כסה

יש להוסיף לדף זה את הערך: כֻּסָּה.

כִּסָּה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	כיסה
שורש וגזרה	כ־ס־י/ה
בניין	פִּעֵל

1. הסתיר, העלים מהעין.

   • "וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ" ( שמות פרק י')
   • "וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן " (במדבר פרק ט)
   • "לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב נָתָ֔ן וְעֵר֖וֹם כִּסָּה־בָֽגֶד" (יחזקאל פרק יח)
   • האב המסור כיסה את ילדיו בשמיכתו
   • בְּעֵת לִיקוּי הַחַמָּה רָאִינוּ אֵיך הַיָרֵחַ כִּסָּה אֶת הַשֶּׁמֶּשׁ.

1. בהשאלה: לא גילה, שמר בסוד.

   • "הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה " (בראשית פרק יח)
   • "מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" (משלי כח)
   • "הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד וְנֶאֱמַן־ר֗וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר" (משלי פרק יא)

2. לשון חז"ל הלביש, דאג לספק ביגוד לנצרך.

   • "לא יאמר הבעל כשאכניסה לביתי אכסנה בכסותי אלא מכסה ועודה בבית אביה. " ( מסכת כתובות פרק ו משנה ה)
   • " אי זו היא מצות הבן על האב מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מוציא ומכניס ומרחיץ את פניו ידיו ורגליו " (תוספתא מסכת קידושין (ליברמן) פרק א)

גזרון

• סכול אותיות בין הפועל המופיע בספ' מלכים (הקדום יותר) - "יסכו", ובגרסתו העדכנית מספ' דברי הימים "יכסו" . ”וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים “ (מלכים א׳ ח, פסוק ז) ”וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים“ (דברי הימים ב׳ ה, פסוק ח).

צירופים

• גלה טפח וכסה טפחים

נגזרות

• כִּסּוּי
• כֻּסָּה
  • מְכֻסֶּה

ניגודים

• חשף
• גילה
• פרסם

תרגום

   הסתיר, חִפה

אנגלית: cover‏‏‏‏ גרמנית: decken‏‏‏‏ ספרדית: cubrie‏‏‏‏ ערבית: غطى‏‏‏‏ רוסית:

   הלביש

אנגלית: dress‏‏‏‏ גרמנית: ספרדית: ערבית: רוסית:

ראו גם

• כסות

כֶּסֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כסה
הגייה*	kese
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ס־י/ה
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

1. כסוי הירח בסופו של כל חודש.

   • ”תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ“ (תהלים פא, פסוק ד)
   • ”צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ“ (משלי ז, פסוק כ)
   • "יְצוּרִים בַּכֶּסֶה כִּבְנֵי מָרוֹן עוֹבְרִים . חֲטָאִים מִתְבָּרְרִים . עֲשֶׂרֶת אֲחֵרִים . עֲשׂוֹת בָּם תְּשׁוּבָה וְיוֹרוֹחֲקוּ בְּכַת חֲבֵרִים" אלעזר הקליר, קדושתות לשבתות מיוחדות בראשית, שבת שובה

גיזרון

• מצוי במקרא גם כפועל "כֹּסֶה" ”אָדָם עָרוּם, כֹּסֶה דָּעַת“ (משלי יב, פסוק כג)^{[דרושה הבהרה]}
• פניקית: בכתובות פיניקיות מופיע הביטוי 'בכסאם ובחדשם', עפ"י: כסאם בהוראת "כשהירח מכוסה" + חדשם - "כשהירח מתחדש" . השם כִּסה Kisa ידוע מכתובות מסופוטמיות ומייצג אלהות מקומית המקבילה לאלהות מערב-שמית בשם כּסאֲ ’kese . הביטוי האוגריתי: "יָרח אֻ כּסַה" yrh w ksả מתייחס לאלוהות הירח . חיתית: כָּסֻ Kasu . אכדית: יתכן מן הצירוף האכדי כּוּסאוּ-אֲגוּ kusē’u agū בהוראת: 'תחילת בצבוצה של הלבנה בראשית החודש'
• סורית-ארמית: "כֶּסָאא" בהוראת 'מראה הירח במלואו'. והפסוק בו ירבעם קובע חג ישראלי - ”בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ“ (מלכים א׳ יב, פסוק לב) מתורגם לסורית "בִּכסה ב בִּירח" bksʾʾ bh byrḫ

צירופים

• בין כסה לעשור

נגזרות

• כסוי
• מכסה

ניגודים

• גלה

תרגום

• אנגלית: new moon‏‏‏‏
• אנגלית: cover‏‏‏‏

ראו גם

• הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.

כָּסָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	כ־ס־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא שטח פניו התמלא בדבר אחר עד שלא ראוהו כמעט

   • ”כסו הרים צלה“ (תהלים פ, פסוק יא)
   • ”כסו פניו חרולים“ (משלי כד, פסוק לא)
   • ”אָדָם עָרוּם, כֹּסֶה דָּעַת“ (משלי יב, פסוק כג)

מילים נרדפות

• התכסה

נגזרות

• כָּסוי

ראו גם

• סכה
• חסה