שאול ידידיה אלעזר טאוב
לידה |
20 באוקטובר 1886 כ"א בתשרי תרמ"ז אוז'רוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
29 בנובמבר 1947 (בגיל 61) ט"ז בכסלו תש"ח תל אביב, ישראל | ||||
מקום קבורה | בית העלמין היהודי בהר הזיתים | ||||
מקום פעילות | אוטווצק, ניו יורק, תל אביב | ||||
תקופת הפעילות | ? – 29 בנובמבר 1947 | ||||
חיבוריו | אמרי שאול, ישא ברכה | ||||
אב | ישראל טאוב | ||||
צאצאים | שמואל אליהו טאוב | ||||
| |||||
רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886 – ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ. הלחין למעלה מ-1,500 ניגונים. מכונה גם על שם ספרו "האמרי שאול" ובחסידות מודז'יץ בארצות הברית מכונה על שם ספרו "הישא ברכה".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באוז'רוב שבפולין לרבי ישראל טאוב, מייסד חסידות מודז'יץ. כנער ניכרו בו כישוריו המוזיקליים. נישא בשנת תרס"א עם בתו של רבי אברהם איגר בעל השבט מיהודה מלובלין, ממנה נולד לו בן (שמואל אליהו, האמרי אש) ובת. בשנת תרס"ה (בערך) התגרש מאשתו, ונתפרצה המחלוקת בין חצרות מודז'יץ ולובלין. הילדים הלכו אחר האם. בזיווג שני נישא לרבנית חוה בת המקובל רבי שאול הכהן שווארץ, האב"ד של סטופניצה, ונולדו לו שני בנים ושתי ובנות, הגדול שבהם היה בנו רבי יהושע יחזקאל טאוב שהוציא לאור את ההגדה של פסח עם פירוש אדמו"רי מודז'יץ, ובנו הוא האדמו"ר רבי ישראל דוד טאוב ממודז'יץ בארצות הברית. בשנת תרע"ז התמנה לרב בקהילת ראקוב. בשנת תרע"ח נפטרה אשתו מטיפוס. בזיווג שלישי נישא לנחמה בת אשר מאיר הלברשטאם מקשאנוב. היא נפטרה מהסרטן כמה שנים לפני מלחמת העולם השנייה. בשנת תרפ"א, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמו"ר. כשנה לאחר מכן התמנה לרב בקארטשוב. בשנת תרפ"ט עבר לאוטבוצק הסמוכה לוורשה, שם שהה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בזיווג רביעי נישא לברכה אסתר בת אחיו הגדול הרב יחזקאל טאוב מאוזרוב.
באוטבוצק הקים ישיבה בשם "תפארת ישראל" שבה התחנכו עשרות בחורים. לחצרו נהרו חסידים ומעריצים רבים מקרב יהדות פולין שבאו לשמוע את דברי תורתו וליהנות מיצירותיו המוזיקליות בפרט בימים הנוראים שבהם היה עובר לפני התיבה. בשנים אלו הוציא לאור כמה חיבורים תורניים. היה חבר מועצת גדולי התורה העולמית בפולין, וחבר נלהב בפעולותיה של אגודת ישראל שם. נודע כאוהב ארץ ישראל, נהג לדרוש רבות בשבחה של ארץ ישראל ועודד את שומעיו לעלות אליה ולהשתתף בבניינה. ביקר בארץ ישראל ארבע פעמים, בשנים: תרפ"ה, תרצ"ה, תרצ"ח ותש"ז. בביקורו הראשון נועד עם הנציב העליון הרברט סמואל. בשנת 1939 בעקבות פרסום הספר הלבן פרסם "קול קורא" בעיתונות היהודית שבו גינה את ממשלת בריטניה וקרא ליהודים להתחזק ולפעול למען יישוב הארץ ולא "לשבת בחיבוק ידיים"[1].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לוילנה[2], וממנה הצליח להימלט לארצות הברית דרך יפן. בזמן שהותו בווילנה הלחין ניגונים ששיקפו את האסון האיום שהתרחש באותה תקופה לעם היהודי. בין השנים תש"א-תש"ז שהה בניו יורק והקים שם בית מדרש. בשנים אלו התפרסמו שבעה קונטרסים בשם "תפארת ישראל" ובהם מדברי תורתו ומניגוניו. בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תש"ז חלה לפתע ובשבת ט"ז בכסלו תש"ח (כ"ט בנובמבר 1947) נפטר. הלווייתו התקיימה למחרת בהר הזיתים בהשתתפות הרבנים הראשיים וגדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ישראל. לאחר הלוויה הוחמר המצב הביטחוני במקום ולכן הונחה מצבה על קברו רק לאחר מלחמת ששת הימים. כממלא מקומו הוכתר בנו רבי שמואל אליהו טאוב (ה"אמרי אש") שהתגורר בתל אביב ובה הקים את בית מדרשו. לאחר כמה שנים הוכתר נכדו רבי ישראל דוד טאוב כהאדמו"ר ממודז'יץ בארצות הברית והקים את בית מדרשו בפלטבוש.
ניגוניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב טאוב היה מלחין פורה. משערים כי הלחין בין 1,500-2,000 ניגונים, חלקם פשוטים וחלקם מסובכים ומורכבים. הרב טאוב כתב 5 ניגונים כל כך מסובכים שהתייחסו אליהם כאל אופרות. האופרה ה-4 חוברה בהפלגתו לארצות הברית ולכן כונתה "אופרת הים". בן ציון שנקר, מגדולי מבצעי ניגוני מודז'יץ העיד כי הצליח לבצע את הניגון ללא טעות רק פעם אחת. אופי שירתו מתבטא בשירה מהירה ומקוטעת. את זה הסביר כי אינו רוצה ליהנות מהשירה בעולם הזה.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי מספר פעמים. בנישואיו האחרונים היה נשוי לברכה אסתר ממנה נולד לו בנו הצעיר.
- האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודז'יץ
- רבי יהושע יחזקאל
- חיים יצחק
- מלכה, אשת אברהם וישקובסקי. נרצחה בשואה עם בנה ישראל.
- פייגא, אשת יחיאל דנציגר, בנו של רבי אברהם חיים בנו של רבי שמואל צבי מאלכסנדר. נרצחה בשואה עם בעלה ושני ילדיה.
- ציפורה, אשת אברהם שנקר
- שרה, אשת אפרים רוזן
- גולדה רייזא, אשת חיים פינקלר, בן רבי מאיר מנחם מרדושיץ
- ישראל
- דוד
- צבי הירש
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמרי שאול - אמרות ותורות על פרשיות השבוע
- ישא ברכה - תורות על פרשיות השבוע והמועדים, ליקוטים וענייני נישואין
- תפארת ישראל - קובץ שיצא מפעם לפעם ובו דברי תורתו ותווים של יצירותיו
- ישא ברכה - פירוש להגדה של פסח תש"נ (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שאול ידידיה אלעזר טאוב, דף שער בספרייה הלאומית
- שרה פרידלנד בן-ארזה, ר' שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ, אתר הזמנה לפיוט
- רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז’יץ (הקישור אינו פעיל), אתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ
- אתר החסידות ובו מידע על רבי שאול
- האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר ממודז'יץ זצ"ל בארץ ישראל - תש"ז, סקירה מתוך קובץ הפרדס
- ר' שאול ידידיה אלעזר טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ, באתר 'זיכרון בספר: קורות הרבנים בשואה במבואות לספריהם', מבית מכללה ירושלים.
מחיבוריו:
- קובץ תפארת ישראל - ד' (תשרי תש"ד), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ה' (תשרי תש"ה), באתר היברובוקס
- קובץ תפארת ישראל - ז' (תשרי תש"ז), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ח' (1948), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ט' (אדר תשי"ב), באתר אוצר החכמה
- ישא ברכה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קונטרס תפארת ישראל, חוברת ה', ניו יורק 1945, עמ' כב-כג
- ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
שושלת אדמו"רי קוזמיר-מודז'יץ | |
---|---|
|