ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון149

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ריכוזיות במשק - בינוויקי

שלום, אני מעוניין לשים את הערך ריכוזיות במשק (יש למישהו הצעות לשם יותר טוב? אולי ריכוזיות משקית?) בתבנית:לטיפול דחוף, אך לא בטוח לגבי הבינוויקי. האם זה הערך הנכון באנגלית? תודה! בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 07:17, 18 ביוני 2011 (IDT)

אם זה בישראל - ריכוזיות במשק הישראלי. איתן - שיחה 15:26, 18 ביוני 2011 (IDT)

והתשובה לשאלתך היא לא - הערך האנגלי מתייחס לריכוזיות בשוק מסוים וראה מבנה שווקים . איתן - שיחה 15:29, 18 ביוני 2011 (IDT)

תודה, איתן. ואין ערך על מושג הריכוזיות במשק באופן כללי? כמדד שאפשר למדוד במשקים שונים? בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 21:38, 18 ביוני 2011 (IDT)

כלל השרשרת

אפשר לבקש הסבר אינטואיטיבי (לא רשמי) למה מתקיים:

אם נתון ש$g(s,t)=f(x(s,t),y(s,t))$, אז $g_{s}=f_{x}x_{s}+f_{y}y_{s}$ (האינדקסים הקטנים הם נגזרות חלקיות). אני יכול להבין למה זה "כפול נגזרת פנימית", אבל לא מבין למה החיבור ולמה גזירה לפי איקס ולפי וואי (גזירה לפי פונקציה?). נגיד $f(x,y)\in c^{2}$, אם זה חשוב.

אם הפונקציות חלקות, שינוי זערורי ב-s וב-t יוסיף לפונקציות x,y את התוספות (הזערוריות) $\ \Delta x=x_{s}\Delta s+x_{t}\Delta t$ ו-$\ \Delta y=y_{s}\Delta s+y_{t}\Delta t$ בהתאמה, ולכן יוסיף ל-g את התוספת (הזערורית) $\ g_{s}\Delta _{s}+g_{t}\Delta _{t}=f_{x}\Delta x+f_{y}\Delta y$. הגזירה לפי x אינה "גזירה לפי פונקציה", אלא גזירה לפי המשתנה הראשון בהצגת של g כפונקציה של x ו-y. עוזי ו. - שיחה 22:57, 18 ביוני 2011 (IDT)

צפיפות זרם חיובית גורמת לשדה שלילי

האם יתכן מצב שזרם של מטענים חיוביים יגרום לשדה חשמלי מושרה להיות שלילי? 109.65.205.1 21:28, 18 ביוני 2011 (IDT)

לשדה יש גודל וכוון, הוא לא יכול להיות שלילי. ‏Setreset • שיחה 00:12, 19 ביוני 2011 (IDT)

מה נסגר עם צ'אנו?

לפי מה שנכתב בערך על גליאצו צ'אנו, הוא הצביע נגד מוסוליני. אבל כשמוסוליני ברח מכלאו והקים בחסות הנאצים את הרפובליקה של סאלו, כתוב שצ'אנו הצטרף אליו, ושאשתו ניסתה למצוא להם מקלט מדיני.
למה מוסוליני שפט את צ'אנו, אני יכול להבין. מה שאני לא מבין, זה למה צ'אנו חזר אל האיש בו הוא בגד? הוא לא חשב שיתנקמו בו בסופו של דבר?
80.179.31.157 22:34, 18 ביוני 2011 (IDT)

אתה טועה לחלוטין. ממשלת בדוגליו שקמה בדרום איטליה לאחר פיטוריו ומאסרו של מוסוליני, הסגירה באוקטובר 1943 את גליאצו צ'אנו לידי הרפובליקה של סלו ששלטה בצפון איטליה ובראשה מוסוליני ומפלגתו החדשה - המפלגה הפשיסטית הרפובליקנית האיטלקית. היות שצ'אנו היה המצביע העיקרי בהצבעה על העברת השלטון באיטליה ממוסוליני למלך וסילוקו של מוסוליני מהשילטון, הוא הואשם בבגידה חמורה והועמד למשפט בעיר ורונה. שם נמנצא אשם בבגידה בדוצ'ה והוצא להורג בינואר 1944 יחד עם שלושה שרים אחרים שהצביעו נגד מוסוליני. מוסוליני סרב לחון את צ'אנו גם כאשר בתו (אדה, בתו של מוסוליני הייתה נשואה לצ'אנו) התחננה בפניו שיעשה כך. ישנן דיעות שונות לגבי סיבת מוסוליני לסרב לחון את חתנו. כנראה שהוא כעס על בגידתו של צ'אנו שתכנן לרשת את מקומו של מוסוליני כמנהיג וגם הוא רצה להראות לגרמנים (ששלטו למעשה ברפובליקת הבובות של סלו) שהיו בעד חנינה לצ'אנו, שהוא השליט הקובע. אדה, אשתו של צ'אנו, וילדיהם ברחו לשוויץ כאשר הם לוקחים עמם את היומנים הרבים שצ'אנו כתב והמשמשים עד היום חומר הסטורי חשוב ביותר בנושא תקופת הפשיזם באיטליה. --וידנפלד - שיחה 16:47, 20 ביוני 2011 (IDT)

האם המומחה יואיל להסביר באופן מדוייק וקולע את המושג "גירוי מבחין" ?

תודה רבה!

גירוי מבחין: גירוי המשפיע על תדירות התנהגות המתרחשת בנוכחותו.188.120.131.67 09:43, 19 ביוני 2011 (IDT)

תדירות?;

האם ניתן להגדיר המושג כך;

"גירוי שרק בנוכחותו נתנהג בדרך מסויימת" ?...

לא

מעבר חציה הוא גירוי מבחין. אתה לא תחצה את הכביש בכל פעם שתראה מעבר חציה, אתה גם לא תחצה את הכביש רק כשתראה מעבר חציה, הסיכוי שתחצה את הכביש יגבר אם יהיה שם מעבר חציה.

האם בישול \ טיגון (עד חביתה)...

באמת פוגם חזק בערכן התזונתי של ביצי תרנגולים?..

האם עדיף למעשה לאכול את הביצה חיה או שלוקה?.

תודה.

חיה - בודאי שלא. סלמונלה. אילן שמעוני - שיחה 18:20, 19 ביוני 2011 (IDT)

כמה המוגלובין אמור להיות בדם עבור מי שחי בנגב?

בדיקות הדם של הבת שלי חזרו ולפי ההסבר של התוצאות, יש לה אנמיה. אבל הרופא אמר שפירוש התוצאות הזה לא מציאותי לנגב ושמשום שהיא תושבת הנגב, אצלה רמת ההמוגלובין עדיין בתחום הנורמה.

אציין שמדובר ברופא שאני מאוד מעריך. מי יכול להסביר לי את העניין.. עִדּוֹ - שיחה 19:14, 19 ביוני 2011 (IDT)

א. נסה לשאול את הרופא למה הוא התכוון. ב. לא נשמע לי סביר שהערכים בנגב שונים - נשמע כמו בדיחה של הרופא, ושלפי דעתו הערך עדיין בתחום הנורמה למרות שלפי חלק מהמקורות/מצבורי נתונים/טבלאות הרמה נמוכה מידי. יואלפ - שיחה 07:42, 20 ביוני 2011 (IDT)

ערכי ההמוגלובין שווים בכל שטח מדינת ישראל. סיבה גיאוגרפית יחידה לשנוי בערכי ההמוגלובין היא הגובה מעל פני הים. אנשים החיים על הרים גבוהים מאוד באסיה ודרום אמריקה יש להם ערכי המוגלובין גבוהים יותר בגלל דלילות החמצן בגבהים אלו. בישראל אין הרים כל כך גבוהים ועל כן הנושא הגיאוגרפי אינו רלוונטי. ד"ר --וידנפלד - שיחה 15:50, 20 ביוני 2011 (IDT)

תודה. עִדּוֹ - שיחה 02:21, 29 ביוני 2011 (IDT)

האם יש גבול לזמן?

האם אפשר לחלק את הזמן לאינסוף חלקים? אם לא מהי יחידת הזמן המינימלית? תרומות/84.228.92.54

לפי מכניקת הקוונטים אין משמעות לזמן קצר מזמן פלאנק. דניאל ב. • תרמו ערך 10:45, 20 ביוני 2011 (IDT)

כותרת השאלה שונה מתוכנה; העובדה שלפי תורת הקוונטים זמן מפסיק להיות פָּרִיק משלב כלשהו אינה אומרת דבר לגבי גודלו המוחלט (או האינסופי).

דווקא לפי תורת היחסות, ולא שיש לי מושג ירוק, נדמה לי שיש אמירה יותר משמעותית לגבי שאלה של גודל הזמן. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 10:47, 20 ביוני 2011 (IDT)

להבנתי השואל כוונת השואל ב"האם יש גבול לזמן" היא האם יש גבול לחלוקתו וכך גם משתמע מגוף השאלה. מה זה גודלו המוחלט של הזמן? כמה זמן יעבור מתחילת היקום עד סופו? דניאל ב. • תרמו ערך 10:55, 20 ביוני 2011 (IDT)

אל תשתמש בטמרינולוגיה של הזמן כדי להגדיר אותו עצמו... ("תחילה" ו"סוף"). קשה לי מאוד להבין איך אפשר לדבר אודות זמן. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 11:38, 20 ביוני 2011 (IDT)

אין פה מעגליות. תחילה וסוף אינם מושגים המתקשרים בהכרח לזמן אלא תכונות כלליות של גודל נמדד. ובכל אופן ברורה כוונתי. הערך זמן מדבר אודותיו ללא קושי רב. דניאל ב. • תרמו ערך 11:50, 20 ביוני 2011 (IDT)

למה מותר לעשות אינטגרל?(שאלה בפילוסופיה)

שאלה בנושא "האם הטבע רציף?"( ע"ע רציפות). שמתי לב שבכל הפרק של חשמל ומגנטיות אנחנו כל הזמן עושים אינטגרלים. אבל למה מותר לעשות אינטגרל על מטען, זרם ושטף? הרי זה גדלים בדידים הנקבעים באופן רציף לגמרי- פשוט סכום מספרים טבעיים(מטענים).

כנ"ל אפשר לשאול לגבי כל אינטגרל אחר- הדרישה של רציפות היא כל כך וודאית שאף פעם לא שואלים למה מותר לעשות אינטגרל על כוח לפי מרחק? אולי גם מרחק בדיד? תרומות/109.65.205.1 23:16, 19 ביוני 2011 (IDT)

אפשר לחשב שטחים גם אם הם במדרגות ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה היא שהטבע הוא לא רציף. אפילו המרחב עצמו הוא לא רציף (ראה אורך פלאנק). אבל מסיבות מתמטיות ההבדל בין הסכום הבדיד שצריך לעשות לבין האינטגרל הוא מזערי, כך שאפשר לעשות את האינטגרל, שהוא כמובן הרבה הרבה הרבה יותר קל לחישוב. eman • שיחה • ♥ 02:29, 20 ביוני 2011 (IDT)

אתה יודע יש דברים בטבע שהם רציפים

כלומר כשאני משתמש בחוק אמפר האינטגרלי (סתם לצורך הדוגמה), אני למעשה משקר? וזה קירוב שאני חייב לקחת על מנת לחקור את התופעה? מן הסתם שלספור 30 מול מטענים לשניה זה דבר בלי אפשרי טכנית. אינטגרציה היא הזנחה בפני עצמה? אבל מי אמר שהקירוב מספק? או אנחנו טועים בקנה מידה רציני כשמחליטים לעשות משוואה רציפה של זרם לזמן? 109.67.210.46 16:18, 20 ביוני 2011 (IDT)

מכיוון שאנחנו יודעים מתצפיות אימפריות שאם העולם בדיד, אז זה מתבטא בסדרי גודל קטנים פי מספרים עצומים מהגדלים בהם אנו מתעסקים, לא קשה להראות מתמטית שהשגיאה כה זניחה, עד שאין שום הבדל מעשי. דניאל ב. • תרמו ערך 16:25, 20 ביוני 2011 (IDT)

כמעט כל פעם שאתה משתמש בנוסחה בחיים אתה "משקר". אתה באמת חושב ש-V=IR באופן מדויק? 132.67.174.219 10:06, 23 ביוני 2011 (IDT)

פרשנויות במילה אחת למילים הבאות למי שיודע בבקשה

מזה אוחיילה? יוניסקס ואגמוניה?

• מילה ראשונה - לא יודע.

• יוניסקס = חד מיני. הכוונה למוצרים המיועדים לשני המינים יחדיו.
• הגמוניה (לא אגמוניה) = שליטה, מהמילה הגמון שהוא שליט הכנסיה באיזור גיאוגרפי מסויים. --וידנפלד - שיחה 15:44, 20 ביוני 2011 (IDT)

אם התכוונת ל-Ojala הספרדית (קרי: אוחלה), אזי כי פירושה הוא "הלואי", "לו יהי", "מי יתן", "בעזרת השם", "אינשאללה" וכו'...
דוד הירושלמי - שיחה 16:54, 20 ביוני 2011 (IDT)

מידע על מחלת הפיל

רציתי לדעת פרטים על מחלת הפיל. הערך לא קיים בויקיפדיה, לפי הבנתי מדובר במחלה נוראית, במגמת גדילה ללא תרופה, וללא יכולת התראה מראש. אני אשמח אם מישהו ירחיב, ואם יש איזה שהם פיתוחים לתרופה. ואיך בישראל מנסים למנוע זאת? תודה.

אתה מתכוון לאלפנטזיס?...

אני חושב שכמעט ולא תמצא על מחלה זו (ועל מחלות דומות כמו פרוטאוס סינדרום) מידע באינטרנט הישראלי (לפחות לא היום), אבל באנגלית יש מידע רב בשפע!.

אינני יודע למה אתה מתכוון אך יש שלוש אפשרויות:

• אלפנטיאזיס היא מחלה של הפרעה בזרימת נוזל הלימפה בגוף. זו מצטברת ברקמות הרגליים ההופכות עבות מאוד ומעוותות ("רגלי פיל"). מכאן שם המחלה.
• נאורופיברומטוזיס היא מחלה של מערכת העצבים ההיקפית עם התפתחות גידולי עור היכולים לגדול הרבה ולעוות את צורת הגוף. יש הסבורים שזו היתה המחלה של איש הפיל האנגלי המפורסם מהמאה ה-19.
• מחלת פרומטאוס היא וריאנט נדיר מאוד של המחלה הקודמת שבה גידולי הגוף הרבה יותר חמורים ועוותי הגוף הם "מפלצתיים". יש הסבורים שזו היתה מחלתו של איש הפיל.

למחלות אלו אין תרופה ולא ניתן למנוע אותן. ד"ר --וידנפלד - שיחה 02:07, 22 ביוני 2011 (IDT)

התפתחות הדבורה

רציתי לדעת איך יצור כמו הדבורה שההגנה היחידה שלה היא גם זאת שבטוח תהרוג אותה, התפתחה? וקיימת עד היום?

קרא את דבורת הדבש, לא כל עקיצה הורגת את הדבורה, וחוץ מזה, מי שמנסה לבלוע דבורה מגלה שמדובר בחוויה לא נעימה, ולכן נמנע מלטרוף דבורים אחרות. לכוורת המונה עשרות אלפי פריטים, המוות של בודדים לא חשוב, מה גם, שהדבורים שיכולות לעקוץ אינן אלו שמתרבות. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:09, 20 ביוני 2011 (IDT)

כאמור, דבורה עוקצת היא דבורה פועלת שאינה מתרבה ולכן מותה שנועד להציל את אחויתיה לכוורת הוא בבחינת רווח נקי מבחינה אבולוציונית. תכונה זו נוצרת באבולוציה בתהליך הנקרא ברירת שארים. דניאל ב. • תרמו ערך 15:12, 20 ביוני 2011 (IDT)

כימיה- משהו קטן ותאורתי

לפעמים מגדירים pH כמינוס לוג של ריכוז H3O+ ולפעמים כריכוז של H+. למה זה אותו דבר? 79.179.207.224 19:41, 20 ביוני 2011 (IDT)

ליוני הידרוניום שני סימונים מקובלים$H_{3}O$ ו-$H^{+}$.
כך או כך, לשניהם אותה המשמעות.

ריכוז של יון כלשהו בתמיסה, יהיה תמיד שִברי - היינו, מספר בין 0 ל-1.
Ln (או לוג בבסיס אחר) של מספר בתחום הזה [0-1], יהיה תמיד מספר שלילי.
לכן, על-מנת שלא לעבוד עם מספרים שליליים, לוקחים מינוס של הלוג, ולא את הלוג עצמו.
הסיבה לעבודה בסולם לוגריתמי היא --- כמו תמיד --- על-מנת להבחין ברמות שונות על-פני טווח ערכים גדול במיוחד.
דוד הירושלמי - שיחה 19:56, 20 ביוני 2011 (IDT)

מחזור מחברות נייר

האם ניתן להשליך לפחי המחזור מחברות כתובות ? (הגרפיט מפריע?) דפי עבודה? ספרי לימוד?

האם בתהליך המחזור נעלם הכיתוב לגמרי, ואם כן - לאן?

ראי מיחזור#מיחזור נייר. בהפשטה פראית אפשר לומר שבתהליך המיחזור הנייר עובר כביסה. הכיתוב נעלם לאותו המקום שהכתמים מהמכנסיים נעלמים (רק שהכביסה של הנייר היא הרבה יותר אגרסיבית מהכביסה של מכנסיים - את הנייר לא צריך ללבוש שוב). קיפודנחש - שיחה 02:58, 21 ביוני 2011 (IDT)

אמאזון ושליחת מוצר לארץ תוך 48 שעות

עניין אותי, אם אמאזון יושבים בארהב, איך הם מביאים מוצר כלכך מהר לכאן ועוד מתחייבים על זה?.

כמה טיסות אגב יוצאות ביממה מישראל לארה"ב עניין אותי...

תודה, ברכות.

אזורים במוח שאחראים על עיצוב וסטיילינג?

שלום לכם, יש אנשים שאינם בעלי חוש עיצובי כלל, ואפשר לראות את זה בא לידי ביטוי אפילו בעיצוב הבית שלהם, בביגוד שלהם, בקונטרסט הביגוד שלהם וכו', ואפילו באיך הם יסדרו צלחת אם הם עובדים כטבחים במסעדה...

לעומת זאת, יש כאלה שכל חייהם סביב עיצוב והופעות ייחודיות ואמביוולנטיות ורב-גוניות.

אני מוכן להישבע שזה קשור למבנה המוח ולאזורים שעובדים יותר ופחות. השאלה מהם האזורים האלה?, האם אנחנו יודעים על זה משהו היום?.

תודה רבה רבה!

ועל סמך אתה "מוכן להישבע שזה קשור למבנה המוח ולאזורים שעובדים יותר ופחות"? עשית סריקת PET? דניאל ב. • תרמו ערך 11:21, 21 ביוני 2011 (IDT)

לא, לא עשיתי סריקות PET. אבל אני מקיש מהידע הכללי הצנוע שלי שלא קשור דווקא לנושא החוש-סטיילינג שזה כן קשור לכמות הנוירונים באזורים מסויימים מאד במוח, אם באונה השמאלית, אז מעניין למה אצל נשים זה חזק הרבה הרבה יותר, הרי האונה הימנית היא זו שעובדת אצלהן חזק יותר (אצלהן ואצל הומוהים נשיים ג"כ)... ודי לחכימא ברמיזא.

בכל מקרה, האם אתה יודע משהו על זה?. תודה.

אני לא יודע את התשובה, אבל הניחוש שלי הוא שזה שילוב של גורמים רבים שיכולים להיות גם שונים מאדם לאדם. אני לא חושב שתמצא לזה אפיון חד באזור כלשהו שתופס תמיד, זו תהיה פשטנות יתר. דניאל ב. • תרמו ערך 12:28, 21 ביוני 2011 (IDT)

גם לי לא נראה שמדובר באזור יחיד, אלא באזורים אסוטציאטיביים.

• אין שום הבדל בהתפתחות המוח בין גבר ואשה.

• אין שום הבדל מבני, אנטומי, מורפולוגי, היסטולוגי, כימי או אחר בין מוח של הומוסקסואל ומוח של הטרוסקסואל.
• "חוש עיצובי" טוב זה עניין של טעם, לימוד וחינוך ואינו קשור לאיזורי מוח שהם. עיסוק מיוחד באומנות (שעיצוב הוא חלק ממנה) מראה על התפתחות רבה יותר של איזורים אסוציאטיביים באונה המוחית הימנית. התפתחות איזורים אסוציאטיביים פירושו התפתחות יותר קשרים בין תאי עצב ולאו דוקא יותר נוירונים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 01:59, 22 ביוני 2011 (IDT)

שלום ד"ר. איך בעצם נראים הקשרים האלה?, אני מבין שריבוי-התנהגות-מסויימת בכרוניקה-מסויימת בחיים היא הגורם להיווצרותם. ראיתי המון הדגמות גראפיות של מבנה הנוירון.. הייתי רוצה יותר ללמוד על עניין הקשרים בין נוירונים ועל הפתופיזיולוגיה של אזורים אסוציאטיביים. בקורסים שלי בפסיכו' עסקו בזה במעורפל ויש בי להט ללמוד, אך מהיכן אתחיל?. תודות.

http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/12234/88/ קרא ושאל מה לא מובן לך. Nachum - שיחה 13:00, 23 ביוני 2011 (IDT)

בתכלס

מה עדיף מי עדן או נביעות?

מי ברז.
אותו המוצר, באלפית המחיר, ובלי הזיהום הסביבתי של בקבוקי הפלסטיק הארורים האלה.
מי שמודע סביבתית לא שותה מים מבוּקבקים.
בישראל רואים זאת בחוד החנית של המודעות.
בניו-יורק וסאן-פרנסיסקו ממש תוקעים בך מבט אם אתה רץ עם בקבוק מפלסטיק. זה ממש לא מקובל חברתית שם, בדיוק כמו עישון.

אם כך, אנא תגיד לי מדוע הטעם של מי עדן הרבה יותר טעים ממי הברז? (טוב, לפחות לי זה ככה), וגם, האם מוסיפים למים האלה של מי עדן ונביעות את אותם חומרים שמוסיפים למי הברזים? (פלואוריד סינטתי ועוד משהו). תודה.

על טעם וריח אין מה להתווכח... לי יותר טעים מי ברז, לפחות באיזור בו אני גר ורגיל לטעם שלהם, כשאני מבקר באיזורים אחרים אני צריך זמן להתרגל לטעם של המים94.230.83.180 18:40, 21 ביוני 2011 (IDT)

לי אישית יותר טעים לשתות מי ברז. אני מניח שכמו דברים רבים בממלכת הטעם זה עניין של הרגל.
בילדותי לא נהגנו להכניס בקבוקי פלסטיק הביתה - כך שהטעם האהוב עלי הוא מי ברז.
בונוס אדיר: אני רזה בלי לעשות ספורט. אני כמעט ולא צורך סוכר, שכן למשקאות מתוקים נחשפתי בהיקף גדול רק בצבא - והם נורא לא טעימים לי. הכל בטעם סוכר כזה :)
בכל אופן, הבדל הטעם בין מים למים מבוקבקים הוא לא גדול לטעמי. נכון, מים מבוּקבקים הם טיפה מרים יותר לטעמי, אך ניתן להתרגל תוך זמן קצר לאיזה שתעדיף. נסה פעם מים - נסה פעמיים.

בגלל ריכוזי מלחים שונים במים. רוב טעם הלוואי במי הברז מקורו בכלור אם אינני טועה, אך למעשה יש לו תפקיד חשוב והוא מחטא את המים מחיידקים. מבחינת בריאות אין יתרון אמיתי למים מינרלים כלשהם Mysterion - שיחה 20:22, 21 ביוני 2011 (IDT)

אני מסכים עם קודמי שעדיף מי ברז.

אבל אם כבר קונים (ולו בשביל הבקבוק, כמו שאני עושה מדי פעם), אז עדיף נביעות שזה מתוך ישראל, ולא מים מהגולן הכבוש. eman • שיחה • ♥ 00:23, 22 ביוני 2011 (IDT)

אני מאוד מקווה שאתה צוחק... בכל מקרה "הכה את המומחה" איננה במה להבעת עמדות פוליטיות. Mysterion - שיחה 14:05, 22 ביוני 2011 (IDT)

מחזק את דברי קודמי, ומוסיף שאני מתגעגע ל Eman ולשמוע אותו מקריא משהו עם הרבה ש' ו ס'. אילן שמעוני - שיחה 18:37, 22 ביוני 2011 (IDT)

ההבדל בין ה Fovea ל-Macula ?

בררכה.

Structures in the macula are specialized for high acuity vision. Within the macula are the fovea and foveola which contain a high density of cones (photoreceptors with high acuity).

ה-fovia(הגומה המרכזית) היא חלק מה macula.

ואם כך, מזה FoveOLA?

The human fovea has a diameter of about 1.0 mm with a high concentration of cone photoreceptors. The center of the fovea is the __foveola__ – about 0.2 mm in diameter – where only cone photoreceptors are present and there are virtually no rods. הפוביולה היא חלק מהגומה המרכזית. המבנה שלה מאפשר ראייה מרחבית.

סיום שנת הלימודים

למה בבתי הספר היסודיים ובגנים מסתיימת שנת הלימודים ב30 ביוני ולעומת זאת בבתי הספר העל יסודיים היא מסתיימת ב20 ביוני? גיל תיכון שכבר לא בגיל תיכון • שיחה 15:31, 21 ביוני 2011 (IDT)

בגלל שהבגרויות מתחילות ביולי.

בגרויות לא מתחילות ביולי (?) הן מתחילות אחרי פסח ונגמרות ב-14 ביולי (מועד ב' במתמטיקה) Mysterion - שיחה 20:19, 21 ביוני 2011 (IDT)

איך הקטבים (צפוני דרומי) משפיעים על האקלים בעולם?

האם הקטבים מאזנים את הטמפ בעולם?אם ימסו הקטבים הטמפ בעולם תעלה משמעותית?

הקטבים הם חלק מהאקלים בעולם, כמו המדבריות. אם תעלה הטמפרטורה, הקטבים ימסו ויהיו יותר מדבריות. ‏Setreset • שיחה 22:36, 21 ביוני 2011 (IDT)

נדמה לי שקיימת טענה כזו. אם הקטבים ימסו, פחות שטחים לבנים יחזירו אור שמש בחזרה לחלל, כדור הארץ יספוג יותר אנרגיה מהשמש והטמפרטורה תעלה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:14, 22 ביוני 2011 (IDT)

נדמה לי שקיים כשל לוגי כזה: A שייך ל-B וגם C שייך ל-B ולכן A=C. זה ששני דברים שייכים ל"אקלים" בעולם, מה שזה לא יהיה, לא אומר שיש ביניהם קשר של סיבה ותוצאה. 109.66.6.1 22:27, 22 ביוני 2011 (IDT)

האם בשר משנה את מרקמו במקפיא?

אם יש לי סטיק אנטריקוט במקפיא בטמפ -3 מעלות במשך 3 חודשיים האם כשאני יאכל אותו המרקם ישתנה? האם משהו בהרכב שלו משתנה או שהו יחזור להיות במצב של טרי?

כן, בהקפאה המים שבתוך התאים שמהם מורכב הבשר קופאים, וכיוון שמים מתרחבים כשהם קופאים (האנומליה של המים), התאים וחלק מהרקמות "נקרעים", כתוצאה מגבישי הקרח.

מזה איזומורפי ?

בהקשר כללי, לא בהכרח בהקשר מתמטי.

1. מה זה. שתי מלים. מהו הדבר הזה. לדוגמא: "מה זה 'מזה'? מזה זה מתיז".

2. איזו=שווה, מורפוס=צורה; איזומורפי=בעל אותה צורה. עוזי ו. - שיחה 19:24, 21 ביוני 2011 (IDT)

מזה כתיב, מַה זֶּה קרי. (שמות ד, ב) דוד - שיחה 13:38, 22 ביוני 2011 (IDT)

יוסי את עוזי בע"מ

למה בשמות עסקים רבים מופיע "את" בין השמות של הבעלים? מה זה אמור ומאיפה בא? 79.177.215.80 21:09, 21 ביוני 2011 (IDT)

&

יש לזה שתי משמעויות חופפות - ראשית זה עיברות של המילה הלטינית et שפירושה ו- (במובן and), ומקובל גם לייצגה בשפות לטיניות בסימן אמפרסנד - & - במשמעות זהה של חיבור בין שמות שותפים. שנית, למילה "את" יש משמעות עברית משלה שרלוונטית לחיבור מעין זה, את = עם. המילה מוכרת יותר בצורתה המוטה - איתי, איתך וכו' = עימי, עימך וכו'. Magister • שיחה 21:32, 21 ביוני 2011 (IDT)

האם הקשר בין המשמעות העברית והלועזית מקרי?

לא, זהו תרגום ישיר Shannen - שיחה 21:13, 22 ביוני 2011 (IDT)

מאיזו תקופה תרגום זה? (חיפוש העלה שבשופטים כתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי"). האם כבר אז לקחנו מילים מהלטינית?

מה הקטע של הקוטג'?

לא הבנתי את כל הסיפור ולמה עפרה שטראוס חצי בבהלה בתקשורת? --87.68.81.68 21:55, 21 ביוני 2011 (IDT)

מה מקור השם של קוטג'?79.177.215.80 22:19, 21 ביוני 2011 (IDT)

ראה קוטג' (מבנה). Magister • שיחה 22:24, 21 ביוני 2011 (IDT)

ואיך זה עונה על השאלה? אם לא הייתי ברור מספיק מה הקשר בין קוטג' (מבנה) לבין הגבינה?

הקשר בין הגבינה למבנה מוסבר בערך באנגלית w:Cottage cheese - כנראה שאת גבינות הקוטג' הראשונות יצרו בחוות כפריות (שהם קוטג' מבנה) משאריות חלב לאחר שחבצו ממנו חמאה.

"הסיפור" החדשותי של הקוטג' הוא שמאז שהורידו את הפיקוח על המחיר שלו הוא עלה פלאים ללא סיבה אמיתית. זה מצביע על מבנה שוק קלוקל בישראל (עודף ריכוזיות וחוסר תחרות) ולכן בעלי ההון מפחדים שפתאום ישנו להם את החוקים והם יצטרכו להתאמץ קצת יותר בשביל להרוויח קצת פחות. Doronve - שיחה 09:22, 22 ביוני 2011 (IDT)

הסיבה שקוטג' עולה 8 שקלים היא לא שאין פיקוח על מחיר מקסימום. באנגליה אין פיקוח וקוטג' עולה 3 שקלים. הסיבה היא שיש פיקוח! הממשלה אוסרת לקנות קוטג' בחו"ל ולמכור אותו בישראל בזול, מונעת בכוח תחרות פרטית בין מחלבות באמצעות מכסות והיא אפילו קבעה מחיר מינימום למוצרים כדי להבטיח רווחיות ליצרני החלב. למעשה יש פיקוח על מחירי הקוטג' שלפיו הקוטג' מוכרח להיות יקר [1]. 109.66.6.1 22:23, 22 ביוני 2011 (IDT)

מדינות בארה"ב יכולות להכריז מלחמה על מדינות אחרות בברית? גם חרף התנגדות הקונגרס?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9F נאמר:

"הייתה המקרה היחיד בו הכריזה מדינה של ארצות הברית מלחמה על מדינה אחרת שאינה חלק מארצות הברית. "

שאלתי היא אם מדינות בארה"ב יכולות להכריז מלחמה על מדינות אחרות בברית? גם חרף התנגדות הקונגרס?

ומה זה מלחמת האזרחים של ארצות הברית? 109.66.6.1 22:18, 22 ביוני 2011 (IDT)

לקראת מלחמת האזרחים הדרום פרש מהברית. עִדּוֹ - שיחה 10:26, 23 ביוני 2011 (IDT)

אני מבין שהשאלה היא בהווה ולא בעבר. כיום, בארה"ב, הגוף היחידי היכול להכריז מלחמה על כל מדינה שהיא מחוץ למדינות הברית הוא נשיא המדינה וגם הוא צריך לקבל רוב מהקונגרס. מדינה בודדת בארה"ב לא יכולה להכריז מלחמה על מדינת ברית אחרת לפי החוקה וגם בגלל שצבא ארה"ב הוא פדרלי, דהיינו שייך לארה"ב כולה. לאף מדינה בארה"ב אין צבא פרטי משלה. --וידנפלד - שיחה 19:45, 23 ביוני 2011 (IDT)

האם אחת יכולה להקים כזה? כלומר, מה עוצר בעדה? ואם כן, מה עוצר בעדה להכריז מלחמה על מדינת ברית אחרת? גיל תיכון שכבר לא בגיל תיכון • שיחה 00:40, 24 ביוני 2011 (IDT)

רדיפת השלום הטבעית שקיימת בארה"ב. 109.66.23.196 08:26, 24 ביוני 2011 (IDT)

אז קיימת אפשרות כזאת... גיל תיכון שכבר לא בגיל תיכון • שיחה 14:06, 24 ביוני 2011 (IDT)

ברור. גם אנשים פרטיים יכולים להקים מיליציה חמושה לפי התיקון השני לחוקה. 109.66.6.1 22:19, 24 ביוני 2011 (IDT)

לאיזה תחום מדעי שייך המושג "רדיפת שלום טבעית"? פסיכולוגיה? גנטיקה? לארה"ב יש תכונה כזאת?? ממתי? --וידנפלד - שיחה 22:41, 24 ביוני 2011 (IDT)

היסטוריה. היבשת שהיו בה הכי פחות מלחמות מלבד אוסטרליה ואנטארטיקה. 109.66.6.1 17:40, 25 ביוני 2011 (IDT)

אז למה הכוונה "מחוץ לברית" האם מדינות בפדרציה יכולול להילחם נגד עצמן? האם מקרה כזה בעבר?

אני מצטער אך ההסטוריה מלמדת דבר שונה לחלוטין. מאז קיומה ארה"ב נלחמה נגד - הבריטים, נגד עצמה (מלחמת האזרחים), נגד אין סוף שבטים אינדיאניים, נגד מקסיקו, נגד גרמניה (מלחה"ע ראשונה), נגד גרמניה (מלחה"ע השניה), נגד יפן, נגד קוריאה, נגד וייטנם, נגד קמבודיה, נגד פנמה, נגד סומליה, נגד סלובניה, נגד עירק, נגד אפגניסטן ובטוח ששכחתי מדינה או שתיים. האם זו "רדיפת שלום טבעית"? --וידנפלד - שיחה 23:12, 29 ביוני 2011 (IDT)

האם ניתן להסביר א-קסיומות?

במערכת לוגית אי אפשר להוכיח אותן כי הן הבסיס, אבל האם אפשר להסביר אותה במערכת לוגית המבוססת על ראייה (גזירה למשל)? 84.228.92.54

לענ"ד, זו קצת שאלה של הגדרה. למה אתה קורא "להסביר". אם אתה מתכוון להוכחה תקפה מבחינה מתמטית, אז לא, משום שאקסיומה היא בסיס למערכת לוגית, כמו שכתבת. (כמובן, ייתכן שיש טעות במערכת האקסיומות ומה שנראה כאקסיומה באמת ניתן להוכחה ע"י האקסיומות האחרות - אבל אז זו כבר לא אקסיומה). כמו כן, ייתכן שניתן להפוך אקסיומה למסקנה ע"י שימוש באקסיומות אחרות, אבל אני מניח שלא לכך התכוונת. אבל, עולם הלוגיקה והמתמטיקה מעולם לא רשמו בלעדיות על היכולת האנושית לאסוף מידע על העולם. בהחלט ניתן לבחור ולהשתמש במערכת המבוססת על אקסיומות שנבחרו באופן שאיננו שרירותי, אלא נובע מנסיון, מאינטואיציה, ממשאלות לב או מכל דבר אחר. אם לא היינו עושים כך, כנראה שלא ניתן היה לומר שום דבר משמעותי על העולם. משה פרידמן - שיחה 08:51, 22 ביוני 2011 (IDT)

ניתן להוכיח את האקסיומות של תורה לוגית מתוך תורה לוגית אחרת חזקה יותר, אך תמיד צריך להתשמש באיזה מערכת אקסיומות בסיסית שמניחים אותה. מתמטיקאים נוטים לעבוד עם אקסיומות יפות ופשוטות שנראות לאדם מובנות מאליהן ו"נכונות" (למרות שאין לכך שום משמעות מתמטית, וכל מערכת אקסיומות שאין בה סתירה היא "נכונה"). כך למשל אקסיומת הבחירה עוררה מחלוקת רבה, שכן חרף שימושיותה, היא גוררת תוצאות מוזרות נוגדות אינטואציה כמו פרדוקס בנך-טרסקי. דניאל ב. • תרמו ערך 09:44, 22 ביוני 2011 (IDT)

וכמו שאומרת הציטטה הידועה: "אקסיומת הבחירה ודאי נכונה, עקרון הסדר הטוב ודאי שגוי, ואף אחד לא יודע לגבי הלמה של צורן". דוד - שיחה 13:36, 22 ביוני 2011 (IDT)

מבחנות פלסטיק עם פקק של קולה

בצעירותי הרחוקה נהגתי לטייל עם טיילים מקצועיים, ולהם היו מעין מבחנות מפלסטיק קשיח, שהיתה להם הברגת פקק זהה להברגה של קנקל משקה קל (קולה לדוגמא), והם טענו (אני מאמין להם) שמדובר בבקבוקי קולה לפני שניפחו אותם לצורתם הסופית. זה היה מאוד נוח לאיחסון תבלינים ושאר מצרכים לטיולים ארוכים - אטום היטב וקל משקל. האם מישהו מכיר את המבחנות הללו? האם מישהו יודע איפה אפשר להשיג אותן? יוסאריאן • שיחה 12:00, 22 ביוני 2011 (IDT)

יש תמונה של כאלה בקבוקים בערך en:Plastic bottle. אין לי מושג איך משיגים. חי _{◣ 22.06.2011, 12:03 (שיחה)}

יש לי אחד כזה, והוא הושג בקומבינה ממי עדן. נראה לי שביקור או פנייה למפעל יעזרו. yanshoof • שיחה • 14:38, 22 ביוני 2011 (IDT)

אני השגתי כמה כאלה בסיור במפעל של טמפו, בסיור כמעט בוודאות שאפשר להשיג, כמו שינשוף אמר כנראה גם פניה לאחד ממפעלי המשקאות בארץ יהיה אפשר להשיג את הבקבוקים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:24, 22 ביוני 2011 (IDT)

התפשטות וכוח המשיכה

שלום מומחים (יקרים). השאלה שלי היא, אם היקום מתפשט, מדוע גם לא החומר נקרע? ידוע שהגלקסיות מתרחקות, אך למה אני עצמי לא הופך לספגטי ונקרע אחר כך? אני משער שתענו לי שכוח המשיכה מחזיק אותנו, אך הוא חלש למדי, אם כי, אם היקום מתפשט באופן שווה לכל הכיוונים ייתכן באמת שכוח המשיכה מסביר את זה.

ועוד שאלה שמידי פעם אני נזכר בה, מקבל תשובה ושוכח, כנראה בגלל שכל פעם הדעות היו חלוקות. האם היקום מתפשט מהר יותר ממהירות האור או לאט יותר? אם ישר תאמרו שבלתי אפשרי מהר יותר, אומר שמה שחל בתוך היקום לא חייב להיות מוחל על המרחב עצמו. המרחב הוא לא בדיוק עצם פיזיקאלי כמו אנרגיה/חומר, אחרי הכל. ואולי יש גם חוקי 'פיזיקה' שונים מחוץ ליקום.

תודה רבה! מני111 - שיחה 12:14, 22 ביוני 2011 (IDT)

לא כוח המשיכה מחזיק אותנו (הוא עוזר, אבל במידה אפסית), אלא (אני חושב) הכוח הגרעיני החזק (בין הנוקלאונים בגרעין האטום) והכוח האלקטרומגנטי (בין הפרוטונים לאלקטרונים וכן בקשרים כימיים). הסיבה להתפשטות היקום היא שהמפץ הגדול נתן לו מהירות התחלתית עצומה, והתאוצה השלילית (לכיוון מרכז מסת החומר בייקום) שכוח המשיכה נותן ליקום לא הספיקה (וכנראה גם לעולם לא תספיק) לאפס את מהירות ההתפשטות ואח"כ להפוך אותה לשלילית. זה לא רלוונטי לגבי כל מולקולה בנפרד. לגבי התפשטות היקום מהר ממהירות האור, דרוש מומחה גדול ממני. נו, טוב - שיחה 15:10, 22 ביוני 2011 (IDT)

זה שהאטומים לא מתרחקים זה מזה זה בסדר, אבל למה שאני כל גופי לא אתנתק מכדור הארץ בעקבות מתיחת המרחב? לזה אין הרי קשר לכוח הגרעיני. אני לא מחובר לאדמה או לכסא שאני יושב עליו כרגע בעזרת אלה, אלא בעזרת כוח המשיבה. והוא חלש למדי. וגם למה אנחנו לא מרגישים כלום מזה? מני111 - שיחה 23:12, 23 ביוני 2011 (IDT)

כי כדור הארץ כל כך גדול שהוא מפעיל כוח משיכה שהוא כן משמעותי. 109.66.6.1 22:18, 24 ביוני 2011 (IDT)

התשובה הראשונה שלך לגבי הכוח שמחזיק את הגוף שלנו נכונה, אך התשובה שלך לגבי התפשטות היקום שגויה לגמרי. איך זה מסתדר לך שהיקום קיבל מהירות התחלתית, ועכשיו פועל עליו כוח לכיוון מרכז המסה, ומשום מה הוא ממשיך להאיץ החוצה? הרי F=ma. היקום לא רק קיבל "מהירות התחלתית" במפץ הגדול אלא שהוא המשיך וממשיך להתפשט אחריו. 109.66.6.1 22:16, 22 ביוני 2011 (IDT)

ראה אנרגיה אפלה. נו, טוב - שיחה 11:27, 23 ביוני 2011 (IDT)

תוספת - הגלקסיות לא מתפשטות - יש בהן די מאסה למנוע התפשטות מרחב בתוכן. אם אינני טועה גם צבירי גלקסיות אינם מתפשטים מאותה סיבה. אילן שמעוני - שיחה 18:34, 22 ביוני 2011 (IDT)

ההתפשטות היא ביחד ישר למרחק - מהירות ההתפשטות שווה למרחק כפול קבוע האבל. מהירות זו תהיה זניחה במרחק של אדם וכיסא או אפילו במרחקים של כוכבים אחד מהשני. היא תהיה משמעותית רק בין גלקסיות וזו הסיבה שאתה לא מרחף מהכיסא. ודבר שני: קח בחשבון שגם הכיסא מתרחב ומתפשט איתך כלומר אם תימתח חוט בין שתי גלקסיות הן אמנם יתרחקו אבל גם החוט יתארך ולכן לא יקרע!! 89.138.149.60 14:41, 26 ביוני 2011 (IDT)

תודה לכולם, מה עם השאלה האם מהירות ההתפשטות יכולה לעלות על מהירות האור, אני מזכיר, המרחב הוא לא עצם פיזיקאלי - לכן אני לא רואה מניעה שזה אכן כך. כלומר 2 גלקסיות יכולות להתרחק זו מזו במהירות העולה על זה של האור, לא כי הן נעות אלא כי המרחב גדל.

כן, והיו תקופות בעבר שבהן זה קרה (בסמוך למפץ הגדול). 109.66.6.1 22:28, 26 ביוני 2011 (IDT)

לפי ויקיפדיה האנגלית התפשטות היקום עשויה להיות במהירות הגדולה ממהירות האור. אם יש גלקסיה שמתרחקת מאיתנו במהירות העולה על מהירות האור, לא נוכל לצפות בה.--גמדקנאי - שיחה 07:11, 30 ביוני 2011 (IDT)

שאלות של סטודנט

^{יש לי מאמר לקרוא שהוא בקובץ PDF. הבעיה היא שאחרי כל משפט כמעט, יש הפנייה למקורות שרק המקורות לטענה הם 2 שורות במקרה ה"טוב" ביותר, זה מאד מפריע לחלקות הקריאה. אני אשמח אם מישהו יגיד לי אם הוא מכיר תוכנה שמסוגלת להפריד באופן אוטומטי את הרפרנסיות האלה מן הטקסט החלק למען תתאפשר קריאה חלקה..?}

דבר נוסף, מדוע כלכך קשה להוריד מאמר מדעי מהאינטרנט?... איך היתכן שחומר מדעי אינו מופץ בחופשיות לרשות האנושות?, משהו פה מסריח.

ושאלונת נוספת; מהו אתר האינטרנט שבו ניתן להתעדכן הכי חזק על מאמרים חדשים שיצאו?, זאת אומרת, האתר שהכי נפוץ לפרסם בו מאמרים ושבד"כ כולם יבחרו לפרסם קודם כל בו?.

המון תודה רבה, מאד תעזרו לי בתגבותיכם, שאו ברכות!.

כמה תשובות חלקיות: קל מאוד להוריד מאמר מדעי מהרשת, אם אתה מוכן לשלם על זה. לרוב, לאוניברסיטה יש הסכם עם מספר עיתונים ואתרים להם היא משלמת בשם הסטודנטים. זה תלוי איך המוסד שאתה לומד בו מתנהל. המידע כן מופץ בחופשיות, אבל אחרי שנים. הפרסום הוא לרוב לא באתרים אלא בעיתונים, שהחזקים שבהם הם Nature וScience. אם אתה רוצה לחפש ברשת, זה תלוי באיזה מוסד אתה לומד. yanshoof • שיחה • 14:37, 22 ביוני 2011 (IDT)

לגבי כתבי-עת - המדובר במומחיות נושאית וצרה!
לכל מדע/תחום כתב העת הנחשב בתחום (כימיה, ביולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה, רפואה...).
יתר-על-כן, מאחר והמדובר בתחומי רחבי יריעה ביותר, לכל תחום כנ"ל ישנם בד"כ מספר (לעתים רב) של כתבי עת שונים המכסים אותו ספציפית.
כך למשל, סביר מאוד להניח שיש כתב-עת המוקדש כולו לרפואה אורתופדית/כירופרקטית.
באותו אופן, ישנם מגזינים המכסים את הוראת המתמטיקה בלבד (ולא את חקר המתמטיקה הכללי).
לעתים התחום אותו מכסה מגזין הוא צר מדי על-מנת לספק גליון חדש חודש-בחודשו, וכתבי-עת כללו יוצאים לעתים בתכיפות נמוכה (רבעון, שנתון, דו-שנתון).
עדיף שתכריז כאן מהו תחום עיסוקך/לימודייך העיקרי - וודאי ימצא איש המכיר את כתב-העת הייחודי לשדה זה.

הערה קטנה וקטנונית לגבי הדוגמא שלך, סביר להניח שיש עשרות כתבי עת המוקדשים לרפואה אורטופדית וגם הם מחולקים לתת-תחומים כגון אורטופדיה של עמ"ש, אורטופדיה של כף יד, אורטופדיה של ספורט וכן הלאה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:24, 22 ביוני 2011 (IDT)

כדי לבצע חיפוש ממוקד יותר בספרות אקדמית, תנסה את: http://scholar.google.co.il/ (גם כאן יהיו אתרים שלא תוכל להכנס אליהם מבלי תשלום/ כניסה משרת האוניברסיטה - לאתרים שיש עמם הסכם). Poo - שיחה 21:53, 22 ביוני 2011 (IDT)

קח את ABBY FINE READER 10, פענח עמו את המסמך, שלח המסמך ממנו למעבד התמלילים וסדר את המסמך כמו שאתה רוצה. עִדּוֹ - שיחה 10:22, 23 ביוני 2011 (IDT)

שלום עידו, השאלה אם תוכנה זו מורידה רפרנסיות?.

אולי זה יעזור? (טוב, לא באמת...) eman • שיחה • ♥ 23:34, 23 ביוני 2011 (IDT)

אז למה מוליך מקרין?

הבנתי מהפרק של ווקטור פויינטינג שצריך מכפלה בין שדה מגנטי לחשמלי בשביל שיהיה שטף אנרגיה (קרינה). ומצד שני, אני יודע שבמוליך ללא טעון אין שדה מגנטי מחוץ לתיל (או צורה מוליכה אחרת). ואם השדה החשמלי שווה לאפס, אין קרינה מתיל מוליך. אבל עובדות בשטח אומרות אחרת- כל מכשירי החשמל מקרינים. 79.176.212.15 15:02, 22 ביוני 2011 (IDT)

אני מניח שהתכוונת שאין שדה חשמלי מחוץ לתיל.

בכל מקרה, מה שכתבת נכון רק לזרם ישר. אבל רוב המכשירים החשמליים פועלים על זרם חילופין, ואז השינוי בשדה המגנטי יוצר שדה חשמלי (מושרה) מחוץ לתיל, וגם הוא בתורו יותר שדה מגנטי מושרה, וחוזר חלילה, וזה מה שגורם לקרינה. eman • שיחה • ♥ 15:26, 22 ביוני 2011 (IDT)

דוברי אכדית לכאן

מישהו יכול לתעתק לעברית את התרגום האכדי של "בהצלחה מחר" או "בהצלחה"? אחיה פ. - שיחה 16:07, 22 ביוני 2011 (IDT)

רקבון בחיים

מה גורם שבשרם של בעלי חיים לא נרקב בעודם בחיים, אלא לאחר המוות ? אני מבין שזה קשור לזרימת הדם, ולכן כשנחסמת הזרימה באבר מסוים - נוצר נמק והאבר נרקב. אבל מה בזרימה מונע את הרקבון ? 81.218.200.112 18:31, 22 ביוני 2011 (IDT)

התאים מתים. כדי שהתאים ישארו חיים צריכים להשמר תנאים מסויימים (ע"ע הומאוסטזה). אותם תנאים נשמרים בעזרת זרימת דם לאזור התאים והרחק מהתאים. הזרימה מספקת חומרי בניין חיוניים ומסלקת פסולת מזיקה. יוסי • שיחה 20:06, 22 ביוני 2011 (IDT)

האם זה נכון... (קשר בין שיעור גוף לקרחת גברית)

שאנשים בריאים שאין להם יותר מדיי שיער צומח בגוף, או שצמיחתו איטית בעליל ------ שיער ראשם יהיה סמיך (עשיר) יותר מבחינת כמות שערות?...

עוצמת שתי התופעות - שיעור גוף, וקרחת גברית טיפוסית (על הראש), תלויה ברמת הורמון המין הגברי טסטוסטרון בגוף. עם-זאת, ישנם גורמים פיזיולוגים/גנטים נוספים המשפיעים על כל תופעה בנפרד, כך שהטענה שהצגת אינה נכונה ככלל.--גמדקנאי - שיחה 19:11, 28 ביוני 2011 (IDT)

מה זה תנאי מספיק?

מה זה תנאי הכרחי? מה זה תנאי מספיק? אפשר דוגמה פשוטה? 79.178.214.92 19:41, 22 ביוני 2011 (IDT)

תנאי מספק (או מספיק), הוא תנאי (קרי: מצב עניינים) שבהתקיימו, מתקיים מצב עניינים נוסף.
ניתן לומר כי תנאי מספק = תנאי גורר (או גורם).
באופן פורמלי יותר: אם מתקיים מצב א' ⟵ מצב ב', אז אנו אומרים כי מצב א' הוא תנאי מספק למצב ב'.
כך למשל, בישראל, היותך בן 18 הוא תנאי מספק לקבלת זכות הצבעה בבחירות.
מאזרח בישראל לא נדרש לקיים אף תנאי נוסף על-מנת להצביע בבחירות, למעט היותו בגיר בן 18.

תנאי הכרחי, הוא תנאי (קרי: מצב עִניינים) שחייב להתקיים, על-מנת שדבר אחר יתקיים או יתרחש.
כך למשל, קיום יחסי מין הוא תנאי הכרחי להריון.
היינו - קודם, צריך לתנות אהבים, ורק לאחר מכן אפשר להיות להריון.
אם תינוי אהבים הוא תנאי מספק להריון, אזי כי לא ניתן להיות בהריון טרם תינוי האהבים.
היינו, לא ניתן לעבור למצב עניינים ב' (הריון) בלי לקיים קודם מצב עניינים א' (תינוי אהבים).
ניתן לומר כי תנאי הכרחי = תנאי מקדים.
חשוב לציין שעל-אף שתינוי אהבים הוא תנאי מקדים (=הכרחי) להריון, הוא אינו מספק.
רוצה לומר, ייתכן המצב כי בו זוג מקיים אהבים, אך לא נכנס להריון.
ולכן אנו אומרים כי תינוי אהבים הוא תנאי הכרחי, אך לא מספק, להריון.

יש תנאי מספיק, אבל לא הכרחי? 79.178.214.92 20:17, 22 ביוני 2011 (IDT)

שים לב כי ייתכנו מספר קומבינציות שונות לגבי תנאי מסויים.
* הכרחי, ולא מספק:
היותך בן 18, על-מנת להתגייס לצבא.
היינו, זה הכרחי כי תהיה בן 18, על-מנת שתתגייס לצבא, אך לא מספק (במידה והצבא לא רוצה לגייס אותך, בשל סעיף בריאותי נניח).
*הכרחי ומספק:
היותך בן 18, על-מנת להצביע בבחירות לכנסת.
*מספק, אך לא הכרחי:
קבלת ירושה ענקית, על-מנת להיות עשיר.
זה בהחלט מספיק שתקבל ירושה גדולה, על-מנת שתהיה עשיר, אך לא הכרחי. לחילופין, אתה יכול לזכות בלוטו, או לפתוח עסק נורא מצליח. כל אלה תנאים מספיקים, אך אין אחד מהם שהוא הכרחי.

הסבר פשוט יותר

יש תנאי A ותוצאה B.

תנאי מספיק הוא שאם A מתקיים אז גם תוצאה B בהכרח מתקיימת. מאידך, ייתכן ש-B מתקיימת אך A לא.

אם A הוא תנאי הכרחי, כי אז B לא תתקיים ללא קיומו של A. אבל אם A מתקיים, זה לא אומר שבהכרח B מתקיימת. איתן - שיחה 09:29, 25 ביוני 2011 (IDT)

מהירות הסביבון סופית?

שאלה ניסיונית- בתיאורה אני יכול לסובב סביבון באיזה אינסוף סיבובים לשניה. למה זה לא מתרחש במציאות? נגיד יש לי סביבון גדול, שאני יכול לסובב אותו מבלי להזיז- כל פעם נותן לו עוד מהירות קווית עם היד שהופכת לזוויתית. מה יהיה גבול המהירות ולפי מה הוא יקבע? 79.178.214.92 21:26, 22 ביוני 2011 (IDT)

חיכוך, ובמהירויות מעט גבוהות יותר - תורת היחסות. 109.66.6.1 22:07, 22 ביוני 2011 (IDT)

אם תסובב מספיק מהר תגלה שהולך ונעשה קשה יותר להאיץ את הסביבון, משום שהאנרגיה שאתה משקיע מופנית להגדלת המסה שלו. עוזי ו. - שיחה 23:13, 22 ביוני 2011 (IDT)

ממש לא לזה אני מתכוון. רשמתי זאת שאלה ניסיונית ולא תאורטית. אין שום סיכוי בעולם שאני אצליח לסובב סביבון במהירות המתקרבת ל0.0001C. הוא יתחיל "להתנגד" גם לפני (כנראה גלל חיכוך). השאלה היא באיזה שלב החיכוך יגרום לסביבון להסתובב במהירות מקסימלית? מה צריכים להיות התנאים.? 79.178.214.92 23:22, 22 ביוני 2011 (IDT)

הבנתי; "אינסוף" הסיבובים לשניה הם לא אינסוף של מתמטיקאים, וגם לא של פיזיקאים, אלא של מהנדסים... עוזי ו. - שיחה 00:26, 23 ביוני 2011 (IDT)

אתה מניח שמהירות היד שלך היא אינסופית? אם לא, אז גם בהיעדר חיכוך, תהיה תלות בין מהירות אצבעותיך לבין המהירות המקסימלית של הסביבון. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 00:52, 23 ביוני 2011 (IDT)

אני לא מתחייב על כך, אבל: חיכוך נוסף הוא החיכוך עם האוויר, והוא גדל ככל שהמהירות גדלה (מקדם הגרר תלוי במספר ריינולדס, שתלוי במהירות), ולכן, בשלב מסויים הוא יהיה כה גדול עד שהוא יוכל להתנגד לתאוצה מסויימת המופעלת על הסביבון. למשל, בנפילה חופשית, מהירות הנפילה לא גדלה כל הזמן, אלא לאחר זמן מה היא מתייצבת על מהירות מסויימת - כתוצאה מהגידול בערכו של מקדם הגרר. Poo - שיחה 17:26, 23 ביוני 2011 (IDT)

אם הסביבון יהיה עיגול מושלם עדיין יהיה לו חיכוך עם האוויר??89.138.149.60 17:27, 27 ביוני 2011 (IDT)

שאלה בהיסטוריה

מה היה המצב הפוליטי מדיני ביהודה בסביבות השנה 105 לספירה? לחילופין, היכן ניתן לברר זאת?

במילים אחרות: האם לפני מרד התפוצות היו מתחים בין האוכלוסיה לבין הרומאים תחת טרייאנוס?

נסה לקרוא כאן.אודי - שיחה 16:04, 23 ביוני 2011 (IDT)

למי שייך בנק ישראל?

הערכים בויקיפדיה מכילים המון מילים (הדבקות טקסט) ומעט מאוד מידע. יש המון דגש על "העצמאות" של הבנק, אך לא ברור ממה.

• לאן מגיעים רווחי הריבית של הבנק?
• האם הוא קובע את יחסי הרזרבה של הבנקים המסחריים? האם הוא מחוייב לפרסם שינויים שכאלו (שאם לא, אז הרי ששערי הריבית הם חסרי כל חשיבות) ?

ולמה לעזעזל הציבור הישראלי כל כך חסר השכלה במהו כסף, איך הוא נוצר ולמה בכלל צריך בנק מרכזי... האם העבודה הפשוטה שבֲֳ שנות חינוך אין ולו שיעור אחד יחיד על נושאים חשובים אלו, זו בורות מכוונת להטעיית הציבור? האם הבנק מפרסם את מדד כמות הכסף, או שכמו הפדרזריזרב האמריקאי, הוא החליט "להתעלם" מהנתון הזה או להפוך אותו לסודי? מנין מגיע הכסף לרכישת מט"ח בְְְְְְֲֲֲֲ100 מליון דולר ליום?

-אזרח מודאג

אל תדאג יהיה בסדר...

<כמה עניינים>

שאלות בלשון: בנאליות, מהי? מורבידי?

בנלי, מורבידי. קיפודנחש - שיחה 08:19, 23 ביוני 2011 (IDT)

אם אפשר להעתיק, משום מה אינני יכול לגלוש. תודה.

מה זה לדעתכם ?

התפתחות של תא-עוברי (כנראה זיגוטה) כלפי פונקציה ספציפית?.

האם זו התפתחות קדמית אחורית?, נשמע לי כמו התמיינות, אני מתכוון ללכת על התמיינות, פשוט השאלה כלכך לא ברורה שרציתי את זרת המומחה.

יש בוטנאי באולם?

שלום, מסיבה כלשהיא, רוב דקליי התמרים שאני רואה בארץ, וגם אלו שיש במדברי חצי האי ערב, רובם בעלי עלים שהם יותר אפורים מירוקים... לעומת זאת, פעם אחת ראיתי דקל תמרים איפשהוא כאן בארץ, שצבע העלים שלו היה דווקא ירוק בהיר יפה כזה, כמו של דקל קוקוס ממש, הוא כנראה עבר מוטציה כי הוא היה בין מספר עצי דקל שעליהם היו רגילים, דהיינו כסופים יותר. הייתי רוצה להבין למה עצים מדבריים הם אפורים יותר ופחות ירוקים?.. והאם מישהו כאן מכיר זן מוצהר של דקל תמרים שהעלים שלו ירוקים בהירים כמו בסגנון של עץ קוקוס?, תודה.

נלך לאט לאט. האם השאלה מתייחסת אך ורק לפרטים השייכים למין תמר מצוי ? אוריה אורן - שיחה 22:15, 19 ביוני 2011 (IDT)

שלום רב!, כן, אני שואל רק על העץ הזה (ומנסה גם לברר האם יש זן קרוב לו עם עלים ירוקים יותר ולא כסופים).

מופעים שונים של הצמח, במקרה הזה של העלווה שלו, יכולים להיגרם מתנאים שונים השוררים בבית הגידול שלו. האם אתה מתכוון לתמרים הגדלים בגינון/חקלאות, או לתמרי בר? אוריה אורן - שיחה 00:17, 22 ביוני 2011 (IDT)

איזו תנאים אלו למשל יהיו?, מה יגרום לעלווה להיות ירוקה-צהובה יותר (כמו במקרה של דקל הקוקוס ודומיו?). האמת שעץ התמרים שהיווה את השראתי לשאול כאן קיים, דומני, במושב רשפון.

דרוזים דתיים מקבלים פטור מצה"ל?

השאלה המקורית נמצאת בדף השיחה של הערך אי-גיוס בישראל. לא קיבלתי תשובה אז העברתי אותה לכאן:

דרוזים דתיים פטורים מגיוס

האם הם מקבלים את הפטור באופן הדומה לזה של יהודיות דתיות, דהיינו לאחר הצגת מסמך "הצהרת דת"? אם כן, מי מוסמך בקרבם לחתום על מסמך שכזה, והאם גם צ'רקסים דתיים פטורים מגיוס?

כמו כן, מדוע נערות דרוזיות וצ'רקסיות פטורות משירות ביטחון (גם אם הן לא דתיות)?

יהיו שיאמרו, שהסיבה נעוצה בכך שהגיוס בישראל, נעשה בשיטת מצליח. טיפוסי - שו"ת 12:53, 23 ביוני 2011 (IDT)

טוב, מתשובתך הבנתי שאינך יודע. מישהו אחר אולי?

טוב אז אם אף אחד פה לא יודע את התשובה, לפחות הפנו אותי למי שכן יכול לענות לי. בבקשה.

מה פירוש המילה מטריצה לא בהקשר מתמטי?

עד היום חשבתי שהמילה נאמרת בהקשר מתמטי בלבד. אמנם, ראיתי משהו שנקרא "מטריצת דמויות" מעין ציור ענק שיש עליו ציורים של עשרות דמויות.

אם כך, מה מדוע השתמשו במילה "מטריצה"? ומה פירושה?. _מטריצה מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מַטְרִיצָה

1. תבנית, טבלה, מבנה מסודר אשר משמש ליציקה, לדפוס ועוד. מן matrix - "אֵם" בלטינית, מלה שיסודה ככל הנראה ב-mater (אֵם) בשינוי הסיומת; ובהשאלה - הגבעול הראשי בצמחים, רֶחֶם, רשימה.

פירוק של פונקציה

האם ניתן לפרק את הפונקצייה הבאה:

$f(x)=\left\{{\begin{matrix}x&&0<x<2\\4-x&&2<x<4\\0&&else\end{matrix}}\right.$

לפונקצייה שנוח להתמיר באמצעות לפלס (למשל, לצירוף של פו' מדרגה ושיפועים)?

כן, בעזרת פונקציית המלבן. 109.66.6.1 23:51, 23 ביוני 2011 (IDT)

אם כבר עם פונקציית מדרגה

$f(x)=1(x)*x-2*1(x-2)*x+1(x-4)*x$ ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 00:44, 24 ביוני 2011 (IDT)

בהנחה שכתבתי את זה נכון בוולפרם אלפא [2], יש איזו קפיצה בפונקציה, הפו' אמורה להיות בצורת משולש בלי קפיצה (נראית כמו פונקציית משולש, רק שהיא מסובכת להתמרת לפלס). בכל מקרה תודה על העזרה (מקסימום אפתור את כל התרגיל בשיטה אחרת).

סליחה, טעות קטנה שלי, ראה כאן בוולפרם, הפונקציה צריכה להיות:

$f(x)=1(x)*x-2*1(x-2)*(x-2)+1(x-4)*(x-4)$ ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:15, 24 ביוני 2011 (IDT)

תוכל לראות את ההתמרה כאן ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:27, 24 ביוני 2011 (IDT)

רמברנדט צייר עגיל באוזן שמשון?

ביצירה 'שמשון מאיים על חותנו' (מוזיאון תל אביב) הבחנתי בעגיל באוזנו של שמשון. מה זה עושה שם?

כנראה בדיוק מה שעושה הקנגורו ב"סעודה האחרונה" של מיכלאנג'לו אילן שמעוני - שיחה 09:44, 24 ביוני 2011 (IDT)

מחפש בדחיפות גדולה

תוכנה שמאפשרת לי להוריד וידאו מכל אתר אינטרנט שהוא, בלי שום הבדל (או לפחות מרוב האתרים). שוב, בלי שום הבדל, לא רק יוטיוב או רק גוגל, אלא מכל אתר שהוא, קטן וגדול, פרטי או מסחרי.

תודה.

נדמה לי שאתה מתכוון ל-RealPlayer. חזרתי • ∞ • שיחה 22:23, 23 ביוני 2011 (IDT)

אתה מתכוון ל-Music Zilla.
התכנה הזו מורידה כל מדיה זורמת (MP3, סרטים...) מכל אתר, בלי בכלל לערב אותך בזה.

בקיצור אתה לא מוכן לשלם לאף אחד על עבודתו. לא לזה שיצר את הסרט, לא לזה שהשקיע לבניית האתר ולא לזה שכתב את התוכנה. אני בטוח שגם אתה רק עובד בחינם ולא מקבל שום משכורת על כך. Shannen - שיחה 06:37, 25 ביוני 2011 (IDT)

וכשאתה צופה בסרטים ביוטיוב אתה משלם כסף ליוצרים?
וכל קבצי ה-MP שעל המחשב שלך הם קבצים עבורם שילמת כסף מלא?

אני לא נגד לפרנס אמנים, להפך. אני גם דואג לקנות תקליטים של אמנים ישראלים שאני אוהב. אבל למה להיות צבוע?
אתה באמת חושב שמכל סרטון בו צפית ביו-טיוב/פייסבוק היוצרים קיבלו כסף? באמת אין לך שירים על המחשב שלא ניקנו בכסף מלא?
מעולם לא הורדת סידרה שלא משודרת בארץ בטורנט?
דוד הירושלמי - שיחה 00:28, 26 ביוני 2011 (IDT)

כן, באמת. כל הmp3 שלי נקנו כחוק או הומרו כחוק. לא הורדתי אף סדרה בטורנט ואני גם קונה תוכנה אם אני חושב שהיא ראויה. אתה יכול לקרוא לי תמים אך כך אני נוהג. ולעיקרו של עניין: הכה את המומחה לא נועד, לענ"ד, לבקשות מן הסוג הזה. דווקא במקום שמקדש את זכויות היוצרים (ראה הטיפול בתמונות ללא אישור) לא הייתי מצפה לשאלה (ותשובה) כזאת. Shannen - שיחה 06:14, 26 ביוני 2011 (IDT)

לדידי הכה את המומחה נועדה לדיון פתוח בכל דבר הנמצא בגבולות חופש הביטוי, בו ניתן להגיע לתוצאה ממצה (בניגוד ל"האם אלוהים קיים").
יתר-על-כן, אין דבר לא חוקי בהורדה, ואף לא בשימוש בתכנה כמו פייל-זילה מיוזיק-זילה!
אין לך מושג היכן, ולאיזו מטרה הבחור הולך להשתמש בתכנה.
ייתכן מאוד שהוא מעוניין להוריד תכני חדשות מאתר חדשות-2, לצורך דיון אקדמי המוגן בשימוש הוגן.
ייתכן והוא מעוניין להוריד סרטון הנמצא ברשיון חופשי כזה או אחר, ללא מכניזם הורדה נח, וייתכנו עוד דברים רבים.
יותר מכך, יש לי חברה שהיא אמנית מתחילה. עבורה, ועבור רבים כמוה, הורדה של המוסיקה שלה - היא יעד!!!
אני בטוח שהיא היתה בעננים אם הייתי אומר לה שחבר ביקש שאני אסביר לו איך מורידים את השיר שלה מיו-טיוב ל-MP.
הבחורה הזו, ועוד אמנים רבים אחרים בונים עצמם באמצעות ההורדות האלו.
יש כאן סימביוזה. לא כולם שלמה ארצי.

בכל אופן, המדובר בדיון ממצה, סביב נושא חוקי.
ואגב, הייתי מוכן לדבר כאן גם על גראס ועל דברים אחרים שאינם חוקיים.
דוד הירושלמי - שיחה 12:41, 26 ביוני 2011 (IDT)

כהערת אגב: ברור שאין כל פסול בשימוש בFileZilla ונא לא לבלבל בינה לבין תוכנות אחרות. Tzafrir - שיחה 23:02, 26 ביוני 2011 (IDT)

שאלה חישובית בחומצות/בסיסים

מה יהיה ה- pH של תמיסה בריכוז 0.475M של סודיום ניטריט (NaNO2) , אם נתון קבוע פירוק של החומצה המצומדת שלו K a ( HNO2 ) = 7.2 × 10^-4. איך עושים את זה? נגיד לא בעיה למצוא את הKb המתאים. אני יודע שהתגובה היא שסודיום ניטריט מתפרק ליונים ומתקבל יון של NO2- שמסוגל להגיב עם הידרוניום וליצור את החומצה המצומדת. מה הלאה? 79.179.199.102 21:40, 23 ביוני 2011 (IDT)

מצאת Kb וזהו פשוט קבוע שיווי המשקל של הריאקציה אתה יודע ריכוז היון + החומצה המצומדת (0.475M) וההמשך אלגברה פשוטה. יורם שורק - שיחה 00:49, 24 ביוני 2011 (IDT)

תא פרי-מיוטי\מיוזי

זה מה שמכנים אואוגוניה?

תודה.

לא. ראה אאוגניקה. גילגמש • שיחה 08:38, 24 ביוני 2011 (IDT)

שיר של הצלחה או שגשוג

היי, אני מחפש שיר המדבר על הצלחה ושגשוג הנפוץ מאוד. בדרך כלל משמיעים אותו לאחר קרב אפי. עם זאת הוא נורא פשוט, ונשמעת שאגת הקהל. אשמח אם מישהו יתן לי את שמו.84.228.92.54

נסה בפורום זיהוי שירים ב"תפוז". נראה לי שהם טובים מאיתנו בנושאים אלו.אודי - שיחה 08:41, 24 ביוני 2011 (IDT)

יכול להיות :"The Eye Of the Tiger"?, בברכה Nimrod333 - שיחה 15:20, 24 ביוני 2011 (IDT)

אולי We Are The Champions של Queen?--Ban79 - שיחה 22:21, 24 ביוני 2011 (IDT)

סוללה לא נטענת (שאלה בכימיה)

מה הסיבה לכך שסוללה רגילה(אלקליין) לא ניטען להטעין על ידי זרם בכיוון הנגדי (כמו סוללה נטענת). ראיתי את הנוסחאות הכימיות של זה. אני לא רואה שום סיבה למה שתהליך לא יהפוך כיוון אם יש כא"מ חיצוני. 79.182.206.47 15:14, 24 ביוני 2011 (IDT)

אתה בטוח שאי אפשר? ייתכן שבסוללות רגילות התהליך פשוט פחות יעיל. 94.159.211.143

כעיקרון, סוללה היא צבר של תאים חשמליים. תאים כאלה מיצרים חשמל על ידי ראקציית חמצון. השאלה היא אם הזרמת חשמל בחזרה יוצרת בהכרח ריאקציית חיזור, בכל סוג של בטרייה? האם כל ההבדל בין בטריות שונות הוא יעילות החיזור או שמה יש בטריות שפשוט לא עוברות שום חיזור כזה. עִדּוֹ - שיחה 20:37, 24 ביוני 2011 (IDT)

• בלדד השוחי, כיצד פועלת בטריה?, באתר ערוץ עשר
• בלדד השוחי, למה עדיף לשמור בטריות במקרר?, באתר ערוץ עשר

ניסוי במכניקה

למה כשמסובבים שרשרת, אז היא "מתרוממת"? כלומר יש כוח (או מומנט?) שמושך אותה למעלה עד 90 מעלות. למה ככל שלמהירות הסיבוב גדול יותר, ככה הזווית בין האנך לקרקע לבין השרשת גדלה יותר? 79.182.206.47 15:14, 24 ביוני 2011 (IDT)

אתה טועה ומטעה את עצמך, היא תסתובב אנכית לגוף שמסובב אותה - היד שלך. כשאתה מסובב שרשרת את דוחף אותה מספר אין סופי של פעמים ישר רק שהיא לא יכולה להמשיך ישר כי...שרשרת! סך כל הפעמים שהיא ממשיכה ישר זה הנקודות על המעגל שנוצר, וכל פעם שהיא מתקנת, כלומר נמשכת חזרה, זה הצלעות שבין כל נקודה כזו על המעגל. מני111 - שיחה 16:02, 24 ביוני 2011 (IDT)

כח צנטריפוגלי. ‏Setreset • שיחה 01:02, 25 ביוני 2011 (IDT)

למה כוח צנטריפוגלי פועל למעלה? הוא אמור לפעול החוצה מהמעגל? 79.182.200.18 11:39, 25 ביוני 2011 (IDT)

הוא פועל החוצה, ומושך החוצה את השרשרת. בגלל איך שהיא מוחזקת בקצה העליון שלה, אז היא חייבת לעלות למעלה תוך כדי שהיא נמשכת החוצה. ‏Setreset • שיחה 12:19, 25 ביוני 2011 (IDT)

אבל זה כוח מדומה - כלומר שום דבר לא מושך אותה באמת. עכשיו תסביר. מני111 - שיחה 16:33, 25 ביוני 2011 (IDT)

כוח מדומה הוא כוח אמיתי שפועל על השרשרת המסתובבת. אם תסתובב סביב עצמך עם ידיים לצדדים אתה גם תרגיש אותו. אתם מוזמנים לקרוא את כוח מדומה. ‏Setreset • שיחה 22:09, 25 ביוני 2011 (IDT)

כח מדומה איננו כח אמיתי. אם אני אסתובב סביב עצמי ואמדוד את החבר, שעומד לצדי ואיננו נוגע בי, במערכת הנעה ביחד איתי, אני אמדוד עבורו כח צנטרפוגלי. חברי, לעומת זאת, לא ירגיש דבר. העובדה שאדם יכול לתאר חוויה של כח צנטריפוגלי נובעת מכך שהוא מודד את עצמו במערכת שמפעילה עליו כח אמיתי. למשל, כאשר אני נוסע ברכב בסיבוב ומרגיש שאני "נזרק" אל עבר הדלת, האמת היא שהדלת נצמדת אלי על מנת לשמור אותי בתנועה סיבובית. אין שום כח שדוחף אותי החוצה מהמעגל. אם הדלת הייתה עפה, הייתי ממשיך בתנועה לא טריוויאלית (במערכת המסתובבת) שלא ניתן להסביר בעזרת חוקי ניוטון ללא כח מדומה - אבל אני לא הייתי מרגיש דבר. (טוב, לפחות עד שהייתי פוגע בקרקע...) משה פרידמן - שיחה 23:48, 26 ביוני 2011 (IDT)

במערכת שלך כן יש כוח שהודף אותך החוצה, F=ma. כוח מדומה זה לא כוח דמיוני שלא קיים, אלא כוח שלא קיים במערכת אינרציאלית - זה הכל. במערכת מסתובבת הוא קיים בדיוק כמו כוחות "אמיתיים". 109.66.6.1 10:03, 27 ביוני 2011 (IDT)

מה הראית לו - שכוח שווה למסה כפול תאוצה? זה לא סותר את דבריו. הוא היה ממשיך ישר אם לא הייתה דלת, הוא מרגיש את האוטו (עם חיכוך המושב) מושך אותו. מני111 - שיחה 17:04, 27 ביוני 2011 (IDT)

אני מניח שהוא מתכוון לומר שכח איננו מושג אובייקטיבי, כמו שאני ואתה רגילים להבין אותו, אלא כח הוא מושג מופשט המתאר את העובדה שהגוף נע בתאוצה. באופן עקרוני אני יכול לקבל את הדברים, כי אז זה סתם עניין של הגדרה. הבעיה היא שבאופן כזה השואל לא קיבל תשובה, משום שהוא מעוניין לדעת מהו המנגנון הפיסיקלי הגורם לתנועה המדוברת, ואם נגדיר כח כנ"ל הרי שזה מושג ריק מתוכן מבחינת השואל. מה גם שלמיטב הבנתי זו פשוט לא ההגדרה המקובלת למושג כח. מה שמקובל לומר הוא שמערכת לא אינרציאלית איננה מקיימת את החוק השני של ניוטון, ועל מנת להשתמש בו במערכת שכזו יש להוסיף כוחות מדומים. משה פרידמן - שיחה 19:40, 27 ביוני 2011 (IDT)

מערכת אינרציאלית כן מקיימת את החוק השני של ניוטון. זה החוק הראשון של ניוטון שמתייחס למערכות אינרציאליות. 109.66.6.1 00:12, 28 ביוני 2011 (IDT)

לאור כל האמור לעיל, במערכת שלי (החיצונית) אני לא אמור לראות כוח צנטריפוגלי הפועל על שרשרת. ומצד שני, אני כן רואה את ההשפעה שלו. איך זה? 109.67.200.58 19:42, 27 ביוני 2011 (IDT)

במערכת שלך מה שאתה רואה זה המתיחות בחוט (או בשרשרת), והיא זו שגורמת להתרוממות. שרטט תרשים כוחות ופרק אותו לרכיבים. 109.66.6.1 00:12, 28 ביוני 2011 (IDT)

אם אני לא משרטט את הצנטריפוגלי, אז השקול הוא בכיוון למטה-פנימה. אין לי שום כוח שאני משרטט אל מחוץ למעגל. 79.178.211.199 15:14, 28 ביוני 2011 (IDT)