שמט
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁמֵּט.
שָׁמַט
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שמט |
שורש וגזרה | שׁ־מ־ט |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הפסיק להחזיק. פתח את ידו והניח לדבר ליפול. עזב. בהשאלה: עזב בדעתו. הפסיק להתעניין והפקיר.
- ”וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ; וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה, כֵּן־תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ.“ (שמות כג, פסוק יא)
- ”וַיֹּאמֶר שִׁמְטוּהָ, וַיִּשְׁמְטוּהָ; וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל־הַקִּיר, וְאֶל־הַסּוּסִים וַיִּרְמְסֶנָּה.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק לג)
- ”וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן כִּידֹן; וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת־יָדוֹ לֶאֱחֹז אֶת־הָאָרוֹן, כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.“ (דברי הימים א׳ יג, פסוק ט)
- ”שׁוֹמְטִין אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו וּמַטִּילִין אוֹתוֹ עַל הַחֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כג, משנה ה)
- ”ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף כט, עמוד א)
- בהיסח הדעת שמט את הכוס מידו, וזו התנפצה על הרצפה.