גזרת חפי"צ

גִּזְרַת חפי"צ

[דקדוק] גזרה בה פה"פ היא האות י', החסרה בחלק מהנטייה, ואחריה (עה"פ) תבוא האות צ'.

לגזרה זו משתייכים שישה פעלים שאותם נהוג לזכור לפי ראשי התיבות של לה"פ; בִּקְעַ"ת גֵּ"ר: י-צ-ב, י-צ-ק, י-צ-ע, י-צ-ת, י-צ-ג וְ-י-צ-ר. בששת הפעלים הללו פה"פ תהא יו"ד ועה"פ תהא צד"י.

לגזרה זו משתייכים 2 פעלים נוספים שעה"פ שלו איננה צד"י אלא זי"ן והם: י-ז-ע, י-ז-מ.

היטמרות האות יו"ד מתרחשת בבניינים: נפעל, הפעיל והופעל. בבניינים הפעיל והופעל יבוא דגש משלים כפיצוי על היעלמות הי'. למשל:
- בהפעיל - הִצִּיג, הִצִּיעַ וכו'...
- בהופעל - הֻצַּב, הֻצַּת וכו'...
בניין נפעל נוטה על שתי דרכי נטייה;
1. על-דרך גזרת נפ"יו - תחילית "נוֹ". למשל נוֹצַר וכו'...
2. על-דרך גזרת חפ"נ - תחילית "נִ" ודגש בעה"פ. למשל נִצַּת וכו'...
בבניין קל היו"ד מופיעה בכל הזמנים וההטיות פרט לזמן הציווי בכל הגופים, ובזמן עתיד בגוף מדבר. בזמן העתיד בגוף ראשון יחיד, עה"פ תדוגש בדגש משלים. למשל
- נפילת היו"ד בזמן הציווי - צֹר, צֹרְנָה, צְקִי וכו'...
- נפילת היו"ד בזמן עתיד של גוף מדבר - אֶּצֹּק, אֶצֹּר וכו'...

ערך בוויקיפדיה: גזרת חפי"צ