סייבורג

הדמיה של סייבורג, אדם עם מרכיבים רובוטיים

סייבורג או קיבורג (באנגלית: Cyborg, קיצור ל-Cybernetic Organism, אורגניזם קיברנטי) הוא היחוס המקובל לישות שמכילה מרכיבים הן ביולוגים והן מלאכותיים מטבעם. לאותו אורגניזם יכולים להיות כישורים משודרגים ועל-אנושיים בעזרת אמצעים טכנולוגיים, ואותם מרכיבים מלאכותיים יכולים להיות אלקטרוניים, מכניים או רובוטיים.

הגדרה

המונח "סייבורג" או "קיבורג" מיוחס לרוב ליונקים, אם כי הוא מסוגל להיות כל סוג של אורגניזם, כדוגמת מערכות תשתית. קיבורגים בספרות יפה ומדע בדיוני של ימינו מתוארים כסינתזה בין חלקים אורגניים וסינתטיים, ולעיתים קרובות עולה השאלה בדבר מידת השוני ביניהם לבין בני האדם במובנים של מוסריות, הנעה ואמפתיה. ביצירות מסוימות הם מתוארים כמכניים (הסייברמן בזיכיון דוקטור הו, הבורג במסע בין כוכבים), או שאינם נבדלים כמעט מבני אדם (המחסלים מסרטי שליחות קטלנית, הסיילונים האנושיים מבאטלסטאר גלקטיקה המחודשת). סדרת הטלוויזיה סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים הציגה את הקיבורג המפורסם ביותר - אדם ביוני. בסרטי מדע בדיוני רבים, התוספים הקיברנטיים הם תותבים ביוניים ליצורים שנפצעו ונהפכו לנכים, כגון בני אדם שגפיהם נכרתו בקרב. אחד הקיבורגים המפורסמים ביותר מסוג זה הוא דארת' ויידר ממלחמת הכוכבים, כמו גם גנרל גרייווס מאותה סדרת סרטים.

ישנם שני סוגים של קיבורגים: אדם או ייצור ביולוגי המתוגבר בתותבים ביוניים (בדרך כלל הכוונה היא לתותבים בעלי טכנולוגיה מתקדמת כגון רובוטיקה, רק לעיתים רחוקות אדם בעל רגל תותבת מעץ ייחשב כקיבורג); ורובוט או מחשב בעל בינה מלאכותית המתוגבר ברקמות אורגניות ביולוגיות.

המונח עצמו הוטבע בשנת 1960 בידי המדענים מנפרד קליינס וניית'ן קליין במאמר אודות היתרונות שבמערכות אדם-מכונה בחלל.

תחילת המאה ה-21

נכון לתחילת המאה ה-21, קיימים, לפי הגדרות מסוימות, מיליוני סייבורגים בקרב החברה האנושית. חלקם אנשים עם מוגבלויות שהטכנולוגיה משנה את חייהם לחלוטין, חלקם חולים הנזקקים לחיזוק החיצוני על מנת לשפר את תפקודם. אבל חלקם, למשל פרופ׳ יו הר מ-MIT, המהלך על רגלים ביוניות, רואים עצמם לא כמוגבלים (disabled) אלא כ"מסוגלים ליותר" (super-abled). הם רואים בנכות אמצעי לשדרוג עצמי.

יש אנשים שבחרו להפוך לסייבורגים לא בגלל אילוץ רפואי, אלא מסיבות אחרות. לאומנית מון ריבאס יש שני שתלים בזרועותיה, המאפשרים לה לחוש פעילות סייסמית של כדור הארץ והירח. אומן אחר, ניל הרביסון, הוא עיוור צבעים שהשתיל בגולגולתו אנטנה המתחברת לאינטרנט וללוויינים בחלל ומתרגמת צבעים לצלילים. הרביסון הוא הראשון שקיבל מהרשויות בבריטניה הכרה כסייבורג אנושי. אחריהם נוספו עוד שני סייבורגים לאוכלוסיית העולם: ליביו בביץ וסקוט כהן, שהתקינו בגופם את המכשיר נורת׳-סנס (North sense) - איבר חישה מלאכותי ששולח רטט לגוף בכל פעם שהוא פונה לכיוון צפון.

הטענה המתקדמת בנושא סייבורגים היא של אמבר קייס, שטוענת ב-TED ש"כולנו כבר סייבורגים". לפי קייס, בעוד שבעבר המין האנושי המציא מכשירים להרחבת היכולות הגופניות שלו, היכולות שהאנושות המציאה במאה ה-21 הרחיבו את היכולות המנטליות של בני האדם.

בתרבות פופולרית

• דארת' ויידר (מלחמת הכוכבים): אדון סית' שנפצע אנושות בקרב ועל גופו הושתלו מערכות החייאה וגפיים ביוניות כדי להצילו ממוות ולאפשר לו להילחם.
• המחסל T-800 (שליחות קטלנית, שליחות קטלנית 2 ושליחות קטלנית 3): אנדרואיד בעל בינה מלאכותית שרקמות חיות הושתלו על שלד פנימי מתכתי כדי להסוותו כאדם.
• רובוקופ: שוטר שמת בעת מילוי תפקידו ומוחזר לחיים כסייבורג משוריין הנלחם בפשע (רובוקופ (סרט, 1987), רובוקופ 2, רובוקופ 3, רובוקופ (סרט, 2014)).
• סייבורג (ליגת הצדק): ספורטאי שנפצע אנושות וגופו מוזג עם טכנולוגיה חייזרית ביונית, והפך לגיבור-על.
• מטאלו: נבל-על קיבורגי.
• איירון מן: בחלק מהגרסאות חליפת השריון הטכנולוגית המתקדמת שלו מוזגה עם גופו.
• סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים: סדרת טלוויזיה על איש ביוני שמתוגבר באיברים ביוניים-רובוטיים המעניקים לו יכולות על-אנושיות
• האישה הביונית: ספין אוף ל"סטיב אוסטין"
• השישיה הביונית (Bionic Six): סדרת אנימציה על משפחה של שישה סייבורגים הנלחמים ברשע
• לין סינדר (גיבורת סדרת הספרים תולדות הלבנה)

לקריאה נוספת

• ג'וש פישמן, האדם הביוני, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 140, ינואר 2010
• יוחאי עתריה ועמיחי שלו, העידן הפוסט־אנושי: בין פנטזיה לחיי נצח לבהלה קיומית, הוצאת פרדס, 2016

קישורים חיצוניים

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "סייבורג", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• אמבר קייס בטד, כולנו סייבורגים עכשיו, באתר טד, דצמבר 2010
• פרופ' יו הר, הביוניקה החדשה שמאפשרת לנו לרוץ לטפס ולרקוד, באתר טד, מרץ 2014
• האדם הביוני - רובוטיקה, הניו יורק טיימס, באתר יוטיוב, 20 במאי 2015