רוברט ויליאמס (מושל אוקלהומה)

רוברט ויליאמס
Robert L. Williams

רוברט ויליאמס
לידה	20 בדצמבר 1868 ברנדיג', אלבמה, ארצות הברית
פטירה	10 באפריל 1948 (בגיל 79) דורנט, אוקלהומה, ארצות הברית
שם מלא	רוברט לי ויליאמס
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות העירוני, דורנט, אוקלהומה, ארצות הברית
השכלה	קולג' בירמינגהאם-סאות'רן אוניברסיטת סאות'רן
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
שופט בבית המשפט הפדרלי העשירי לערעורים של ארצות הברית 21 באפריל 1937 – 10 באפריל 1948 (11 שנים) נשיא ממנה פרנקלין דלאנו רוזוולט → ג'ורג' תומאס מקדרמוט וולטר א. הוקסמן ←
שופט בבית המשפט הפדרלי של המחוז המזרחי של אוקלהומה 7 בינואר 1919 – 21 באפריל 1937 (18 שנים) נשיא ממנה וודרו וילסון → רלף קמפבל יוג'ין רייס ←
מושל אוקלהומה ה־3 11 בינואר 1915 – 13 בינואר 1919 (4 שנים) סגן מושל אוקלהומה מרטין טראפ → לי קרוס ג'יימס רוברטסון ←
נשיא בית המשפט העליון של אוקלהומה ה־1 1907–1914 (כ־7 שנים) מושל ממנה צ'ארלס הסקל מתיו ג'ון קיין ←

רוברט לי ויליאמס (באנגלית: Robert Lee Williams;‏ 20 בדצמבר 1868 – 10 באפריל 1948) היה עורך דין, שופט ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמושל אוקלהומה השלישי. ויליאמס היה בעל תפקיד מרכזי בניסוח חוקת אוהיו, וכיהן כנשיא הראשון של בית המשפט העליון של המדינה. הוא גם כיהן כשופט בבית המשפט הפדרלי של המחוז המזרחי של אוקלהומה וכשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים בסבב העשירי. כמושל, פיקח ויליאמס על תגובתה של אוקלהומה על פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית נגד חוקי ג'ים קרואו ומעורבותה במלחמת העולם הראשונה. הוא הקים את המועצה שדאגה לרכישה מרכזית של שירותים עבור סוכנויות הממשל המדינתי.

ראשית חייו

רוברט ויליאמס נולד ליד ברנדיג', אלבמה. ב-1892 הוא סיים לימודי תואר בוגר אוניברסיטה וב-1894 תואר מוסמך אוניברסיטה, שני התארים מהאוניברסיטה הדרומית בגרינסבורו, אלבמה, שלימים התמזגה עם קולג' ברמינגהאם. במסגרת לימודיו הוא למד את התורה המתודיסטית ועקב כך הוא הוסמך ככומר. בהמשך למד ויליאמס משפטים בקריאה עצמית וב-1891, כשהיה בן 23, הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של אלבמה והחל לעסוק במקצוע בעיר טרוי. ב-1893 עבר ויליאמס לרצועת הצ'רוקי שבטריטוריה האינדיאנית, שם הוא עסק לזמן מה בעריכת דין בעיירה אורלנדו. לאחר ששב לזמן קצר לאלבמה, שב ויליאמס ב-1897 לטריטוריה האינדיאנית והתיישב בעיר דורנט. בהדרגה הוא החל להיות מעורב בפוליטיקה המקומית והיה הכוח המניע מאחורי פעילות המפלגה הדמוקרטית באזור שמהווה כיום את מזרח אוקלהומה, במסגרת תפקידו כנציג הטריטוריה האינדיאנית לוועידה הארצית של המפלגה.

קריירה פוליטית ומשפטית באוקלהומה

ויליאמס נבחר להשתתף בוועידת החוקה של אוקלהומה, שהתקיימה ב-1906 בעיר גתרי, כנציג דורנט וסביבתה. בוועידה הוא הכיר שני אנשים שלהם תהיה השפעה מעמיקה הן על עתידו והן על עתידה של אוקלהומה, צ'ארלס הסקל וויליאם מארי. בזכות פועלם כוננה חוקת אוקלהומה, וב-16 בנובמבר 1907 היא הייתה למדינה בארצות הברית. באותו יום הושבע הסקל כמושל אוקלהומה הראשון.

בזכות ידידותו עם הסקל ובזכות מיומנויותיו כעורך דין, מונה ויליאמס על ידי הסקל כנשיא הראשון של בית המשפט העליון של אוקלהומה. ב-1908 הוא נבחר שוב לתפקיד וכיהן בו עד 1914.

ב-1914, לפני תום כהונתו של מושל אוקלהומה השני, לי קרוס, התפטר ויליאמס מתפקידו על כס השיפוט כדי להתמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית על משרת מושל אוקלהומה. המוניטין שלו כנשיא בית המשפט העליון הקנה לו על נקלה את מועמדות המפלגה. ויליאמס היה שמרן קנאי בעל אישיות החלטית והיה בעל מחויבות עמוקה לתפקידו. מועמד המפלגה הרפובליקנית שהתמודד נגדו היה ג'ון פילד, עורך עיתון בעל זיקה למגזר החקלאי מאוקלהומה סיטי. ויליאמס התמודד במסע בחירות קשה מול עיתונו של פילדס שהוביל למצביעים רבים עבורו בקרב המגזר החקלאי. על אף זאת, הפופולריות של ויליאמס זיכתה אותו בניצחון בהפרש קטן. ב-11 בינואר 1915 הושבע ויליאמס כמושל אוקלהומה השלישי.

מושל אוקלהומה

ב-1 בינואר 1917 עבר ויליאמס רשמית ללשכתו בקפיטול המדינתי של אוקלהומה, עוד טרם שהושלמה בנייתו. ב-1 ביולי אותה שנה קיבלה המדינה את השליטה הרשמית על הבניין. ב-18 במרץ 1918 קיים בית המחוקקים של אוקלהומה את ישיבתו הראשונה במשכנו החדש. על אף זאת, עבודות הבנייה הושלמו רק ב-1919.

כאשר הושבע ויליאמס לכהונתו כמושל, סבלה אוקלהומה מבעיות כלכליות קשות. מתוך תקווה להציל את המדינה, הוא יישם צעדי מדיניות שהוא סבר שיפתרו את הבעיות ויובילו לשיפור המצב. צעדו הראשון היה הצעת חוק להטלת מיסים חדשים במקביל לצמצום התקציב למוסדות המדינה כדי להפחית את הגירעון בתקציבה. ויליאמס השפיע על תקציבה של אוקלהומה באמצעות מינוי בעלי תפקידים ובאמצעות קביעת שכרם. בזכות תפקידו הניהולי הישיר וריכוז הסמכויות בידיו, השיב ויליאמס את הסמכות הביצועית שממשלו של קרוס איבד.

הלך הרוח המרכזי של ויליאמס בתקופת ממשלו היה ביצוע רפורמות. על אף פעילותו של בית המחוקקים ושינויים במדיניות, חוקקה אוקלהומה חוק לסלילת כבישים, לאיגרות חוב לביטוח מדינתי, והוקמו מועצת החנינות המדינתית והסוכנות המדינתית הפיסקלית. ויליאמס והמחוקקים המדינתיים תיקנו את החוקים הנוגעים להדחת פקידי ממשל, הגישו סיוע למגזר החקלאי, הקימו חטיבות לנפט וגז בנציבות התאגידים המדינתית ושינו את הרכב בית המשפט העליון של אוקלהומה משישה שופטים לתשעה.

תקופת כהונתו של ויליאמס עמדה בסימן של שני אירועים חשובים. האירוע הראשון היה פסק הדין של בית המשפט העליון של ארצות הברית "גווין נגד ארצות הברית" ב-1915. כאשר אכפו פקידי הממשל המדינתי את חוקי ג'ים קרואו, הוגשה עתירה לבית המשפט העליון של ארצות הברית. כאשר פסק בית המשפט שחוקים אלו "שלא משרתים שום מטרה הגיונית מעבר לפגיעה בזכויותיהם של האזרחים האפרו-אמריקאים" ומפרים את התיקון ה-14, הוגשו כתבי אישום נגד פקידי ממשל רבים שנשפטו על הפרת חוקי הבחירות הפדרליים. כל אלו הובילו את ויליאמס לכנס את בית המחוקקים של אוקלהומה למושב מיוחד ב-1916 כדי להגדיר שיטות חוקתיות נוספות בנוגע לזכות הבחירה של השחורים. הם קיבלו תיקון לחוקה שביקש מהמצביעים לאשר מבחן ידיעת קרוא וכתוב כתנאי לקבלת זכות בחירה, אך תיקון זה לא אושר על ידי המצביעים, ואפשר לאפרו-אמריקאים רבים להצביע לראשונה.

האירוע המשמעותי השני בתקופת כהונתו של ויליאמס כמושל היה השתתפותה של ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. מאותו שלב הטילה המלחמה צל על כהונתו של ויליאמס עד לסיומה. סדרי עדיפויות מקומיים נזנחו לטובת הגיוס באוקלהומה. הכוחות הצבאיים של המדינה הורחבו באמצעות ועדי גיוס מקומיים, קצב ייצור המזון הוגבר לטובת בעלות הברית של ארצות הברית, קודם נושא אגירת המזון והדלקים, וויליאמס מצא עצמו כמפשר בין סיעות מתנגדי המלחמה ותומכיה באוקלהומה.

בינואר 1919 כבר לא היה ויליאמס מעוניין להתמודד על כהונה נוספות כמושל. במקומו נבחר ג'יימס רוברטסון, שאותו ניצח ויליאמס בבחירות המקדימות של הדמוקרטים ב-1914 על משרת המושל.

שופט פדרלי

ב-3 בדצמבר 1918 מינה הנשיא וודרו וילסון את ויליאמס כשופט בבית המשפט הפדרלי של המחוז המזרחי של אוקלהומה במקומו של רלף קמפבל שהתפטר. המינוי אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ב-7 בינואר 1919 והוא החל לכהן על כס השיפוט. בתפקיד זה כיהן ויליאמס עד אפריל 1937, כאשר קודם לתפקיד שופט בבית המשפט הפדרלי העשירי לערעורים של ארצות הברית.

ב-25 במרץ 1937 מונה ויליאמס על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט לבית המשפט הפדרלי העשירי לערעורים של ארצות הברית במקומו של השופט ג'ורג' תומאס מקדרמוט שנפטר. המינוי אושר על ידי הסנאט ב-20 באפריל וויליאמס הכל לכהן על כס השיפוט. ב-1939 הוא קיבל מעמד של שופט בכיר וכיהן בתפקידו עד למותו.

רוברט ויליאמס נפטר בביתו שבדורנט ב-10 באפריל 1948. הוא נטמן בבית הקברות העירוני של דורנט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט ויליאמס בוויקישיתוף

• רוברט ויליאמס באתר האגודה ההיסטורית של אוקלהומה (באנגלית)
• רוברט ויליאמס באנציקלפדיה להיסטוריה ולתרבות של אוקלהומה (באנגלית)
• רוברט ויליאמס באתר המדריך הביוגרפי של השופטים הפדרליים (באנגלית)
• רוברט ויליאמס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)