שאטר איילנד
כרזת הסרט | |
מבוסס על | Shutter Island |
---|---|
בימוי | מרטין סקורסזה |
הופק בידי | מרטין סקורסזה, מייק מדבוי |
תסריט | לאטה קלגורידיס, סטיבן נייט |
עריכה | תלמה סקונמייקר |
שחקנים ראשיים |
לאונרדו דיקפריו בן קינגסלי מארק רופאלו מישל ויליאמס |
מוזיקה | רובי רוברטסון |
צילום | רוברט ריצ'רדסון |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | פרמאונט, סרטי קולומביה, Phoenix Pictures |
חברה מפיצה | סרטי פרמאונט |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
19 בפברואר 2010 25 בפברואר 2010 |
משך הקרנה | 138 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | מותחן פסיכולוגי, סרט אימה פסיכולוגי, נאו-נואר, סרט דרמת פשע, סרט מתח, סרט בלשי, סרט דרמה, סרט פשע, מותחן פשע, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט אימה |
תקציב | $80,000,000 |
הכנסות | $294,804,195 (7 במרץ 2018) |
הכנסות באתר מוג'ו | shutterisland |
פרסים | מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
שאטר איילנד (באנגלית: Shutter Island) הוא סרט מתח אמריקאי משנת 2010, שביים מרטין סקורסזה, בכיכובם של לאונרדו דיקפריו ובן קינגסלי. הסרט מבוסס על ספר בעל אותו שם מאת דניס ליהיין[1]. הפקת הסרט החלה במרץ 2008. הקרנת הבכורה העולמית של הסרט נערכה בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין[1].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1954 מגיעים שני המרשלים הפדרליים טדי דניאלס (לאונרדו דיקפריו), גיבור מלחמה עטור צל"שים שהשתתף בשחרור מחנה הריכוז דכאו ובהוצאה להורג של 50 מהשומרים שם (דבר אשר השפיע קשות על מצבו הנפשי), ושותפו צ'אק (מארק רופאלו) לבית החולים הפסיכיאטרי "אשקליף", שבתוך בית כלא אשר נמצא על אי בשם שאטר איילנד. הם מגיעים על מנת לחקור את היעלמותה של המטופלת רייצ'ל סולנדו, אשר נעלמה מתאה הנעול. דוקטור ג'ון קולי (בן קינגסלי), הפסיכיאטר הראשי, מספר להם כי רייצ'ל אושפזה לאחר שהטביעה את שלושת ילדיה, וכעת היא איננה שפויה ומאמינה כי היא עדיין בביתה וילדיה עדיין בחיים.
טדי מתשאל את כל צוות העובדים במקום, למעט את דוקטור שיאן, הפסיכיאטר האחראי על רייצ'ל, אשר יצא לחופשה ביום שבו נעלמה. חיפושיו של טדי ברחבי האי אחר רייצ'ל, ואחר תאוריית קשר שהגה בנוגע למתרחש על האי, מובילים אותו אל מגדלור, בו הוא מגלה להפתעתו את ד"ר קולי. הרופא מספר לטדי כי רייצ'ל איננה קיימת כלל, וכי הוא (טדי) המציא אותה, מאחר שהוא עצמו כלוא ומטופל במתקן שבאי. שמו האמיתי הוא אנדרו ליידיס, אדם אשר שנתיים קודם לכן רצח את אשתו לאחר שזו הטביעה את שלושת ילדיהם, ומאז הוא מאושפז בשאטר איילנד. מאז איבד את שפיותו הוא יצר לעצמו עולם דמיוני בו הוא מגלם את הגיבור, על מנת להתמודד עם הטראומה הנפשית באמצעות הדחקתה. טדי מגלה עוד כי מי שהוא חשב שהיה שותפו, צ'אק, הוא למעשה ד"ר שיאן, רופאו המטפל.
קולי ושיאן מסבירים לאנדרו כי אם לא יחלים, מנהל בית הכלא יורה כי יעבור לובוטומיה. זכרונו של אנדרו חוזר אליו ובכך מתאפשר לו להתמודד עם העבר, אולם מאוחר יותר הוא חוזר להתנהג כטדי. קולי נאלץ לשלוח את אנדרו לטיפול, אך רגע לפני כן אנדרו שואל את שיאן האם היה מעדיף לחיות כמפלצת או למות כאדם טוב. בכך הוא משאיר את הסוף פתוח, ולא ניתן לדעת האם אנדרו הוא טדי (או מאמין בכך), או מעמיד פנים.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקן | תפקיד |
---|---|
לאונרדו דיקפריו | טדי דניאלס / אנדרו ליידיס |
בן קינגסלי | ג'ון קולי |
מארק רופאלו | צ'אק |
ג'קי ארל היילי | ג'ורג' נויס |
מישל ויליאמס | דולורס שאנל |
דכאו – בסרט ובמציאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מחנה הריכוז דכאו
על פי העלילה, גיבור הסרט (טדי דניאלס / אנדרו ליידס) השתתף בשחרור מחנה הריכוז דכאו. בסרט כמו גם במציאות מוצגים במחנה הריכוז קרונות מלאים בגופות, ומסופר שהשומרים נכנעו ללא קרב, ו50 מהם הוצאו להורג. בסרט מוצג שמפקד המחנה ניסה להתאבד, מה שלא קרה במציאות. בנוסף, בדכאו היה שלט "העבודה משחררת" כמו באושוויץ, אך בניגוד למוצג בסרט, השלט היה על השער של המחנה בכתובת קטנה ולא מעל לשער בכתובת גדולה (בדיוק כמו באושוויץ).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שאטר איילנד
- "שאטר איילנד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "שאטר איילנד", באתר נטפליקס
- "שאטר איילנד", באתר AllMovie (באנגלית)
- "שאטר איילנד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "שאטר איילנד", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "שאטר איילנד", באתר Metacritic (באנגלית)
- "שאטר איילנד", באתר אידיבי
- "שאטר איילנד", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
- "שאטר איילנד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות
- מאיר שניצר, הגיעו מים עד נפש: על "שאטר איילנד", באתר nrg, 26 בפברואר 2010
- יאיר רוה, "שאטר איילנד", הביקורת, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 26 בפברואר 2010
- אורי קליין, "שאטר איילנד": יצירה מטרידה ממוחו הקודח של סקורסזה, באתר הארץ, 1 במרץ 2010
- ישי קיצ'לס, אי נחת, באתר וואלה, 26 בפברואר 2010
- נטע אלכסנדר, עכבר העיר תל אביב, שאטר איילנד: אי שפיות זמנית של מרטין סקורסזה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 טרנס ראפרטי, הניו יורק טיימס, שאטר איילנד: פסגת החרדה של סקורסזה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2010