צדק מאחה

צדק מאחה הוא שמה של גישה בתחום הדין הפלילי, המתמקדת הן בצרכי נפגעי העבירה והחלמתם והן בצרכי הפוגעים, ובמתן הזדמנות לפושעים לקחת אחריות על מעשיהם ולתקן את הנזק שגרמו. זאת, בניגוד לגישות הענישה והשיקום, בהן ההתמקדות היא בענישת הפוגעים ובשיקומם, ללא התייחסות לנפגעים. גישת צדק מאחה, הנקראת גם "גישת האיחוי", התפתחה לאחר שגישות הענישה והשיקום לא נתנו מענה מספק למניעת עבריינות חוזרת.

עקרונות הגישה

גישת "הצדק המאחה" שונה מהתפיסות המקובלות, שלפיהן מטרת ה"צדק" היא הענשתו של מבצע העבירה על ידי החברה. על פי הצדק המאחה, השואב את ערכיו מתחום הגישור, כמו גם ממסורות יישוב סכסוכים של עמים ילידיים כמו המאורים בניו זילנד, האבוריג'ינים באוסטרליה והאמריקנים הילידיים, פגיעה במבצע העבירה אינה תמיד יעילה לחברה ולקרבן העבירה כאחד. לעומת זאת, התמודדות של העבריין עם מעשיו, קבלת אחריות מצדו, גינוי מצדו של העבירה שביצע ושל הפגיעה באדם אחר, בקשת סליחה ופיצוי הקורבן, כל אלה מאפשרים איחוי של הפגיעה ומאפשרים לקורבן להתאושש מהחוויה שעבר.

טענה רווחת בקרב תאורטיקנים של צדק מאחה היא שהקורבן, שהוא שותף מלא בתהליך הצדק המאחה, ושהתהליך כולו מתבצע בהסכמתו המלאה, יוצא נשכר מתהליך זה שכן צרכיו ורצונותיו זוכים להתייחסות וסיכוייו להשתקם ולחזור לתפקוד מלא גם הם גבוהים.

צדק מאחה מכיר בכך שלקורבן, למשפחתו ולחברי הקהילה אינטרסים במקרה בהקשר של התהליך והתוצאות.

סוגי תהליכים

1. היוועדות (גישור) נפגע פוגע - (Victim Offender Mediation (VOM - תהליך של הפגשת הנפגע, הפוגע, תומכיהם ואנשים מהקהילה במטרה לקיים דיאלוג ישיר, לאפשר לנפגע להשמיע את קולו ולקבל תשובות בנוגע לפגיעה וכן לאפשר לפוגע לקחת אחריות על מעשיו ולתקן את הנזק. הליך גישור זה נערך בעבירות פליליות קלות יחסית, שבהן התיקון הכספי והשיח האנושי בין הפוגעים לנפגעים מיצה את עצמו כחוויה של הגינות עבור שני הצדדים. מתוך תהליך זה התפתח גם דיאלוג נפגע פוגע Victim Offender Dialogue (VOD) שנתן מענה לנפגעים בעבירות אלימות חמורות של אובדן, של פגיעות גופניות ושל טראומות מתמשכות שלא היה ניתן לפצות עליהן בפיצוי חומרי.
2. קבוצות דיון משפחתיות - Family Group Conferencing (FGC's) - תהליך של הפגשת הפוגע, הוריו, הנפגע, אנשי מקצוע ואנשים מהקהילה במטרה לאפשר לפוגע לקחת אחריות על מעשיו ובו בזמן למצוא את טיפול המשך המתאים עבורו.
3. מעגלי עשיית שלום - Peacemaking Circles - תהליך של הפגשת הפוגע, הנפגע, בעלי עניין ומקבלי החלטות בקהילה על מנת לדון בסוגיות שנוגעות לפגיעה ובמציאת פתרונות הרלוונטיים לקהילה כולה.

יישום הגישה בישראל

בישראל פועלות מספר תוכניות המושתתות על גישת הצדק המאחה. התוכנית הוותיקה ביותר היא תוכנית "גישור נפגע-פוגע" שלימים קיבלה את השם "היוועדות נפגע-פוגע" (הנ"ף). התוכנית נוהלה והופעלה על ידי שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, החל משנת 1992, תוך כדי קידום חקיקה מסודרת. בינואר 2004, החלו קציני המבחן לנוער להמליץ רשמית על הפניה להליכי היוועדות כתהליך קדם-משפט. זאת לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, סעיף 26, המקנה לבית המשפט לנוער אפשרות להפנות להליכי צדק מאחה ללא צורך בתיקון החקיקה. התוכנית הופעלה במתכונת זו עד שנת 2017.

במקביל לתוכנית "היוועדות נפגע-פוגע", החלה לפעול גם תוכנית קד"ם (ראשי תיבות של "קבוצות דיון משפחתיות") לנוער עובר-חוק, שמנוהלת מאז על ידי שירות המבחן לנוער ומופעלת על ידי "עמותת קד"ם - ילדים ונוער". במסגרת התוכניות מופעלים מאות תהליכי צדק מאחה בשנה, כחלופה יעילה להליך הפלילי הפורמלי עבור בני נוער מבצעי עבירות. התהליך מותנה בקבלת אחריות על ידי הפוגע וכפוף להסכמת הנפגע. תוכנית קד"ם לעוברי חוק הופעלה גם במסגרת שירות בתי הסוהר באגף הנוער בכלא אופק.

בשנת 2004 אימץ גם שירות המבחן למבוגרים את גישת הצדק המאחה בהפעלת תוכנית גפ"ן ("גישור פוגע נפגע"), המקיימת דיאלוגים של צדק מאחה בין עובר חוק לבין נפגע העבירה. ככל תוכניות הצדק המאחה, מותנית כניסת הפוגע לתוכנית בקבלת אחריות מצידו, ובהסכמת הנפגע ובדומה לשאר התוכניות, תוכנית גפ"ן פועלת בתוך ההליך הפלילי, כאשר הסכם איחוי הפגיעות, אם נחתם, מוצג בפני השופט בסיום התהליך. השופט בוחר אם לתת להסכם משקל בשיקוליו לגזר הדין ואיזה משקל לתת לו.

בשנת 2011 התקבל בכנסת תיקון מס' 16 לחוק הנוער. התיקון הגדיר את תהלכי צדק מאחה השונים כהליכים חלופיים להליך הפלילי לנוער. החוק עיגן את תנאי הסף לכניסה להליך: הסכמה בכתב של הפוגע להשתתפות בתהליך ואת נכונותו להכיר במעורבותו באירוע הפלילי.

אחת התוכניות הוותיקות להליכי צדק מאחה למבוגרים היא תוכנית צדק מאחה של "מוזאיקה - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה". התוכנית פועלת על פי מודל של היוועדות בה מעורבים: פוגע, נפגע, תומכיהם ונציגי קהילה. מתוך הנחה שמהמעשה הפלילי מושפעים בנוסף לפוגע ולנפגע גם הקהילה שיכולה לפעול ליישוב הסכסוך ולסייע לצדדים המעורבים. התוכנית פועלת בשיתוף עם גורמי החוק השונים.

תוכנית "בצדק" הפועלת בישראל מאז שנת 2011 היא התוכנית היחידה בארץ המקיימת תהליכי צדק מאחה בעקבות פגיעה מינית. זוהי תוכנית ייחודית ופורצת דרך בתחום, אחת התוכניות הבודדות בעולם העוסקות בתחום זה. התוכנית פועלת במסגרת "המרכז הישראלי גישות מאחות" הפועל לקידום השיח המאחה ויישומי צדק מאחה בישראל.

צדק מאחה באמצעות כתיבת מכתב התנצלות

תוכנית ייחודית שפותחה בשירות המבחן לנוער כחלק מתוכנית הנ"ף והופעלה עד שנת 2017 הייתה דומה במתכונתה לזאת המופעלת במדינת מינסוטה שבארצות הברית. התוכנית אשר מעוגנת בעקרונותיה של גישת הצדק המאחה, איפשרה מסלול אחר עבור עוברי החוק, של כתיבת מכתבי התנצלות אמפתית לנפגעי עבירות. מסלול זה התאים למקרים בהם הפוגע הסכים להשתתף בתהליך ולקח אחריות על הנזק שגרם, אך הצד הנפגע סירב להשתתף, מתוך חוסר עניין או מתוך כעס וחיפוש אחר נקמה. המכתבים היו חסויים ולא נשלחו לנפגע אלא אם ביקש לקבלם. במהלך תהליך הכתיבה יחד עם המנחה, הפוגע עבר תהליך של הכרה במעורבותו באירוע הפלילי, לקיחת אחריות על המעשה, גילוי אמפתיה כלפי הצד הנפגע, התחייבות כלפי עצמו על שינוי הדרך העבריינית וקבלת החלטות נכונות עבורו ביחס לנפגע.

בתחילת 2015 הקל בית המשפט העליון באופן חריג בעונש של אדם שעבר תהליך שיקומי מוצלח שכלל תהליך של צדק מאחה וכתיבת מכתב התנצלות לנפגע.

ראו גם

• צדק מעברי
• גישור
• ויקטימולוגיה
• תשובה (יהדות)

לקריאה נוספת

• שטיינברג, ב., "גישור בין קרבן לפוגע בעניינים פליליים". עבודת מ.א. אוניברסיטת תל אביב, פרק חמישי, 2001
• פרקש, ע., "צדק מאחה בתחום המשפט הפלילי". תל אביב, משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, 2002
• אורנה אליגון, "המשפט הפלילי כתרפיה – אפשרויות ליישום של תורת המשפט הטיפולי", בתוך "מחקרי משפט", כ"ו 491, 2010
• אורי ינאי וטלי גל (עורכים), מפגיעה לאיחוי - צדק מאחה ושיח מאחה בישראל, הוצאת מאגנס, 2016
• נטלי הדר וטלי גל, "לסלוח או לא לסלוח: סליחה דיאלוגית על פגיעות מיניות בתהליכי צדק מאחה", בתוך "קרימינולוגיה ישראלית", 87-116, 2023

קישורים חיצוניים

• אלון נוימן, צדק מאחה: סקירת תאוריות ויישומים, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏13 במרץ 2006
• טלי גל והדר דנציג-רוזנברג, ‏צדק מאחה וצדק עונשי: שני פנים למשפט הפלילי, משפטים ‏מ"ג (2) 779, 2013
• אתי רחמים, יושבי חושך, באתר "הטלוויזיה החברתית", 2015
• גלי גינת‏, יש דרך להשיג צדק עם פושעים, והיא לא עוברת בכלא, באתר וואלה, 23 ביולי 2015
• תום גל, האם צדק מאחה מציע פתרון לנפגעות תקיפות מיניות ואלימות מגדרית?, באתר "פוליטיקלי קוראת", 8 במרץ 2018
• שירה מייקין, מה עדיף: ענישה ושיימינג או השלמה בין הפוגע לנפגעת?, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2021
• נטלי הדר וטלי גל, "הרגשתי איך תופרים לי את הלב": החוויה הרגשית של נפגעות אלימות מינית בעקבות תהליכי צדק מאחה, מתוך "חברה ורווחה", מ"ג (3), 355-375, 2023

• Natalie Hadar, Ronen Shehman & Tali Gal, When a Boy Hurts a Girl in Cyberspace: Facilitators’, Views on Potential Benefits and Challenges in Restorative Justice in "Criminal Justice and Behavior", 1378-1396, 2024

• צדק מאחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)