קאל קנינגהם
.jpg) | |||||
| לידה |
6 באוגוסט 1973 (בן 51) וינסטון סיילם, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'יימס קלווין קנינגהם | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל בית הספר לכלכלה של לונדון | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי, משפטן | ||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
| בן או בת זוג |
Elizabeth Cunningham  | ||||
|
www | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
 כוכב הארד | |||||
  | |||||
ג'יימס קלווין "קאל" קנינגהם השלישי (באנגלית: James Calvin "Cal" Cunningham III; נולד ב-6 באוגוסט 1973) הוא פוליטיקאי, משפטן ולשעבר איש הכוחות המזוינים של ארצות הברית. בעבר היה לוטננט קולונל בכוחות המילואים של צבא ארצות הברית. בשנים 2001–2003 היה חבר בסנאט של קרוליינה הצפונית, ובשנת 2010 ניהל מסע בחירות למועמדות הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית, ללא הועיל. ב-2020 היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לסנאט האמריקאי, והתמודד נגד הסנאטור הרפובליקני המכהן תום טיליס[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנינגהאם נולד בעיר וינסטון סיילם שבקרוליינה הצפונית וגדל בלקסינגטון השוכנת גם היא באותה מדינה. הוא למד באוניברסיטת ואנדרבילט בטרם העתיק את מקום לימודיו אל אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, ובשנת 1996 השלים לימודי תואר ראשון במדע המדינה ובפילוסופיה. בקיץ 1993 החל את לימודיו באמריקן יוניברסיטי והתמחה בגבעת הקפיטול בתוך ועדת משנה שבראשה ישב הסנאטור קארל לוין. כמו כן, לקנינגהם תואר שני במנהל ציבורי ובמדע המדינה מבית הספר לכלכלה של לונדון ותואר דוקטור במשפטים מבית הספר למשפט של האוניברסיטה בצ'אפל היל.
בשנת 2002 הוזמן קנינגהם לשירות מילואים בצבא ארצות הברית, וסופח לחיל הפרקליטות הצבאית של הצבא (JAG Corps). נוסף על כך, מאז 2005 הוא שירת בקורפוס המוטס ה-18 בבסיס "פורט בראג" כעוזר מיוחד לתובע הפדרלי של קרוליינה הצפונית. בין השנים 2007–2008 שימש קנינגהם כיועץ משפטי בכיר לחילות הרב-הלאומיים בעיראק. בשנת 2011 הוטל עליו לעבוד עם כוח המשימה למבצעים המיוחדים באפגניסטן.
בנובמבר 2000 נבחר קנינגהם לייצג את מחוז הבחירה ה-23 בסנאט המדינתי, הבית העליון של בית המחוקקים בקרוליינה הצפונית. בעת היבחרו היה המחוקק הצעיר ביותר במדינה. לאחר בחירתו, יריבו המובס מהבחירות ערער על כשירותו והתאמתו של קנינגהם לתפקיד משום ששב להתגורר בתחומי המחוז ימים אחדים מאוחר מדי מהבסיס הצבאי, מה שלא מאפשר לו לעמוד בדרישה כי על נציג המחוז להתגורר במחוזו שנה שלמה. בית המשפט דחה את הערעור.
בבחירות הבאות מיאן קנינגהם להתמודד לבחירה מחדש לאחר שהמחוז ה-23 חולק לשלושה מחוזות רפובליקניים. לאחר פרישתו מהסנאט המדינתי, שב לעסקיו הפרטיים כמשפטן ואיש עסקים. ב-2010 התמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית בתקווה להתייצב מול הסנאטור ריצ'רד בר, אך לבסוף הפסיד למזכירת המדינה איליין מרשל[2].
במקור, קנינגהם הכריז על התמודדותו לתפקיד סגן מושל המדינה. עם זאת, ביוני 2019 נסוג מכוונה זו והחליט להתמודד לסנאט של ארצות הברית נגד הסנאטור המכהן תום טיליס מהמפלגה הרפובליקנית. במהלך הבחירות המקדימות, ועדת פעולה-פוליטית המזוהה עם הרפובליקנים הוציאה כשלושה מיליון דולר על כרזות תעמולה שתקפו את קנינגהם ותמכו בסנאטורית אריקה סמית', המזוהה עם האגף השמאלי יותר במפלגה הדמוקרטית, במטרה לערער את פריימריז הדמוקרטים. ב-3 במרץ 2020 קנינגהם זכה בפריימריז עם 57% מהקולות[3].
ביולי 2020 טיליס טען כי קנינגהם מילא את פיו מים בסוגיית אי-מימון המשטרה, ואמר כי הוא מניח ששתיקה שקולה להסכמה. למעשה, קנינגהם פרסם חודש לפני כן הצהרה לפיה התנגד לאי-מימון המשטרה, ובמקום זאת דגל בעריכת רפורמה במשטרה. ביום הבחירות שהתקיים ב-3 בנובמבר 2020, טיליס הוביל כנגד מרבית הסקרים על קנינגהם בפערים זעומים. ב-11 בנובמבר הודה קנינגהם בהפסדו לטיליס, לאחר ימים ארוכים של ספירת קולות צמודה[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מסע הבחירות של קנינגהם לסנאט האמריקאי (באנגלית)
קאל קנינגהם, ברשת החברתית פייסבוק
קאל קנינגהם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קאל קנינגהם, ברשת החברתית אינסטגרם
קאל קנינגהם, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גארי ד. רוברטסון, Cunningham wins Senate primary; Forest earns GOP gov’s nod, באתר AP, 3 במרץ 2020 (באנגלית)
- ^ דייוויד קטנסי, Marshall wins N.C. Senate nomination, באתר פוליטיקו, 22 ביוני 2010 (באנגלית)
- ^ בריאן מרפי, Cunningham and Tillis win, setting up NC as a battleground for control of Senate, באתר The News & observer, 3 במרץ 2020 (באנגלית)
- ^ קלסי סנל, GOP Sen. Thom Tillis Wins Reelection In North Carolina After Democrat Concedes, באתר NPR, 11 בנובמבר 2020 (באנגלית)