מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גאות
|
הגייה* |
geut
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ג־א־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלוּת גאה + ־וּת
|
נטיות |
ר׳ גֵּאוּיוֹת (נדיר) נס׳ גֵּאוּתוֹ גֵּאוּתָהּ גֵּאוּתָם
|
- לשון המקרא התרוממות של דבר אל על.
- ”כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן“ (ישעיהו ט, פסוק יז)
- ”אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׁוֹא גַלָּיו אַתָּה תְְשַׁבְּחֵם“ (תהלים פט, פסוק י)
- "הַצּוּר, פַּנֵּה דֶרֶךְ! בִּלְבָבִי הַקַּר שָׂם מִשְׁכָּנוֹ / עֹז רוּחַ זִלְעָפוֹת עִם-גֵּאוּת הַיָּם וְאֵיתָנוֹ." (חיים נחמן ביאליק)
- לשון המקרא שם לפעולת הגֵּאֶה. התנשאות
- ”בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם“ (ישעיהו כח, פסוק ג)
- ”זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָֹה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ“ (ישעיהו יב, פסוק ה)|.
- עברית חדשה תופעת העלייה (ולאחריה הירידה) המחזורית הקבועה של גובה פני הים, אשר נוצרת בשל השפעת כוחות המשיכה של היָרֵחַ והשֶׁמֶשׁ על כדור הארץ.
- "דלגנו על הכח של גאות ושפל, מפני שאלה בים התיכון כמעט שאינם מורגשים." ("הארץ", 16 בדצמבר 1926)
- מן גָּאָה.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי גאוגרפיה (תשל"ג), 1973.
השורש גאה
|
השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
התרוממות אל על פיזית או נפשית
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
ג־א־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
גָּאָה
|
גּוֹאֶה
|
יִגְאֶה
|
גְּאֵה
|
לִגְאוֹת
|
נִפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
הִפְעִיל
|
הִגְאָה
|
מַגְאֶה
|
יַגְאֶה
|
הַגְאֵה
|
לְהַגְאוֹת
|
הֻפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גֵּאָה
|
מְגָאֶה
|
יְגָאֶה
|
גָּאֵה
|
לְגָאוֹת
|
פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגָּאָה
|
מִתְגָּאֶה
|
יִתְגָּאֶה
|
הִתְגָּאֵה
|
לְהִתְגָּאוֹת
|
| |
|