מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צמיד
|
| הגייה* |
tsamid
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־מ־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
צְמִיד־; ר׳ צְמִידִים, צְמִידֵי־
|
יד ועליה צמיד־ספורט מפלסטיק
- לשון המקרא תכשיט המקיף את היד.
- ”וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם.“ (בראשית כד, פסוק כב)
- ”וַנַּקְרֵב אֶת-קָרְבַּן יְהֹוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי-זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהֹוָה.“ (במדבר לא, פסוק נ)
- ”וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל-יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל-גְּרוֹנֵךְ.“ (יחזקאל טז, פסוק יא)
 ערך בוויקיפדיה: צמיד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמידים |
| השורש צמד
|
|
השורש צ־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
| צ־מ־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אין-
|
צָמוּד
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| נִפְעַל
|
נִצְמַד
|
נִצְמָד
|
יִצָּמֵד
|
הִצָּמֵד
|
לְהִצָּמֵד
|
| הִפְעִיל
|
הִצְמִיד
|
מַצְמִיד
|
יַצְמִיד
|
הַצְמֵד
|
לְהַצְמִיד
|
| הֻפְעַל
|
הֻצְמַד
|
מֻצְמָד
|
יֻצְמַד
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: צמיד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמידים