מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הפחית משקל.
- ”וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו; וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם...“ (יונה א, פסוק ה)
- חגי זרק את שקי־החול מהכדור הפורח כדי להקל את משקלו.
- בהשאלה: הסיר נטל, גרם רווחה.
- ”וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת – וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם; וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ.“ (שמות יח, פסוק כב)
- ”אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת־עֻלֵּנוּ; וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר־נָתַן עָלֵינוּ – וְנַעַבְדֶךָּ.“ (מלכים א׳ יב, פסוק ד)
- משה הקל על החמור בכך שנטל ממנו את השקים.
- פסק לא בחומרה, מיתן את הדין.
- בשל מצבו הבריאותי הרעוע החליט השופט להקל בדינו של הגנב.
- בֵּית הִלֵּל נְחְשְׁבוּ לְמֵקִֵלִים בַּהֲלָכָה.
השורש קלל א
|
השורש ק־ל־ל א הוא שורש מגזרת הכפולים.
ק־ל־ל א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
קַל
|
קַל
|
יֵקַל
|
קַל
|
לָקֹל
|
נִפְעַל
|
נָקַל
|
נָקֵל
|
יִקַּל
|
הִקֵּל
|
לְהִקֵּל
|
הִפְעִיל
|
הֵקֵל
|
מֵקֵל
|
יָקֵל
|
הָקֵל
|
לְהָקֵל
|
הֻפְעַל
|
הוּקַל
|
מוּקָל
|
יוּקַל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|