כנראה מלשון אכד, "אבולילו" או "בולילו" הוא פריו של האטד.(מתורגם משומרית - giš-gurun גיש גוּרעֻן - ענבה) [1].
בלשון חז"ל, כנראה ארמית, עץ האלון: ”בוסמין תחות בלוט“ (אונקלוס על הושע ד – פסוק יג) ומכאן גם פרי האלון ”כלי היה במקדש ומרחשת שמה ודומה כמין כלבוס עמוק וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים וכמין בלוטי היוונים“ (בבלי, מסכת מנחות – דף סג, עמוד א) יתכן כי מקור השם בלוט הינו מן השורש ב־ל־ט, וזאת עקב בליטתו זרע הבלוט מתוך הספלול.
ערך בוויקיפדיה: בלוט