לדלג לתוכן

תער

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תַּעַר א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תער
הגייה* Ta'ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר [1]
שורש ע־ר־י/ה א
דרך תצורה משקל תַּקְטֵל
נטיות ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־, נ"ר: תַּעֲרֵי־
תער לגילוח הזקן
  1. סַכִּין חַד הַמְשַׁמֵּשׁ לְגִלּוּחַ.

גיזרון

[עריכה]
  • הגיזרון איננו מחוור עד תום, ברם הסברה הרווחת היא שמקור המילה מן השורש העברי ער"י (והת"ו חלק מן המשקל) שעניינו גילוי וחשיפה (כי כאשר מגלחים הַשֵּׂער הוא מגלה את העור): ”וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן; וַיהוָה פָּתְהֵן יְעָרֶה“ (ישעיהו ג, פסוק יז), בנוסף השורש ער"י משמש במשמע זה או במשמע דומה גם בשפות שמיות נוספות לרבות; ארמית: עֲרִי, ערבית: عَرَّى- (קרי: עָרָא) הִפְשִׁיט, וגם בהגיית: תַעַרה,ثَغَرَ בהוראת: לשבור,להרוס . בלשון געז ,וטיגרנית תער ሰዐረ בהוראת הפרדה לנתחים,להתחלק.

מילים נרדפות

[עריכה]

ביטויים וצירופים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. וּפעם אחת במקרא באה מילה זו כנקבה: ”...בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת-הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת-הַזָּקָן תִּסְפֶּה“ (ישעיהו ז, פסוק כ)


השורש ערה א

השורש ע־ר־ה א הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ע־ר־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נֶעֱרָה נַעֲרֶה יֵעָרֶה הֵעָרֵה לְהֵעָרוֹת
הִפְעִיל הֶעֱרָה מַעֲרֶה יַעֲרֶה הַעֲרֵה לְהַעֲרוֹת
הֻפְעַל הָעֳרָה מָעֳרֶה יָעֳרֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עֵרָה מְעָרֶה יְעָרֶה עָרֵה לְעָרוֹת
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעָרָה מִתְעָרֶה יִתְעָרֶה הִתְעָרֵה לְהִתְעָרוֹת

תַּעַר ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תער
הגייה* Ta'ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ר־י/ה א
דרך תצורה משקל תַּקְטֵל
נטיות ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־, נ"ר: תַּעֲרֵי־, כ': תַּעְרָהּ, תַּעְרִי, תַּעֲרֵיהֶם
חרב בתוך תַּעְרָהּ
  1. לשון המקרא נַרְתִּיק לַחֶרֶב, נָדָן.
    • ”וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ...“ (שמואל א׳ יז, פסוק נא)
    • ”...וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע.“ (יחזקאל כא, פסוק ח)
    • "וְחָפֵץ לקחת את חרבו, ומפני זה שלפהּ מתערו להכותו..." ""דַּרְכֵי הָרְפוּאָה", א.ד גורדון

גיזרון

[עריכה]
  • ייתכן בהחלט שהשורש ער"י קשור גם למשמע זה (ראה לעיל), שהחרב מתגלה מן התער. מקבילה דומה גם באוגריתית: תערַת, במשמע זה.

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש ערה א

השורש ע־ר־ה א הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ע־ר־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נֶעֱרָה נַעֲרֶה יֵעָרֶה הֵעָרֵה לְהֵעָרוֹת
הִפְעִיל הֶעֱרָה מַעֲרֶה יַעֲרֶה הַעֲרֵה לְהַעֲרוֹת
הֻפְעַל הָעֳרָה מָעֳרֶה יָעֳרֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עֵרָה מְעָרֶה יְעָרֶה עָרֵה לְעָרוֹת
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעָרָה מִתְעָרֶה יִתְעָרֶה הִתְעָרֵה לְהִתְעָרוֹת

תַּעַר ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תער
הגייה* Ta'ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ר־י/ה א
דרך תצורה משקל תַּקְטֵל
נטיות ר': תְּעָרִים, נ"י: תַּעַר־
  1. לשון ימי הביניים [נדיר] גִּלּוּי עֲרָיוֹת.
    • "...עולל זה אם לא אקח שואלה יֵרֵד אבי בַּתַּעַר..." "אריה חרד וחמתו כבדה", אלעזר הקליר

גיזרון

[עריכה]
  • משמע זה קשור אף הוא לגזרונות דלעיל, ומחזק את הסברה שהמילה "תער" יסודה בשורש ער"י, כעריות וכערוה.

ראו גם

[עריכה]


השורש ערה א

השורש ע־ר־ה א הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ע־ר־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נֶעֱרָה נַעֲרֶה יֵעָרֶה הֵעָרֵה לְהֵעָרוֹת
הִפְעִיל הֶעֱרָה מַעֲרֶה יַעֲרֶה הַעֲרֵה לְהַעֲרוֹת
הֻפְעַל הָעֳרָה מָעֳרֶה יָעֳרֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עֵרָה מְעָרֶה יְעָרֶה עָרֵה לְעָרוֹת
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעָרָה מִתְעָרֶה יִתְעָרֶה הִתְעָרֵה לְהִתְעָרוֹת

תָּעַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא תער
שורש וגזרה ת־ע־ר, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. [מליצה, לא בשימוש] הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, פָּסְקָה תַּרְדֶּמָתוֹ.
    • "תָּעַר וּפָקַח הַנַּעַר עֵינָיו. וּלְאִמּוֹ סָח: "שְׂאִי בְּנֵךְ" בְּדִיצָה..." "אשרי כל ירא", שמואל בר הושענא

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תִּעֵר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא תיער
שורש וגזרה ת־ע־ר, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. [מליצה, לא בשימוש] עָשָׂה שֶׁיֵּעוֹר, הִפְסִיק הַשֵּׁנָה, עוֹרֵר (גם בהשאלה).
    • "יין שהוא מְתַעֵר אֶת הָעולם/ שיתיר עולה של התורה..." מדרש תהילים, מזמור ס'

גיזרון

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]