רמות השבים
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 61 מטר |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,618 תושבים |
(למפת נתניה רגילה)   רמות השבים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.ramot-hashavim.org | |
רָמוֹת הַשָּׁבִים הוא כפר שיתופי במועצה אזורית דרום השרון הנמצא מדרום למחלף רעננה דרום המחבר בין כביש 4 לכביש 531. היישוב נמצא בין ארבע ערים: הרצליה, רעננה, כפר סבא והוד השרון, והמושבים גבעת ח"ן וכפר מל"ל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רמות השבים נוסד ב-19 בנובמבר 1933 על ידי יהודים שנמלטו מגרמניה במסגרת העלייה החמישית.[3]
מאפייני דמוגרפיית המתיישבים חייבו מבנה ארגוני חדשני. המתיישבים ברמות השבים היו שונים ממתיישבי מרבית המושבים והקיבוצים במספר מאפיינים: רובם היו מבוגרים יחסית, עם ילדים, בעלי מקצועות חופשיים, ללא ניסיון בחקלאות וחפים מאידאולוגיה סוציאליסטית.[4] בין המייסדים הראשונים היו 29 סוחרים, 17 רופאים, בעלי מקצועות חופשיים נוספים וחקלאי אחד,[5] הם פעלו להקמת מבנה ארגוני מיוחד כמענה למאפייני האוכלוסייה. המתיישבים בחרו לעסוק בחקלאות, הם היו בעלי אמצעים כספיים בזכות הסכם העברה (ה"טרנספר"), ללא תנועה מיישבת שתתמוך בהם, ולא קיבלו קרקעות מהקרן הקיימת לישראל. לאור נתונים אלו, להקמת יישוב שיתקיים רק מחקלאות[6] נדרשה רמת שיתוף פעולה גבוהה, אך לא גבוהה מדי. בהתאם, בחרו המייסדים את המבנה הארגוני לכפר.
את הפתרון הארגוני מצאו בתורתו של דייוויס טריטש.[7] טריטש ליווה את תושבי רמות השבים ואף חיבר את המנשר הראשון שהציע לעולי גרמניה להצטרף ליישוב.[8] תוכניתו מומשה בעזרתו של אריך מוזס. מלכתחילה הוקמו בנפרד וועד הכפר שדאג לנושאים המוניציפליים, וקואופרטיב חקלאי בשם אל-על. המבנה הארגוני הייחודי של רמות השבים, "כפר שיתופי", אומץ על ידי יישובים רבים של האיחוד החקלאי.
בזכות הסכם הטרנספר[9] יכלו המייסדים לרכוש אדמות, לבנות בתים מודרניים ולממן את הקמת הקואופרטיב שדאג לכל נושאי החקלאות. כמעט כל התושבים גידלו תרנגולות, בודדים עסקו גם בגידול ירקות, והיו גם רפתן אחד ובעל מלון אחד. קואופרטיב אל-על תמך בלולנים ותחומי פעילותו כללו הקמת מחסן תערובת ומדגרה, רכישה מרוכזת של מזון לעופות והפצתו למשקי החברים, שיווק משותף של הביצים והעופות ושכירת מדריך מקצועי בעל ניסיון בגידול עופות. בשונה ממושבים, לא הונהגה ערבות הדדית, אבל החברים עזרו לחבריהם כמו בנשיאה משותפת בהפסדים שנגרמו למספר משקים ממגפת הניוקאסל שחיסלה לולים שלמים.
הוועדה המייסדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעידודם והדרכתם של מוזס וטריטש התארגנו ארבעה עולים מגרמניה ("הוועדה המייסדת") ומכספם הפרטי רכשו 300 דונם, קנו חומרי בניין להקמת כ-30 משקים ולהזמנת אפרוחים – מבלי שהיו להם מועמדים להתיישבות.[10] הארבעה אפילו חתמו על שטרות מבלי שהיה להם כל כיסוי. הם היו משוכנעים שיש להתחיל בעשייה בשטח עוד לפני ההכנות הארגוניות והמשפטיות. הם פעלו במהירות: בסוף ספטמבר 1933 החליטו ארבעת חברי הוועדה המייסדת להקים כפר וכבר ב-31 בדצמבר באותה השנה נקלטו בכפר האפרוחים הראשונים. במבט לאחור, במלאת עשור לרמות השבים התייחס אחד מחברי הוועדה המייסדת "לקלות הדעת הפנטסטית" שבה לקחו על עצמם ארבעת היוזמים התחייבויות גדולות ללא כיסוי.[11]
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיום היווסדה העלתה רמות השבים על נס את חשיבות התרבות בחיי הקהילה. כבר בשנים הראשונות התקיימו בכפר נשפי פורים מושקעים, חוג דרמטי, הרצאות בתחומים רבים וקונצרטי תקליטים. לכבוד הקמת התזמורת הפילהרמונית בדצמבר 1936 הגיע לארץ המנצח הדגול ארטורו טוסקניני. בביקורו ברמות השבים טוסקניני התרשם מאוד מכך שהתושבים, אחרי יום עבודה מפרך, התכנסו במחסן התערובת של אל-על לשמיעת קונצרטי תקליטים. בעקבות זאת יוזמי הקמת התזמורת הפילהרמונית העניקו למנצח הנודע חלקת פרדס ברמות השבים. על חלקה זו הוקם ב-1939 בית העם של הכפר.[12]
לאחר הקמת המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סיום מלחמת העצמאות צורפו ליישוב מקצת מאדמות הכפר אבו כישכ[13] אשר גבל ברמות השבים. משנת 1951, במשך למעלה מחמישים שנה, רמות השבים הייתה מועצה מקומית עצמאית. עד שנות ה-60 של המאה ה-20 רוב התושבים התפרנסו מחקלאות. בשנת 2003, במסגרת התוכנית הכלכלית לצמצום מספר הרשויות המקומיות בישראל, חרף התנגדות התושבים, המועצה המקומית רמות השבים בוטלה והיישוב צורף למועצה אזורית דרום השרון והוקם לו ועד מקומי. הבעלות על מבני הציבור הועברה למועצה האזורית.
הנוער של רמות השבים פעיל מאוד במסגרת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פטר לירס: רמות השבים 1933–1973, הוצאת המועצה המקומית רמות השבים 1974, הספר מצוי בארכיון רמות השבים.(הקישור אינו פעיל)
- קורט קיבא וקארל איגל, רמות השבים תרצ"ג – תש"ג, 1933–1943, הוצאת ועד רמות השבים, הספר מצוי בארכיון רמות השבים.
- דן שטייניץ: חולות חמים – סיפור ילדותי ברצות השבים, הוצאת המועצה המקומית רמות השבים, תשס"ג (2003), הספר מצוי בארכיון רמות השבים.
- עמירם אורן: רמות השבים – היישוב הראשון ביוזמת עולים מגרמניה ללא סיוע המוסדות. י. בן-אריה, י. בן ארצי, ח. גורן: מחקרים בגאוגרפיה היסטורית – יישובים של ארץ ישראל, [קובץ א], עמודים 152–165, יד יצחק בן-צבי 1978.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רמות השבים- אלי אלון, סיפורו של בית העם ברמת- השבים , באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 במרץ 2016
- שטקלמאכר, קנופמאכר ופולברמאכר. הייקים של רמות השבים – זן נכחד, באתר ארגון יוצאי ארופה
- י. פרפר, משתמטים ומסייעים להשתמטות, המדינה, 13 ביולי 1948
רמות השבים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1103
- ^ עמירם אורן: רמות השבים – היישוב הראשון ביוזמת עולים מגרמניה ללא סיוע המוסדות. י. בן-אריה, י. בן ארצי, ח. גורן: מחקרים בגאוגרפיה היסטורית – יישובים של ארץ ישראל, [קובץ א], יד יצחק בן-צבי 1978, עמוד 152.
- ^ פטר לירס: רמות השבים 1933–1973 עמוד 7. הספר מצוי בארכיון רמות השבים
- ^ עיתון "דבר" 11/11/1934. בנוסף לגידול עופות, מקצת מהמייסדים שיווקו ירקות, ובכפר הוקמו רפת אחת וכוורת אחת.
- ^ טריטש פרסם כבר בשנת 1912 ספר מקיף על פלשתינה Palästina-Handbuch / von Davis Trietsch. Berlin : Jüdischer Verlag, 1912, http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/4992518. דייוויס טריטש, האיש ופועלו הציוני (1870–1935) - מרדכי ערן https://books.google.com/books/about/דייויס_טריטש_האיש_ופו.html?id=vtsqNAEACAAJ. במשך שנים רבות ראשי המוסדות הלאומיים שעסקו בהתיישבות דחו את תוכניתו של טריטש. רמות השבים היה היישוב הראשון בו הוגשמה תוכניתו.
- ^ עמירם אורן: רמות השבים – היישוב הראשון ביוזמת עולים מגרמניה ללא סיוע המוסדות. י. בן-אריה, י. בן ארצי, ח. גורן: מחקרים בגאוגרפיה היסטורית – יישובים של ארץ ישראל, [קובץ א], עמוד 155, יד יצחק בן-צבי 1978
- ^ פטר לירס: רמות השבים 1933–1973 בעמוד 13: "בלא ה"העברה" (Transfer) לא הייתה התיישבותם של מבוגרים אפשרית...מפעל מורכב ורב השראה זה הניח את היסוד גם למושבתנו".
- ^ הארבעה היו אריך מוזס, קורט קיבא, פליקס רוזנוב ושמריהו רוזנפלד: עמירם אורן: רמות השבים – היישוב הראשון ביוזמת עולים מגרמניה ללא סיוע המוסדות. י. בן-אריה, י. בן ארצי, ח. גורן: מחקרים בגאוגרפיה היסטורית – יישובים של ארץ ישראל, [קובץ א], יד יצחק בן-צבי 1978, עמוד 153
- ^ טר לירס: רמות השבים 1933–1973, עמוד 16
- ^ ליטל לוין, היום לפני 54 שנה: הלך לעולמו המנצח ארתורו טוסקניני, באתר הארץ, 15 בינואר 2011
- ^ בתקופת השלטון הטורקי כל אדמות האזור היו שייכות לשבט אבו כישכ. בשנת 1924 רכש יהושע חנקין את אדמות האזור כולל האדמות עליהן הוקמו מגדיאל ורמתיים.
| ||||||||||||||
