NGC 4535
 | |
| NGC 4535 בתמונה של הטלסקופ הגדול מאוד | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | בתולה |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 28 בדצמבר 1785 |
| סוג | גלקסיית מוט ספירלית |
| בהירות נראית | 10.16[1] |
| סיווג מורפולוגי | SAB(s)c[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 34ᵐ 20.3ˢ |
| נטייה | 51.9″ 11′ 08°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.78- |
| מרחק[2] |
51,500,000 שנות אור 15,789,796.42 פארסק |
| קוטר | 106,410[2] שנות אור |
| מסה | 3.5-4×1010[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
1,964[2] ק"מ/שנייה 0.006551 |
NGC 4535 היא גלקסיית מוט ספירלית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-50 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.2 והיא התגלתה ב-28 בדצמבר 1785 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1789 תחת הציון II.500, כשהיא מתוארת כגדולה מאוד ושניתן בקלות להבחין במספר כוכבים בתוכה.[4] בנו, ג'ון הרשל, לא צפה בה אף פעם, אך הכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3080 עם התיאור של אביו.[5] בשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4535, כאשר היא מתוארת כדי עמומה, גדולה מאוד וניתנת להפרדה לכוכבים.[6]
תצפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגלקסיה נמצאת בחלקו הדרומי של צביר הבתולה, כ-7.1 מעלות מצפון-מערב לכוכב δ בבתולה, כ-7.4 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב וינדמיאטריקס וכ-9.8 מעלות מצפון לכוכב פורימה. כחצי מעלה מדרום לה נמצאת NGC 4526, כמעלה מדרום מזרח לה נמצאת NGC 4570, מעט יותר ממעלה ממערב לה נמצאת M49, כ-2.4 מעלות וכ-2.5 מעלות מצפון-מזרח לה נמצאות בהתאמה NGC 4596 ו-NGC 4608, כ-2.6 מעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4365 וכ-3.5 מעלות ממזרח לה נמצאת NGC 4698, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכה הזוויתי של NGC 4535 הוא כ-7.1 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-105,000 שנות אור, מעט יותר מהקוטר של שביל החלב. מישור הגלקסיה כמעט ניצב לקו הראייה אליה מה שמאפשר להבחין בקלות בזרועותיה הספירליות, אך מקשה למדוד את מהירות התנועה של הכוכבים בשוליה ולכן מסתה אינה ידועה בוודאות ומוערכת בכ-3.5-4×1010 מסות שמש או 6-7% ממסת שביל החלב, כאשר כשלושה רבעים ממסתה או כ-3×1010 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] כמו כן יש בגלקסיה כמויות משמעותיות של חומר בין כוכבי - כ-3.2×109 מסות שמש של מימן אטומי, כמות דומה של מימן מולקולרי וכן כ-1.1×108 מסות שמש של אבק,[7][8] המאפשרות יצירה של כוכבים חדשים בקצב של כ-2 מסות שמש בשנה.[9] כמות החומר מאפשרת יצירה של כוכבים מסיביים מאוד ובגלקסיה נצפתה אוכלוסייה משמעותית של אלפי על-ענקים מסוגים ספקטרלים שונים, רובם על-ענקים כחולים והשאר צהובים ואדומים שגילם מוערך בעשרות מיליוני שנים בלבד.[10] עשרות מכוכבים אלה הם משתנים קפאידיים שמאפשרים לשפר את הערכת המרחק לגלקסיה.[11] הגלקסיה מתרחקת ממערכת השמש במהירות גבוהה של קרוב ל-2,000 קילומטר בשנייה, כמעט כפול מהמהירות הממוצעת של צביר הבתולה עצמו, כך שנראה שהגלקסיה נעה במהירות של כ-860 קילומטר בשנייה ביחס לצביר אליו היא שייכת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- NGC 4535, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ K. Kodaira: On the interrelation between the surface photometric parameters and the internal velocities of galaxies, Astrophysical Journal, Part 1, vol. 342, p. 123 (1989)
- ^ 1 2 3 4 NED: NGC 4535
- ^ 1 2 S. Gurovich, K. Freeman, H. Jerjen, L. Staveley-Smith & I. Puerari: The Slope of the Baryonic Tully-Fisher Relation, The Astronomical Journal, Vol. 140, Iss. 3, pp. 667-8 (2010)
- ^ W. Herschel: Catalogue of a second thousand of new nebulæ and clusters of stars; with a few introductory remarks on the construction of the heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 79, p. 232 (1789)
- ^ J. F. W. Herschel: Catalogue of nebulœ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 154, p. 101 (1864)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 128 (1888)
- ^ E. Corbelli, S. Bianchi, L. Cortese, C. Giovanardi, L. Magrini, C. Pappalardo, A. Boselli, G. J. Bendo, J. Davies, M. Grossi, S. C. Madden, M. W. L. Smith, C. Vlahakis, R. Auld, M. Baes, I. De Looze, J. Fritz, M. Pohlen & J. Verstappen: The Herschel Virgo Cluster Survey. X. The relationship between cold dust and molecular gas content in Virgo spirals, Astronomy & Astrophysics, Vol. 542, id. A32, p. 3 (2012)
- ^ J. I. Davies, S. Bianchi, L. Cortese, R. Auld, M. Baes, G. J. Bendo, A. Boselli, L. Ciesla, M. Clemens, E. Corbelli, I. De Looze, S. di Serego Alighieri, J. Fritz, G. Gavazzi, C. Pappalardo, M. Grossi, L. K. Hunt, S. Madden, L. Magrini, M. Pohlen, M. W. L. Smith, J. Verstappen & C. Vlahakis: The Herschel Virgo Cluster Survey - VIII. The Bright Galaxy Sample, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 419, Iss. 4, p. 17 (2012)
- ^ D. Utomo, J. Sun, A. K. Leroy, J. M. Diederik Kruijssen, E. Schinnerer, A. Schruba, F. Bigiel, G. A. Blanc, M. Chevance, E. Emsellem, C. Herrera, A. P. S. Hygate, K. Kreckel, E. C. Ostriker, J. Pety, M. Querejeta, E. Rosolowsky, K. M. Sandstrom & A. Usero: The Star Formation Efficiency per Free Fall Time in Nearby Galaxies, The Astrophysical Journal Letters, Vol. 861, Iss. 2, article id. L18, p. 9 (2018)
- ^ Z. T. Spetsieri, A. Z. Bonanos, M. Kourniotis, M. Yang, S. Lianou, I. Bellas-Velidis, P. Gavras, D. Hatzidimitriou, M. Kopsacheili, M. I. Moretti, A. Nota, E. Pouliasis & K. V. Sokolovsky: Massive star population of the Virgo Cluster galaxy NGC4535. Discovery of new massive variable candidates with the Hubble Space Telescope, Astronomy & Astrophysics, Vol. 618, id. A185, p. 10 (2018)
- ^ L. M. Macri, J. P. Huchra, P. B. Stetson, N. A. Silbermann, W. L. Freedman, R. C. Kennicutt, J. R. Mould, B. F. Madore, F. Bresolin, L. Ferrarese, H. C. Ford, J. A. Graham, B. K. Gibson, M. Han, P. Harding, R. J. Hill, J. G. Hoessel, S. M. G. Hughes, D. D. Kelson, G. D. Illingworth, R. L. Phelps, C. F. Prosser, D. M. Rawson, A. Saha, S. Sakai, A. Turner: The Extragalactic Distance Scale Key Project. XVIII. The Discovery of Cepheids and a New Distance to NGC 4535 Using the Hubble Space Telescope, The Astrophysical Journal, Vol. 521, Iss. 1, pp. 155 (1999)