קטגוריה:משלי יז כה
נוסח המקרא
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו
כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ.
כַּ֣עַס לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל
וּ֝מֶ֗מֶר לְיֽוֹלַדְתּֽוֹ׃
כַּ֣עַס לְ֭/אָבִי/ו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וּ֝/מֶ֗מֶר לְ/יוֹלַדְתּֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וממר" - מלשון מרירות.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: בן כסיל הוא מכעיס לאביו, וממרר לאמו אשר ילדתו.
תרגום ויקיטקסט: בן כסיל, השונא ללמוד חכמה, גורם כעס וצער לאביו; הוא ממרה את פיה וממרר את נפשה של אמו יולדתו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יז כה.
הקבלות
אחת השאיפות העמוקות ביותר של האדם היא שתהיה לו המשכיות, לא רק המשכיות גנטית אלא גם המשכיות רעיונית, שיהיה לו למי להעביר את מחשבותיו וערכיו.
לכן בן חכם משמח את הוריו, כי החכם הוא היודע ללמוד, והוא מאפשר להוריו להעביר לו את חכמתם.
לעומת זאת, בן כסיל מצער את הוריו, כי כסיל הוא השונא ללמוד חכמה, וכשהבן כסיל, להורים אין אפשרות להעביר את חכמתם לדור הבא. כך בפסוק שלנו וגם בפסוקים נוספים: (משלי י א): "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ"*, משלי טו20: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ", (משלי יז כא): "יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל", (משלי יט יג): "הַוֹּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה"*.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי יז כה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.