ממשלת ישראל העשרים ושבע
ממשלת ישראל העשרים ושבע בראשות בנימין נתניהו, המכונה גם "ממשלת נתניהו הראשונה", הושבעה ב-18 ביוני 1996 וסיימה את כהונתה ב-6 ביולי 1999.
 | |
| ממשלת ישראל ה-27 בראשות בנימין נתניהו בבית הנשיא עזר ויצמן. יושבים משמאל לימין: עזר ויצמן ובנימין נתניהו. עומדים משמאל לימין: לימור לבנת, יצחק מרדכי, יעקב נאמן, אביגדור קהלני, זבולון המר, דוד לוי, דן מרידור, זאב בנימין בגין, אליהו ישי, משה קצב, יצחק לוי, רפאל איתן, נתן שרנסקי, אליהו סוויסה, צחי הנגבי, יולי אדלשטיין ודני נווה מזכיר הממשלה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| 18 ביוני 1996 – 6 ביולי 1999 (3 שנים) | |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| ראש ממשלה | בנימין נתניהו |
| מפלגה שולטת | הליכוד-גשר-צומת |
| סיעות הקבינט | הליכוד-גשר-צומת, מפלגת ש"ס, מפד"ל, ישראל בעליה, הדרך השלישית |
| מספר שרים | 25 |
| הקבינט הקודם | ממשלת ישראל העשרים ושש |
| הקבינט הבא | ממשלת ישראל העשרים ושמונה |
תוצאות הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה
עריכה| רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| העבודה | שמעון פרס | 34 | 818,741 | 27.5% |
|
| הליכוד-גשר-צומת | בנימין נתניהו | 32 | 767,401 | 25.8% |
|
| ש"ס | אריה דרעי | 10 | 259,796 | 8.7% | |
| מפד"ל | זבולון המר | 9 | 240,271 | 8.1% |
|
| מרצ | יוסי שריד | 9 | 226,275 | 7.5% |
|
| ישראל בעליה | נתן שרנסקי | 7 | 174,994 | 5.8% |
|
| חד"ש-בל"ד | האשם מחאמיד | 5 | 129,455 | 4.4% | |
| יהדות התורה | מאיר פרוש | 4 | 98,657 | 3.3% |
|
| הדרך השלישית | אביגדור קהלני | 4 | 96,474 | 3.2% |
|
| מד"ע-רע"ם | עבד אל-והאב דראושה | 4 | 89,514 | 3.0% | |
| מולדת | רחבעם זאבי | 2 | 72,002 | 2.4% |
| מועמד | מספר קולות | אחוז מהקולות |
|---|---|---|
| בנימין נתניהו | 1,501,023 | 50.5% |
| שמעון פרס | 1,471,566 | 49.5% |
הקמת הממשלה
עריכהנתניהו ביקש שלא לכלול בממשלתו את אריאל שרון, אולם דוד לוי התייצב לצידו של שרון ודרש להעניק לו תיק ביצועי בכיר. עקב התעקשותו של לוי נאלץ נתניהו למנות את שרון לשר התשתיות הלאומיות, תפקיד שכלל אוסף סמכויות ממשרדים שונים, ונוצר אד הוק לפתרון התסבוכת לאחר שכבר הורכבה הממשלה. לימים יצפה לוי להכרת תודה מצידו של שרון בעת שזה ירכיב את ממשלתו שלו, אך לשווא.
ציוני דרך ומדיניות
עריכהבתחום הביטחוני זכורה ממשלתו הצרה של נתניהו בשל צמצום הטרור, וכן בשל אירועי מנהרת הכותל וניסיון ההתנקשות הכושל באיש החמאס בירדן, חאלד משעל, ניסיון שגרר את שחרורו מכלאו של אחמד יאסין על פי דרישתו של המלך חוסיין, וזאת על מנת לשמר את הסכם השלום עם ירדן. ב-4 בפברואר 1997 התרחש אסון המסוקים בו נהרגו 73 חיילי צה"ל שהיו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון. האסון גימד את הצלחתו היחסית של צה"ל בסוף שנות ה-90 לצמצם את מספר הנפגעים בלבנון על ידי מיגון מוגבר במוצבים, והביא להקמת תנועת ארבע אמהות ולהעלאת התמיכה הציבורית בנסיגה מרצועת הביטחון, לה התנגד נתניהו. אסון השייטת שאירע ב-5 בספטמבר 1997 הגביר אף הוא את הביקורת הציבורית על השהייה של צה"ל בלבנון.
אירועים מרכזיים
עריכה- פתיחת מנהרות הכותל ב-24 בספטמבר 1996 באישור בנימין נתניהו - בעקבות הפתיחה החל גל של התפרעויות פלסטינים, בהשתתפות המשטרה הפלסטינית[דרוש מקור], שגרמו לעשרות הרוגים, ביניהם 17 חיילי צה"ל. המהומות שימשו מודל לצה"ל בהיערכותו לקראת אפשרות של עימות עתידי נוסף עם הפלסטינים, והלחימה בימיה הראשונים של האינתיפאדה השנייה נוהלה על פי הלקחים שהופקו מהן.
- הסכם חברון - הסכם שחתמה ישראל עם הרשות הפלסטינית ב-15 בינואר 1997 (ז' בשבט תשנ"ז), בעניין העברת השליטה הביטחונית בחלקים מהעיר חברון לידי הרשות, ואושר למחרת בכנסת, ברוב של 87 בעד, 17 נגד ונמנע אחד.
- פרשת בר-און חברון - הפרשה שחשפה כתבת הערוץ הראשון איילה חסון, ולפיה רוני בר-און (לימים חבר כנסת ושר האוצר) מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בתמורה לכך שש"ס תצביע בעד הסכם חברון בממשלה. לפי הנטען, היועץ בר-און היה אמור להביא לסיום הפרשיות המשפטיות בהן היה מסובך מנהיג ש"ס אריה דרעי. בעקבות גל הביקורת על מינויו - עוד לפני פרסום הפרשה על ידי חסון - התפטר בר-און מהתפקיד, ימים ספורים לאחר שמונה אליו. בפרשה נחקרו ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים צחי הנגבי, חבר הכנסת דרעי, מנכ"ל משרד רה"מ אביגדור ליברמן ורבים נוספים, אך היא הסתיימה לבסוף ללא הגשת כתבי אישום.
- הסכם ואי - הסכם שחתמה ישראל בוושינגטון עם הרשות הפלסטינית ב-23 באוקטובר 1998, שאושר בכנסת ב-17 בנובמבר 1998, כ"ח בחשוון תשנ"ט ברוב של 75 בעד, 19 נגד ותשעה נמנעים. לפי ההסכם התחייבה ישראל להעביר לידי הפלסטינים 13% נוספים משטחי יהודה ושומרון ובתמורה התחייבו הפלסטינים להסכמות ביטחוניות שונות, כמו הפסקת הטרור וההסתה ומחיקת הסעיף באמנה הפלסטינית שקרא להשמדת ישראל.
מדיניות כלכלית
עריכהנתניהו, הדוגל באסכולת שוק חופשי, העלה על נס את ערכי "הכלכלה החופשית" ואת ההפרטה. לראייתו של נתניהו, לממשלתו הראשונה היו מספר הישגים כלכליים:
- הורדת האינפלציה מתחום 15–17 אחוזים לתחום 3–4 אחוזים.
- הפחתת הגרעון התקציבי.
- ליברליזציה במטבע החוץ, כולל ביטול "רצועת האלכסון" (על רקע מהלך זה התפטר דן מרידור מתפקידו כשר האוצר).
- ביצוע הפרטה של גופים ממשלתיים שונים, כולל הפרטת בזק.
- פתיחת שוק התקשורת לתחרות - הוספת מפעיל סלולרי שלישי, תחילת שירותיה של "חברת הטלוויזיה בלוויין "Yes" והוספת חברות לשוק שיחות הטלפון הבינלאומיות.
- ביטול הפנסיה התקציבית לעובדים חדשים בשירות הציבורי.
בתקופת ממשלתו הראשונה של נתניהו כיהנו שלושה שרי אוצר, כל אחד למשך פרק זמן של כשנה.
הממשלה השקיעה יותר מקודמותיה בהתנחלויות, בתקציבי הדתות וברווחה. היו ניסיונות לבצע הפרטות בחברות הממשלתיות, ניסיונות שנחלו הצלחה חלקית בלבד. משרד האוצר ניהל מדיניות של ריסון תקציבי ובנק ישראל ניהל מדיניות של ריבית גבוהה.
מדיניות ה"ניוד המנוהל" של השקל הופחתה על ידי הרחבת רצועת האלכסון, ששיפרה את חופשיות המסחר בו. מחלוקת על רקע זה הובילה לפרישת שר האוצר דן מרידור, שהתנגד למהלך. בתקופת נתניהו פחתו האינפלציה והגירעון הממשלתי של ישראל, אך האבטלה גדלה.
מדיניות ביטחונית
עריכהבשלהי כהונתה של הממשלה הוקמה המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) והועמד בראשה דוד עברי.
נושא ביטחוני בולט נוסף - מינויו של דני יתום לראש המוסד בקיץ 1996, והתפטרותו בפברואר 1998 לאחר הגשת דו"ח צ'חנובר, שהטיל עליו את האחריות בפרשת ההתנקשות הכושלת בחייו של חאלד משעל. בתקופתו של יתום היו כישלונות פומביים נוספים של המוסד שבהם נתפסו אנשי מוסד בידי רשויות.
התפוררות הקואליציה
עריכהכבר באביב 1998 הממשלה החלה להתערער, כאשר היחסים הרעועים בין דוד לוי מנהיג גשר ורה"מ נתניהו הביאו לפרישת גשר מהממשלה והסיעה המשותפת. זאב בנימין בגין פרש יחד עם חברים נוספים מהליכוד והקים את חרות - התנועה הלאומית, ואילו יריביו של נתניהו בליכוד, יצחק מרדכי, אותו פיטר מתפקידו כשר הביטחון, ודן מרידור, שהתפטר קודם לכן מתפקידו כשר האוצר, פרשו והקימו את מפלגת המרכז, יחד עם ראש עיריית תל אביב לשעבר מטעם הליכוד רוני מילוא, והרמטכ"ל שהשתחרר זה עתה מצה"ל אמנון ליפקין-שחק.
למרות מצבה הקשה של הקואליציה ניסה נתניהו להעביר את תקציב המדינה לשנת 1999 בכנסת, אך כשל לאחר שש"ס ויהדות התורה סירבו לתמוך בו ללא מילוי דרישות כספיות שנתפסו בעיניו כמופלגות, ישראל בעלייה סירבה לתמוך בו בגלל טענותיה להפרת הבטחותיו למנהיג המפלגה, נתן שרנסקי, מולדת הסכימה בתנאי שנתניהו יקרע את הסכם חברון מעל בימת הכנסת ויבטל את הסכמי אוסלו ואילו הדרך השלישית הייתה מצויה בשלבי התפוררות.
כאשר הסתבר כי המפד"ל היא הסיעה היחידה, מלבד הליכוד, המוכנה לתמוך בתקציב וישנם פחות מ-40 ח"כים המוכנים להצביע בעדו, החליט נתניהו כי אין טעם להמשיך במאמצים שלו לשמר את הממשלה והסכים לפזר את הכנסת.
| סיעה | מנדטים | משרדי השרים | משרדי סגני השרים | תחילת חברות בממשלה | סיום חברות | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הליכוד-גשר-צומת[ב] | 32 | משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד המשפטים, משרד השיכון, משרד החוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התיירות, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד התשתיות הלאומיות, משרד התקשורת, שר בלי תיק | משרד הביטחון, משרד החינוך, התרבות והספורט משרד ראש הממשלה | 18 ביוני 1996 | 6 ביולי 1999 | גשר פרשה מהסיעה ומהקואליציה ב-23 בפברואר 1999 | |
| ש"ס | 10 | משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים, המשרד לענייני דתות | משרד הבריאות, המשרד לענייני דתות | — | |||
| המפד"ל | 9 | משרד החינוך, התרבות והספורט, משרד התחבורה | משרד ראש הממשלה, המשרד לענייני דתות | — | |||
| ישראל בעליה | 7 | משרד התעשייה והמסחר, המשרד לקליטת עלייה | — | — | |||
| יהדות התורה | 4 | — | משרד השיכון | — | |||
| הדרך השלישית | 4 | המשרד לביטחון הפנים | — | — | |||
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 66 לפני פרישת חברי גשר מהממשלה (18 ביוני 1996 - 23 בפברואר 1999)
הרכב הממשלה
עריכההממשלה מנתה 18 שרים, אך במהלך כהונתה בגלל חילופי אישים כיהנו בו בסה"כ 25 אישים כשרים, מתוכם 7 כיהנו בעבר בממשלה (דוד לוי, המר, רפאל איתן, קצב, מרידור, ארנס, שרון) ו-18 שרים כיהנו לראשונה כשרים בממשלה (נתניהו, קהלני, ישי, נאמן, סויסה, בני בגין, מצא, אדלשטיין, יצחק לוי, מרדכי, לבנת, שטרית, מיכאל איתן, שרנסקי, שלום, הנגבי, יהלום, עמור)
| הליכוד-גשר-צומת | ש"ס | המפד"ל | ישראל בעלייה | יהדות התורה | הדרך השלישית | |||||||||||||||||
| פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה | ||||||||||||||||||||||
| משרד | שם | סיעה | כהונה | ||
|---|---|---|---|---|---|
| שרי הממשלה | |||||
| משרד ראש הממשלה | _-_P.M._Benjamin_Netanyahu_(crop).jpg)
|
ראש הממשלה | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| משרד הבינוי והשיכון | |||||
| משרד האוצר | _(cropped).jpg)
|
דן מרידור | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 - 20 ביוני 1997 | |
|
יעקב נאמן | עצמאי
לא כיהן בכנסת |
9 ביולי 1997 - 18 בדצמבר 1998 | ||
.jpg)
|
מאיר שטרית | הליכוד-גשר-צומת | 23 בפברואר 1999 - 6 ביולי 1999 | ||
| המשרד לאיכות הסביבה | .jpg)
|
סגן ראש הממשלה | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| משרד החקלאות | |||||
| משרד האנרגיה והתשתיות | 
|
יצחק לוי | מפד"ל | 18 ביוני 1996 - 8 ביולי 1996 | |
| משרד הביטחון | .jpg)
|
יצחק מרדכי | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 - 25 בינואר 1999 | |
.jpg)
|
משה ארנס | הליכוד-גשר-צומת
לא כיהן בכנסת |
25 בינואר 1999 - 6 ביולי 1999 | ||
| המשרד לביטחון הפנים | .jpg)
|
אביגדור קהלני | הדרך השלישית | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| משרד הבריאות | .jpg)
|
צחי הנגבי | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 - 12 בנובמבר 1996 | |
|
יהושע מצא | הליכוד-גשר-צומת | 12 בנובמבר 1996 - 6 ביולי 1999 | ||
| משרד החוץ | 
|
סגן ראש הממשלה | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 - 6 בינואר 1998 | |
.jpg)
|
אריאל שרון | הליכוד-גשר-צומת | 13 באוקטובר 1998 - 6 ביולי 1999 | ||
| משרד החינוך, התרבות והספורט | 
|
סגן ראש הממשלה
נפטר בכהונתו |
מפד"ל | 18 ביוני 1996 - 20 בינואר 1998 | |
|
|
יצחק לוי | מפד"ל | 25 בפברואר 1998 - 6 ביולי 1999 | ||
| משרד המדע | .jpg)
|
זאב בנימין בגין | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 - 18 בינואר 1997 | |
.JPG)
|
מיכאל איתן | הליכוד-גשר-צומת | 9 ביולי 1997 - 9 ביולי 1998 | ||
.jpg)
|
סילבן שלום | הליכוד-גשר-צומת | 13 ביולי 1998 - 6 ביולי 1999 | ||
| משרד המשפטים |
|
יעקב נאמן | עצמאי
לא כיהן בכנסת |
18 ביוני 1996 - 10 באוגוסט 1996 | |
|
|
צחי הנגבי | הליכוד-גשר-צומת | 11 בנובמבר 1996 - 6 ביולי 1999 | ||
| משרד העבודה והרווחה | .jpg)
|
אלי ישי | ש"ס | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| המשרד לענייני דתות | 
|
אליהו סויסה | ש"ס | 7 באוגוסט 1996 - 12 באוגוסט 1997 | |
|
|
סגן ראש הממשלה
נפטר בכהונתו |
מפד"ל | 24 באוגוסט 1997 - 20 בינואר 1998 | ||
|
|
יצחק לוי | מפד"ל | 25 בפברואר 1998 - 13 בספטמבר 1998 | ||
|
|
אליהו סויסה | ש"ס | 13 בספטמבר 1998 - 6 ביולי 1999 | ||
| משרד הפנים | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | ||||
| המשרד לקליטת עלייה | .jpg)
|
יואל אדלשטיין | ישראל בעליה | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| משרד התחבורה |
|
יצחק לוי | מפד"ל | 18 ביוני 1996 - 25 בפברואר 1998 | |
|
שאול יהלום | מפד"ל | 25 בפברואר 1998 - 6 ביולי 1999 | ||
| משרד התיירות | .jpg)
|
סגן ראש הממשלה | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| משרד התעשייה והמסחר | .jpg)
|
נתן שרנסקי | ישראל בעליה | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| משרד התקשורת | _-_Israeli_Delegation_to_the_2004_Olympic_Games_in_Athens_(cropped).jpg)
|
לימור לבנת | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| משרד התשתיות הלאומיות |
|
אריאל שרון | הליכוד-גשר-צומת | 8 ביולי 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| ללא תיק | .JPG)
|
שאול עמור | הליכוד-גשר-צומת | 20 בינואר 1999 - 6 ביולי 1999 | |
| סגני השרים | |||||
| משרד האוצר | .jpg)
|
דוד מגן | הליכוד-גשר-צומת | 1 ביולי 1996 - 20 במאי 1997 | |
| משרד הביטחון |
|
סילבן שלום | הליכוד-גשר-צומת | 9 ביולי 1997 - 13 ביולי 1998 | |
| משרד הבינוי והשיכון | .jpg)
|
מאיר פרוש | יהדות התורה | 24 ביוני 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| משרד הבריאות | 
|
שלמה בניזרי | ש"ס | 13 באוגוסט 1996 - 6 ביולי 1999 | |
| משרד החינוך, התרבות והספורט | .jpg)
|
משה פלד | הליכוד-גשר-צומת | 8 ביולי 1996 - 2 בנובמבר 1998 | |
|
אליעזר זנדברג | הליכוד-גשר-צומת | 2 בנובמבר 1998 - 6 ביולי 1999 | ||
| המשרד לענייני דתות | 
|
יגאל ביבי | מפד"ל | 13 באוגוסט 1996 - 6 ביולי 1999 | |
.jpg)
|
אריה גמליאל | ש"ס | 13 באוגוסט 1996 - 6 ביולי 1999 | ||
| משרד ראש הממשלה |
|
יגאל ביבי | מפד"ל | 8 ביולי 1996 - 13 באוגוסט 1996 | |
|
|
מיכאל איתן | הליכוד-גשר-צומת | 13 ביולי 1998 - 6 ביולי 1999 | ||
חילופי תפקידים בממשלה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ממשלת ישראל העשרים ושבע באתר משרד ראש הממשלה
- ממשלת ישראל העשרים ושבע באתר הכנסת