מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בר
הגייה *
bar
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
ב־ר־ר
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
נ׳ בָּרָה, ר׳ בָּרִים נ"ר בָּרוֹת
זך , טהור .
מהשורש ב-ר-ר במשמע כללי (וקרוב אל) 'ב-ח-ר' (כמו בְּרֵרָה): משם 'מיין, סינן, טיהר', לכן המילה הזאת: בַּר 'טהור, מסונן, זך'.
משמע השורש 'טיהר' גם משמש באופן מטפורי: 'טיהר את המשמעות', משם בָּרוּר , לברר [ 1] [ 2] וגם בר 'תבואה מנוקה ומסוננת, דגן'.[ 3] [ 4] [ 5]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בר
הגייה *
bar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־ר־ר
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
תבואה נקייה ממוץ .
”וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.“ (בראשית מא , פסוק לה )
”וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.“ (יואל ב , פסוק כד )
”מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.“ (מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר , מאת פנחס אלעד בזֶמֶרֶשֶׁת )
שם פרטי לזכר ולנקבה.
אכדית -בֻּרֻ buru. החל מן השושלת ה-18 במצריים החל מושאל למצרית-תכונה בצורת בּר br בהוראת חיטה [ 1] .
בשפות דרום ערביות בֹּּר, בּרר, בָּר = חיטה [ 2] .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בר
הגייה *
bar
חלק דיבר
תחילית
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
שאילה מארמית
נטיות
בַּר־, נ׳ בַּת־; ר׳ בְּנֵי־, נ"ר בְּנוֹת־; בלשון הדיבור: נ׳ בָּרַת־, ר׳ בָּרֵי־, נ"ר בָּרוֹת־
נכלל במקבץ המדובר לחיוב; שותף לתכונה או לעניין מסויים.
מארמית: צורת הנסמך של בְּרָא, בן . מצרית עתיקה: דֵם בּרֳי Dem bry = צעיר ; בלשונות ברבריים: בּרר barar = בן ; בשפה קדם צ'אדית - bar = ילד צעיר , בע"ח ממין זכר.
אנגלית: -able , in- (למשל, in-reach )
המילה משמשת רק בצורת הנסמך, בצירופים שונים (ראו להלן).
למעט צורת היחיד ממין זכר, המילה נוטה כמו המילה בן;[ 3] עם זאת, בלשון הדיבור נגזרו מהמילה נטיות על דרך הנטייה הרגילה (ראו סעיף נטיות בניתוח הדקדוקי).
↑ br / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 433
↑ ראה שם
↑ החלטות האקדמיה בדקדוק, סעיף 2.3.2 .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בר
הגייה *
bar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־ר־ר
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
צמחי בר צומחים בבר.
שדה מחוץ לישוב .
”יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא-שָׁבוּ לָמוֹ“ (איוב לט , פסוק ד )
(כסומך בצירופי סמיכות) שאינו מבוית , שאינו שייך למשק האדם .
"הו, נילס, כל כך קטן, / נדד הרחק מן הכפר / על אווז הבית / עם כל אווזי הבר ." (נילס הולגרסון , מאת לאה נאור )
"חיית בר – יונק, עוף, זוחל או דו-חיים, [...] שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם" (חוק להגנת חיית הבר )
המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל. תיבת (برة) ברה היא מקבילתה הערבית הקיימת בשתי המשמעויות העבריות לעיל.
אכדית: בַּארוּ 𒁉𒊒𒌑 בהוראת שדה , אזור . סורית-ארמית: (ܕܒܪܐ דברא) במשמעות: חריש , אזור כפרי , מדבר ◄ מארמית: חוץ .
מילה קרובה בערבית بَرِّيّ (הגייה: בָּרִי) שפירושה: בר, פראי. (משמעות 2) כפועל 'בַּוֲורַ' بور בהוראת 'להשאיר שדה לא קצור',לתת לשקר לנבול (=לא לתרבת שדה), להפוך משהו ללא רווחי, או ללא תועלת.בהשפעת הכיבוש הערבי באירופה חדרה תיבת בר לספרדית בהגיית בָּרִיוֹ (barrio ) בהוראת שכונת עוני,פרבר (ובכמה מדינות לטיניות דוברות ספרדית בהוראת: עירייה או מחלקת-עירייה.
בחר ברצוי מבין אפשרויות. הפריד בין שני מינים, בין פסולת למה שרצוי.
השורש בצורתו זו (ללא הכפילות ב־ר־ר) הוא מקראי ומבטא ברירה וגם נקיון או טהרה. בבניין נפעל ”סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'“ (ישעיהו נב , פסוק יא )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בר
הגייה *
bar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
שאילה מלועזית
נטיות
בר
דלפק המשמש למזיגת משקאות והגשתם .
להגדרה זו אין משפט מדגים . אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו. רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן .
מקום בילוי שעיקרו דלפק שכזה.
מאנגלית: bar – קורה .
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
ברים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בר
הגייה *
bar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
שאילה מלועזית
נטיות
יחידת מידה ללחץ .
בר אחד שווה ל-14.504 PSI .
מיוונית: báros) βάρος ) – כבד .
אין לבלבל ערך זה עם הערך בור .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בור
הגייה *
bor
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־ר־ר
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
לשון המקרא זַכּוּת , היות דבר טהור .
”וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו.“ (שמואל ב׳ כב , פסוק כה )
”וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ.“ (ישעיהו א , פסוק כה )
כימיקל המשמש לחיטוי .
”אִם-הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי-שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי“ (איוב ט , פסוק ל )