לדלג לתוכן

קדחת דנגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קדחת דנגי
Dengue Fever
פריחה טיפוסית לקדחת דנגי
פריחה טיפוסית לקדחת דנגי
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם Dengue virus עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים עייפות, אדינמיה, הקאה, אנורקסיה, פריחה מקולופפולרית, ברדיקרדיה, לימפדנופתיה, כאבי שרירים, בחילה, כאב ראש, כאבי מפרקים, דימום עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 215840 עריכת הנתון בוויקינתונים
DiseasesDB 3564
MeSH D003715
MedlinePlus 001374
סיווגים
ICD-10 A90
ICD-11 1D2Z עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אדום - תפוצת המחלה
תכלת - תפוצת יתוש האדס המצרי

קדחת דנגי היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף דנגי (אנ') ומועברת באמצעות יתושים מהסוג אדס. המחלה נפוצה במיוחד באזורים טרופיים וסובטרופיים, וכן במטיילים באזורים אלה, המביאים את המחלה למדינות המוצא שלהם. זוהי מחלה רב-מערכתית המתבטאת בשלב הראשון בחום, מלווה לעיתים בכאבים ובפריחה, שלאחריהם, במיעוט המקרים, ייתכן שלב קריטי שבו עלול החולה לאבד נוזלים ולדמם, ולבסוף, שלב החלמה המגיע מאליו. במהלך השלב הקריטי עלולה המחלה להסתבך וללבוש צורה של תסמונת הלם דנגי או קדחת דנגי דימומית, במיוחד כאשר מדובר בהדבקה שנייה שלא מאותו זן של הנגיף. הטיפול במחלה הוא טיפול תומך בלבד, בעוד המניעה מתמקדת בעיקר בהתמגנות מפני היתוש המעביר את המחלה ובבקרה על שטחי תפוצתו. קיים חיסון חדש למחלה אשר אושר ב-11 מדינות עד לינואר 2018.[1] ב-1 במאי 2019 החיסון אושר על ידי ה-FDA באופן מוגבל, אך ורק לילדים שמתגוררים באזורי סיכון.[2] הוא אינו מומלץ עבור אנשים שלא חלו מעולם בנגיף. מספר חיסונים נוספים נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים.[3] נכון לשנת 2023 ישנם שני חיסונים שמאושרים להפצה מסחרית Dengvaxia ו-Qdenga.

נכון לשנת 2019, קדחת דנגי מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד מעשרת האיומים הגדולים ביותר על בריאות האנושות[4] ומוגדרת אחת מ-17 מחלות טרופית מוזנחות שיש למגר מהעולם.[5]

העברת המחלה לבני אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתוש שמעביר את הדנגי פעיל בשעות היום ונפוץ בעיקר באזורים עירוניים, בבתי מגורים ובסביבתם. המחלה מועברת על ידי יתוש האדס המצרי, ולעיתים נדירות גם על ידי יתוש הטיגריס האסייתי (אאדס אלבופיקטוס).

המחלה נפוצה בעיקר בעונות הגשומות במדינות בעלות אקלים טרופי כמו בנגלדש והודו. בעקבות שינויים באקלים העולמי, התארכה באופן משמעותי עונת הפעילות של המחלה (למשל, בשנת 2018, כמות קורבנות המחלה בבנגלדש הייתה הגבוהה ביותר מזה שני עשורים). בעקבות שינויים אלו, לאורך העשור השני של המאה ה-21, החלה המחלה להתפשט למדינות ממוזגות יותר כמו נפאל, בהן המחלה לא נמצאה עד אז.[4]

נכון לשנת 2019, כ-40% מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון לחלות בקדחת הדנגי, וכ-390 מיליון איש בשנה חולים בה בפועל.[4]

תסמינים וסימנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי העקיצה עובר הנגיף תקופת דגירה של ארבעה ימים עד שבוע, שבסופה מתפרצת המחלה, המתבטאת בתחילה בעלייה פתאומית בחום, כאב ראש, סחרחורות, כאבים עזים בשרירים ובפרקים, וכעבור שלושה או ארבעה ימים מופיעה פריחה. פריחה מיוחדת זו מכונה "פריחת הדנגי" והיא מתאפיינת בכך שהיא מופיעה עם דימום נקודתי בצבע אדום מבריק המופיעה בבית החזה ובגפיים התחתונים; בכמה חולים הפריחה מתפשטת על רוב חלקי גופם. עלולה להופיע גם דלקת קיבה המלווה בכאבי בטן, שלשולים בחילות, הקאות, וחוסר תיאבון. כאשר המחלה מתפרצת בגוף היא תוקפת את טסיות הדם, האחראיות על קרישת הדם. לכן עורכים מעקב צמוד אחר החולים כדי לוודא שרמת טסיות הדם לא נמוכה מדי. בזמן המחלה עלולים החולים לדמם מחלל הפה, האוזניים והעיניים. לכן גם מופיעה הפריחה האופיינית, שהיא למעשה קרישי דם קטנים שנוצרים על פני העור (עדות להתקדמות הווירוס). קדחת הדנגי היא מחלה מסכנת חיים, שאין לה תרופה, ואחוז התמותה בקרב החולים בה עומד על פחות מ-0.1%. החולה בה מקבל תמיכה לגוף על ידי עירוי, נוזלים ומנוחה מוחלטת. חל איסור לטוס בזמן המחלה.

הסיכון המשמעותי במחלה זו הוא לאחר הידבקות בפעם השנייה. לאחר העקיצה הראשונה הגוף מפתח חיסון טבעי לזן הספציפי בו נדבק החולה, אך אם החולה נדבק באחד הזנים האחרים, מערכת החיסון עלולה להגיב בעוצמת יתר ולגרום לדימום פנימי וחיצוני העלולים לסכן את חיי החולה.[6] תופעה זה נקראת הגברה תלויית נוגדנים.

החל משנת 2016, שימש חיסון דנגווקסיה לחיסון ילדי בית ספר בני 9-10, החיים באזורים אנדמיים מאוד לדנגי בפיליפינים. לאחר שכ-830,000 ילדים קיבלו לפחות אחת מ-3 מנות מומלצות, דווח על סיכון להגברה תלויית נוגדנים אצל מחוסנים שלא-נדבקו-בעבר-בדנגי (נאיביים) ומבצע החיסונים נעצר. חוקרים העריכו כי ב-5 השנים שאחרי החיסון, עבור כל מקרה מוות שהתרחש מדנגי אצל מחוסנים נאיביים, נמנעו כ-10 מקרי מוות אצל מחוסנים שנדבקו-בעבר-בדנגי. להערכתם, מבין כל מקרי המוות מדנגי בין כלל המחוסנים, כ-28% נבעו מהגברה תלויית נוגדנים בקרב מחוסנים נאיביים.[7]

בשנת 2024 אושר לשימוש בישראל חיסון קיודנגה (תוצרת טקדה) לגילאי 4 שנים ומעלה.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Sanofi's dengue vaccine approved in 11 countries". Reuters. 4 באוקטובר 2016. נבדק ב-2018-01-23. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Thomas, Katie (2019-05-03). "F.D.A. Approves the First Vaccine for Dengue Fever, but Limits Its Use". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-06.
  3. ^ Dengue vaccine research, World Health Organization (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 Ten threats to global health in 2019, ארגון הבריאות העולמי
  5. ^ Neglected tropical diseases, Uniting to Combat NTDs (באנגלית)
  6. ^ WHO | The human, WHO
  7. ^ Stefan Flasche, Annelies Wilder-Smith, Joachim Hombach, Peter G. Smith, Estimating the proportion of vaccine-induced hospitalized dengue cases among Dengvaxia vaccinees in the Philippines, Wellcome Open Research 4, 2019-10-31, עמ' 165 doi: 10.12688/wellcomeopenres.15507.1 (באנגלית)
  8. ^ טקדה בע"מ, מאגר התרופות - קיודנגה QDENGA, באתר israeldrugs.health.gov.il, ‏2/6/2024

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.