש הביטוי הוא ביצוע אבירי/אצילי/נועז של חובתו/תפקידו - כאשר בין הסלאשים צריך לבחור לפי ההקשר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:04, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- מי אם לא אביר המתמטיקה ידע ביטוי שפירושו אבירי, נאצל ואמיץ? תודה לך.
נתקלנו בביטוי הזה על גבי מצבות של חיילים בריטיים בבית הקברות הצבאי ברמלה. משהו יודע באילו נסיבות כותבים דווקא את הניסוח הזה? --sir kiss • שיחה 17:07, 17 בנובמבר 2011 (IST)- נסה אצל יואב ר.. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ב בחשוון ה'תשע"ב • 17:05, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- אינני יודעת בוודאות, אבל אני מניחה, שהכוונה למי שנפל בעת מילוי תפקידו בנסיבות של גילוי אומץ או הקרבה מעבר לנדרש (לדוגמה, חייל המטיל עצמו על רימון שנצרתו השתחררה, חייל שמחלץ את חברו הפצוע תחת אש ונהרג בעצמו, או מחפה על נסיגת חבריו עד שנסיגתו הוא נחסמת, וכדומה).שלומית קדם - שיחה 19:20, 20 בנובמבר 2011 (IST)
- נסה אצל יואב ר.. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ב בחשוון ה'תשע"ב • 17:05, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- מי אם לא אביר המתמטיקה ידע ביטוי שפירושו אבירי, נאצל ואמיץ? תודה לך.
בניית על באטום (aufbau)
עריכהמישהו יכול להסביר לי בפשטות על עיקרון בניית העל של אטום לפי הקליפות הקוונטיות שלו? (עיקרון זה נקרא בגרמנית aufbau) ובמה הוא שונה מכלל הונד? בברכה, Avishay - שיחה 22:31, 16 בנובמבר 2011 (IST)
ניתוח מערכות
עריכהקראתי בערך על אהוד ברק שהוא למד ניתוח מערכות בתואר השני. האם התואר הזה הוא עיוני בעיקרו או טכנולוגי/מעשי? תודה.... 77.127.239.209 23:14, 16 בנובמבר 2011 (IST)
- למיטב הבנתי מדובר בתרגום לא מוצלח לחקר ביצועים דווקא. Ranbar - שיחה 15:19, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- Barak found time to earn an undergraduate degree in Physics and Mathematics from the Hebrew University of Jerusalem, and a Masters in Economic Engineering Systems from Stanford University. Nachum - שיחה 15:22, 17 בנובמבר 2011 (IST)
מדוע מודדים את לחץ הדם דווקא בעורק הברכיאלי?
עריכהיש לי כמה שאלות בנושא לחץ הדם:
1. מדוע מודדים את לחץ הדם דווקא בעורק הברכיאלי, ולא בעורק הרדיאלי למשל.
2. האם באופן תיאורטי אפשק לבדוק את לחץ הדם ברגל או במקומות אחרים. (איך בודקים לחץ דם לגידם?) 109.253.172.135 04:09, 17 בנובמבר 2011 (IST)
מתי נתגלו לראשונה מרכיבי הדם, הפלאזמה והתאים?
עריכהמתי התגלו לראשונה מרכיבי הדם הפלזמה והתאים? האם לפני אלפיים שנה ידעו מזה או שזה מהמאות האחרונות, וא"כ ממתי בדיוק. והאם ידוע על מישהו ספציפי שגילה אותם? אגב, האם יש ערך בויקיפדיה העברית או מאמר אחר שאתם מכירים שמסביר מה ידעו פעם על הדם ומה לא ידעו? 46.210.232.95 07:27, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- קרא קטגוריה:מערכת הדם בויקיפדיה ושאל מה חסר. ―אנונימי לא חתם
רוטשילד
עריכהלאן הם נעלמו- כספם, צאצאיהם, השפעתם, למה כבר לא שומעים מהם? ―אנונימי לא חתם
- משפחת רוטשילד לא נעלמו רק נרגעו. ―אנונימי לא חתם
- ראה לדוגמא יד הנדיב וקבוצת אדמונד דה-רוטשילד. עוזי ו. - שיחה 15:52, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- הם ראו איזה יחס קיבל סמי עופר, שרצה לתרום אגף של מוזיאון... ―אנונימי לא חתם
- להתנהלות הכלכלית בארץ של האחים עופר, אין רק צדדים חיוביים, אם כבר משווים.
- ולכן דווקא נגד התרומות ההומניטריות היה מאבק ציבורי. כמה ישראלי מצד הישראלים.
- ואם כבר, אחד מצאצאיהם (בנו של) נהרג במלחמת העולם ה-1 באחד הקרבות שהתנהלו בארץ בין הבריטים לבין התורכים, והוא קבור בבית העלמין הצבאי הבריטי ברמלה (גובל בשכונה הדרומית ביותר של לוד). אשלים פרטים ספציפיים יותר, אחרי בדיקה, בביקור הבא. בנצי - שיחה 16:35, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- להתנהלות הכלכלית בארץ של האחים עופר, אין רק צדדים חיוביים, אם כבר משווים.
- תופעה מוכרת במשפחות אצולת הון. בדור השלישי-רביעי יש למייסד המשפחה כבר כל-כך הרבה צאצאים ויורשים שההון הולך ומתחלק על פני הרבה מאד אנשים. כאשר קצב ההתרבות עולה על קצב צבירת ההון המשפחה "נעלמת" ראה מקרה משפחת ונדרבילט, משפחת אסטור ועוד. Ranbar - שיחה 16:39, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- ראו גם קיסריה (יישוב) ומוקה לימון. שנילי - שיחה 19:12, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- לא שמעתם על ארגון שגרירי רוטשילד? מקבלים מלגות שוות ועוסקים בכל מיני פרוייקטים ערטילאיים ונחמדים. מומלץ להיות ערבי או חרדי - יותר סיכוי להתקבל. צביה • כן? 13:42, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- ראו גם קיסריה (יישוב) ומוקה לימון. שנילי - שיחה 19:12, 17 בנובמבר 2011 (IST)
הרצאות MIT 8.012?
עריכההאם ישנן הרצאות מצולמות של הקורס 8.012 של MIT באינטרנט? הצלחתי למצוא רק את 8.01, שהוא קל... ―אנונימי לא חתם
הקפיטולציות בארץ ישראל
עריכהמתי הפסיקו בני הישוב הישן בארץ ישראל להיות נתיני הארצות השונות מהן הם הגיעו, או במילים אחרות: למה אין לי אזרחות אוסטרית, או ליטאית, למשל? ―אנונימי לא חתם
- אם לענות על השאלה הראשונה: הקפיטולציות בוטלו כולן בקיץ 1914 על ידי העות'מאניים עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בברכה, יעל י 16:59, 17 בנובמבר 2011 (IST)
סיאנסים -אמת או שקר
עריכהאני חוקר לאחרונה קצת את עניין החיים לאחר המוות, ונתקלתי בנושא הסיאנס, רציתי לדעת האם יש מישהו שיכול להעיד לי מעדות אישית אודות אמיתות הדבר. (אציין כי ברובם המוחלט של הסרטונים שראיתי אנשים מחזיקים בכוס כך שזה נראה לי קשקוש, מאידך כאן [2] מצאתי משהו שכן נראה אמיתי מה דעתכם?) 188.64.200.30 17:15, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- למה שלא תנסה לבד? בברכה, --איש המרק - שיחה 17:49, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- זו כנראה פרסומת לפפסי קולה (אם לשפוט לפי התוכן ולפי שאר הסרטונים של אותו משתמש YouTube - רובם פרסומות). המדע נחרץ בקביעתו כי הסיאנסים אינם אמיתיים, וראה en:Séance#Critical objections. נו, טוב - שיחה 18:04, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- מעבר לויקיפדיה יש מקור אמין יותר (מבלי לפגוע בכבודה של ויקי) להתנגדותו הנחרצת כדבריך של המדע לדבר? 188.64.200.3 02:10, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- באיזו מסגרת אתה מקיים את המחקר שלך? אולי תיגש לספרות המקצועית של מוסד לימודך?
- אני רוצה עדויות אישיות ולא ספרות יבשה, מעבר לכך כיצד ניתן להסביר את הכוס הזזה לאחר שפסק המגע בה ? עיבוד מחשב? 188.64.200.21 22:04, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- מה ההבדל בין מה שאני אכתוב לך פה לבין עדות שמופיעה בספר? האם אתה חוקר מטעם עצמך?
- אפשר בקלות להזיז את הכוס עם דברים כמו מגנטים, או אפילו פתרונות מכאניים. קשה מאוד לדעת מה הם עשו דרך המסך, אבל שים לב למשל לסרטים כמו הארי פוטר, שבהם קסמים מתרחשים על המסך כל הזמן. אם אתה רוצה עדות אישית- אצלנו בתנועת הנוער היינו עושים סיאנסים לחניכים שלנו, ומזיזים את הכוס עם כל מיני טריקים כדי שהם יקבלו חוויה חיובית. בלנק - שיחה 12:27, 21 בנובמבר 2011 (IST)
- מה ההבדל בין מה שאני אכתוב לך פה לבין עדות שמופיעה בספר? האם אתה חוקר מטעם עצמך?
- אני רוצה עדויות אישיות ולא ספרות יבשה, מעבר לכך כיצד ניתן להסביר את הכוס הזזה לאחר שפסק המגע בה ? עיבוד מחשב? 188.64.200.21 22:04, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- באיזו מסגרת אתה מקיים את המחקר שלך? אולי תיגש לספרות המקצועית של מוסד לימודך?
- מעבר לויקיפדיה יש מקור אמין יותר (מבלי לפגוע בכבודה של ויקי) להתנגדותו הנחרצת כדבריך של המדע לדבר? 188.64.200.3 02:10, 18 בנובמבר 2011 (IST)
סנסציונליזם
עריכהמה זה?
- סנסציוני. כלומר עשיית דבר סנסציוני פירושו דבר מרעיש, מעורר התרגשות. וסנציונליזם= sensationalism= רדיפת סנסציות (אירועים מעוררי עניין, דברים הגורמים התרגשות) 95.35.186.114 23:13, 17 בנובמבר 2011 (IST)
ריאות של עוברים
עריכההמורה שלי לביולוגיה טוענת שהריאות (בפרט) והקיבה (ככלל) בדגש על הריאות (לאחר שהן מתפתחות כמובן...) מתמלאות במי שפיר מהרחם של האם, וכך התינוק נולד - ואח"כ הוא פולט את הכל וכו' ואת החמצן הוא מקבל מהדם של האם.
האם זה נכון?
- ע"ע מי שפיר. נכון למעט המשפט האחרון שלך, שכנראה מנוסח לא טוב. את החמצן מקבל העובר דרך חבל הטבור והשליה עד ללידה. אחרי הלידה הוא מתחיל לנשום בעצמו. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:21, 18 בנובמבר 2011 (IST)
אטימולוגיה של המילה חמצן
עריכהבויקימילון מובאת האטימולוגיה של המילה חמצן:
ὀξύς (oxus, “sharp”) + γένος (genos, “birth”)
לא הצלחתי להבין מה הקשר (אם בכלל) בין sharp+birth לחמצן. אפשר לקבל תרגום עברי מדוייק של המונח היווני? 95.35.141.23 17:57, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- תשובה סבירה אפשר לקרוא כאן: [3]. קריאה מהנה, Tomn - שיחה 18:05, 17 בנובמבר 2011 (IST)
איפה אפשר לשאול שאלות בפיזיקה?
עריכהאיפה ניתן לשאול שאלות ברמה של שנה ב'? גוגל מניב רק פורומים של תיכון. 79.183.199.24 19:25, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- נסה את מזלך פה :) גילגמש • שיחה
- אני מנסה לפעמים. אבל הפורום פה יותר מתאים לשאלות של ידע כללי מאשר לשאלות כמו "איך פותרים את השאלה הזאת". ואני די מבין את אלו שלא רוצים לענות (כי גם השאלות קשות יחסית וגם לא במקום הנכון). 79.183.199.24 20:13, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- התשובות תלויות בזמינותם של ויקיפדים עם ידע בתחום הנשאל. מסתובבים פה גם כמה פיזיקים ויתכן שירצו לעזור לך. גילגמש • שיחה 20:22, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- שאלות של שנה ב' הן לא קשות מדי. לא תקבל פה פתרון ל"איך פותרים את השאלה הזאת", אבל אם תסביר איך התחלת לפתור ואיפה נתקעת יש סיכוי הרבה יותר גבוה שנענה. גם אם תשאל "איך אני ניגש לבעיה" תקבל בסיכוי גבוה לפחות תשובה עקרונית, גם אם לא נוסחאות. Setreset • שיחה 20:39, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- התשובות תלויות בזמינותם של ויקיפדים עם ידע בתחום הנשאל. מסתובבים פה גם כמה פיזיקים ויתכן שירצו לעזור לך. גילגמש • שיחה 20:22, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- אני מנסה לפעמים. אבל הפורום פה יותר מתאים לשאלות של ידע כללי מאשר לשאלות כמו "איך פותרים את השאלה הזאת". ואני די מבין את אלו שלא רוצים לענות (כי גם השאלות קשות יחסית וגם לא במקום הנכון). 79.183.199.24 20:13, 17 בנובמבר 2011 (IST)
מכניקה אנליטית
עריכהשאלה בנושא משוואת אוילר לגרנג': בין שני עמודים שהמרחק בינהם הוא L תלוי כבל בעל צפיפות מסה אחידה (פרמטר נתון). פועל כוח כובד בלבד. צורת הקבל לא ידועה - היא פונקציה .
והשאלות הם:
1) לכתוב ביטוי לאנרגיה פוטנציאלית של הכבל כפונקציה של y
2) אני אצטט את השאלה במקור "צורת הקבל יקבע על פי הדרישה של מינימום אנרגיה פוטנציאלית, ולכן עליכם למצוא את המינימום של הפונקציונל הנ"ל תחת אילוץ שאורכו של הקבל קבוע ושווה לl. פותרים בעיות מינימום עם אילוץ בעזרת כופלי לגרנג'. לפיכך רשמו מה הגדול שאותו צריך למזער על מנת לקבל את ?
אז את 1 אני פותר כך: מסת יחידת אורך אינפיסטימלית הוא כלומר
ואת הסעיף השני אני לא מבין בכלל מה השאלה.
אתה מכיר קצת את כופלי לגראנז'? הרעיון או למצוא מקסימום ל פונקציה כשיש אילוץ, לדוגמא . אז מוסיפים לפונקציה משהוא כמו ואז מוצאים מקסימום להכל ביחד. אז אצלך הפונקציה היא הפונקצינל שרשמת והאילוץ הוא אורך הכבל שגם אותו אתה יכול לרשום כפונקציונל. בסדר? ירון ק. - שיחה 09:13, 22 בנובמבר 2011 (IST)
מרחק בין שתי נקודות על פני חרוט
עריכהאני צריך למוצא מרחק הכי קצר בין שתי נקודות על פני חרוט, בשיטת משוואת אוילר לגראנז'. אז הניסיון שלי:
נעבוד בקואורדינטות כדוריות כאלה:
כך שזווית טטה קבועה.
ולכן אני מחפש את dl לפי פיתגורס:
נמצא את הרכיבים:
מציבים ומקבלים: כלומר . כלומר אני צריך להציב את הפונקציה לתוך אוילר לגראנז'. ואני מקבל שאפס שווה לאפס כי אין לי שום נגזרת כאן. 79.183.199.24 22:32, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- לדעתי טעית בביטויים ל-dx, dy, dz. צריך להיות שם גם dr. Setreset • שיחה 22:55, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- אז איך עושים את זה באמת? גזרתי לפי פי. , לא? 79.183.199.24 23:15, 17 בנובמבר 2011 (IST)
- יש לך פה את הביטוי הכללי של dl בקואורדינטות כדוריות. אתה רק צריך לאפס את החלק שקשור ל d תטה. eman • שיחה • ♥ 02:40, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- אז איך עושים את זה באמת? גזרתי לפי פי. , לא? 79.183.199.24 23:15, 17 בנובמבר 2011 (IST)
זו התקדמות רצינית. אז . בהנחה שטטה קבועה.
אז נגדיר פונקציה , ואז מציבים לאוילר-לגרנג' ומקבלים:
כלומר
וזו התקדמות יפה, אבל אם אני ממשיך כמו שרשום בערך, אני צריך להגיע שהמסלול האופטימלי הוא קו ישר. דבר מעניין, אבל לא הגיוני ( אנחנו חיים על פני חרוט ולא לכל מקום אפשר להגיע בקו ישר). 79.183.69.36 11:22, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- כתבת רק את אחד האיברים באוילר לגראנז ושכחת את השני. Setreset • שיחה 11:50, 18 בנובמבר 2011 (IST)
אופס.. משום מה חשבתי שנגזרת לפי r היא אפס. טוב אז אוילר-לגרנג' זה:
וזה כבר מד"ר שאני לא בטוח שמישהו מסוגל לפתור.
- יש לך הרבה טעויות חשבוניות. אנא בדוק יותר טוב את החישובים שלך, אני לא אמשיך. Setreset • שיחה 12:16, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- בדקתי את כל החישובים שלי מההתחלה. הגזירות בסדר גמור ( ). מציאת את dl כאשר הזווית טטה קובעה גם בסדר. איפה הטעות? 79.183.69.36 12:42, 18 בנובמבר 2011 (IST)
כמה זה אחד חלקי 58.888 בשעה?
עריכהאם אני רוצה לדעת כמה 1 חלקי 58.888 משעה אחת. כלומר נניח ששעה מכילה 58.888 חלקים, ועכשיו אנחנו רוצים לדעת כמה זה חלק אחד מכל החלקים האלה. בשעה יש 60 דקות, ו-3600 שניות. 46.210.197.82 03:36, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- אם אתה רוצה את התוצאה בדקות, אתה מחלק את מספר הדקות בשעה ב-58.888. אם אתה רוצה את התוצאה בשניות, אתה מחלק את מספר השניות בשעה ב-58.888. 109.160.249.202
- 58.888 זה בערך 60 ולכך שעה חלקי 58.888 זה בערך דקה. ―אנונימי לא חתם
- 58.888 זה בערך 59, ו-59 זה בערך 60, ו60 זה דקה. 109.253.118.23
- 58.888 זה בערך 60 ולכך שעה חלקי 58.888 זה בערך דקה. ―אנונימי לא חתם
קישור למכתב וורד שניתן להורדה בגוגל
עריכהאיך עושים זאת? טישיו - שיחה 05:49, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- לא ברורה השאלה. מה הכוונה "מכתב וורד שניתן להורדה" (האם הכוונה למסמך ב-google-docs?), וכן מה הכוונה "קישור": האם מדובר בקישור מוויקיפדיה עצמה, או קישור באופן כללי? אם מדובר במסמך של google-docs, צריך להשתמש בסעיף בתפריט של google-docs שנקרא "Share". כשעושים זאת הוא מוביל אותך צעד אחרי צעד (לא חייבים לבחור public - מספיק "anyone with the link") בתהליך שבסופו גוגל נותנים לך את הקישור המתאים. אם אינך עושה share אין לך אפשרות לקשר למסמך. קיפודנחש - שיחה 19:15, 18 בנובמבר 2011 (IST)
מה הצבע של טסיות הדם?
עריכהמה הצבע של טסית דם? (האם שחור?) 46.210.197.82 09:16, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- לפחות בעירוי הן נראות צהובות. ראה תמונה. eman • שיחה • ♥ 10:54, 18 בנובמבר 2011 (IST)
פדופיליה היא סטייה?
עריכה― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4
מראה ומשקפיים
עריכהלמה כשמתסכלים במראה בלי משקפיים רואים מטשטש? אני יודע שמציירים את זה עם דמות שנראית "מאחרי המראה" במרחק גדול. אבל במציאות האין שלי מסתכלת על פני הראי שנמצאים כחמי מטר ממני. למה שהשתקפות שנמצאת כל כך קרוב לא תהיה בפוקוס? 79.183.69.36 13:41, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- כי אתה מסתכל על הדמות ולא על פני המראה. הדמות נמצאת וממוקדת מאחורי המראה. אם תשים למשל מדבקה על המראה לא תהיה לך בעיה להתמקד עליה ותראה אותה ברור. Setreset • שיחה 15:05, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- קרני האור שיוצאות מהחפץ שנראה במראה עוברות את כל הדרך עד המראה ומשם עד לעינייך. ולכן למעשה אתה רואה קרניים שבאות מהמרחק של החפץ מהמראה + המרחק שלך מהמראה. נ"מ • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ב • 15:20, 18 בנובמבר 2011 (IST)
שאלה במד"ח
עריכהנתונה המד"ח ושואלים מהו הקו האופייני העובר דרך . אז אני בונה מערכת משוואת אלגביות:
ואם אני מציב אני מקבל שאין פיתרון לאף t. מה לא בסדר?
מה ההסבר הכימי לכך שהדם הופך להיות שחור בחוץ?
עריכהמה ההסבר הכימי לכך שהדם הופך להיות בצבע שחור. אני מבין שבחוץ הוא עובר תהליך של ריאקציה, אבל אני רוצה לדעת הסבר יותר מדוייק ומפורט. תודה 109.253.118.23 15:27, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- בגלל החשיפה לאוויר הוא "מאבד חמצן" ומתייבש- ראה פה. אבל שים לב שזה גם לא תמיד קורה, ראה פה בלנק - שיחה 18:08, 18 בנובמבר 2011 (IST)
גוסטב דורה הוא בונה חופשי?
עריכהשלום, ראיתי בספר העלילות של מינכהאוזן איור באחד הסיפורים של איש רוכב על סוס ויש פרמידה עם עין (השמש) שמקרינה אור על האיש הרוכב על הגבעה. יידוע שסמל של פרמידה עם העין המשגיחה היא סימבול של הבונים החופשיים. הייתכן שהמאייר גוסטב דורה הוא בונה חופשי ? בברכה, Nimrod333 - שיחה 23:06, 18 בנובמבר 2011 (IST)
- ניתן לראות את האיור וה"גוזמא" שלידו כאן. מינכהאוזן נתן את כסותו לעני וקיבל ברכה מהאל. לפי הערך באנגלית על "Eye of Providence" (אנ'), הסמל מייצג את האל הרואה כל כבר מימי הפרעונים, והבונים הופשיים אימצו אותו לאחר מכן. לפי חיפוש באינטרנט, לא מצאתי טענה לגבי גוסטב דורה כבונה חופשי. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:01, 20 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה רבה רבה על המידע. בברכה, Nimrod333 - שיחה 17:56, 20 בנובמבר 2011 (IST)
נשק שלא יורה לקישוט
עריכההאם אפשרי (חוקי) לקנות נשק מודרני ( לא איזה מקלע ממלחמת העולם הראשונה) בלי מכלול וכל ה"קישקס" ( אולי אפילו עם ידית דריכה קבועה) שיהיה מורכב מבחץ מחלקים של נשק אמיתי? דבר שלא באמת מסוגל להיות מסוכן גם אם אדם מקצועי ינסה "לתקן" אותו- סתם קישוט קלטני? אם כן, איפה? 79.178.71.113 13:22, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- לא ניתן לקנות כלי נשק מהסוג הזה בצורה חוקית ללא רישיון. לגבי השאלה הכללית - אפשר לשפוך עופרת או דבר מה אחר לקנה כך שהנשק לא יהיה שמיש. יחד עם זאת, נוצרו רפליקות מהימנות מאוד של כלי נשק מודרניים שיורים כדורים קטנים ולרב לא קטלניים. אפשר לראות בערך איירסופט. עד כמה שידוע לי, גם נשק זה לא נמכר ללא רישיון מתאים. גילגמש • שיחה 13:25, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- כל הקטע- לא נשק, אלא קישוט שמורכב מחלקי נשק חיצוניים (נגיד רק גוף, הצד החיצוני של קנה ומחיבורים). לא נשק לפיינטבול או ספורט. 79.178.71.113 13:40, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- אני יודע שבארץ נהוג להעניק את נשקו האישי של החייל להוריו לאחר מותו כמזכרת. מנהג זה מבוסס על מסורת אירופאית של הענקת נשק חתום כפרס לחייל על הצטיינות בקרבות (מעין דרגה מוקדמת של עיטור) או כפרס על דבר מה אחר. אני לא מכיר חפצים הזהים לכלי נשק מבחינה חיצונית ומורכבים מחומרים זהים שנועדו למטרות קישוט בלבד. כפי שאמרתי, קיימות רפליקות רבות שדומות מאוד לכלי נשק אמיתיים, אך הן לא עשויות, עד כמה שידוע לי, מחומרים הזהים לכלי נשק אמיתי. גילגמש • שיחה 14:36, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- ביד שתיים מוכרים רובי אוויר או פייטבול. אבל אני אשתי מתעניין במשהו פחות מסוכן (מי הולך לשים נשק שבאמת ירה בחדר? יכולים לבוא ילדים לבית). אני מתעניין שבמשהו שרק נראה חיצונית בדיוק כמו נשק (ובשביל זה הוא צריך להיות מורכב מחלקים חיצוניים של נשק אמתי, אולי לא פונקציונליים בכלל). 79.178.71.113
- זה שמוכרים דבר מה, לא אומר שהרכישה היא חוקית. אם אתה רק רוצה חפץ שנראה כמו נשק, אני מציע שתקנה רפליקה. יש רפליקות מדויקות מאוד. גילגמש • שיחה 15:47, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- ביד שתיים מוכרים רובי אוויר או פייטבול. אבל אני אשתי מתעניין במשהו פחות מסוכן (מי הולך לשים נשק שבאמת ירה בחדר? יכולים לבוא ילדים לבית). אני מתעניין שבמשהו שרק נראה חיצונית בדיוק כמו נשק (ובשביל זה הוא צריך להיות מורכב מחלקים חיצוניים של נשק אמתי, אולי לא פונקציונליים בכלל). 79.178.71.113
- אני יודע שבארץ נהוג להעניק את נשקו האישי של החייל להוריו לאחר מותו כמזכרת. מנהג זה מבוסס על מסורת אירופאית של הענקת נשק חתום כפרס לחייל על הצטיינות בקרבות (מעין דרגה מוקדמת של עיטור) או כפרס על דבר מה אחר. אני לא מכיר חפצים הזהים לכלי נשק מבחינה חיצונית ומורכבים מחומרים זהים שנועדו למטרות קישוט בלבד. כפי שאמרתי, קיימות רפליקות רבות שדומות מאוד לכלי נשק אמיתיים, אך הן לא עשויות, עד כמה שידוע לי, מחומרים הזהים לכלי נשק אמיתי. גילגמש • שיחה 14:36, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- כל הקטע- לא נשק, אלא קישוט שמורכב מחלקי נשק חיצוניים (נגיד רק גוף, הצד החיצוני של קנה ומחיבורים). לא נשק לפיינטבול או ספורט. 79.178.71.113 13:40, 19 בנובמבר 2011 (IST)
יש הבדל בין פנילנין לפנילאלאנין?
עריכהתודה. ―אנונימי לא חתם
אתה צינור
עריכהמה מקור השם המוזר של האתר הפופולרי? איזה tube ולמה "you"? 79.178.71.113 17:35, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- tube זה כינוי למכשירי הטלוויזיה הישנים שהיו תופסים המון נפח. ―אנונימי לא חתם
- וגם כינוי כללי לטלוויזיה. ולכן-הטלוויזיה שלך. בלנק - שיחה 00:02, 20 בנובמבר 2011 (IST)
- נכון, ולא במקרה. ובצורה קצת יותר יסודית: ראשית, tube הוא שפופרת, ולא צינור. שנית, מדובר, כאמור, במסכים מבוססי CRT, ובצורה יותר מפורשת: Cathode Ray Tube, ובשפה טכנולוגית, מדובר בשפופרת ריק באמצעותה אלקטרונים נורים אל המסך, תוך שהם מוסחים ממסלולם בהתאם לאות הוידאו הנקלט. בנצי - שיחה 14:59, 20 בנובמבר 2011 (IST)
הטונה מבושלת?
עריכההאם טונה בקופסת שימורים היא מבושלת או שהיא "אבר מן החי"? האם יש מצב שחוץ מהטונה ישנם עוד דגים אחרים בקופסת השימורים שלי?
- היא לרוב מבושלת. וחוץ מזה, גם בלי קשר לטונה, תמיד יש איזה שהוא סיכוי שאתה לא אוכל את מה שאתה חושב שאתה אוכל.
- ו"אבר מן החי" לא קשור לבישול, ולא חל על דגים. התכוונת לבשר נא. gal m 22:47, 19 בנובמבר 2011 (IST)
- בגלל זה אני אוכל רק טונה ידידותית לפרות.
למה מבשלים אותה?