לדלג לתוכן

רעמסס הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רעמסס הראשון
לידה המאה ה-14 לפנה"ס
אווריס, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1290 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה KV16 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sitre עריכת הנתון בוויקינתונים
פרעה
1292 לפנה״ס – 1290 לפנה״ס
(כשנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רַעְמְסֵס הָרִאשׁוֹן (בתרגום ממצרית עתיקה: "בנו של רע") היה פרעה (שליט) מצרים העתיקה בשנים 1320–1318 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה, או 1290-1292 לערך לפנה"ס (כרונולוגיה נמוכה). רעמסס הראשון היה מייסד השושלת ה-19, ומלכותו היוותה את תקופת המעבר בין השושלת ה-18 לבין שושלתו, בה מלכו בנו סתי הראשון ונכדו - רעמסס השני.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעמסס הראשון לא נולד למשפחת המלוכה. הוא נולד בשם "פא-רע-מס-סו" למשפחה שבניה שרתו בצבא מצרים העתיקה, באזור דלתת הנילוס, כנראה בסמוך לאווריס, בירת מצרים העתיקה בתקופת החיקסוס, או בטאניס. אביו, סתי, היה קצין צבא בכיר וככל הנראה יועץ צבאי של פרעה חרמחב[1]. אילן היוחסין של המשפחה נמצא רשום על מצבת אבן (OI 11456). עליה קיים גם אזכור למנהל אורוות בשם רמסו שהוא לדעת חוקרים רעמסס. עוד נכתב בה שאשתו של דודו Khaemwaset, הייתה קרובה של Huy המשנה למלך כוש. מכאן אפשר להסיק שמשפחה זו הייתה בעלת השפעה פוליטית. חרמחב מינה את רעמסס לתפקיד המשנה למלך, וכן רעמסס שימש ככהן גדול של האל אמון.

חרמחב עצמו היה איש צבא שקיבל את המלוכה, ומאחר ולא היו לו ילדים, בחר ברעמסס כיורשו, הן בשל הצלחתו בתפקידו, והן מאחר שהיו לו בעת עלייתו למלוכה בן ונכד - עובדה אשר מנעה מחלוקות בדבר ירושה צפויה של כס המלוכה, שכן לאחר הזעזוע שעבר השלטון בימי אחנתון, יציבות הייתה מניע חשוב.
רעמסס הנציח את הקריירה המוקדמת שלו על שתי מצבות אבן שנמצאו בקרנק (בהן הוא מכונה כווזיר ומפקד צבאי) במצבה אחרת הנמצאת במוזיאון אדינבורו הוא מתואר כמפקד צבאי ומפקח מלכותי של מחסני התבואה[2]. בשנת 1913 גלה האגיפטולוג גורג לגריאן שבבסיס פסלו של חרמחב בקרנק, קיימת כתובת, המזכירה את רעמסס כראש הקשתים, מפקח על הסוסים, אחראי על החותם, שליח מלכותי למדינות זרות, סופר מלכותי, מפקד הצבא של המלך במצרים העליונה והתחתונה, ראש הכהנים של כל האלים, ממלא מקום המלך במצרים העליונה והתחתונה[3].

עם עלייתו לשלטון בחר רעמסס בשם מלכותי - "מנ-פטי-רע" שמשמעו "עלה לשלטון בשל כוחו של רע". בשל גילו בעת עלייתו למלוכה (כנראה בשנות החמישים), מיד לאחר המלכתו מינה את בנו סתי הראשון לתפקיד נסיך הכתר, והכריז עליו כיורשו.
לגרין סבור שאת התחלת הבניה של אולם העמודים הגדול בקרנק אפשר לייחס לרעמסס. בבסיס העמוד השני, בצדו המזרחי נמצאו חמש תמונות שבפירוש אפשר ליחסן לרעמסס. שתי הראשונות מתארות את המלך פוסע בתהלוכה נושא משוט. לגרין קובע ששתי תמונות אלה קשורות לייסוד של בנין חדש. ולכן הוא מאמין שרעמסס אחראי לתחילת הבניה של העמוד השני, מותו קטע את העבודה שאותה סיים בנו סתי הראשון[4]. רעמסס סיים את המגדל השני במקדש אמון בקרנק שהחל אותו קודמו חרמחב וכן הציב מצבת אבן בוואדי חלאפה[2]. לגרין מצא בתחתית עמוד מספר 10 במקדש של קרנק שני פסלים של רעמסס לצד שני פסלים של אמנחוטפ בן האפּוּ[5]. הם מוקמו שם כנראה על ידי רעמסס השני כדי שיהיו קרובים לחרמחב שנחשב על פי המסורת הרשמית ליורש החוקי של אמנחופ השלישי[2].

קבורתו וגילוי קברו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תגליפים ממבנה הזיכרון שנבנה באבידוס על ידי סתי הראשון לזכרו של אביו.

רעמסס מלך זמן קצר, ולא הספיק לבנות לעצמו קבר מפואר. בנו, סתי הראשון, קבר אותו בעמק המלכים. סתי בנה לימים קפלת זיכרון לזכר אביו באבידוס.

הקבר התגלה על ידי ג'ובני בלצוני בשנת 1817 וכונה KV16. הוא ממוקם ממול לקברו של חרמחב. הקבר שהתגלה אורכו 29 מטרים בלבד. כולל שתי מערכות מדרגות המופרדות על ידי מסדרון חצוב, וחדר שחציבתו לא הסתיימה. אל החדר מתחברות מימין ומשמאל שתי גומחות. בתוך החדר מצוי סרקופג מגרניט אדום שממלא את רוב שטחו של החדר. הציורים על הקירות אינם מושלמים אולם נשמרו בצורה טובה ביותר ונעשו בהתאם למסורת של ספר השערים. בעקבות מעשי שוד שנעשו בעיר המתים העבירו כהני אמון של השושלת ה-21 את המומיה של רעמסס יחד עם כ-40 מומיות של שליטים אחרים, לקבר של אמנחותפ השני (סימנו 320DB). קברו המקורי של רעמסס נחתם ונשאר סגור עד לגילויו. אשתו סיתרה הייתה המלכה הראשונה שנקברה בעמק המלכות.

בשנת 1911 תרם ג'ון פיירפונט מורגן מספר תגליפים מקפלת הזיכרון למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק[6].

גילוי וזיהוי המומיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה מומייתו של רעמסס נגנבה על ידי שודד הקברים אחמד עבד אל ראסול בראשית המאה ה-19, ונמכרה לאיש העסקים ג'יימס דגלס, אשר הביא את המומיה לקנדה בשנת 1860. המומיה הוצגה במוזיאון מפלי הניאגרה באונטריו שבקנדה, כאשר לא ידועה זהותה של המומיה. גובה המומיה הוא 1.60 מ' וגיל הנפטר היה 35-45[7].

בשנת 1999 החליט המוזיאון למכור את אוספיו לאיש העסקים הקנדי ויליאם ג'יימיסון, וזה מכר את האוסף למוזיאון מייקל קרלוס באוניברסיטת אמורי, באטלנטה שבג'ורג'יה. בדיקות שערכה האוניברסיטה ובמסגרתה עברה המומיה סריקות CT וצילומי רנטגן העלו שהמומיה נחנטה שזרועותיה צלובות על חזיה של המומיה - תנוחה השמורה לבני משפחת המלוכה המצרית, ולזיהוי המומיה עם רעמסס הראשון. המומיה הוחזרה למצרים ב-24 באוקטובר 2003 והיא מוצגת במוזיאון לוקסור[8].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מוצאו של רעמסס הראשון:
    Eugene Cruz-Uribe

    Journal of Near Eastern Studies

    Vol. 37, No. 3 (Jul., 1978), pp. 237-244
  2. ^ 1 2 3 Ramesses I Menpehtyre
  3. ^ RAMESSES I, KV16
  4. ^ The coregency of Ramses II with Seti I and the date of the great hypostyle hakk at Karnak
  5. ^ אדריכל שעיצב מבנים למען פרעה אמנחוטפ השלישי ונחשב לאחר מכן כאל
  6. ^ קפלת הזיכרון של רעמסס הראשון באווידוס:
    Hermann Ranke

    Journal of the American Oriental Society

    Vol. 59, No. 2 (Jun., 1939), pp. 272-274
  7. ^ I XIX'th Dynasty Gallery I
  8. ^ גופתו של רעמסס מושבת למצרים, כתבת חדשות ה-BBC, 26 באוקטובר 2003


הקודם:
חרמחב
פרעוני מצרים הבא:
סתי הראשון