לדלג לתוכן

שער ספטימיוס סוורוס

שער ספטימיוס סוורוס
Arco di Settimio Severo
מידע כללי
סוג שער ניצחון, אתר ארכאולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ניצחונו על האימפריה הפרתית
כתובת פורום רומאנום עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–203
תאריך פתיחה רשמי 203 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°53′34″N 12°29′05″E / 41.892777777778°N 12.484722222222°E / 41.892777777778; 12.484722222222
(למפת רומא רגילה)
 
שער ספטימיוס סוורוס
שער ספטימיוס סוורוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שער ספטימוס סוורוס הוא שער ניצחון שיש לבן המצוי בקצה הצפון מזרחי של הפורום של העיר רומא. השער הוקם בשנת 204 להנציח את ניצחון הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס ובניו קרקלה וגטה על האימפריה הפרתית בקרבות שנערכו בין השנים 195 ו-202.

השער בעל שלוש הקשתות היה מוצב בעבר על בימה מוגבהת עשויה אבן טרוורטין, אליה הגיעו באמצעות גרם מדרגות. תקרת הקשת המרכזית של השער מעוטרת. גרם מדרגות במבנה השמאלי ביותר (הדרומי) של השער הוביל אל הגג, עליו הייתה מוצבת קוודריגה ובה פסלי הקיסר ושני בניו. את השער מעטרים תבליטים המתארים את הניצחון. שער זה היווה מודל לחיקוי בשערי הניצחון שנבנו בשנים מאוחרות יותר באירופה.

לאחר מותו של ספטימוס סוורוס משלו יחד בניו, עד שקרקלה רצח את גטה. בעקבות רצח זה הוסרו כל פסליו של גטה שהיו מוצבים במקומות ציבוריים לשם הכחדת זכרו. במסגרת זו הוסר פסלו של גטה מראש שער הניצחון ונמחקה דמותו מכל תבליטי השער.

בעקבות תהליכי סחף הלך וגבה מפלס ויה סאקרה, גרם המדרגות והבימה המוגבהת כוסו והדרך עברה מתחת לקשת השער. במהלך ימי הביניים, בשל השיטפונות שעברו באין מפריע דרך העמק, כוסתה מחציתו התחתונה של השער בסחופת והיא לא היייתה גלויה למבקרים במקום. כפי שניתן לראות מציורו של קאנאלטו משנת 1742, מרומי הקשתות הצידיות נמצאו בגובה פני הקרקע.

השער עצמו ניצל מהרס ומביזת השיש לשימוש משני בשל הפיכתו בראשית המאה ה-8 לחלק מכנסיית סרגיוס ובכחוס (אנ') שנהרסה במאה ה-16. חשיפת השער במלואו נעשתה בתחילת המאה ה-19 ביוזמת האפיפיור פיוס השביעי. בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 נערכו באתר פעולות שיקום נרחבות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


שער ספטימיוס סוורוס בציור של קאנאלטו, 1742
מתבליטי השער