שמחת עניים

שמחת עניים

מידע כללי
מאת	נתן אלתרמן
שפת המקור	עברית
סוגה	שירה
הוצאה
הוצאה	הוצאת מחברות לספרות
תאריך הוצאה	1941
מספר עמודים	97
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	990021937900205171

שמחת עניים הוא שמו של קובץ השירים השני מאת המשורר העברי נתן אלתרמן, אשר ראה אור בארץ ישראל המנדטורית במרץ 1941, ונחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן.

מחזור השירים כתוב בלשון כמו־תנ"כית ומכיל שבעה פרקים ובהם כמה עשרות שירים שבהם פונה המספר (ה"מת") אל אהובתו (ה"בת"). תוכן השירים חידתי וקשה להבנה ולפירוש, והקובץ כולו נחשב מאז פרסומו לאחת היצירות המסתוריות והמסובכות לפירוש בספרות העברית. חוקרי ספרות רבים פרסמו פירושים משלהם לקובץ.

שם

הצירוף, "שמחת עניים", נלקח משיר המלחמה של שמואל הנגיד 'אלוה עוז', המספר על הניצחון הבלתי-צפוי במלחמה בין צבא ממלכת גרנדה, שבראשו עמד שמואל הנגיד, לבין צבא אלמריה, שבראשו בן עבאס, המשנה למלך, אויבו האישי של הנגיד.

וְיוֹם שִׁשּׁי בְּרֹאשׁ אֵלוּל בְּעֵינַי / כְּיוֹם תִּשׁעָה בְּאָב אוֹ הָעֲשָׂרָה,
וְסוֹפוֹ יוֹם גְּאֻלָּה, יוֹם שְׂמָחוֹת, / כְּיוֹם שִֹמחַת עֲנִיִּם בַּקְּצִירָה.

— שורות 118-119

מקורות ספרותיים

יונתן רטוש טען כל חייו שספר שיריו "חֻפה שחורה" (1941) הוליד את "שמחת עניים" של אלתרמן. באווירה הפוליטית של התקופה נמנע אלתרמן, יחד עם שאר חבורת טורים, להתפעל מיצירת המשורר המקורב לרוויזיוניזם, אולם בינם לבין עצמם הייתה התפעלות גדולה מספר השירים. לאחר מותו של רטוש פרסם יעקב אורלנד את ספרו "כ"ז שירים - נתן היה אומר", ובו השיר "שמחת עניים" המוקדש להשפעה האדירה של "חֻפה שחורה" על לאה גולדברג, נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, וכן תגובת הכעס של שני האחרונים. בשיר אלתרמן מתואר מגיב בתדהמה ותסכול לנוכח השיר "על חטא", והוא נחתם במילים ”ועברו צהרים וערב בא / ודפקה על הדלת 'שמחת עניים'”. בכך אישר אורלנד את טענתו של רטוש. דן מירון טוען כי אלתרמן עשה שימוש נרחב ב"שמחת עניים" בשיטת הארגון הפואטית של הריתמוס הסטרוקטורלי, "שקיבלה את ביטויה המקיף הראשון בשירה העברית בקובץ חופה שחורה מאת יונתן רטוש".

פרשנות

מרדכי שלו סבר שקובץ השירים – שנכתב בארץ ישראל בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה – עוסק ביחסי היהדות ההיסטורית והציונות, כשהאחרונה גואלת את עם־ישראל אך עלולה להמית את היהדות. לעומתו, רחל כצנלסון-שזר ואידה צורית סברו שהמדובר באומה היהודית אל מול ההיסטוריה שלה. עוזי שביט סבר שהספר מבוסס על "החרדה לגורל העם היהודי" ולגורל תרבות המערב אל מול כיבושי גרמניה הנאצית. לפי פירוש אחר השירים עוסקים בקנאתו של המספר המת לאהובתו החיה, ולפיכך במרכז קובץ זה עומדת שאלת ההתמודדות האנושית עם המוות והאופן בו בכל זאת גובר הרצון לחיים, גם אם הוא רק 'שמחת עניים'.

כברבות מיצירותיו האחרות של אלתרמן, נודע בקובץ השירים תפקיד חשוב למוטיב "השיבה המנצחת", שבה הצד שהפסיד או גורש או נדחה שב מאוחר יותר כמנצח.

רמזים ספרותיים

בשירים רמזים רבים למקורות יהודים שונים ואף לשירי שייקספיר.

בשירים שביצירה שמחת עניים נעשה שימוש, הן באופן מפורש והן ברמיזות, בכתבי התנ"ך, בסידור התפילה, ובטקסטים מעולם המסורת היהודית. למשל בשיר המבוא "שמחת עניים" – "כִּי בָּא מַשְחִיתְךָ" עשוי להילקח מהפסוק "ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף" (שמות י"ב י"ג), וכן: "וּמַשוֹט מַפְחִידִי יָגַעְתָּ / וְאֶת בְּנִי יְחִידִי רִגַעְתָּ / וְכוֹחֵךְ כְּחָרָש רִקַעְתָּ / וְאֵין עֵד וְעוֹזֵר רָק אַתְּ", שבהן רמיזה לעקדת יצחק שנמנעה.

וב"שיר המחול" המופיע בהמשך: "צוֹעָקָה צוֹעָקָה אַהֲבַת הָעַיִט", המחזירה את שטף הרגשות ממעמד של עקידה למעמד של ברית בין הבתרים ("וירד העיט על הפגרים, וישב אותם אברהם". בראשית ט"ו, י"א), כאשר המושג "אהבת העיט" מוצג כאן כאוקסימורון, שכן ה"אהבה" באה דווקא מידי העיט המבשר על המוות.

לקריאה נוספת

• דן מירון, אריאל הירשפלד, בדרך אל הנשיות - שמחת עניים מאת נתן אלתרמן - קריאה מחדש, הוצאת עם עובד, 2023.
• זיוה שמיר וצבי לוז (עורכים), הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1991.
• מרדכי שלו, "מי מפחד משמחת עניים?", אלפיים 5 (עמ' 152–206) ו־6 (עמ' 211–253), עם עובד, 1992. נכלל גם בספרו גונבים את הבשורה, עמ' 103–203.
• עלי אלון ויריב בן-אהרון (עורכים), "שמחת עניים – מסכת", מחברת שדמות 14 (עמ' 33–167), הקיבוץ המאוחד ומדרשת אורנים, ה'תשס"א 2001.
• עוזי אורנן, "הבלשנות בשירות הספרות: פיענוח הדימויים ב'שמחת עניים'", בתוך משה בר-אשר (עורך), מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים מוגשים לשלמה מורג (עמ' 255- 237), ירושלים: המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם באוניברסיטה העברית ומוסד ביאליק, ה'תשנ"ו 1996.
• הלל ברזל, מן הסתום אל המפורש, "שמחת עניים" לנתן אלתרמן, רמיזות לתנ"ך ורמזים לשייקספיר, הוצאת עקד, 1997.
• עוזי שביט, לא הכל הבלים והבל – החיים על קו הקץ על פי אלתרמן, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.

קישורים חיצוניים

• מאמרי פרשנות על קובץ השירים "שמחת עניים" באתר נתן אלתרמן
• אלי שביד, ‏"האמונה הגנוזה", מולד 166–167, כ', 1962, עמ' 209–214
• אברהם בלבן, קץ מות האב, באתר הארץ, 7 בינואר 2008
• דן מירון, שמחת עניים | התפרצותה של יצירת המופת | פרסונה מוחשית | באתר הארץ, אפריל 2020
• דן מירון, במלאת שמונים שנה ליציאתו לאור של "שמחת עניים" | (1) מחשבת נקם, בתי, כמו שחוק רחוקה מאיתנו | (2) ב"שמחת עניים" עומדים גיבורים אוניברסליים הנתונים במלחצי המצב האנושי | (3) תקרא פעם נוספת בעיניים תמימות | (4) העוצמה של מי שניתק מהאֶגוֹ | (5) המפתח ל"שמחת עניים" נמצא בשירת יונתן רטוש | (6) והוא מכה על חטא והוא מכה על תוהו | (7) הקשר ההדוק בין "שמחת עניים" ו"חופה שחורה" | באתר הארץ, ספטמבר 2021
• זיוה שמיר, בחִיל ובגִיל- עיון ב"שיר השקר" (מתוך "שמחת עניים") של נתן אלתרמן, אתר מב"ע ואתר אלתרמן, 2023
• צור ארליך, איך לאלתר מן: שמחת עניים על פי עוזי שביט, מתוך 'דיוקן', "מקור ראשון", י"א בשבט תשס"ח, 18 בינואר 2008