לדלג לתוכן

ספרי על דברים ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

זהו שאמר הכתוב משלי יח תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות.

שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל: משה ודוד מלך ישראל. משה אמר להקב"ה: רבש"ע, עבירה עברתי תכתב אחרי, שלא יהיו הבריות אומרות דומה שזייף משה בתורה או שאמר דבר שלא נצטווה. משל למלך שגזר ואמר על מי שיאכל פגי שביעית יהיו מחזירים אותו בעקיפים. אמרה לך בבקשה ממך, המלך, הודיע סורחני, שלא יהיו בני המלך אומרים דומה שנמצא בה דבר ניאוף או שנמצא בה דבר כישוף! כשהם רואים פגי שביעית תלוים בצואר - יודעים שבשביל כך אני מחזרת. כך אמר משה לפני הקב"ה עבירה שעברתי - תכתב אחרי! אמר לו הקב"ה: הריני כותבה, שלא היתה אלא על המים, שנאמר במדבר כז על אשר מריתם פי במי מריבה במדבר סין במריבת העדה.

ר' שמעון אומר: משל למלך שמהלך ובנו עמו בדרך, ומהלכים בקרונית עד שהגיע למקום צר, ונהפכה קרון שלו על בנו, נסמת עינו נקטעה רגלו נשברה ידו. כשהיה מגיע לאותו מקום - מזכיר ג' פעמים או ב' ואומר: כאן ניזוק בני, נסמת עינו נקטעה רגלו נשברה ידו. אף כך המקום מזכיר ג' פעמים: מי מריבה, מי מריבה, מי מריבה, לומר: כך הרגתי את אהרן, כך הרגתי את משה! וכן הוא אומר תהלים קמא נשמטו בידי סלע שופטיהם.

דוד המלך אמר לפני הקב"ה: עבירה שעברתי לפניך לא תכתב אחרי! אמר לו המקום לא שוה לך כלום, שיהו הבריות אומרות בשביל שאהבו מחל לו. משל לאחד שלוה מן המלך אלף כורים חטה בשנה. היו הכל אומרים: אפשר שזה יכול לעמוד באלף כורים אלו? אלא משכנו המלך וכתב לו אפרכי! פעם אחר שיגר ולא שייר לו כלום. נכנס המלך לביתו, ונטל בניו ובנותיו והעמידן על אבן המכר. באותה שעה ידעו שאין בידו כלום. אף כל פרועניות שהיו באות על דוד היו מוכפלות, שנאמר שמואל ב יב ואת הכבשה ישלם ארבעתים. ר' חנניא אומר: ארבעתים, י"ו.

אף נתן הנביא בא והוכיחו על אותו מעשה שעשה דוד. אמר חטאתי לה', ונתן אמר לו גם ה' העביר חטאתך לא תמות. ואמר תהלים נא לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי.

שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל: משה ודוד מלך ישראל, והיו יכולים לתלות את העבירות במעשיהם הטובים, ולא בקשו מן המקום שיתן להם אלא חנם. זה הדבר ק"ו: ומה אלו, שיכולים לתלות את העבירה במעשיהם הטובים ולא ביקשו מן המקום שיתן להם אלא חנם - מי שאינו אחד מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות מתלמידיהם, עאכ"ו שלא יבקש מלפני המקום שיתן לו אלא חנם!

ד"א ואתחנן אל ה'. י' לשונות נקראת תפלה: זעקה. שועה. נאקה. צרה. רנה. ופגיעה. נפול. ופלול. עתירה. עמידה. חילול. חנון. זעקה - במצרים שנא' שמות ב ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו. שועה מנין? שנאמר שמות ב ותעל שועתם. נאקה מנין? שמות ב וישמע אלהים את נאקתם. צרה מנין? בצר לי אקרא ה'. רנה מנין? שנ' ירמיה ז ואתה אל תשא בעדם רנה. פגיעה מנין? ירמיהו ז ואל תפגע בי. נפול מנין? שנ' דברים ט ואתנפל לפני ה' כראשונה. פלול מנין? דברים ט ואתפלל אל ה'. עתירה מנין? שנא' בראשית כה ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. עמידה מנין? ויעמד פנחס ויפלל. חילול מנין? שמות לב ויחל משה. חנון מנין? ואתחנן אל ה':

בעת ההיא לאמר - משל לבני מדינה שמבקשים מאת המלך שיעשה מדינה קלניא. פעם אחת היו לו ב' אויבים ונפלו לפניו, אמר הרי שעה שבקשנו מלפני המלך שיעשה מדינתינו קלניא. כך משה מבקש מלפני הקב"ה שיכנס לארץ, כיון שראה שנפלו סיחון ועוג לפניו, אמר: הרי שעה שאבקש שאכנס לארץ! לכך נאמר בעת ההיא:

זה אחד מן הדברים שאמר משה לפני המקום הודיעני אם אתה עושה לי או אין אתה עושה לי. אמר לו אני עושה. שמות יז וידבר ה' אל משה מה אעשה לעם הזה, שאין ת"ל לאמר, ומה ת"ל לאמר? אמר לו הודיעני אם אפול בידם ואם לאו. כיוצא בו אתה אומר שמות ו וידבר משה לפני ה', שאין ת"ל לאמר. ומה ת"ל לאמר? אמר לו הודיעני אם אתה גואלם אם לאו. כיוצא בו אתה אומר במדבר יב ויצעק משה אל ה' לאמר הודיעני אם אתה מרפא אותה אם לאו. כיוצא בו אתה אומר במדבר יב ויצעק משה אל ה' לאמר הודיעני אם אתה מרפא אותה אם לאו. כיוצא בו אתה אומר במדבר כז וידבר משה לפני ה' לאמר אמר לו הודיעני אם אתה ממנה עליהם פרנסים אם לאו. כך אתה אומר: בעת ההיא לאמר, שאין ת"ל לאמר, מה ת"ל לאמר? הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו:

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כל מקום שנאמר ה' זו מדת רחמים, שנא' שמות לד ה' אל רחום וחנון. כל מקום שנא' אלהים זו מדת הדין, שנא' שמות כב עד האלהים יבוא דבר שניהם. ואומר שמות כב אלהים לא תקלל:

ה' אלהים אתה החלות - אתה התרת לי נדרי: בשעה שאמרת לי לך הוצא את בני ישראל מארץ מצרים, אמרתי לפניך איני יכול, שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו, שנא' שמות ב ויואל משה לשבת את האיש, ואין הואלה אלא שבועה שנא' שמואל א יז ויואל שאול את העם.

ד"א אתה החלות - אתה פתחת לי פתח, שאעמוד ואתפלל לפניך על בניך בשעה שסרחו במעשה העגל, שנא' דברים ט הרף ממני ואשמידם. וכי משה תופס היה בהקב"ה? אלא כך אמר לפניו: רבש"ע אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל על בניך - עמדתי והתפללתי עליהם, ושמעת תפלתי וסלחת לעוונם. הייתי סבור שאני עמהם בתפילה, והם לא התפללו עלי! והלא דברים ק"ו: ואם תפלת יחיד על הרבים כך נשמעת, תפלת הרבים על היחיד עאכ"ו:

להראות את עבדך - ישראל נקראו עצמם עבדים, והקב"ה קראם עבדים; ויש שקראו עצמם עבדים, והקב"ה לא קראם עבדים; ויש שלא קראו עצמם עבדים, והקב"ה קראם עבדים: אברהם קרא עצמו עבד, שנא' בראשית יח אל נא תעבור מעל עבדך, והקב"ה קראו עבד, שנא' בראשית כו בעבור אברהם עבדי; יעקב קרא עצמו עבד, שנ' בראשית לב קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, והקב"ה קראו עבד, שנא' ישעיה מא ואתה עבדי יעקב; משה קרא עצמו עבד, להראות את עבדך, והקב"ה קראו עבד, שנא' יהושע א משה עבדי מת; דוד קרא עצמו עבד, שנא' תהלים קטז אני עבדך בן אמתך, והקב"ה קראו עבד, שנאמר מלכים א יא למען דוד עבדי; ישעיה קרא עצמו עבד, שנ' ישעיה מט יוצרי מבטן לעבד לו, והקב"ה קראו עבד, שנ' ישעיה כ עבדי ישעיהו; שמואל קרא עצמו עבד, שמשון קרא עצמו עבד, שנאמר שופטים טו אתה נתת ביד עבדך, והקב"ה לא קראו עבד. שלמה קרא עצמו עבד, שנ' מלכים א ג אתה נתת ביד עבדך, והקב"ה לא קראו עבד. שלמה קרא עצמו עבד, שנ' מלכים א ג ונתת לעבדך לב לשמוע, והקב"ה לא קראו עבד, אלא תלאו בדוד אביו, שנ' מלכים א יא למען דוד עבדי; איוב לא קרא עצמו עבד, והקב"ה קראו עבד, שנ' איוב א השמת לבך אל עבדי איוב. יהושע לא קרא עצמו עבד, והקב"ה קראו עבד, שנ' במדבר יד ועבדי כלב; אליקים לא קרא עצמו עבד, והקב"ה קראו עבד, שנא' ישעיה כב לעבדי לאליקים; זרובבל לא קרא עצמו עבד, והקב"ה קראו עבד, שנא' חגי ב זרובבל בן שלתיאל עבדי; דניאל לא קרא עצמו עבד, והמקום קראו עבד, שנ' דניאל ג שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי דאלהא חייא; נביאים הראשונים לא קראו עצמם עבדים, והקב"ה קראן עבדים, שנא' עמוס ג כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:

את גדלך - זה בנין אב לכל גדלך שבתורה:

ואת ידך החזקה - אלו י' מכות שהביא הקב"ה על המצרים במצרים, שנא' נטה ידך:

אשר מי אל בשמים ובארץ - שלא כמדת ב"ו מדת הקב"ה. מדת ב"ו, אפרכוס יושב על הפרכיא שלו, מתיירא הוא מן סקנתודרים שלו, שלא יחזירנו. אתה שאין לך סקנתודרים, מפני מה אי אתה מוחל לי? מלך ב"ו יושב על בימה שלו, מתיירא הוא מפני ריתיכוס שלו שלא יחזירנו. אתה, שאין לך ריתיכוס, מפני מה אי אתה מוחל לי?

אשר יעשה כמעשיך - במצרים: וכגבורותיך - על הים. ד"א כמעשיך - במצרים; וכגבורותיך - על הירדן:

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אעברה נא ואראה - אפשר שהיה משה מבקש מלפני המקום שיכנס לארץ, והלא כבר נאמר כי לא תעבור את הירדן הזה!

משל למלך שהיה לו ב' עבדים, וגזר על אחד מהם שלא לשתות יין ל' יום. אמר מה גזר עלי? שלא אשתה יין עד ל' יום? איני טועמו אפילו שנה אחת, אפילו שתי שנים. וכל כך למה? כדי לפוג את דברי רבו. חזר וגזר על השני שלא לשתות יין ל' יום, אמר: אפשר אני לחיות בלא יין אפילו שעה אחת? וכל כך - כדי לחבב את רבו. כך משה היה מחבב דברי המקום, ומבקש מלפניו שיכנס לארץ. לכך נאמר אעברה נא ואראה:

ההר הטוב הזה והלבנון - הכל קראו אותו הר: אברהם קראו הר, שנא' בראשית כב אשר יאמר היום בהר ה' יראה; ישעיה קראו הר, ישעיה ב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה'; גוים קראו אותו הר, שנאמר ישעיה ב והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה':

והלבנון - זה בית המקדש. ירמיה כב גלעד אמר לי ראש הלבנון, ואומר ישעיה י והלבנון באדיר יפול. ולמה נקרא שמו לבנון? שמלבין עונותיהם של ישראל, שנאמר ישעיה א אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי - רבי אליעזר אומר: נתמלא עליו חימה. ר' יהושע אומר: כאשה, שאינה יכולה לשוח מפני עוברה:

למענכם - בשבילכם נעשה לי כך: ולא שמע לי - לא קיבל תפלתי: ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה - משל לאדם נודר, לאין הולך לו? אצל רבו שיתיר לו נדרו. מה עליך? לשמוע דברי רבך.

ד"א ויאמר ה' אלי רב לך - אמר לו: דוגמא אתה עושה לדיינים, שיאמרו: מה משה, חכם גדול, לא נשא לו פנים, על ידי שאמר שמעו נא המורים נגזר גזירה שלא יכנס לארץ - המענין את הדין והמעוותין את הדין עאכ"ו! ומה משה, שנ' לו רב לך אל תוסף - לא נמנע מלבקש רחמים מלפני המקום - שאר בני אדם עאכ"ו! ומה חזקיה, שנאמר מלכים ב כ צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה - לא נמנע מלבקש רחמים מלפני המקום, שהיה דורש, אפילו חרב חדה על צוארו של אדם לא ימנע עצמו מן הרחמים, שנא' מלכים ב כ ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל - שאר בני אדם עאכ"ו!

ד"א ויאמר ה' אלי רב לך - א"ל: משה, הרבה לך בידי לעולם הבא! כאדם שאומר לחבירו הרבה לך בידי, אל תביישני.

ד"א ויאמר ה' אלי רב לך - כאדם שאומר לחבירו עובר פלוני על דרך פלוני:

אל תוסף - מכאן א"ר אלעזר בן יעקב: יפה שעה אחת בתפלה יותר ממעשים טובים, שבשביל כל מעשיו של משה לא נאמר לו עלה, וכאן נאמר לו עלה. מכאן אמרו: העומדים בחוצה לארץ הופכים פניהם כנגד ארץ ישראל ומתפללים, שנא' מלכים א ח והתפללו אליך דרך ארצם; העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד בית המקדש ומתפללים, שנא' והתפללו דרך ארצם; העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד ירושלם, שנאמר והתפללו אל העיר הזאת; העומדים בירושלם הופכים פניהם כנגד בית המקדש, שנא' ויתפללו אל הבית הזה; העומדים בבית המקדש מכוונים לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללים, שנא' ויתפלל את המקום הזה.

נמצאו עומדים בצפון - פניהם לדרום, בדרום - פניהם לצפון, במזרח - פניהם במערב, במערב - פניהם למזרח. נמצאו כל ישראל מתפללים אל מקום אחד:

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וראה בעיניך - משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לבית לינה שלו. נכנס לפתח פלטורין שלו - משכו ומדבר עמו. נכנס לטרקלין שלו - משכו ומדבר עמו. כיון שבא ליכנס לקיטון - אומר לו: מכאן ואילך את אסור. כך משה אמר לפני המקום: רבש"ע, כל עצמי איני משוך מארץ ישראל אלא מלא הירדן הזה, מלא חבל של נ' אמה! א"ל וראה בעיניך כי לא תעבור:

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וצו את יהושע - אין צווי אלא זירוז, שנא' דברים לא ויקרא משה להושע בן נון ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ. חזק בתורה ואמץ במעשים טובים:

כי הוא יעבור לפני העם הזה - אם אתה עובר לפניהם עוברים, ואם לאו אין עוברים:

והוא ינחיל אותם - אם מנחילם נוחלין, ואם לאו אין נוחלין. וכן אתה מוצא, כשהלכו לעשות מלחמה בעי, נפלו מהם כשלשים וששה איש צדיקים, שנאמר יהושע ז ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה וגו', ויקרא יהושע שמלותיו ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה' עד הערב, ויאמר יהושע אהה ה' אלהים, למה העברת העביר, בי אדני מה אומר אחרי אשר הפך... ויאמר ה' אל יהושע קום לך, למה זה אתה נופל על פניך - לא כך אמרתי למשה רבך מתחילה, אם עובר לפניהם עוברים, ואם לאו אין עוברים? אם מנחילם נוחלים, ואם לאו אין נוחלים? ואתה שלחתם והלכת אחריהם!

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ונשב בגיא - אמר להם: מי גרם לנו שנשב בגיא? מעשים רעים שעשינו בפעור.

ד"א אמר להם ונשב בגיא מול בית פעור - ראו כמה ביניכם לביני הרבה: כמה תפלות בקשתי - ונגזרו עלי גזירות שלא אכנס לארץ; אבל אתם הכעסתם לפניו מ' שנה, שנ' תהלים צה ארבעים שנה אקוט בדור, ולא עוד אלא שגדולים שבכם משתחוים לפעור, וימין שלו פשוטה לקבל שבים! ועתה ישראל שמע אל החקים. הרי אתם חדשים, כבר מחול לשעבר.