אין לך תשובה לזה אז אתה מגיב לא לעניין ועובר לתקיפה אישית.
ימי החנוכה, חנוכת מקדשנו, בגיל ובשמחה ימלאו את ליבנו לילה ויום סביבוננו ייסוב, סופגניות נאכל גם לרוב. הדליקו, הדליקו, נרות חנוכה רבים, על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים, על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים הגיבורים! אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי13:39, 7 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
תגובה בעניין הכתבה האמורה: ייתכן שמר דרורי הוא אדם יקר הנותן מחסה לנערות צעירות. מקרה זה אינו סותר את העובדה שבמקרים רבים אחרים בתחום זה קיים ניצול אכזרי של נערות ונשים. הכתבה אמנם פיקנטית ומעניינת, שאינה מייצגת את הכלל. נראה שהשימוש במונח "ניצוּל" בהקשר לזנות אינו בגדר סטראוטיפ מופרך. Danny-w 15:31, 7 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
למיטב ידיעתי זוהי אגדה אורבנית למחצה. אמנם אורית קמיר [1] ציטטה את הארץ בענין זה [2], שבעצמו ציטט את הדיילי טלגרף [3], אך ככל הנראה כולם כאן טועים. לפי סנופס (אתר האגדות האורבניות מס' 1 ברשת) [4], מקור הכתבה בדיילי טלגרף הוא בעיתון גרמני אשר הצביע על האפשרות ההיפוטתית שדבר מסוג כזה יקרה. נכון להיום, אין שום עדויות שדבר כזה אכן קרה.
כל המקורות הרבים ברשת המתייחסים לענין מצטטים את אותה כתבה בדייל טלגרף אשר כאמור ציטט מקרה היפוטתי בשיטת ה"טלפון השבור". בכל מקרה, יש להסיר את המשפט: "דוגמה לכך היא שיטת דמי האבטלה בגרמניה, המחייבת את המובטל לבחור בעבודה שהוצעה לו כתנאי לקבלת דמי אבטלה, ומכירה בזנות כעבודה שניתן להציעה כתנאי כזה." ₪ומר הלילה - יאללה יאללה18:32, 8 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
מה מיותר בו? זאת לא כתבה חדשותית אלא סקירה של המצב והדעות השונות. לדעתי דווקא צריך לקצץ ב"לקריאה נוספת" שכל מאמר בו שלא מדבר על התקופה העתיקה הוא מניפיסט פוליטי של נשים השייכות לקבוצה מסויימת.
בתוך הערך נכתב כי "ישנה עדות בשו"ת הרב יצחק עראמה על קהילות שהייתה בהן זנות ממוסדת וממומנת על ידי הקהילה ובהיתר רבניה, כדי להציל את הרווקים מאיסורים חמורים יותר כמו אשת איש, דבר שהרב עראמה התנגד לו בתוקף"...
היכן מקום "השו"ת" הזה, לא נזכר בערך... (וספק אם הוא קיים), אבל דברים דומים נזכרים בספרו העקידה פרשת וירא שער כ'. ראו שם. כדאי לציין זאת בתוך הערך.
―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אינני מכיר את שו"ת הרב יצחק עראמה, אך בעבר - הייתה גישת היהדות פרמסיבית באופן מפתיע, בתחומים מסויימים. בתלמוד נאמר, למשל, שמי שיצרו תוקפו, ילבש שחורים וילך לעיר אחרת ויעשה מה שלבו חפץ (קידושין מ ע"א; חגיגה טז ע"א). אינני בטוח אם כיום אמירה כזו הייתה "עוברת" ולא זוכה לגינוי. ולענייננו, אם אכן קיים שו"ת כזה של הרב יצחק עראמה, הרי זה מבורך. (ובתנאי שהזנות היא מרצונה של האשה ומבחירתה, ולא מכפייה). אכן יש מקום להכניס את הדבר לערך. Danny-w 12:37, 4 ביולי 2010 (IDT)תגובה
נראה שהכותבים על "זנות בהלכה" התבלבלו בין איסורי זונה לכהן ואתנן זונה, לבין האיסור הפשוט והיסודי "לא תהיה קדשה", אין חולקים ולא חילוקים בהבנת איסור זה.
המקרים האיזוטריים (והמעניינים :) בשו"תים הם שאלות ברירת המחדל - אם הוא בכל מקרה הולך, האם עדיף שהזונה תהיה יהודייה? ח.ק - שיחה15:15, 18 באפריל 2012 (IDT)תגובה
דבר ראשון הערך לא עושה הבחנה ומבלבל בין 3 סוגי זנות: זנות רחוב (אחוז קטן מכלל הזונות, לפחות בישראל), זנות בדירה, וליווי (אלה שבאות אליך הביתה).
1 . "העוסקים במלאכה נאלצים לחפש לקוחות כשהם עומדים במקומות ציבוריים ידועים כגון לאורך כבישים ראשיים, בין עירוניים, או במקומות בשולי ערים."
אני מכיר יותר מ-5 דירות דיסקרטיות במרחק של כ-5 דקות הליכה מהדיזינגוף סנטר ("קו החוף") - לא הייתי קורא לזה שולי הערים.
2. "קיימים גם מקומות מיוחדים (שאינם חוקיים ברוב הארצות) הנקראים בתי בושת. בשנים האחרונות נפוצו בישראל הביטויים "מכון ליווי", "מכון בריאות" ו"מכון עיסוי" שהם שמות כיסוי לבית בושת. אף שלכאורה הם אמורים לתת הגנה לעוסקות בדבר, לרוב הם מנצלים את הזונות, ומעסיקים אותם בתת-תנאים, תוך שהם גורפים את רוב הרווחים. מכונים אלו הביאו לידי תופעת הסחר בנשים, וניצולן המחפיר."
היום אין בישראל "מכוני ליווי" אלא רק "דירות דיסקרטיות" אבל אתם בטח לא יודעים מה ההבדל בין שתי הדברים: במכון אתה בוחר את הבחורה מתוך מבחר ישיר; בדירה הבחורות נכנסות אליך לחדר המתנה, אחת אחת, ומציעות את שירותן עד שאתה בוחר אחת מהן.
אותן דירות כן מגינים על הבחורות בעזרת סינון לקוחות ו"טיפול" בלקוחות שעושים בעיות: מתוך הכתבה ב-ynet: "גם אני בוחרת אותם, מעולם, גם כאשר עבדתי במסג'ים ומכוני ליווי 'רגילים' לא חויבתי להיכנס עם מישהו שלא רציתי לחדר. גם לאחר שנכנסתי איתו, חצי מילה ממני והיו נכנסים שני גברים ומעיפים אותו משם. במובן הזה המקומות האלו יותר בטוחים מהרבה מועדונים ודיסקוטקים."
בישראל לא מעסיקים היום אף בחורה בתת-תנאים ובטח שלא גורפים את רוב הרווחים. הרווחים מתחלקים לרוב חצי-חצי בין הבחורה לבין בעלי הדירה הדיסקרטית/סוכנות הליווי. העוסקת בתחום יכולה לדחות כל לקוח מכל סיבה שהיא ויכולה לעזוב מתי שבא לה לדירה/סוכנות אחרת או לפרוש מהמקצוע. יש תחרות די גדולה בתחום בדירות. לא מאמינים לי? אתם יכולים לבדוק בקלות בעצמכם.
יש הרבה בנות שעובדות באופן פרטי (מאחרות בביתן/ליווי) ומרוויחות את כל הכסף ולא רק חצי (ובדר"כ הן גם גובות יותר כסף, אבל נמצאות איתך יותר זמן), אך לא לכולן זה משתלם.
אין סחר בנשים בישראל (זנות בכפייה של נשים לא חוקיות) כבר כמה שנים טובות, וגם שהיה אלו היו מקרים מעטים יחסית אבל מזעזעים וטוב שהעניין טופל (אומנם באיחור).
שכחת לספר לנו על האיגוד המקצועי של הזונות, שחתם על הסכם קיבוצי עם איגוד הסרסורים, ובמסגרתו מובטח לזונות שכר לשעה שגבוה ב-20% משכר המינימום, 32 ימי חופשה בשנה. דוד שי - שיחה06:36, 23 בינואר 2011 (IST)תגובה
ברור לכל מי שיש קצת שכל בראש שמדובר בשטויות שמדקלמות פמינסטיות: "גיל כניסה ממוצע 14" - זה אפילו לא הגיוני לגבי מדינות עולם שלישי... "כ-94% מקורבנות הזנות עברו תקיפה מינית לפני כן, לרוב על ידי קרוב משפחה." - נו באמת... "לפי הערכה המתבססת על נתוני המשטרה ועדויות של זונות, מדי חודש מתקיימים לפחות מיליון ביקורים אצל זונות בישראל." - לא נראה הגיוני בהתחשב שיש 4 מיליון זכרים בארץ ומתוכם חלק ילדים וחלק זקנים.
לגבי הפסקה "מכונים": "חלק מהנשים המגיעות לעבוד ב"מכון עיסוי" אינן מודעות מראש כלל לכך כי הדרישות מהן עתידות לכלול שירותי "הרפיה". נשים אלה עוברות תהליך בן מספר ימים, במהלכו מתברר בהתאם למצבן האישי האם יסתגלו לתנאי ההעסקה הנדרשים מהן או יעזבו. כדי להשפיע על הסכמתן של הנשים להישאר, נהוג לתת להן תחילה קליינטים אמידים יותר, במטרה לתות אותן בסכומי כסף גבוהים יחסית וללכוד אותן במעגל הזנות." - שטות מחולטת - יש למישהו מקור לכך?. בנוסף המינוח "ללכוד אותן למעגל הזנות" לא אובייקטיבי. שטות נוספת: "השפעת השהות במכון גורמת לנשים לרתיעה וחשש מוגברים מהמנהל וסמכותו וליכולת מופחתת לסרב ללקוחות מסוימים, אך יחד עם כך להרגשת ביטחון יחסי, שנובעת מההגנה החלקית שהן מקבלות מפני לקוחות וגורמים עבריינים. חלקן של הנשים במכונים משתמשות בסמים במהלך השהות במקום.". נראה גם שהפסקה מבלבלת בין מכוני בודי מסג' שזה כמו דירות דיסקרטיות רק ששם אין סקס מלא לבין דירות סקס בדרום תל-אביב.
הפסקה "דירות דיסקרטיות": "יש להן את החופש להחליט לגבי שעות עבודתן ובמקרים מסוימים מתאפשר להן לסרב לקיים מגע עם לקוח מסוים." - הבנות שם יכולות לסרב להיכנס עם כל לקוח מכל סיבה שהיא. חוצמזה שלפני שבחורה מקבלת לקוח היא צופה בו במצלמה נסתרת בכניסה או בחדר ההמתנה. בכל דירה כזאת יש שני "שומרי ראש" שמטרתם היא להגן על הבנות.
תומך. הערך נכתב מנקודת מבט מבזה את העובדות עצמן. זה לא מקום להעביר בקורת על המקצוע, שכן הוא נחשב לבלתי לגיטימי לא בכל העולם אלא רק במקומות מסוימים. 79.176.198.23022:50, 17 בפברואר 2013 (IST)תגובה
אגב לגבי הכתבה ב"הארץ" [7], לפי הטוקבקים שם (בעיקר הראשון) נראה שהכתבת עיוותה והתעלמה מדברי המרואיינות כדי להתאים את הכתבה לאג'נדה שלה. אני חושב שצריך להסיר את הקישור.
"העוסקים במלאכה נאלצים לחפש לקוחות כשהם עומדים במקומות ציבוריים ידועים כגון לאורך כבישים ראשיים, בין עירוניים, או במקומות בשולי ערים. בתור שכאלו, העוסקים בזנות חשופים לסכנות רבות, ובמחקרים שנעשו על זנות בארצות הברית נמצא כי הסיכוי של זונה להיאנס, להירצח או למות מאיידס גבוה באופן משמעותי מזו של אישה ממוצעת. [8]"
המחקר מדבר על זונות רחוב בקולורדו והמשפט בערך מדבר על זונות באופן כללי...
"על פי מחקרים בארץ ובעולם הגיל הממוצע של כניסה לתחום הזנות הינו 14."
"כ-94% מהזונות עברו תקיפה מינית לפני כן, לרוב על ידי קרוב משפחה. באחוזים האחרים נמצאות נשים שהגיעו למצבן בשל עוני ומצוקה כלכלית קשה, בעיקר בקרב מהגרים."
"לפי הערכה המתבססת על נתוני המשטרה ועדויות של זונות, מדי חודש מתקיימים לפחות מיליון ביקורים אצל זונות בישראל."
לפי הנתון הראשון על כל בחורה שנכנסה לתחום בגיל 18 למשל, יש ילדה שנכנסה לתחום בגיל 10 או שתי נערות בנות 12. האם יש לכך מחקר אובייקטיבי כלשהו. לגבי הנתון של מיליון ביקורים בחודש, יש בארץ כ-3.5 מיליון גברים, אם נתעלם מילדים קטנים ומזקנים מידי אנחנו נשארים עם 2 מיליון.
יש איזה מחקר אובייקטיבי שלא נעשה ע"י פמיניסטיות/דתיים שתומך בנתונים האלו?
במקום לחבל בערך ולצאת בהצהרות אפשר פשוט להחליף את המילה ממוצע במילה חציון. מה שמסתדר יפה עם ממצאי המחקר (ראה Silbert, Mimi H., and Ayala M. Pines. "Early sexual exploitation as an influence in prostitution." Social Work 28.4 (1983): 285-289.). יורם שורק - שיחה14:21, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה
"קיימים גם מקומות מיוחדים (שאינם חוקיים ברוב הארצות) הנקראים בתי בושת. בשנים האחרונות נפוצו בישראל הביטויים "מכון ליווי", "מכון בריאות" ו"מכון עיסוי" שהם שמות כיסוי לבית בושת. אף שלכאורה הם אמורים לתת הגנה לעוסקות בדבר, לרוב הם מנצלים את הזונות, ומעסיקים אותם בתת-תנאים, תוך שהם גורפים את רוב הרווחים. מכונים אלו הביאו לידי תופעת הסחר בנשים, וניצולן המחפיר."
כולן מנוצלות? מי קובע שהן מנוצלות? האם הן יודעות שהן מנוצלות? האם הבנות בכתבה הזאת מנוצלות?
כמעט כולם נכתבו ע"י נשים ששייכות ל"פמיניזם הרדיקלי". הם מלאים בשקרים ובתעמולה ופוגעים קשות באובייקטיביות של הערך. אין סיבה לקשר למאמרים וספרים של נשים בעלות דעות קיצוניות והזויות (טוענות שכל ביקור אצל זונה הוא "אונס"!) ש-99% מהציבור סולד ממנה. חלק מהן גם מתפרנסות מהשקרים שלהן. כמו שלא נביא קישורים למאמרים של כותבים אנטישמים בערך יהודי כך לא ראוי להביא קישורים לכתבות של פמינסטיות קיצוניות בערך הזה. בערכים אחרים ששנויים לא פחות במחלוקת כמו פונדקאות (אין קישור אחד שמגנה את התופעה), בשר (רק קישור אחד לאנונימוס), סמים ואלכוהול לא מצאתי תופעה כזאת. ארגזי - שיחה07:13, 7 ביולי 2013 (IDT)תגובה
יש לי רושם שפסלת חלק מהמאמרים בלי שקראת אותם, רק לפי שמות הכותבות. לא ברור לי לפי מה את מייחס לכותבות אלה "דעות קיצוניות והזויות". הסרתי גם את תבנית השכתוב ששמת על הערך. אני מקווה שימצא מי שזמנו בידו ויוכל לבדוק נזקים קודמים שגרמת לערך. דוד שי - שיחה07:28, 7 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אם לא תוותר זה ילך להצבעה. את הלינקים קראתי. דעות שלפיהן כל ביקור אצל זונה הוא אונס - הן דעות קיצוניות והזויות. ברור לי גם מה יהיה תוכנו של ספר שנקרא: "בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל". גם הטוקבק הראשון בכתבה בעיתון "הארץ" [8] מלמד על הכתבת ועל מטרת הכתבה. ארגזי - שיחה07:41, 7 ביולי 2013 (IDT)תגובה
רוב הפסקה המדברת על המצב החוקי בישראל עוסקת בבג"צ שולי שעסק ב"האם ראוי לתת פיצויים לנכים לצורך ביקורים אצל זונות?". זהו נושא שולי שלא ראוי להיכנס לערך עם כל הכבוד לחונטה המשפטית. לא מדובר בפסק דין ששינה משהו. גם הציטוט המורחב של אחד השופטים פה לא בדיוק תורם לנייטרליות. אגב לפני איזה שנתיים יצא בישראל חוק שאוסר על פרסום זנות באופן גורף, נושא שכן היה צריך להיות מוזכר בפסקה הזאת. ארגזי - שיחה07:27, 7 ביולי 2013 (IDT)תגובה
פסק הדין עוסק בנושא שולי, אך הדברים המצוטטים ממנו מאירים את יחסה הכללי של מערכת המשפט לתופעת הזנות, ולכן ראויים להופיע בערך (ואין הז"י בציטוט פסקי דין ישראליים). אני מסכים שראוי להביא מידע על האיסור לפרסום זנות. דוד שי - שיחה07:31, 7 ביולי 2013 (IDT)תגובה
האם פסקי דין במדינת ישראל הם רשמית ברשות הציבור? יש לך מקור לכך? אני לא בטוח הדברים המצוטטים ממנו מאירים את יחסה הכללי של מערכת המשפט לתופעת הזנות, כי הרי השופטת בערכאה הנמוכה יותר פסקה למישהו פיצויים בניגוד לעמדת בג"צ. בנוסף ציטוט של באורך 5 שורות של דעה אחת שמייצגת צד אחד בנושא שנוי במחלוקת פוגעת באובייקטיבות של הערך. גם נושא זה ילך להצבעה אם תתעקש להשאיר את הציטוט. ארגזי - שיחה07:49, 7 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לידיעתך, פסקי דין של בית המשפט העליון מחייבים את כל הערכאות שמתחתיו, ולא להיפך. אם תביא ציטוט של בית המשפט העליון שמציג דעה הפוכה, תוכל לשכנע שגם לו יש מקום בערך. דוד שי - שיחה19:41, 7 ביולי 2013 (IDT)תגובה
בית המשפט העליון הפך בשנים האחרונות לשלוחה של מרצ. החלטותיו לא מייצגות את דעת הרוב המוחלט של העם. אני מבקש ממך גם לא לצנזר את דברי הלגיטימיים. זכותי לקרוא לעיתון שקורא לזרוק אבנים על יהודים ועוסק בתעמולה אנטישמית עיתון שטנה. זכותי גם לקרוא לבג"צ חונטה משפטית וזה גם הכינוי המקובל המתייחס אליו בקרב חוגים מסויימים בעם. ארגזי - שיחה19:51, 7 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אחד מהם שייך ל-Melissa Farley, מי זאת? en:Melissa Farley - פעילה פמיניסטית קיצונית הפועלת נגד פורנו ונגד זנות. ברור שאי-אפשר להתייחס ל"מחקר" שלה כנייטרלי כמו שאי אפשר להתייחסים למחקרים שמוזמנים או מבוצעים ע"י גופים בעלי אג'נדה הוא אינטרס כעל מחקרים אמינים. מאותה סיבה שלא נסתמך על מחקרים של אנטישמיים מוצהרים בערכים הקשורים ליהדות (גם אם הם "אקדמיים") אין להסתמך על מחקרים של פמיניסטיות קיצוניות בערך מסוג זה. ארגזי - שיחה23:11, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לקרוא לעריכה שלי השחתה היא חוצפה. כפי שהסברתי אני לא פוסל את המחקר כי אני לא אוהב את עמדת החוקרת, אלא כי היא בעלת אג'נדה מאוד ברורה בתחום. אגב גם מאמרים אקדמיים שמכחישים את השואה למשל עברו ביקורת עמיתים. ארגזי - שיחה23:28, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה
"מאמרים אקדמיים שמכחישים את השואה עברו ביקורת עמיתים", אתה מוכן להביא מקור לקביעה הזו או שאתה מפיח שטויות לאויר? איזה כתב עת אקדמי המבוסס על ביקורת עמיתים פרסם הכחשת שואה? אין הבדל בין "עמדת החוקרת"לבין "בעלת אג'נדה"- אלו טיעוני אד הומינם שמוטב שתימנע מהם. עכשיו לעניין: איזה פגם מתודולוגי מצאת במחקר שהחלטת למחוק? האם ראית בעיה בדרך איסוף הנתונים? בניתוח הסטטיסטי? באופן ההיסק? אם יש לך נתונים (שיש להם מקור מתאים) הסותרים את המידע למה אתה לא מעשיר את הערך בהם? יורם שורק - שיחה23:39, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לצורך העניין - ההגדרה שלהם ל"לקוחות" לא תואמת "צריכת זנות" (כי היא מערבבת גם בין מועדני חשפנות ופורנו), מספר הנחקרים נמוך, העובדה שקיבלו תשלום וכו'. בכל מקרה לא קשה לעוות נתנונים ולעשות מניפולציות במחקרים כאלה. ארגזי - שיחה23:52, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה
”ההגדרה שלהם ל"לקוחות" לא תואמת "צריכת זנות" (כי היא מערבבת גם בין מועדני חשפנות ופורנו)”. האם אתה יודע לקרוא? בוא ננסה יחד (לא כואב, מבטיח)
Customers of prostitutes were drawn from three programs designed to educate men arrested for trying to hire street prostitutes about the problematic nature of prostitution and its exploitation of women
. כלומר קבוצת המחקר הורכבה מקרב צרכני זנות רחוב. לא פורנו, לא מועדוני חשפנות ולא חובבי חזנות חסידית - אנשים שהמשטרה ליקטה מהרחוב כשהם פונים לזונות. ”בכל מקרה לא קשה לעוות נתונים ולעשות מניפולציות..” נכון מאוד ואת הקלות הזו אתה מתעקש להפגין בעריכותיך. אני מניח שרמת ההבנה והידע ששמשו אותך לקביעות האחרות שלך בערך דומה לזה שהפגנת כאן ולכן כדאי שתפנה את מרצך לאפיקים מועילים יותר. יורם שורק - שיחה00:08, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אני התייחסתי למאמר בהערה 19 של Melissa Farley (ראה עמוד 10 שם). בכל מקרה הפרופיל של צרכני זנות רחוב שונה מזה של כאלה שצורכים זנות במכון ליווי או שמזמינים נערות ליווי. ככה שקיבלת תשובה גם לגבי המחקר הזה. למה לא ציינת בערך שמדובר בצרכני זנות רחוב? ארגזי - שיחה00:16, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אגב מתוך הערך שלה באנגלית: ”Her prostitution studies have been criticized by sociologist Ronald Weitzer, for alleged problems with their methodology. In particular, Weitzer was critical of what he viewed as the lack of transparency in how the interviews were conducted and how the responses were translated into statistical data, as well as the sampling bias toward highly marginalized groups of sex workers (such as street workers) and for the way the findings of Farley's studies have been more generally applied to demonstrate the harm of sex work of all kinds.[10] A 2002 study by Chudakov, et al.[11] used Farley's PTSD instrument to measure the rate of post-traumatic stress disorder among sex workers in Israel. Of the fifty five consenting women interviewed, 17% met the criteria for PTSD, compared to Farley's 68% figure. Farley's critics also claim that her findings are heavily influenced by her radical feminist ideology.[12][13][14] Farley has also been criticized for accepting significant funding from anti-prostitution organizations”ארגזי - שיחה01:56, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה
בנוסף לגבי המאמר בהערה 18 - הוא נערך להבנתי במקומות בארצות הברית שבהם צריכת שירותי זנות (וגם עיסוק בזנות) מהווה עבירה על החוק. הגיוני שאנשים שלא פוחדים לעבור על החוק יהיו יותר "בעייתיים". בישראל וברוב המוחלט של מדינות אירופה צריכת שירותי זנות ועיסוק בזנות חוקיים. ארגזי - שיחה02:06, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לגבי המחקר שנערך בדרום קוריאה ומדבר על פוסט-טראומה - מדובר במחקר קטן מאוד שכלל בסך הכל 46 נשים קוראניות. מחקר רציני צריך לכלול מאות משתתפות. אי-אפשר להסיק ממנו על העוסקות בתחום בכלל העולם. וגם הגוף שעומד מאחוריו הוא לא נייטרלי. ארגזי - שיחה02:53, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה
הבה נסכים שהוויכוח הזה אינו הופך למלחמת עריכה. ניתן להזמין לכאן ויקיפדים נוספים באמצעות לוח המודעות, ואם לא תתקבל החלטה - לקיים הצבעת מחלוקת או ליישב את המחלוקת בדרך מקובלת אחרת. תודה ולילה טוב, Dvh - שיחה03:00, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה
הנושא נפיץ, אבל בגדול גישתו של ארגזי מוצדקת לדעתי. רצוי להימנע משימוש של מחקרים של חוקרים בעלי אג'נדה ידועה וקיצונית, ובפרט רצוי להימנע משימוש במחקרים שחוקרים רציניים הביעו נגדם ביקורת קשה כמו שארגזי ציטט (כמדומני שהציטוט לקוח מהערך על החוקרת עצמה בוויקיפדיה באנגלית). אם אין מחקרים טובים יותר, יש התלבטות בין שימוש במחקרים הפרובלמטיים תוך ציון ההסתייגויות, ובין ויתור עליהם כליל. אם ארגזי (או מישהו אחר) ימצא מחקרים או מקורות פחות שנויים במחלוקת, כדאי לדעתי להעדיף אותם. קיפודנחש02:01, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה
פסקת השכתוב בערך אינה אלא הבעת עמדה אישית. כמו ברוב הערכים יש מה להוסיף ולהרחיב אבל מניח הודעה נימק אותה ב"שקרים" ואלה לא מצויים בערך. יורם שורק - שיחה23:44, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה
במקור זאת הייתה תבנית עריכה שהוצבה על ידי שהוסבה לתבנית שכתוב. הערך הציג ועדיין מציג המון שטויות שנכתבו (ראו כמה פסקאות למעלה בדף השיחה), דעות (נקודת מבט לא ניטרלית) ועובדות שגויות ("שקרים"). Hyuna • שיחה • חציל-צילון • 23:52, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה
התבנית אינה אישית. הערך אכן מכיל מידע שקרי (ראי פסקאות למעלה בדף השיחה) ודעות אישיות כפי שכתב FXP300 ולכן יש לשכתב אותו. ארגזי - שיחה23:34, 18 ביולי 2013 (IDT)תגובה
כותרת בולטת כמו תבנית שיכתוב עם כיתוב בנוסח "הרבה שטויות שהצטברו במהלך השנים, שקרים ודעות." מזיקה לוויקיפדיה ולכן שיכתבתי אותה. לעצם העניין לא גיבשתי דעה האם התבנית נחוצה שפם אדום - שיחה23:44, 18 ביולי 2013 (IDT)תגובה
גם אם אתה סבור שיש בעיות בערך, "הרבה שטויות שהצטברו במהלך השנים, שקרים ודעות." איננו ניסוח מתאים. ישנן חלופות ניסוח שאפשר להשתמש בהן. וכן, זה משנה, מפני שוויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ובאנציקלופדיה ראויה לא הייתי רוצה למצוא תימוכין, נימוקים וטענות מעין זה שמתנוסס בתבנית השכתוב. --Kortal - שיחה23:45, 18 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אין לי דעה לגביי הערך הנוכחי. אבל באופן כללי אם יש בערך טענות שאין להן בסיס עובדתי. יש למחוק אותן, ואם המטלה קשה מדי יש לציין זאת בתבנית השכתוב ("הערך מכיל אמירות שגויות", "הבסיס העובדתי של הערך רעוע" וכדומה). את הקורא צריך להזהיר, גם אם זה לא נעים לנו. בברכה, --איש המרק - שיחה05:05, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אתה מזומן לעיין בפסקאות הקודמות של דף השיחה ואפילו בארכיון של דף השיחה. עד לא מזמן הופיעה בערך טענה שקרית ש-94% מהזונות עברו תקיפה מינית לפי כן. הערך גם כולל קישורים חיצוניים מגמתיים עם מידע שקרי (למשל ש-5000 קטינות עוסקות בישראל בזנות). גם העריכות האחרונות והמגמתיות של של מר שורק לא עשו טוב לערך. אני התייאשתי ומלנסות לנקות את הערך ממידע מגמתי ושקרי ולנסות ליצור ערך נייטרלי. ארגזי - שיחה08:02, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אין ויכוח, לצורך העניין, על הצורך "להזהיר" את הקוראים. הוויכוח נסב על נוסח ה"אזהרה". לכתוב שהתוכן "שקרי" אינו מוסיף לוויקיפדיה. --Kortal - שיחה22:58, 21 ביולי 2013 (IDT)תגובה
גם אם תחזור על המנטרה "שקר" שוב ושוב זה לא יעזור. בערך יש מידע המבוסס על סימוכין. במקום להעשיר את הערך (למשל לכתוב על עמדות שונות) בחרתי להציב תבנית פרובוקטיבית ולא אנציקלופדית. יורם שורק - שיחה23:53, 21 ביולי 2013 (IDT)תגובה
מי שהציב את התבנית לא היה אני. אפשר לראות דוגמאות למידע שקרי (שחלקן אני בעצמי תיקנתי) בדף השיחה. מי שפועל בפרובוקטיביות זה אתה שבוחר באופן מגמתי להכניס לאחר "מחקרים" שוליים ולא אמינים (כפי שהראתי בפסקה הקודמת) שעושים דמוניזציה לנושא. מצאתי למשל מטא-מחקר רפואי ממקור נחשב שעוסק בפוסט טראומה אצל נשים פונדקאיות. אני משער שיש גם "תחלואה נפשית" שנגרמת גם במקצעות אחרים כמו כורי פחם, כבאים, קברנים, פרמדיקים, שוחטים, רופאים בחדרי מיון ואולי אפילו נציגי שירות - אבל כמובן המידע הזה לא מופיע בערכים המקבלים. לא בשביל כל דבר צריך מחקר. נשים שעוסקות בזנות גם נוטות יותר להסיר את שער ערוותן מאשר מנשים שלא עוסקות בתחום - האם צריך להוסיף מחקר על כך? ארגזי - שיחה00:31, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לא ברור לאיזה מחקר "מגמתי"אתה מתייחס. אני מתמקד בהוספת מידע על סמך מקורות אקדמים בכתבי עת שעברו ביקורת עמיתים. החוקרת שאתה מקפיד להשמיץ כתבה את המאמרים הנחשבים ביותר בתחום והמצוטטים ביותר ולכן צריך לדווח עליהם וגם על דעות אחרות. אגב: אתה טוען שהיא "קיצונית" ואילו כשבודקים מה נטען בפועל נגד ממצאיה מגלים שמבקריה מתמקדים דווקא במימון שקיבלה מסוכנויות ממשל אמריקניות נגד סחר בבני אדם כלומר שהיא "ממסדית". הסיפור על המטא-מחקר שמצאת מדגים את הפגם שבהתנהלותך הויקיפדית: אם יש מקור מוסמך למידע הזה ודאי שיש להכליל אותו בערך הרלוונטי, זו מתותו של המיזם הזה: הנגשת ידע. ודאי שתחלואה מכל סוג הקשורה לכל עיסוק אנושי היא מידע רלוונטי שיש להכליל בערכים (כך למשל סיכון להרעלת עופרת אצל מלטשי בדולח מופיע בערך הרלוונטי). אבל במקום להעשיר את הערך על פונדקאות אתה בוחר להשתמש בידע כדי לנהל ויכוחי סרק בדף שיחה של ערך אחר לגמרי. אתה פעיל בערך הזה זמן רב ואינני רואה שום מידע שהכנסת לערך: אתה מטפל בתבנית השכתוב, מוחק פסקאות, מסיר תמונות בחריצות רבה אבל "לקוח ויקיפדיה" שירצה להעשיר את ידיעתו על תופעת הזנות לא יקבל שום מידע שמקורו בפעילותך. יורם שורק - שיחה07:08, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
מחקרים הם לא חזות הכל, בטח לא ב"מדעי החברה" שבה לכל מחקר כמעט אתה יוכל למצוא מחקר אחר שסותר אותו. בנוגע לאותה "חוקרת", המימון הוא הבעיה הקטנה איתה, תקרא בפסקה הקודמת מה כתוב עליה ועל מחקריה בוויקיפדיה האנגלית. בפסקה הקודמת הסברתי ונמקתי טוב למה גם שאר ה"מחקרים" שהוספת הם מגמתיים. ואגב מחקר שמציין שלקוחות שירותי מין גם צורכים יותר פורנו לא בדיוק מוסיף מידע חשוב. אתה צריך ללמוד להבין בין עיקר ובין טפל. הדרך לשפר את הערך היא קודם כל למחוק את המידע המגמתי והשקרים ממנו. ארגזי - שיחה20:27, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
בויקיפדיה אין מחקר ראשוני ולכן מחקרים שפורסמו בכתבי עת מוכרים (או ספרים בהוצאות נחשבות) הם בהחלט חזות הכל. בתחום הזנות Melissa Farley, בין אם הדבר מוצא חן בעיניך ובין אם לאו, היא החוקרת המצוטטת ביותר. כל מחקר שתביא לביסוס המידע יהיה או שלה או של מי שיתיחס אליה כנקודת ייחוס למחקר שלו או שינסה לערער על ממצאיה או מסקנותיה. מה שעושים, אם רוצים לכתוב ערך אנציקלופדי ולא לפתוח מועדון ויכוחים הוא לכתוב פסקה על עבודתה ובה פרק על הביקורות עליה. אתה מציע התעלמות מעבודתה כלומר לא רק שמחקרים אינם, לשיטתך, "חזות הכל" אלא שאתה מציע ערך נטול מידע הנתמך בסימוכין בכלל. אתה פוסל את Melissa Farley אבל לא מציע ולו חוקר אחד שאתה מחשיב כאמין לבסס עליו מידע. אגב אם מדעי החברה אינם גוף ידע מבוסס בעיניך (אתה מקיף אותם במרכאות) למה בכלל אתה טורח בערך הקשור למדעי החברה בכלל? לשיטתך מספיקה הגדרת "זנות" בויקימילון. יורם שורק - שיחה20:44, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אנגלית אתה יודע לקורא? זה מה שכתוב עליה בוויקיפדיה האנגלית: ”Her prostitution studies have been criticized by sociologist Ronald Weitzer, for alleged problems with their methodology. In particular, Weitzer was critical of what he viewed as the lack of transparency in how the interviews were conducted and how the responses were translated into statistical data, as well as the sampling bias toward highly marginalized groups of sex workers (such as street workers) and for the way the findings of Farley's studies have been more generally applied to demonstrate the harm of sex work of all kinds.[10] A 2002 study by Chudakov, et al.[11] used Farley's PTSD instrument to measure the rate of post-traumatic stress disorder among sex workers in Israel. Of the fifty five consenting women interviewed, 17% met the criteria for PTSD, compared to Farley's 68% figure. Farley's critics also claim that her findings are heavily influenced by her radical feminist ideology.[12][13][14] Farley has also been criticized for accepting significant funding from anti-prostitution organizations” - איך אתה רוצה שנתייחס ל"מחקרים" שלה ברצינות?? אולי גם נביא ציטוטים של מדענים מ"מדעי הגזע"? גם המחקרים שלהם עברו ביקורת עמיתים.
בקשר להודעה הקודמת שלי, אני מסביר שלא כל מחקר "אקדמי" צריך להופיע פה. אפשר גם להסתמך על כתבות בעיתונים כמקור - למשל הקישור לכתבה ב-ynet שמקושרת מהערך שהיא כתבה נייטרלית בלי אג'נדה שמסקרת את התופעה ואפשר ללמוד ממנה על הזנות בישראל כיום. אני יכול להוסיף מידע על הנעשה בישראל כיום - יש לי ידע איך העסק מתנהל ואני מכיר עוסקות בתחום ובתחומים משיקים. יש גם את פורום של צרכני מין ובחורות עובדות (פעיל מ-2007 עם אלפי הודעות) שאפשר לקשר אותו לערך. מהפוסטים בו אפשר ללמוד הרבה יותר מכל מחקר על תעשיית המין בישראל. ארגזי - שיחה22:21, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
תודה על שסוף סוף הבהרת את עמדתך בנושא המקורות שויקיפדיה צריכה לשאוף לבסס עליהם מידע: כתבות מאתרי חדשות ופורומים. אני יודע אנגלית היטב: הסוציולוג רונלד וויצר מבקר את ממצאיה ומסקנותיה של מליסה פרליי, את ביקורתו הוא מפרסם בכתבי עת רציניים ולכן לדעתי יש מקום לציין את הביקורת הזו כמידע בערך. אגב: בערך על גזע יש מקום, כמובן, לכתוב על תורותיהם של מי שתמכו בתורות גזע וגם את המחקרים שסתרו את המסקנות שלהם. כאן יש לנו מחלוקת שטרם הגיע למצב של קונסנזוס לטובת אחד הצדדים ולכן יש להביא מידע אמין על עמדותיהם של חוקרים שונים. בכל מקרה: לדעתי אם אתה רוצה כתיבה על סמך הודעות בפורומים ויקיפדיה אינה המקום הנכון למאמציך. יורם שורק - שיחה22:40, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לא הבנתי אותי, אני ממש לא התכוונתי לכתיבה על סמך הודעות בפורומים!! אני יודע שזה גם נוגד את הכללים פה ונחשב "מחקר מקורי". לעומת זאת כתבות נייטרליות ורציניות בעיתונות כן יכולות לשמש מקור אמין. ארגזי - שיחה22:44, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אישית כתבתי מאמרים רציניים בynet ובעיתונים (למשל בנושא דיור ציבורי) אבל לא הייתי מעיז להשתמש בהם כמקור לערך כלשהו והייתי משכתב ערכים שהיו מביאים אותם כסימוכין. אני פשוט יודע היטב איך עורך בעיתון או באתר שופט מאמרים לפרסום: נייטליות אינה קריטריון וגם לא דיוק בעובדות או לוגיקה נכונה בהיסקים. אנציקלופדיה צריכה להסתמך על מאמרים שעברו ביקורת עמיתים (פרט למידע חדשותי). לגיטימי מצידך לשאוף לשינוי מדיניות בויקיפדיה אבל המקום לפעול לשם כך אינו הערך הזה (או כל ערך אחר) אלא המזנון. יורם שורק - שיחה22:59, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אני לא שואף לשינוי המדיניות. יש להבדיל כמובן בין טורי דעה ובין תחקרים נייטרליים מבוססים שכוללים עדויות של גורמים רבים וכו'. ארגזי - שיחה23:08, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
יהיה קר מאוד בגהנום ביום שבו עורך בYnet יפרסם "תחקיר נייטרלי" הכולל מחקר מקיף דיו לבסס מובהקות של הממצאים והכולל תאור מתודולוגי מפורט שניתן לבחון אותו ולנסות לאשש או להפריך. מאמר כזה (שקריאתו אינה אגבית או בידורית ולכן לא ייצר רייטינג) יופנה לכתב עת מדעי כלומר בדיוק לסוג המקורות שאתה שולל. כמה "רבים" הם הגורמים שיש לגבות מהם עדויות כדי שמאמר יהיה "מבוסס" דיו למטרות ויקיפדיה? רשימת הפרסומים שלי כוללת גם מאמרים בכתבי עת שעוברים ביקורת עמיתים וגם מאמרי מדע פופולרי וטורי דיעה בעיתונות. יש מאמרים עיתונאיים טובים ומעולים ויש גם מאמרים שעברו ביקורת עמיתים והם אינם מבוססים. אבל מדובר בסוג שונה של דרישות מהכותב וקריטריונים שונים לחלוטין של שיפוט. איך נקבע מהו מקור עדיף? מאמר שמצוטט הרבה הוא חשוב. אפילו אם יש ביקורת עליו מאמרים שיש להם מאות ציטוטים (כמו אלו של מליסה פרליי) משפיעים על תחום הידע שלהם ולכן ראויים לאזכור בערך. במקרה שיש מחלוקת לא מטאטאים אותה ומסתמכים על מאמרים עיתונאיים אלא מפרטים על עמדות המתדיינים. יורם שורק - שיחה23:35, 22 ביולי 2013 (IDT)תגובה
ארגזי הפנה אותי לדף השיחה הזה. לא קראתי את כל המלל הרב שנשפך כאן, אבל קראתי מספיק בשביל להבין את הכיוון, וקראתי גם את הערך. אני חושב שהפסקאות בערך שעוסקות ב"בעיות הנלוות לזנות", "מאפייני העוסקות בתחום" ו"מאפייני לקוחות הזנות" הן אכן בעלות תוכן שנוי במחלוקת. הן עוסקות בליבה של המחלוקת בין אלו המתנגדים לזנות לבין אלו התומכים בה, וצריך לעשות מאמץ מיוחד כדי שהן תהיינה מאוזנות ככל הניתן ותבאנה לידי ביטוי את שתי השקפות העולם המנוגדות. מטבע הדברים, יש המון מאמרים ומחקרים בנושא ואפשר לצטט אותם בלי סוף, אבל בתחום הזה הרבה מהמחקרים הם מגמתיים ושנויים במחלוקת, ועל כל מחקר שקובע דבר אחד אפשר להביא גם מחקר שקובע את ההיפך. בלימודי התואר השני שלי למדתי קורס על פורנוגרפיה ופמיניזם אצל פרופ' גד ברזילי, ואני זוכר איך באותו שיעור קראנו מאמר שהסביר למה הפורנוגרפיה היא פשע נגד האנושות ומאמר שהסביר כיצד הפורנוגרפיה היא דבר חיובי שהופך את העולם למקום טוב יותר. יחד עם זאת, ארגזי נופל לקטע של "הפוסל - במומו פוסל". הוא יוצא נגד המגמתיות מן הצד האחד תוך הפגנת מגמתיות לא מבוטלת מצדו הוא. כאמור, השאיפה צריכה להיות להציג את שני הצדדים למטבע בצורה מאוזנת, ולתת ביטוי בערך גם להשקפה שגורסת שהזנות אינה תופעה שלילית לחלוטין, וגם למחקרים שמציגים פנים אחרות של תופעת הזנות. Lostam - שיחה09:59, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
עריכתו זו של ארגזי מלמדת על יחסו לערך. בעריכה זו הסיר ארגזי מסמך חשוב של גוף ממשלתי בישראל. במסמך יש אסמכתאות לעניינים אחדים שארגזי ישמח להעלים מערך זה. נימוקו של ארגזי "אין קשר בין האיגרת לנושא הערך, זנות אינה עבדות ועבדות אינה זנות" מלמד שכלל לא קרא את המסמך, העוסק כל כולו בזנות, אלא הסתפק בקריאה רשלנית של כותרתו, ומצא שאינה תואמת את האידאולוגיה שלו, שאותה הוא מנסה לממש בערך זה. מעשהו זה של ארגזי הוא השחתה ברורה, המצדיקה הרחקתו מערך זה. בוודאי יש להתייחס בספקנות רבה לטענותיו על הצורך בשכתוב. דוד שי - שיחה03:45, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
נכנסתי וקראתי את סעיף 5 באיגרת הנ"ל: ”על-פי מחקר שנעשה בישראל (גור 2004) כל הנשים שעסקו בזנות עברו התעללויות מיניות, פיסיות ונפשיות בילדותן, וסבלו בילדות מעזובה והזנחה.”. האם ראוי להכניס קישור להבל כזה?? השקר ברור לכל מי שיש קצת שכל בראשו. ארגזי - שיחה04:44, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
מה שחשוב הוא התוכן שבו, לא הגוף שעומד מאחוריו. המסמך מוצף שקרים וסילופים וכל ילד יכול לראות את זה. אני מזמין את שאר המשתמשים פה לקרוא אותו ולהבין במה מדובר. ארגזי - שיחה05:27, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לא ניתנה לך סמכות-על לקבוע מה אמת ומה שקר. זהו מסמך של גוף ממשלתי, ולא אתה תקבע את אמינותו.
למה שאני אתנצל? צריך להעיף את הקישור למסמך הזה (ויחד איתו לעוד כמה קישורים מכילים שקרים והכפשות ברורים). אני לא אקבע מה האמינות שלו, אשאיר את זה לשאר המשתמשים. הטענות שם כל-כך מופרכות שם שלא צריך להסביר הרבה. ארגזי - שיחה05:54, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
עצם הטענה לפיה משתמש מסוים מבקש לקדם "שקרים" אינה ראויה, ואני יכול להבטיח לך גם שפנייתך בדף בקשות ממפעילים בבקשה לחסום את דוד שי אינה תורמת להתייחסות עניינית לנימוקיך. אני מציע שבשלב הראשון תסיר את הבקשה הקנטרנית לחסימה ותציג את נימוקיך בדף זה. הדבר יבטיח שההתייחסות לדעתך תהייה עניינית. Lionster • שיחה06:15, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לקרוא לי "משחית" זה בסדר מבחנית כללי ההתנהגות בקהילה? יש לך תגובה עניינת בקשר לאמינות המידע במסמך הזה? אתה חושב שכל הנשים העוסקות בזנות עברו התעללות מינית בילדותן? ארגזי - שיחה06:18, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לאחר שקראתי את המסמך, יש דברים מסוימים שאני מסכים איתם ויש דברים שלא. אישית קשה לי להאמין שמישהי ללא משקעים מסוימים בעברה תבחר לעסוק בתחום זה. עם זאת דעתי אינה רלוונטית לעניין זה, שכן כל עוד הדבר נכתב במסמך ממשלתי רשמי, הרי שראוי לציינו בערך, גם אם לא בהכרח מסכימים עם הדברים. ניתן לעומת זאת להציג דעה נגדית המגובה במקורות, ככל שיימצאו. Lionster • שיחה06:22, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אני אצא מנקודת הנחה שבדבריך האחרונים לא היה ניסיון השוואה פסול שכזה. בכל מקרה, לטעמי ולטעם מרבית המשתמשים בדף השיחה ובויקיפדיה, למסמך ממשלתי יש חשיבות מספיקה לשם ציטוט בערכים, והמסמך המדובר אינו יוצא דופן. כל עוד כך המצב, ובמידה ולא תציג טענה המגובה במקור מוסמך בדבר אי נכונות הטענות המוצגות במסמך, אין מקום למחיקתו מהערך. Lionster • שיחה06:34, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
המסמך טוען שכל מי שעוסקת בזנות עברה התעללות מינית בילדותה! אני יכול להביא עדויות של נשים שעוסקות בכך וטוענות שמעולם לא עברו התעללות מינית. זה מספיק בשבילך? ארגזי - שיחה06:40, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
במידה ומדובר בעדויות רשמיות המופיעות במסמך מחקרי מסוג כלשהו, הרי שיש מקום להכניסו לערך ולהציג את העמדה המוצגת בו כעמדה מנוגדת לזה של המסמך הממשלתי. בכל מקרה, אין מקום למחיקתו של מסמך דעה ממשלתי, גם אם אתה אינו מסכים למסקנותיו, וניסיון נוסף לבצע זאת עשוי להיחשב כהשחתה, ואיני מאמין שזהו רצונך. Lionster • שיחה06:45, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
ארגזי מקשר לפורומים "סקסאדיר" ו"בננה". בוויקיפדיה לא נהוג לקשר לפורומים, ופורומים אלה אינם תורמים ידע אנציקלופדי כלשהו שיצדיק חריגה מכלל זה. דוד שי - שיחה05:25, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
הפורומים "סקסאדיר" ו"בננה" כוללים מידע מקיף על תופעת הזנות לסוגיה (ותחומים משיקים) בישראל כיום. הפורום הראשון פעיל מאז 2007 עם עשרות אלפי חברים רשומים ואלפים רבים של שרשורים. מי שרוצה ללמוד על הזנות בישראל יכול לגשת ולקרוא בפורמים האלו שמספקים מידע ללא מתווכים שאין באף מקום אחר. למעשה זה מאגר המידע הגדול ביותר על שירותי מין הקיים בישראל. ארגזי - שיחה05:31, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
אין מקום לקשר מהערך לאתרים אלה, שמהווים אתרים פרסומיים לכל דבר ועניין. לא מדובר על אתרים שמספקים מידע על הזנות, אלא על אתרים שמספקים מידע על שירותי זנות. אין לכך מקום. Lostam - שיחה10:01, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
"ההערכה היא שפרוצה נאנסת כ-8-10 פעמים בשנה. רוב מעשי האונס מבוצעים על ידי לקוחות, אבל מעריכים כי כשליש מתקיפותיהן המיניות נעשות על ידי הסרסור" - הערכה של מי? על סמך מה? איך היא בוצעה? האם מדובר במחקר? האם ההערכה מדברת על ישראל או על כל העולם? האם ההערכה מדברת זונות רחוב בלבד? גם אם הטענה המצוטטת היא מתוך פמפלט, צריך להיא סימוכין לטענה הזאת. לי ברור שמדובר בשקר של "פמינסיטיות" קיצוניות, כמו בדיוק ה"חוקרת" מסעיף 5 שמצאה שכל הזונות כולן עברו התעללות מינית בילדותן. ארגזי - שיחה21:12, 23 ביולי 2013 (IDT)תגובה
מתוך נסיוני בעבודת המשטרה בעבר, אני נוטה להסכים עם ההערכות האלה, אכן מקרי אונס הזונות רבים ואכן סרסורים אונסים זונות בנסיבות שונות. צריך אבל להוסיף שיש גם לא מעט תלונות כוזבות של זונות על אונס, במקרים בהם הזונה קיימה יחסי מין תמורת תשלום, אך התשלום לא ניתן כמצופה - כנקמה הזונה מגישה תלונה על אונס. בברכה. ליש - שיחה08:55, 15 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
אני מניח שעבדת במשטרה לפני זמן רב ודברים השתנו. בכל מקרה ההערכה הזאת מופרכת. יש לעשות הבדלה בין זנות רחוב (שלרוב הן נרקומניות) לבין זנות אחרת ונערות ליווי. ב"דירות דיסקרטיות" למשל, הנשים העובדות לפעמים בכלל לא רואות את הסרסור (הבעלים) אלא רק את "מנהלת המשמרת" (כמעט תמיד זאת אישה) ויש שם שני "שומרי ראש" שאף אחד לא ירצה להתעסק איתם שתפקידם להגן על הנשים שעובדות שם במקרה של "לקוח בעייתי". אגב הן רואות את הלקוח במצלמה נסתרת ב"חדר המתנה" או בכניסה לפני שהן מקבלות אותו וגם אז הן יכולות להתחרט. המשטרה מבצעת "ביקורת" מדי פעם לראות שהכל בסדר. יש על זה מידע בכתבה ב-ynet שמקושרת בערך. ארגזי - שיחה16:20, 15 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
הערך מוצף קישורים חיצוניים שמייצגים רק צד אחד (לא משנה עכשיו שהם מלאים בשקרים גסים וסילופים), אני הוספתי כמה קישורים שמייצגים את הצד השני. בא גילגמש ושיחזר את ערכתי בנימוק של "הצפת הערך בקישורים חיצוניים" בלי שום דיון. כרגע יש 5 קישורים חיצוניים של פמיניסטיות רדיקליות שתוקפות את התופעה, קישור אחד נייטרלי, קישור אחד תומך, וקישור אחד שקשור ליהדות. ב"לקריאה נוספת" מופעים 6 הפניות לספרים של פמיניסטיות רדיקליות שמשמיצות את הזנות.
אני לא נכנס למלחמות עריכה. אני לא חושב שיש לך את הזכות לאיים עליי בחסימה. אני מקווה שמשתמש אחר ישחזר את עריכתי המוצדקת. ארגזי - שיחה08:06, 24 ביולי 2013 (IDT)תגובה
לא איימתי עליך בחסימה. אמרתי רק שיש להקפיד על המדיניות הקיימת. אני מציע שתקרא את דפי הנהלים וכך תלמד מה היא המדיניות. לגופו של עניין: אין לנסות "לאזן" את הערך על ידי הצפתו בקישורים. אם יש פגם בתוכן הטקסט יש לשנות את הטקסט. גילגמש • שיחה08:10, 24 ביולי 2013 (IDT)תגובה
מה לגבי קישורי הווידאו שמספקים עדות ישירה של נשים עובדות? צפית בהם? מה לגבי מאמריו של גדי טאוב בעין השביעית? קראת אותם? מדוע הם לא מתאימים לערך לדעתך? ארגזי - שיחה00:01, 25 ביולי 2013 (IDT)תגובה
הם לא עוסקים רק בעיתונות, והם מגלים את האמת על מצב הזנות בישראל כיום ועל אותם שאר מאמרים שקריים של פמיניסטיות המקושרים מכאן. מה לגבי קישורי הווידאו? ארגזי - שיחה00:19, 25 ביולי 2013 (IDT)תגובה
מכיוון שהנערים שסורסרו לכאורה היו בנים שנתבקשו לקיים יחסים עם גברים, אני מציע שתשקול להוסיף את ההערה שלך בדף השיחה של הערך הקהילה הגאה. זה הרבה יותר רלוונטי לשם מלכאן. ארגזי - שיחה21:53, 12 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
מכיוון שאני רואה המצב לא מתקדם והערך עדיין מגמתי ושקרי, אני מוצא לנכון לפתוח במספר הצבעות מחלוקת על הנושאים שהם פתחתי בדף השיחה. ארגזי - שיחה07:59, 26 ביולי 2013 (IDT)תגובה
הבעיה שאין פה כמעט דיון. אף אחד כמעט לא מתעסק עם הערך הזה. ניסיתי לפנות בלוח המודעות כמה פעמים בכדי לעורר דיון של הקהילה בנושא אבל זה לא עזר. ארגזי - שיחה08:38, 26 ביולי 2013 (IDT)תגובה
קראתי בעיון את כל טענות ארגזי, ולא מצאתי בהן ממש. אין ספק שהעבודה שהושקעה בכתיבת המסמך שממנו ארגזי בוחר להתעלם (ולא אביא את התאורים שנתן למסמך) היא לעין ערוך יותר גדולה מהזמן שהשקיע ארגזי בלימוד הנושא. הייתי ממליץ בחום לבטל את הצבעת המחלוקת. --Yoavd - שיחה19:16, 7 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
כל זה לא משנה. הצבעת מחלוקת לא יכולה לסייע בפתרון הסוגיה. בהצבעה ניתן להכריע בסוגיות פשוטות חד ערכיות כמו: שמו של הערך, הסרת פרט מוגדר מהערך או הוספתו (קטגוריה, טענה ספציפית), פיצול הערך ואיחודו וכך הלאה. מה שאתה מציע זה שכתוב מלא של הערך. דבר כזה בוודאי שלא ניתן להכריע בהצבעת מחלוקת כי לא ניתן להצביע על כל משפט. אם נעשה, כל הוויקיפדים יהיו עסוקים במשך שנה בסאגת הצבעות שלא נגמרת על כל פסיק. דבר כזה איננו אפשרי ואיננו מעשי. גילגמש • שיחה20:34, 7 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
זה חסר תועלת כי יש לך טענות רבות לערך. אם תנסה ללכת בשיטת הסלמי זה בוודאי לא יקדם את העניין שלך כי פשוט יתעצבו עליך וזהו זה. אני מציע לך לרדת מדרך פעולה זו. גילגמש • שיחה20:42, 7 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
בדוח שדוד שי הוסיף כתובים הרבה שקרים בינהם שמועדוני חשפנות בישראל הן "זירות זנות של קטינים". אף מועדון חשפנות בישראל לא מעסיק קטינות. כותבת הדוח הזה כמובן שלא מציינת אף שם של מועדון כזה, היא לא עושה זאת כי אז היא צפויה לחטוף תביעת דיבה מבעלי המועדון. הדוח הוא של "מרכז המחקר של הכנסת" ובעבר גם פסלנו פה דוחות אחרים של הגוף הזה (גלעד נתן בדוחות על המסתננים) שגם הם כללו שקרים. ארגזי - שיחה14:33, 10 באוקטובר 2013 (IDT)תגובה
אין גבול לחוצפה שלך. תיקנתי טעות שאתה הכנסת ובמקום להודות לי ולהתנצל אתה מאיים לבקש את חסימתי רק כי הבעתי דעתי. בכל מקרה אני חושב שאין מקום לאזכר את הצעת החוק הזאת כאן מכיוון שההצעה צפוייה ליפול בסנאט. ארגזי - שיחה17:14, 20 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אם לקוחה (או אנסית או איך שתקראו לה) והג'יגולו הסכימו על סקס תמורת עוד לקוחות אז היא לא נתנה לו כסף לכן אין עניין של כסף!!!
ובכל זאת מדובר בזנות, בניגוד לכותרת. לכן הכותרת לא נכונה!
דרוש תיקון!
אולי יש מצבים בהם גם פעילות מינית תמורת טובת הנאה היא סוג של זנות אבל זו לא ההגדרה של זנות וברור שהרבה מצבים של פעילות מינית לשם טובת הנאה אינם זנות. פעילות מינית בין בני זוג נעשית לעתים לשם טובת הנאה, זה הופך אותה לזנות? Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום!12:33, 18 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
אני לא בטוח שפקודת מס הכנסה רלוונטית. מה שקובע בעיני זה היחס של החברה למעשה, במקרים של מין תמורת תשלום המעשה מקוטלג אוטומטית כזנות ואילו מין שנעשה לשם טובות הנאה אינו מקוטלג כזנות. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום!08:59, 19 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
יש טובת הנאה בעלת ערך כספי (מזון, רכב, טלפון), שדינה כתשלום, ויש טובת הנאה שלא נהוג לתרגם לכסף. אני סבור שפותח הדיון התכוון לטובת הנאה בעלת ערך כספי. דוד שי - שיחה10:05, 19 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
לא ברור לי מדוע יש להיצמד לדין ולחוק, המושג זנות הוא חלק מהשפה ולכן הוא לא צריך להיבחן לפי הגדרות החוק. נניח שאישה מקיימת יחסי מין עם אדם בגלל שהיא רוצה לקבל מתנות או מזון, זה יהפוך את היחסים ביניהם ליחסי זנות? גם אם מבחינה חוקית זה נכלל במושג תשלום ויכול להיחשב זנות, בעברית זה לא מה שנקרא זנות ואין צורך לשנות את הגדרת המושג כך שיכלול מקרים כאלה. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום!10:16, 19 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
אכן, יש המפרשים כך את המילה בפסוק ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב”, אבל אין זו המשמעות בהקשר שלפנינו. אם תיכנס למכולת ותגיד למוכרת: "זונה, תני לי 200 גרם עמק", אתה עלול למצוא עצמך בצרה גדולה. דוד שי - שיחה06:12, 5 בינואר 2017 (IST)תגובה
עד שנת 1988, בעל בישראל יכול היה לבעול את אשתו בכוח תוך כדי שהיא מתנגדת, והדבר לא היה נחשב לאונס מבחינת החוק הישראלי. בשנת 1988, החוק הישראלי הואיל בטובו להגדיר בעילה שלא בהסכמה - גם זו הנעשית ע"י הבעל כנגד אשתו - כאונס. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נחקק בישראל רק בשנת 1992. גם לפני שנת 1992 ולפני שנת 1988, חשנו את עצמנו מערביים. דוג'רית - שיחה09:47, 7 במרץ 2017 (IST)תגובה
זנות היא חוקית ברוב מדינות העולם המערבי, גם באלו בהן שהיא אינה חוקית, במרבית המקרים היא אינה מוגדרת "אונס" והעונש על ה"צרכן" נמוך משמעותית מאשר במקרה של אונס. ברוב מדינות ארה"ב שם הזנות אינה חוקית, גם הזונה נענשת (מה שכמובן לא קורה במקרה של אונס). בברכה,--איש המרק - שיחה17:04, 8 במרץ 2017 (IST)תגובה
כאשר אתה מוסיף "גברים" שים לב שצריך לשנות לא רק את המשפט, אלא את כל הפסקה.
"דיבר הכתוב בהווה" לא עוסק בזמנים של פועל - זהו ביטוי שמציין התמקדות במקרה הנפוץ. הערך מציין בתחילתו שיש גם דברים העוסקים בזנות, אך אין זו סיבה לסרבל את שפת הערך לכל אורכו - בזנות עוסקות בעיקר נשים. דוד שי - שיחה06:49, 8 במרץ 2017 (IST)תגובה
לאחרונה נוסף פרק מינוחים. בחרתי לא לשחזר לגרסה היציבה, אלא לפתוח דיון: בשביל מה נחוץ הפרק הזה? בעיני הוא די מיותר. גילגמש • שיחה07:51, 9 במרץ 2017 (IST)תגובה
הוספתי פרק זה משום ששפה מעצבת תודעה. בנוסף, המילים השונות מלמדות על ההקשר התרבותי. מעבר לכך, בגוף הערך ישנו שימוש בשפה מכובסת (לשון נקייה) כגון: "תיירות מין" או שמות לא טריוויאליים כגון "זנאי", "אתנן", שמצריכים לדעתי הסבר. נעם דובב - שיחה08:03, 9 במרץ 2017 (IST)תגובה
יש להתייחס לערך זה כמו לכל ערך אחר. בערכים אחר אין פרק "מינוחים". מדוע דווקא בערך הזה צריך להוסיף פרק מוזר כזה ולא להסתפק בהגדרה? אם יש צורך להסביר חלק מהמונחים שמופיעים בפרק הזה, אפשר להשתמש בתב' מונחון או פשוט לקשר לערך הרלוונטי בגוף הטקסט. בעיני המושג "תיירות מין" ראוי לערך בפני עצמו. כך גם המושג "סרסור". ואילו הגדרות מילוניות כמו "אתנן" וכו' - בשביל זה יש ויקי מילון (שאפשר אולי לקשר אליו בפרק הרלוונטי) בשביל מה זה צריך להופיע בערך בצורה כזאת (כלומר, בפרק נפרד, מיד לאחר פרק הפתיחה)? גילגמש • שיחה08:14, 9 במרץ 2017 (IST)תגובה
אני חולק עליך, אך לאור דברייך העברתי את הפרק לסוף הערך, שיניתי את שמו מ"מינוחים" ל"זנות בשפה העברית". כמו כן, ערכתי והרחבתי את הפרק (וממשיך להרחיב ולערוך). נעם דובב - שיחה15:34, 17 במרץ 2017 (IST)תגובה
ישנם בפרק הזה מינוחים שיכולים להיות חשובים, כמו המינוחים לזנות מהתנ"ך וכו', אולי גם ההסבר על בית בושת. אבל לכתוב שיש מקרים שזנות נקראת גם "עיסוי" או "תמיכה"?
הערך עבר כברת דרך מאז נכתב והמון בעיות של נטרלייות ואוביקטיביות הוסרו, אך עדיין קימות בעיות בנושא זה, תיקנתי כמה הכללות מיותרת בפתיחה שמתנגשות עם העובדה שלא כל העוסקים בתחום פועלים ברחוב ולא כל העוסקים בתחום כפופים לסרסור. מקווה שזה יחזיק או שזה לא ישוחזר ללא הסבר, אני לא חושב שהמילה קורבנות ביחס לסרסורות ניטרלית במיוחד במידה ולא מדובר בכפייה, באופן כללי אין יותר מידי בעיות רק שאריות מהעברא.פ עריכות-שיחהא.פ עריכות-שיחה12:40, 21 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה
הפרק הזה לא מייצג נכונה את העמדות הפמיניסטיות לגבי זנות, והוא קצת פשטני, וגם לא מתייחס להיסטוריה, להגדרות הנכונות של הפמיניזם, או לגישה הספציפית שהתפתחה בישראל, שעברה גדילה ו-, איך לומר, התקבעות מסוימת בשנתיים-שלוש האחרונות תוך השיח על חוק הפללת לקוחות זנות. כרגע אין לי זמן לעסוק בזה בעצמי, אבל חלק זה דורש התייחסות. TMagen • שיחה • מיזם ויקי נשים13:29, 21 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה
נשמח עם תביאי מקורות שנוכל להעזר בהם בכדי לבצע הרחבה ושינוייםא.פ עריכות-שיחה
ניסיתי להסיר מהערך את השורות הבאות-
בלשון נקייה
בלשון נקייה רווח שימוש במילים הבאות לתיאור עולם הזנות:
מין - זנות נקראת "שירותי מין"; זונה נקראת "עובדת בתעשיית המין", "פועלת בתעשיית המין"; גבר המשתמש בשירותי זנות מכונה "צרכן מין" ו"לקוח מין";
תעשיית הזנות מכונה "תעשיית המין"; תיירות המתאפיינת בביקור במדינות שונות ובמקומות שונים במטרה לקבל שירותי זנות מכונה "תיירות מין"
ליווי - זנות נקראת "שירותי ליווי"; בית בושת נקרא "מכון ליווי" ו"משרד ליווי"; זונה מכונה "נערת ליווי"; וגבר שעוסק בזנות נקרא "נער ליווי"
עיסוי - זנות נקראת "שירותי עיסוי"; זונה קרויה "מעסה אירוטית"; ובית בושת נקרא "מכון עיסוי"
הרפיה - גרימת אורגזמה באמצעות עיסוי
נערה - זונה נקראת "נערת ליווי" ו"נערה עובדת"
עובדת - זונה נקראת "נערה עובדת", "אישה עובדת", "עובדת בתעשיית המין" (ובקיצור "עובדת מין")
פועלת - זונה נקראת "פועלת מין" ו"פועלת בתעשיית המין" (ובקיצור "פועלת מין")
תמיכה - הזנות מול לקוחות מסוימים (אחד או יותר) על בסיס מתמשך או קבוע מכונה "תמיכה"; שירותי הזנות במקרה זה מכונים "שירותי תמיכה"; הזונה קרויה "נתמכת"; והלקוח נקרא "תומך"
כמו כן, בית בושת נקרא גם "דירה דיסקרטית", "דירת אירוח" ו"מכון בריאות"; זנות הניתנת במכון חשפנות נקראת "ריקוד פרטי"; "תומך" נקרא גם "ספונסר" (מאגנלית: sponsor) או "שוגר דדי" (מאגנלית: sugar dady); ונתמכת מכונה "שוגר בייבי" (מאנגלית: sugar baby).
בסלנג
זונה נקראת "גחבה", "שרמוטה", "שרטוחה", (כלל המילים הללו מקורן בערבית) ושרלולה (פיתוח של המילה "שרלילה", שמקורה אף הוא בערבית, ומשמעותה היא אישה שהתנהגותה מופקרת מבחינה מינית) ו"קורבה" (מקור המילה ביידיש); ובז'רגון נערות העוסקות בזנות בישראל זונה נקראת "שושנה" ו"כוס פתוח"[35] מהמילה "זונה" (שמשמשת בעצמה כמילת גנאי) התפתחו הקללות: "בן זונה", "בת זונה", "בני זונות" ו"בן אלף זונות"
זונה ממין זכר מכונה "שרמוט" (צורת הזכר של "שרמוטה")
זונה מוזנחת נקראת "שרשוחה" (מקור המילה בערבית)
זונה קשישה נקראה בעבר "מנדטורית"
אדם שהחל לעסוק בזנות רחוב אזי הוא "ירד לכביש".
למה מילים כמו "תמיכה" ו"הרפיה" צריכות להופיע בויקיפדיה? זו אינציקלופדיה או מדריך לזנאים איך להסתדר בתאילנד? נו באמת.
פרק הסלנג בוודאי מיותר, וגם חלק מההסברים המילוניים (כגון הפרק "במקורות היהודיים") מיותר - זו אנציקלופדיה ולא מילון. עם זאת, את הכינויים המכובסים, כגון "מכון עיסוי" ראוי להשאיר, כתיעוד לפעלולים הלשוניים להסוואת פעילות זו. דוד שי - שיחה17:11, 19 בינואר 2018 (IST)תגובה
להבנתי TMagen התנגדה להחלפה שלי את המילה לקוח בזנאי, קיבלתי את ההתנגדות שלה, מלבד מקום אחד בו זה מקצר כותרת ולכן עדיף בהנחה ששתי המילים קבילות, שיחזרתי נקודות אחרות לא קשורות שהכנסתי באותה העריכה ונפלו בשחזור של TMagen.--Nngnna - שיחה11:13, 5 בפברואר 2018 (IST)תגובה
המילים אינן מקבילות, המילה "זנאי" היא המצאה של תנועה פמיניסטית ספציפית שהיא אנטי-זנות ומקדמת את חוק הפללת הלקוח. ככזו היא משומשת כמילת גנאי, ואינה אובייקטיבית ואף אינה מקובלת ברבים. ניתן לסקור את קיום התנועה הזו בערך, כולל מטבע הלשון הזו, אבל לא להשתמש במילה כאילו היא מושרשת. TMagen • שיחה • מיזם ויקי נשים12:41, 5 בפברואר 2018 (IST)תגובה
הפרקים "נזקי הזנות" על כל חלקיו, וכן הפרק "ממדי התופעה בישראל" - נכתבו על ידי סטודנטים, בפיקוח אקדמי, במסגרת ויקיפדיה:קשר עם האקדמיה, במסגרת הקורס "עבודה סוציאלית בתחום נשים ומגדר", המרצה: ד"ר דניאלה שבאר-שפירא, אוניברסיטת תל אביב. אנו מודים לתורמים על עזרתכם בהרחבת הערך. להלן הטיוטה: משתמש:Ilyadaniel/טיוטה. בהיסטוריה שם נשמר הקרדיט הראשוני לתורמים. בברכה, דני Danny-w • שיחה15:33, 12 במאי 2019 (IDT)תגובה
זה לא נותן לכם רשות לשקר לקוראים. מעולם לא הוכח שכל אישה שעוסקת בזנות לוקה בחוסר הערכה עצמית.
כל הקשקושים שלכם על זנות חלים קודם כל עובדות נקיון או עובדות סופרמרקט עלובות. שם הן סובלות באמת. השפלות מהבוס, רמת חיים עלובה, בריאות עלובה, לעומת שחקניות פורנו שעושות הון תועפות, ורמת החיים שלהן היא לקנא. ובטח שאין להן בעיה עם הערכה עצמית.
אתם מציירים לעצמכם קריקטורה של טיפוס "אויב נשים" קוראים לו "סרסור" קובעים שכל אחד שעוסק בזנות ואינו בתפקיד הזונה הוא "סרסור" וכך אוטומטית מתיגים אנשים כאויבי נשים, לא משנה אם הם לא כאלו בפועל, וקוראים לעצמכם "אקדמאים". זה כבר לא מדעי הדשא, זה מדעי ההזיה. סמינריון אצלכם נרשם ונבדק בסיוע קוקאין.
אבל זה כבר די טיפוסי שאידאל שמאלני נוסף גם הוא מתברר כהונאה. כל השמאל זה הונאה חברתית אחת גדולה.
אני ממליץ לכל מי שנקלע ל"אנציקלופדיה" הזו למצא אנציקלופדיה אמיתית. אני מפסיק לתרום למזבלת הקשקושים הזו.
הקטגוריה "נזקי הזנות" מכילה אך ורק ערימת שקרים. לא ניתן להפריך שום משתנה שלישי שמסביר אחרת בעיה שנטען שנובעת מזנות.
למשל, חלק מהבעיות שמשייכים לזנות ניתן לשייך באופן כללי יותר לכל יחסי מין שאינם מהוגנים לפי תרבות שמרנית כזו או אחרת.
ישנה טעות בסעיף "חוק צריכת הזנות בישראל"- כתוב שבישראל אין חוק נגד צריכת הזנות, ולמעשה ביולי 2020 נכנס חוק נגד צריכת זנות לתוקף. בוויקיפדיה אפילו יש ערך על החוק- משום מה הוא לא עודכן בדף הזה.
בקטע המתייחס לזנות בתנ"ך, בפסוק בויקרא כא פסוק ט : "ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף", אין הכוונה לזנות רגילה. כך רש"י מפרש: "כשתחלל על ידי זנות, והיתה בה זיקת בעל, וזינתה או מן האירוסין או מן הנשואין, ורבותינו נחלקו בדבר...והכל מודים שלא דבר הכתוב בפנויה". אם כך, אין הכוונה לזונה רגילה, אלא לאשת איש שזנתה מבעלה. לכן לשים את עניין זה בערך של זנות רגילה זה פשוט לא נכון ומטעה, שכן לפי התורה, אם בת כהן פנויה זנתה, עונשה אינו שרפה, והכתוב דיבר רק באשת איש, ולכן לשים את הפסוק הזה בערך הרגיל של זנות טועה ומטעה ויש להסירו. ―2a00:a040:182:1257:2550:79cd:c82b:7683 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
שלום רב. אקדים: הייתי בעבר משתמש ותיק בויקיפדיה, ומסיבותיי האישיות עזבתי ומאז כשאני עושה מידי פעם עריכות נחוצות בויקיפדיה תוך כדי קריאת ערכים שאני משתמש בהם- אני עורך עם כתובת אייפי ולא עם משתמש מסודר, ובדרך כלל אפשרי לערוך. זה המקרה הראשון של דף עם הגנה חלקית שנתקלתי בו וכמובן שלא יכולתי לערוך אותו, למרות שבעיקרון אני משתמש ותיק. בכל אופן, אחרי שהסברתי שרעיונית אני אמור להיות זכאי לעריכה של דף זה ורק שבפועל לא מסתדר, אגש לעניין:
קודם אציין שהקטע הנזקים הנפשיים של הזנות, הוא קטע מאוד מאוד איכותי, כתוב ומסודר היטב, ואני חייב להגיד ישר כח למי שערך אותו בצורה כזאתי יפה ושובה את הלב. רק ברצוני להוסיף פרט אחד שחסר לפי דעתי בקטע (ואבדוק את דף השיחה הזה כדי לראות מה יענו עורכי האתר): שמכל הנזקים הנפשיים שפורטו, בדגש על הנזק של פוסט טראומה מורכבת (דגש על מורכבת כפי שמפורט היטב בקטע המדובר)- נגרם נזק נוסף, והוא הקושי של עושה הזנות לצאת ממעגל הזנות, זאת מאחר וקיימת כפי שפורט בקטע- דיסוציאציה למצב הקשה בו האדם העוסק בזה נמצא וחוסר תחושת אני; שתי פרטים שאף שאפשר להבין אותם מתוך הקטע, אבל היות וזה מהווה נזק נוסף, הרי שצריך לפרט אותו. לא הייתי מגדיר את הפרט החסר כמובן מאליו ומשתמע מתוך הכתב, כי לא משנה כמדומני מידת ההבנה בין השורות של הקורא, אלא יותר פירוט אנציקלופדי נרחב על כל הנזקים הקיימים, והרי הנזק של פוסט טראומה מורכבת, שונה מהנזק של הקושי לצאת ממעגל הזנות, אף שזה נגרם מזה.
במידה ואיני צודק, אשמח להסבר מדוע. במידה ואני כן צודק, אשמח שמשתמש ותיק יערוך כבקשתי. במידה ויש לקיים דיון על כך או כל צורת בירור אחרת- אשמח שיפתחו דיון/בירור.
תודה רבה, ושוב - ממש נהניתי לקרוא את צורת ההגשה האיכותית (יחד עם צער כלפי העוסקים בזנות והנזקים (הכמעט בלתי הפיכים) שהם עוברים…). 79.178.98.16619:12, 25 במרץ 2022 (IDT)תגובה
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)
נשמה לי שהפרק "זנות בישראל" בערך "זנות", ארוך למדי וחורג מהמקובל, כאשר הנושא נידון בערך נפרד (זנות בישראל), וקיימת הפנייה לערך מורחב. האם לא ראוי לאחד את הכתיבה בנושא בערך אחד מובנה ומסודר, ולהשאיר כאן רק פסקה אחת בנושא? אודה למי שיתנדב לעשות זדר בשני ערכים אלה. Ruti-WMIL - שיחה11:51, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה
נערות הליווי נגד ח"כ זוארץ: "לא ביקשנו את עזרתה", חדשות 2, 2012
