שווינציאן
סמל שווינציאן | |
מדינה | ליטא |
---|---|
מחוז | מחוז וילנה |
מחוז משנה | שווינציאן |
תאריך ייסוד | 1800 |
שטח | 6.13 קמ"ר |
גובה | 165 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 4,480 (1 בינואר 2023) |
קואורדינטות | 55°8′N 26°10′E / 55.133°N 26.167°E |
אזור זמן | UTC +2 |
http://svencionys.lt | |
שווינציאן (ביידיש שווענציאן; בליטאית: Švenčionys; בפולנית Święciany; בבלארוסית: Свянцяны/Svjancjany; ברוסית Свентяны/Sventiany; בגרמנית Swenziany) היא עיר, בירת מחוז משנה שווינציאן, השוכנת במרחק 84 ק"מ מצפון לווילנה, ליטא. שליש מתושביה הם בני המיעוט הפולני בליטא.
לפי הסבר אחד, שם העיר לקוח משמו של אגם סמוך, שוונטאס (Šventas), שפירושו "קדוש". לפי הסבר אחר, השם הוא וריאציה על שם פרטי בשפה הליטאית.
תולדות העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוויינציאני היא אחת הערים העתיקות ביותר בדוכסות הגדולה של ליטא. ב-1414 הביא הדוכס הגדול ויטאוטס טטרים לעיר כדי לבנות כנסייה. בין המאות 14 ו-16 התרחבה העיר ובה שכנו מנזר ובית משפט מקומי. משנת 1801 הייתה העיר בשליטת רוסיה. עם פלישתו לרוסיה בשנת 1812, שהה נפולאון בעיר מספר שעות, ממנה הוציא פקודות ובה קיבל משלחת ממלך נאפולי.
העיר הייתה אחת ממרכזי התקוממות הפולנים נגד הרוסים ב-1830-1831 (התקוממות נובמבר). לאחר השלמת מסילת הברזל סנט פטרסבורג-ורשה ב-1862 גדלה העיר באופן משמעותי.
עם תחילת המאה ה-20 היו בעיר כנסייה יוונית-אורתודוקסית וכנסייה קתולית. במלחמת העולם הראשונה נחל הצבא הגרמני הישגים באזור העיר.
בין מלחמות העולם הייתה העיר בשטח פולין. ב-1931 היו בעיר כ-5,800 תושבים.
יהודי שווינציאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מלחמות העולם היו בעיר כ-2,700 יהודים, שהיוו כמחצית מכלל תושבי העיר. בעיר פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, הבונד, מפלגה קומוניסטית ואגודת ישראל. כשכבשו הגרמנים את מערב פולין, ברחו משטחים אלו אלפי יהודים לשווינציאן. עם פלישת הגרמנים לברית-המועצות ביוני 1941 נמלטו מזרחה יהודים רבים, אך בעיירה נשארו כ-6,500 יהודים.
ביולי 1941 הוצאו להורג כ-100 גברים יהודים בעיר. בעיר הוקם יודנראט, על היהודים הוטלו עבודות כפייה. ובספטמבר נשלחו רוב יהודי העיר למחנה מעבר. רובם נרצחו באוקטובר.
גטו שווינציאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – גטו שווינציאן
בעיר הוקם גטו. לגטו זה הועברו בסוף 1941 יהודים מאיגנלינה שנותרו בחיים לאחר שרובם נרצחו. בפברואר 1942 התארגנה בגטו קבוצת מחתרת. בסתיו 1942 הובאו לגטו יהודים מלינטופי. במרץ 1943 ברחו כ־50 מחברי המחתרת ליערות נרוץ' (Narocz) והצטרפו ליחידת פרטיזנים באזור.
באפריל 1943 חוסל גטו שווינציאן. כמה מאות בעלי מקצוע הועברו לגטו וילנה ויתר היהודים נרצחו בפונאר. בעת השילוח לפונאר התנגדו המגורשים ורובם – כמה מאות - נהרגו תוך מאבק. עשרות הצליחו להימלט.
יהודים בני העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יצחק יעקב ריינס - שימש כרב העיר, בה יסד את ישיבתו שבה שולבו גם לימודי חול. לימים מייסד תנועת המזרחי ורבה של לידא.
- הרב משה אביגדור עמיאל - בגיל 23 שימש כרב העיר. לימים רב ראשי לתל אביב-יפו.
- יצחק ארד, פרטיזן, היסטוריון ויו"ר יד ושם
- הרב מרדכי קפלן, מנהיג והוגה ביהדות ארצות הברית, מייסד זרם הרקונסטרוקטיבים ביהדות.
- מארק נתנסון, מהפכן רוסי ממוצא יהודי, ממנהיגי הנרודניקים וחבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שווינציאן
- שמעון קאנץ (עורך), ספר יזכור לקהילת שוינציאן, תל אביב: ארגון יוצאי אזור שוינציאן בישראל, תשכ"ה, בספריית העיר ניו יורק
- "שווינציאן", באתר השטעטל הווירטואלי
- שוויינציאני (Święciany), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "שווינציאן", באתר JewishGen (באנגלית)
- שווינציאן באתר kehilalinks.jewishgen
- אלז'בייטה רויובסקה ומרטין דין, שוויינצ'אני, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1127–1129), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- שווינציאן (ליטא), דף שער בספרייה הלאומית