קבר אלישע
 | |
| "ראש ההר" המיוחס למקום קברו של אלישע בסטלה מאריס | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| נקבר | אלישע בן שפט הנביא |
| תאריך פטירה | המאה ה-8 לפנה"ס |
| תקופה | ממלכת ישראל |
| תאריך גילוי | המאה ה-12 |
| מגלה | לא ידוע |
| עיר | חיפה |
| בית הקברות | הר הכרמל |
| מיקום | מנזר סטלה מאריס |
| ידוע כסגולה | לתחיית המתים |
מקום קברו של אלישע בן שפט הנביא אינו מתואר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית מראשית המאה ה-13, קברו שכן במערה בראש הר הכרמל מעל מערת אליהו, ב"מר אליאס". המערה שמזהה מסורת זו נמצאת כיום בתחום מנזר הכרמליתים של סטלה מריס. מסורת יהודית מאוחרת יותר, ממחצית המאה ה-19, מזהה את קברו באזור השומרון.
הר הכרמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]_(36502360733).jpg)
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייחוס מערת אלישע בהר הכרמל אמנם קדום באופן יחסי למקומות הקדושים ויש לתארך את ייחוס המקום לסוף המאה ה-12. בניגוד למסורת מערת אליהו (רבו של אלישע) המייחסת את המערה למקום מחבואו של אליהו הנביא בהר הכרמל, שבאופן נדיר אנו מוצאים עדויות לקיומה עוד מהמאה ה-4 לספירה.[1]
בראשית המאה ה-13, בתקופת ממלכת הצלבנים, נוסד על הר הכרמל המסדר הכרמליתי בידי נזירים שחיו במערות בהשראת אליהו הנביא. לאחר נפילת עכו הצלבנית בשנת 1291 גורשו הנזירים מן הכרמל. באותה תקופה (ועוד קודם) אנו מוצאים כבר מספר עדויות על קיומה של מערת אלישע "בראש ההר", חלקם מאת כמה מחכמי ישראל הראשונים שפקדו את המקום. בשנת 1631 החלו הכרמליתים במאמץ לשוב ולהתיישב במערת אליהו - המקום בו נוסד מסדרם. ואכן רק בראשית המאה ה-17 (בשל התנגדות השלטון העות'מאני) התיישבו הנזירים במעלה ההר,[2] וקידשו מערה המצויה כיום בשטח מנזר סטלה מאריס. על פי עדותו של ז'אן דובדאן ממחצית המאה ה-17, מערת אלישע הייתה קדושה בתקופתו ליהודים, טורקים, מוירים, ערבים ולכל העדות הנוצריות כמערה נוספת של אליהו הנביא שבה היה מתגורר, והמערות התחתונות שימשו אותו ואת תלמידיו (בניהם אלישע) כבית מדרש ומקום ייעוץ לעם.[3]
בראשית המאה ה-18, עולי הרגל החלו לציין את התיישבות הנזירים במתחם הקבר. רבי משה חיים קאפסוטו סביב שנת 1734, מעיד כי "במגדל שבראש ההר למעלה, שם מערה עם קבורת אלישע בן שפט... ומתחתיה (למערת אלישע) ישנו בית-הארחה של הנזירים הכרמליטאנים". בשנות ה-40 של המאה ה-18, הכרמליסטים אף אימצו את קבורת אלישע בראש ההר, כפי שמעיד רבי חיים בן עטר - "האור החיים" (או אחד מתלמידיו), כ-8 שנים אחרי ביקורו של רבי משה חיים קאפסוטו במערה (סביב שנת 1742): "מצאנו בית אחד בנוי חדש ממש, של אדום שבנו שם, שאומרים אלישע בן שפט דידהו (- שלהם). ומקריבים לפניו דברים של הבל, אלילי כספם וזהבם, ואין בזה הבית כי אם כומרים העובדים יזו וחיילותיו".
מאידך, כיום המסדר הכרמלי אינו תומך ואף כופר בתוקף במסורת קברו של אלישע במתחם.[4][5]
חוקרי המקומות הקדושים ישראל מאיר גבאי, ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסף סטפנסקי סיכמו בספרם את נושא קבר אלישע בהר הכרמל: "הנוסעים בימי הביניים הקדומים מזכירים את קברו של הנביא אלישע בן שפט מעל מערת אליהו (ב'מר אליאס', כיום במערה בתחום מנזר הכרמליתים של סטלה מריס). המקום נמצא בתוך מערה שבתוך המנזר כמתואר גם על ידי עולי הרגל כמקום שאסור להיכנס אליו"[6].
המקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי מנחם החברוני ב"איגרת[7] ר' מנחם ב"ר פרץ החברוני", סביב שנת 1215 לספירה:
ועליתי[8] על ראש ההר, ושם ראיתי מערת אלישע הנביא, ובתוך המערה שני עמודים של שיש כנגד ירושלים שהיה רגיל להתפלל שם, והיה גולל ספר תורה שלו על העמודים ומתפלל שם במנין, והנרות דולקות שם יומם ולילה
- ספר "תוצאות ארץ ישראל", סביב 1270-1320 לספירה:
שם בהר הכרמל, בשיפוע ההר, מערה, שם בית הכנסת לאליהו זכור לטוב. למעלה משם בראש ההר מערת אלישע
- רבי אשתורי הפרחי בספרו "כפתור ופרח", סביב שנת 1313 לספירה:
שם בהר הכרמל, בשיפוע ההר, מערת אלישע
- רבי גרשון בן אליעזר הלוי סגל (אנ') בספרו "איגרת הקודש (גלילות ארץ ישראל)", סביב שנת 1624 לספירה:
מר אליאס הוא מגדל בראש ההר, למעלה מהמערה הנזכרת[9], ושם בסמוך מערה ובתוכה קבורת אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו ז"ל
- ספר "אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא דארעא דישראל, שליחי ציון", סביב שנת 1626 לספירה:
מר אליאס, הוא מגדל בראש ההר למעלה מהמערה הנזכרת[10] ושם בסמוך מערה ובתוכה קבורת אלישע בן שפט
- רבי יחיאל היילפרין, בספרו "סדר הדורות", סביב שנת 1700 לספירה:
- רבי משה חיים קאפסוטו ב"מסע ר' משה חיים קאפסוטו", סביב שנת 1734 לספירה:
ובשיפוע הר הכרמל מערה גדולה של אליהו הנביא שישב שם בתלמודו, ובמגדל שבראש ההר למעלה, שם מערה עם קבורת אלישע בן שפט... ומתחתיה[13] ישנו בית-הארחה של הנזירים הכרמליטאנים
- רבי חיים בן עטר - "האור החיים" (או אחד מתלמידיו) ב"פרשת אלה מסעי, איגרת מסע מירושלים", סביב שנת 1742 לספירה:
עלינו למעלה בראש ההר להשתטח על קברו של אלישע בן שפט שהוא קבור בראש הר הכרמל. וכיון שעלינו כמו מאה אמה ויותר מצאנו בית אחד בנוי חדש ממש, של אדום שבנו שם, שאומרים אלישע בן שפט דידהו. ומקריבים לפניו דברים של הבל, אלילי כספם וזהבם, ואין בזה הבית כי אם כומרים העובדים יזו וחיילותיו. ועלינו למעלה ומצאנו מערה קטנה ושם כותל אחד ובו חלון, וזה החלון חלול לקבר אלישע בן שפט
- רבי משה ירושלמי בספרו "ידי משה", סביב שנת 1769 לספירה:
מר אליאס, הוא מגדל על ראש ההר ההוא שבו חצובה מערת אליהו הנביא, ובמגדל קבור אלישע בן שפט
- רבי יעקב ברוך בספרו "חיבת ירושלים", סביב שנת 1785 לספירה:
מר אליאס, הוא מגדל בראש ההר למעלה מהמערה הנזכרת (-מערת אליהו) ושם בסמוך מערה ובתוכה קבורת אלישע בן שפט
- רבי נתן מברסלב בספרו "ימי מוהרנ"ת", סביב שנת 1823 לספירה:
- רבי רחמים יוסף חיים אפולטקה בספרו "מסעי היר"ח", סביב שנת 1876 לספירה:
למעלה בראש ההר כנסייה של נוצרים, ויש אומרים כי שם קבור אלישע בן שפט הנביא זכרו יגן עלינו. ומפני ריבוי הצלמים אשר שם לא עלינו למעלה
- רבי משה טננבוים בספרו "מסעות משה", סביב שנת 1924 לספירה:
בראש ההר יש מגדל ונקרא מר אליאס. במערה קבר אלישע הנביא בן שפט
- רבי אשר אנשיל גרינוואלד בספרו "טוב ירושלים", סביב שנת 1934 לספירה:
סערת המתפללים היהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2023 עקב פרסומים בעמוד הטוויטר של כתב אתר וואלה! - יואב איתיאל, התחוללה סערה עקב תפילת חרדים במתחם המנזר. מאוחר יותר, הפרשה אף זכתה להתייחסות מהוותיקן[5]. ביוני, תושב חיפה נעצר עקב תקיפת מתפלל חרדי שפקד את המקום[4]. ב-18 ביוני, אורגנה הפגנה נגד המתפללים החרדים במתחם[16]. ביולי, נעצרו ונחקרו תלמידי ישיבה חרדים שפקדו את המקום, בחשד לפגיעה ברגשות דת.
גורמים בכנסייה הקתולית טענו שמדובר בתופעה פרובוקטיבית ומאוד מדאיגה מבחינת הכנסייה, ולדבריהם: "אין במקום שום קבר של הנביא אלישע ושום נביא אחר... מקום זה הינו מקום תפילה אך ורק לנוצרים"[4].
בניגוד לתיעודים היסטוריים שונים, וודיע אבו נאסר - יועץ הכנסיות בישראל ובכיר בקהילה הקתולית, טוען כי מעולם לא הייתה מסורת על קבר אלישע בכרמל: "הכרמליתים חיים על הכרמל כבר ארבע מאות שנה, ואילו היו סבורים שבמקום קבור הנביא אלישע - היו הנוצרים מחפשים את הקבר בעצמם. איש לא טען מעולם שהקבר שם. מה פתאום נזכרתם? אלו סיפורי סבתא"[17].
השומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנה עדות יהודית מאוחרת יותר, ממחצית המאה ה-19, המשערת את קברו באזור השומרון.
אך ככל הנראה מדובר בהבנה שגויה של הכתוב, היות אלישע הוא היחיד בתנ"ך שקבורתו מתוארת, בלא לציין היכן נקבר.[18]
וַיָּ֥מׇת אֱלִישָׁ֖ע וַֽיִּקְבְּרֻ֑הוּ וּגְדוּדֵ֥י מוֹאָ֛ב יָבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ בָּ֥א שָׁנָֽה׃ וַיְהִ֞י הֵ֣ם ׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע וַיְחִ֖י וַיָּ֥קׇם עַל־רַגְלָֽיו
— ספר מלכים ב, פרק י"ג, פסוקים כ-כא
באותו הפרק (י"ג) מתואר קבורתם של המלכים יהואחז ובנו יואש בחלקת קבורה משפחתית בשומרון. לכאורה, ההשערה שאלישע נקבר באזור השומרון נובעת מפני סמיכות הפסוקים.
שומרון עצמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם מנחם מנדל מור בספרו "מבשרת ציון", סביב שנת 1847 לספירה (ורבי משה ריישר בספרו "שערי ירושלים", סביב שנת 1850 לספירה):
שומרון, עיר שממה על ההר… רחוקה דרך שבע שעות מירושלים, בנין נפלא בה מזמן מלכי ישראל. ועין כל תרד דמעה על עמוד היכל הזהב אשר בנה הורדוס. רבים ממלכי ישראל קבורים שם – גם בה קברי אלישע ועובדיה הנביאים
- רבי משה טננבוים בספרו "מסעות משה", סביב שנת 1924 לספירה:
שמרון, למערב שכם כשתי שעות… שם קבר אלישע ובני הנביאים
יש לציין כי המחבר מזכיר את קבר אלישע גם בהר הכרמל.
סביבת השומרון (נבי אליאס)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק גולדהאר בספרו "אדמת קודש", סביב שנת 1913 לספירה:[19]
צפונה לתמנת סרח 12.3 קילומטר, ולמזרחה של כפר קלקיליא במרחק 4 קילומטר, יש קבר קדוש שהערבים קורין לו נבי אליאס, ואין ספק כי זה מקום קבורת אלישע הנביא… העיר שמרון גבוה ממקום הקבר נבי אליאס בערך 300 מטר, והמרחק ביניהם עשרים קילומטר, מהלך חמש שעות
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל מאיר גבאי מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, ועד אהלי צדיקים, מהדורות: 2007, 2011. כרך א'
- דורות עולם: קורות עם ישראל והווי התקופה
- הצדיקים חיים: מראה מקומות לקברי הצדיקים ואתרים קדושים
- מדריך כרטא: קברי צדיקים בארץ ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "המערה מוזכרת עוד בחיבור הארמי "חיי ישו" (המאה ה-4 - המאה ה-5 לספירה), וכתבי יד מהגניזה הקהירית. לצד ממצאים מהמקום: כתובות, ציורי מנורות, שופר ולולב שנחרתו על כותלי המערה עוד מהתקופה הביזנטית" (מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, כרך א', ערך חיפה)
- ^ אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי התורכים, המכון האוניברסיטאי של חיפה, 1969
- ^ ז'אן דובדאן, סביב שנת 1652 לספירה, בספרו: "מסע בארץ הקודש" (Le Voyage de la Terre-Sainte). ראו גם בספר "מסעי נוצרים לארץ-ישראל: רשומות ועדויות לתולדות היישוב היהודי" (ה'תשל"ט הוצאת עם עובד תל אביב) מאת מיכאל איש-שלום.
- ^ 1 2 3 יואב איתיאל, תושב חיפה נעצר בחשד לתקיפת חסידי ברסלב הפוקדים לאחרונה את מנזר סטלה מאריס, באתר וואלה, 16 ביוני 2023
- ^ 1 2 מה קורה בסטלה מאריס? הפרשה שמסעירה את העולם הקתולי - והגיעה עד לוותיקן, אתר כאן חדשות (יוטיוב)
- ^ "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל". כרך א', עמוד 239 (מהדורות: 2007, 2011)
- ^ או "מכתב"
- ^ ממערת אליהו
- ^ מערת אליהו
- ^ מערת אליהו
- ^ - ספר "גלילות ארץ ישראל (איגרת הקודש)", מאת רבי גרשון בן אליעזר הלוי סגל
- ^ מר אליאס
- ^ למערת אלישע
- ^ ממערת אליהו
- ^ הנוסח ביידיש: "אויף דעם שפיץ פון הר הכרמל געפונט זיך א טורט וועלכער רופט זיך מר אליאס, אין דעם טורם איז דא א מערה אין וועלכער עס איז דער קבר פון נביא אלישע - דער תלמיד פון אליהו הנביא".
- ^ הפגנה במנזר הכרמליתים בסטלה מאריס – העדה הקתולית נגד החסידים, אתר חיפה
- ^ ערן זינגר, "איפה הייתם 400 שנה?": החסידים שמעוררים את זעם הנוצרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 ביוני 2023
- ^ המלך שנקבר בחייו. הרב מרדכי הוכמן, באתר ישיבה
- ^ יצחק גולדהר, אדמת קודש, עמ' 218, באתר היברובוקס