שיטפון
שיטפון הוא אירוע שבו מים מציפים קרקע שהיא יבשה בדרך כלל בהיקף נרחב שעלול לגרום לנזק ואבדות בנפש וברכוש.
שיטפונות מהווים גורם סיכון לחקלאות, להנדסה אזרחית ולבריאות הציבור. שינויים אנושיים בסביבה מגבירים לעיתים את עוצמת ותדירות השיטפונות, למשל שינויים בשימושי קרקע כגון כריתת יערות, ייבוש של שטחי ביצות, שינויים במסלול נתיבי מים או בקרת שיטפונות למשל באמצעות סכרים, ובהבט רחב יותר ונושאים סביבתיים גלובליים כגון שינויי אקלים.
שיטפונות נגרמים כתוצאה מתופעת טבע היכולה לגרום לאסון טבע, למשל, סופות, רעידות אדמה, המסת קרחונים ועלייה של נהרות על גדותיהם. שיטפון חמור בסביבה שבה מתגוררים בני אדם גורם לנזק רב לרכוש ולקורבנות בנפש ולעיתים מוגדר כאסון לאומי.
סוגי שיטפונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצפת נהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהרות רבים ברחבי העולם נוטים לעלות על גדותיהם במקרים של גשמים עזים, המסת שלגים או קרחונים או כשל מערכות בסכרים ומעצורי מים אחרים. לרוב הצפת נהרות מתרחשת בשיפולי הנהר או בפתח נהר לגופי מים גדולים יותר.
צונאמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צונאמי
צונאמי הוא תופעה של גלי ים ענקיים המתפרצים בעוצמה רבה אל חוף הים, בעיקר בעקבות רעידת אדמה בלב האוקיינוס. גל צונאמי שוטף את החוף בעוצמה רבה, ואף על פי שמהירותו יכולה להיות קטנה יחסית (כמה עשרות קמ"ש) הוא מחריב את כל העומד בדרכו, בטווח של מאות מטרים ולעיתים אף עד מספר קילומטרים מקו החוף, בהתאם לתלילות החוף.
שיטפון בזק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שיטפון בזק
שיטפון בזק הוא זרימה פתאומית של מים בוואדיות ובאפיקי נחל שבמרבית ימות השנה הם יבשים. מקור שיטפון בזק עלול להיות גשם (או אפילו מונסון) היורד במרחק רב ממוקד השיטפון ומימיו מתנקזים אל אפיקים צרים במהירות גבוהה ובעוצמה רבה, או שיטפון עקב הפשרת קרחונים[1].
שיטפונות בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנהר הצהוב בסין גרם מספר פעמים להרס רב לאחר שעלה על גדותיו. בשנת 1931 נהרגו בסביבתו על פי ההערכות בין 800,000 ל-4,000,000 איש, באסון הטבע הקטלני ביותר בהיסטוריה האנושית. ההצפות הובילו להתפרצויות של מחלות ורעב אשר גבו קורבנות נוספים.
- ב-4 בנובמבר 1966 עלה נהר הארנו על גדותיו והציף את מרכז העיר פירנצה, בשיטפון נהרגו כ-101 אנשים, כ-5,000 משפחות נותרו חסרות-בית, נפגעו אלפי יצירות אמנות ונהרסו מיליוני ספרים עתיקים ויקרי ערך.
- רעידת האדמה באוקיינוס ההודי בשנת 2004 גרמה לצונאמי שהביא למותם של כ-280 אלף בני אדם ולפציעת רבבות אחרים. למעלה ממיליון אנשים נותרו חסרי בית בעקבות האסון.
- הוריקן קתרינה שפגע בחופי ארצות הברית בקרבת העיר ניו אורלינס שבלואיזיאנה ב-29 באוגוסט 2005, הציף את הרובע הצרפתי של העיר, בשל כשלים במשאבות הביוב של העיר. כמו כן נפרצו שתיים מסוללות העפר המגינות על העיר, ומים בגובה 2 מטרים החלו להציף את הרובע התשיעי של העיר. מספר רחובות במרכז העיר הוצפו במים בגובה 3 מטרים. עם חלוף הסופה ובעקבות המים המזוהמים שהציפו את העיר החל פינוי התושבים, גם בכפייה.
- בדצמבר 2010 פקדו את מדינת קווינסלנד, באוסטרליה, סדרה של הצפות, תוצאה של משקעים כבדים שהביאה עמה סופת ציקלון. סדרה של שיטפונות גרמו ליותר מ-35 הרוגים, מאות אלפי בני אדם שפונו מבתיהם, נזק של יותר ממיליארד דולר אוסטרלי ופגיעה בתמ"ג בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.
- בינואר 2011 פקדו שיטפונות את העיר בריזביין באוסטרליה ואת הערים טרזופוליס ונובה פריבורגו במדינת ריו דה ז'ניירו בברזיל. בשתי המדינות נבעו השיטפונות מגשמים עזים שהביאו לעליית נהרות על גדותיהם. מספר ההרוגים בשיטפונות בברזיל עומד על מאות ומספר אלפים הוגדרו כנעדרים.[2]
- ביוני 2013, גשמים כבדים בצפון הודו ובנפאל גרמו לשיטפונות ומפולות בוץ הרסניות, שהיוו אסון הטבע החמור ביותר בהודו זה עשור. סה"כ מספר ההרוגים עמד על 6,054, וכ-75,000 נותרו חסרי קורת גג.[3]
- מ-14 ביוני עד אוקטובר 2022, הרגו שיטפונות בפקיסטן 1,739 בני אדם וגרמו נזקים ישירים של 14.9 מיליארד דולר ו-15.2 מיליארד דולר של הפסדים כלכליים. הגורמים לשיטפונות היו גשמי מונסון כבדים מהרגיל והמסת קרחונים[4] שבאו בעקבות גל חום חמור, שניהם קשורים לשינויי אקלים.
- מ-23 בספטמבר 2024 עד ל-11 באוקטובר 2024 ועקב המסת שלג וקרח הנובעת משינויי אקלים, זרמו 3.4 קמ"ק של מים, מאגם קטאלינה (Catalina) שבמזרח גרינלנד אל פיורד הארוך בעולם קנגרטיטיווק (Kangertittivaq). לא נרשמה פגיעה ביישובים עקב דלילותם באזור[1].
שיטפונות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל שוטפים שיטפונות את אפיקי הנחלים והואדיות במדבר יהודה ובנגב.
בין השנים 1948–1998 גבו השיטפונות בישראל כ-80 הרוגים ונזקים המוערכים בכמיליארד דולר.[5]
עד לאירוע השיטפון בנחל ניצנה ב-19 בינואר 2010 שבו התמוטט גשר ניצנה ותושבים נותקו ממים וחשמל,[6] החזיק בתואר "השיטפון הגדול בישראל" השיטפון בנחל פארן מה-6 בנובמבר 1970.[7] שיטפונות גדולים נוספים התרחשו בחורפים של השנים 1991-1992.[5]
באפריל 2018 אירע אסון נחל צפית כתוצאה משיטפון בערבה שגבה את חייהם של 10 תלמידי מכינה קדם-צבאית שטיילו בנחל.[8]
השפעת שינויי אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדעני אקלים רבים טוענים כי עקב עלייה באירועי גשמים כבדים, שיטפונות יהפכו חמורים יותר כאשר הם מתרחשים[9]. למרות זאת, הקשר בין גשמים להופעה של שיטפונות הוא מורכב, וישנם אזורים שבהם הצפות צפויות להפוך נדירות יותר. הדבר תלוי בשינויים בגשם ובהפשרת שלגים, אך גם בלחות הקרקע. שינויי האקלים מותירים את הקרקעות יבשות יותר באזורים מסוימים, כך שהן עשויות לספוג גשמים מהר יותר. מה שמוביל להפחתה בהצפה. קרקעות יבשות עלולות להיות נוקשות יותר. במקרה זה גשם כבד זורם לתוך נהרות ואגמים, מה שמגביר את הסיכונים להצפות[9].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרבויות רבות מוכרים מיתוסים של מבול, המתארים שיטפון ענק המוחה חלק ניכר מן האוכלוסייה באזור מסוים, ואף בכל העולם המוכר לאותה תרבות. קרוב לוודאי שסיפורים אלו מושפעים מן המציאות של שיטפונות קטלניים באזורי עולם שונים, ואולי אף משמרים זכרונות של אירועי שיטפון והצפה היסטוריים ופרה-היסטוריים. סיפור השיטפון המוכר ביותר הוא כנראה סיפור המבול שמתואר בתנ"ך שבו אלוהים מצווה על נח להכין תיבה שבה הוא ומשפחתו יחד עם זוגות בעלי חיים יוכלו להינצל מהשיטפון שהוא יטיל על העולם כולו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטפונות, דף שער בספרייה הלאומית- שיטפון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תל אביב מוצפת. יומני כרמל, פברואר 1940- גשמים ושטפונות גורמים לנזקים בקיבוצי הצפון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1963
איתן לשם, האנשים שרודפים אחרי השיטפון, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2022- אור פילק, שחר בוקמן, זה לא מזג האוויר שהשתגע, זה אנחנו ‒ ריאיון עם פרופ' אפרת מורין על שיטפונות וחיזויים, באתר "אקולוגיה וסביבה", 3 באוגוסט 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ישראלי, יוגב (2024-12-16). "נורת אזהרה: אחד משיטפונות הקרחונים הגדולים בעולם תועד בגרינלנד". Ynet. נבדק ב-2024-12-24.
- ^ סוכנויות הידיעות, מאות הרוגים ואלפי נעדרים בשטפונות בברזיל, באתר הארץ, 13 בינואר 2011
- ^ , Human cost of disasters - An overview of the last 20 years 2000-2019, UN Office for Disaster Risk Reduction; Centre for Research on the Epidemiology of Disasters., 2020
- ^ Ayesha Rascoe, How melting glaciers contributed to floods in Pakistan, NPR, September 4, 2022
- ^ 1 2 משה ענבר, אסונות טבע בישראל 1948-1998, בתוך: עורכים, סופר ארנון ויובל כנען, תהליכים והתפתחויות גאוגרפיות בארץ ובעולם (מבט לשנת 2000). חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2004. מופיע גם באתר סנונית.
- ^ מיכל רשף, בגלל השיטפונות: תושבים נותקו ממים וחשמל, באתר וואלה, 18 בינואר 2010
- ^ רשות המים, הודעה לתקשורת: 1,420 מ"ק/שנייה - הספיקה הגבוהה ביותר שנמדדה בארץ אי פעם, 1 בפברואר 2010.
- ^ ענת יורובסקי, אסון נחל צפית: המשטרה המליצה להאשים את המדריך בהריגה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 במאי 2018
- ^ 1 2 Douville, H., et al. Chapter 8:., Water Cycle Changes, In Climate Change 2021: The Physical Science Basis. Contribution of Working Group I to the Sixth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change, 2021
