מחידושי אליעזר בן־יהודה. לפי המילה המקראית שְׂרָד:
אחד המושגים אשר לא יצרנו לו עדיין שם בלשוננו הוא מה שיאמרו בלעז אופיסייל - על כל דבר הנאמר בשם הממשלה, בשם איזה ועד, וכו'... אך כמדומה לנו שיש לנו בלשוננו שם המכוּון היטב להמושג הנזכר, ואולי השתמשו בו במשמעת הזו בזמן יתר קדום. השם הזה הוא שרד הנזכר אצל בגד הכהנים (שמות ל"א י') ...ונוכל עוד לבנות מזה שם מִשְׂרָד, לאמור מקום השרד, והוא יהיה מכוּון ממש להמלה האנגלית אופיס, שהוא כמו בצרפתית ביוּרוֹ, והיא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה'שרת' לאיזה דבר, לאיזו חברה. וזכינו לשתי מלות נצרכות מאד בלשוננו מתוך מדור "תחיית הלשון" בעיתון "האור", כ"ה אדר ב', תרנ"א
כיום, חידוש זה 'משרד = מקום השְׂרָד = מקום השירות' נחשב כבלבול בפירוש המילה שְׂרָד[1], כי שורש המילה לא קשור לשירות. המילה מופיעה במקרא רק בביטוי "בגדי השְׂרָד" לצורך הכהונה במשכן\מקדש, ומשמעו כנראה 'בגדים שזורים'[2] (שזורים באופן מיוחד לפי החניות בפרקים קודמים), מהשורש שׂ-ר-ד = ס-ר-ד שמשמעו הבסיסי 'משזר, מארג, רשת'[3]. עקב העובדה שבגדים שזורים אלה משמשים לכהונה במקרא, 'בגדי השְׂרָד' נחשבו כ'בגדי השירות' (ואולי גם עקב דימוי פונטי שְׂרָד עם שרת\שירות, משורש שֵׁרֵת לא קשור)[4], ובגלל זה שְׂרָד היה נחשב כמילה דומה לשֵׁרוּת. משם 'משרד' כ'מקום שְׂרָד = מקום שירות'. אך משמע השורש והמילה עצמה שְׂרָד לא קשורים לשירות אך קשורים למשזר, בגדים שזורים.
↑בנוסף לדלהלן, ראו גם תרגומים מודרניים: "בִּגְדֵי הַשְּׂרָד" = "the woven garments".
↑כמו ארמית סְרָדָא 'וילון' למשל "סְרָדֵי חַמְשִׁין אַמִּין" בתרגום אונקלוס של ”קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה“ (שמות כז, פסוק יב), וילונות מסביב לחצר המשכן. וכן מפרשים רש"י ("בגדי השרד - יש מפרשים לשון עבודה ושירות... ואני אומר, שהוא לשון ארמי, כתרגום של קלעים, ותרגום של מכבר, שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים ...") ורשב"ם ("בגדים עשויין כעין שרד וקליעות")
↑וגם בתרגום השבעים לשמות לא י: 'στολὰς τὰς λειτουργικὰς' = 'בגדים של שירות ציבורי'. λειτουργός = משרת ציבורי, מקור המילים liturgy, liturgic.
ערך בוויקיפדיה: משרד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משרדים