Fishbone

פישבון
**Fishbona**
מקום הקמה	לוס אנג'לס
תקופת הפעילות	מ-1979
זרם	רוק
סוגה	פאנק, סקא
סוג קול	רוק
חברת תקליטים	קולומביה רקורדס
מספר יצירות ידוע	7
	www.fishbone.net

Fishbone (פישבון, "עצם דג" בתרגום לעברית) היא להקת פאנק רוק אמריקאית שהוקמה בשנת 1979 בלוס אנג'לס, קליפורניה.^[1]

היסטוריית הלהקה

בתחילה דרכה יצרה הלהקה שילוב של סקא ופאנק; כל ששת חבריה היו בין כותבי שירים. הלהקה עשתה לעצמה שם במהרה בסצנה המקומית עם הסגנון האישי ובזכות הופעות חיות פרועות.^[2] רק ב-1985 הוציאה הלהקה אלבום. האי.פי, Fishbone, מכיל שישה שירים וב-1986 יצא אלבום ההמשך והתוכן שלו היה חלק מהאלבום המלא הראשון של הלהקה, In Your Face.

ב-1988 עסקה הלהקה רבות בנושאים רציניים כמו גזענות ופשיזם לראשונה באלבום Truth and Soul, והחלה גם להתנסות בסגנונות רבים ושונים. בשנת 1989 צירף הסולן, פישבון את הגיטריסט ג'ון ביגהאם כחבר שביעי וגיטריסט.

ב-1991 יצא האלבום The Reality of My Surroundings, האלבום המצליח ביותר מבחינה מסחרית עד כה. השירים Everyday Sunshine ו-Sunless Saturday זכו לראשונה להצלחה במצעדים וב-MTV.

עם Give a Monkey a Brain and He'll Swear He's the Center of the Universe מ-1993, Fishbone הגיעו לשיא המוזיקלי שלהם. האלבום התחיל עם ריפי מטאל מפוצצים והציג גם סקא, פאנק, סול, רגאיי, פאנק הארדקור וקטע בהשראת גוספל (No Fear) מנוגנים בצורה מושלמת בשירים אחרים. למרות שיא היצירה וההופעה של הלהקה בפסטיבל Lollapalooza, Give a Monkey... לא זכתה להצלחה גדולה כמו קודמתה, אז קולומביה רקורדס סיימה את החוזה הקיים.

לאחר מכן עזבו שני חברים: קנדל ג'ונס עזב את הלהקה ב-1993 זמן קצר לאחר יציאתו של האלבום Give a Monkey... כי ג'ונס הדתי למהדרין כיום לא יכול היה ליישב יותר את חברותו בלהקה עם אמונתו. כריס דאוד עזב את הלהקה בסוף 1994 כי לטענתו לא היה מרוצה מהתפתחות הקריירה שלהם; דאוד רצה שוב לנגן יותר מהסאונד הישן של הלהקה במיוחד סקא ורגאיי, אבל זה לא היה יכול להתיישב עם הדרך ההולכת וגוברת יותר ויותר מכוונת מטאל ופאנק של חברי הלהקה האחרים.

כתוצאה מכך, חמשת החברים הנותרים הוציאו את האלבום זועם, מחוספס וכאוטי בשם, Chim Chim's Badass Revenge ב-1996.

התקליט סבל מהפקה לקויה ומחוסר קידום של הלייבל החדש. עם זאת, מעריצים רבים עדיין רואים באלבו זה את יצירת מופת של הלהקה בשל הכעס והאנרגיה שבו.

Badass Revenge נועד להיות האלבום האחרון של הלהקה עם ג'ון ביגהאם ופיש. הגיטריסט ביגהאם עזב ב-1997 כדי להקים להקה משלו. דרמר פיש עזב את הלהקה לאחר 19 שנים ב-1998 מתוך תסכול מהתפתחות הלהקה, שלדבריו עבדה קשה יותר ויותר וניגן יותר ויותר קונצרטים, רק כדי לקבל פחות כבוד ושולם כמעט ולא כלום. לאחר כמה שינויי חברים קדחתניים, הגיטריסט ספייסי טי והמתופף ג'ון סטיוארד וכן ג'ון מקנייט (מחליף את כריס דאוד) הצטרפו ללהקה.

בשנת 2000 הלהקה קיבלה חוזה עם הלייבל Hollywood Records והקליטה אלבום כוכבים עם חברים שונים מסצנת המוזיקה, כמו: ב' ג'ורג' קלינטון, גוון סטפני, ג'ון פרושיאנטה וצ'אד סמית'. עם זאת, האלבום הזה (שוב מאוד נינוח ונשמע חיובי) לא זכה לקידום ולא זכה להצלחה גדולה.

ב-2002 יצא האלבום Live at the Temple Bar and More, אלבום הופעה שהכיל רק קטעים חדשים. בתחילת 2003, ספייסי טי ווולטר קיבי, חבר מייסד וחביב המעריצים, עזבו את הלהקה.

לאחר הפסקה קצרה, חזרה הלהקה לפעילות ב-2004. אנג'לו מור, נורווד פישר, ג'ון סטיוארד וג'ון מקנייט הנותרים ניגנו כעת עם החברים החדשים, רוקי ג'ורג' (גיטרה, חבר ב-Suicidal Tendencies לשעבר), טורי ראפין (גיטרה שנייה), "הפסטור" דרה הולמס (חצוצרה, שירה) ודרה ג'יפסון (מקלדת).

עם ההרכב החדש יצאה הלהקה סיבוב הופעות מורחב.